מתישהו בשנתיים האחרונות התרגלנו לעובדה שבנטפליקס מעדיפים כמות על איכות, ומפציצים אותנו בסדרות נישתיות ובינוניות פלוס-מינוס שהאלגוריתם החליט שמנויים כלשהם בטח ישמחו לראות. אבל מדי פעם כשמתפלק להם להיט בינלאומי גדול, כמו "דברים מוזרים" או "הכתר", אפשר ממש להתרגש מאיכויות ההפקה, הכתיבה והמשחק ולהיזכר בימים היפים של טרום עידן הקורונה, כשנדמה היה שסדרות פרימיום באמת מעניינות מישהו בתעשיית הסטרימינג. כך התמזל מזלנו לזכות ב"המכשף", אולי הלהיט המשונה ביותר של נטפליקס, שמגיעה היום אל סיומו של החלק השני בעונה השלישית, עם שלושה פרקי פינאלה מושקעים שכל אחד מהם הוא סרט הוליוודי בפני עצמו.

הסדרה מתמקדת בסיפורו של הוויצ'ר – צייד מפלצות מלנכולי שקיבל כוחות על קסומים וצריך להציל נסיכה כי סיבות – אבל העונה השלישית עשתה הרבה רעש עוד לפני ששודר ממנה פריים אחד, כשהכוכב הגדול והשחקן הראשי שלה (ואחד הגברים הכי חתיכים בהוליווד), הנרי קאביל, הודיע על עזיבתו בסיום העונה כדי לחזור ולגלם את סופרמן בסיקוול ל"איש הפלדה" ופרויקטים נוספים של DC קומיקס.

בהפקת "המכשף" מיהרו להתארגן על ליאם המסוורת' ההורס כתחליף מיידי לעונה הרביעית שבדרך, רק שבינתיים התבשר קאביל שהוא כבר לא בתוכניות הסופרמניות של ג'יימס גאן, הבוס החדש של היקום הקולנועי המתחרה של מארוול, ונותר קירח אך מסוקס מכאן ומכאן. חוץ מלספק הרבה דרמה ואקשן למעריצי הסדרה, סיפור עזיבתו של קאביל עטף את העונה כולה באווירה קודרת של סוף בלתי נמנע. בקטע טוב, כן?

כך או כך, שימו את קאביל בצד רגע כי "המכשף" היא באמת סדרה לא קונבנציונלית, שמבוססת על סדרת ספרי פנטזיה לא קונבנציונלית של הסופר הפולני אנדז'יי סאפקובסקי וסדרת משחקי וידיאו בעקבותיה, ואם אתם מחובבי הז'אנר ולא עליתם על עגלת המפלצות שלה בעונה הראשונה צפוי לכם בינג' השלמות ברמות הגבוהות של התוכן הטלוויזיוני. כמו שכבר כתבנו עליהבביקורת על החלק הראשון של העונה, לא תמיד ברור אם היא באמת איכותית או רק רוצה שנחשוב שהיא כזו, אבל העלילה האיטית והמהורהרת לצד התפוצצויות האקשן ועיצוב העולם מלא המפלצות מייצרים אקספרימנט מרתק שדי מדהים שנטפליקס נותנת לו להתרחש בעלויות כה גבוהות. הרווחנו.

>> "המכשף 3 חלק 2", שלושה פרקים, עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• המסך
• נטפליקס
• המכשף
• סדרות מומלצות

גראלט מריוויה, הזאב הלבן, גווינבלייד, הקצב של בלוויקן, ראוויקס פורהון – או פשוט "המכשף". כנראה שאתם מכירים את צייד המפלצות כסוף השיער בדרך כלשהי. אולי שמעתם מחבר חנון שלכם שבדיוק סיים את המשחק ולא יכול להפסיק לדבר על כמה הוא מדהים, אולי נתקלתם בפרסומות וטריילרים לסדרה ולא הבנתם למה לסופרמן יש שיער לבן פתאום, ואולי אתם מאותם אנשים נדירים שאשכרה קראו את הספרים המקוריים. כך או כך, כנראה נתקלתם מתישהו בחייכם ביקום המטורף שיצר אנדז'יי ספקובסקי. הוא אמנם לא מוכר כמו זה של טולקין ב-"שר הטבעות", בכל זאת סדרת הספרים לא זכתה לאותה הצלחה, אבל סדרת המשחקים מבית CD Projekt Red הביאה את גראלט להכרה כל כך רחבה שכמו כל משחק מחשב מפורסם, היא חייבה עיבוד קולנועי. או לפחות טלוויזיוני.

מעריצים רבים שמחו לשמוע שגראלט מגיע למסך הקטן, אי אז לפני שלוש עונות, והתאכזבו כשגילו בלגאן לא ברור ולא ליניארי. לא אשקר – עבורי זה היה מרענן והשאיר אותי על הקצה, גם אם לפעמים נותרתי קצת מבולבל. זאת הייתה חוויה שלא קיבלתי בעבר בסדרה, והמסע המבלבל של גראלט סלל את השביל לעונה השנייה. רק אז יוצר הסדרה לורן שמידט היסריך (נשבע לכם שזה שם אמיתי ולא דמות של חנוך לוין) קיבל על עצמו החלטה להקשיב למעריצים, ויצר קו עלילה ליניארי שמציג את מערכת היחסים בין סירי (פריה אלאן) לגראלט. בשבוע שעבר עלה חלקה הראשון של העונה השלישית (החלק השני יעלה בנטפליקס ב-27.7), ולמען האמת – היא אין שוני משמעותי מהקודמת.

גראלט הוא עדיין מכשף ממורמר וחסר חוש הומור, סירי ממשיכה להיות מורדת, ייסקייר עדיין מחפש מוזה בצורת רומנים חפוזים (נטיות ביסקסואליות זה לא תחליף להתפתחות של הדמות), אבל לעומתם ינפר (אניה צ'אלוטרה) מצליחה להיות דמות משמעותית עם רצונות משלה. בעונה הקודמת, היא פעלה תחת השפעתה של המכשפה וולת' מייר, מעין עיבוד למיתוס הסלבי של באבא יאגה, והלכה בעקבות הרצון שלה ללדת. לי לא היה ברור למה זה רצון שמוביל אותה לעשות דבר מטופש כל כך כמו לסכן את סירי, ולא אהבתי את זה – אבל זה קרה. העונה השנייה אמנם הצילה את הסדרה וריסנה את הרצון לעשות משהו נסיוני ומהפכני, אך הדמות של ינפר נשארה תקועה במשבצת שבדרך כלל קשה לצאת ממנה. בעונה השלישית של "המכשף", ינפר נטולת השפעה חיצונית והופכת לשחקנית פוליטית משמעותית כאשר היא מנסה לאחד את כל הממלכות כנגד שלטון נילפגרד. העניין הוא, שכל אחת מהממלכות מעוניינת בסירי למטרה אחרת.

קשה לא לאהוב את פריה אלאן בתפקיד סירי. היא מצחיקה, בעלת טיימינג קומי מצוין ומכניסה המון אור לסדרה די אפלה, שזה בדיוק מה שהיה חסר בסירי מהעונה הקודמת. העונה הראשונה עסקה בשאלה "איך גראלט קיבל את סירי?", העונה השנייה עסקת בשאלה "איך גראלט הכיר את סירי?", והעונה השלישית עוסקת ב-"איך גראלט שמר על סירי?". ולמרות שהסדרה מתמקדת ביחסים של סירי וגראלט, הפעם זה מרגיש כאילו הפוקוס עובר ליחסים של סירי עם העולם. למדנו שהיא יכולה לפתוח פורטלים, ופגשנו גם את "ציידי הפרא" שרודפים אחריה – הכנה לעלילה מהמשחק האחרון בסדרה, The Witcher 3: Wild Hunt.

העונה השלישית עוסקת המון בפוליטיקה. כולם רוצים חלק מסירי וכולם עסוקים במזימות כדי לרדוף אחריה – ולמרות שבדרך כלל אני חסיד של דיאלוגים, כאן הם פשוט עשויים בצורה מאד יבשה. מרוב שעברנו כל כך הרבה עם הסדרה הזאת, כל דמות שמופיעה לראשונה בפרק עסוקה בלהזכיר מה היא עשתה ומה היא רוצה להשיג. לפעמים זה נחוץ, אך לעתים קרובות יותר זה מייגע.אפשר לטעות ולחשוב שהביקורת הזאת היא שלילית, אבל למעשה היא מאד על הגדר. מתוך חמישה הפרקים שיצאו עד כה (החלק השני ישלים אותם ל-8), ארבעה הרגישו ארוכים מדי ומילוליים ברמת להירדם בזמן שהדמויות מדברות. רק כשהגיע האקשן, האופי של הסדרה צץ לו מבין חורבות הדיאלוג, ולרגע אפשר לטעות ולחשוב שצופים בקטעים שנלקחו מתוך המשחק באופן ישיר. כשזה קורה, הסדרה הופכת לכיף מטורף של אקשן מפלצות. ובעונה השלישית, האקשן מרהיב ועיצוב המפלצות הפך לעצמאי מהישענות על המשחק, ובכך הפך למעניין, כי הוא הלך למקום מאד רחוק. אפילו הבסיליסק נראה פתאום יותר בסילסקי.

רק עוד כמה שנים, כשהסדרה תגיע לסיומה ואת גראלט ישחק ליאם המסוורת', נדע אם הסדרה היתה באמת טובה, או שהיא רק מסווה את עצמה בכסות של איכות. בינתיים אנחנו רק יכולים לראות איך היסריך מקבל את הביקורות, ומנסה ליישם – אבל אולי עם צמצום בדיאלוגים והסברים, לצד שמירה על סצינות אקשן מצוינות, הסדרה תוכל להמשיך בבטחה אל היעד הבא, העונה הרביעית. למרות שאנחנו מדברים כאן על איכות, השאלה היא לא "האם הסדרה טובה?", אלא "האם הסדרה מעניינת?" והתשובה היא כן, חד משמעית כן. העונה הראשונה אמנם מבולגנת, אבל הם מנסים דברים תוך כדי תנועה ואולי אם הם ימשיכו עוד טיפה לנסות, העונה הבאה תוכל להיות מושלמת.
חלקה הראשון של העונה השלישית של "המכשף" זמינה עכשיו בנטפליקס

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• סדרות
• נטפליקס
• משחקי וידאו
• המכשף

רק באוקטובר התבשרנו שהנרי קאוויל יחזור לתפקיד שבזכותו הקריירה שלו המריאה – סופרמן. קאוויל עטה את הגלימה של סופרמן לראשונה ב-2011, ב"איש הפלדה" של זאק סניידר, נראה בתפקיד לאחרונה ב"ליגת הצדק" – אבל אז הופיע בסצינת הקרדיטים של "בלאק אדם" ואישר שאכן מתוכננת חזרתו ליקום הקולנועי של DC. אבל לא הכל הלך חלק, והבוקר קאוויל הודיע בפוסט לא שגרתי בחשבון האינסטגרם שלו, שבתום פגישה עם הבוסים החדשים של ה-DC Extended Universe, ג'יימס גאן ופיטר ספרן, קאוויל הוא למעשה לא חלק מהתוכניות העתידיות שלהם. "לאחר שהסטודיו אמר לי להודיע על חזרתי באוקטובר, טרם נשכרתי לתפקיד, אלו לא החדשות הכי קלות, אבל ככה זה בחיים ואני מכבד את זה", כתב קאוויל בנימוס בריטי, אבל גם בצורה שמבהירה היטב שההחלטה הייתה חד צדדית.

>>כך ג'יימס גאן הפך לאחד האנשים הכי חזקים בהוליווד

לאחרונה דווח שג'יימס גאן, שנכנס לתפקיד החדש תוך כדי שהוא מסיים את ההתחייבויות האחרונות שלו ליקום הקולנועי של מארוול (כלומר, בימוי "שומרי הגלקסיה 3") מתכנן בין היתר סרט על סופרמן הצעיר. זה מצטרף לעוד שורת חיסולי פרויקטים שגאן מבצע עם כניסתו לכיסא הבוס, בהם, ככל הנראה, ביטול "וונדר וומן 3" או לכל הפחות פיטוריה של פטי ג'נקינס, שביימה את שני הסרטים הקודמים בסדרה, מהתפקיד. גם ג'נקינס פרסמה אתמול בלילה ציוץ מפורט באופן לא שגרתי על כך, בעיקר בשביל לחסל שמועות אינטרנטיות שהיא זו שפרשה מהפרויקט ואולי אף הביאה לביטולו. ג'יימס גאן, בתורו, הגיב לה ואמר "אני יכול להעיד שכל האינטרקציות שלי ושל פיטר איתך היו אך ורק נעימות ומקצועיות לחלוטין".

אבל אם נשוב לקאוויל, אי אפשר שלא לתהות על התזמון המבאס של חיסול העתיד שלו כסופרמן – לאור העובדה שהחזרה המתוכננת ל-DCEU הייתה, ככל הנראה, אחת מהסיבות שבגללן הואפרש מ"הוויצ'ר" ("המכשף") בתום העונה השלישית של הסדרה(שכבר צולמה, אך טרם שודרה). לפי השמועות, קאוויל ככל הנראה גם התעמת עם חדר הכותבים של הסדרה סביב "חוסר הכבוד" שלהם ליצירות עליהן מבוססת הסדרה (בעיקר ספרי הפנטזיה של אנדריי ספקובסקי, אבל גם סדרת המשחקים הפופולרית), אבל אין ספק שגם העבודה החדשה והתובענית שהייתה אמורה להיות לו ב-DCEU השפיעה על ההחלטה. כך או כך, נראה שהדלת הזו סגורה: נטפליקס כבר ליהקו את ליאם המסוורת' (משום מה) לתפקיד גראלט. אז מה קאוויל יעשה עכשיו? אנחנו מקווים שלא את "אנולה הולמס 3".

• המסך
• חדשות קולנוע
• המכשף
• הנרי קאוויל
• סופרמן
• DC
• ג'יימס גאן

מבין כל הדברים המשונים שנטפליקס הייתה יכולה להודיע עליהם השבוע, ההכרזה על החלפת הנרי קאוויל בתפקיד הראשי בסדרה "המכשף" ("The Witcher", וזו הפעם האחרונה שנשתמש בתרגום העברי) בליאם המסוורת', מכל האנשים – היא אחת מהתמוהות ביותר.

זה לא שלא התרגלנו לחילופי מחזיקים בדמויות בפרנצ'ייזים גדולים, מג'יימס בונד ועד באטמן, אבל אלו מתרחשים בדרך כלל בקולנוע, לא בטלוויזיה, ומלווים בדרך כלל באיזשהו מהלך רחב יותר לעולם: איתחול של ממש, המשכיות חדשה (ע"ע הטייק הארטיסטי יותר על הג'וקר של חואקין פיניקס, הנפרד ממי שזה לא יהיה שמשחק כרגע את הג'וקר ביקום הרגיל של DC) או שלל טריקים משונים כאלו שהתוודענו אליהם ב-20 השנים האחרונות ומנהלות כרגע את עולם הבידור. אבל פשוט להחליף את גראלט מריוויה, הגיבור של "הוויצ'ר", ככה בין עונה 3 ל-4? אבל זה בדיוק מה שיקרה: הנרי קאוויל נדרש לשוב לבגד הגוף של סופרמן אי-שם ב-DC, אבלסדרת הפנטזיה החמודה-פלוס-פלוס של נטפליקס, המבוססת על סדרת ספרי פנטזיה פולניים (אבל בתודעה הציבורית, מזוהה בעיקר עם סדרת משחקי המחשב הסופר-מצליחה שנוצרה בעקבותיהם) רוצה להמשיך ולהישאר בחיים.

למעשה, קשה להעלות על הדעת סדרת טלוויזיה, בטח מהעת המודרנית, שפשוט החליפה שחקן ראשי והמשיכה לרוץ כאילו אנחנו בנורמות הקאסטינג המופרעות של אופרות סבון מהאייטיז. הדוגמא הכי קרובה שאפשר לגרד זו "באטוומן" ב-CW, שם הגיבורה הוחלפה כעבור עונה, אבל כך גם הדמות – פשוט התואר "באטוומן" עבר לדמות אחרת, כמקובל בז'אנר. אז למה זה קורה דווקא כאן, ועוד בסדרה שנהנתה מקבלה יחסית חמימה (גם אם לא הפכה, אולי, ללהיט שנטפליקס ייחלה לקבל כאן), כשבאופן גורף הדבר האהוד ביותר בסדרה הוא המשחק של קאוויל?

קשה לענות על זה בלי להיסחף לספקולציות, כי נטפליקס שומרים בקנאות על המתרחש מאחורי הקלעים שלהם (מכל בחינה – עסקית, הפקתית, אלגוריתמית). מן הנהוג בהפקות מהסוג הזה, שמתוכננות לרוץ במשך הרבה זמן, שהשחקנים הראשיים חותמים על חוזים לא קצרים, בשביל למנוע מהם להפוך את ההצלחה הפוטנציאלית של הסדרה בהמשך למנוף לחץ על ההפקה. אז למה קאוויל בכל זאת יוצא? קודם כל, כי הוא חוזר ל-DC בתור סופרמן, שם מחכה לו, עם כל הכבוד לנטפליקס (ולדמות של גראלט, שאין סיבה להטיל ספק באמינות ההכרזות שלו על האהדה שלו אליה – קאוויל ידוע כגיימר רציני, כמעריץ של הסדרה, וברור שהוא עשה עבודת הכנה מעמיקה לדמות, בעיקר בכל הנוגע לאיך שהוא זז ונלחם), צ'ק הרבה יותר מרשים.

אבל זו כנראה לא התמונה כולה. קאוויל דיבר לא אחת על הרצון שלו לשמור על נאמנות לספרים ולמשחקים, ואמר בראיון ל-ScreenRant שהוא דחף לעשות את גראלט "יותר אינטלקטואל, יותר פילוסוף, עם צד אמוציונלי, לא סתם טיפוס זועף". לעומת זאת, בימים האחרונים תסריטאי בשם בו דמיו (Beau DeMayo), שעבד בסדרה בעבר, סיפר באינסטגרם שלו ש"הכותבים לא הכירו או לא אהבו את הספרים והמשחקים (ואפילו לעגו להם)", מה שיצר אווירה שלילית בחדר הכותבים.האם זה אומר שהייתה דרמה מאחורי הקלעים? קשה לדעת בוודאות, אבל זו אפשרות. מה שבטוח, הליהוק של ליאם המסוורת', הצעיר מקאוויל – אבל לא במספיק שנים בשביל להעיד על קפיצת זמן בעלילה (גראלט, מכל מיני סיבות פנטסטיות, מזדקן לאט מאוד, כך שאפשר היה בקלות לקפוץ קדימה ואחורה בזמן גם עם אותו שחקן, אם היה בכך צורך) – שעיקר ההישגים שלו הם שם משפחה מוכר ואחד מהתפקידים הראשיים בסדרת "משחקי הרעב", מעיד שהכיוון העתידי של "הוויצ'ר" הוא אקשן ושרירים. זה לא בדיוק ליהוק החלומות של רבים ממעריצי המשחקים, מאדס מיקלסן, שהיה יכול לתת לדמות נופך דרמטי. מצד שני, אם הם היו מעוניינים בנופך דרמטי, מסתמן שקאוויל היה בכלל נשאר בתמונה.

ובכל זאת, יש עוד מרכיב לא מבוטל בתמונה, והיא השותפות של נטפליקס עם CDPR, חברת הגיימינג הפולנית שמחזיקה בזכויות ל"וויצ'ר" והייתה שותפה ליצירה של הסדרה. ממש בשבוע שעבר, בצעד חסר תקדים, היא הודיעה על לא פחות מחמישה (!) משחקים חדשים בפרצ'ייז שהיא מתכוונת לשחרר בשנים הקרובות, ומהלך שאפתני כזה בוודאי חייב להגיע גם עם תוכנית ארוכת טווח לגבי טלוויזיה (זה גם לא שיתוף הפעולה היחיד שלהם:CDPR גם הפכה משחק אחר שלהם, "סייברפאנק 2077", לסדרת אנימה מוצלחת בנטפליקסשאף השתחלה לרשימת 20 הסדרות הטובות ביותר על המסך כיום). גם "הוויצ'ר" זכתה כבר לסרט אנימה באורך מלא בנטפליקס, מיני-סדרת פריקוול לעלילת הסדרה (המתרחש למעלה מ-1000 שנה לפני אירועי הסדרה המרכזית) אמורה להגיע לשירות בדצמבר, ולפי נטפליקס, יש תוכניות גם לסדרה לכל המשפחה באותו המותג (אולי מצוירת גם היא). כשכל כך הרבה כסף, תוכניות ומקומות עבודה תלויים על הכף, מה זה כבר שחקן אחד, גם אם הוא בתפקיד הראשי? כפי שנטפליקס עלולה בהחלט לגלות לאחר העונה הקרובה של "המכשף" (השלישית, האחרונה בכיכובו של קאוויל, אמורה לצאת באמצע 2023) – לא מעט. לא מעט בכלל.

• המסך
• טלוויזיה
• נטפליקס
• הנרי קאוויל
• המכשף