כשהתותחים רועמים, כך נהוג להאמין, המוזות שותקות. ואם במקרה הן לא שותקות – שולחים מישהו שישתיק אותן. זה כבר סטנדרטי ומנורמל: עולם התרבות הוא הראשון להיסגר והאחרון להיפתח בכל מצב חירום לאומי, ואם מוסדות התרבות הגדולים יכולים לעמוד בזה בזכות תקצוב ממשלתי ועירוני, הרי שהמוסדות הקטנים – חלקם אפילו לא יודעים שהם כבר מוסדות – נכנסו למלחמה הזאת כשהמים בקו האף. מדי יום אנחנו מארחים במדור "העיר שלי" את מיטב הכישרונות היצירתיים שיש לתל אביב להציע, ורובם בוחרים מוסד תרבות קטן כזה או אחר בין המקומות הכי אהובים עליהם בעיר. בחרנו כמה מההמלצות הכי יפות שקיבלנו לאחרונה, כמחווה של געגוע ובתקווה שיחזרו לפעילות מלאה במהרה, כי את האהבה הזאת אף מלחמה לא תנצח.

>> מלחמה וצ'יל: 9 ספוטים שתל אביבים אוהבים להירגע בהם
>> ישראבלוף טעים: אמרו שאסור לקיים משלוחים. איך הם עדיין קורים?

1. אוגנדה/לדין

סי היימן, נערת הרוק הנצחית של תל אביב, הוציאה אלבום חדש והמליצה לנו על ספוט ההופעות הקטן הכי אנרגטי בעיר:
בר קטן להופעות גדולות מהחיים. משחר נעורי הרוק שלי אהבתי מקומות קטנים-צפופים שמה שעושה אותם זה לא הציוד או המפרט הטכני המטורף, אלא הוייב המחשמל שיכול לקרות רק שם. המקום הזה מדהים בעיניי. ראיתי שם הופעה בפעם הראשונה לפני כמה חודשים, כשלהקת פילגש, הלהקה של הבן הצעיר שלי יהלי היימן שוחט, עשו שם הופעה. מאז הספקתי לראות שם את ג'נגו המלך ואת להקת קורדרוי. מקום השראה.
סמטת הבד 5 תל אביב

2. ת"א תרבות דה וינצ'י: מפעל לפועלי תרבות

רובי קסוסהוא יוצר רב תחומי בעולמות התיאטרון והמוזיקה, והצגתו זוכת הפרסים "באמצע הרחוב" הייתה אמורה לעלות בתיאטרון הבימה 4 בלילה בו התחיל הסבב הנוכחי. הוא ממליץ לכם על מקום שאמנם אינו מוסד עצמאי, אך משמש כחממה לעשרות פרויקטים עצמאיים לכל הפחות
אחד המקומות השווים ביותר לאומנים מכל התחומים בתל אביב. מרחב יצירה אמיתי בלב העיר. במבנה אחד גדול ורחב, שתי קומות ופטיפון שחור במבואה שמנגן ללא הפסקה, מתכנסות להן יחדיו כל האומנויות, תיאטרון, מחול, מוזיקה, כתיבה וסדנאות מלאכה, וכל כולן פועלות באווירה משפחתית ותומכת. איזי וטל מובילים את המקום בראייה אמנותית רחבה, שמאפשרת לאומנים ליצור ולעבוד בתנאים מעולים ובמחירים מסובסדים ועוזרים להם להגשים את כל החלומות. את החזרות ל"באמצע הרחוב" עשיתי בחדרי החזרות של דה וינצ'י, והיה הכי כיף בעולם! בנוסף, למקום יש קארמה מעולה! לא מעט יצירות שנולדו בין כותלי המקום זכו להכרה ולפרסים בפסטיבלים חשובים בעולם התרבות בארץ (כותב מניסיון אישי. כאמור, "באמצע הרחוב" זכתה בשלושה פרסים שווים בפסטיבל סוליקו 2025).
ליאונרדו דה וינצ'י 14 תל אביב

3. תיאטרון הבית

נועה סוזנה מורגהיא מטאור בשמי הספרות המקומית וספרה השני המצוין "סיום מדומה" הגיע לחנויות לא מזמן. יש לה המלצה מדויקת לחובבי התיאטרון בעיר
תיאטרון חתרני שמביא הצגות ומופעים עם קו אומנותי שאני יכולה לסמוך עליו. בשנים האחרונות ראיתי בו את רוב המופעים שהזיזו אותי ויצאתי מהם עם מחשבות חדשות.
נועם 5 יפו

4. ג'אז קיסה

יולי גודייהיא זמרת-יוצרת ומלחינה עם אלבום בכורה בדרך וסינגל ראשון באוויר, עם המלצה על המקום שהחזיר את הג'אז חזק לטרנד בתל אביב
המקום שישלח אתכם בזמן ל-1950 ברגע קסום אחד וימשיך לספק את הסחורה בימים הנכונים, שוב ושוב. זה לא סטוץ, זה ריליישנשיפ מהמם, אבל כזה שלא נגמר בחתונה כי הקיסה לא עושה מונוגמיה, היא פרי ספיריט. עיצוב הרטרו המדוייק, מערכת הסאונד הוינטג'ית, הברמנים, המוזיקאים – אייל שני יודע מה הוא עושה. זהו בהחלט הג'וקר שלי להופעת ג'אז אינטימית ודרינק על הבר. להאזין לחברים וקולגות עושים אומנות ואהבה עם הכלים והתווים. אין במה, זו כמעט הופעת סלון, הגבולות מטושטשים, והזכרונות תמיד טובים, אפופים בסקס אפיל.
דרך יפו 9 תל אביב

5. צוותא

מיכל אהרוניהיא מחזאית ותסריטאית ולאחרונה עלתה בתאגיד הסדרה החדשה שלה, "סאדה". והיא לא שוכחת יפה הכל התחיל
המקום בו לולה היתה עומדת בכניסה. כשהייתי באה, צעירה וחולמת, היא תמיד ידעה להגיד שאני יפה ומוכשרת ולמרות שהיא אמרה את זה לכולן הרגשתי שזה לגמרי באמת. המקום שנתן לי את כל ההזדמנויות: פסטיבל תיאטרון קצר עשיתי שלוש פעמים, גם פסטיבל קריאה. ואז חיימון קרא את "אנגינה פקטוריס" שאף תיאטרון לא מוכן היה לעשות והלך איתי על ההפקה. שברתי את תקרת הזכוכית. דבל'ה גליקמן בא לעשות תפקיד ראשי, כבר עשר שנים על הבמה, מאות הצגות ותואר שסוף סוף הרשיתי ומרשה לעצמי לשאת – מחזאית.
אבן גבירול 30 תל אביב

6. קפה תתתרבות

ענת סרגוסטיהיא מהעיתונאיות הוותיקות והמוערכות בישראל, ולכבוד השתתפותה בכנס העיתונות העצמאית סחטנו ממנה המלצה על אחד מבתי הקפה/תרבות הכי מיוחדים בעיר
בפאתי שוק הכרמל. זה מקום מיוחד, משום שזה לא רק בית קפה עם אוכל טרי וטעים, זה גם מקום של תרבות. למען הגילוי הנאות אומר שהבעלים של הקפה והרוח התרבותית שמאחוריו הוא חבר, רון כחלילי. והוא מקיים לפחות פעם-פעמיים בשבוע אירועי תרבות מרתקים מסוג שאפשר למצוא רק שם. השקה של ספר עיון חדש שיוצא, הרצאה על תופעה פוליטית מתפתחת, דיון על שירה. זה לא מקום של שיחות מיינסטרים. בקפה תתתרבות תמצאו דברים חתרניים, רדיקליים, שמאתגרים את השיח ואת המחשבה ואת המיינסטרים. שגורמים אי נוחות. דברים שרבים מאיתנו מעדיפים לא לחשוב עליהם: המצב בעזה, הכיבוש, שמאלנות לא מתנצלת, עם דוברים מגוונים, ובהם ערבים ומזרחים. וכמובן-כמובן נשים ואנשי קהילת להט״ב.
רחוב הכרמל 12 תל אביב (שוק הכרמל)

7. המגדלור // סיפור פשוט // תולעת ספרים

שקד בשן, אתם מכירים אותה מהטור השבועי הנהדר שלה ב"הארץ" ולאחרונה ראה אור ספרה השני, אז בצעד שיווקי חכם היא ממליצה על חנויות ספרים (מעולות!) שמוכרות אותו
נכון, אלה שלושה מקומות שונים, ולכל אחד מהם יש אופי קצת אחר. אבל כולם מקיימים את אותה המהות של אהבה לספרים, לתרבות ולאנשים. שלושתם מקדמים יצירה עצמאית. כשהגעתי לעיר להיכנס לחנויות האלו הרגיש כמו חו"ל. זכות לעבוד עם כל אחת מהחנויות, ועם הנשים והאנשים שעומדים מאחורי.
מקווה ישראל 18 תל אביב // שבזי 36 תל אביב (נוה צדק) // כיכר רבין 9 תל אביב

8. קולנוע לב

נטעלי בראוןהיא מיוצרות הדוקו הגדולות של השנים האחרונות, והסרט העלילתי המלא הראשון שלה, "חמצן", ישאיר אתכם בלי אוויר. המלצה מתבקשת
אני לא מוותרת על צפייה בסרטים על המסך הגדול. מתה על זה. על כל מגוון הקולות האנושיים: רשרוש עטיפת הסוכריה, השיעולים, הפופקורן, פרצי צחוק, נהמת לב ששומעים מרחוק ודממה מוחלטת כשהקהל נתון כולו בסרט. זה חי וזה להיות לבד ביחד. בית הקולנוע האהוב עלי בארץ הוא דווקא ירושלמי. לב סמדר, שאותו פקדתי רבות בשנה הירושלמית שלי. מאז שאני בתל אביב, לב דיזנגוף הוא חלק בלתי נפרד מחיי. לב מצליחים לשמור על ליינאפ בוטיקי של סרטים מעולים כל השנים, על אף הטלטלות המסחריות בתחום, ואני ממש מאושרת להפיץ אצלם ואיתם את "חמצן".
דיזנגוף סנטר, דיזנגוף 50, תל אביב

9. תדר

אופיר ואורי אן חיל ששוןהם האנשים שמאחורי "דיאלוג עם הכלבה" וספר הילדים החדש "רו עושה בלגן". ויש להם המלצה על מקום קטן ואלטרנטיבי שבטח לא שמעתם עליו
אורי אן:התדר ידוע בליין מוזיקלי מעולה, עם די.ג’ייז והופעות חיות שמכוונות לאוהבי מוזיקה אמיתיים. פיצה טעימה בטירוף ואנשים יפים. התדר הוא פלטפורמה ליוצרים, אמנים ומוזיקאים, מקום שמקדם תרבות אלטרנטיבית ונותן במה לקולות חדשים ולא שגרתיים.
אופיר:אני לא חושב שצריך הרבה יותר מפיצה מעולה וענקית, אווירה נהדרת ומלא מובטלים בשביל להרגיש טוב.
דרך יפו 9 תל אביב

• העיר שלי
• ❤ תרבות
• מלחמת איראן
• תדר
• תתתרבות
• קולנוע לב
• סיפור פשוט
• מיראז' ג'אז קיסה

ערן קול (למה שלא תעקבו), יליד תל אביב, הוא הבעלים של בית העמודים, בר הופעות ג׳אז הפועל כבר כ־15 שנה וזכה לשבחים מאתר Business Insider וממגזין הבלוז והג׳אז האמריקאי DownBeat. הוא גם היה שותף בבר היין "טו סקוור רוט" שנסגר בשנה שעברה, וכותב ומלחין בפרויקט המוזיקלי שלו "פלנקטון". בקרוב אב לראשונה בחייו. ביוני שעבר נאלץ המועדון המעולה לפנות את מקומו בבניין ההיסטורי ברחוב רמב"ם שנכנס לשיפוצים, לוקיישן חלופי עדיין אין, אבל בינתיים תוכלו ליהנות כבר הערב (שלישי, 3.2) מהשת"פ הנרקם בינו ובין בית ליבלינג, במסגרתו ייערכו שתי הופעות ג'אז משובחות בערב אחד.תהיו שם. כרטיסים כאן.

>> חנות של פסנתרים ואהבה ובר שהוא בית // העיר של סי היימן
>> מקום מפגש מנחם וגן להיבלע בו עם ספר // העיר של נועה סוזנה מורג
>> מקדונלד'ס נוסטלגי ומקדונלד'ס עם כפיל של דרייק // העיר של גיאגיא

1. חוף הסלעים ביפו

אני גר ביפו כבר עשור, ואין מקום בעיר שאני אוהב יותר מרצועת הסלעים שעל שפת הים שם. רחוק מההמולה של תל אביב, כמעט בתולי ושקט. בדרך כלל רק כמה דייגים, והרבה ים. אני אוהב לצלול שם בצלילה חופשית, לרדת מתחת לפני המים ולפגוש שכבה אחרת של המקום: היסטוריה ששוכבת על הקרקעית, להקות דגים, מדוזות גדולות ומה לא. זה נותן לי אוויר ונשימה מכל הלחץ היומיומי של העסקים והחיים הלא פשוטים כאן.

2. פארק המסילה

כמו הרבה תל אביבים, אני מוצא את עצמי מבלה לא מעט באזור של פארק המסילה. בפועל, אני מגיע לשם בעיקר בשבילבר שחורישנמצא ליד האוגנדה – מה שאני אוהב לקרוא לו האוגנדה למבוגרים יותר. יש שם אווירה לילית משוחררת, מקום קטן וצפוף, בדיוק כמו שאני אוהב, והצוות ברובו מאוד נחמד. אני עובר לא מעט גם ב־Kissa. בתור חובב ג׳אז, למרות שאין שם הרבה ג׳אז, אני מגיע בעיקר בגלל האנשים – הרבה מהג'מעה שם מבית העמודים, ויונתן לוי חבר טוב ואחראי על התוכן, ועושה עבודה טובה מאוד.
>> שחורי, סמטת בית הבד 5 תל אביב // ג׳אז קיסה, דרך יפו 7 תל אביב

3. דיזנגוף סנטר

דיזנגוף סנטר הוא חוויה שקשה להסביר. מצד אחד הוא כמעט לא השתנה מאז שאני זוכר אותו מהניינטיז – המסיבות של הדראם אנד בייס בחניון, ילדי הסנטר, הקולנוע, חנויות הדיסקים ושוק האוכל. מקום מלא בזיכרונות טובים. מצד שני, היום אני מגיע בעיקר בשביל היומיום: לאסוף חבילה מ־KSP, לקנות שלט חדש לנינטנדו שנהרס, או איזה בגד. והוא עדיין שם, אותו סנטר.

4. חוף הסלע בבת ים

אמנם זה כבר לא תל אביב, אבל חוף הסלע בבת ים הוא הכי קרוב שיש. זה החוף הכי יפה באזור בעיניי, ובעיקר כזה שמפתיע כל פעם מחדש. בתור חובב צלילה חופשית זה מקום שאני נותן בו סשנים יותר ארוכים. יש שם ריף סופר מפתיע עם תמנונים, טריגונים ודגים גדולים. בעיניי זו אחת מרצועות הים התיכון הכי טובות שיש לנו כאן.

5. בית ליבלינג

בית ליבלינג הוא מקום סופר חמוד עם צוות מתוק, ואני שמח מאוד שדוד עתי שידך בינינו לטובת האירועים של בית העמודים. דוד הוא שותף שלי מהבר־יין שהיה לנו, "טו סקוור רוט" שנסגר ביוני שנה שעברה – חודש אחרי שבית העמודים נסגר. דוד הוא שף אדיר, חבר קרוב ושותף נהדר. עכשיו אנחנו בעיצומם של שיפוצים לקראת פתיחה מחדש של בר־יין־מסעדה, עם חיזוק של שותף נוסף, ג׳סי בודק, יינן בחסד, שמייצר יין מקומי מעולה ביקב ביאליק, וגם יבואן וסומלייה שעבד במסעדות מהשורה הראשונה כאן. הפתיחה צפויה להיות באפריל הקרוב, ברחוב זבולון 14. בית ליבלינג עצמו פועל לקידום וחשיפה של תחומי האדריכלות, השימור והפיתוח העירוני, והוא גם בית תרבות. האופן שבו הם מארחים – בחום, בכנות ובלי פוזה – הופך את העבודה שם לתענוג אמיתי.
אידלסון 29 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

יש בעיה עם העבודות של הרכבת הקלה. ישנם רחובות שהפקקים מתנקזים אליהם – הרצל ונחום גולדמן, שלא נדבר על האיילון. זה פשוט סיוט, ועם העצבים של האנשים זה הצד המכוער של תל אביב שיוצא שם. אני מקווה שהרכבת הקלה אשכרה תגיע מתישהו ואז הכול ייראה נייס, אבל בינתיים עובר כאן נצח של רעשים. תוסיף לזה את כל הבנייה והתמ"א בכל מקום – וזה פשוט לא כיף.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
החגיגות של יום הולדת 14 לבית העמודים בבית ליבלינג בדצמבר היו אירוע ממש מרגש בשבילי. אחרי חצי שנה בלי פעילות, לחזור לערב עם קהל, לראות את כל הפרצופים המוכרים, את הנגנים ואת ההתרגשות של לפני ואחרי הופעה – זו תחושה שקשה להסביר במילים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
שוב לא אהיה אובייקטיבי ואגיד שפרויקט המוזיקה שלי, פלנקטון, שהאלבום השני שלו "צסטרום באפלה" יצא ממש חודשים לפני המלחמה, חיזק אותי במיוחד. אלבום שעוסק בשברון לב אבל גם באהבת הארץ הזאת והאדמה הזאת, עם שיר שנכתב ונקרא בשמו “כביש 90” – קטע אינסטרומנטלי שמתאר מסע שלם וארוך, ממש כמו הכביש. פלנקטון זה הצד האמנותי שבי שתמיד יהיה קיים וגם קדם להכול. אני שמח שהצלחתי לשלב את המוזיקה בחיים שלי, וב־2018 התחלתי את המסע שלי עם הפרויקט היקר הזה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל תרומה שחטופים שחזרו מבקשים. זה הזוי בעיניי שהם צריכים תמיכה מהעם, ושהמדינה לא דואגת להם אחרי מה שהם עברו והמחדל הלא הגיוני שקרה. זה פשוט מצער ומרתיח אותי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אשתי, דנה וילונסקי היקרה, שנושאת את בני בבטנה בחודש שמיני להריון. פסנתרנית קלאסית ומורה בחסד.

מה יהיה?
כמו שהחברים של נטשה אמרו: "שאלה אחת קטנה שנשאלת פעמיים – מה יהיה, מה יהיה".

• העיר שלי
• בית העמודים
• חוף העלייה
• פארק המסילה
• מיראז' ג'אז קיסה
• דיזנגוף סנטר
• בת ים
• בית ליבלינג
• הרכבת הקלה

>> יולי גודיי (תעקבו דחוף) היא זמרת-יוצרת ומלחינה, מנחת סדנאות כתיבה ועיתונאית. את הפנים שלה אתם בטח מכירים כדוגמנית ושחקנית או משנים בסצנת הלילה של העיר, כשאירחה אתכם לדרינק. בסינגל החדש שלה, "ביי", מתוך אלבום הבכורה שבדרך, היא הופכת את הביקורת עליה ("משוגעת") לדבר סקסי, ולא נשארת חייבת למי ששבר לה את הלב.

>> סתלבט בקיבוץ בעיר והופעות חינם בפארק // העיר של שימי אטיאס
>> וואן וומן שואו מושלם ובורקס שקפא בזמן // העיר של גיא ברטשניידר
>> קבב של נהגת משאית וחנות שהיא נכס תרבות // העיר של קורין אברהם

העיר שלי מהממת. גם שרוטה קצת, אבל מהממת. תל אביב היא אהבת נעוריי. עברתי לכאן בגיל 19, חיילת, מהקיבוץ בצפון. התאהבתי ולא עזבתי אותה עד היום, כבר עשור ושנה. כאן יכולתי לגלות מי אני, במקום שבו מותר להיות הכל. העיר הזו בשבילי היא חופש, ונכון שאנחנו בועה ובמירוץ העכברים, אבל פה באמת מגשימים חלומות (בדם, ארנונה,יזע ודמעות).

1. המגדלור

הספוט הכי אוטופי בסוף העיר לתפוס בו קפה או אפרול שפריץ – תלוי בשעה – וליהנות משמש מושלמת, שקיעה על הים, לפעמים גם לרקוד לצלילי הופעה מגניבה, או לתפוס הקרנה של סרט בקיץ. מרגיש כמו במאליבו, אבל ליד הבית, תל אביב הסאחית במובן הכי טוב. גיליתי את הספוט כשעברתי לצפון הישן ואני הולכת אליו ברגל דרך פארק הירקון, בו אני מטיילת עם הכלב בכל יום, כותבת שירים, ומסתכלת על ברווזים ועצי אקליפטוס שמזכירים לי את הקיבוץ. קצת שלווה זה מאסט לאיזון מול הקצב המטורף פה.

2. ג'אז קיסה

המקום שישלח אתכם בזמן ל-1950 ברגע קסום אחד וימשיך לספק את הסחורה בימים הנכונים, שוב ושוב. זה לא סטוץ, זה ריליישנשיפ מהמם, אבל כזה שלא נגמר בחתונה כי הקיסה לא עושה מונוגמיה, היא פרי ספיריט. עיצוב הרטרו המדוייק, מערכת הסאונד הוינטג'ית, הברמנים, המוזיקאים – אייל שני יודע מה הוא עושה. זהו בהחלט הג'וקר שלי להופעת ג'אז אינטימית ודרינק על הבר. להאזין לחברים וקולגות עושים אומנות ואהבה עם הכלים והתווים. אין במה, זו כמעט הופעת סלון, הגבולות מטושטשים, והזכרונות תמיד טובים, אפופים בסקס אפיל.
דרך יפו 9 תל אביב

3. לה טיגרה

הפיצה הכי טובה בעיר ולא תשכנעו אותי אחרת. הכרתי אותם כשגרתי בפלורנטין, הם היו שכנים שלי בבניין והתמכרתי. הממלכה המנומרת שפעם בשנה אוספת אליה אנשים בלבוש מנומר למסיבה איטלקית של פיצות ללא תחתית ואפרול שפריץ מהחבית (כן, יש דבר כזה), שהכי כיף להגיע אליהן עם חברים על קיבה ריקה. פיצה נאפוליטנית מבצק מושלם ותוספות ייחודיות בין מתוק לחריף, אווירה של דרום איטליה פוגשת ניו יורק, האירוח אדיב, הצ'ייסרים לימונצ'לו, והבעלים אנשים טובים שאוהבים את מה שהם עושים.עכשיו נפתח סניף בצפון הישן קרוב אליי, כך שאנחנו שכנים שוב.
פרנקל 9 תל אביב // אלקלעי 5 תל אביב

4. צ'לסי

חנות יד שנייה ווינטג' עצומה בשכונת לבונטין (כן יש גם קומה שלמה לגברים), שלהסתובב בה תמיד גורם לי להרגיש קצת קארי בראדשו. אני אוהבת לבטא את עצמי דרך בגדים ולוקים, ואני קוראת לארון האישי שלי מחסן התחפושות, הארון העצום שלי שמשתרע על חצי דירה. כל חצי שנה אני מרימה מכירה גדולה ושולחת פריטים גם לצ'לסי, שנמכרים אצלם ואז אני קונה מהם בכסף שמצטבר. לארון האישי שלי נוספו לאורך השנים פיסים מטורפים מצ'לסי (כמו תיק עור של דניאלה להב וג'קט וינטג' רקום של DKNY) ואז כששואלים "מאיפה?" אפשר להתנשא ולהגיד שזה וינטג' ויד שנייה, הכי כיף.בנוסף, כל מה שלא הולך למכירה נשלח לתרומה ובעיקר למקלטי נשים – שזו מטרה נעלה.
‎מקווה ישראל 22 תל אביב

5. אזולי בר

הבר השכונתי בכיכר מסריק שיגרום לכם להרגיש שהגעתם הביתה. בר משפחתי של שלושה אחים, שריונרים מילואימניקים, שבזמן המלחמה בנות הזוג שלהן תפעלו את המקוםבמסירות רבה ואווירה גבוהה. קוקטיילים מתפריט שבנו יוצאי הבושוויק, בירות והכי חשוב שניצל נדיר בחלה בשישי בצהריים לצלילי מוזיקה נוסטלגית. משפחת אזולאי חברים שלי מהצפון, אבל האהבה האמיתית בינינו גדלה כשנתקענו יחד כשכנים בפלורנטין והרמנו מסיבות רוויות מרגריטות קפואות בחצר שלי נון סטופ. כן, המשטרה הגיעה לבקר הרבה. זה היה רק עניין של זמן עד שיקחו את כישרון האירוח והקרחנה שלהם ויפתחו לו בר כחוק.
שדרות מסריק 16

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

בהקשר תשתיות:וואו כמה שהייתי רוצה שבניית הרכבת הקלה תסתיים כבר. מעל לשלוש שנים אזור הצפון הישן ומה שהיה כיכר מילאנו הירוקה והיפה נותר הפוך, מוזנח, מוצף, מרעיש ובעיקר לא מתקדם לשום מקום.
בהקשר תרבותי:הלייט נייט בתל אביב פשוט גווע אל מותו. נותרו מקומות בודדים בעיר שנותנים מענה מהנה וראוי לציפורי הלילה (פוסטר, שחורי, מוזמביק) ומלבדם העיר איבדה את הקסם שלה אחרי חצות וחבל.מי שירים את הכפפה ירוויח קהל שצמא למקום חדש וטוב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המחזמר "הסוף"שראיתי כבר פעמיים – בכיכובן של ג'וי ריגר וגם של דנה פרידר (שתיהן נפלאות) – הוזמנתי על ידי חברים שמשחקים ומנגנים בו, ובאחרונה לקחתי תלמיד שלי לפיתוח קול שחולה על מחזות זמר ואת אחותו, התיישבנו בשורה הראשונה וזו הייתה חוויה מיוחדת בשבילם. מחזמר שעוסק במוות, מאניש אותו ועוטף בשירים יפים באופן הומוריסטי – זה מצרך חיוני אחרי מלחמה.הופעה נוספת שנהניתי ממנה מאוד הייתה של המנצח המבריק להב שני עםהפילהרמונית שאירחו את נגנית הכינור סאיאקה שוג'יבהיכל התרבות, הדייט הכי שווה שהבסטי יכלה לקחת אותי אליו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
זה מאוד רנדומלי, אבל התאהבתי בסדרהThe Crownעל המלוכה הבריטית בזמן שעבדתי עם ערוצי החדשות והתקשורת האנגלים במלחמה (BBC ביניהם). היה מעניין לספוג הקשרים תרבותיים, כי מלבד אהבתנו המשותפת לתה אין לבריטים שום קשר לטמפרמנט הישראלי-רוסי שלי. אבל התאהבתי, וכמו בכל פעם שאני מתאהבת – כתבתי שירים. אז יש כבר אלבום באנגלית פואטית בעבודה. יש בו לא מעט ביקורת לצד הרומנטיקה, כיאה לי.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני תורמת באופן קבוע לעמותת "לחיות בכבוד" שדואגת לניצולי שואה לארוחות חמות עד הבית וביקורים. הנושא קרוב ללבי בתור נכדה לעולים ניצולי שואה וחסידי אומות עולם. אני והמשפחה זכינו לדאוג לסבים באהבה ומקרוב, אבל נשבר לי הלב לחשוב על אלו שמזדקנים ללא משפחה, תמיכה או אמצעים. הם ממש זקוקים לעזרה שלנו, הצעירים, וחברה נמדדת בכבוד שבה היא דואגת לקשישיה. תזכרו שהתרומה נמצאת בכל מקום מתחת לאף שלנו – מספיק לעשות מחווה יפה שמסתכמת בחיוך ו"מה שלומך", כוס קפה או עוגייה למנקה המדרגות שלכם בבניין, למטאטא הרחובות, או השומר בבית הספר של הילדים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לאמנים של העיר! ולאנשי הקולינריה והתרבות – הלב הפועם של תל אביב. אנחנו הראשונים לחטוף כל מהלומה (קורונה, סגרים, מלחמות ללא סוף) והאחרונים להשתקם, אבל בלעדינו אין נשמה.בנימה זו שאוט-אאוט לשי הנסב, צלמת מוכשרת שיוצרת בלופט המוקפד והעצום שלה בדרום העיר, אותו היא פותחת שלוש פעמים בשנה בחגים לחברי קהילת האופנה והתרבות למסיבות קונספט שהן באמת חגיגה של לוקים נועזים, ריקודים, אנשים טובים ושמחת חיים.

ושאוט-אאוט נוסף לשרון כהן, השף של שילה, שפתח עכשיו את קפה שילהבקשב רב לצרכים של צעירי העיר, ולא מפסיק לעמוד ולדברר את דעותיו על התנהלות הממשלה בעקביות גם כשזה עולה לו בלקוחות. זה לא משנה מהי הדעה הפוליטית – אני מעריכה דמויות משפיעות שמתעדפות את הערכים שלהן ללא פחד מההשלכות. ממש כמו שדמוקרטיה התכוונה להיות.

מה יהיה?
מה שנשקה – יצמח. החלק הכי טוב לפנינו! להיות כאן זו בחירה, לנטוע כאן שורשים זו בחירה, לעסוק במקצוע שלי ושלכם – זו בחירה, ולחיות – זו זכות. כל יום הוא הזדמנות, גם כשחשוך למצוא את האור שלנו ולתת ממנו קצת החוצה לעולם.

• העיר שלי
• המגדלור
• מיראז' ג'אז קיסה
• לה טיגרה
• בגדי וינטג'
• אזולי בר

עלייתו של מפלס הג'אז במרקם המוזיקלי העירוני היא תהליך שנמשך כבר כמה שנים, כשאחד ממוקדי השינוי המרכזיים היה התדר, וביתר שאת מאז הקמתו של הג'אז קיסה בבית רומנו. ועם כל ההייפ הזה, אין יותר טבעי מכך שפסטיבל הג'אז הרשמי של תל אביב-יפו יתרחש גם הוא בתדר וימצב את מעמדו, או שזה בכלל התדא שימצב את מעמדו של הפסטיבל.

כך או כך, עיריית תל אביב-יפובשיתוף עם קבוצת התדר ובניהולם האמנותי של ספי ציזלינג ויונתן לוי, ממובילי הז'אנר הבלתי מעורערים במחוזותינו, מציגים את פסטיבל הג'אז של תל אביב-יפו שיעלה זו השנה השלישית במתחם שהפך שם נרדף לעשייה תרבותית וחדשנות אמנותית. הפסטיבל יתקיים השנה בין 27–29 בנובמבר וישתרע על פני בית רומנו וסביבתו, מרחבת התדר, דרך הקיסה, פארק המסילה וגינת חואניטה.

והחדשות הכי טובות: בהתאם לערכים ולמסורת של התדר, האירוע יהיה נגיש לכולם ולכולן והכניסה תהיה חופשית. כן, הבנתם נכון, שלושה ימים של הופעות, תקלוטים והקרנות סרטים שינגישו את הסיפור של הג'אז על גווניו, והכל בחינם. בתכנית: סוף שבוע ארוך של מוזיקה שחוגגת את החופש, הספונטניות והחקירה שמאפיינים את הדי.אן.איי של הג'אז. הפסטיבל יכלול מופעים של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה בג׳אז המקומי, הפקות מקור בבכורה, שיתופי פעולה ייחודיים והופעות קטנות ונסיוניות.

עבור האוצרים, אחרי שנתיים לא פשוטות של מלחמה וחוסר ודאות, היצירה חוזרת לפרוח – מתוך צורך אמיתי בנחמה, תקווה וחיבור אנושי. רגע של נחת והתרוממות רוח הוא היום עולם ומלואו – ליוצר ולקהל גם יחד.בין אירועי הפסטיבל השנה:
שורשי ההיפ הופ בניצוח יונתן ריקליס · מחווה לסאלח ראגאב ותזמורת הג׳אז של קהיר · דן מאיו אקספרימנט · יונתן אבישי אנסמבל · המוזיקה של מונגו סנטמריה בניצוח וולקאטה ואודיטו · חמישיית דור המייסדים · באבל ראפ טראפ · אור קנטור · רביעיית אלברט בגר מציגה: אסטרל ויזיט · טו מאץ׳ גיטר: רון מגריל, עופר גנור ועוזי רמירז · ענת פורט והחמישייה · אסף יוריה ושלישיית קטיה טובול · חואניטה כהן סמית׳ וחברים · הדר נויברג רביעייה חדשה · דאטס וואט · צ׳אקו-04 · שמיניית רם ארז · רביעיית גיל סורין · סודאנס · המרכז ללימודי ג׳אז תל-אביב · רימון ג׳אז אינסטיטיוט · סגול 59 ועוד….

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "פסטיבל הג'אז הוא חלק בלתי נפרד מהרקמה התרבותית המגוונת, המקורית והייחודית של תל אביב-יפו – עיר שהיא בית ליוצרות, ליוצרים ולשוחרי תרבות מכל הסוגים. עיריית תל אביב-יפו רואה בתרבות ובאמנות ערך יסוד, ומשקיעה משאבים חסרי תקדים בקידום יצירה מקורית, בתמיכה באמנים ובאמניות ובמוסדות תרבות, בהנגשתה לקהלים רחבים, ביצירת פסטיבלים, אירועים וזירות לאמניות ולאמנים להיחשף ולהתפרנס ובחינוך לערכי תרבות בכל גיל. כל זאת מתוך אמונה עמוקה בתרומתה של התרבות לנפש האדם, לחוסן החברתי ולחופש הביטוי האמנותי, שהוא עקרון בלתי מתפשר בעיר הזו".
>> פסטיבל הג'אז של תל אביב-יפו, 29.11-27.11, תדר/בית רומנו, דרך יפו 9 תל אביב. הכניסה חופשית וללא עלות, מתחת לגיל 18 בליווי מבוגר בלבד.עוד פרטים כאן

• ❤ תרבות
• תדר
• פסטיבל הג'אז של תל אביב
• מיראז' ג'אז קיסה
• עיריית תל אביב

הסופ"ש הקרוב עומד להיות אירוע מורכב ביותר, וצופן בחובו את הסופ"ש עצמו על כל הבטחותיו, את חג פסח השני שאיש אינו יודע בשביל מה צריך אותו, ואת ראשית חגיגות המימונה על ספינג'יה ומופלטותיה. מה שחשוב במקרים כאלה זה לא לאבד עשתונות, לא להתברבר בתהומות הפומו, ולתכנן מראש מסלול בילוי אלגנטי ואיכותי עם מינימום התבזויות פומביות. הישארו עמנו ובואו אחרינו, אנחנו יודעים בדיוק לאן או לפחות עושים את עצמנו ממש טוב.

>> כולם אוכלים עכשיו: 14 מסעדות שמתאימות בול לכל המשפחה
>> מלא באהבה: מקום שכולו ממולאים הוא הלהיט החדש בשוק לוינסקי

חמישי-שבת 11:00 // טי מרקט פסח // דובנוב 8

יריד הטי-שירטים האהוב והמסורתי של תל אביב חוזר כמיטב המסורת במהדורת פסח מסורתית שנערכת החל מהיום ולאורך הסופ"ש במתחם דובנוב 8. בתפריט: 70 מעצבים מיוחדים, חולצות וינטג', יד שנייה, סטריט וור, תכשיטים, תקליטים, אקססוריז, מוזיקה טובה ואווירה רגועה. הכניסה בעלות סמלית של עשרה שקלים.
דובנוב 8

שישי 10:00 // יריד יצירה מקומית // התחייה 14

המתחם התעשייתי-תרבותי האהוב עלינומול בלומפילד נערך ליריד חגיגי שכולו יצירה מקומית ויד שנייה, ובעיקר עבודות יד של יוצרים ויוצרות מקומיים, פריטים שנושאים איתם סיפור ואנשים שאוהבים לחלוק את מה שהם יוצרים בתחומי הקרמיקה, תכשיטים, טקסטיל, איור, עץ, הדפסים ועוד. שלל דוכנים, אוכל טוב, מוזיקה נעימה ומרחב להשראה, צריכה מודעת ומפגש עם יצירה. נשמע לנו כמו דרך מושלמת לסגור את החג הזה.
התחייה 14

שישי 12:00 // E-Boded // תדר

אם יש מסיבה אחת שאתם באמת רוצים ללכת אליה בסופ"ש הזה, הנה היא לפניכם: 18 שעות של שיכרון חושים על רחבת התדר ונספחיה השונים והמשונים, בניצוחו של ליין המסיבות האייקוני שמצליח תמיד להרים גם בתקופות השפופות ביותר. הכניסה חופשית מגיל 21, ומניסיון העבר העשיר שלנו נציין שמי שלא יבוא מוקדם יחכה בחוץ.
דרך יפו 9

שישי 16:00 // הראקט בקריית המלאכה // אינדינגב

המיני-פסטיבל הכי מגניב בארץ חוזר לקריית המלאכה בניצוחם של אנשי אינדינגב זו השנה השנייה ברציפות, עם עשרות הופעות של אמני אינדי נחשקים שיתפצלו בין שישה לוקיישנים בקריית המלאכה – קיר הטיפוס "הבלוק", מסעדת א לה רמפה, הגיטר לופט, אולפני אנובה, סטודיו מקום, ותיאטרון תוצרת בית – שיקלטו הלכה למעשה את בימת הראקט של פסטיבל אינדינגב המושבת.קנו כרטיסים מהר או שלא ישאר.

שבת 12:00 // ג'אז ביי קידז // ג'אז קיסה/חואניטה גארדן

אירוע קסום מבית היוצר של "ילדיסקו" ופאקוטק: על הקיסה והגינה הנעימה שמאחורי בית רומנו ישתלט מרתון הופעות ג'אז של שישה הרכבים צעירים מאוד, אנה וסוזאנה ינגנו בק2בק בין ההופעות, והכל יהיה נעים וטעים, אפילו עם הניג'וסים לגלידה מקסטה הסמוכה.
דרך יפו 9

שבת 19:00 // ויניל מימונה חפלה // טרב

בר ההופעות הכי חם של שוק הכרמל, שמתמקד בדרך כלל בנקודות ההיתוך שבין מוזיקה ערבית, אפריקאית וג'אז, יעיף את כרם התימנים באוויר עם חפלת הווינילים של גיא משה, פלוס הופעה חיה של דה אמיר סאן חאפלה אקספיריינס ותמרדה, פלוס מופלטות, פלוס אתם, שווה אהבה.
רבי עקיבא 3

שבת 21:00 // סופר מימונה פסט // כולי עלמא

וכדי לסגור את כל הבלאגן של השבוע החולף עם עוד בלאגן, שימו פעמיכם אל ממלכת הכולי, שם יחלקו ספינג'ים (שתמיד לוקחים כל מופלטה בהליכה), יביאו את ההרכב המרים ANNA RF להופעה חיה ושלל די.ג'ייאים להשלמת הקרחנה. קולולו לכל עם ישראל.
מקווה ישראל 10

• ❤ תרבות
• פסח
• מימונה
• תדר
• מיראז' ג'אז קיסה
• קריית המלאכה