>> טאפש הוא מוזיקאי דרוזי שעושה היפ הופ אלטרנטיבי בערבית ובאנגלית עם השפעות של רוק, מטאל וג'אז. הוא גם גיטריסט לפני הכל, וכבר לקח חלק בדרכם של כמה הרכבים ואמנים בארץ. את מעיין ליניק הוא הכיר כחלק מהרכב סבב ההופעות של השנה האחרונה עם שלומי שבן. עם הקול היפהפה שלה, ניגון על כלים רבים, מוזיקליות סוחפת ושירים בעברית, תתארח ליניק במופע בפסטיבל המגבר (6.2, 22:30,כל הפרטים על הפסטיבל שנפתח מחר כאן), שיפגיש בין הרקעים המוזיקלים השונים של שניהם, אנפלאגד, בלי מחשב, בלי סאבים ועם דיונים קצרים בין השירים על החיים/ מוזיקה/ אמנות ומה שביניהם

>> הרחוב עם הריח הכי טוב וכיכר עם חור בלב // העיר של מוטי ביקובסקי
>> געגועים לארבע פינות רחוב וחומוס אבוד אחד // העיר של אמיר צורף

1. פארק המדרון

בשנה האחרונה אני אוהב לעשות הליכות ארוכות מאוד לבד, פעם בשבוע שבועיים מגבעת העלייה ועד למזרקה באלנבי. קצת לחשוב ולשמוע מוזיקה. ותמיד נחמד לעבור באזור של מדרון יפו על הטיילת. פתוח ובדרך כלל ריק מאנשים.

2. הכישור 5

יש כמה קומפלקסים/מבנים בת"א שרוב המוזיקה שאתם מכירים מהארץ כנראה עברה שם. הכישור 5 זה אחד מהם. מעבר למוזיקה שלי ולנגן גיטרה פה ושם בהפקות, יש לי להקה עם מוזיקה כבדה ושטותית בשם "מטאטא השמד", ושם הקלטנו את האלבום שלנו שיצא ואת האלבום השני שייצא בקרוב.בהפסקות קפה ניתן להיתקל באנשי השראה, אם זה רביד פלוטניק וישי סוויסה, מכלוף, סבבה 5, תמיר מוסקט או בן בן ברוך, ובטח עוד שלא נתקלתי בהם עדיין.
הכישור 5

3.RIAA HiFi

בר קטן ורגוע ליד הפיצה לילה. אני ממש לא חזק בחיי הלילה והאלכוהול, ומלכתחילה אני הולך ל-Riaa כי חבר מנהל שם את הבר. כמעט כל ערב מישהו רנדומלי מתקלט שם דברים שלא שמעתי אף פעם, אז אני אוהב לשבת שם עם הקולה שלי ולשמור סאמפלים לאחר כך.
דרך יפו 44

4. לינקולן ביליארד

אין מה להרחיב, סנוקר וביליארד, אני לא רע בזה. אולי המקום היחידי שאני עקבי לגביו, הוצאתי שם מלא כסף מסתבר.
לינקולן 18

5.באבאג'ים

שני פורמטים: לבד עם פיתה, לאפה או לחמעג'ון, או לפתוח שולחן עם חברים. בעקבות המלחמה כמה חברים עזבו לחו"ל, וסימון הווי הראשון בצ'קליסט זה לפתוח שולחן כשמישהו בא לביקור. המקום הזה מזכיר לי את סקיפי, אחד החברים הכי טובים שלי, שהיה המתופף שלי וכיום הוא בניו יורק עם המשפחה שלו.סבבה הבנו, בוא תחזור או נתחתן ותהיה לי אזרחות משהו, דבר איתי.
סלמה 43

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית וכל מה שמסביב. מזכיר את הדברים הלא טובים בחיים. ממה שאני מבין, תחנות מרכזיות גדולות הם ככה בכל העולם, סמים, זנות, עוני ולכלוך אבל חבל, יכול להיות גם מקום שלא כזה לא נעים לעבור בו. בביקורים הראשונים שלי בתל אביב בסביבות גיל 15 מישהי ביקשה ממני שם כמה שקלים לאוטובוס, נתתי לה. כמה ימים אחרי, כשחזרתי במטרה לצאת מהעיר, ראיתי אותה שוב. ביקשה ממני שוב. והופ התנפצה התמימות – לא נתתי לה.אולי הפואנטה שלי זה שכמה חוויות בתחנה מרכזית תל אביב מזכירות לי לשים לאיזון בין להושיט יד ולעזור לבין להיות בנתיב שלי ולא להתערב או להתערבב במה שהוא לא שלי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידרלך את הראש או פתח לך את הלב?
האמת שאני אעשה פה שוב שיימלס-פלאג ללהקה שלי מטאטא השמד. הוצאנו אלבום של 9 דקות. שבועיים אחרי זה הופענו בלבונטין 7, הגיעו יותר מ-120 אנשים, קנו סווטשירטים ואיך אומרים, עפו איתנו. התקופה הזו מלווה אצלי אישית במחשבות על מה חשוב ולא חשוב, שאומנות זה ממש לא חשוב, אבל ברגעים כאלו (תקף לשאלה הבאה) אני נזכר שזה לא משנה. כשעושים את מה שאוהבים כי אוהבים, ולא כי צריך או נכון, וגם כשלא רק שזה לא עושה נזק אלא עושה טוב גם לאחרים – אחלה. למרות שאחרי ההופעה הזאת הצוואר שלי נתפס לשבוע.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץהמלחמה?
פברואר, הופעה של גיאגיא בבארבי. תמיד יש לי התנדנדויות פנימיות לגבי מוזיקה ותמיד מוצא את עצמי לא מצליח להתאהב במשהו אחר. אני לא מתרגש בקלות אבל אני זוכר שבהופעה הזו התרגשתי, לראות אמן שהמשיך עם האמת שלו – וראיתי אותו מופיע בדירות שבורות בלי הגברה – על במה עם תאורה יפה ויותר מ-700 איש צורחים את המילים שהוא כתב. אני מתייחס להופעה הזו כיצירה. המון השראה ובטח זה יהיה מובן בחומרים שאני הולך להוציא בקרוב.

לאיזהארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
הלוואי היייתי יודע או במעמד בכלל לחשוב על לתרום, אבל בנושא של להתנדב – תמיד יש נערים בסיכון, עם מוגבלויות, ותמיד צריכים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שיש לו קרוב משפחה או חבר חטוף. מתל אביב או לא.

5.מה יהיה?
למה, מישהו באמת אומר לכם שהוא יודע? תשובה זו פונה לכל המינים.

• העיר שלי
• היפ הופ ישראלי
• באבאג'ים
• פארק המדרון
• ביליארד
• מרכז ענב
• אינדי ישראלי

בשבעה באוקטובר שף איוון מסלוב (עכשיו בקפה פטיט החדש ברוטשילד) התעורר לקול האזעקות, כמו כולנו. כמי שגדל ברעים וחלק גדול ממשפחתו עדיין מתגורר בקיבוץ, הוא ישב בסלון צמוד לדיווחים השוטפים ובמקביל התכתב עם דודתו, שהסתתרה באותה עת בממ"ד. "היא ענתה תשובות קצרות מאוד, אך כל עוד הוואטסאפ הראה שהיא מחוברת – ידעתי שהם בסדר. עד שחילצו אותם והם פונו לאילת". לאחר יומיים צמוד לטלוויזיה, פנה אליו חבר טוב בהצעה להצטרף לעמותת "קבוצת המ"מ", שירדה לשטח לבשל אוכל לחיילים בשטח. במשך חודש וחצי הוא נסע מדי יום לדרום, לפגוש את הלוחמים בהפוגות ולספק להם אוכל חם, חיוך וחיבוק. "ההירתמות המדהימה של מתנדבים מכל הארץ, שפעלו על מנת לספק לחיילים ציוד ולגייס תרומות, חיממה את הלב, נתנה לי הרגשה טובה והחזירה קצת אופטימיות".

>> העיר של רוביק רוזנטל // מסעדה שכולם אוהבים ומקומות שהיו ואינם
>> העיר של עמוס גוטמן ז"ל // חשפניות בבר 51 ופגישות בקפה תמר

1. באבאג'ים

מסעדה טורקית עם שני סניפים בתל אביב. אחרי כל משחק של מכבי תל אביב בבלומפילד אני אוכל מנה מושלמת של לחמא בעג'ון עם סלט טורקי, יוגורט וחמאה מזוקקת.
סלמה 43, השלושה 11

2. באן מי 13

מזללת כריכים וייטנאמיים בשוק לוינסקי של השף עמרי זקהיים, חבר וקולגה שעבד איתי יחד במסעדת רפאל. כריכים שמשלבים טעמים טובים, מפנקים ומשביעים.
נחלת בנימין 107

3. רופטופ 98

הבר עם הנוף היפה ביותר בעיר. שף צביקה שטראוס, קולגה וחבר טוב, מכין אוכל טוב והאווירה מיוחדת.
דיזינגוף 98

4. a

שף יובל בן נריה ואני מכירם מהימים שעבדנו יחד במסעדת הרברט סמואל, של שף יונתן רושפלד. ב-a יובל מגיש אוכל מדויק, לצד שירות מוקפד באווירת חו"ל.
מנחם בגין 121

5. בלומפילד

אצטדיון מושקע ברמה בינלאומית. אני אוהד שרוף של מכבי תל אביב והולך עם הילדים לכל המשחקים ואנחנו נהנים ביחד מהאווירה המיוחדת במקום ומהמשחקים.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

כמו שאני אוהב את בלומפילד, ככה אני גם לא מקבל את ההחלטה שלא לבנות גג באצטדיון, לטובת האוהדים הקבועים שמגיעים בכל מזג אוויר. אני מזמין את כל מקבלי החלטות שטוענים שבשביל שלושה ימי גשם בשנה לא שווה להשקיע תקציב בבניית גג, לצפות במשחק בשבת גשומה ולהרגיש על בשרם את החשיבות של הוספת גג.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לפני שבועיים צפיתי עם ילדיי בסרט "הקול בראש 2", שמציג את הרגשות והקולות הפנימיים של ילדים ונערים בגיל ההתבגרות ואת הקשיים שאיתם הם מתמודדים. כאבא, הסרט סיפק לי הצצה לאתגרים איתם הילדים מתמודדים והכניס לפרופורציות את הכול.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בדרך לעבודה אני מקשיב לשירים של החברים של נטאשה. המצב הכללי בארץ מעניק פרשנות חדשה למילות השירים שלהם, כמו "בדקה אחת שפויה" ו"עוד נגיעה", והם עוזרים לי למצוא קצת שלווה ולשאוב אופטימיות לעתיד טוב יותר.

לאיזה ארגון או מטרה אתהממליצ. לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למרות שלצערי הרב, האסון שפקד אותנו, המלחמה והמצב הביאו עימם המון גופים שזקוקים לתרומה. אני, כאב לשני ילדים המאובחנים על הספקטרום,מאוד מחובר לעמותת אלו"ט, הפועלת להעלאת המודעות לילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים ושילובם בחברה. בכל שנה עולה מספר המאובחנים הנמצאים על הרצף, וחשוב שאנחנו כחברה נדע לחבק אותם ולייצר ולקיים עבורם אורח חיים מכבד ומכיל.

מי התלאביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה לפרגן לחבר יקר ואהוב, השף תומר טל, שעשה דרך מדהימה, דרך התחנות הקולינריות הטובות ביותר, עד שהגיע לצמרת הקולינרית בישראל. כמי שמייצג את הקולינריה הישראלית המודרנית ברחבי העולם, הוא עושה לנו המון כבוד.

מה יהיה?
אני מקווה שיהיה טוב ושנחזור לתחושת בטחון ואופטימיות, אבל אני ברגשות מעורבים. המציאות מסמנת שאנחנו הולכים לכיוון פחות טוב. כבן קיבוץ רעים, שם גדלתי כל ילדותי, ראיתי את השינוי שקורה, משינה עם דלתות פתוחות ותחושת בטחון, לפחד שמתחיל להשתלט. ה-7.10 היה השיא של הכאב ושל התפוצצות בועת הביטחון, אבל אני עדיין שומר על אופטימיות זהירה.

• העיר שלי
• מסעדות בתל אביב
• באבאג'ים
• באן מי 13
• יובל בן נריה
• בלומפילד
• תומר טל

אחד השינויים הקולינריים היותר משמחים מהשנים האחרונות היתה כניסתו של האוכל הטורקי לקונצנזוס התל אביבי. וזה תקף על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לאוכל רחוב – עד לפני כמה שנים בקושי ידענו מה זה דונר, ומי בכלל שמע על איסקנדר? ובכן, מאז חיינו השתנו מקצה לקצה, כי המנה הזו הפכה לאחת מהארוחות האהובות עלינו, עולם שלם של טעמים בצלחת עצומה.

אנחנו מודים, האיסקנדר של מסעדת באבאג'ים, במקור מבת ים, הוא לא האיסקנדר הכי אהוב עלינו בעיר. זה תואר ששמור למוטפאק. אבל זה בהחלט האיסקנדר האהוב עלינו במשלוח (כי מוטפאק כמעט ולא עושים משלוחים) – צלחת עצומה מלאה בבשר דונר מגולף לחתיכות עסיסיות בטירוף, שוחה ברוטב העגבניות-חמאה המופלא, עם ערימת יוגורט טורקי שמוסיף חמיצות מתבקשת. מי שמצליח לסיים את כולה בישיבה אחת, כך אומרת השמועה שהמצאנו כרגע, מוכתר כסולטן.

מנה מומלצת?רגע, לא היינו מספיק ברורים? אין תחליף לאיסקנדר (80 ש"ח), אבל אם בכל זאת בא לכם, יש גם אחלה של מנות דונר בפחמימה, שפודי פרגית ואדנה קבב לא רע.
יש אופציה לטבעונים?סליחה, אבל לא. בטורקיה אין דבר כזה.
איך מזמנים?אתר המסעדהיכוון אתכם לכל האופציות.
ואם לא בא לי? אז אולי תעדיפוהמבורגר קלאסי מהשכנה שלנו?וזה בסדר אם לא, כי יש לנו עוד מלא הצעות ברשימתהמשלוחים הכי טובים בתל אביבשלנו.

• מה מזמינים היום
• אוכל טורקי
• באבאג'ים
• משלוח

1. באבאג'ים דונר

מאז שאכלנו את מנת האיסקנדקר האלוהית של הבאבאג'ים – התאהבנו. אין שני לו בעיר, אם לא בכל הארץ. הטעם של הבשר בשילוב חומרי הגלם מביאים ביס מושלם שטעמו נשאר בפה לאורך זמן. כאשר מזדמן לנו להגיע לבאבאג'ים ולא לעשות משלוח אנו נהנים לראות את הכימיה בין העובדים, שהם בעצם משפחה, מדברים טורקית. רואים את האהבה שלהם לאוכל ולאנשים, וזה משהו שאנחנו בברטון מאוד מתחברים אליו. הבת מנהלת את העניינים במקצועיות ואדיבות ונראה שהמקום הזה הולך להישאר איתנו לעוד שנים רבות.סלמה 43

2. מלגו ומלבר

לשבת על הבר במלגו מלבר זו חוויה מספקת ביותר במיוחד למי שמתעסק במסעדנות. כיף לראות סרוויס מתוקתק בשלמות, עם הקפדה יתרה על אופן הכנה ואיכות חומרי הגלם ויחס האישי מצד הברמנים, והפינוקים כמובן. מנה שאסור לפספס – קרוקט הוואנה.רוטשילד 142

3. דגי בטשון

מוסד הדגים האהוב והמוכר מגיש מאז 1960 דגים ופירות ים באיכות ללא פשרות. בכל הזדמנות שאנו רוצים לעשות ארוחת דגים איכותית, ג'וני קופץ לבטשון ומביא דגים טריים ועושה מהם מטעמים. בפעמים שאנו רוצים ליהנות מעסקית משתלמת אנחנו מגיעים למקום שתמיד שומר על רמה גבוהה של שירות וחומרי גלם, וזה מורגש בכל ביס וביס.קרליבך 29

4. טומטומאטו

בר הפסטה של השף הידוע לשמצה ברשתות החברתיות מספק את הפסטה הטובה ביותר שאפשר למצוא בעיר. הקשר שלנו עם טלטול התחיל עוד מימי הקמת הסניף של ברטון בפלורנטין, במקום הניוקי שופ שהיה בבעלותו, ועד עצם היום הזה כשאנו חולקים בשכנות טובה את אותה שדרה.שדרות וושינגטון 26

5. וואן בר

הבר האהוב עלינו בעיר. אין ערב שהתפתח לא צפוי ולא הסתיים שם. פתוח בשעות לא קונבנציונליות ומה שקורה שם נשאר שם. לוואן מגיעים אנשים מכל צבעי הקשת והכל פשוט מסתנכרן מושלם. החיבה הבלתי מוסברת לחוליו איגלסיאס נותרת בגדר תעלומה ואין צורך לפתור אותה. בכל ביקור בוואן החוויה שונה וזה בעצם מה שמייחד את המקום וגורם לנו לחזור אליו כל פעם מחדש. מומלץ פשוט לשתות בירה בבר ולהנות מכל ההצגה.מקווה ישראל 1

• העיר שלי
• באבאג'ים
• וואן בר
• טומטו טומאטו
• בטשון דגים
• מלגו ומלבר
• קרפרי ברטון

הבורקסים

דילקס

ממש בכניסה לשכונת התקווה, מתקיים לו בשלווה גן עדן לבצקים שמושך אליו רבים מהמשוגעים לדבר. צוות מיומן של אופים טורקים מעניק לבצק טיפול מסור מאין כמותו, כאשר הם לשים, מרדדים, מבשלים ואופים את הבצק הכה ייחודי של הסו-בורק, הלא הוא בורקס מים – והבורקס עצמו מעביר את כל האהבה הזו שקיבל הישר אל בלוטות הטעם ודפנות הלב שלנו. המפגש עם בורקס המים הממולא בגבינה או גבינה ותרד יוצר חווית ביס רכה-קראנצ'ית-בורקסית-לזנאית (אם טרם טעמתם בורקס מים, כן – הוא יותר קרוב ללזניה מאשר לבורקס הקלאסי) שמערפלת את המחשבה לרגע. אם עוד לא יצא לכם לטעום (כן, אתם האלה מהסוגריים הקודמים), איזה כיף לכם, זו תהיה חוויה משנת חיים. אם כבר טעמתם, אתם כבר יודעים לבד שתחזרו לשם.
דרך ההגנה 33

הבורקס של אמא

לבורקס של אמא בלוינסקי יש טעם ומרקם שאי אפשר לשחרר ממנו, הבצק שלו דקיק וקריספי, מלא בשומניות נעימה שעוטפת מילוי נימוח שמתפשט לצדדים בכל ביס וגורם לתחושה ממכרת. הבורקסים כאן מגיעים בגרסאות של תרד, תרד-גבינה, גבינה או תפוח אדמה יחד עם ביצה, חמוצים ועגבניות מגורדות מתובלות. התור שמשתרך כאן בימי שישי מסביר שזה לא עוד סתם בורקס. הלוואי שאמא שלנו גם הייתה עושה בורקס כזה.
לוינסקי 46

בורקס פנסו

הצ'ילבה של הבורקס של אמא, והטוען השני לכתר "הבורקס הטוב בלוינסקי" הוא בורקס פנסו. הבורקס הזה מאופיין בבצק יבשושי ופירורי יותר, מה שמקנה לו צורה גבוהה ואיתנה ויכולת העמסה מרשימה של מילוי. הביס של בורקס פנסו הוא רך וענני והשילוב שלו עם הביצה החומה, רסק העגבניות הטרי החמוצים והזיתים קוראים לחזור אליו עוד ועוד. פרט לבורקס הטורקי השבלולי במילויי תרד-גבינה, גבינה ותפוח אדמה, ניתן למצוא כאן גם בורקסים קטנים יותר שנותנים את אותה חווית טעם ומאפשרים לנשנש אותם על הדרך (או לקחת אותם הביתה, ואז להתפלא כל פעם מחדש שחיסלתם אותם עוד לפני חדר המדרגות).
לוינסקי 43

בורקס רמלה

מה יותר מזמין מבורקס חם וטרי הממוקם באיזור מוסכים כדי לנחם את שגרת יומם של פועלים ועובדי משרדים שונים? לא הרבה, בטח ובטח שהבורקס כזה מיוחד. הבורקס של בורקס רמלה מתחיל את חייו במאפיית הבורקס בבא-חיים המפורסמת משוק רמלה, משם הם מגיעים מגולגלים לרחוב ריב"ל ונאפים מדי יום כדי לספק חוויית בורקס מקסימלית לאנשי ועובדי השכונה. לבורקס הזה יש בצק יוצא דופן שיודע לשמור על פריכות חיצונים מקסימלית ורכות פנימית נעימה מאין כמותה. איזה כיף שהביאו את רמלה כל כך קרוב למרכז תל אביב.
ריב"ל 15

בורקס ז'ק

אחד הבורקסים הנוסטלגיים ביותר בעיר הזו (ואולי אף בארץ) הוא בורקס ז'ק משדרות ירושלים. המתכון מלווה את המשפחה עוד טרם עלייתם ארצה מחבל איזמיר בטורקיה, ונמצא בלוקיישן בשדרות ירושלים כבר מ-1936. ניתן למצוא כאן שני סגנונות בורקס – כזה עם בצק דקיק המגולגל בצורה שבלולית בדומה לשאר הבורקסים ברשימה, או כזה הנעשה מבצק עלים עדין ומרשים שתופח מעלה מעלה. האווריריות של בורקס בצק העלים ממכרת ונעימה, והמילויי התרד, תפוחי אדמה או בולגרית וקשקבל יוצרים חווית אכילה שלגמרי מצדיקה כמעט 90 שנות קיום.
שדרות ירושלים 35, יפו

הדונרים

באבאג'ים

המקום הותיק בשדרות שלמה (במקור מבת ים) מוציא את אחת הפיתות הנדיבות והטובות בעיר שלנו. נתחוני בשר הכבש שנחתכים מהשיפוד הלוהט שומרים על צ'אנקיות נעימה בנגיסה, הם מתובלים ומומלחים בצורה דומיננטית (בעיקר הורגש הקינמון שנתן קיק מעניין) ומעוררים את קולטני הטעם בפה למסיבת צהריים ספונטנית. גם מסביב לבשר נהדר פה, כשבאבאג'ים שומרים על תוספות מסורתיות של בצל מתובל בסומאק, עגבניות והמון פטרוזיליה הנכנסים יחדיו לתוך פיתה עבה במידה, שאינה מכבידה אך סופגת אליה את הטעמים בסינרגיה נהדרת. בקיצור, זאת פשוט ארוחת צהריים שאחריה אומרים: וואו, איזה כיף. מבקר האוכל שלנו ביקר שם ממש הסופ"ש(אבל אכל דווקא את האיסקנדר).
דרך שלמה 43

>> יש לנו גם חמישה בורקסים טורקיים נהדרים עבורכם

טקסים

טקסים נפתחה כחלק ממירוץ החימוש לדונר שנכח בשוק הכרמל לפני מספר חודשים טובים, והיא גם היחידה ששרדה אותו ומיצבה את עצמה כנקודת אוכל ראויה בין אינסוף האופציות בשוק. שיפוד הדונר כאן מורכב משכבות דקיקות של בשר בקר העוטה מעליו שמיכת שומן כבש מרשימה. הפלייקים הדקיקים שנחתכים מהשיפוד מתעטפים בשומן הכבש שנוזל עליהם ונוצר כאן שילוב טעמים טוב עם טקסטורה שומנית נעימה שמשאירה את הטעם לאורך זמן רב בפה. הדונר בפיתה של טקסים היא מנת וליו פור מאני טובה, כזו שכיף לחזור אליה בכל פעם שהנפש או הבטן זקוקות לנחמה עוצמתית –מבקר אוכל הרחוב שלנו ביקר גם שם.
יום טוב 8

מוטפאק

התור הארוך המשתרך בכניסה למקום הקטן הזה מדי צהריים מספר את הסיפור כולו. בשלווה ונינוחות ממתינים כאן מדי יום למוצא ידיהם של הטבחים הנאמנים כל כך למסורת הטורקית, ולתוצר שגורם לעיניים להתגלגל כלפי מעלה בסיפוק. כמובן שהמלכה אצל מוטפאק היא מנת האיסקנדר. פלייקים דקיקים של דונר כבש רך, שומני ועסיסי שנחים על צלחת רחבה שבבסיסה יוגורט עיזים, חמאה חמה, עגבניות ופלפלים חריפים צלויים, רוטב עגבניות ביתי וקוביות לחם רכות שסופגות מכל הטוב הזה. אם הצלחתם להישאר עד כאן בלי לפתח רעב בלתי מוסבר אז אוסיף ואומר שזו באמת אחת המנות המיוחדות בעיר, שקוראת לך לשוב אליה שוב ושוב.
סלמה 110

אסק

כבר שנים ארוכות שרחוב דיזינגוף חיכה לפצצת טעם משמעותית, ואז הגיעה אסק ונתנה לו בדיוק את מה שהוא צריך – דונר! מאחורי דלפק מודרני ומתוקתק עומדים להם מספר עובדים שבמבטא טורקי מבטיח מציעים מנת דונר שעושה הכל נכון, בדיוק כמו שצריך. הבשר המתגלגל על השיפוד משובץ בכמות שומן מעוררת תיאבון, הפיתה רכה, קלילה ועומדת בלחץ שמפעילים עליה הבשר והתוספות שמוכנסות אליה בנדיבות. אסק היא אמנם לא מקום שהייתם באים אליו במיוחד (לעומת אחרים ברשימה זו) אך היא המקום שתגיעו אליו בצורה אוטומטית כשתהיו רעבים לפיתה טובה באיזור דיזינגוף.
דיזינגוף 128

>> אמרנו שיש לנו גם בורקסים טורקיים, מה עוד אתם צריכים?

טורק לחמג'ון

מול הדלפק בטורק לחמג'ון מתעוררת אווירה של דרבי שהוא גם משחק עונה בכל צהריים. המוני סועדים רעבים מגיעים לממש את יצרם במקום שבו הם יודעים שיקבלו עבורו את התמורה המלאה. בטורק לחמג'ון מגישים את אחת המנות הגדולות והמשביעות בעיר (אני לא הצלחתי לאכול כלום בהמשך היום אחריה) כאשר את דונר הכבש שלהם (שהיה פחות אגרסיבי ומרשים בטעמיו מהאחרים) הם מגישים בתוך פיתת לחמג'ון אוורירית לוהטת שיוצאת מהטאבון משובצת בבשר טחון ופלפלים. כל אלה יחד עם מגוון סלטים יוצא דופן, צ'יפס טרי וצוות רחב שעובד ביעילות ונוקט בנדיבות רחבת לב, נותנים חווית דונר מלאה לסועדים. מומלץ לפתוח את הכפתור במכנס מראש.
נחלת בנימין 77

וכל השאר

איסטנבול

בפאתי רחוב יסוד המעלה בשכונת נווה שאנן, שוכנת לה חלקת אלוהים טורקית קטנה. בצעד הראשון פנימה תבחינו בדגל טורקיה ענק שתלוי על הקיר, תשמעו צלילי מוזיקה טורקית חזקה שבוקעת מהטלויזיה שעל הקיר, ואת חוש הריח שלכם יתפוס גל ריח עמוק ומרגש ששמור להרמת מכסה של סירים מלאים באהבה. את פניכם יקבל איברהים, טבח ותיק, שאינו מדבר עברית, אך ברגישות יסביר לכם על התפריט היומי ויתקין לכם ארוחה שתרגיש כאילו אחרי תצטרכו לעלות על טיסה בחזרה לארץ.

התבשילים כאן משתנים מיום ליום לפי העונה, המנהג הטורקי וההיצע בשוק. בביקור שלנו שם נהננו מתבשיל טאש קבאב עם קוביות בשר רכות, תפוחי אדמה ורוטב עמוק עמוק שעושה חשק לטבוע בתוכו, היתה גם מוסקת חצילים עם תבשיל בשר שהזכיר יכולת והקפדה של ראגו איטלקי עשיר, וגם מנת אורז ושעועית פשוטה כביכול שהפתיעה ביכולת שלה לכבוש את הלב במהירות. אבל הכוכב של הארוחה הוא ללא ספק קבב האדנה – ברגע שתבקשו אותו הוא יקובב מול עיניכם על שיפוד מתכת ויצלה על מנגל פחמים קטן שנמצא במקום. הקבב עסיסי, עז טעם ועובד נהדר עם פיתה וסלט עגבניות ובצל לצידן הוא מוגש. ואוו, איך בא לנו שוב.
יסוד המעלה 56 (אין שלט בכניסה)

מסט

סמטת השוק בלב ליבו של שוק לוינסקי טומנת בה לא מעט מקומות טרנדיים וכיפיים לבילוי, אבל לטברנה הטורקית הזו יש מקצב, צורה וטעם שמכתיבים חווית בילוי חדשה לגמרי באיזור. לאותה חויה אחראי מיילס, שף טורקי צעיר שמביא את חוויית הבילוי המוכרת לו מבית יחד עם הטעמים מהילדות באיסטנבול לכדי חוויית בילוי טברנאית-תלאביבית-טורקית שהיא מיקרוקוסמוס שכולנו רוצים לחיות ולבלות בו. המנות כאן מוגשות בצלחות קטנות כדי שתוכלו למלא את השולחן בכמה וכמה מהן ולטעום מכל קצוות המטבח האיסטנבולי. אנחנו לא הצלחנו להשתחרר כאן בעיקר משתי מנות – קדאיף עם גבינת טולום, דבש וטימין שיצרו מעין "חטיף" עם ניגודי פריכות-רכות ומתיקות מליחות שהיו כמו לונה פארק לפה; ומנת הפצ'אנגה שהיא מעין מאפה בורקסי מבצק פילו (אלוהי, לא פחות) הממולא בגבינת מוצרלה' פסטרמת בקר טורקית ועגבניות שיוצרים יחד ביס שהוא חובה לכל מי שרודף אחרי טעמי אוממי עוצמתיים. כל אלה, לצד ראקי על קרח שזורם לשולחן בלי הפסקה, יוצרים חוויית בילוי טורקית ייחודית במרכז שוק לוינסקי.
לוינסקי 39

• אוכלים שותים
• אוכל טורקי
• דילקס
• בורקס
• דונר קבב
• מסט
• איסטנבול
• הבורקס של אמא
• בורקס פנסו
• בורקס רמלה
• בורקס ז'ק
• באבאג'ים
• טקסים
• מוטפאק
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 931 // מה מצחיק?