ברחובות של תל אביב יש אש. היא בוערת תמיד. לפעמים היא מתלקחת ומתפשטת בכל רחבי הארץ, אבל בדרך כלל היא להבה קטנה שמתודלקת על ידי קומץ שומרי גחלת שלא מתייאשים ולא נבהלים והולכים נגד הרוח ונגד הזרם. האש האקטיביסטית הזאת יכולה להתחיל בתיקון מקומי או במהפכה גדולה, אבל היא פועמת תמיד בעורקי העיר ותושביה וממתינה להתפרץ.
האיש ההולך, יצירת האייטיז העל זמנית של איתן ברטל ואילן גולדשטיין, מגלם את האנרגיה חסרת המנוח הזאת מיום היוולדו ("בקרוב אגיע רחוק") והוא האייקון המושלם לרוח המחאה של האקטיביזם הישראלי. 30 שנה אחרי היווסדו הוא עדיין הולך, וגם אם לא יגיע לעולם למחוז חפצו – עצם ההליכה אל עבר התיקון היא סיבת קיום מספקת. טקס הענקת אות האיש ההולך לאקטיביזם אורבני, שהתקיים ביום רביעי (27.3) בפעם השנייה, הוא רגע לעצור בו ולהוקיר את האנשים שהולכים בצעדיו כדי להפוך את המקום שבו אנו חיים לטוב וצודק יותר.
ואם נשים לרגע את המליצות בצד: החיים בישראל הולכים והופכים קשים יותר וצודקים פחות. רגע לפני הבחירות לכנסת שיכריעו אם פני המדינה לדמוקרטיה מערבית או לרפובליקה קיקיונית, חשוב לסמן את שלל המאבקים שמרכיבים את ההתנגדות לממסד המסואב ולאפליה הפושה בכל, ובעיקר את מי שעמדו בחזית וספגו בהתנדבות את האש הכבדה של השלטון. כי את זה צריך לדעת: אין דבר שמפחיד יותר את בעלי השררה והכוח מאשר אזרחים שקמים בוקר אחד ומקדישים עצמם למאבק ולתיקון. 11 הזוכים באות האיש ההולך הם התגשמות הסיוט שלהם והתקווה שלנו. אנחנו לא רק אומרים להם תודה. אנחנו איתם ומאחוריהם.
זאת גם הזדמנות להוקיר את בית העיר, שותפנו הבכיר לערב ההוקרה הזה, שתחת אוצרותה וניהולה של איילת ביתן שלונסקי הפך למרכז ייחודי לתרבות אורבנית, במה לאמנים, יוצרים ואנשי רוח שאינה חוששת להתריס ולאתגר את הסדר הטוב ולשמש בית לאלטרנטיבה רעיונית בשלל גוונים. אין שום דבר מובן מאליו במוסד עירוני כזה, מקום שבו האיש ההולך יכול להרגיש בבית, לבעוט בחופשיות רדיקלית ולשחזר את נעוריו.
עיתונות עצמאית, לוביזם חברתי, מאבק בשחיתות, מאבק לשקיפות, מלחמה לשוויון וקרבות נגד אלימות וגזענות, עמידה לצד המוחלשים והנזקקים, אמנות שמייצרת שינוי ואפילו קמפיין להצלת עצים עתיקים, כל אלה הם תוצרים ספציפיים של אותה רוח גדולה שנושבת בתל אביביות עצמה. לא בטוח שזה יספיק כדי לשנות את העולם, אפילו לא את המדינה, אבל לפחות נוכל לומר שניסינו.
(ירון טן ברינק)
מייסם ג'לג'ולי זכתה באות האיש ההולך על המאבק באלימות במשפחה בחברה הערביתמייסם ג'לג'ולי זכתה באות האיש ההולך על המאבק באלימות במשפחה בחברה הערבית
"כל הנושאים וכל המאבקים מתחברים – אין מאבק אחד שהוא חשוב יותר מהשני. החוכמה היא לדעת שבסופו של דבר כולנו רוצים דבר אחד - חברה צודקת ושוויונית"
30 אלף בני אדם השתתפו בהפגנה ההמונית שחתמה את שביתת הנשים בדצמבר האחרון. אחת מהנשים שגרמו לדבר הזה לקרות היא מייסם ג'לג'ולי, שנאבקת נגד אלימות במשפחה בחברה הערבית וחברה בשלל מאבקים פמיניסטיים, חברתיים ופוליטיים אחרים למען חברה משותפת ושוויונית.
מה ההישג שאת הכי גאה בו בתחום הפעילות שלך?
"לכל תקופה יש את ההישגים שלה. ההישג הראשון המשמעותי עבורי הוא עניין זכויות העובדים ובמיוחד נשים עובדות. נאבקנו שנשים לא יפוטרו ואני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא העובדה שההישגים שועתקו ליישובים נוספים בחברה הערבית, מחוץ לאזור המשולש הדרומי".
איך נראה יום של פעילה חברתית שבד בבד מתפקדת כיו"ר תנועת נעמ"ת באזורה?
"אין רוטינה קבועה. נוסף להיותי פעילה חברתית אני חייבת להגיע לעבודה כל יום ולבצע מה שנקרא 'עבודה רגילה'. אני מפתחת כל הזמן הכשרות, מעבירה הרצאות במגוון נושאים שקשורים לנשים במגזר. מלבד זאת, אחרי שעות העבודה אני מגיעה לפאנלים, מגיעה להרצאות ותורמת את חלקי. זה דורש עבודה מאוד קשה. וכמובן יש לי את המשפחה שלי, הילדים ובן הזוג. ימים עמוסים, אין ספק".
כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך":באנצ'י סלמסה|דוד מזרחי|לינור דויטש|סיסטם עאלי|ורד נבון|שרון שפורר|שושקה אנגלמאיר|אור-לי ברלב|ניצן כהנא|תומר אביטל|מייסם ג'לג'ולי
את מרגישה שרואים שינויים בשטח?
"בהחלט, ברמת מעורבות האזרחים וברמה שאנשים לוקחים אחריות על החיים שלהם ועל השינויים שהם רוצים לראות. במובן של הגנה על זכויות עובדים, למשל, הרבה יותר אנשים מודעים לזכויות שלהם בשוק העבודה. בנושא של מאבק נשים אנחנו מצליחות לרתום עוד ועוד קהלים, משהו שלא היה פופולרי לפני עשר שנים. יש התגייסות ציבורית בכל החברות. אי אפשר להגיד שזה מחלחל בינתיים למוסדות המדינה באופן שהיינו רוצות לראות. זה אומר שאנחנו עדיין צריכות להיאבק ולרתום עוד ועוד אוכלוסיות".
איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?
"כולנו נמצאים באותה סירה – כולנו מתמודדים עם בעיות של יוקר מחיה, עם חוסר אפשרות לגמור את החודש. כל נושא הדיור מאוד משמעותי בעיניי. אני חושבת שכל הנושאים וכל המאבקים מתחברים – אי אפשר להגיד שמאבק אחד חשוב יותר מהשני. החוכמה היא לדעת שבסופו של דבר כולנו רוצים דבר אחד – חברה צודקת ושוויונית. ומובן שצריך להכניס ללקסיקון את המילים כיבוש ושלום, דברים שנדמה שנהיה מסוכן לדבר עליהם".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מייסם ג'לג'ולי זכתה באות האיש ההולך על המאבק באלימות במשפחה בחברה הערבית
"כל הנושאים וכל המאבקים מתחברים – אין מאבק אחד שהוא חשוב יותר מהשני. החוכמה היא לדעת שבסופו של דבר כולנו רוצים דבר אחד - חברה צודקת ושוויונית"
30 אלף בני אדם השתתפו בהפגנה ההמונית שחתמה את שביתת הנשים בדצמבר האחרון. אחת מהנשים שגרמו לדבר הזה לקרות היא מייסם ג'לג'ולי, שנאבקת נגד אלימות במשפחה בחברה הערבית וחברה בשלל מאבקים פמיניסטיים, חברתיים ופוליטיים אחרים למען חברה משותפת ושוויונית.
מה ההישג שאת הכי גאה בו בתחום הפעילות שלך?
"לכל תקופה יש את ההישגים שלה. ההישג הראשון המשמעותי עבורי הוא עניין זכויות העובדים ובמיוחד נשים עובדות. נאבקנו שנשים לא יפוטרו ואני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא העובדה שההישגים שועתקו ליישובים נוספים בחברה הערבית, מחוץ לאזור המשולש הדרומי".
איך נראה יום של פעילה חברתית שבד בבד מתפקדת כיו"ר תנועת נעמ"ת באזורה?
"אין רוטינה קבועה. נוסף להיותי פעילה חברתית אני חייבת להגיע לעבודה כל יום ולבצע מה שנקרא 'עבודה רגילה'. אני מפתחת כל הזמן הכשרות, מעבירה הרצאות במגוון נושאים שקשורים לנשים במגזר. מלבד זאת, אחרי שעות העבודה אני מגיעה לפאנלים, מגיעה להרצאות ותורמת את חלקי. זה דורש עבודה מאוד קשה. וכמובן יש לי את המשפחה שלי, הילדים ובן הזוג. ימים עמוסים, אין ספק".
כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך":באנצ'י סלמסה|דוד מזרחי|לינור דויטש|סיסטם עאלי|ורד נבון|שרון שפורר|שושקה אנגלמאיר|אור-לי ברלב|ניצן כהנא|תומר אביטל|מייסם ג'לג'ולי
את מרגישה שרואים שינויים בשטח?
"בהחלט, ברמת מעורבות האזרחים וברמה שאנשים לוקחים אחריות על החיים שלהם ועל השינויים שהם רוצים לראות. במובן של הגנה על זכויות עובדים, למשל, הרבה יותר אנשים מודעים לזכויות שלהם בשוק העבודה. בנושא של מאבק נשים אנחנו מצליחות לרתום עוד ועוד קהלים, משהו שלא היה פופולרי לפני עשר שנים. יש התגייסות ציבורית בכל החברות. אי אפשר להגיד שזה מחלחל בינתיים למוסדות המדינה באופן שהיינו רוצות לראות. זה אומר שאנחנו עדיין צריכות להיאבק ולרתום עוד ועוד אוכלוסיות".
איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?
"כולנו נמצאים באותה סירה – כולנו מתמודדים עם בעיות של יוקר מחיה, עם חוסר אפשרות לגמור את החודש. כל נושא הדיור מאוד משמעותי בעיניי. אני חושבת שכל הנושאים וכל המאבקים מתחברים – אי אפשר להגיד שמאבק אחד חשוב יותר מהשני. החוכמה היא לדעת שבסופו של דבר כולנו רוצים דבר אחד – חברה צודקת ושוויונית. ומובן שצריך להכניס ללקסיקון את המילים כיבוש ושלום, דברים שנדמה שנהיה מסוכן לדבר עליהם".
תומר אביטל זכה באות האיש ההולך על מאבקו למען שקיפות שלטונית
ניצן כהנא זכתה באות האיש ההולך על הובלת המאבק בתעשיית הזנות
אור־לי ברלב זכתה באות האיש ההולך על מאבקה המתמשך נגד השחיתות
שושקה זכתה באות האיש ההולך על אקטיביזם נגד הגזענות והשחיתותשושקה זכתה באות האיש ההולך על אקטיביזם נגד הגזענות והשחיתות
"הפעילות הזאת היא לא משהו שאני מחליטה עליו. היא החיים שלי. ככה גם היצירה. אני לא צריכה שמישהו יבקש ממני ליצור, כי מבחינתי זה כמו לאכול"
קבלת אות האיש ההולך בבית העיר היא לא רק אירוע מרגש עבור שושקה, היא בעצם מסע שורשים. שם היא הפכה מדמות מצוירת לגשמית, כשנולדה מתוך צדפה לפני שנתיים וחצי בפתיחת התערוכה של זאב אנגלמאיר. "הפכתי לאקטיביסטית כבר בלידה", היא מצהירה, "היה בזה ניסיון למרוד בדרך שבה אנחנו נולדים לזהות אחת ונשארים כלואים בה כל החיים. היומיום שלי אקטיבי והשגרה אקטיביסטית. אני מממשת את זכותי להחליט איך אני מתנהגת ונראית".
האקטיביזם של שושקה העלה הילוך בתקופת הבחירות המוניציפליות. מודעה שנשאה את הכיתוב "זה אנחנו או הם" גרמה לה להתחיל לפעול כדי לכסות מסרים גזעניים, מפלגים ומסיתים במודעות חדשות שיצרה, שמביעות אהבה ואחווה. היא לא הפסיקה מאז. "המציאות מספקת המון דברים להילחם בהם. לפני כשבועיים חברה כתבה לי בפייסבוק על סטיקרים גזעניים של 'עוצמה יהודית' שנתלו בחיפה וקראו לטרנספר. עזבתי הכל ונסעתי לחיפה לכסות אותם. מרגש ומעורר אותי הרגע הזה שבו הכיעור הופך ליופי. בכל פעולה כזאת אני מקבלת עידוד מעוברי אורח, קשה לתאר כמה זה משמח. אפילו הכאבים ברגליים משעות של הליכה בנעלי עקב מתגמדים ליד זה".
זה נראה כאילו את כל הזמן בפעולה. איך את מספיקה?
"הפעילות הזאת היא לא משהו שאני מחליטה עליו. היא החיים שלי. ככה גם היצירה. אני לא צריכה שמישהו יבקש ממני ליצור, כי מבחינתי זה כמו לאכול".
כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך":באנצ'י סלמסה|דוד מזרחי|לינור דויטש|סיסטם עאלי|ורד נבון|שרון שפורר|שושקה אנגלמאיר|אור-לי ברלב|ניצן כהנא|תומר אביטל|מייסם ג'לג'ולי
יש רגע מסוים בפעילות שלך שאת גאה בו במיוחד?
"יש רגעים גדולים, כמו כשקיבלתי טלפונים מעיריית תל אביב־יפו או עיריית רמלה שהודיע שהקמפיינים הגזעניים הוסרו מהרחובות וידעתי שהיה לי חלק בזה. זאת הרגשת גאווה ושמחה עצומה. גם כשנדחה חוק 'נאמנות בתרבות', לילה אחרי אירוע שריפת יצירות אמנות בכיכר המדינה שארגנתי עם האמן אורן פישר כמחאה נגדו.
יש גם רגעים קטנים, משמעותיים לא פחות. בזמן שקבוצת גברים מתלהמים צעקה סביבי 'קוקסינלית שמאלנית קרן חדשה', ניגשה אליי אישה ערבייה, חיבקה אותי ואמרה שהיא מזדהה ותומכת במה שאני עושה. זה היה רגע מכונן. או אישה דתייה אורתודוכסית שעצרה אותי ושאלה אם זאת רק פרובוקציה, ואחרי שיחה ארוכה אמרה שהיא לא יכולה לתמוך בזה אבל עכשיו היא מבינה".
איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?
"הייתי רוצה לראות שינוי תודעתי בתפיסת ה'אחר'. שנגיע להבנה שמי שגרים בעזה זכאים לחיים טובים ונעשה משהו כדי שזה יקרה. או שפליטים שהגיעו לכאן מכל מיני מקומות זכאים לחיי משפחה ולא לסכנת גירוש מתמדת. רוצה שקבוצות לא ינסו לנשל קבוצות אחרות מזכויותיהן, שתהיה חברה סובלנית יותר. זה יהיה הרבה יותר טוב לכולנו. נוכל להתבונן במראה ולחייך".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
שושקה זכתה באות האיש ההולך על אקטיביזם נגד הגזענות והשחיתות
"הפעילות הזאת היא לא משהו שאני מחליטה עליו. היא החיים שלי. ככה גם היצירה. אני לא צריכה שמישהו יבקש ממני ליצור, כי מבחינתי זה כמו לאכול"
קבלת אות האיש ההולך בבית העיר היא לא רק אירוע מרגש עבור שושקה, היא בעצם מסע שורשים. שם היא הפכה מדמות מצוירת לגשמית, כשנולדה מתוך צדפה לפני שנתיים וחצי בפתיחת התערוכה של זאב אנגלמאיר. "הפכתי לאקטיביסטית כבר בלידה", היא מצהירה, "היה בזה ניסיון למרוד בדרך שבה אנחנו נולדים לזהות אחת ונשארים כלואים בה כל החיים. היומיום שלי אקטיבי והשגרה אקטיביסטית. אני מממשת את זכותי להחליט איך אני מתנהגת ונראית".
האקטיביזם של שושקה העלה הילוך בתקופת הבחירות המוניציפליות. מודעה שנשאה את הכיתוב "זה אנחנו או הם" גרמה לה להתחיל לפעול כדי לכסות מסרים גזעניים, מפלגים ומסיתים במודעות חדשות שיצרה, שמביעות אהבה ואחווה. היא לא הפסיקה מאז. "המציאות מספקת המון דברים להילחם בהם. לפני כשבועיים חברה כתבה לי בפייסבוק על סטיקרים גזעניים של 'עוצמה יהודית' שנתלו בחיפה וקראו לטרנספר. עזבתי הכל ונסעתי לחיפה לכסות אותם. מרגש ומעורר אותי הרגע הזה שבו הכיעור הופך ליופי. בכל פעולה כזאת אני מקבלת עידוד מעוברי אורח, קשה לתאר כמה זה משמח. אפילו הכאבים ברגליים משעות של הליכה בנעלי עקב מתגמדים ליד זה".
זה נראה כאילו את כל הזמן בפעולה. איך את מספיקה?
"הפעילות הזאת היא לא משהו שאני מחליטה עליו. היא החיים שלי. ככה גם היצירה. אני לא צריכה שמישהו יבקש ממני ליצור, כי מבחינתי זה כמו לאכול".
כל הזוכים והזוכות באות "האיש ההולך":באנצ'י סלמסה|דוד מזרחי|לינור דויטש|סיסטם עאלי|ורד נבון|שרון שפורר|שושקה אנגלמאיר|אור-לי ברלב|ניצן כהנא|תומר אביטל|מייסם ג'לג'ולי
יש רגע מסוים בפעילות שלך שאת גאה בו במיוחד?
"יש רגעים גדולים, כמו כשקיבלתי טלפונים מעיריית תל אביב־יפו או עיריית רמלה שהודיע שהקמפיינים הגזעניים הוסרו מהרחובות וידעתי שהיה לי חלק בזה. זאת הרגשת גאווה ושמחה עצומה. גם כשנדחה חוק 'נאמנות בתרבות', לילה אחרי אירוע שריפת יצירות אמנות בכיכר המדינה שארגנתי עם האמן אורן פישר כמחאה נגדו.
יש גם רגעים קטנים, משמעותיים לא פחות. בזמן שקבוצת גברים מתלהמים צעקה סביבי 'קוקסינלית שמאלנית קרן חדשה', ניגשה אליי אישה ערבייה, חיבקה אותי ואמרה שהיא מזדהה ותומכת במה שאני עושה. זה היה רגע מכונן. או אישה דתייה אורתודוכסית שעצרה אותי ושאלה אם זאת רק פרובוקציה, ואחרי שיחה ארוכה אמרה שהיא לא יכולה לתמוך בזה אבל עכשיו היא מבינה".
איזה שינוי היית רוצה לראות מחוץ לתחום הפעילות שלך?
"הייתי רוצה לראות שינוי תודעתי בתפיסת ה'אחר'. שנגיע להבנה שמי שגרים בעזה זכאים לחיים טובים ונעשה משהו כדי שזה יקרה. או שפליטים שהגיעו לכאן מכל מיני מקומות זכאים לחיי משפחה ולא לסכנת גירוש מתמדת. רוצה שקבוצות לא ינסו לנשל קבוצות אחרות מזכויותיהן, שתהיה חברה סובלנית יותר. זה יהיה הרבה יותר טוב לכולנו. נוכל להתבונן במראה ולחייך".
שרון שפורר זכתה באות האיש ההולך על פועלה כעיתונאית חוקרת עצמאית
ורד נבון זכתה באות האיש ההולך על חלקה המרכזי במאבק להצלת העצים בשדרות ירושלים
סיסטם עאלי זכו באות האיש ההולך על פעילותם עם בני נוער יהודים וערבים
באנצ'י סלמסה זכתה באות האיש ההולך על חלקה המרכזי במחאת יוצאי אתיופיה
דוד מזרחי זכה באות האיש ההולך על פעילותו בקרב בני נוער למיגור הגזענות והאלימות
