Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
יש מלחמה בחוץ והשחיתות חוגגת: שיעור שובר-לב באדישות אזרחית
צל? במקום שאלינו אנחנו הולכים לא צריך צל. כיכר הבימה (איור: עודד ברנח)
בין המינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13 למינוי של אודליה פרידמן למנכ"לית מדיטק חולון נמתח קו מדכא במיוחד, ולא בטוח שלציבור יש את תשומת הלב המספיקה כדי לעצור את המפולת. יאיר אשכנזי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בטור שמזכיר לנו להיזהר מעוד מקרה הבימה
שתי חזיתות בוערות של מאבקי עובדים התלקחו בימים האחרונים כנגד מינוין של שתי מנכ"ליות חדשות: יוליה שמאלוב-ברקוביץ' בחדשות 13, ואודליה פרידמן במדיטק חולון. כל אחת מהן נכנסה לתפקיד עם קופת שרצים מצלצלת תלויה על גבה: זו נודעה בניסיונות הסגירה של ערוץ 13 ממניעים פוליטיים ובהתבטאויות מיזוגיניות, וזו בהקרסה כלכלית וערכית של התיאטרון הלאומי הבימה לאורך יותר מעשור, עד כדי תביעת מיליונים שהגיש התיאטרון גם נגדה. זו נכנסה ברעש גדול וקבלה במייל לעובדים על "התבטאויות כוזבות וטענות שהוצאו מהקשרן, שיצרו מצג שווא כלפיי", והשניה, לפי דיווח של נירית אנדרמן ב"גלריה", פסעה למשרדה החולוני החדש אפילו מבלי להציג עצמה לעובדים. איך שרה חוה אלברשטיין? "הצורך במילה, הצורך בשתיקה, הצורך בשתיקה גובר".
ימים יגידו אילו מבין המאבקים יישא פירות, אולם כבר בשלב נתוני הפתיחה ברור למי היתרון. עיתונאי ועובדי חדשות 13 הם לוחמות ולוחמים למודי קרבות על חופש הביטוי וחירות הערוץ, שמסתייעים בכל הפלטפורמות והשותפים לדרך כדי להדהד את עוצמת הפגיעה בדמוקרטיה הגלומה במינוי שמאלוב-ברקוביץ', ולהכריז על סכסוך עבודה ו"נוהל התעלמות" ממנה. מנגד, עובדי המדיטק על שבעת גופיו, שבינתיים שומרים על עילום שם (פחד ובעתה תמיד נקשרו בשמם של עובדיה של אודליה פרידמן, עוד בתקופתה בהבימה) ואיגודי התרבות למיניהם – ארגון השחקנים, איגוד במאי ובמאיות התיאטרון – שמזכירים בפייסבוק את העוולות של פושעי "הבימה" לפני כינוס הנכסים בתיאטרון, אך שרעשי הביצה שלהם גם יחד צולחים בקושי את מדורי התרבות.
שח"ם – ארגון השחקנים והשחקניות בישראל נדהם ממינויה ההרסני של אודליה פרידמן למנכ"לית המדיטק.מי שהובילה לפשיטת רגל של…
אילו מן המאבקים ישיג יותר engagement עם הציבור הרחב? זה של העיתונאים שיחליטו ערב אחד להחשיך את מסך המהדורה, או זה של יוצרות ויוצרים שיחרימו תיאטרון ילדים ונוער שממוצב כאיכותי, או עובדים שיסגרו לשבוע את מוזיאון הקומיקס והקריקטורה החביב והפופולארי? בעידן האדישות התרבותית שבו חיים כעת אזרחיות ואזרחי ישראל, השקועים במלחמה, בדאגה לשלום החטופים ובדאגות ביטחוניות, פוליטיות וכלכליות אחרות, קשה לצפות לאיזו פריצה אמיצה במיוחד ללבו של הקהל, בין אם אלה צופיו האדוקים של "המקור" או מבקריו המתמידים של מוזיאון העיצוב.
למרבה הצער, תקדים הבימה בתקופת ההידרדרות המואצת שאפיינה את כהונת פרידמן עבר בשקט ציבורי יחסי, ולא פעם אפילו נשאר מתחת לרדאר של חלק מאיגודי התרבות. הרי כולם ידעו כבר ב-2016 את מלות הקסם הקשות של מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח שחיבר על התיאטרון: "ניהול כושל, פסיבי ובלתי יעיל". ובכל זאת, שלוש שנים נוספות, עד לקריסה בסוף 2019, סיפקו שיעור שובר-לב באדישות אזרחית בקרב מי שאינו בתעשייה: שנים של העלמת הכנסות ותמלוגים מיוצרים בישראל ובחו"ל, עיוותי דוחות ונתונים ועוד שלל שחיתויות העומדות בימים אלה במרכז התביעה שהגיש התיאטרון נגד פרידמן ושותפיה לפשע התרבותי ההוא ויידון, נכון לעכשיו, בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב באמצע ספטמבר הקרוב.
מאבקים שלובים. יאיר אשכנזי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: עודד אנטמן
אנשי חדשות 13 לא חששו ולא יחששו לצאת לרחובות, לגייס את כל מי שאפשר כדי להתעורר ולהתעשת ולפעול מהר נגד שמאלוב-ברקוביץ. ואנשי התרבות? עוד פוסט, פחות פוסט, אולי יתכנסו לעצרת מחאה, לכל היותר ינסו לעתור נגד מינוי פרידמן לחברה העירונית. חולון, בכל זאת, אינה תל אביב. ועל מה אנחנו מדברים? על מוזיאון ותיאטרון ילדים? יש מלחמה בחוץ והשחיתות חוגגת, אפילו נציב שירות מדינה עוד לא יודעים איך למנות, אז מנהלת לתאגיד תרבות עירוני? השיירה תמשיך לעבור. יאיר אשכנזי הוא סגן דוברת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ולשעבר כתב התיאטרון של "הארץ" שסיקר את התנהלות הבימה בשנים 2020-2015
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
לא רק מירי רגב: 12 הפוליטיקאים הכי מושחתים שראינו על המסך
מושחת עם דם על הידיים? מאיפה זה מוכר לנו? "בית הקלפים". צילום: יח"צ נטפליקס
חנפנות מוגזמת מכל סובביה, דאגה אובססיבית לנראות ויח"צ, קידום אינטרסים אישיים על פני ציבוריים - כל הדברים שראינו בתחקיר "המקור" על מירי רגב הרגישו לנו מוכרים מדי. ואז נזכרנו בכל הפוליטיקאים המושחתים שראינו בקולנוע ובטלוויזיה, ובכינו על המציאות
כמו כולם, גם אני צפיתי אתמול בחלקו השני של תחקיר "המקור" על מירי רגב. ופתאום בזמן הצפייה – בעודי יושב על הספה, אוחז את ברכיי ובוכה על העובדה שאלה הפוליטיקאים שלנו – ראיתי לנגד עיניי את כל הפוליטיקאים המושחתים שראינו בסדרות ובסרטים. וראיתי איך הדפוסים האלה חוזרים על עצמם עם מיריל'ה היקרה – המבנה הממסדי המושחת, החנפנים שמקיפים אותה, העדפת הכוח הפוליטי על פני עשיית עבודה – כבר ראינו את הכול. טוב, כמעט הכול. עוד לא מצאנו אצל אף אחד מהם את שיטת הרמזור. אלו הפוליטיקאים הכי מושחתים שהופיעו על המסך.
מלבד היריבות של באטמן עם הג'וקר, אין קו עלילה קלאסי יותר בעלילות האביר האפל מאשר זה שבמסגרתו הפינגווין מנסה להפוך לראש העיר של גותהאם. אוסוולד קובלפוט ננש בתור תינוק בגן החיות על ידי הוריו בשל הפגמים הגופניים שלו, אבל גדל להיות אחד האנשים הכי בעלי השפעה בגותהאם. כמה מפתיע, פוליטיקאי מושחת שלא זכה לאהבה מהוריו. הפינגווין של דני דה ויטו וטים ברטון אולי ייראה לכם קצת מיושן (נגיד, ברמת לנסות לבצע מכת בכורות בגותהאם), אבל מתחבאת שם שורה אחת שנראה כאילו חזה את עידן טראמפ עשרים שנה לפניו: "אני יכול להתרגל לקטע של להיות ראש העיר! העניין הוא לא הכוח, העניין הוא להגיע אל אנשים. לגעת באנשים. לחפון אנשים!". טראמפ יכול ללמד אותו קצת על איך לתפוס אנשים בחתול.
אוסוולד מוסלי (כנופיית ברמינגהם, 2013-2022)
ראינו הרבה מאד נבלים במהלך שנותינו עם משפחת שלבי, אבל פוליטיקאי מושחת כמו אוסוולד מוסלי לא הכרנו. מוסלי מבוסס על פולטיקאי אנגלי בעל אותו השם, שאירח את היטלר ובכירים נאצים בחתונתו, ואף ניסה לקבל מהם מימון. הוא גם הקים את "איגוד הפשיסטים הבריטי", יחד עם טומי, ואף ניסה למשוך את אנגליה לכיוון הנאצי, במקביל לגרמנים. מעבר לזה, מוסלי עוטף את עצמו בקשרים מפוקפקים מעולם הפשע, ואם זה מזכיר לכם כמה פוליטיקאים מסוימים שנפגשים עם עבריינים מורשעים – טוב זה בטח רק הדמיון שלכם.
אחד הנשיאים האייקונים, ואחת הדמויות הכי זכירות מיצירתם הסאטירית של מייק ג'אדג' ואיתן כהן, היא דמותו של נשיא ארצות הברית (קחו נשימה) דוויין אליזונדון מאונטיין דיו הרברט קמצ'ו – מתאבק וכוכב פורנו לשעבר, חובב אקדחים ונשק בהווה. ברגע שהגיבור ג'ו מציע להשקות את הצמחים במים אמיתיים כדי שיצמחו (במקום במשקאות אנרגיה), הוא משליך את ג'ו מכל המדרגות. הוא לחלוטין לא מתאים לתפקיד, ושולט בהמון באמצעות פחד, כפי שרואים מצוין בזמן נאום האומה – אזרחיו מקללים אותו, ובתגובה הוא לוקח רובה ויורה באוויר. דקה אחר כך, הוא מסיר מעצמו את האחריות וזורק אותה על ג'ו. מוכר לנו
לארי ווהן (מלתעות, 1975)
אחד מסרטי האימה הגדולים בהיסטוריה, ואחד מראשי העיר שהכי לא אכפת להם מתושבי עירו. זה ממש פשוט – לארי ווהן (מורי המילטון) הוא ראש עיר שמסרב להזהיר את הנופשים בעירו מפני הכריש הענק שיכול לטרוף אותם, וכל זה רק בגלל שהוא מפחד לפגוע בענף התיירות, שמכניס להם בתקופה הזאת את רוב הכסף. לא יכלנו לדמיין שחיתות יותר פשוטה, אבל אז גילינו ששרת התחבורה לא התעסקה באוטובוסים ב-7.10 כי היתה בחופשה בחו"ל.
פרנק אנדרווד ("בית הקלפים", 2013-2017)
הסדרה הראשונה של נטפליקס נתנה לנו את האנטי-גיבור פרנק אנדרווד, פוליטיקאי אמריקאי מושחת וחסר רחמים שיעשה הכל כדי להתקדם. פרנק אנדרווד לא בוחל באמצעים, ובמהלך כל הסדרה הוא מפר כל עבירת שחיתות אפשרית: שוחד, טובות הנאה, הונאות בלי סוף, סחיטה ואפילו רצח. וכן, יותר מאחד. פרנק אנדרווד הוא לא רק דמות שאתם ממש לא רוצים בתור יריב, הוא ממש האבטיפוס לשחיתות. ולא בכדי הוא מזכיר לנו מנהיג מסוים מכאן. אולי לא כולל הרצח, חס וחלילה.
קוריולאנוס סנואו (משחקי הרעב, 2008-2024)
הנשיא של פאנם מאמין כי שליטה במדינה הכרח למניעת אי-סדר, מנסה לדכא את המרד נגד הקפיטול, והורג לא מעט אנשים בדרך. הוא יורה בבת של ראש עיריית מחוז 12, בוגד בחברו סג'אנוס פלינת', מרעיל את חברו של אביו וככל הנראה גם את מושא אהבתו. כשחושבים על דמויות של פוליטיקאים מושחתים חושבים לרוב על שוחד או הפרת אמונים (היי, זה מצלצל ממש טוב בעברית, מעניין למה), אבל אין ספק שמקרי הרצח בהם הוא מעורב שם אותו במקום יחסית גבוה ברשימה. מה לעשות, בן גביר רק פוגע בך עם אוטו, הוא לא יורה בך.
פיטר בייליש (משחקי הכס, 2011-2019)
אחת הדמויות הכי ורסטיליות שראינו היא לורד פיטר בייליש (איידן גילן), שלמרות שיוצרי משחקי הכס ייבשו את כל הסדרה, היה ונשאר אחת הדמויות הכי מעניינות עד הרגע האחרון בעונה השביעית. אבל הוא גם היה פוליטיקאי מיומן ומניפולטור לא קטן. יש לו רשת מרגלים מרשימה, והוא משתמש בבתי הבושת שברשותו כדי להשיג ידע על יריבים פוליטיים. בנוסף, הוא שכנע את ג'ופרי להוציא להורג את נד סטארק, וכמה עונות אחר כך הוא משדך לבת שלו סנסה את רמזי בולטון האכזר, ועוד מנסה לסכסך בינה לבין אחותה אריה – וכל זה למען הישרדותו הפוליטית. וזה עוד מבלי להזכיר שבפועל, הוא זה שהתחיל את מלחמת חמש המלכים. ליכודניק אמיתי.
רובי פולישוק (פולישוק, 2009-2015)
איך אפשר לכתוב רשימה בהשראת הפוליטיקה הישראלית, מבלי להזכיר את הדמות הכי קרובה אלינו ברשימה, במיוחד כשאנחנו מכירים את כל השטיקים והטריקים שלו. יותר מזה, השחיתות הדימיונית שלו פלשה גם למציאות – פולישוק נכנס בסדרה לתפקיד השר לקידום חברתי, תפקיד ריק מתוכן שהסדרה המציאה, ואז הפך למציאות ממשית. ויש גם את כל הדילים שהוא עושה במהלך הסדרה, הידידות עם המיליארדר אלפרד סרוסי, קידום סכסוכים מבוימים עם מפלגות אחרות כדי להרוויח עוד מצביעים לבייס וכל התכסיסים המלוכלכים. פולישוק הוא הכי ישראלי, והשחיתות שלו היא הכי קרובה אלינו. מירי, מאחורייך.
סלינה מאייר (ויפ, 2012-2019)
אין הרבה חוויות צפייה כמו בסאטירה הפוליטית שהיא Veep, בה הצופה מתחיל בצד של הסנטורית הדמוקרטית סלינה מאייר, וככל שהסדרה מתקדמת עובר לצד השני. במהלך הסדרה סלינה מאייר עושה כמות נכבדת של פשעים, ביניהם מתן שוחד למחוקקים, זיוף בחירות והונאה, פשעי מלחמה בגבול הפקיסטני וביטול החוק לנישואים גאים בעקבות בקשה מהמושל של נבאדה. היא אמנם איבדה את כל אנשיה בדרך לעמדה הכי חזקה בארה"ב, אבל היא יכולה תמיד לבוא אלינו ולהקים מפלגת מרכז.
טום קיין (בוס, 2011-2012)
אחת הסדרות הכי אנדרייטד של העשור הקודם, ובמידה רבה סדרה שניבאה את עליית הטראמפיזם ושבירת הכלים הדמוקרטיים מסביב לעולם, עם אחד הפוליטיקאים הכי מפחידים בתולדות הטלוויזיה. קלסי גריימר בתפקידו הטוב ביותר מגלם את ראש עיריית שיקגו טום קיין, פוליטיקאי שמתחיל הכי מושחת שלו ואחר כך מגביר ומגביר. הוא מסתיר מהעולם את העובדה שהוא סובל ממחלה סופנית שאוכלת לו את המוח וגורמת לו להזיות, והוא מוכן לעשות הכל כדי לשמר את כוחו עד לרגע האחרון, ואנחנו מתכוונים ל"הכל". פורטרט מרהיב של שחיתות ממארת שהיא גם פיזית ונפשית, שלצדו גם פרנק אנדרווד מ"בית הקלפים" נראה כמו רשג"ד בצופים.
ריצ'רד וילקינס (באפי ציידת הערפדים, 1998-1999)
תגידו מה שתגידו על מירי רגב, אבל לפחות היא לא מכשף רב-עוצמה ששואף לעבור טקס התעלות ולהפוך לשד עקלתון אימתני. כלומר, לפחות לפי מה שאנחנו יודעים. ריצ'רד וילקינס, ראש העיר של סאנידייל שהיה הביג בד בעונה השלישית של באפי, הוא בדיוק זה – מפלצת שחיתות שממלאת את העיר על פיר השאול בשדים ומפלצות, והכל במטרה לקידום אישי בתחומי האופל. ספק אם וילקנס דאג למשאבים עירוניים או קידום גורמים מקצועיים. הוא שומר על כמה ערפדים-בריונים שעושים כדברו, אכל את מנהל בית הספר של באפי ואנחנו די בטוחים שהוא גם גונב כספים כדי לממן את כל הפעילות העל טבעית שלו. חוץ מזה, ראיתם אותו?! האיש נראה כל כך חלקלק, ברור שהוא מושחת.
אלנה ורנהם (המשטר, 2024)
לא כולם יאהבו את הסאטירה של HBO, אבל היא כן הביאה לנו את אחת השליטות הכי מטורללות שראינו – אלנה ורנהאם, קנצלרית של מדינה אירופאית פיקטיבית, מפחדת מחיידקים ועובש שחור ומטפחת חייל שאחראי לטבח של מפגינים נגד המשטר. זה שילוב קטלני, אבל מה שמעניין בה הוא דווקא הדמיון הרב בין ההתנהלות שלה לזן של מירי רגב: סביבה שמזינה אותה ברעיונות פסולים מוסרית, קידום אינטרסים לפי הון פוליטי, דאגה מוגזמת לנראות שלה, וכמובן חנפנות בלתי פוסקת מכל סובביה. בביקורת על הסדרה כתבתי שזה מה שקורה אם שרה נתניהו הייתה נבחרת לראשות הממשלה. אחרי התחקיר אני מבין שמירי רגב היא פשוט אלנה ורנהאם מאלי אקספרס.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
היום: הפגנות, שיבושים ורחובות חסומים בתל אביב. המדריך המלא
כיכר הבימה בידינו. מחאת הדמוקרטיה 9.3.23 (צילום: מטה המאבק המשותף)
יום ההתנגדות הלאומי לדיקטטורה יוצא לדרך ויכלול גם צעדות, הפגנות ואירועי מחאה בתל אביב משעות הבוקר ועד הלילה. אירועי השיא: פרידה מנתניהו בנתב"ג ב-10:30, מפגש הצעדות בקפלן-עזריאלי ב-12:00, מצור על בית יריב לוין ב-18:00, זעם וצעדת לפידים בכיכר הבימה ב-19:00 // ידיעה מתעדכנת
מטה המאבק המשותף של ארגוני המחאה והמאבק הכריז על יום חמישי (9.3) כיום שיבוש לאומי, על רקע המשך דהירתה של קואליציית העבריינים האנטי-ישראלית בחקיקת ההפיכה המשטרית, ועל רקע כוונתו של הנשיא יצחק הרצוג להציג מתווה כניעה לדיקטטורה לאחר דיונים חסרי שקיפות ללא ייצוג למאות אלפי המוחים. כזכור, ביום רביעי שעבר נערך יום השיבוש הלאומי הראשון של תנועת ההתנגדות להפיכה, במסגרתו נערכו מאות אירועי מחאה בהשתתפות מאות אלפי אזרחים ובמהלכו הופנתה לראשונה אלימות משטרתית קשה נגד המפגינים בצומת השלום. בשבוע שעבר זה נגמר בעשרות עצורי שווא וכ-15 פצועים קל, נקווה שהפעם תדע המשטרה לרסן את כוחה כפי שהקפידה לעשות לאורך עשרת השבועות האחרונים.
ברחבי הארץ מתוכננים מחר לא פחות מ-264 אירועי מחאה ידועים, זאת בנוסף לשיבושים שנשמרים מתחת לרדאר. בתל אביב מתוכננים שלל אירועי שיבוש, החל מצעדות בוקר של הורים וילדים, דרך שיירות לחסימת נתב"ג לקראת טיסתם של הנתניהוז לפגישה עם חברתם הפאשיסטית ברומא, ועד שיירות שיצאו מהעיר אל ביתו של סוכן הכאוס יריב לוין במודיעין. ממארגני יום ההתנגדות לדיקטטורה נמסר כי "זוהי חובה אזרחית להתנגד לדיקטטורה וזוהי הדרך היחידה להחזיר את ישראל למסלול הדמוקרטיה. זהו קרב אדיר על העצמאות של אזרחי ישראל מפני העריצות שתהרוס את מה שבנינו כאן במשך למעלה מ-70 שנה. קוראים לכל הציבור להשתתף במחאות".אלה האירועים עליהם ידוע בשלב זה, ידיעה זו תתעדכן לאורך הימים הקרובים ככל שיהיה צורך:
שוטר, שוטר, על מי אתה שומר. יום שיבוש לאומי, 1.3.23 (צילום: נועה רטינסקי/שאטרסטוק)
08:00 צעדות הורים וילדים
בדומה ליום רביעי שעבר, ברחבי העיר יתקיימו צעדות שכונתיות ואזוריות רבות בהשתתפות הורים וילדים ממחאת "אין דמוקרטיה אין חינוך", והפעם כולל חתימה על מגילת העצמאות, שיתנקזו לצמתים מרכזיות ולחסימות כבישים זמניות בכל תל אביב. אלה הצעדות הוודאיות בשלב זה:
צעדת דרום העיר:עו"סיות, סטודנטים ומפגיני דרום תל אביב יצעדו מסלמה-מסילת ישרים עד לבניין משרדי הממשלה בקיבוץ גלויות צעדת אוניברסיטת תל אביב:מרצים וסטודנטים מהאוניברסיטה, יחד עם מחאת הסטודנטים ומחאת החינוך, נפגשים בכיכר אנטין (רח' יצחק לבנון) וצועדים ב-08:45 להקראת מגילת העצמאות בצומת רוקח/נמיר. צעדת סטודנטים:צפויה לצאת מסמינר הקיבוצים ולחבור לצעדות שיתנקזו אל צומת רוקח-נמיר צעדת לב תל אביב:הורים וילדים בלב תל אביב יתכנסו בבתי הספר ב-08:00 ויצאו לצעדה אל נקודת המפגש בכיכר הבימה ומשם לצעדה משותפת צעדת הצפון הישן:הורים וילדים וסתם אזרחים מודאגים יצעדו מצומת נמיר-יהודה המכבי ועד רוקח, ומשם הלאה לקפלן. צעדת צפון-מזרח העיר:בתי הספר של רובע צפון מזרח העיר יצאו לצעדה, כל אחד ובית הספר שלו, שתתחבר למפגן דמוקרטי בצומת הפיל. צעדת יפו:הורים וילדים יפואיים יצעדו מבית הספר הפתוח-הדמוקרטי אל כיכר השעון, שם יפגינו מ-08:30 יחדיו עד השעה 10:00
אתה הבנת את זה, הרצוג? מפגינים ברחוב קפלן, 2.3.2023 (צילום: שאטרסטוק)
10:30 נפרדים מנתניהו בנתב"ג
שיירות של מוחים צפויות להגיע לנתב"ג כדי ללוות את משפחת נתניהו בנסיעתה לחופשה ברומא ולהיפרד מבני הזוג. צפויים שיבושים וחסימות כבישים סביב נתב"ג, יש לעקוב אחר הפרסומים ברשתות אחר העיתוי המדויק של האירוע.
אז ביבי, זה בקשר לטיסה שלך לרומא. לוח הטיסות היוצאות בנתב"ג (צילום: אנדרו ברטון\גטי אימג'ס)
11:00 צעדות החזית הוורודה ולהט"ב
אם אתם מחפשים אנרגיה לוהטת ביום הזה, הצעדות של החזית הוורודה הן המקום להיות בו. בשעה 11:00 בבוקר תצאו מכיכר הבימה הצעדה המרכזית של הבוקר עם מתופפי החזית הוורודה, ארגוני השטח של קפלן וארגוני הלהט"ב שיאספו מפגינים בדרך לנקודת ריכוז הצעדות בקפלן ב-12:00.
בואו לצעוד איתם. החזית הוורודה בפעולה, מחאת בלפור 2021 (צילום: החזית הוורודה)
12:00 הפגנות הייטקיסטים
קהילת ההייטק הישראלית תפגין ב-15 מוקדי תעשיית ההייטק ברחבי הארץ, כשבתל אביב צפויה ההפגנה המסורתית של מחאת ההייטק בשרונה למשוך את מרבית תשומת הלב עם אופציה לחסימת קפלן וצומת עזריאלי. שווה לעקוב אחר הפרסומים של מחאת ההייטק.
צעדות מכל רחבי העיר שיצאו לדרך בשעות הבוקר יתנקזו בשעות הצהריים המקודמות לרחוב קפלן ואל קריית הממשלה בצומת עזריאלי שבהמשכו. בשבוע שעבר זה היה המקום שבו איבדו כוחות מג"ב ומשטרה שליטה והפנו אלימות קשה כלפי המוחים כדי למנוע מהם את חסימת האיילון (וגם סתם אלימות קשה, כי אפשר). מומלץ להיזהר מפרובוקציות ולהצטייד בהנחיות של המערך עוטף העצוריםשתומך במפגינים ובעצורי שווא.
כך זה נראה בשבוע שעבר. מפגינים מול פרשי משטרה בצומת עזריאלי (צילום: אור אדר)
18:00 באים ליריב לוין במודיעין
אחד מאירועי המחאה המרכזיים של יום חמישי צפוי להיות מפגן מחאה המוני סביב ביתו של יריב לוין במודיעין, לשם יצאו מתל אביב שיירות ומפגינים במכוניות, אוטובוסים ורכבות, כדי לצור על ביתו של "אדריכל הדיקטטורה" החל מהשעה 18:00.
19:00 הפגנת זעם ומצעד לפידים // כיכר הבימה
אחרי יום של צעדות, שיירות, הפגנות ושיבושים, יגיע בערב אחד מאירועי השיא בלו"ז ההתנגדות עם הפגנת זעם של ארגוני המאבק ומצעד לפידים שיצא מכיכר הבימה. לפחות הפעם אין סכנה שתמצאו את עצמכם מבלים ערב מול מספרה בכיכר המדינה.
לפידים זה אש. צעדת הדמוקרטיה, 28.1 (צילום: גטי אימג'ס)
איך ניצחנו את השחיתות, חגגנו כל הלילה, והתעוררנו בבוקר כשלצידנו אביגדור ליברמן מחייך ומבסוט \\ פודקאסט ביקורת התקשורת החדש של "טיים אאוט" לא מפחד לשאול את השאלות הקשות \\ אורח מיוחד: גיא רולניק
1. היום הוא יום גדול. היום הזה הוא שיאו של מאבק נחוש ובלתי פוסק שהתחיל ב-2011, פשט ולבש צורה, התפוצץ ברחובות עם מאות אלפי מפגינים והתכווץ למשמרות מחאה של בודדים, עמד מול קמפיין הסתה ושנאה חסר תקדים ועשה את הבלתי ייאמן. הפופוליזם הובס. השחיתות נוצחה. הדמוקרטיה ניצלה. אתמול בלילה חגגנו את ההישג האזרחי המרשים הזה. היום בבוקר התעוררנו עם הנגאובר קשוח וגילינו שלצדנו במיטה שוכב אביגדור ליברמן, מחייך ומבסוט מעצמו. אוקיי, אמרנו לעצמנו, זה הולך להיות ווק אוף שיים ממש ארוך.
2. איך קרה שעם סיומו של אחד המאבקים המרשימים והמוצלחים ביותר בהיסטוריה נגד שחיתות פוליטית, מתיישב על הקופה הציבורית אחד החשודים הגדולים בהיסטוריה בשחיתות פוליטית? ישנן מספר אפשרויות: או שסיסמת הקרב "רק לא ביבי" הצליחה לבלבל את הלוחמים בשחיתות עד כדי אובדן המצפן המוסרי, או שלא באמת נאבקנו בשחיתות אלא רק בסימפטום אחד שלה, או שגורם אחר פעל כאן כדי לטשטש ולאלחש את הציבור. העובדה היא שאת העשור החולף העביר ליברמן מבלי שנשאל אפילו פעם אחת על המיליונים שהופיעו בחשבון הבנק של בתו ושל הנהג שלו, ובמקביל לא אותגר מול העובדה שחלק ניכר מבכירי מפלגתו בעבר נחשדים בעבירות פליליות שבוצעו במסגרת כהונתם. הוא לא ידע כמובן. הוא לא ידע כלום.
הוא הלך בשדות. אביגדור ליברמן, 2009 (צילום: שאטסטוק)
3. התקשורת הישראלית הפילה בעשור האחרון את רוב הכדורים שלה, ברמה העיתונאית והמסחרית גם יחד. מעט מאוד גופי תקשורת עושים עיתונות נטולת פניות ואינטרסים, מעט מאוד גופי תקשורת יכולים להציג רווחיות כלכלית. אם אתה כלי תקשורת זאת בעיה. אם אתה פוליטיקאי זה עשוי להיות דווקא הפתרון. בסדקים ההולכים ומתרחבים שהבעיה הזאת מייצרת קל להשתחל. כשהתקשורת ריכוזית ומשרתת את ההון קל למצוא את הכפתורים הנכונים ללחוץ עליהם, את העיתונאים הנכונים להסתחבק איתם, את המו"לים הנכונים לגירודי גב הדדיים. אבל בסיפור של ליברמן זה לא סתם להפיל את הכדור. כאן נשמט המגרש כולו ולתוכו קרסה השכונה שמקיפה אותו, ואז העיר והארץ במלואן. חור שחור של מידע וידע.
כיף איתו במסיבות. אביגדור ליברמן (צילום: שאטרסטוק)
4. ועכשיו, ביום שאחרי נתניהו, חולש אביגדור ליברמן כמעט על כל הצמתים של הכסף הגדול בישראל, ובמרכזם ועדת הכספים ומשרד האוצר. האיש שהצליח לתמרן את התקשורת במשך יותר משני עשורים כך שתציג אותו פעם כלאומן מיליטנטי ופעם כליברל פרוגרסיבי בהתאם לצרכיו האלקטורליים, הולך להתל בה כעת בעודו מנהל את המדינה. וזה, ילדים וילדות, לא יכול להיות טוב. אף אזרח ישראלי לא אמור להיות רגוע עכשיו. המהלך הגדול של ליברמן להזזת נתניהו מדרכו היה הימור שמשתלם לו עכשיו בענק. "מרגע זה והלאה: 7000 עיניים על ליברמן", כתבה קרן נויבך בטוויטר שלה עם השבעת הממשלה, אבל ספק אם אפשר למצוא היום בתקשורת אפילו שבע זוגות עיניים שישגיחו. ועל זה רצינו לדבר עם גיא רולניק.
כמה עיניים צריכות להשגיח עליו? אביגדור ליברמן (צילום: שאטרסטוק)
5. מעבר לזכויותיו הרבות כמייסד "דה מארקר" ועורכו הראשי במשך שנים, גיא רולניק הוא מהעיתונאים הבודדים בישראל שמעולם לא הפסיקו לעסוק בסימני השאלה הרבים שמקיפים את ליברמן, ולכן נמצא בפוזיציה מצוינת להסביר מדוע עיתונאים רבים כל כך מתעלמים מהם לאורך השנים. קיבלנו ממנו תשובות מאלפות שישאירו גם אתכם ואתכן בתהיות והרהורים. נאמר זאת כך: אם חשבתם שהתקשורת עשתה בשנתיים האחרונות הנחות גדולות ונדיבות לנתניהו, מה נגיד על ליברמן שקיבל ממנה שקט כמעט טוטאלי ואפס פקפוק בהסבריו הקלושים לרעידת האדמה הפוליטית שחולל? עיתונאים בכירים יסבירו לכם שהוא אחלה גבר, ממש נחמד, איש מצחיק ופיקח שכיף לשבת ולדבר איתו. יתכן שכיף איתו גם במסיבות.
6. בימין הביביסטי יגידו "מה נזכרתם עכשיו?", אבל האמת המתועדת היא שרולניק, נויבך, גידי וייץ ואחרים העלו את התהיות הללו גם כשליברמן היה הבסטי של נתניהו. כל עוד היה בקואליציית הימין, נדחו השאלות הללו כאובססיה שמאלנית הזויה ורוב גופי התקשורת חדלו מכל עיסוק בהן. מעניין מה יקרה עכשיו כשזה מתהפך. מעניין מאוד. אחרי 12 שנות נתניהו לא נשאר הרבה מהעיתונות החופשית. בכל ערוץ, בכל מהדורה ובכל תוכנית יש חפרפרות קרנפיות שהושתלו שם במיטב טכנולוגיות השלטון-עיתון. האם נאמניו באולפנים יפנו את האנרגיות שלהם לעיתונות חוקרת נגד שותפיו לשעבר שהפנו לו עורף? גם זה יהיה מעניין מאוד.
7. הממשלה שיוצאת לדרך היום, אותו היבריד מוטנטי של ימין-מרכז-שמאל-איסלמיסטים שחבר להדחת נתניהו, תהיה נקודת מבחן קריטית לתקשורת הישראלית. האם תצליח להשתחרר מלפיתת הקסמים של נתניהו ולעבור לדון בבעיות האמיתיות של המדינה? האם תאפשר לקרקס השנאה וההסתה להימשך? האם תקשורת חלשה שוויתרה על האתוס העיתונאי שלה ומתקשה לשרוד כלכלית יכולה בכלל לשנות כיוון? או שנגזר עליה להיות מנוצלת ומושחתת על ידי מחליפיו של נתניהו באותו נתיב פלילי שראש הממשלה היוצא סלל? אנחנו ננסה להיות כאן כל שבוע עם הסיפור על נפילתה ונפילתה של העיתונות הישראלית, ללא מורא וללא משוא פנים. זה בדיוק הזמן לביקורת על הצד האפל של התקשורת.
מחאת הקילומטר: קבוצות מחאה שכונתיות הוקמו ברחבי תל אביב
באופן ספונטני ותוך שעות ספורות, הוקמו ברחבי העיר קבוצות מחאה שכונתיות, כהתארגנות מקדימה לקראת הגבלת זכות המחאה למרחק קילומטר מהבית. עשרות קבוצות נוספות הוקמו מצפון לדרום
במהלך היממה האחרונה, לקראת סיום החקיקה בכנסת שתגביל את זכות המחאה למרחק קילומטר מהבית, הותנעה ברשתות החברתיות "מחאת הקילומטר" שקראה להקמתן של קבוצות מחאה מקומיות לתחזוק הגחלת שהוצתה בהפגנות בלפור. ההיענות הייתה מסחררת: יותר ממאה קבוצות כאלה הוקמו תוך שעות ספורות מצפון הארץ ועד דרומה, ובתל אביב אפשר לספור כבר 15 קבוצות לפחות.
בהודעה שהתרוצצה בין קבוצות ווטסאפ ורשתות חברתיות פורסמו הקבוצות הקיימות ברחבי הארץ, כולל מפת גוגל נוחה שמסמנת אותן (בכחול), ונכתב בה "לא מצאתם קבוצה באיזור שלכם? תפתחו, ושתפו עם כל החברים והשכנים". ההפגנות יחלו הערב (17:30) וצפויות להימשך לאורך הסגר. הפגנות בפורמט זהה צפויות להתקיים גם במוצ"ש הקרוב.
באתר האינטרנט "הפגנות"שמרכז את אירועי המחאה ברחבי הארץ, כתבו יוזמי הקונספט: "הנאשם והמשת"פים שלו חושבים שיגבילו את ההפגנות וימסמסו אותנו. כמה שהם טועים! מחאת השכונות יוצאת לדרך. לכל אזרח תהיה הפגנה במרחק של פחות מקילומטר. חמישי 17.30, בכל הארץ! הפגנות בכל שכונה. באוויר הפתוח, עם מסיכות ושמירת מרחק אבל את המחאה הזו אי אפשר להפסיק".
רשימת קבוצות המחאה המעודכנת בתל אביב נכון לשעה 17:00:
![אז ביבי, זה בקשר לטיסה שלך לרומא. לוח הטיסות היוצאות בנתב"ג (צילום: אנדרו ברטון\גטי אימג'ס)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2019/09/GettyImages-452598664.jpg "אז ביבי, זה בקשר לטיסה שלך לרומא. לוח הטיסות היוצאות בנתב"ג (צילום: אנדרו ברטון\גטי אימג'ס)")
