Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הווייז של השווארמה: Shwami היא בדיוק מפת השווארמיות שחיכינו לה
אנחנו על המפה. שווארמה אליאס. צילום: מתן שרון
חולמים על טיול חוצה ישראל במסע לחיפוש אחר השווארמה המושלמת? גם אנחנו. והיום החלום הזה הפך לאפשרי יותר עם האפליקצייה החדשה שוואמי, שמרכזת את כל השווארמיות בישראל על מפה נוחה, ומציעה דירוגים, ביקורות, ניווט ואת כל השווארמה שנצליח לאכול במהלך הרואד טריפ השמנוני הזה
אם תשאלו אותנו, שווארמה היא אחת מהמעלות הגדולות ביותר של החיים בישראל. יש כאן את המחייה היקרה בעולם, החום של המזרח התיכון ואובססיה לפליטי "האח הגדול" משום מה, אבל כל זה מתגמד מול ביס מהפיתה הנכונה. הנקודה האסטרטגית שבה התמקמנו, לצד השראה ממגוון המטבחים שסביבנו, יצרה תרבות שווארמה ענפה שנעה בין העגל של חיפה לשווארמות המסתור בכפרים ערבים, בין גילופי פרגית מתובלים לשווארמות איכות מהבסטה. גן העדן לחובבי הסיח כבר כאן, אבל עכשיו גם יש לכם איך לבדוק את כל כולו, מאילת ועד מטולה.
הבשורה הגיעה אתמול בזכות פרסום של מפתח בשם עומרי משולם בקבוצת הפייסבוק הנהדרת "שווארמה מפה לאוזן – קהילת השווארמה של ישראל", שם נתקלנו בהכרזה על האפליקציה החדשה בעלת השם Shwami (שוואמי), שהלכה למעשה מרכזת את כל השווארמיות ברחבי הארץ – מעל ל-1,000 לפי הספירה שלהם – על מפה אינטראקטיבית נוחה. עם הכניסה לאפליקציה תישאלו על לשון הפנייה שלהם (שני המגדרים היחידים שלנו: שווארמיסט או שווארמיסטית), ואז לפרט על ההעדפת השווארמה שלכם (האם אתם פיתה, לאפה, צלחת או בגט, ואיזה סוג בשר עבורכם) – ולפתע עולם חדש של שווארמות נפתח בפניכם.
אפליקציית Shwami. צילום מסך
מרגע שתיכנסו תיזרקו הישר למפת ארץ ישראל המנוקדת בסימונים בהם ממוקמות שווארמיות. בתל אביב, למשל, כרגע מסומנות כ-92 שווארמיות, וכאשר תלחצו על אחת מהן תוכלו לראות את ציון הדירוגים של המקום, ביקורות משתמשים, לעשות צ'ק אין במקום (או להוסיף לוויש-ליסט), לנווט למקום בקלות – וכמובן להוסיף ביקורת ודירוג משלכם. כן, זה אומר בדיוק מה שאתם חושבים – מכאן תוכלו לעשות סדר בכמה ואיזה שווארמות אכלתם, ומה חסר לכם כדי להשלים את רצף השווארמה הארצי המקיף ביותר, אם תשרדו. מכיוון שהאפליקציה עוד צעירה, ורוב בתי העסק קיבלו רק מספר ספור של דירוגים, יקח כמה ימים לפחות עד שממש אפשר להתשמש בה (ובחיפוש הנוח שלה) כדי למצוא את השווארמה הבאה שלכם, אבל זה זמן מצוין להצטרף למסע שבסופו יש מלא שומן בתחתית של הפיתה. להורדת אפליקציית Shwamiלאנדרואידאולאייפון
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חשיפה: יש חניה פנויה בעיר. והיא תישאר פנויה לשתיים וחצי דקות
מצמצתם? החמצתם. חניה בתל אביב (צילום: שאטרסטוק)
דו"ח חדש של חברת Pumba, במסגרתו תוצפתו כ-5,000 מקומות חנייה בלב תל אביב ובצפון הישן לאורך שלושה חודשים, חושף את התשובה לשאלה שמטרידה כל בעל רכב בעיר: אם יש חניה פנויה ברחוב, כמה זמן היא נשארת פנויה? אתם לא תאהבו את התשובה
עד שתל אביב תשלים את המהפכה התחבורתית שלה – והפירמידה תתהפך, והולכי הרגל ורוכבי האופניים יעמדו במרכז התכנון העירוני, ומערכת מטרו פלוס רק"ל תשגר אותנו לכל רחבי העיר וגוש דן, ונזרוק את כל המכוניות הפרטיות לפח ונחייה בעולם ירוק ומושלם – ובכן, עד אז יש בעיר עשרות אלפי בעלי רכבים שמבזבזים מדי יום שעות ארוכות בחיפוש אחר חניה פנויה. מדי פעם נתקלים באחת כזאת ואז עולה התהיה: כמה זמן נותרת פנויה כל חניה פנויה בתל אביב? עכשיו יש לנו תשובה.
דו"ח חדש של חברת Pumba שסקר 4,823 חניות כחול-לבן בתל אביב-יפו במשך שלושה חודשים, גילה כי זמן החניה הפנויה בשעות הערב בעיר, שעות השיא שבהן כולם חוזרים מהעבודה ומחפשים מקום לאפסן בו את הרכב ללילה, עומד על 2:28 דקות בממוצע בימי ראשון, 2:51 דקות בממוצע בימי רביעי, ו-3:19 דקות בממוצע בימי שני.
שיהיה לכולכם בהצלחה. האזור שנבדק במחקר של אפליקציית פומבה
בשעות הבוקר המצב רק מעט טוב יותר: זמן החניה הפנויה הממוצע בעיר עומד על כ-7 דקות, כשבימי ראשון המצב מחמיר ובשעה 08:00 בבוקר חניה תהיה פנויה רק למשך 6:17 דקות בממוצע, בעוד בימי רביעי יהיה לכם קצת זמן לנשום עם ממוצע של 7:51 דקות בממוצע לחניה פנויה. המשמעות ברורה: בעיר שבה מספר הרכבים בשעות השיא הוא בערך פי 3 ממספר החניות בה, אין חניות פנויות ויש משחק כיסאות מוזיקליים מאתגר ומתסכל במיוחד.
לא בתמונה: אנשים שמצאו מקום חניה. חניה בתל אביב (צילום: shutterstock)
חברת Pumba לא ערכה את המחקר רק בגלל העיניים היפות שלכם ושאתם כאלה חמודים, כי אם מפעילה את אפליקציית Pumba שמסייעת לנהגים לאתר חניות פנויות. האפליקציה מציעה לנהגים לבחור אזור חניה מבוקש, ללחוץ על "ניווט", ומשם לנווט בסיוע waze בכיוון החניה המבוקשת. לאורך הנסיעה מתקבלות התראות לגבי פניותה של החניה, ובמידה והחניה נתפסת – הנהג מקבל על כך התראה בזמן אמת והתראה נוספת לגבי החניה הפנויה הבאה. השירות ניתן בחינם ופעיל כרגע באזור הצפון הישן ומרכז תל אביב, שם הוא משרת בשלב זה כמה אלפי נהגים.
"גם כשיסתיימו עבודות הרכבת הקלה, צריך לזכור שהרכב הפרטי עדיין כאן ואיתו גם בעיית החניה", אמררועי יוטבת, מנכ"ל החברה. "המצב שבו חניות נתפסות במהירות רבה נפוץ בשעות הקשות, בעיקר בימי חול בין 18:00 ל-20:00. המוצר שלנו עוזר לנהגים להתמודד עם חוסר הוודאות ולהפסיק להסתובב סביב הבלוק שוב ושוב ולגרום לזיהום אוויר ופקקים; וכן לחפש היכן יש חניה אם בכלל. לפעמים כל החניות סביב הבית תפוסות, וגם זה מידע בעל ערך לנהגים שלנו".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
רוצים להרוויח כסף מהגג שלכם וגם למרר את חיי השכנים?
אם יש לכם גג כזה, יש על מה לדבר. הנוף מגג מלון טל (צילום: יח"צ מלונות אטלס)
BMyGuest היא אפליקציה חדשה ששואפת לתווך בין בעלי נדל"ן נשחק לאלו הרוצים לשכור אותו לכמה שעות - וילה למסיבת רווקות, שאלוהים יעזור לכולנו, או משהו יותר צנוע כמו סטודיו להרצאה או גג למסיבת יום הולדת. האגודה לתרבות הדיור זה עדיין דבר שקורה?
בראשית, האל הטוב ברא את ה-airbnb, ונדמה שלא חלפו יומיים וכבר כולנו מכירים את הטיפוסים האלה שלא יכולים לצאת מהעיר ליומיים מבלי לנסות לסבלט את הדירה שלהם. עכשיו, אפליקציה חדשה תציע להם (ולמשתתפים חדשים בחגיגה) להשכיר את הנדל"ן שלהם לתקופות אפילו יותר קצרות – נגיד, ערב. או אחר צהריים. בתנאי שיש להם נדל"ן אטרקטיבי מספיק, זאת אומרת. האפליקציה החדשה BMyGuest בעצם עובדת בשיטת "אתה צריך מסיבה, אני צריך פרנסה": היא מיועדת לתיווך בין בעלי גג/סטודיו/וילה שווים במיוחד לבין כאלו שמחפשים חלל לאירוע שלהם (יום הולדת? הרצאה? מסיבת רווקות, לא עלינו?). דייר הקבע הולך לישון אצל חברים, המסיבה מתקיימת אצלו בבית, וכולם מרוצים. ואם זה נשמע לכם מופרך, מפתחי האפליקציה מבקשים להזכיר שממש לפני רגע, בסגרי הקורונה (זה לא באמת היה מזמן, זה רק מרגיש ככה) הופעות בחצרות של בתים לגמרי היו קטע.
לפי אנשי BMyGuest, באפליקציה יש כרגע מאגר של כ-400 מארחים (עם 900 ברשימת המתנה), שעד כה – בפרק הזמן הקצר מאוד בו האפליקציה נמצאת בחוץ – ארגנו כבר 50 אירועים. חוץ מזה, המערכת מציעה את כל הפונקציות שאנחנו מכירים מאפליקציות כמו airbnb, כלומר מערכת לארגון האירוע, גביה (ומהצד השני, תשלום מאובטח), והכי חשוב – מידע על האורחים/מארחים. כן כן, הנה עוד אפליקציה בה תוכלו לדרג אנשים במס' הכוכבים לפי כמה שחיבבתם אותם, שזה מה שכולנו רוצים באמת.
אבל, יש בעסקה הזאת עוד צד שצריך לדבר עליו – הצד של השכנים. אנחנו כבר יודעים שדירות airbnb הן גם "ווין ווין" שכזה עבור המשכיר והשוכר, אבל השכנים ממש לא תמיד מרוצים, בטח לא אם הדירות הופכות לדירות של מסיבות. נכון שהתופעה הזאת כבר כאן – וילות, פנטהאוזים וכו' כבר הפכו מזמן לבתי עסק עם דלת מסתובבת של אורחים. אבל השאלה היא האם BMyGuest תשמור על החזון האידילי שלה של אירועים מנומסים שכולם מרוצים מהם או רק תעמיק את ייסורי השכנים מבעלי נדל"ן נחשק שמעוניינים ברווח מהיר. בכל מקרה, אם אתם רוצים לבדוק את האפליקציה בעצמכם, לא משנה מאיזה צד (אנחנו לא שופטים. אלא אם כן אתם שכנים שלנו, ואז אנחנו שופטים לאללה) – היא נמצאת גם בחנות האפליקציות של אייפון וגם של אנדרואיד.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אלף רווקים ענו על סקר וכל מה שקיבלנו זה ניפוץ של מיתוסים
צילום: יח"צ באמבל
ישנן כל כך הרבה תפיסות מוקדמות בתחומי הדייטינג עד שבאמת קשה לעקוב, אבל הנה הפתעה (לא באמת): הרבה מהן לא נכונות. אפליקצית ההיכרויות bumble ערכה סקר בין מגוון רווקים ורווקות, ממנו עולים נתונים הסותרים לא מעט מיתוסי דייטינג. נגיד, האם צריך לחכות לדייט השלישי עד ששוכבים
לא פשוט להתנהל בעולם הדייטינג המחריד בעידן המודרני. החוקים אף פעם לא ברורים, החרדות נמצאות על מאה וכל הסרטים נאכלים – היא בקטע? הוא משחק איתי? מה לעזאזל כולם רוצים ולמה אי אפשר פשוט לכתוב את זה על פתק ברור עם אפשרות לענות בכן ולא? ועם כל המורכבות הזו, כניסתן של האפליקציות לשוק ערבבו את כל הקלפים, לטוב ולרע.
פתאום השאלה מי בכלל שולח הודעה או תוך כמה זמן צריך לענות הפכה לשאלה חוצת מדיומים, ורב הנסתר על הגלוי. כדי לנסות לענות על כמה מהשאלות האלה, אפליקציית Bumble – האפליקציה בה נשים עושות את הצעד הראשון – הוציאו סקר שנערך ע״י חברת ipanel בקרב 1000 רווקות ורווקים בגילאי 18-64, וכנראה שלא כל הקלישאות נכונות. אם כבר, מסתבר שההיפך. הנה כמה גילויים חשובים מהסקר. ובחשובים אנחנו מתכוונים יאללה תנצלו את הידע החדש כדי לעשות את אמא שמחה. אז מה מסתבר?
מסתבר שלא צריך לחכות עם הודעה אחרי הדייט
דיי כבר להעמיד פנים שאתם איכשהו עסוקים. לפי הסקר, רק 1 מכל 10 נשאלים (11%) מאמינים שצריך להמתין כמה ימים כדי לסמס או להתקשר אחרי דייט ראשון. אז מספיק לחכות, תראו את ההתלהבות שלכם ובלי משחקים בבקשה.
צילום: יח"צ באמבל
מסתבר שכולם שמחים כשהנשים מתחילות
רק 1 מתוך 5 (20%) חושבים שגבר צריך לעשות את הצעד הראשון, ורק 20% מהגברים באמת נהנים מזה. אז בבקשה מכן, נשים יקרות – תצילו את הגברים המותשים ותרגישו חופשיות ליזום. אם כבר מפרקים הבניות מגדריות כבר מי משלם בדייט, אז בבקשה – עד הסוף.
למה את מחכה? תתחילי איתו כבר. צילום: Shutterstock
מסתבר שממש סבבה לשכב גם בדייט ראשון
רק 14% אומרים שאסור לדבר על סקס בדייט ראשון, אבל חשוב מכך, הסקר הפריך את 'כלל הדייט השלישי', על פיו צריך לחכות לדייט השלישי כדי לקיים יחסי מין – רק 1 מכל 10 (11%) אומרים שהוא עדיין תקף. אז ברשותכם, ובכל הכבוד ואהבה האפשריים, לכו להזדיין.
היי רק הכרנו, וזה טירוף קצת, אבל הנה איבר המין שלי. צילום: shutterstock
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עלילות וולט בעיר הקודש: איך הולך לסימן ההיכר התל אביבי בירושלים?
וולט בירושלים. צילום: וולט
תל אביב היא וולט. וולט היא תל אביב. לכבוד הגירת שירות המשלוחים לבירה (שהתרחשה חודשים אחרי הגירתה הזמנית של הכותבת), בדקנו איך הולך לשליחים הכחולים בעיר העליות, הכפור והשסעים הדמוגרפיים. הישבו ערבי וחרדי יחדיו על מעורב מחצות?
ערב אחד, בוא החורף הירושלמי הטרי לי מאוד, אני יושבת עם חברה בבר במרכז העיר וכמנהגן של ירושלמיות אנחנו עסוקות בלהתלונן. אין מקום ללמוד ריקוד, סגרו לנו חצי מהברים שאפשר עוד היה לשתות בהם בלי לשמוע ברקע סטטיק ובן אל ואין, פאקינג, איך להזמין אוכל. ״למה לעזאזל אין בירושלים וולט? אפילו בהוד השרון יש״, אני אומרת לה, והיא מצביעה על רוכב אופניים שמדווש עקומות בעלייה תלולה – ״זו הסיבה״. והנה, כנבואה שהצליחה להגשים את עצמה כנגד כל הסיכויים, כמה שבועות לאחר מכן הגיעה וולט לירושלים וחשנו ניצחון מהול בתחושת חשש לחייו של כרטיס האשראי.
כשחושבים על זה – כל הנתונים שלא מאפשרים את התקיימותם של משלוחי וולט בעיר הזו – קיימים. טופוגרפיה תלולה, חלוקת העיר לשכונות, חלקן בגודל של עיר קטנה בפני עצמן, וכמובן – המתח הדמוגרפי והביקוש (אם קיים) לשירות בשכונות ערביות וחרדיות. ובכל זאת – תיקי הגב המרובעים והמוכרים מתחילים למלא את רחובות הבירה. ניסיתי להבין איך הדבר קורה, ובתור תל אביבית מבית שלוקחת כמובן מאליו דברים רבים, בנוסף לשירות המשלוחים הכחול – רציתי להתעכב על כמה מהדברים שהופכים את ירושלים ללא וולט-אקססיבל בעליל.
וולט בירושלים. צילום: וולט
״וולט רצתה כבר הרבה זמן להיכנס לירושלים – אבל לא מדובר בהרחבה להרצליה או פתח תקווה״, פותח עמרי שיינפלד, מנהל קשרי הציבור של wolt, ירושלמי בעצמו. ״התחלנו בתל אביב והתרחבנו החוצה, לשכנות שלה במרכז הארץ. ירושלים נפרדת גיאוגרפית מההתרחבות הכללית של החברה, גם לאחר ההתרחבות דרומה לאשדוד ובאר שבע. מלבד זאת – הטופוגרפיה והדמוגרפיה שלה שונה ויש לה קטע קולינרי משל עצמה. חיכינו לרגיעה בקורונה, כדי לא להיכנס בזמן שהעסקים נמצאים בקשיים״.
שייח ג׳ראח פינת רחביה
אחרי מחקר שוק בסיוע עיריית ירושלים, הנהגת המסעדנים בעיר והנהגת שוק מחנה יהודה – הכניסה המיוחלת מגיעה לקראת סוף חודש אוקטובר. הפיילוט התחיל במרכז העיר, במעוזי החילונים והסטודנטים, והתרחב מהר יחסית לשכונות נוספות, ביניהן גם שלוש שכונות ערביות – אבו תור, בית צפאפא, ושיח ג׳ראח הטעונה במיוחד. ״הבסיס להשקה חייב להיות גיאוגרפי ולא דמוגרפי – אתה מתחיל במרחב מצומצם, מחנה יהודה, רחביה, מרכז העיר ואזורי תעסוקה מרכזיים כמו תלפיות למשל. ראינו שהלך טוב, וברגע שהרגשנו מספיק בטוחים התרחבנו״, מסביר שינפלד, ״הביקושים גבוהים מאוד בכל השכונות, רק השבוע אנחנו מגייסים בירושלים עשרות שליחים ולא צפינו את זה – חשבנו שייקח זמן לאנשים להתרגל״.
״יש לנו שאיפה לחבר חלקים שונים בעיר – חלק מהסיבה שלא כולם אוכלים מאכלים של אחרים היא חשש או חוסר יכולת להגיע למקום של הצד השני״, הוא מוסיף, ״אנחנו רוצים להביא את הכנאפה של העיר העתיקה לגילה, ואת הטשולנט ממאה שערים לבית הכרם, ואת הקונדיטוריה מבית הכרם לשיח ג׳ראח או צלאח א-דין. זו הזדמנות לחיבורים, ואוכל ופרנסה מחברים בין כולם״.
וולטר ירושלמי? למחזיקי אופנוע/קטנוע (כמעט) בלבד
את מכשול העליות הבלתי נגמרות של העיר מנסה החברה לצלוח באמצעות העסקת רוב של שליחים בעלי קטנועים – מה שמצד אחד מייקר את חייהם של השליחים עצמם ומקשה את רף הקבלה לעבודה, אבל מאפשר להם לצלוח את תוואי הדרך התלול. בשכונות מרכז העיר פועל קומץ שליחים קטן שמתנייד באופניים ואופניים חשמליים, חלק מהפיילוט הראשוני של החברה. ״אני עובד בוולט מהיום הראשון של הכניסה לירושלים״, מספר מ׳, אחד השליחים הבודדים שמדווש את עיר הקודש. ״עם אופניים טובות ודיווש חזק, מסתדרים ומספיקים בזמן. זה בטוח יותר בטוח מאופנוע בגשם שהולך פה״.
״אנחנו רוצים עוד ועוד שליחים בירושלים״, מדגיש שינפלד, ״אתה יכול להתאים את העבודה לעצמך. האופנוע הוא באמת עלות גבוהה יותר של תחזוק, אז רף הכניסה לעבודה כשליח נוח פחות מזה שבתל אביב, אבל זו עבודה מושלמת לסטודנטים״. חיבתה של וולט לסטודנטים מתבטאת גם בהגעה לקמפוסים בעיר עם מבצעי התנסות, באוניברסיטה העברית למשל, שמספקים הנחה בכניסה ראשונה לאפליקציה.
האוניברסיטה העברית בירושלים (צילום: Shutterstock)
סטטוס קוו-לט
ומה עם השבת? כשההתנכלות למסעדות שפתוחות בשבת בירושלים גבוהה בהרבה, והביקורת עליהן בקרב הציבורים הדתיים ושומרי המסורת גבוהה – איך מסתדרים השליחים שמתניידים בשבת ברחובות העיר? ובכן, מתברר ששירותי המשלוחים בעיר שהקדימו את וולט כבר נלחמו את המלחמה הזו בשבילה. הסטטוס קוו נשמר – והחברה נהנית מהפירות. ״העבודה בשישי ושבת חזקה בטירוף – גם אם יש מקומות בודדים שפתוחים״, מגדיל מ׳ ואומר. בגל השני של התרחבות אזורי המשלוח של וולט בעיר נכנסה לרשימת השכונות גם רמת אשכול – השכונה החרדית היחידה שנהנית כרגע מפעילותה.
מכיוון שעבודתו היא במרכז העיר, ששכונותיה החרדיות והערביות עדיין לא נפתחו למשלוחי וולט, התחככותו של מ׳ עם מורכבות האוכלוסייה בעיר היא דווקא בקרב חבריו השליחים. ״אנחנו קהילה קטנה של וולטרים בירושלים כי הכול נמצא מאוד בהתחלה, ויש בתוכה ערבים, דתיים, הכול מהכל. אנחנו ממש חבורה, כולם מכירים את כולם, מתעניינים ועוזרים אחד לשני״. הו, אוטופיה בכחול.
לוקאליות מול מאכלי עולם, מרק חרירה מול גיוזות
ההיצע בגרסא הירושלמית של וולט שונה לחלוטין ומצומצם במגוונו בהרבה מזה שבתל אביב. כמות המסעדות תחת הקטגוריה ״כשר״ ששולחות לאזור מגוריי הלא מאוד מרכזי בקטמון הישנה עומד על 42, מול מסעדה אסייתית אחת. גם היא – כשרה. את הראמן, האוכל ההודי, הוויאטנמי והסושי – יחליפו חמש מסעדות קובה שונות, עשרות פלאפליות, סנדוויצ׳יות ושיפודיות. המצליחים ביותר, על פי השליח מ׳, הם המוסדות הירושלמים – ׳חצות׳ והמעורב הירושלמי המפורסם שלהם, ו׳סימה׳, מסעדת האוכל הביתי הוותיקה.
״בהשוואה לרוב הארץ מבחינה קולינרית – הירושלמים מאוד אוהבים מסעדות מקומיות״, אומר מנהל קשרי הציבור של החברה, ״מצד אחד עפים על כשרות מהדרין, ומצד שני יש מקומות לא כשרים שהולך להם מצוין. אני חושב שזו נאמנות למטבח המקומי והירושלמי בפרט. גם המסעדות הירושלמיות הוותיקות באו מוכנות מאוד לעולם המשלוחים – הצלחנו להרים למעלה משהו שהן כבר היו בתוכו״.
——
עליות, גשם, ערבים וחרדים – כל עוד יש קובה חמוסטה והוא מגיע לי עד פתח הדירה בקור המעלות הבודדות של העיר הזו, אני מרוצה. לפחות עד החזרה לתל אביב, אל ערבות הטורי ראמן והבייקון שאינו טלה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו