העתיד כבר כן, זה בהחלט נכון, אבל כפי שהחרדות שלנו מספרות לנו, הוא צפוי להגיע גם בהמשך הדרך. איכס, אנחנו יודעים. בכל מקרה, במקום לפחד ממנו, עדיף לכל הפחות להתכונן אליו נפשית ורגשית. מזל שיש דוקומנטרים של נטפליקס שיכולים לעזור לנו להתמודד עם כל העומד לבוא.

"העתיד" (The Future Of) היא סדרה דוקומנטרית חדשה של נטפליקס בשיתוף פעולה עם אתר The Verge, השלוחה הטכנולוגית של VOX, איתם יצרו בנטפליקס מספר סדרות דומות, דוגמת "מקרוב" הפופולרית. מעבר לכך ששם הסדרה החדשה אולי נועד לדחוק למטה תוצאות חיפוש גוגל ל-"The Future Of Netflix", הסדרה תתמקד בחיזיונת לעתיד הקרוב – כלומר, כזה שאמור לבוא עוד בימינו – וגם תנסה להעלות ספקולציות כאלה ואחרות לגבי העתיד הרחוק, עד כמה שרואים שקוף.

כיאה לסדרה הראשונה של אתר טכנולוגיה, הסדרה תיעזר באנשים שמנסים כבר עכשיו לייצר את העתיד, תחשוף טכנולוגיות ניסיוניות ותנסה להמר (היי, בסוף זה מה שזה) על מה יהיו המוצרים, ההמצאות והחידושים שיגדירו את חיינו גם כשנהיה עמוק בגילאי הזהב.

ששת הפרקים הראשונים של הסדרה זמינים כבר עכשיו, כאשר כל פרק מתמקד בנושא מסקרן אחר – עתיד חופשות החלל, בהיכרויות, בצמחי בית (או בתי צמחים), גיימינג, בצ'יזבורגרים (כלומר, בשר מתורבת) ובכלבים. כן, אנחנו סוף סוף הולכים לגלות אם עומדים לייצר ג'ט-פק לכלבלבים. ששת הפרקים הנותרים יעלו לשירות בדיוק בעוד שבוע, ב-28.6.

"העתיד" זמין עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• עתיד
• עתידנות
• נטפליקס
• דוקומנטרי
• מדע

• Facebook
• Twitter
• Email

כל ההרצאות יתקיימו ב-12.06.19 בשעה 20:30

מה בלו"ז?

1. מערכת היחסים המורכבת של המוח עם העתיד
מרצה: לאה אנקרי
איפה:בר 223, דיזנגוף 223

להזמנת מקומות: 03-5446537

2. על קוונטים, טכנולוגיה ויופי
מרצה: פרופ' עדי שטרן.
איפה:Aris Bar, דיזנגוף 226.

להזמנת מקומות: 052-3462276

3. שינויי אקלים מבעד לעדשות המיקרוסקופ והלווין
מרצים: פרופ' אסף ורדי ופרופ' אילן קורן.
איפה:Buxa, שדרות רוטשילד 31.

להזמנת מקומות: 058-5111558

4. סודות המטריקס
מרצה: ד"ר טל אילני.
איפה:Denim, קינג ג'ורג' 83.

להזמנת מקומות: 03-5259911

5. על עצים והתחממות גלובלית – אמת ומיתוס
מרצה: פרופ' דן יקיר, חתן פרס ישראל לשנת 2019.
איפה:דיזי פרישדון, דיזנגוף 121.

להזמנת מקומות: 03-5234111

6. מעגלי מוח-עולם (ובקיצור: מהי אובייקטיביות?)
מרצה: פרופ' אהוד אחישר.
איפה:Double Standard, דיזנגוף 247

להזמנת מקומות: 03-5550966

7. לראות את הבלתי נראה – באנטארטיקה
מרצה: ד"ר הגר לנדסמן.
איפה:אל וסינו, אבן גבירול 192.

להזמנת מקומות: 03-5460679

8. מהמעברות אל אומת הסטארט-אפ. האם השמיים הם הגבול?
מרצה: פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע.
איפה:Friends Underground, אבן גבירול 30, קומה מינוס 1.

להזמנת מקומות: 054-8035757

9. העולם הקוונטי – מוזר ויום יומי
מרצה: ד"ר נורית אברהם.
איפה:הונולולו, בן עמי 13.

להזמנת מקומות: 03-6328155

10. האם תיתכן זהות אמינה ברשת?
מרצה: פרופ' אהוד שפירא.
איפה:קנטה, אבן גבירול 71, גן העיר.

להזמנת מקומותבעמוד הפייסבוק.

https://www.instagram.com/p/BwWcHCXnFwk/

11. לראות את הכוח – על משטחים ומה שביניהם
מרצה: ד"ר ניר קמפף.
איפה:לניס, חיים ויטל 7.

להזמנת מקומות: 03-5186637

לאיוונט של מדע על הבר 2019

12. איך מכונות ביולוגיות זעירות מפעילות את תהליכי החיים?
מרצה: פרופ' גלעד הרן.
איפה:ליאו בלומס, ראול ולנברג 24.

להזמנת מקומות: 03-6482126

*ההרצאה מתומללת לכבדי שמיעה

מפת אירועי מדע על הבר 2019:

13. יהלומים פגומים קורצים יותר
מרצה: ד"ר עמית פינקלר.
איפה:Main Bazar, עולי ציון 7, יפו.

להזמנת מקומות: 03-5183927

14. אף אחד – ריחות רבים
מרצה: פרופ' נועם סובל.
איפה:Mate, חיים ויטל 4.

להזמנת מקומות: 03-5558200

15. חקר החלל והמשימה הישראלית לירח
מרצה: פרופ' עודד אהרונסון.
איפה:מסה, הארבעה 19.

להזמנת מקומות: 03-6856859, שלוחה 2.

16. Unraveling the circuits of the brain
מרצה: עקיבא רפפורט.
איפה:מולי בלומס, מנדלי מוכר ספרים 2.

להזמנת מקומות: 03-5221558

*ההרצאה באנגלית

17. האם המחשב יכול להתאהב?
מרצה: פרופ' עילם גרוס.
איפה:T House Saloon & Garden, אבן גבירול 26.

להזמנת מקומות: 03-7269797

18. מגילוי האטום ועד המחשב הקוונטי
מרצה: תום מנוביץ.
איפה:Par Derriere, בת עמי 7, יפו.

להזמנת מקומות: 03-6292111

19. דפוסים של כאוס
מרצה: פרופ' ורד רום-קידר.
איפה:Patio Bar פאטיו בר, רחוב הירקון 114.

להזמנת מקומות: 054-5908100

20. הטוב, הרע והמכוער – תגובות המוח והגוף למצבי לחץ
מרצה: פרופ' אלון חן, הנשיא הנכנס של מכון ויצמן למדע.
איפה:Radio E.P.G.B, רחוב שד"ל 7.

להזמנת מקומות: 03-5603636

21. ענקים אדומים וננסים לבנים – על האבולוציה של הכוכבים
מרצה: אילן מנוליס.
איפה:רובי, ירמיהו 7.

להזמנת מקומות: 054-5511699

22. לגלוש על גלי הכבידה
מרצה: ד"ר דורון קושניר.
איפה:סליפרס, אלנבי 99, קומה 2.

להזמנת מקומות: 054-3058058

23. איך לכוון את השעון הביולוגי להצלחה בעידן המודרני?
מרצה: ד"ר זיו צויגהפט.
איפה:SPICEHAUS, דיזנגוף 117.

להזמנת מקומות: 03-9674400

24. כיצד צמחים מקבלים החלטות?
מרצה: פרופ' אביחי דנון.
איפה:ספוטניק, אלנבי 122.

להזמנת מקומות: 052-6426532

25. עכשיו ברעש – סוד השפה הפנימית
מרצה: פרופ' אלעד שניידמן.
איפה:סטארדאסט, אלנבי 35.

להזמנת מקומות: 054-663-5096

26. זה בגנים שלנו?
מרצים: ד"ר איילת ארז וד"ר שי בן שחר.
איפה:Stax, מזא"ה 49.

להזמנת מקומות: 054-239-1117

27. אדוות על פני הנוזל הקוונטי
מרצה: ד"ר חיים ביידנקופף.
איפה:טיילור מייד, אלנבי 99.

להזמנת מקומות: 03-5033387

28. אנחנו אבק סופרנובות, אז איך זה שאיננו יודעים איך הן מתפוצ צות?
מרצה: ד"ר בועז כץ.
איפה:דה סטריטס, סניף אבן גבירול 114.

להזמנת מקומות: 03-5281616

29. תורשה, סביבה וחופש הביטוי
מרצה: ד"ר אפרת שמע.
איפה:VOODOO, שדרות בן ציון 1.

להזמנת מקומות: 052-833-5035

30. האם הגודל קובע? ננו חומרים שישנו את חיינו
מרצה: פרופ' ארנסטו יוסלביץ'.
איפה:זו-זו, שדרות רוטשילד 32.

להזמנת מקומות: 052-556-6257

31. החיים המסתוריים של החלבונים
מרצה: פרופ' גדעון שרייבר.
איפה:הוטל אלנבי, אלנבי 99.

להזמנת מקומות: 03-641-6303

>> תישארו מעודכנים: כל מה שצריך לדעת על מדע על הבר 2019

32. האם אפשר להאט את ההזדקנות?
מרצה: ד"ר לירן שלוש.
איפה:המעוז, קינג ג'ורג' 32.

להזמנת מקומות: 054-4822499

33. אבולוציה עכשיו – גרסת המעבדה
מרצה: פרופ' דן תופיק.
איפה:המפלט של החוג הצפוני, חיים לבנון 54.

להזמנת מקומות: 03-654-4870

34. לחזות מחלות לפני שהן פורצות
מרצה: פרופ' ערן סגל.
איפה:הנסיך, נחלת בנימין 18.

להזמנת מקומות: 058-6061818

35. הצד האפל של היקום
מרצה: ד"ר רן בודניק.
איפה:טנג'יר, יהודה הלוי 93.

להזמנת מקומות: 03-631-4826

36. האקרים ביולוגיים
מרצה: ד"ר שירלי דאובה.
איפה:לבונטין 7.

להזמנת מקומות: 03-560-5084

37. לדמיין עולם שבאמת קיים: מתרנגולת כדורים בוואקום ועד האצת חלקיקים בלייזר
מרצה: דן לוי.
איפה:מובינג, ירמיהו 25.

להזמנת מקומות: 03-5444434

38. חיידקים, מלחמות ומדינה – כיצד חיים ויצמן עדיין משפיע על חיינו?
מרצה: ד"ר תום ביאליק.
איפה:מלכי, מלכי ישראל 5.

להזמנת מקומות: 058-464-5444

39. מדעניות ישראליות בחזית העולמית
מרצה: ד"ר אושרית נבון.
איפה:מנדלימוס, רחוב הירקון 102.

להזמנת מקומות: 054-579-5333

40. זיכרון גורלי
מרצה: גילי גינוסר.
איפה:משבצת, שדרות דוד המלך 1.

להזמנת מקומות: 055-660-9167

41. למה לברוח?
מרצה: ד"ר שירלי רפ.
איפה:נורמה ג'ין, אליפלט 23.

להזמנת מקומות: 03-683-7383

42. צעירים לנצח – איך נזדקן בעתיד הנראה לעין?
מרצה: ד"ר יוסי עובדיה.
איפה:נורמן בר, הלל הזקן 8.

להזמנת מקומות: 052-4449554

43. המהפכה הקוונטית הבאה
מרצה: גל וינר.
איפה:ניסו, נועם 5, יפו.

להזמנת מקומות: 03-654-8823

44. מי שוקל יותר? מפקד האוכלוסין הגדול של הטבע
מרצה: פרופ' רון מילוא.
איפה:סאצ'מו, חיים ויטל 2.

להזמנת מקומות: 052-4719070

45. לחזור הביתה בשלום: מסע אל יחסי זמן-מרחב-אדם
מרצה: ד"ר ליאת בן-דוד.
איפה:סילביה באמפר, אבן גבירול 38.

להזמנת מקומות: 054-456-6228

46. אני אנווט: על מוח וזיכרון בעטלפים ובני אדם.
מרצה: פרופ' נחום אולנובסקי.
איפה: בניין עיריית תל אביב יפו, אבן גבירול 69, טרקלין הקומה ה-12.

להזמנת מקומות במייל

47. האם אנדרואידים חולמים על כבשים רב ממדיות?
מרצה: ד"ר רונן אלדן.
איפה:פאב ראש פינה, ברודצקי 17.

להזמנת מקומות: 03-642-7062

48. יש הרבה מקום בתחתית
מרצה: פרופ' יובל אורג.
איפה:פארוק בשוק, רבי נחמן 6, יפו.

להזמנת מקומות: 03-651-5670

49. טביעת האצבע של האשפה התאית
מרצה: ד"ר יפעת מרבל.
איפה:קן הקוקיה, נועם 3, יפו.

להזמנת מקומות: 054-8387452

50. הנייר סובל הכל?
מרצה: ד"ר יוסי אלרן.
איפה:קפה יפו, עולי ציון 11.

להזמנת מקומות: 03-518-1988

51. דרך המשי לטיפולי מוח עתידיים
מרצה: ד"ר אוליאנה שימנוביץ'.
איפה:רוזה פארקס בר, דיזנגוף 265.

להזמנת מקומות: 054-8810188

• מדע על הבר
• מכון ויצמן
• חיי לילה
• מדע
• הרצאות
• ברים בתל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

מה זה בכלל סם?

קפאין וריטלין הם לא בדיוק הדבר הראשון שקופץ לרובנו לראש כשאנחנו חושבים על סמים. בעולם הרפואי והמדעי, סם מוגדר כחומר ממקור חיצוני שאינו חיוני לתפקוד התקין של הגוף, אך נטילה שלו משנה את פעילות הגוף גם כשהוא נלקח במינונים קטנים. כשאנחנו מדברים על סמים, אנחנו בדרך כלל מתכוונים לסמים פסיכואקטיביים – סמים שמשפיעים על המוח (ועל מערכת העצבים בכלל) וגורמים לשינויים בתפיסה, בהתנהגות ובמצב הרוח. המשותף לרבים מהסמים הפסיכואקטיביים היא השפעתם על השליח העצבי דופמין ועל מערכת הגמול וההנאה של המוח, האחראית לחיזוק של התנהגויות רצויות. חשוב לציין שההגדרה של סם אינה מתייחסת למידת ההשפעה של החומר על המוח. לכן, גם קפאין, שהשפעותיו קטנות מאוד ביחס לסמים אחרים, עדיין נחשב לסם.

מעניין לשים לב שההגדרה של סם – תרגום של המילה האנגלית Drug – לא מתייחסת למטרות השימוש, כלומר, אם הוא נלקח למטרות הנאה או למטרות רפואיות. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שסמים רבים, ממריחואנה, מורפיום ועד לקוקאין, משמשים אותנו לשתי המטרות. בעברית, אנו נוהגים להשתמש במילה סם בשביל לתאר את המטרה הראשונה, ובמילה תרופה בשביל לתאר את השנייה. אולם, חשוב לזכור שפעמים רבות מדובר בחומרים דומים ואפילו זהים.

קפאין

קפאיןהוא מולקולה אורגנית שקיימת במספר צמחים, וביניהם זרעי קקאו ופולי קפה. צריכה של קפאין גורמת לתחושת עוררות ואנרגיה שנמשכת מספר שעות. קפאין משפיע עלינו בגלל הדמיון שלו למולקולה אחרת בעלת תפקיד מרכזי במוח – אדנוזין. אדנוזין עומדת מאחורי אחד המנגנונים העיקריים המסייעים למוח שלנו להחליט מתי הגיע הזמן לישון. כאשר תאי המוח פעילים הם מפרישים החוצה את האדנוזין, שהוא תוצר לוואי של פעילותם, כך שבמהלך היום הולך ומצטבר אדנוזין ברקמת המוח. באזורים במוח האחראים לשינה ולעייפות קיימים קולטנים לאדנוזין. כאשר האדנוזין נקשר לאותם קולטנים, הוא מגביר את תחושת העייפות, ומסמן למוח שחשבנו מספיק להיום, והגיע הזמן לישון. במהלך הלילה האדנוזין מנוקה מהמוח, ואנחנו קמים רעננים ונטולי אדנוזין. בגלל הדמיון הפיזי בין מולקולת הקפאין למולקולת האדנוזין, כאשר קפאין מגיע למוח הוא נקשר לקולטני האדנוזין. אולם הקשירה של קפאין לקולטני האדנוזין לא גורמת לעייפות, אלא פשוט "תוקעת" את הקולטנים. המוח ממשיך לעבוד והאדנוזין מצטבר, אבל בגלל שהקולטנים תקועים, תחושת העייפות לא מופיעה. אחרי כמה שעות, מולקולות הקפאין מסולקות מהמוח, וכל האדנוזין שהצטבר בינתיים יכול להיקשר לקולטנים שלו ולגרום לתחושת העייפות שהצטברה להופיע.

בנוסף להשפעה הישירה שלו על עייפות, הדמיון של קפאין לאדנוזין מאפשר לו גם להגביר את הפעילות של השליח העצבי דופמין. העלאת הפעילות של דופמין, לו תפקיד מרכזי במערכת הגמול של המוח, מעניקה לקפאין אפקט מהנה.

ריטלין

ריטליןהוא אחד השמות המסחריים של מתילפנידאט, מולקולה כימית שסונתזה לראשונה בשנות ה-40 של המאה הקודמת. החל משנות ה-60, ריטלין משמשת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD,ADD) בקרב ילדים ומבוגרים. ריטלין מתחיל להשפיע כ-20 עד 60 דקות לאחר הצריכה, וגורם לעירנות ולתחושת ריכוז מוגברת. ההשפעה של ריטלין נמשכת בין 3-5 שעות, יכולה להגיע אפילו ל-12 שעות בצורות של שחרור מושהה. ההשפעה העיקרית של ריטלין על המוח נעשית על ידי הגברת הפעילות של השליחים העצביים דופמין ונוראפינפרין. דופמין משחק תפקיד חשוב באזור האונה הקדם מצחית, שם הוא חיוני ליכולת שלנו להפנות קשב, להתרכז, לקבל החלטות ולתכנן תוכניות עתידיות. כיום, אחת ההשערות הבולטות בנוגע לבסיס המוחי של הפרעת קשב וריכוז גורסת כי ההפרעה עשויה להיגרם בעקבות חסך בכמות הדופמין באונה הקדם מצחית. לכן, העלאת רמת הדופמין בעזרת ריטלין מסייעת לסימפטומים של ההפרעה.

האם ריטלין יכול לעזור בשיפור הקשב והריכוז בקרב אלו שלא סובלים מהפרעות קשב וריכוז? המחקרים חלוקים. מספר מחקרים דיווחו כי לקיחת ריטלין מאפשרת יכולות ריכוז וזיכרון מוגברות גם בקרב אנשים שלא לוקים בהפרעת קשב וריכוז. מחקרים אחרים דיווחו שריטלין סייע מעט רק לחלק מהאנשים שהשתתפו במחקר, או שלא סייע כלל לאף אחד מהם.

קוקאין

קוקאיןהוא מולקולה אורגנית המופקת מעלי צמח הקוקה. צריכה של קוקאין גורמת לתחושת עוררות מוגברת, להנאה ואופריה (מה שנקרא "היי") ולרגישות מוגברת למגע, צלילים ותמונות. אצל חלק מהמשתמשים, קוקאין עוזר לחשוב מהר יותר ולעבוד טוב יותר. אצל אחרים, הוא דווקא גורם לירידה בביצועים ואפילו לעצבנות ולפרנויה. לקוקאין לוקח מעט מאוד זמן להתחיל להשפיע, משניות עד דקות, אך ההשפעה שלו קצרה באותה מידה ועשויה לחלוף תוך חצי שעה. בהגעתה למוח, מולקולת הקוקאין גורמת לפעילות מוגברת של שלושה שליחים עצביים: סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין. למרות שכיום לא לגמרי ברור אילו מהשליחים אחראים על אילו מהאפקטים של הסם, לסרוטונין מיוחסת ההשפעה של קוקאין על מצב רוח, תיאבון וליבידו, בעוד שלדופמין מיוחסת תחושת ה"היי" והסיכוי הגבוה להתמכרות. קוקאין משפיע גם על מערכת העצבים הסימפתטית, החלק במערכת העצבים האחראי לפעול כאשר אנחנו נמצאים במצבי סכנה. אותה השפעה גורמת לאפקטים הפיזיולוגיים של קוקאין, הכוללים הצרת כלי דם, בחילה, הרחבת אישונים, שינוי בטמפרטורת הגוף, שינוי קצב הלב ורעידות שרירים.

מה משותף ומה שונה?

קפאין, ריטלין וקוקאין נחשבים סמים מעוררים מהסיבה שהם גורמים לתחושת עירנות ואנרגיה. בנוסף, שלושתם מעלים את הפעילות של השליח העצבי דופמין, שלו יש תפקיד חיוני במערכת הגמול של המוח. ובכל זאת, יש ביניהם כמה הבדלים משמעותיים.

הכל עניין של מידה

למרות ששלושת הסמים מעלים את רמות הדופמין במוח, מידת ההשפעה שלהם על הדופמין אינה זהה. קפאין משפיע על דופמין באופן עקיף: דרך "התחזות" לאדנוזין, ולכן ההשפעה שלו על דופמין חלשה משמעותית משל סמים שמשפיעים עליו ישירות. מולקולות הריטלין והקוקאין משפיעות על דופמין במנגנון דומה, אולם כמות החומר הפעיל במינון הסטנדרטי של ריטלין קטנה משמעותית מהכמויות שנוטלים צרכני קוקאין למטרות הנאה. הסכנה בריטלין מתחילה כאשר עולים מעל המינון הרצוי: נטילה של מינונים גבוהים של ריטלין יכולה לגרום ל"היי" שמתחיל להזכיר את ההשפעה של קוקאין. גריסה של גלולות הריטלין והסנפת האבקה גורמת להשפעה חזקה אפילו יותר.

מהיר יותר, חזק יותר

הבדל נוסף ומשמעותי בין ריטלין לקוקאין היא המהירות ומשך הזמן שבהם הם משפיעים על המוח. בעוד שהסנפה או עישון של קוקאין (קראק קוקאין) גורמות לעלייה בכמות הדופמין שניות עד דקות לאחר לקיחת הסם, נטילת ריטלין גורמת לעליה של דופמין רק כעבור שעה או שעתיים. באופן דומה, קוקאין מתנקה מהמערכת די מהר, בעוד שלריטלין לוקח זמן רב יותר לעזוב את המוח. ההשפעה המהירה והקצרה של הקוקאין לעומת ההשפעה הארוכה והמתמשכת של ריטלין קריטיות לאופן שבו הוא משפיע על מערכת הגמול של המוח. ההשפעה האיטית הופכת את ריטלין לפחות מענג, אבל גם לפחות ממכר מקוקאין באופן משמעותי.

למות ממנת יתר

עוד הבדל מעניין בין שלושת הסמים הוא הסיכון למות ממנת יתר. קפאין מתחיל להזיק לגוף מעל כמות של כ-400 מ"ג ליום (עבור מבוגר בריא), שזה בערך 4 כוסות קפה. אם תשתו מעבר לכך, אולי תרגישו כאבי ראש, עצבנות, רעידות, כאבי בטן וקושי להירדם. אבל גם אם זה לא יהיה נעים, זה לא יהרוג אתכם. הכמות הקטלנית של קפאין היא כ-10 גרם ליום, השווה לכ-100 כוסות קפה. מהסיבה הזו בדיוק, מוות מקפאין הוא מאוד נדיר, ובדרך כלל נגרם מלקיחה של גלולות קפאין מרוכז ולא משתייה מוגזמת של קפה או של משקאות אנרגיה. במקרה של ריטלין, תופעות לוואי שליליות כמו חרדה, פעילות לבבית מוגברת ועלייה בטמפרטורה מופיעות מעל מינוניםהגבוהים מהמינון הרפואי המקסימלי.המינון הקטלני של ריטלין מאוד גבוה, ומתועדים מקרים בודדים של מוות כתוצאה מנטילת ריטלין. גם כאן, קוקאין מנצח בקלות – בשנת 2017 מתו כ-14,600 אנשים כתוצאה מצריכת קוקאין בארה"ב בלבד.

קשה להנות, קשה להתמכר

ההבדל בין מידת ההשפעה ומהירות ההשפעה של הסמים המעוררים על דופמין יכול להסביר למה לצרוך קפאין וריטלין זה פשוט לא כיף כמו קוקאין. נטילת קפאין מלווה ב"היי" קצר וחלש, בעוד שלקיחת ריטלין בדרך כלל לא מלווה בשום "היי". יחד עם עוצמתה"היי", מגיעים גם הסיכונים להתמכרות. על פוטנציאל ההתמכרות של קוקאין אפשר להרחיב את הדיבור, שכן מדובר באחד הסמים הממכרים ביותר. שימוש בקראק – קוקאין גבישי שנצרך בעישון – יכול להוביל להתמכרות אחרי שימוש אחד.

בעוד שרבים מאיתנו מרגישים מכורים לקפה – ואף נחווה כאבי ראש אם יום אחד נפסיק לשתות אותו – כיום יש מחלוקת בעולם המחקרי האם ניתן להשוות התמכרות לקפה להתמכרות לסמים אחרים. אם תחשבו על זה, קשה לדמיין את ג'סי ב"שובר שורות" עובר חוויות דומות בגלל התמכרות לקפאין. גם לריטלין, כמו לקפה, די קשה להתמכר כשלוקחים אותו במינונים הניתנים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. כשהוא נלקח במינונים גבוהים מהמקובל או בהסנפה, הוא בהחלט בעל פוטנציאל התמכרות מסוכן.

• תזה - מגזין הסטודנטים של תל אביב
• מדע
• מוח
• קפאין
• קוקאין
• קפה
• סמים