• Facebook
• Twitter
• Email

קיגל

מתכון של אייל שני וסוניה טופל

מצרכים:

• 400 גרם ספגטי מסוג ״דצ׳קו״
• 10 כפות סוכר
• 100 גרם חמאה
• 5 ביצים מופרדות
• 1 כוס צימוקים מושרים במים ומסוננים
• פלפל שחור גרוס
• מעט מלח ים אלנטי

אופן הכנה:
מבשלים את הפסטה במים רותחים עם מעט מלח, עד דרגת אל דנטה. ממיסים 5 כפות סוכר על אש בינונית ומוסיפים את החמאה. מסירים מהאש ומצננים. מוסיפים לחמאה את החלמונים, כל אחד בנפרד, מערבבים היטב אחרי כל חלמון. מוסיפים את הצימוקים, חופן נדיב של פלפל שחור שנכתש במקום וקורט מלח. מוסיפים את הפסטה ומערבבים. מקציפים את החלבונים, תוך הוספת 5 כפות הסוכר שנותרו, עד קבלת קצף לבן, אוורירי ולא נוקשה מדי. מקפלים עם תערובת האטריות. שוטחים בתבנית משומנת בחמאה. אופים 4 שעות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה נמוכה מאוד, 130 מעלות, עד שהשחים.

באחש וסלוטי – אורז בוכרי עם קורקבנים וכבד

מתכון של מעוז אלונים ותמרה אהרוני

מצרכים:

• 1/2 ק"ג קורקבנים
• 1/2 ק"ג כבדי עוף
• צרור גבעולי כוסברה
• 1 ק"ג אורז
• 1 כוס שמן
• מלח ופלפל שחור
• בצל סגול
• נענע
• פטרוזיליה
• ראשד
• שומן כבש, מחולק לקוביות קטנות
• חסה עגולה

אופן הכנה:

ממליחים את הכבד וקולים מכל הצדדים כ-10 דקות במחבת ללא שמן. מבשלים את הקורקבנים כ-10 דקות בסיר עם מים. בעזרת כף מחוררת מוציאים מהמים וקוצצים. מחזירים לסיר עם המים שבהם בושלו הקורקבנים, מוסיפים את האורז והשמן ומתבלים במלח ופלפל שחור. מוסיפים את גבעולי הכוסברה, ללא העלים, יחד עם הבצל, הנענע, הפטרוזיליה, הראשד ושומן הכבש. מבשלים בסיר לא מכוסה ומערבבים מדי פעם בצורה מעגלית. אם הנוזלים מתאדים מהר מדי מנמיכים את האש. מכסים את הסיר במגבת ובמכסה. יוצרים מהחסה סירות, ולתוכן יוצקים את התבשיל.

טרטר לוקוס עם סלט מלפפונים

מתכון של יורם ניצן ורחל דיין

מצרכים:

• 400 גרם פילה לוקוס חתוך לקוביות קטנות בגודל 1/2 ס"מ
• 1 כף כוסברה קצוצה
• 1 עגבנייה חתוכה לקוביות קטנות בגודל 1/2 ס"מ
• 1 צ'ילי ירוק חריף קצוץ
• מלח
• 1 כף שמן זית
• מיץ מלימון אחד

לרוטב:

• 2 שיני שום קצוצות
• 2 כפות שמן זית
• מעט צ'ילי קצוץ
• 1 כף פפריקה מתוקה
• 1 כפית כמון
• 100 גרם רסק עגבניות
• 3\1 כוס מים
• מלח

להגשה:
מלפפון חתוך לרצועות דקות

ההכנה:

תחילה מכינים את הרוטב, מחממים סיר קטן על אש נמוכה, מוסיפים את שמן הזית ואת שיני השום, מאדים מעט ומוסיפים את הצ'ילי, הפפריקה והכמון ומערבבים לתערובת אחידה. מוסיפים את רסק העגבניות, המים ומלח ומבשלים על אש נמוכה עד הסמיכות הרצויה. מקררים היטב. להכנת הטרטר, מערבבים בקערה את קוביות הלוקוס עם הכוסברה וחצי מכמות העגבניות. מוסיפים את הצ'ילי, מלח, שמן הזית ומיץ הלימון.

להגשה, טובלים מברשת ברוטב העגבניות ומברישים את הצלחת, מניחים במרכז תבנית מרובעת בגודל 5 על 5 ס"מ ובגובה 2 ס"מ וממלאים בטרטר, מסירים בעדינות את התבנית ומכינים ריבוע נוסף. על כל צלחת מניחים שני ריבועי טרטר. מערבבים את רצועות המלפפון עם העגבניות שנותרו ומתבלים בצ'ילי, מעט שמן זית ומיץ לימון. חלק מהסלט מניחים על קוביות הטרטר והשאר ליד.

• אוכלים שותים
• מעוז אלונים
• רוברט קלוגר
• חדשות האוכל
• אייל שני

• Facebook
• Twitter
• Email

כל אחד יכול להיות בשלן חובב. גם צילום חובבני הוא פרקטיקה שאיננה נחשבת אקסקלוסיבית במיוחד, אך בעיר הזאת, כפי שיודע כל תל אביבי עם חשבון אינסטגרם פעיל, יש יותר מדי בשלנים חובבים שהפכו לצלמי אוכל חובבים. ההשלכות הכואבות הן פסטות מחוממות במיקרו המוצגות בפיד שלנו חדשות לבקרים.

חיים יוסף, לשם שינוי, עשה את כל הדרך עד למעלה: תחילה הוא התמקצע כצלם במסגרת לימודיו בבצלאל, וכשהחל להתעניין בצילום אוכל הוא נכנס למטבחים של מסעדות כמו פופינה והבסטה כדי לחקור את האובייקטים שלו מנקודת מבט של טבח. הניסיון הדו כיווני שרכש מוצג כעת בתערוכת היחיד הראשונה שלו, "לאכול לאט", המבקשת מאיתנו להניח לרגע את הסכין והמזלג ולקחת כמה שניות כדי לחשוב על מה שנמצא בצלחת.

"'אוכלים לאט' הוא פרויקט צילומים שמתאר יחסים באמצעות אוכל", אומר יוסף, החבר בין היתר בתא התל אביבי של תנועת סלואו־פוד הדוגלת באכילת מזון מקומי ולא מעובד. "היחסים שהפרויקט מתאר נבנו על שני יסודות: אמון ואוכל טוב. הזמנתי אנשים לסטודיו שלי, בישלתי עבורם מחומרי גלם מקומיים וטריים עד כמה שאפשר, והם נדרשו להתאים את עצמם לתבנית המוכתבת: ישיבה מאחורי שולחן, מול המצלמה ואכילת מנה שהוכנה במיוחד עבורם. מכאן הבמה הייתה כולה שלהם".

מה עומד מאחורי הכותרת של התערוכה?

"הכותרת 'אוכלים לאט' מתייחסת לרצון שלי לאפשר לאורח המצולם להתרפק על הארוחה ולחשוב על האוכל שהוא אוכל. אכילה אטית מעלה שאלות לגבי טיב המזון, זמינותו, מקורו ואופן הכנתו. חוץ מזה, הכותרת מתכתבת גם עם המסר העיקרי של תנועת הסלואו־פוד העולמית".

מהם קווי הדמיון שמצאת בין בישול לצילום אוכל?

"בעיקר האסתטיקה. כשאתה מצלם אתה חושב כמו מישהו שאוכל, אתה מנסה להוציא החוצה את מה שהטבח עשה בצורה הטובה ביותר. אבל זה עובד גם הפוך: כשאתה מבשל אתה חושב אסתטי – אתה תחתוך יפה, תצלה בצורה מדויקת. אפילו ברמה של תמונות אינסטגרם – אתה תחשוב איך זה הולך להצטלם ותשקיע באסתטיקה של המנה".

איך בחרת את המצולמים לפרויקט ואת המנות שתגיש להם?

"רוב המצולמים בפרויקט באים מעולם האוכל – השף עומר מילר, הכתבת ריטה גולדשטיין, השף אוראל קמחי, מעוז אלונים ואיתי הרגיל מהבסטה. לגבי המנות היה לי חשוב קודם כל שהאוכל יהיה מקומי וטרי, כמה שפחות מהסופר וכמה שיותר מהשוק. אחר כך התחשבתי במה שכל אחד אוהב, כי רציתי שההנאה מהאוכל תעבור בתמונות".

אתה חושב שלתערוכה כזו יכולה להיות השפעה אמיתית על הרגלי האכילה של מי שיבקר בה?

"אפשר להגיד שבשיחות שלי עם המצולמים נוצר שיח חדש, ואני מתאר לעצמי שגם הדברים שהעליתי בפייסבוק מעוררים מחשבה בחלק מהאנשים שנחשפו אליהם. בסופו של דבר אני לא יכול להגיד אם תהיה לזה השפעה אמיתית, אבל זה בטוח תרם לרצון שלי להתעסק עם אוכל ועם אנשים ולזקק את המחשבות שלי על אוכל למשהו מעניין".

"אוכלים לאט", 11.6־20.6 בקובייה (סלון יפו לאמנות), מחסן יפו 2

• אוכלים שותים
• ריטה גולדשטיין
• הקובייה
• אוכלים לאט
• אוראל קמחי
• עומר מילר
• מעוז אלונים
• תערוכה
• איתי הרגיל
• חדשות האוכל
• צילום