במשך שנים רבות פינטזו על זה מיטב המוחות התכנוניים בעיר, ועכשיו עם עבודות הפיתוח סביב הרכבת הקלה שישנו את רחוב אלנבי מקצה לקצה ויחזירו לו את זוהרו האבוד, החלום הופך למציאות: שדרוג המרחב סביב בית הכנסת הגדול של תל אביב והרחובות הקטנטנים שמקיפים אותו מקבל סופסוף את האור הירוק שלו ויוצא לדרך.

>> צ'יל מעבר לירקון: הכירו את בית חנה ברודצקי, הבית השלישי שלכם
>> לקראת כיפור: העירייה מפוצצת את השקר על "איסור תפילות בת"א"

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו אישרה את התוכנית שמטרתה לשדרג את מרחב בית הכנסת הגדול בעיר. התוכנית, בתכנון וביצוע קרן תל אביב, כוללת כיכר עירונית חדשה לרווחת התושבים והמבקרים בעיר ושיקום הרחבה יתבצע כחלק מפרויקט שימור בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי על ידי קרן תל אביב בשותפות עם קרן דרהי.

בעירייה רואים בתוכנית החדשה למרחב בית הכנסת הגדול הזדמנות ליצירת מרחב ציבורי איכותי ותוסס בלב העיר, שישרת את תושבי האזור ואת ההמונים שמגיעים אליו באופן שוטף וישפר את איכות חייהם. לפי התכנון, המרחב צפוי לשמש את כל מגוון הקהילות, המגדרים והגילים בעיר. התוכנית החדשה תפתח את הרחב ותפתח אותה לשימוש הציבור הרחב, כשגולת הכותרת היא הסרת שלוש מתוך ארבע הקולנדות וחומות הבטון שנבנו סביב בית הכנסת במסגרת הרחבתו ב-1969, טעות תכנונית קשה שניתקה אותו מסביבתו ומהמרחב העירוני.

בין השדרוגים שהתוכנית החדשה תייצר אפשר למנות קביעת שטח כיכר עירוני – הקצאת שטח של לפחות 1,000 מטרים מרובעים לכיכר עירונית חדשה עם זיקת הנאה לציבור – לצד התאמת התכנון למצב הקיים ולצרכים העירוניים העכשוויים וקביעת ייעוד מבני ומוסדות ציבור בשטח של כ-3,000 מטרים רבועים נוספים. בנוסף, יעבור בית הכנסת הגדול עצמו שימור שיחזיר לו את הדרו ההיסטורי המקורי ויהפוך אותו למרכז קהילתי ותרבותי פעיל שמחובר לעיר.

שדרוג מרחב בית הכנסת הינו רק חלק מהשינוי הגדול שעתיד לעבור האזור כולו, במסגרת הפיכתו של רחוב אלנבי למדרחוב מעוצב היטב לפי מיטב מסורת ההתחדשות העירונית של השנים האחרונות. בעירייה מבטיחים תכנון אורבני שמגלם את המיטב בתכנון העירוני במרכז תל אביב-יפו ההיסטורית: עירוב שימושים המזמין לאתנחתא ברחוב הסואן ומפגשים במרחב הציבורי, בעל קנה מידה אנושי והתייחסות לאקלים המקומי.

בית הכנסת הגדול הוא מבנה אייקוני ומרשים שתוכנן על ידי האדריכלים מגידוביץ והרשקוביץ ונבנה בשנת 1922 בסגנון אקלקטי, והוא בעל ערכים היסטוריים, עירוניים, אדריכליים, תרבותיים וקהילתיים. בשנות ה-70' נוסף למבנה אגף חדש באופן שכיסה את המבנה המקורי, שיווה לו מראה קובייתי וניתק אותו מסביבתו. עם השנים, המתחם הוזנח והפך לחניון ציבורי מבאס, אך בעשור החולף התמקמו ברחובות סביבו מסעדות, ברים ובתי קפה והפכו אותו לשוקק חיים ופעילות.

"פניני העיר חשובות למורשתה של העיר כמו גם לעתידה", אמר ראש העיר רון חולדאי בתגובה לאישור התוכנית. "בית הכנסת הגדול הוא נכס חשוב ששימש עוד משנות ה-20 כמרכז קהילתי וימשיך לשמש ככזה גם מאה שנים אחרי. אני מברך על סמל תל אביבי נוסף שהולך ומשתדרג".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• בית הכנסת הגדול
• ❤ תל אביב

הפעם האחרונה שביקרתי בשישקו הייתה אי שם ב-2017. גם אז בר האוכל הוותיק, ששוכן כבר יותר מעשור ברחבת בית הכנסת הגדול, הרגיש קצת לא קשור למתחם. הרי שישקו נחשב 'חמארה בולגרית' – בר אוכל עם תפריט רחב של אלכוהול, לצד תפריט מזאטים ומנות חלוקה בפורמט של שפע ואווירה שמחה. מה בין זה לבין אזור הגידול של ההיפסטר התל אביבי המצוי?

מאז הפעם האחרונה בה ביקרתי פה, נראה שחל שינוי לטובה בעיצוב המקום, שעכשיו מרגיש קליל יותר, ומעודכן לשנים האחרונות. פחות קוסובו, יותר מזרח תיכון חדש. הגענו בשישי בצהריים, במזג אוויר שמשי, הישר לחצר עמוסה בסועדים חגיגיים ורעשנים. המוזיקה היתה רנדומלית ורועשת בלי שום מוטיב ברור, והכי חשוב – היו שפע צ'ייסרים באוויר. בואו נגיד את זה כך: אם אתם מחפשים ארוחת צהריים שלווה ושקטה עם דגש על קולינריה גבוהה ושירות מוקפד, לא בטוח ששישקו זו הכתובת בשבילכם.

במקום זה, שישקו מתאימה יותר לאנשים שמחפשים מקום נטול מניירות ופוזות שאפשר לפגוש בו חברים בליווי אלכוהול ושולחן שופע מנות חלוקה לא מתיימרות לצלילי אתניקס, עברי לידר וקווין. תפריט האוכל מחולק לחמישה קטגוריות – מאזטים, מהצומח, מהים, בשר ומתוק. השתדלנו להזמין מנה אחת לפחות מכל קטגוריה, וקיבלנו החלטות בעזרת המלצות הצוות: מגזרת המזאטים הזמנו טחינה היונה (26 ש"ח), סלט ביצים (31 ש"ח), פלפלים חריפים וגבינת פטה (36 ש"ח), כבד קצוץ וחזרת לבנה (35 ש"ח), סלט פלפלים פיקנטי עם גבינה בולגרית (35 ש"ח), וכמובן – כי חייבים משהו לטבול בכל הטוב הזה – חלה של שבת (13 ש"ח).

צלחות המזאטים היו בגודל בינוני, סביר סך הכל, ותעשו בחוכמה אם תזמינו 3-4 מנות פתיחה לכארבעה אנשים. בקטע מפתיע, המנה שזכתה בתחרות שקיימת רק בראש שלי, "המזאט הטוב ביותר", היתה דווקא הפלפלים החריפים עם גבינת הפטה – מנה כה פשוטה, עם החריפות הקלה של הפלפל לצד הנימוחות והמליחות של גבינת הפטה ושמן הזית. גם שאר המזאטים שהוגשו היו טריים וטובים, אבל לא נושאי בשורה, יותר כמו מנות משולחנה של איזה דודה נדיבה. אגב נדיבה, היה אפשר לתמחר את מנות המזאטים במחיר נוח יותר, אבל בכל פעם חזרתי לסיים את סבב טעימות המזאטים בעוד ביס של פלפל וגבינה מלוחה.

אחת הבשורות המשמחות בעיניי היא שבשישקו יש מגוון רחב של מנות צמחוניות. כל צמחוני ירגיש פה בבית, כי בשישקו יש שפע של מנות ירקות, סלטים וכבוד לצמחונים. בבר מסעדה שדוגל בפתיחת שולחן, אין חשוב כמו לגרום לכל יושבי השולחן להרגיש חלק. עוד אלמנט שבשישקו מצטיינים בו זה סיבובי צ'ייסרים על חשבון הבית. במהלך השעה וחצי שהתנחלנו שם ספרתי 3 סיבובי צ'ייסרים לכל דורש על חשבון הבית. אין מה להגיד, מארחים יפה.

מקטגוריית "הים" הזמנו סיגר דג (58 ש"ח) – שני עלי סיגר דקיקים, ממולאים בקוביות דג וירוקים, מטוגנים בשמן עמוק ומוגשים עם פלח לימון, צזיקי וסלסה עגבניות. ושוב הניגון חוזר – מנה פשוטה וטעימה, אך גם הסיגר הזה לא מביא שום בשורה. הוא היה קראנצ'י, חם וטעים, אך היו עושים טוב בשישקו אם היו ממלאים את הסיגר בעוד דג, כי הרי לשם זה התכנסנו. בטח במנה שמתומחרת בכמעט 60 ש"ח.

מחלקו הצומח של התפריט הגיע "עראייס תרד וגבינות" (58 ש"ח) – 4 רבעי פיתה צרובה, ממולאת בגבינות ותרד. עבור צמחונים (ומי שרוצה לאכול עראייס מטפטף משומן טלה מבלי לאכול עראייס מטפטף משומן טלה) מדובר במנה מגניבה, קצת כמו שהמבורגר שעשוי מפטריות זו מנה מגניבה. עבור אוכל בשר כמותי, המנה הזו מחמיצה את המטרה. בפועל, זה הרגיש כמו משהו בין טוסט מחבת, לבורקס עם מעטפת בצק עבה מדי. המילוי היה טעים, הפיתה נצרבה היטב, אבל יש מצב שזה פשוט היה הטוסט היקר ביותר שאכלתי בחיי.

אחרי הטוסט, הגיעה גולת הכותרת של הארוחה – "קבב חריף" (אל דאגה, יש גם לא חריף), שמוגש לצד בצל, חציל ועגבנייה חרוכים, וגם שליכטה של טחינה (68 ש"ח). מנת הקבב של שישקו הולכת לפניו, ובצדק – מדובר בקבב שמנמן, חרוך היטב ורך בצורה מענגת במיוחד. זו הייתה בפער המנה הכי מדויקת בארוחה, מנה שמרגישים שכל איש צוות במטבח יודע לדקלם את המתכון מתוך שינה, וכנראה שישקו מציעה את אחד ממנות הקבב היותר טעימות שאכלתי בעיר.

אחרי הקבב המרשים, קינחנו ב"קראק פאי אגסים" (44 ש"ח), שמוגש עם קצפת ללא סוכר, כדי לאזן את המתיקות הלעיתים-קשה של המנה. ובכן, קשה ליפול בעוגה שקרויה על שם סם כל כך ממכר. העוגה הייתה דביקה ומתוקה מאוד, כמצופה מקראק פאי, אבל נטולת טעמי אגס מובהקים. למעשה, הדבר היחידי שהזכיר אגס בסוף הארוחה הזו הייתה צורת האגן שלי. זה בדיוק הזמן לסיבוב צ'ייסר אחרון על חשבון הבית (כי כבר שילמנו 58 ש"ח לטוסט), ואולי בפעם הבאה שיהיה לי חשק לפתיחת שולחן באווירה כיפית, אגיע בין 18:00-20:00 במהלך ימי השבוע – כי אז הם מציעים הנחה של 30% על כל התפריט.
שישקו, הר סיני 2, א'-ה' 18:00-01:00, ו' 12:00-01:00, ש' 11:00-01:00

• ביקורת מסעדות
• אוכלים שותים
• שישקו
• בית הכנסת הגדול
• רחוב אלנבי

כפי ששמו לב מאות אלפי מפגינים בתל אביב בשבועות האחרונים, אין יותר כיכרות בתל אביב. כיכר המדינה בוטלה לטובת מגדלים, כיכר רבין נגנזה לטובת עבודות הרק"ל, בכיכר הבימה יש בור נחמד לילדים לשחק בו וזהו, פלוס מינוס. החדשות הטובות הן שבטווח של כמה שנים, צפויה העיר לקבל פיאצה מהממת סביב בית הכנסת הגדול. כן כן, אלה חדשות טובות מאוד: פרויקט השיפוץ של בית הכנסת הגדול וסביבתו יוצא לדרך.

כך מסתיימת סאגה משפטית ארוכה ומיותרת, שהחלה עם הכרזת העירייה על תוכנית השיפוץ ב-2016 והסתיימה בשבוע שעבר בוועדה המחוזית, שם נדחה הערר שהוגש בידי אחד מהשכנים במתחם המדובר. הערר הוגש במסגרת ההתנגדויות לפרויקט, ולפיו תפגע הפיכת מגרש החנייה שמאחורי בית הכנסת הגדול (ברחוב הר סיני) לכיכר בעסקים ובתושבים המתגוררים במקום. במשך שבע שנים הייתה התוכנית תקועה בסבך המשפטי, וכעת היא יכולה להתממש.

תוכנית השיפוץ אמורה להחזיר לבית הכנסת הגדול את הדרו המקורי, ולהסיר מסביבו שלוש מתוך ארבעת הקולונדות וחומות הבטון שנבנו במסגרת הרחבתו ב-1969. שיפוץ המבנה ישתלב במהפך שעומד לעבור על רחוב אלנבי בשנים הקרובות, ויצור סביבו בסמטת הר סיני את אחת הכיכרות היפות והנעימות בעיר, לשמחתם של היושבים בפורט סעיד, בשישקו ובסנטה קתרינה. הכניסה לבית הכנסת תורחב ותונגש בצורה נעימה יותר, והפיכתו של רחוב אלנבי למוטה הליכה תשלים בלוק עירוני יפהפה, וכפי שהבטיחה העירייה ב-2016, ""כיכר עירונית עם זיקת הנאה לציבור, בה יותרו אירועי רחוב, ירידים מתחלפים, פעילות עירונית ועוד, על מנת לשפר את תפקודו העירוני של המרחב הציבורי".

את השיפוץ המסיבי של בית הכנסת הגדול תממן תרומה של 20 מיליון שקל מפטריק דרהי (הטייקון הצרפתי-ישראלי והבעלים של חברת הכבלים HOT), ובעלויות השיפוץ ההיקפי תישא עיריית תל אביב-יפו. היעד להשלמת הפרויקט עדיין אינו ידוע, ומדוברות העירייה נמסר כי "אנחנו שמחים על החלטת הועדה המחוזית. מסמכי התכנית יתוקנו בהתאם להחלטה ואז נוכל לפרסמם, כאשר העירייה נערכת למימוש התכנית בלו"ז הקרוב.העירייה רואה חשיבות ציבורית בקידום התכנית הכוללת שיפוץ ושימור מבנה בית הכנסת והפיכת כיכר בית הכנסת לכיכר עירונית עם זיקת הנאה לציבור, בה יותרו אירועי רחוב, ירידים מתחלפים, פעילות עירונית ועוד, כל זאת על מנת לשפר ולשדרג את תפקודו העירוני של המרחב הציבורי לטובת תושבי העיר". רגע, זה לא מה שאמרתם ב-2016?

מחזירים עטרה ליושנה. בית הכנסת הגדול (הדמייה: אורי פדן אדריכלות)

• הבועה
• בית הכנסת הגדול
• פורט סעיד
• שישקו
• הר סיני
• עיריית תל אביב