>> תמר טסלר היא תל אביבית יותר שנים מאשר ירושלמית. היא מעצבת גרפית ומהבולטות שבמאיירות ארצנו (רק אתמול פרגנו לה כאןעל הפוסטר של פסטיבל "מקומות שמורים" שנפתח היום) – והיא גם סופרת שספרה החדש והשלישי, "החיים הנפלאים של דודה מונה", יוצא לאור בימים אלה. הוא נכתב בהשראת דודתה, הכוכבת הישראלית הראשונה בהוליווד, חיה הררית, ששיחקה את הגיבורה הראשית בסרט "בן חור".כמה קליקים והוא שלכם.

>> העיר של יונתן ברק // מקום ללכת בו מכות ומקום לברוח מהמציאות
>> העיר של טומאס יול // חצר שמזכירה את ספרד ומקום למסיבת רווקים

1. גזוז לוינסקי

כבר לא מעט שנים שכוס הגזוז של בני בריגה, שהיא סוג של גינה אקזוטית קטנה מלאה בצמחים ופירות מותססים ודחוסה לכוס פלסטיק גבוהה, מצליחה לשמח אותי. באופן כללי אני מחבבת את מתסיסי הפירות והירקות בעיר הזו, אז זה המקום לפרגן גם ל"באתי להתסיס" של הילה הראל.
לוינסקי 41

2. דניאל בלום כורך ספרים

באלנבי 87 דניאל בלום כורך ומתקן ספרים. כמו פעם. ספרי אומן או ספרים ומארזים בהוצאה מיוחדת.שווה לבקר.

דניאל בלום כורך ספרים (צילום: מתוך האתר binddaniel.co.il)

3. סדנת בעלי המלאכה

מקום מופלא לסדנאות דפוס רשת ולעבודה שוטפת למי שכבר בקיא במלאכה.אי של שפיות מלא בצבע וניירבשכונת נגה.
ניצנה 15

4. המספרה של קטיה

במובלעת קטנה ברחוב זמנהוף נמצאות קטיה, נעמה וצופית הספריות החמודות, שהן, מניסיון, כל מה שבחורה צריכה לצידה בחיים האלה.
זמנהוף 10

5. קפליקס שלמה המלך

הקפה השכונתי, הדבר הכי יציב ביומיום שלי פה. המקום היחיד בעולם שמחזיק ספל קפה עם השם שלי עליו.
שלמה המלך 12

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

באופן כללי, להיות הולכת רגל בתל אביב זה לא עניין נעים במיוחד. עוד לא נמצא הפתרון לשילוב בין הולכי רגל וכלי תחבורה דו גלגליים ממונעים לסוגיהם שמציפים את העיר. מה גם שהחפירות, הבניות והחסימות לא עוזרות לבלגן.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
באחד מהסרטים בתערוכה של רות פתיר במוזיאון תל אביב יש קטע שבו היוצרת מתנצלת בפני אישה שנפגעה ממנה. זו התנצלות כנה שיש בה גם קריאה לעזרה, שמנוסחת באופן כמעט רשמי והיא שברה לי את הלב. אני מרגישה שהמחיר שאנחנו משלמים כחברה עכשיו הוא אדיר. כל אחת ואחד במדינה הזו נמצא במצב רגשי נפיץ ואנחנו פוגעים אחד בשני כל הזמן. ההשתהות הזו, גם אם מעט מכנית, על ראיית האחר והניסיון לגרום לו לראות אותך – היא כנראה הבסיס להחלמה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה צפיתי בסרט החדש של אנדריאה ארנולד, "בירד", שכולו חופש אמנותי וחדוות עשייה. הצפייה ביצירה כל כך משוחררת הזכירה לי שהמנוע של כל יוצר/ת חייב להיות אומץ ואמת פנימית, לא משנה באיזה נושא הוא/היא בוחרים לעסוק.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
המטה למשפחות החטופים//תרבות של סולידריות

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ממשיכה לפרגן למסעדת האחים, שמתחילת המלחמה מצאו את הדרך להירתם ולרתום למאמץ האזרחי ופתחו חזית תומכת ומקדמת שיח. את החולצות שהדפיסו לשיקום העוטףאפשר לקנות באתר שלהם.

מה יהיה?
עכשיו, יותר מתמיד, חשוב להפוך את המשפט הפאסיבי הזה לאקטיבי. מהיכול להיותאנחנו כבר מבינים.מה שיהיהתלוי בנו.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• גזוז
• קפליקס
• הולכי רגל
• רות פתיר