• Facebook
• Twitter
• Email

פרויקט "חשיפה" של Time Out תל אביב בשיתוף אסתי לאודר הגיעו לשיאו בתערוכה שמוצגת בחלל "בית בנמל" של קום איל פו עד ה-11 באוקטובר. כל התמונות של הנשים שצולמו לפרויקט – שמציג בסדרת צילומים מרהיבה של ניר אריאלי את הצדדים הפחות מוכרים של הנשים המוכרות בישראל – מוצעות למכירה וכל ההכנסות ייתרמו לעמותת "רוח נשית" שמקדמת עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות.

הגענו לתערוכה, הרמנו עםדי. ג'יי עדי נויואיתרנו את המתלבשות הכי טובות – חלק ניצלו את הבריזה הימית וריח הסתיו באוויר והוציאו מהארון בדים מתנפנפים וארוכים, חלק הלכו על קז'ואל אלגנטי בתוספת אקססוריז שווים במיוחד וחלק רמזו לחורף שיגיע כבר עם ז'קטים ארוכים.

קסניה מרדכי

שמלה:GANNI
קימונו:טופשופ
תיק ונעליים:איב סן לורן

אווה ליפשיץ

חולצה:MAXX
מכנסיים ונעליים:מאיטליה
תיק:Pzynik

שירי לוי

גלבייה:סאקס
סנדלים:זארה

שיר פלד

שמלה לבנה:פרצו
חולצה+ווסט:לומקה בוטיק
נעליים:מנגו
תיק:אוסף אישי

טל קליינבורט

שמלה:זארה
תיק:וינטג'
נעליים:סרג'יו רוסו

שרית יהודאי

חולצה:זארה
מכנסיים וז'קט:סיגל מסילתי
סנדלים:מייקל קורס לפקטורי 54

לירן כוהנר גיאור

שמלה:סאמפל
נעליים:אלדו

קיי לונג

אוברול:H&M
תיק:מייקל קורס
חגורה:קיי לונג

לי לוי

אוברול:קאפ אוף טי
שעון:קרטייה
נעליים:וולנטינו
תיק:שאנל
צמיד:סברובסקי

שרלוט אויגרט

חולצה:IRO
חצאית:אסוס
תיק:גוצ'י
נעליים:איב סן לורן
תכשיטים:Chrome Heart
שעון:רולקס

אתי אורן

שמלה:מונה ליזה
תיק:מפריז
נעליים:אלדו

אלינור קופלר

חולצה:יוניקלו
מכנסיים:רד וואן
תיק:לואי ויטון

פאולינה אלברשטיין

שמלה:אלקסיס
תיק:J W Anderson
נעליים:בימבה לולה

• המתלבשים
• המתלבשים הטובים
• חשיפה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

רק לפני חמש שנים, כשהגיעה נירית (שם בדוי) למקלט לנשים מוכות, היא הבינה שסבלה מאלימות בבית. "היינו ביחד מגיל 17 וידעתי מלכתחילה שמשהו לא תקין בזוגיות הזו, אבל לא ידעתי להצביע על הבעיה. הייתי נורא מאוהבת, עם ביטחון עצמי על הרצפה, והייתי יס־וומנית מאוד טובה. פחדתי לאכזב אותו, פחדתי מהתגובות שלו, והייתי מוצאת תירוצים: הוא הגיע ממשפחה לא טובה, הוא לא יודע להתנהג, אני אתקן אותו", היא מספרת. "בשלב כלשהו כבר הבנתי שמשהו לא תקין וגם תכננתי לעזוב, הרבה פעמים אפילו ברחתי מהבית, אבל מה שהחזיר אותי בסוף היה תמיד העניין של הכסף".

עוד כתבות שיעניינו אותך:
יובל שרף: "הייתי אמא טרייה והרגשתי ריחוק מעצמי"
אסי לוי: "גדלתי עם אמא מהפמיניסטיות הראשונות"
אורנה בנאי: "אני מאמינה שעדיף להסתיר כמה שפחות"

[tmwdfpad]בשעה שנירית נקלעה לחובות בשל תשלומי המשפחה וההלוואות שירדו מחשבונה הפרטי, בבית בן זוגה לא נתן לה לגעת בכסף. "הוא אמר לי שאני לא אחראית, שאני בזבזנית. הייתי חיה על הגרושים שאימא שלי הייתה נותנת לי, וגם אם הרווחתי כסף מיד הייתי נכנסת שוב למינוס כי הייתה יורדת המשכנתה. כשהילד רצה מעדנים ספציפיים שהוא מאוד אהב והיו יותר יקרים אז הייתי קונה אותם ונותנת לו לאכול בחוץ, שאבא לא יראה".

מכיוון שעבדה עם בעלה בעסק שלו היא לא קיבלה תלוש משכורת, ומצאה עצמה תלויה בו כלכלית לחלוטין. בשלב מסוים, כשהלך והתחוור לה שעליה לצאת מהמצב שאליו נקלעה, הצליחה נירית לשכנע את בן זוגה למכור את הדירה במטרה לסגור את החובות שצברה. "ברגע שנכנס הכסף לחשבון ברחתי", היא מספרת. אבל גם אחרי שהצליחה לברוח עבר זמן עד שהבינה שהיא זקוקה לעזרה.

"הוא היה עוקב אחריי, פורץ לי לבית. פחדתי פחד מוות. הייתי כל הזמן בחרדה, כל הזמן בהישרדות". לבסוף הגיעה נירית עם שני ילדיה למקלט לנשים מוכות. "לא חשבתי שאני אישה מוכה", היא מודה, "אישה מוכה נחשבת אישה שמרביצים לה, עם סימנים כחולים. לא תיארתי לעצמי שיש עוד סוגי אלימות, ולא חשבתי שאני נכנסת לקטגוריה הזו". כשיצאה מהמקלט, מצאה את עצמה חסרת כל.

"קיבלתי כסף מביטוח לאומי שהוצאתי על שכירות, והבית היה ריק. אני והילדים היינו אוספים רהיטים מהרחוב", היא מספרת. בשלב זה שמעה נירית על עמותת רוח נשית, שמסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית. "במצב הכי קריטי שלי, הם היו היחידים שנתנו מענה מכיל, אוהב ומחבק".

לפי עמותת רוח נשית, בישראל ישנן 200 אלף נשים שדיווחו על אלימות בבית, וההערכות הן כי המספר האמיתי גבוה בהרבה. "רוב האלימות היא לא פיזית אלא מילולית, רגשית וכלכלית", מסבירה מנכ"לית העמותה, תמר שוורץ. "אלימות כלכלית היא ההתמחות שלנו, וזו גם האלימות הכי חמקמקה: רוב הנשים לא מבינות שהן נפגעות אלימות ולא מגדירות עצמן נשים מוכות". העמותה עוסקת בהעצמה כלכלית של הנשים שנפגעו בידי בן זוגן או במשפחת המוצא שלהן, ומסייעת להן לפתח עצמאות כלכלית ולהיכנס למעגל העבודה. הליווי מתחיל במיומנויות כמו פתיחת חשבון בנק וכתיבת קורות חיים, ומגיע עד קורסי העצמה וליווי בשלבי חיפוש אחר תחום מקצועי חדש. "אנחנו לא החירום", מבהירה שוורץ, "החירום זה המשטרה, המקלטים. אנחנו היום שאחרי, כשהאישה נותרת לבדה וחסרת מנגנוני תמיכה".

לבחור בחיים או לא

במשך שנתיים נפגשה נירית פעם בשבוע עם חונכת מהעמותה, שסייעה לה, צעד אחרי צעד, בכל תחומי החיים. "עזרו לי בדברים כמו החלפת בתי ספר לילד או ראיונות עבודה, וגם בהבנה של מי אני ומה אני רוצה לעשות". לטענת שוורץ, המיומנויות הכלכליות שלומדות הבנות קריטיות להבטחת עצמאותן. "מחקרים מראים ש־ 50 אחוז מהנשים שיוצאות מהמקלטים חוזרות לבן זוגן האלים כי הן תלויות בו כלכלית, אבל גילו שאם משקמים אותן תעסוקתית וכלכלית – הן לא רק פחות יחזרו לבעל האלים, אלא גם יהיו פחות תלויות בעזרה כמו ביטוח לאומי".

אביה (שם בדוי), שגדלה בבית מבוסס במרכז הארץ, הגיעה לעמותה בגיל 20 אחרי התעללות מינית ארוכת שנים בתוך המשפחה. "אחרי מה שעברתי, את מוצאת את עצמך מתנתקת מהעולם, שקועה באיכסה של עצמך", היא מספרת. "העולם לא מעניין אותך ונוצר פער מאוד גדול, עד שקשה לצאת מהבית. בעמותת רוח נשית הציבו לי מטרות: לסיים בגרויות, לעשות פסיכומטרי, הכל כדי שאוכל לעבור ריאיון בלי לחשוש, להחזיק עבודה ולקבל מרות מהבוס בלי לפרש את זה כמצב שבו שולטים עליי, בלי לראות את זה דרך הפריזמה של הטראומה המינית. מאז הפגיעה התלבטתי הרבה זמן אם לבחור בחיים או לא, ואחרי שנתיים עם העמותה הגיעה נקודת המפנה שלי. מצאתי עבודה, עשיתי פסיכומטרי, יצרתי מעגל חברתי מסביבי".

בימים אלו מציינת עמותת רוח נשית עשור של פעילות, שבמהלכו סייעה ליותר מ־ 2,500 נשים. 70 אחוז מהמשתתפות הצליחו להשתלב בשוק העבודה או לשפר את מצבן בעבודה מכניסה יותר שתואמת את כישוריהן. "החברה תמיד אחראית לחלשים שבתוכה, אם זה נכים או עיוורים, וגם אם זה אדם שיצא מבית אלים", היא אומרת. "שרשרת נבחנת בחוליה החלשה שלה, כי זה המקום שבו השרשרת נשברת. ולכן המקום שבו החברה חלשה, זה המקום שצריך לחזק. בסופו של דבר זה משפיע על כולנו".

לתרומות והתנדבות או למי שזקוקה לסיוע:
טלפון 2507770 ־ 072 , אתר: ruach-nashit.org.il
מייל: Ruach-nashit@012.net.il

• רוח נשית
• חשיפה
• פרוייקט חשיפה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

תוכן שיווקי | אסתי לאודר

ניוד הוא כבר מזמן לא צבע שמטרתו הסוואה. הוא מככב בתצוגות אופנה עולמיות, בקמפיינים בינלאומיים ועל פניהן ובגדיהן של פאשניסטות וידועניות רבות. קוס ואדידס כבר השיקו קולקציות שכולן מוקדשות לגוון, קים קרדשיאן הרעידה את הרשת עם השפתונים העירומים שלה, והסטילטוס של כריסטיאן לובוטין גרמו לנו לרצות להתאים את גון העור שלנו אליהם. עכשיו גם בגזרת האיפור והקוסמטיקה מגיעה חברת אסתי לאודר עם המייק אפ החדשני דאבל וור ניוד.

[tmwdfpad]המייק אפ החדש שמתווסף לסדרת Double Wear מאפשר לנו סוף סוף להתאפר בלי להרגיש מאופרות מדי, ומספק מראה טבעי, קליל ועוצמתי בעל גוון אחיד. נוסף על 24 שעות של עמידות שהוא מציע, המייק אפ מספק גם הגנה כפולה לעור, הן בגלל נוגדי החמצון בתוכו והן בגלל כושר ההגנה שהוא מספק מפני השמש, עם 30 SPF. הוא לא כבד על העור אלא קליל ונוזלי, ומאפשר כיסוי של העור לפי הצורך.

נראה שטרנד הניוד הוא המשך ישיר למראה הטבעי והלא מאופר שנראה ביותר ויותר הפקות אופנה. במקרה הזה פחות הוא לגמרי יותר – המראה הקליל והלא מתאמץ מחליף את המראה המטויח והכבד, בעל הצבעים החזקים. סדרת הניוד של אסתי לאודר עונה בדיוק על הצורך הזה ומאפשרת לכל אחת להיות מי שהיא, טבעית וקלילה – בלי מסכת איפור כבדה.

• אסתי לאודר
• חשיפה
• פרוייקט חשיפה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

"רוב השחקנים הם אנשים מאוד אמוציונליים, חווים רגשות ברמה מאוד קיצונית לכאן ולכאן. אני בדיוק ההפך. אני בן אדם מאוד רציונלי, לחיוב ולשלילה, וההייפ סביב "היירספריי" הדגיש לי את זה עוד יותר. אני פשוט לא מתרגשת מהדברים האלה. מצד אחד זה טוב, כי הדברים לא עולים לך לראש ככה, זה לא מבלבל אותך. מצד שני אני לא חווה את הדבר הזה עד הסוף, אני לא מתרגשת. אני מניחה שזה סוג של מגננה שסיגלתי לעצמי כדי לשרוד את המקצוע הזה, זה מאפשר לי לא ליפול לדיכאון כשדברים פחות טובים קורים לי, זה מגן מאכזבות. אבל כשקורים דברים טובים, זה לא מאפשר לי לחוות אותם באמת.

[tmwdfpad]המקצוע הזה הוא מבחינתי קודם כל מקצוע. גם אם אני נמצאת על הבמה עשר דקות מתוך שעתיים, אני מרוצה. אני באה לעשות הצגה וחוזרת הביתה, בלי הזוהר. פעם גם לא היה זוהר. עכשיו פתאום נגמרת הצגה ומלא אנשים מחכים לי בחוץ, וזה מביך אותי מאוד. זה פער שקשה לי להסביר, כשאני על הבמה ומשתחווה והם מוחאים כפיים זה הכי כיף בעולם. רבע שעה אחר כך כשאני יוצאת מהתיאטרון ואנשים מחכים ומוחאים כפיים בא לי לקבור את עצמי. אם הייתה לי אפשרות הייתי יוצאת מדלת אחרת ישר לאוטו.

לחשיפות נוספות:
לירז צ'רכי
אסי לוי
דורית רביניאן
יובל שרף
חנה מיננקו
אפרת גוש
תאלין אבו חנא
אורנה בנאי

אני חושבת שאני פשוט לא אוהבת את תשומת הלב, אבל אני עושה את זה בכל זאת כי אני מרגישה שזה לא הוגן כלפי הקהל. זה לא הוגן בסוף ההצגה לא לתת להם את הזכות להגיד לי תודה, אפילו שזו סיטואציה לא נוחה מבחינתי. לפעמים אני אפילו מרגישה קצת כפוית טובה, קורה לך משהו שכל כך הרבה אנשים רוצים ושואפים לו, ואת לא מתלהבת מזה מספיק. הייתי רוצה להתלהב מזה יותר".

• אסתי לאודר
• חשיפה
• חשיפה
• ניר אריאלי
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אני אוהבת להיות בשליטה, לשלוט בכל מה שקורה סביבי בכל הרבדים השונים של חיי. התגרשתי לפני תשע שנים וזה לימד אותי לשחרר הרבה דברים. גירושים זה תאונת רכבות חזיתית, לוקחים משהו שלם ומפרקים אותו. בהתחלה אתה נורא כועס, עצוב, מאשים, אבל עם הזמן הדברים האלו הושלו ממני בהדרגה. למדתי לשחרר את השליטה המטורפת, למדתי להסתכל על האחריות שלי בתוך התהליך ולשאול איך אני מתקדמת, וזה דבר מדהים.

כשאת גרושה את לא יכולה לשלוט בכל מה שקורה עם הבן שלך, יש גם אבא שמטפל בו. אני למשל מנהלת סדר בית בצורה מסוימת ובגירושים אי אפשר לשלוט מה קורה אצל הגרוש, מה סדר היום או מתי הילד הולך לישון. אלו דברים קטנים שאנחנו הרבה פעמים מבזבזים עליהם המון זמן וכעסים, ולמדתי שאם אני משחררת הכל בסדר, לא קרה שום דבר. השחרור הזה הקל עליי, הוא נתן לי מרווח נשימה. הבנתי כמה זה מיותר – הכעס, ההאשמות, כל הדברים שאנחנו נוהגים להפיל על אחרים ושוכחים את עצמנו. פעם היה לי קשה עם עצמי, הייתי מלקה את עצמי המון, ולמדתי לסלוח, להיות שלמה עם הבחירות שלי.

[tmwdfpad]לחשיפות נוספות:
לירז צ'רכי
אסי לוי
דורית רביניאן
יובל שרף
חנה מיננקו
אפרת גוש
תאלין אבו חנא
אורנה בנאי

צריך המון אומץ כדי להתגרש, ואני אומרת את זה לכל אחת שעומדת במקום הזה. צריך המון אומץ כדי לשפר את החיים שלך ולהחליט שאתה רוצה לחיות בצורה אחרת, שיותר טובה לך ויותר מתאימה לך. התחושה בהתחלה הייתה שניפצתי איזה חלום. התערערה לי הקרקע מתחת לרגליים. אבל אם כבר לעבור דבר כזה אז עדיף ללמוד מה שאפשר על עצמך, להסתכל פנימה, להתקדם, להיבנות מהחוויה הזו בצורה טובה יותר. יש אנשים ששנים מדברים על אכלו לי, שתו לי, מתעסקים בזה ולא ממשיכים הלאה וזה חבל. אני לא כזו, אני פייטרית, הולכת עם הפנים קדימה. אנחנו צומחים ממשברים. ככה אנחנו מתקדמים.

• אסתי לאודר
• חשיפה
• חשיפה
• ניר אריאלי
• תרבות