>> פורסם לראשונה ב-21.6.2025 // עדכון אחרון: 11.10.2025
אחרי ובתוך תקופה מאתגרת, התיירות בישראל התעוררה לחיים חדשים. כשטיסות לחו"ל יקרות ומתבטלות ללא התראה מוקדמת, הישראלים חוזרים להזמין חופשות מקומיות, והצפי הוא שעם סיום המלחמה והחזרת החטופים כולנו נחליט שמגיע לנו לחגוג בחופשה מפנקת שבהחלט הרווחנו ביושר. המלונות מצדם משווים ומעלים, ומשיבים בסטנדרטים (ומחירים) גבוהים, עיצובים מוקפדים, קולינריה מעולה ושירות אישי. הצורך בניתוק מהשגרה ובמילוי מצברים מעולם לא היה חזק יותר, והחופשה הפכה לא רק לפינוק יקר אלא לצורך נפשי ממש. בין אם מדובר בסופ"ש רומנטי מול הרי גולן או בחופשה משפחתית באילת, המלונות הטובים בישראל מציעים חוויה של רוגע, נוף, טעמים ואווירה – כל מה שצריך כדי לחזור לשגרה עם חיוך (ועם כיס קצת יותר מרוקן, אבל מה זה קצת – או המון – כסף לעומת זיכרונות מתוקים). רק שתבוא כבר קצת שגרה.

>> זאת הארץ הטובה: 7 אתרי נופש מומלצים בחיק הטבע הישראלי
>> החלום הישראלי: דן אילת המחודש מצדיק את מקומו בטופ של המזה"ת

תל אביב

R48 // החזון של רותי ברודו מתגשם

החזון האסתטי והקולינרי של רותי ברודו מוצא ביטוי מדויק ב-R48, שלקרוא לו מלון – ואפילו מלון בוטיק – חוטא קצת לאמת. הבניין ההיסטורי ברוטשילד עבר שחזור קפדני כדי להכיל תריסר חדרים וסוויטות, שכל פרט בהם זוכה לתשומת לב מקסימלית, ממצעי כותנה צחורים ועד מיניבר מלא כל טוב. ספרים ואלבומים, ריהוט יפהפה ועבודות אמנות מחברים בין פריז לתל אביב, ואם מעלית הזכוכית הייתה נחשבת חדר – בטוח היה מי שישכור אותה ללילה.

ומכיוון שברותי ברודו עסקינן, בלי אוכל אי אפשר. במלון R48 יש לא פחות משתי מסעדות מצוינות – מסעדת השף בקומת הלובי, שנפתחה לאחרונה בפורמט חדש ומשופר, והבראסרי המצוין בקומת הקרקע. עם נתוני פתיחה כאלה אפשר להשאיר את החום והלחות בחוץ, להסתגר בחדר הממוזג ולחלום על זכייה בפיס שתאפשר להישאר כאן עוד כמה ימים.
רוטשילד 48 תל אביב

דיוויד קמפינסקי // אירוח שנוגע בשמיים

כשג'ו ביידן ואיוונקה טראמפ ביקרו בישראל – לא יחד כמובן – הם בחרו להניח את הראש על כרית בדיוויד קמפינסקי. המלון המפואר הוא כל מה שאפשר לדמיין בחופשה יוקרתית בתל אביב: סוויטות שהן עולמות קטנים של פאר (חוץ מהסוויטה הנשיאותית שמשתרעת על שלוש קומות ואינה קטנה כלל) עם נוף פנורמי לים, עיצוב אלגנטי ושירות שיודע מה אתם רוצים עוד לפני שאתם יודעים זאת בעצמכם.

אם תצליחו לצאת מהחדר, ארוחת בוקר פנומנלית (מי אמר בליני ושמפניה) ומסעדת קציר הבשרית מפגישות בין מטבחי העולם לחומרי גלם מקומיים. בריכה שצופה לים התיכון משדרת שכאן החיים טובים, בלי קשר למה שקורה מעבר לעמדת הבלבוי, וחוף הים נשקף מכל חלון כמעט. עם כזו רמת פינוק, השאלה היחידה היא איך חוזרים לשגרה.
הירקון 51 תל אביב

דיוויד אינטרקונטיננטל תל אביב // פינוק אורבני

אם היינו צריכים עוד אישור לכך שזה אחד המלונות הכי טובים בישראל,קיבלנו אותו כשארגון World Travel Awards הכתיר את דיוויד אינטרקונטיננטל תל אביב כמלון הטוב ביותר בישראל לשנת 2021. מאז חלפו אמנם כמה שנים אבל כל הנימוקים עדיין בתוקף – מיקום למרגלות נווה צדק ודקה מיפו, עם תצפית יפהפייה לים התיכון, ושירות שיודע להתנהל עם אח"מים.

המלון משתרע על פני בניין מגדלים ענק ובו 555 חדרים מתוקתקים ויוקרתיים, מתוכם 39 סוויטות – שתיים נשיאותיות, כמה טרקלינים ואף בר סיגרים המציע קוקטיילים לא שגרתיים. הבריכה ענקית ומרווחת גם בשיא העונה והספא נהדר.
קאופמן 12 תל אביב
להזמנת חדר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל

נורמן // שישה כוכבים בעיר הלבנה

עם 50 חדרים יוקרתיים וסוויטות, הנורמן גדול יותר מרוב מלונות הבוטיק בארץ, אך מכל שאר הבחינות זהו ללא ספק מלון בוטיק בדרגת שישה כוכבים. שני מבנים איקוניים מתקופת הזוהר של תל אביב עברו שיקום ושימור מדוקדק שנמשך שש שנים, וכלל בין היתר שחזור ציורי קיר וריצוף מקורי, בניית אטריום שקוף, ותוספת בריכת שחייה ודק שיזוף על הגג.

את רוב שטחה של קומת הכניסה תופסתElena, מסעדה ים תיכונית-איטלקית אלגנטית ונעימה, והלייבררי בר הוא אחד הברים שאנשי מקצוע אוהבים – בגלל הקוקטיילים וגם בגלל האווירה השיקית. בכל אזורי המלון הוצבו יצירות מקוריות של אמנים ישראליים, המשתלבות היטב בהידור המאופק נוסח שנות ה-20, ובגינה הפורחת משובצות פינות ישיבה נעימות. שדרות רוטשילד ושוק הכרמל נמצאים במרחק הליכה וגם הים, אבל מי בכלל רוצה לצאת מכל היופי הזה.
נחמני 23 תל אביב
להזמנת חדר במלון נורמן

סטאי // חלום יפואי

המלון שוכן במבנה היסטורי מתקופת האימפריה העות'מאנית, שנבנה כבית כלא על יסודות מצודה צלבנית. הקישלה, כך נקרא הבניין, שופץ ושוחזר בקפידה במשך 12 שנים בהליך שהשיב למבנה את זוהרו: קירות כורכר נחשפו ומקשטים חלק מהסוויטות והאזורים הציבוריים והספא המודרני, הכולל חמאם טורקי אותנטי, שוכן במערה מהמאה ה-13.

חדרי האירוח מעוצבים בגוונים שקטים ובאלמנטים אוריינטליים שמהלכים קסם ישן. מרובם המכריע נשקף נוף לים, ולחדרים במבנה ההיסטורי יש אופי מיוחד. רצועת החוף הפנורמית של תל אביב נראית יפה במיוחד תוך שכשוך בבריכת אינסוף על רקע קולות המואזין, או מהמרפסת המושלמת של מסעדת Japon האסיאתית החדשה. כל קסמי יפו – הטיילת, שוק הפשפשים, הנמל, הפאתה של אלקלחה והשיק הנונשלנטי של רעמסס ביי דה בוקס – נמצאים במרחק הליכה קצרה.
רזיאל 22 יפו
להזמנת חדר במלון סטאי

The George // חוויה אורבנית אלגנטית

מרגע שהג'ורג' נפתח,התל אביבים חיבקו אותו. הסיבה: אפשרות להיות חלק מממברז קלאב יוקרתי, שהופך כל יום משעמם לרצף פעילויות כיפי. משכך, דה ג'ורג' הוא למעשה חוויה אורבנית שלמה. עבודות אמנות של המעצב הספרדי לזארו רוזה-ויולן מסקרנות ומשקפות מבט נוסטלגי על ארץ ישראל הישנה, באולם ההופעות מופיעים טובי האמנים והמרצים, ויש כאן גם בריכה וחדר כושר, בר בריאות ואזור לתרגול יוגה. כשהממברז הולכים הביתה האורחים עולים לחדר – חלל אלגנטי שמעוצב בהשראת הסבנטיז אך אינו מזניח מוצרי טואלטיקה שווים ופיצ'רים שעושים את החיים נוחים במאה ה-21.

המלון ממוקם באזור מתפתח סמוך לתחנת הרק"ל, כך שאפשר להשאיר את הרכב בבית. מסעדת פרדס שנפתחה ברעש רב אמנם סגורה זמנית, אבל באול דיי ביסטרו תוכלו להתחכך בפרסונות מתחומי הסלבס והעסקים, ואולי לקבל טיפ שווה להשקעה בבורסה.
ישראל טל 5 תל אביב

The Jaffa // פנינה יפואית נדירה

מלון היוקרה היפהפה שנרכש לאחרונה על ידי רשת פתאל הוא פנינה יפואית נדירה, שממוקמת במבנה היסטורי שהיה בעבר בית חולים ומנזר. בהשקעה אדירה נבנה מאחורי החומות הגבוהות מתחם מרהיב, שילוב של ישן־קלאסי ועכשווי־מודרני, עם תקרות מקומרות, חלונות ויטראז' ושערים כבדים, שמספרים סיפור בן מאות שנים. הסוויטות מעוצבות בטוב טעם, ואלו מתוכן שממוקמות במבנה העתיק אפופות באווירה נסיכותית אלגנטית. בריכה קטנה אך מספקת, ספא מהטובים שפגשנו בעיר, מסעדת ג'יארדינו היוקרתית ובר קינוחים של הקונדיטור אלון שבו מספקים מעטפת מחבקת לאורחים בני המזל.

גם אם מגיעים רק לארוחה או לספא, מומלץ להציץ בקפלה, ספוט אירועים והשקות נחשק שממוקם בחלל ששימש כנסייה, ולהתרשם מעבודת אמנות של דמיאן הירסט בלובי. הג'אפה שוכן אמנם בלב יפו, אך נדמה שזמן עצר בו מלכת – מקום שבו ההיסטוריה פוגשת סטייל עכשווי, ובכל פינה מסתתר רגע מושלם לסטורי.
לואי פסטר 2 יפו

קרלטון // מלון יוקרה על הים

הסלוגן של מלון קרלטון "מלון יוקרה על הים" נאמן למציאות: הים והחוף אכן נשקפים מכל פינה כמעט (וממרומי הקומות העליונות הם גם הרבה יותר אטרקטיביים כמובן), והיוקרה נוכחת בכל פרט. החוויה מתחילה כבר בכניסה, בקבלת פנים על קוקטייל ומשהו מתוק, והיא נמשכת באותה מידת הקפדה לאורך כל החופשה, עד לצ'ק אאוט. החדרים מרווחים ומעוצבים באלגנטיות שקטה, ובריכת הרוף טופ מספקת רקע מושלם לסלפי רומנטי על רקע שקיעה ממרומי הגג.

ארוחת הבוקר בקרלטון היא אחת המפנקות שפגשנו: מזנון ארוך עמוס סלטים ודגים כבושים, גבינות ומאפים, נשנושים לילדים ומנות לל"ג שמוגשים לא בחדר אוכל סטנדרטי אלא במבנה נפרד (וממוזג) שנמצא ממש על קו המים, עם תצוגת גולשי גלים חינמית להנאתכם. את ארוחת הערב מומלץ לאכול במסעדת Flame המצוינת שמוביל שף אורן אסידו, ומי שאינו חושש מן החום שיבקש שולחן ליד המטבח הפתוח – ההנאה מובטחת. לסיכום: סטייקיישן בגבוה במלוא מובן המילה.
אליעזר פרי 10

ירושלים והסביבה

אמריקן קולוני // קסם המזרח

המלון, שנבחר השנה למלון הבוטיק הטוב ביותר בישראל על פי ה-World Travel Awards, הוא מבנה עתיק שהוקם בשלהי המאה ה-19 על ידי משפחה נוצרית אדוקה משיקגו, ושימש בסיס למשפחות אמריקאיות שבאו להקים בית בעיר הקודש וחיו בהרמוניה עם השכנים היהודים והערבים.

מאז ועד היום מתועדת ההיסטוריה של המלון בצילומים שתלויים על הקירות, ומספרים במקביל את סיפורן של ירושלים ומדינת ישראל. החדרים והסוויטות, חלקם מקוריים ואחרים נוספו במהלך השנים, משדרים הידור עשיר בסגנון אלף לילה ולילה: תקרות קמורות מתנשאות מעל מיטות אפיריון, רצפות אבן מכוסות בשטיחים עבים ורכים, חדרי רחצה מרווחים וחלונות שמשקיפים לפטיו ציורי. אורחים מכל העולם, ובתוכם מדינאים ואנשי שם, דוברים שלל שפות ומשווים למלון אווירה קוסמופוליטית. בגנים פזורות פינות ישיבה אינטימיות שמתאימות לשעת תה אלגנטית שמוגשת כאן, במסעדת ערבסק מוגשת ארוחת ערב עשירה של פירות ים ויין, והבר מציע בילוי אסקפיסטי ודרינקים משובחים.
וינסנט 1 ירושלים
להזמנת חדר במלון אמריקן קולוני

ענבל // אוצר עם קלאסה

בלב ירושלים, במרחק קצר מגן הפעמון ומטחנת הרוח של מונטיפיורי במשכנות שאננים, ניצב מלון ענבל כמו תיבת אוצר שמסתתרת בין ההיסטוריה לקלאסה. היוקרה ניכרת כבר בכניסה, במסדרונות שעל קירותיהם תלויות עבודות של אמנים מקומיים ובחדרים עצמם -מרווחים, נעימים ומעוצבים באלגנטיות, עם פינוק שמגיע עד לדרגת מוצרי טואלטיקה משובחים ומכונת קפה מאובזרת. מסעדת 02 הבשרית מציעה תפריט מקומי בביצוע מוקפד, ובבר הסודי – כן, ממש כזה, מאחורי דלת כבדה – מוגשים קוקטיילים באווירה אפלולית ומסתורית.

הבריכה החיצונית המחוממת כל השנה מזמינה לטבילה חמימה מול נוף ירושלמי שמרטיט את הלב (וזו לא הגזמה), וטיפולי הספא משיבים לגוף ולנפש חיוניות שאבדה עם החיים עצמם. כל פרט מדויק, כל פינה מספרת סיפור, והכול יחד יוצר חוויה ירושלמית עשירה, מחבקת ובלתי נשכחת.
ז'בוטינסקי 3 ירושלים

המלך דוד // קלאסיקה ירושלמית

אין עוד מלון שמזוהה עם ירושלים כמו מלון המלך דוד. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הנשיאים לשעבר ברק אובמה וביל קלינטון, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ברברה סטרייסנד, מרתה סטיוארט ועוד מפורסמים רבים, שועי עולם וראשי מדינות לנו בו, וחתימותיהם מפארות את ספר האורחים. תולדות מדינת ישראל שלובות בתולדות המלון ושמו נקשר באירועים היסטוריים מתקופת הקמת המדינה.

מאז עבר המלון שיפוץ מקיף תוך שמירה על אלמנטים אותנטיים, וכיום הוא מופת לתרבות אירוח המיועדת לספק לאורחים את החוויה המושלמת, החל מנוף העיר העתיקה דרך מסעדת גריל רום (סטייק אינגליש קאט וקרפ סוזט חובה) ועד לבריכת השחייה שמוקפת בכרי דשא מטופחים ומשקיפה גם היא אל העיר העתיקה. בזכות ולא בחסד, קינג דייויד הוא לא רק אתר היסטורי-אדריכלי ואחד ממלונות היוקרה המפורסמים ביותר בעולם, אלא מוסד ממלכתי-מלכותי במלוא מובן המילה.
המלך דוד 23 ירושלים
להזמנת חדר במלון המלך דוד

וולדורף אסטוריה // חוויה מלכותית

עשרה קבין של מלונות יוקרה ירדו לעולם ותשעה מהם לקחה ירושלים. קב אחד לקח ללא ספק מלון וולדורף אסטוריה, שנפתח בשנת 2014 בתום שבע שנים של שימור, שיחזור ובנייה בעלות של כ-150 מיליון דולרים. המלון ממוקם במרחק הליכה ממרכז הקניות ממילא ומהעיר העתיקה, במבנה שבעבר איכלס את מלון פאלאס ההיסטורי – יצירת מופת אדריכלית משנת 1929. גרם המדרגות האיקוני והחזית המעוטרת בחלונות מקושתים נשמרו, ואליהם נוספו רצפת שיש טורקי בוהקת וגרסה מיוחדת של ה"סמל המסחרי" של רשת וולדורף אסטוריה – שעון גדול בעיצוב התואם את התרבות המקומית.

החדרים מעוצבים בהידור רב ומכילים כל מה שצריך כדי להחליק בנחת אל תוך החופשה, ממכשיר אייפד לכל בקשה אפשרית (צ'ק אין, הזמנת שירות חדרים) ועד למוצרי טואלטיקה יוקרתיים. בקיץ פועל במלון ה"טרסה" – רוף טופ בר שמציע מנות ים תיכוניות, אלכוהול יוקרתי ותפריט סיגרים, וכמובן אוויר הרים צלול שבתל אביב אפשר רק לחלום עליו.
אגרון 26 ירושלים
להזמנת חדר במלון וולדורף אסטוריה

גורדוניה הוטל // אוויר הרים צלול

סמוך לקיבוץ מעלה החמישה, בגובה 800 מטרים ומול הנוף של הרי ירושלים, ממוקם מלון גורדוניה, המיועד למבוגרים בלבד. כפי שניתן להבין משמו, המלון שם את השקט בראש מעייניו, ולא תמצאו כאן ילדים צורחים בבריכה. כ-40 סוויטות וחדרים מעוצבים, רובם עם בריכה פרטית או הוט־טאב (או שניהם) עוצבו כך שכמעט שאין צורך לצאת החוצה, אלא אם מתחשק לכם טיול בגנים המטופחים שפונים אל חורש יפהפה.

הספא מציע בריכת אינסוף מחוממת עם נוף עוצר נשימה, ג'קוזי וסאונה וטיפולים מפנקים, ולאונג' שמעוצב כסלון מפואר מזמין להתרווח בכל שעות היום בפינות ישיבה מפנקות. זהו מקום שמדבר בשפה של רוגע ואלגנטיות, מושלם לזוגות שרוצים להתנתק, לחגוג או פשוט לנשום.
קיבוץ מעלה החמישה, הרי ירושלים
להזמנת חדר במלון גורדוניה

דרום

דן אילת // הפנינה של הים האדום

כבירת הנופש של מדינת ישראל אילת מציעה אופציות לינה לכל כיס, אבל דן אילת הוא המלך הבלתי מעורער בזירת המלונאות הצפופה. הפנינה המנצנצת של העיר הדרומית שוכנת לשפת הים האדום, ומציעה נופש חלומי ברמת חמישה כוכבים, כי יותר מזה פשוט אין. החדרים והסוויטות מרווחים, מוארים ומעוצבים כמו חופשה בתוך חופשה, חלקם עם מרפסות שמש וג'קוזי פרטי ונוף עוצר נשימה. לצאת מהמיטה הרכה זו משימה מפרכת, שמתאפשרת רק בגלל ארוחת הבוקר שמחכה למטה: מזנונים שלא נגמרים, קערות עמוסות סלטים טריים, מאפים פריכים שהרגע יצאו מהתנור, גבינות, ירקות, חביתות לפי בקשתכם, מיצים סחוטים ושלל פינוקים שמאתגרים את הדיאטה. אבל באנו ליהנות ולכן מומלץ להתפרע, בפרט כאשר התחנה הבאה היא בבריכה.

גם כאן בדן אילת הולכים על גדול, כלומר בריכה ענקית מוקפת דקלים, מיטות שיזוף וקבאנות, עם מגלשות לילדים ובר בריכה. הלאה לספא, מתחם מפנק שמאובזר בחמאם, סאונה וחדר קור ומציע טיפולים להתחדשות הגוף והנפש, שבסופם תחזרו הביתה עם לוק והרגשה של מיליון דולר. לכן מומלץ בחום לשריין כבר תאריך לחופשה הבאה.

סיקס סנסס שחרות // רוח חדשה במדבר

מלון סיקס סנסס (Six Senses) בשחרות שבנגב הוא אחד מהמלונות היוקרתיים בישראל. לאור זריחות מדבריות ולילות זרועי כוכבים הוא מציע למבקרים שמגיעים עד כאן אירוח יוקרתי, במתחם סוויטות ווילות שמשתלב בשקט המדברי.

בתחום הקולינרי מקדמים בסיקס סנסס תוצרת מקומית, טרייה ועונתית בכמה מוקדים בעלי אופי שונה – ממסעדות ובר בריכה ועד ארוחות שף פרטיות לאורחים שידם משגת במיוחד.
להזמנת חדר במלון סיקס סננס

בראשית // יוקרה בלב הטבע

מיקום על שפת מכתש רמון, אוצר טבע מיוחד במינו, כבר מקנה למלון היוקרתי יתרון שאין לאף אחד אחר. פנורמה מדברית עוצרת נשימה ומפגש מקרוב עם יעלים המשוטטים חופשי הן רק חלק מהחוויות שמזמן לאורחיו המלון היוקרתי, שמשלב יוקרה שקטה עם טבע פראי. החדרים והווילות בנויים כאילו צמחו מהסלע ומשתלבים בהרמוניה עם הסביבה, כשבפנים שולט עיצוב בגווני מדבר חמים, בחלק מהמקרים עם בריכה פרטית ונוף ישיר למכתש.

ספא מפנק, בריכה אינסופית על רקע המדבר, קולינריה מוקפדת ושקט שאין כמוהו הופכים את בראשית למקום המושלם לבריחה מהשגרה. מה שטוב לאלישה קיז וג'רי סיינפלד ולהבדיל גם לביבי ושרה – בטוח טוב גם לנו.
דרך בראשית 1, מצפה רמון
להזמנת חדר במלון בראשית

צפון

האפנדי // יוקרה עתיקה ושקטה

צריך להיות משוגע או חדור מטרה כדי לקחת ארמון מתפורר בן מאות שנים ולהפוך אותו לאחד ממלונות הבוטיק היפים בארץ. זהו בדיוק סיפורו של אורי ירמיאס, בעלי מסעדת אורי בורי ועכואי בכל נימי נפשו, האיש שמאחורי האפנדי – פנינה אדריכלית נדירה השוכנת בעיר העתיקה בשני מבנים עות'מאניים מהמאה ה-19, ששוחזרו בקפידה ובאהבה. אמנים ואומנים עמלו במשך שנים על שימור פרסקאות מקוריות, קשתות, תקרות מצוירות ורצפות צבעוניות, כשכל פרט ופרט משדר יוקרה שקטה וחיבור עמוק להיסטוריה המקומית. הסוויטות רחבות ידיים ומזמינות לרגע של שקט, עם תקרות גבוהות וריהוט אלגנטי, וארוחת הבוקר מוגשת על שולחן אבירים מרשים.

בבר היין של המלון אפשר עדיין להבחין בקיר מהתקופה הצלבנית, אבל מומלץ יותר לקחת את הבקבוק והכוסות ולטפס למרפסת הגג, במיוחד בשקיעה. התחושה הכללית באפנדי היא של מסע בזמן – אבל עם כל הפינוקים של ההווה.
רחוב לואי התשיעי, עכו

פרא // יוקרה היסטורית

מלון "פרא" שלמרגלות רמת הגולן שוכן במבנה העתיק של בית המכס המקורי. שניים מהמבנים במתחם הם מבני באוהאוס יפים ששומרו, מתחם הקבלה והלובי של המלון שימש בעבר אורוות סוסים, ולצידם נבנו עוד שני מבנים מודרניים המשמשים לאירועים ולכנסים.

חדרים עם מרפסות, חדרי גן וסוויטות מעוצבים בסגנון שקט וטובלים בבוסתנים ועצי פרי. מתחם ספא, בריכה והוט טאב מול הנוף, ארוחת בוקר מפנקת וחדר יין קטן לטעימות סוגרים חופשה של יוקרה שקטה בחבל ארץ שאט אט חוזר לעצמו, וזקוק לכל אורח ותמיכה.
בית המכס, גדות, רמת הגולן
להזמנת חדר במלון פרא

יערות הכרמל // ספא דה לוקס

אתר הבריאות והספא הגדול בישראל מצוי בשטח של 75 דונמים של גנים וחורש, אליהם צופים חדרים וסוויטות מעוצבות. המלון מציע חמאם טורקי וסאונות, בריכה על כר הדשא העצום ואירוח מלונאי יוקרתי – ולא פחות מ-70 טיפולי גוף, בריאות ויופי במתחם הספא היוקרתי והמפנק.

בחדרים ריהוט עץ חמים, אריגים משובחים ונוף מרהיב לגנים והיער. זה גם המקום גם לאזן ולהזיז את הגוף ביוגה, אירובי או בשפע הפעילויות המתקיימות במקום.
להזמנת חדר במלון יערות הכרמל

• הכי טובים
• החופשה המושלמת
• חופשה
• בתי מלון
• החופש הגדול
• תיירות

"שמעי, פתחתי מלון", ציין כבדרך אגב אמיר גליק באחת מהפגישות הרנדומליות שלנו בקפה בפלורנטין. "וואו, אתה לא נח לרגע", סיננתי לעצמי (בקול? לא בטוח). את גליק, הבעלים של סטודיו נעים, אני מכירה בטח לפחות 15 שנה. עוד כשקנה את הסטודיו הראשון בפלורנטין, ברחוב סלמה בבניין שהוא כבר מזמן ז"ל, בימים שבהם עוד היה לי זמן וכוחות לתרגל יוגה כמעט כל יום (מתישהו אחזור, אני מבטיחה). בשנים שעברו מאז הוא הספיק להפוך את הסטודיו הקטן לרשת בת 14 סניפים ברחבי הארץ, והיד תמיד נטויה.

"אולי תבואי מתישהו?", הוא שאל. "אולי. אני צריכה לבדוק מתי יש לי זמן", עניתי. לקח לי זמן. אבל בסוף באתי. ועוד ברכבת. לכרמיאל. כשמישהי שהפסיקה לנהוג (בהתחלה מטעמי נוחות, אח"כ מטעמים אידיאולוגיים), זה נדיר שיש מקומות שאינן עיר שאפשר להגיע אליהן בתחבורה ציבורית. Slowness בקיבוץ מורן הוא אחד מאלה. אז נכון, צריך מונית מכרמיאל אבל היי, לפחות יש מוניות וגם זה עניין נדיר כשלעצמו. ונכון, כל זה לא תקף כשמדובר בסופי שבוע. אבל זו כבר בעיה הרבה יותר גדולה ולא לשם כך התכנסנו.

"אז מה אני עושה כשאני מגיעה, פשוט הולכת לקבלה?", סימסתי לגליק מהרכבת. "אין קבלה. תקבלי הוראות מדויקות לווטסאפ ואת הולכת ישר לחדר", הוא ענה. כבר אהבתי. להגיע למקום ללא צורך באינטראקציה עם אף בן אנוש? כן, בבקשה. אחרי כמה שעות במקום הבנתי שאפשר, אם רוצים, לנהל המון אינטראקציות.

יש בית קפה ומסעדה שפעיל לאורך כל היום (כן, טחנתי לכם את הווי-פיי במשך יומיים. ככה זה כשאי אפשר לגמרי להתנתק מהעבודה); יש בריכה קטנה ויפהפיה; יש שיעורי יוגה ותנועה בבוקר ובערב; יש טיפולים והוט טאב ויש חדר יצירה-אמנות שכולל פסיליטיז שהרבה אמנים היו שמחים שהיו להם בסטודיו. ובעיקר יש הרבה שקט – כלומר, אפשר לעשות שום דבר מהנ"ל, ועדיין להרגיש את ההאטה. ועל כן, כמובן, שמו של המקום והמטרה שאותה הוא מקדש.

השקט וההאטה האלו מתאפשרים גם הודות לעובדה שמדובר בבית אירוח ללא ילדים, כי מה לעשות, יש מקומות שבהם זה פשוט לא מתאים, מי כמונו יודע. מדי פעם (באוגוסט האחרון, למשל), יש כמה ימים שפותחים גם לילדים בני 12 ומעלה כי חופש וכולנו יודעים מה זה אומר. אבל בגדול, כמו שכבר הצהרתי מניסיון עבר: הטיפ הכי חשוב בחופשה עם ילדים הוא צאו לחופשה ללא ילדים.

את Slowness פתחו בינואר האחרון שלושה שותפים: אלי שקד, במקצועו הרשמי יועץ אסטרטגי ומומחה לניהול משברים; דיוויד פרץ, במקצועו הרשמי מעצב שיער, ולשעבר הבעלים של pure 6a – חברת הפקות ופרסומות; ואמיר גליק – שעליו כבר סיפרנו. אל השלושה חברה חגית ורנר, בת זוגו של שקד, אדריכלית ואוצרת (שאמונה בין השאר על גלריית הווידאו-סאונד Room25 על הגג של הרצל 16), שהיתה אמונה על הפן העיצובי במקום. לכל אלה יש עוד שותף אחד משמעותי ולא בהכרח צפוי: קיבוץ מורן. הקיבוץ עצמו, ששוכן בבקעת בית הכרם בין הגליל העליון לתחתון, הוא שותף עסקי לכל דבר ועניין.

בשמונה חודשים שבהם הוא פועל הפך סלואונס, בלי יחסי ציבור ובלי משרד פרסום, למקום עלייה לרגל לתל אביבים בעיקר, אלה שמחפשים הפסקה מהחיים המאוד-אינטנסיביים שכולנו מכירים, מהעבודה הבלתי נגמרת, מהילדים, וכן, גם מההפגנות בקפלן. אבל הכל התחיל הרבה לפני, כששקד ופרץ התחילו לגלגל ביניהם רעיון משונה לפתוח מקום משלהם. "דיוויד ואני מכירים כבר 15 שנה", מספר שקד, "היינו מדברים הרבה על כל מיני מסעות אישיים שכל אחד מאיתנו עבר, ותמיד ידענו שיום אחד נדע איך לחבר את הכל".

במהלך שנות הקורונה עבר פרץ עם משפחתו ליישוב מכמנים בגליל "ואז החברים מתל אביב התחילו לעלות לרגל", הוא מספר. כששקד ראה בפייסבוק שפרץ פתח שני צימרים ביישוב הצפוני, הוא הבין שזה הזמן לחיבור. הוא הציע לו את הרעיון לפתוח מקום משותף ויחד התחילו לחרוש את צפון הארץ בחיפוש אחרי הלוקיישן המדויק. "הגענו לקיבוץ מורן די במקרה", מספר פרץ. "למרות שהוא נמצא 10 דקות מהבית שלי, לא היה לי מושג שהמקום קיים. כבר היינו בתהליך של משא ומתן במקומות נוספים, אבל מיד היה קליק טוב עם הקיבוץ".

"הבנו שיש במקום בית הארחה", מוסיף שקד. "שלחתי ווטסאפ למנכ"לית הקיבוץ נעמה לוי, ועוד באותו היום הגענו להיפגש איתה. עשינו סיבוב ומיד מצאנו את עצמנו בדיאלוג עם הקיבוץ, שהחליט שהוא נכנס כשותף. לא רצינו לבוא כיזמים התל אביבים שבאים ואומרים מה לעשות, כי אנחנו בעצמנו לא באמת יודעים. אנחנו הצענו את הרעיון לקהילה, והצעירים של הקיבוץ בהתחלה בכלל הצביעו נגד. אבל מרגע שפתחנו אנחנו כבר החברים הכי טובים של כולם. הם עובדים איתנו ומשתפים איתנו פעולה בכל דבר".

את החיבור עם גליק יצרו שקד ופרץ כשחיפשו איך להכניס את תחום היוגה והתנועה למקום. "נפגשנו עם כל מיני סטודיואים", מספר שקד, "ביניהם גם עם אמיר. גם הוא הבין די מהר שזה מעניין אותו מעבר לאספקט של לספק את שירותי היוגה, ונכנס איתנו כשותף".

מרגע זה נכנסו השלושה, יחד עם הקיבוץ, לשיפוץ אינטנסיבי שארך 5 חודשים בלבד, בבית ההארחה הקיים של הקיבוץ. "החדרים היו חדרי אסבסט, בלי חלונות ועם צנרת לא מתפקדת", מספר פרץ. "עבדנו באופן מאוד אינטנסיבי בשטח עם 30-40 איש, ותקתקנו הכל בחמישה חודשים".

המקום, שמוגדר כ"בית אירוח בהשראת בתי המרגוע של פעם", כולל 30 חדרים – 26 סטנדרטיים ועוד 4 סוויטות. הם ממוקמים במבנים קטנים, בין שבילים שמתערבים בצורה מינימליסטית בטבע שמסביב, ובכניסה לכל אחד מהם חצר קטנה עם צמחי תבלין שנשתלו במיוחד. גם בתוך החדרים עצמם מינמליזם הוא שם המשחק: צבעים עדינים ובהירים, רצפת עץ, בדים טבעיים ובעיקר המון אור מבחוץ שנכנס מהחלונות הגדולים.

"באנו לקיבוץ, לא רצינו להביא משהו זר לגמרי, אבל כן להשתמש באסתטיקה שלנו מהעיר", מספרת חגית ורנר על תהליך עיצוב המקום. "משהו שיאפשר להתחבר לטבע אבל גם שיבטא את האופי שלנו. כשהלכנו לבחור צבעים לקירות הסברתי שאני מחפשת צבע שיחבק אותי. פלטת צבעים שתאפשר לחושים להירגע וחומרים טבעיים שהם בעיקר כאלה שהסביבה מציעה לנו. כשאנשים נכנסים לחדר ומוציאים את החפצים והבגדים שלהם זה כבר מספיק כדי ליצור בלאגן ויזואלי, אז ניסינו שכל השאר יהיה כמה שיותר שקט".

תהליך העיצוב והתכנון לווה בלא מעט התלבטויות והתחבטויות, בשאלות כמו האם לשים טלוויזיה בחדרים (אין בהם טלוויזיה), איך לפתור את עניין גב המיטה והאם צריך בחדר מכונת קפה (אין. אבל במסעדה ובית הקפה יש קפה מעולה של אלג'יר). גם העיצוב של האזורים המשותפים הוא כזה שהוקדש לו הרבה מחשבה: "ריצפנו מחדש את כל השבילים ושתלנו גינות תבלין ליד כל חדר. את הפרגולות שמחוץ לחדרים צבענו מחום קק"ל לחום טבעי שדומה יותר לגזעי העצים. המדשאה המרכזית היתה מוקפת בשיח גבוה שיצר גדר שאותה הורדנו, פתחנו את כל הפתחים שאפשר לפתוח כדי לאוורר, ליצור זרימה וקשר בין הפנים לחוץ מתוך נקודת מוצא שלפיה היופי כבר קיים. בנינו רצפות דק במקומות שחשבנו שנעים יהיה לשבת בהם בתוך החורש, ככה שגם כשהמקום מלא – אפשר להרגיש בו המון ספייס".

העיצוב משלב בין ישן לחדש, מה שבולט בעיקר במסעדה/בית הקפה שעל תפריטה אמון השף ניתאי יהלום – בן קיבוץ מורן עם רזומה במסעדות שף כמו למשל אלה של אייל שני. אם תמצמצו לרגע תוכלו בהחלט לחשוב שאתם יושבים בקפה חדש בשוק הפשפשים, נגיד, עם מוזיקה באווירת צ'יל והמון מוצרים מקומיים שאפשר לרכוש – מממרחים, דרך כלי קרמיקה ועד קרמים על בסיס צמחים. כולם, כמובן, בייצור מקומי.

בהיותה של ורנר אוצרת גם אמנות היא עניין נוכח במקום – בין אם בבית הקפה ובין אם בחדרים עצמם, שמתהדרים בעבודות של אמנים כמו ליהי תורג'מן, שחר אפק, איציק מור, יואב הירש ורותי דה פריס. גם במקרה הזה, מדובר בעבודות מינמילסטיות, קטנות ממדים באופן יחסי, שלא משתלטות בשום צורה על המרחב אלא רק מאירות בו נקודות ספציפיות.

והתפריט, מה איתו? ובכן, גם במקרה הזה המינימליזם הוא שם המשחק: בתפריט הבראנץ' שזמין לאורך כל היום כ-12 מנות כמו ביצת עין על לחם קלוי, עגבניות שרי צלויות, בזיליקום ושבבי פיקורינו; פנקייק בננה וכוסמת; פלמידה כבושה עם סלט תפוחי אדמה וביצה רכה ועוד. בתפריט הערב המשתנה כ-10 מנות מתחלפות ושני קינוחים, ביניהן טרטר וסשימי פלמידה לבנה; פולנטה מתירס טרי וגבינת פיקורינו; ניקוי ריקוטה עם שעועית ירוקה וקייל; וברבוניה בחמאה חומה, קצף עגבניות וסלט ערבי קצוץ. הכל טרי, הכל מוכן במקום, הכל פשוט וטעים. המסעדה ובית הקפה פתוחים גם לקהל הרחב שאינו אורחי המלון, מה שהפך את הלוקיישן לכזה שגם החיה מעט את האזור המנומנם.

לעניין החייאת האזור מצטרפים גם אירועים, הופעות וסדנאות משתנות (יש לכם.ן משהו להציע? הם הכי זורמים), אירוח של מורים ומורות ליוגה ופילאטיס והשמיים הם הגבול. "אף אחד מאיתנו לא רואה את עצמו כמלונאי", מסכם שקד. "זה הבית שלנו, הסטנדרט שלנו. בהתחלה הייתי רגיש מאוד לפידבקים, מתוך המקום שהגעתי ממנו חיפשתי כל הזמן לכבות את השריפה, אבל עם הזמן הבנתי שבאמת אין הרבה מה לכבות. והבנתי גם שלפעמים צריך להסביר את עצמך ביותר ממילה אחת".

ולסיום – עניין חשוב – המחירים: "המקום לא זול, אבל הוא גם לא יקר", אומר שקד (מחיר חדר ללילה לזוג נע בין 760-1,300 שקלים). "אבל מקבלים פה משהו אחר בחוויה, בתוכן, בתשומת לב. משהו שעומד בפני עצמו ולא ביחס למקומות אחרים".

Slowness, קיבוץ מורן.לפרטים והזמנות. *הכותבת היתה אורחת המקום*

• תיירות
• חופשה
• חופש
• הגליל
• קיבוצים
• קיבוץ
• בתי מלון
• מסעדות
• מסעדות בצפון

בחודשים האחרונים עולה פולין על סדר היום המקומי בעיקר בנושא אחד. כן, זה שקשור ליריב לוין. היה גם איזה אינסידנט דיפלומטי עם נועה קירל שמחזיר אותנו לרפרנס המקובל שיש למדינה הזו בארץ, שהוא כמובן, נו, האירוע הזה. שואה. אבל חמישה ימים במדינה שלחלקנו הבלתי מבוטל יש בה שורשים עמוקים עשו עבודה שאף כתבה בטלוויזיה או בעיתון לא יוכלו לעשות, ואולי אני מייתרת פה את אותה הפעולה שאני עושה בדיוק ברגעים אלה, אבל להעלות את כולכם על מטוס אני (עדיין) לא יכולה.

המסע שלנו החל בלובלין. ואני אומרת מסע, לא כי מדובר במסע לפולין שעשיתי בכיתה י"א (וגם לא בלהקה של יובל מנדלסון). מסע כי בחמישה ימים הספקנו לראות מה שאדם ממוצע מספיק בחודש, כי בכל זאת – היתה לנו משימה. אבל בניגוד לכמה נסיעות מהסוג הזה שכבר נכחתי בהן בעבר וכללו לא מעט תחנות מיותרות בלו"ז – הפעם כמעט ולא היו כאלה. כל מקום חדש שהגענו אליו (והיו, כאמור, המון כאלה), היה פוקח עיניים מכיוון אחר.

ללובלין מגיעים ישראלים לרוב כי היא קרובה לאחת מהאטרקציות הפופולריות במדינה – מחנה הריכוז מיידאנק. אבל היא גם מרוחקת רק כשעה וחצי נסיעה מוורשה (שתכף אגיע גם אליה) והיא גם דסטניישן שעומד בפני עצמו כיעד תיירותי ותרבותי לכל דבר. הסיבה המרכזית שנסענו דווקא בטיימינג הנוכחי היה Night Of Culture, אירוע שמתקיים אחת לשנה בשבת הראשונה של חודש יוני. המתכונת היא כזו שמזכירה קצת את הלילה הלבן התל אביבי או את אירועי "אוהבים אמנות, עושים אמנות" (רק עם קצת יותר תקציב): העיר מתמלאת במיצבי אמנות במרחב הציבורי (פה ושם יש גם איזה מיצג, תרגעו), המסעדות והברים עובדים שעות נוספות, במות זמניות קטנות של מוזיקה ומחול צצות בכיכרות המרכזיים, ובעיקר – המוני אנשים ברחובות. המונים. תחשבו קפלן במוצ"ש בחודשי המחאה הראשונים, רק ביותר.

הכל חינמי, כמובן, וגם אם חשקה נפשכם באיזו בירה או קוקטייל – לא תצטרכו להיפרד מכליה. לובלין היא עיר זולה במיוחד (מחיר ממוצע לאפרול שפריץ הוא 25 זלוטי, שכמעט מקביל לשקל, אפילו נמוך ממנו קצת). שזה בערך חצי מחיר מבר ממוצע בתל אביב. גם האוכל זול, והוא נמצא בכל מקום בשפע. הרחובות הראשיים של העיר, גם כשאין אירועים מיוחדים, הומים מסעדות חמודות, בתי קפה וברים, כמו בבירות אירופאיות אחרות שאנחנו מכירים, רק בפחות פלצני. נכון, לא באנו לעסוק בשואה, אבל כן ראוי לציין את העובדה שהפתיעה אותי עד מאוד – הקהילה היהודית בפולין של לפני מלחה"ע השנייה (שמנתה כ-43 אלף איש) נוכחת במרחב הציבורי בעיר באופן שבכלל לא ברור מאליו. שלטים בעברית וביידיש מציינים על מקומות אסטרטגיים, על המדרכות אפשר למצוא את סימוני הכניסה לגטו, ובמרכז "שער גרדוצקה" של תיאטרון NN (הפולני לחלוטין) הוקם מיני-מוזיאון שמתייחס לחיים של היהודים בעיר באופן אפקטיבי ובלי ליפול לקלישאות.

עוד נקודה ששווה לציין בלובלין הן The Lublin Village Open Air Museum – לא מוזיאון, אלא שטח ירוק ענק שמלבד אווזים וטווסים שמשוטטים בו חופשי (טווסים, כך גיליתי, הם חתולי הרחוב של פולין) פורש תצוגה של מודלים שונים של מגורים לפני מלחמת העולם. קצת היסטוריה, הרבה טבע, בתי קפה פזורים לאורך הפארק הענק ואם תגיעו ביום הקציר תקבלו גם פרפורמנס חמוד שמדמה את החיים אז, עם תלבושות והכל.

בשנה האחרונה זכתה לובלין בתואר European Youth Capital 2023, כלומר – בירת הנוער האירופית, תואר שמוענק מדי שנה ע"י פורום הנוער האירופאי. הסיבה המרכזית לזכייה היא התכניות השונות שמפעילה העיר (בראשות ובמימון העירייה) שמשלבות את בני הנוער בקבלת ההחלטות ברמה המוניציפלית. קצת כמו מועצת תלמידים, אבל על אמת. כזו שיוצאת מחוץ לגבולות בית הספר ומשפיעה על העיר עצמה. בהינתן והחוקים הנוכחיים במדינה לא תומכים (ואפילו לא מכירים) בקהילת הלהט"ב והפלות אסורות על פי חוק, מפעילה העיר עצמה תכניות תמיכה וסיוע לבני נוער מהקהילות השונות. ברחבי העיר פזורים חללים חינמיים לכל המעוניין להיכנס, לשבת, לדבר, להיפגש או לעבוד – שאמורים להמשיך ולפעול גם כשהתואר יעבור לעיר הבאה בתור בשנת 2024.

ועכשיו שאלה: האם פעם התאהבתם בבניין? כי לי זה קרה לראשונה החודש, ועוד בבניין פולני, מי תארה לעצמה. Centre for the Meeting of Cultures הוא מבנה ענק שמשלב בין ישן וחדש, בין היסטוריה לטכנולוגיה ובין טבע ותרבות. איך אומרות היום? פנומנל. המבנה המקורי הוא כזה שנבנה בשנות ה-70 תחת השלטון הקומוניסטי במדינה, וכשבשלב מסוים אזל להם הכסף (גם זה קשור בישראל, במלחמת יום כיפור דווקא. אבל תצללו לזה בעצמכם) הופסקה הבנייה והמבנה עמד נטוש עד העשור השני של שנות ה-2000.

בשנת 2016 הושק מחדש אחרי שיפוץ ובנייה מחודשת בתכנונו של האדריכל בן העיר Boleslaw Stelmach, שהשאיר חלק מהקירות של המבנה הקומוניסטי המקורי ועליהם בנה מבנה מרהיב אדריכלית, שגם להסתובב בו כשהוא ריק זו חוויה מרגשת. מעבר לזה הוא גם הבית של מוסדות תרבות רבים – אולמות אופרה וקונצרטים, תיאטרון, גלריות לאמנות וגג יפהפה מלא צמחיה שמאכלס גם כוורות דבורים. אם זה היה תלוי בי, בנסיעה הבאה שלי הייתי נוסעת רק לבניין הזה. פשוט מבלה בו איזה כמה ימים ברצף. וזה בטח עדיין לא היה מספיק.

הפולנים, כך למדתי, הרבה יותר דומים לנו ממה שאנחנו חושבים. גם הם מדינה צעירה, למודת מלחמות, מה שנמצא עמוק בדי.אנ.איי שלה ונוכח כמעט בהכל. גם הם מחפשים את הדרך שלהם בין מהפכות שלטוניות והיסטוריה בעייתית, וגם הם בעיקר רוצים לחיות בשקט. ובכיף. ורשה הבירה היא כנראה המקבילה הישירה לתל אביב. פי כמה וכמה בגודל, אבל הווייב בהחלט דומה. למרות שמדובר במדינה שכאמור מתעלמת מקהילת הלהט"ב, יחגגו בה בסוף השבוע הקרוב את אירועי הגאווה כמו מדי שנה, וזה אולי נוכח פחות ברחובות מאצלנו, אבל הקהילה חיה, קיימת ופעילה גם ללא תמיכה ממשלתית.

ורשה נחלקת לעיר העתיקה ולעיר החדשה, כשגם העתיקה היא כזו שברובה משוחזרת מהסיבה הפעוטה שהנאצים הצליחו להחריב כמעט את כולה. אבל ממש. ים אין, אבל על גדות נהר הוויסלה צצים מדי ערב עשרות ברים, בתי קפה ומסעדות, ובקיץ כשהשקיעה מתחילה רק באזור השעה 21:00, יש ים זמן להנות מהרבה יופי. מלא יופי. אפשר גם לקחת שיט בסירת מנוע על הנהר, כדאי בשעת השקיעה. אולי ייצאו לכם תמונות יפות כמו שלי.

עוד לא אמרנו כלום על אוכל, וזה נושא לכתבה שלמה, רק נאמר שהעיר מלאה מסעדות מכל סוג, הרבה מהן מזכירות את הז'אנר שאנחנו מכירים ממסעדות תל אביביות נחשבות: אוכל מסורתי, מקומי, עונתי, בפרשנות עכשווית. כלומר, רחוק מאוד מזה שאנחנו מכירים מהסבתות שלנו. אפילו יש תבלינים. גם במסעדות היי-אנד אפשר למצוא וריאציות לרגל קרושה ופירוגי (ושמיר. איך הם אוהבים שמיר), אבל איזה וריאציות יא רבי. גם היין המקומי הוא תחום שתופס תאוצה בשנים האחרונות, וכמו אצלנו, לומדים הפולנים שלפעמים הכי טוב זה מה שיש קרוב לבית.

רבים מהמפעלים הגדולים שפעלו בעיר תחת השלטון הקומוניסטי (שממנו החלה להשתחרר רק בשנת 1989) הוסבו למתחמים גדולים של בילוי, תרבות ופנאי. אבל ההיסטוריה שלהם נוכחת – בין אם זה באדריכלות, בעיצוב החללים הפנימיים או במיצבים (כן נו, שוב מיצבים) שפזורים בהם – למשל פסלים מקופסאות חשמל במתחם שהיה בעבר מפעל אלקטרוניקה. הדבר היחיד שהפולנים אוהבים יותר משמיר הוא אולי מזרקות, והן מקשטות את העיר בכל פינה, כיכר, או כניסה למתחם. יש גם כאלה שמחליפות צבעים ובחלקן מתרוצצים ילדים חסרי מורא.

וירוק. המון המון ירוק. פארקים (הגדול מביניהם שנחשב לסנטרל פארק המקומי מכונה "פארק שופן", על שם המלחין יליד העיר, אבל שמו האמיתי הוא Lazienki Park. והוא עצום. ויפה. ומלא טווסים), צמחיה שופעת בכל מקום, צמחים מטפסים על הבניינים וכן הלאה. בחורף הכל קופא, אבל בתקופה הזאת של השנה הכל כל כך יפה אז אולי זה שווה את זה (אותי לא תתפסו בשום מקום קפוא בחורף, אבל גם זה כבר נושא לכתבה אחרת. או לפסיכולוג).

ורשה היא עיר קצת יותר יקרה מלובלין, והמחירים בה כבר קצת מזכירים את אלה שאצלנו, אבל בתי המלון למשל עדיין זולים משמעותית, גם אלה המפנקים במיוחד (כמו למשל זה ששהינו בו – NYX מרשת מלונות לאונרדו, שהוא גם דנדש, גם משגע וגם מלא אמנות שווה). מספרים שגם קרקוב היא עיר שיש אותה, לשם לא הספקנו להגיע בנסיעה הנוכחית אבל בקצב הזה נראה לי שאני לגמרי אחזור, ואולי אפילו עם הילדים, מה תגידו על זה. ולתשומת לב הקורא יריב לוין – גם הפולנים ממשיכים להילחם על הזכויות שלהם. וגם אנחנו.

*הכותבת היתה אורחת של משרד התיירות הפולני*

• תיירות
• פולין
• חופשה
• חופשה בחו"ל
• ורשה
• ❤ תרבות
• אמנות
• אדריכלות
• קולינריה
• טבע בעיר

• Facebook
• Twitter
• Email

אם נדמה שכולם בחופש גדול כבר כמעט חצי שנה, זה כנראה נכון. גם הצעירים שבהם מסתובבים בינינו, ממלאים את הכיכרות בריקודי טיקטוק ופלאשים ממכשירי סמארטפון וגורמים לנו לייחל לאי שם של אחרי החגים (ואם אפשר, גם אחרי הקורונה). כאילו, אנחנו אוהבים את הילדים, אבל עם יד על הלב, מתים לשלוח אותם לאנשהו רחוק לכמה ימים, וגם קצת להוציא אותם מהמסך. לא בקטע רע, אפשר גם לחופשה קיצית ומלאת סטייל. רק צאו לנו מהפריים. תודה.

בקיצור, אם קצה נפשכם בדיסקו בריכות או סשן אגדו-דו בניחוח טיטולים, רשת בתי המלון בראון מציעה לילדים (ולנו) מפלט פופ-אפ בוטיקי ומגניב שינתק אותם (ואותנו) מהנטפליקס. OMG!HOTEL, יתארח לשארית החופש הגדול ועד אחרי החגים במלון BROWN SEASIDE החדש והסטייליסטי. הוא פונה לילדים הגדולים והקטנים מהסוג המגניב ומציע להם חופשה שעוטפת את כל עולמות התוכן שלהם, והכל עם המון מזגן: גיימינג, טיקטוק, ספורט ימי, מתחמי נינג'ה, גראפיטי ואומנות, כיתות אומן וכל מה שיספק את מוחם הצרכני וחובב הריגושים והרשתות החברתיות.

במפרט החדרים ניתן למצוא חדרי טיקטוק מעוצבים ופוטוגניים לחויית סטורי מדויקת, כולל ציוד נלווה: חצובות, רינגים לתאורה, כיסי קיר לסמארטפון ופינות סלפי מעוצבות. בתוכנית האומנותית צפויים לאורחים הצעירים סדרת מפגשים עם כוכבי טיקטוק ויוטיוברים מוכרים מסוכנות המשפיענים LIVE מבית TEENK.

מה עוד? חדרי גיימינג בשיתוף נינטנדו ישראל וחדרי קונסולות עם כל מה שרותח בתחום. צעירים עם נפש אומנותית מיוסרת ועולם פנימי צבעוני ישמחו להשתתף בסדנאות גרפיטי, חדר אומנות וכיתות אמן מעשירות ידע ונפש. בנוסף, חצר המלון תהפוך למרכז אתלטי, כי צריך לפרוק אנרגיות איכשהו, בשיתוף מלא עם נינג'ה ישראל שסיפקו מתקני נינג'ה קיוב. בחוף גורדון הסמוך למלון יתקיימו שיעורי גלישת גלים וסאפ ופעילויות ספורט ימי בשיתוף מועדון הגלישה "גלים".

ארוחות הבוקר של רשת ארקפה יספקו אתנחתא וישביעו רעב עם אקסטרה פינוקים וכמובן המון סוכר יישפך עליהם בחסות פסגת השוקולד של מקס ברנר לאלמנט של שחיתות יצרית הולמת לגילאי המצוות כמו שאומרים.

לא חייבים לשחרר

ומה עם ההורים, אלו שמשלמים על כל הטוב הזה? ובכן, אם אתם כבר כאן ולא רק על תקן משגיחים, הרופטופ שמתפקד על תקן מתחם צ'יל יספק לכם מיטות שיזוף נוחות, נוף מרגיע לים ומתחם טיפולים להפגת המתחים. כי בואו, הורות זו משרה תובענית ומגיעה לכם חופשה. אם אתם מהסוג שמתקשה לשחרר (זה בסדר, אנחנו לא שופטים), הקמנו עבורכם מתחם פופים מפנק בחצר
האקסטרים, כך שהייאוש בהחלט יהיה יותר נוח. אגב, גם לאחים הקטנטנים יותר צפויה הפתעה בעיקר אם הם המעריצים של מיכל הקטנה שתקפוץ מדי שבוע לבית המלון למפגש בעולם האמיתי. כך שמומלץ לברר במעמד ההזמנה.

המלון ממוקם באחד מהספוטים המבוקשים בעיר, בסמוך לנקודה בה שדרות בן גוריון פוגשות את רחוב הירקון, כיכר אתרים, חוף גורדון והמרינה של העיר. כלומר, גישה מיידית לכל מה שכיף. בנוסף, יש חניון צמוד למלון בעלות יומית של 80 שקלים (על בסיס מקום פנוי) ואופניים לרשות האורחים.

מלון בראון SEASIDE. הירקון 164, תל אביב. להזמנות: *9646 אובאתר.

• קיץ
• חופשה
• חופשה בתל אביב
• מלון בראון

• Facebook
• Twitter
• Email

אפשר להגיד שזה האסקפיזם התל אביבי ואפשר להגיד שאנחנו פשוט תמיד מעדיפים לראות את חצי הכוס המלאה (ונשמח אם תמזגו לתוכה נוזל מערפל תודעה אם כבר). כך שגם המצב הכמעט אפוקליפטי שתפס אותנו לא מוכנים בדיוק כשהטמפרטורות הפכו להיות כל כך מענגות, הותירו את התיירים בארצם ודחו את תוכניות החו"ל שלנו למועד מאוחר יותר. מה זה אומר? המון חופשות מקומיות במבצעי אביב מפנקים מתמיד. תפתחו את הבוקינג.

סייל אביב

מלונות בראון האופנתיים (המקומיים והירושלמיים) מציעים 40 אחוזי הנחה לנופשים שיזמינו חופשה עד ה-16 באפריל. התירוץ שלכם לליל הסדר קרוב מתמיד. כמו כן, אפשרות לצאצא ראשון חינם בהוטל בובו, לייטהאוס או בראון ביץ'.

לרומנטיים

מזמיני חופשה זוגית מענגת הכוללת לינה וארוחת בוקר מפנקת במסעדת המלון או באחד מבתי הקפה הסמוכים יוכלו להעמיק את הרומנטיקה בעיסוי מפנק בן 50 דקות און דה האוס. המלונות המשתתפים: לייטהאוס, בראון ביץ', פוליהאוס ובראון TLV למזמינים עד לתאריך 31 במרץ.

השקה פריזאית

הוטל בובו, שרק השם שלו גורם לנו לרצות לנגוס בקרואסון מתפצח – מפרגן במבצע טרום פתיחה עם הנחה של 30% למזמינים עד ה-1 באפריל. וכן, זו לא בדיחה.

בואו לבירה

כי מתי בפעם האחרונה יצאתם מהעיר? אם אתם בעניין, מלון וילה בראון הירושלמי מציע לכם לילה שני ב-50 אחוז הנחה למזמינים עד ה-4 באפריל.

לפרטים נוספיםבאתראו בטלפון: 9646*

• חופשה בתל אביב
• מלונות בתל אביב
• מלונות בישראל
• חופשה
• מלונות בוטיק
• פוליהאוס
• בראון TLV
• בראון ביץ' הוטל