Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
גם זה יעבור: הגיעה עונת הטונה האדומה ואלו המנות שחייבים לנסות
העונה האדומה. טרטר טונה, נואמה (צילום עוז אוחיון)
היא מושלמת בסשימי עדין, בטרטר מפואר, וגם כספגטי, בפריקסה או אפילו בברוסקטת ג'חנון. הטונה האדומה שוחה למסעדות של תל אביב, ואנחנו מתרגשים לקראת עונת הדגים החמה. אלו מנות הטונה שאתם ממש רוצים לטעום בשיא העונה האדומה
בין זלילת הבשרים של יום העצמאות לפסטיבל הגבינות בשבועות ראוי לתת את הדעת ללהקות טונה מסוג בלו פין (אדומה) ואלבקור (לבנה), שפוקדות בתקופה זו את חופי הארץ. הדג היוקרתי, שנמכר בבורסות ברחבי העולם ומשקלו יכול להגיע למאות קילוגרמים, מדגדג בידיים לשפים – הם עטים על השלל, מפלטים ופורסים ומתבלים, ומעניקים לכל נתח את הכבוד הראוי לו. במסעדות וברים בעיר כבר אפשר לדוג מנות מסעירות ומפתיעות מטונה טרייה בטעמים אסיאתיים וים תיכוניים.
בעונת הטונה משלב שף ינון אלעל את הדג היוקרתי עם שורשיו מהמטבח התימני – שתי ברוסקטות פריכות ועליהן טונה אדומה נאה מעוטרת ברסק עגבניות טרי, סחוג מתוצרת בית, שברי פיסטוק ושמנת של פעם. הקרירות של השמנת והטונה מתנפצת מול הסחוג החריף ב-win win situation יצירתי במיוחד. 42 ש"ח. אברבנאל 72
לידיעת החות'ים. לונל (צילום יואב רמות)
2. סשימי טונה | צ'נה
טונה בלו פין בפרוסות דקיקות, וינגרט שסק ושמן שומר שרוף מתחברים בידיו המוכשרות של שף גיל דהאן לסשימי מקומי. מתיקות מאופקת וסיומת אניסית ממקמות את המנה המעודנת באביב התל אביבי, דקה לפני שמתחיל עוד קיץ בלתי נסבל. 65 ש"ח. הרצל 10
טעמי אביב. סשימי טונה, צ'נה (צילום אסף קרלה)
3. "רביולי" ווסאבי
בכל אביב בעונת הטונה פותח שף אור גינסברג את דלתות האומקאסה, חלל האירועים שלו, למופע המרכזי – פילוט דג טונה ענק מול עיני האורחים המשתאים. כל נתח הופך לתצוגת Nose to Tail מסחררת בשלל טכניקות, השראות וחומרי גלם, למשל "רביולי" וואסבי במילוי קובניה טונה ובורגול עם אריסה פרואנית, סומאק ועשבי תיבול. המחיר 600 ש"ח ממוקם ברף הגבוה של ארוחות הטעימות, אך שלושה קוקטיילים על בסיס ג'ין רוקו יפני וכמות נדיבה של מנות ביס יוציאו אתכם שבעים ומגרגרים מעונג. במסעדות סלאס וקיצ'וקאי הסמוכות יוגשו תפריטי ספיישל לכבוד העונה האדומה. עמיעד 10 יפו,להזמנות
התפריט של מסעדת נואמה החדשה עושה כבוד לתנובת הים, וטונה בלו פין זוכה בידיו האמונות של שף רוסלן אוסוב לטיפול מלכותי: הדג היוקרתי נקצץ לקוביות קטנות ומדודות ומונח על רוטב מתוק חמוץ עדין מעגבניות מגי טריות, ג'ינג'ר, אוזו ושמן בזיליקום. מומלץ להזמין סלסלת לחם כדי לנגב עד לטיפה האחרונה. 64 ש"ח. נחלת בנימין 59
יאה למלכים. נואמה (צילום עוז אוחיון)
5. "ספגטי" טונה | a
לא באמת ספגטי אלא רצועות טונה ארוכות ועדינות של טונה כחולת סנפיר מתובלות בחמאת קוג'י, פוריקקה, פונזו ועוד חומרי גלם מסתוריים שרוקחים בספינת הדגל של קפטן יובל בן נריה. כל ביס הוא עולם שלם של טעמים ומרקמים, שילוב מושלם של חמיצות עדינה ואוממי שגם ביפן היו מוחאים לו כפיים. 66 ש"ח. דרך בגין 121
ספגטי טונה, a (צילום אסף קרלה)
6. סשימי בלופין | AKA44
שף איתי קושמרו מתכנן לפתוח את עונת הטונה עם דגי ענק שלמים שיפלט בעצמו, כדי להכין מהם מנות למסעדה, לבר הקוקטיילים ולבר היין שבמתחם AKA. בין הספיישלים תמצאו סשימי טונה כחולת סנפיר על רליש פקוסים ועשבים מתוצרת בית, ומעל סיומת זרעי חרדל מותססים ופונדו יוזו. וזוהי רק ההתחלה. 78 ש"ח. נחלת בנימין 44
אחד מני רבים. סשימי טונה, AKA 44 (צילום יח"צ)
7. באו טונה אדומה | טאיזו
קחו פריקסה, ערבבו עם השראה אסיאתית וקיבלתם מנת פתיחה מהחלומות: לחמנייה קטנה מבצק אוורירי בפנים וקראנצ'י בחוץ ובתוכו נתחי טונה אדומה דקיקים, ביצה רכה קטיפתית, לימון כבוש, דלעת וסאמבל – חריף אינדונזי שנותן לביס שפיץ אכזרי ופותח תיאבון להמשך הארוחה. 48 ש"ח. מנחם בגין 23
פריקסה משודרג. באו טונה אדומה, טאיזו (צילום איליה מלניקוב)
8. פריקסה טונה אדומה | r&d
במעבדת הניסויים של קבוצת בנדיקטתמצאו גרסה משודרגת לסנדוויץ' תוניסאי – לחמניית פריקסה במילוי טרטר טונה אדומה, ביצה רכה וסלט תפוחי אדמה, טייק אוף שמקפיץ את אוכל הרחוב האהוב לדרגת מסעדה (73 ש"ח). בן יהודה 171
פריקסה משודרג. r&d (צילום יהונתן בן חיים)
9. טונה בלו פין מקומית | סנטי
כעיקרון החלטנו להשאיר מחוץ לרשימה זו מנות שמחירן מעל 100 ש"ח, אך במקרה יחיד זה החלטנו לחרוג מהסיבה הפשוטה שמדובר במנה אחת שמורכבת משלוש צלחות שונות: צלחת סשימי אוטורו, סקמי וסאנקה; טרטר צ׳ו טורו עם קוויאר, ואידרת הטונה שממנה תוכלו לגרד את הבשר – פעולה שביפן נעשית באמצעות צדף, ומיועדת לבעלי מזל (או פרוטקציה). לצד הצלחות מגיש שף גיא אריש מטבלי חמאה חומה וקושו, פלפל אדום מותסס, חלמון בגארום עוף ושויו חומוס, וההחלטה איזה נתח לטבול במה יוצרת לונה פארק טעים שכל ביס בו מעיף כמו נסיעה באנקונדה. 132 ש"ח. גורדון 17
לונה פארק של טונה. סנטי (צילום יח"צ)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חם. לוהט. דג. קריר: 7 מנות הטונה הטרייה הכי טובות בתל אביב
טונה טרייה במיטבה בצורת ספגטי. a (צילום אסף קרלה)
חודש מאי מבשר על הגעתה של עונת הטונה הטרייה, מה שאומר שמגוון מסעדות (ופייר, בעיקר מסעדות האיכות) מצטיידות בדג האציל, וזה בול הזמן לבקר ולטעום אותו בשיאו. וגם יש אירוע מיוחד ומופרע של פילוט טונה מפלצתית. ואף מילה על איתי זבולון
במלאת שנה לכניסתו למסעדת פאסטל משיק השף גל בן משה (כוכב מישלן ארבע שנים ברציפות. ריספקט) תפריטי צהריים וערב חדשים בהשראת מטבחי הלבנט וטכניקות בישול מתקדמות. בגזרת הטונה הוא מגיש טונה אדומה נאה עם בורגול פריך, תפוזים, פונזו ועלי חמציץ, מנה רעננה בחמיצות מאופקת שעושה כבוד לדג האציל (92 ש"ח). ועוד בשורה מפאסטל: בסופי שבוע מוגשות מעתה מנות ילדים – המבורגר, שניצל ובולונז, וכאן המקום למחות על הדרת מבוגרים. גם אנחנו אוהבים המבורגר, שניצל ובולונז. שאול המלך 27
טונה נאה מאוד. פאסטל (צילום אסף קרלה)
2. סשימי בלו פין | מנסורה
במסעדה המקומית־עונתית מצוותים נתחים דקיקים מטונה טרייה לחומרי גלם שמדגישים את טעמו העדין של הדג – יוגורט כבשים, פאקוס ומלון (שניהם מאותה משפחה אך שונים לגמרי), שקדים ירוקים, דובדבנים מראשית העונה, בזיל תאילנדי ושמן עלי תאנה "בטעם של הריח של טיול בנחל בצפון. הארומה של העץ שהיינו מטפסים עליו כדי לקטוף אבל בלי טעם הפרי", אומרים השפים השפים אלעד דגן וטל סוחמי. בקיצור, צריך לטעום כדי להבין. 88 ש"ח. סלמה 13
טעם של ריח של טיול בצפון. מנסורה (צילום יח"צ)
3. טורו וגספצ'ו | AKA44
כששף איתי קושמרו התמקם במטבח של AKA44, הבר־מסעדה של איש הברקפסט דוד טור, הוא הביא איתו מבית קנדינוף, מקום עבודתו הקודם, את אחת ממנות הדגל – גספצ'ו עגבניות צהובות ממכר. לבאנקר בצהוב עמוק משודכים כעת כעת טרטר טורו בטן מטונה טרייה יחד עם פאקוס, ג'ינג'ר ושאלוט במנת פתיחה שכולה מחווה לתחילת הקיץ. 72 ש"ח. נחלת בנימין 44
טונה אדומה, גספצ'ו צהוב. AKA44 (צילום יח"צ)
4. "ספגטי" טונה | a
כשכולם מגישים טרטר וסביצ'ה, שף יובל בן־נריה מכין ספגטי טונה. לא ספגטי בתוספת טונה אלא רצועות דקיקות של טונה בלו פין פרא טרייה ברוטב ניקירי לבן (זיגוג סויה, מירין וסאקה), פונזו, חמאה חומה, חמאת קוג'י, גזר צהוב מוחמץ ופוריקקה, טעמים אסיאתיים מעודנים שתומכים באירוע המרכזי, הלוא היא הטונה. המנה מוגשת בתפריט הערב וכדאי לטעום אותה יחד עםתפריט ההפגנותהחדש והמוזל. 108 ש"ח. דרך מנחם בגין 121
הספגטי הכי טעים שפגשתם. a (צילום אסף קרלה)
5. סשימי טונה וסלסה | מרלוזה
מסעדת מרלוזה נהנית מכל טוב שוק הכרמל מהדוכנים הסמוכים. שף דור אבן יודע לנצל את השפע שלפתח דלתו ומגיש מנת פתיחה מסשימי טונה אדומה וסלסה מבצל לבן וירוק, עגבניות ושום. תימין מטוגן וצ׳ילי מוסיפים עוד קיק של תיבול ופיקנטיות. 58 ש"ח. חבשוש 39
טונה וסלסה בשוק. מרלוזה (צילום מור חזן)
6. טרטר טונה ולדר אבטיח | ג'ורג' וג'ון
במסעדה שזכתה במקום השישי בדירוג המסעדות 50BEST במזה"ת מגיש שף תומר טל טרטר טונה אדומה עםלדר אבטיח, קינואה פריכה,ג'ינג'ר, ויניגרט אבטיח ובזיליקום, מנה צבעונית ורעננה שמביאה את הקיץ לשולחן. 85 ש"ח. אוארבך 3
טונה אדומה ולדר אבטיח. ג'ורג' וג'ון (צילום יח"צ)
ועוד משהו: טונה הצגה | סלאס
כבכל שנה מנצל שף אור גינסברג את קשריו וכישוריו בדיג לטובת חגיגת הטונה המסורתית – אירוע שנפתח בתצוגת פילוט טונה מפלצתית (לאמיצי לב בלבד) עם הסברים על חלקי הדג השונים וטעימות הישר מהאדרה, והמשכו בארוחת שף בת 10 מנות משתנות מאותה טונה ושלושה קוקטיילים על בסיס ויסקי גלנפידיך. היתכנות האירוע מותנית במצב הים ובהנחה שהטונה הסכימה להיתפס בדיוק באותו יום. 600 ש"ח לאדם, מינימום זוג (לא ניתן להזמין כרטיס ליחיד). 30.6 (שלישי) מ-18:30. תנחום 6 (שוק הפשפשים)
כל שנה אותה הצגה ולא משעמם. אור גינסברג, סלאס (צילום אור דוגה זבוב מדיה)אדומה ולוהטת. טונה טרייה בסלאס (צילום אור דוגה זבוב מדיה)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
זו הופעת השנה. ותודה להיפ הופ הישראלי שבזכותו יש משמעות לחיים
התקווה שלנו במזרח התיכון. המופע המשותף של רביד פלוטניק וטונה (צילום: ארתור לנדה)
פתח תקווה כבשה את ראשון לציון: הופעתם של רביד פלוטניק וטונה בלייב פארק היתה חגיגה של החברות ארוכת השנים, מסוג החברויות שאפשר לחשל רק באש של תרבות ההיפ הופ המקומית. מתן שרון בביקורת הופעה דומעת? מה זה, חשבנו שראפרים זה קשוח
הרבה מילים נכתבו על אתוס הניצחון של רביד וטונה.רבים מהן נכתבו על ידי. אותה אגדה שנרקמת לנגד עינינו, על שני גיבורי הראפ שהתחילו מצנרת הביוב של פתח תקווה ועכשיו הם למעלה כמו בס"ד. סיפור קלאסי על שנים של עבודה קשה, על אלף "לא" לפני ה"כן", על התחלנו מלמטה עכשיו אנחנו פה – אבני הבניין של ז'אנר ההיפ הופ, ביגי, ג'יי זי, קניה, קנדריק – כל הגדולים עברו את הסיפור הזה. וההאסל, כפי שיודע מי שמכיר את הז'אנר, אף פעם לא נפסק. אבל לפעמים יש רגעים שאפשר לעצור, להביט מפסגת ההר על השביל שהוביל לשם, ולהעריך את הנוף.
יום חדש. המופע המשותף של רביד פלוטניק וטונה (צילום: ארתור לנדה)
בכנות (ולשם שינוי), אני לא כל כך רוצה לכתוב על הרגע הזה. כמעט כאילו בא לי להשאיר אותו שלי. אבל הוא לא אישי. הוא לא יכול להיות אישי כש-15 אלף איש צועקים איתך את המילים, ועוד 75 אלף צפוים להגיע בהמשך סדרת ההופעות המשותפות שלהם, שש בסך הכל. אז בכל זאת לא אשאיר את מה שקרה ביום חמישי (18.5) בלייב פארק ראשון אצלי, אבל גם לא אחלוק אותו איתכם. אתם מוזמנים לקרוא בכיף, אבל שתדעו: את הטקסט הזה אני כותב בשביל מעט מאוד אנשים, ואולי בכלל בשביל אדם אחד. כי המופע המשותף הזה היה יותר מסתם שילוב כוחות. הוא היה חגיגה מוחלטת של חברות היפ הופ. זר לא יבין זאת.
אני מבין היטב את סוג החברות הזו. איך אומרים? כמה מחברי הטובים ביותר וזה. את רובם, כמו את רביד וטונה, הכרתי בפורומים מתחילת המילניום. כולנו היינו נערים עם אהבה לא מוסברת לז'אנר שלא באמת היה בישראל, מחפשים נואשות נווה מדבר של היפ הופ, ומוצאים אותו אחד בשני. האנשים שהכרתי באותם השנים הפכו לחברים ותיקים, חלקם חברים קרובים, מעטים גם שותפים לדרך, ואחד גם שותף מקצועי, חבר קרוב ואדם שאני גאה לומר שחיתנתי. זו חברות שנוצרה מתוך אהבה משותפת להיפ הופ וחושלה בשנים של דרך משותפת. אנחנו עדיין חופרים אחד לשני על ראפים, פשוט עשרים שנה אחרי זה קורה באולפון עם מיקרופון בפודקאסטשבדיוק היום חוגג 100 פרקים. על רביד וטונה יש את הבדיחה השחוקה שהם אותו בן אדם, עלי ועל גרשנמן יש את הבדיחה השחוקה שאנחנו נשואים. ארבעתנו צוחקים מזה.
פעם הייתי ילד פורום מתלהב. המופע המשותף של רביד פלוטניק וטונה. צילום: ארתור לנדה
"הבדיחה על זה שאנחנו אותו בן אדם? אז לא עזרנו לזה הערב", אמר טונה באמצע ההופעה. כתבתי על ועסקתי בטונה ורביד כל כך הרבה פעמים עד שזה קצת מביך אותי לפעמים. אני כותב על היפ הופ באופן מקצועי כבר 15 שנים, כחובבן 20 ומשהו, וקשה לי לספור כמה פעמים היללתי את השניים האלה, ביחד או לחוד, בתור הנביאים של עידן ההיפ הופ הנוכחי. יש רגעים שאולי זה מרגיש לי חסר פרופורציות, אבל אז אני רואה עוד תקרת זכוכית שהם מנפצים, מתרגש ומתרשם מחדש, וחוזר לכתוב. הם כבר לא צריכים שאפיץ את הבשורה או אשמיע את טונה לחבר'ה שיגידו "אהה". עכשיו אני פשוט אחד מ-15 אלף, שהם רק שישית מ-90 אלף, שהם פורמיל מהקהל האמיתי של המוזיקה הזו, אלו מהם שהספיקו לקנות כרטיסים לבליץ הזה, שצועק יחד איתם את הגשר של "הכל זה בצוות" – ומרגיש חלק מדבר גדול יותר.
זה באמת דבר עצום, מה שקרה פה. צמד אמנים עצמאיים שעושים בית ספר לתעשייה ושוברים שיא אחר שיא. שמשגרים את תרבות ההיפ הופ לגבהים שלא ידענו שאפשר להגיע אליהם. והגרעין לזה, כפי שההופעה דאגה להדגיש, הוא אותה חברות בין שני האמנים שעל הבמה. זה התבטא עוד לפני שההופעה החלה, בסרטון החמוד להפליא שהוקרן לפני ההופעה, והציג חברות אמתית – מהסוג שמצלמת אותך ישן בזמן שכל החבר'ה שרים מעליך. זה גם נכח בין השירים, כשהשניים חלקו סיפורים קטנים מהיכרותם ארוכת השנים – הרגע שקנדריק נזף בהם, הפעם הראשונה שרביד שמע את "גם זה יעבור", הפעם שטונה עלה עם תפוח על הבמה בתמונע. איזה שטויות. בדיוק מסוג הרגעים הקטנים והזניחים שמרכיבים חברות, כאן על הבמה מול אלפי אנשים.
לקום ולא ליפול. המופע המשותף של רביד פלוטניק וטונה. צילום: ארתור לנדה
וממולה, שני חברי היפ הופ צופים במתרחש על במה, פעורי פה. יש לנו אינספור זיכרונות היפ הופ משותפים, לגרש ולי. השתכרויות ראשונות ברחבה המגעילה שליד הקיוסק בכיכר אתרים, השאכטה הסגולה בניו יורק, הפריסטייל של סופרנאצ'רל עם הדרכון בהופעה של KRS-One. יש לנו גם אינספור שעות בהופעות של רביד וטונה. על במה בוצעו כמה שירים שהכרנו כנראה כבר בעשרות, אם לא מאות גרסאות. בחמישי כל השירים הרגישו גדולים יותר. זה לא בהכרח היו הביצועים הכי טובים שראינו מהשניים, אבל זה הרגיש הכי גדול, הכי מיוחד, הכי טעון. האנרגיה הדינמית ביניהם – טונה בתפקיד הקול מדי כהרגלו, רביד ילד תזיזיתי ומפוקס – הבעירה את הבמה, וההפקה המושלמת שמסביב (החל מהסאונד והתאורה המצוינים ועד למסכי הענק המדהימים באיכותם) רק העצימה את המאורע.
החיבור הסימביוזי בין השניים התבטא גם במוזיקה עצמה. הלהקות המלוות של השניים מכירות אחד את השני היטב, כך שלחבר אותן על במה אחת היה טבעי כמו לגנוב לאח שלך חולצה. המתופפים (זהר ברזילי מצד החתן טונה, אלעד נדב מצד רביד הכלה) מסונכרנים היטב, הקלידנים (יקיר בן טוב וישי סוויסה, בהתאמה) שרים בהרמוניה והגיטריסטים שניהם ניר דנן המבריק. הם נשמעו והרגישו כמכונה משומנת אחת, וזה התבטא גם בהפיכת שירי הסולו של צמד האמנים לדואטים – בכל שיר של טונה היה זה רביד שנתן את הוורס הראשון, ולהיפך. רביד מזמר את "סחרחורת" לשלמות, טונה הופך את "גברת טיקטוק" לשיר מלא סול. כמעט שעתיים וחצי, שני האמנים לא יורדים לרגע מהבמה, והקהל מקבל יותר משתי הופעות מחוברות – הוא מקבל יצירה חדשה לגמרי.
הפעילו את הממטרות. המופע המשותף של רביד פלוטניק וטונה. צילום: ארתור לנדה
את הקליימקס הרגשי של ההופעה אולי כבר הספקתם לראות בעצמכם – טונה יושב עם רביד ונירו על כיסאות בקדמת הבמה, מתפרק בבכי תוך כדי ביצוע גרסה אקוסטית של "יום חדש", שיר שכולו מבט נוסטלגי רך על התבגרות בצל ההיפ הופ הישראלי. "את השיר הזה בחזרות לא הצלחתי לעשות בלי להתפרק מבכי", הוא אמר רגע לפני. "הצלחתי לראות את כל המסע שלנו, ואת כל הדרך, את כל האולמות, עד השכונה זה הגיע. ואת השיר הזה אני רוצה להקדיש לכל החברים שלנו, שהם לא מעט. חברים מהילדות שהם פה איתנו הלילה". הוא הצליח לסיים חצי מהבית הראשון לפני שהרגשות הציפו את הגרון, ועלו עד לעיניים.
קל להתמקד במשפט הסוגר של שהבית השני, "אולי נכבוש את העולם ביום מן הימים", ולמסגר את זה כעוד סיפור התחלנו מהאנדרגראונד ועלינו למעלה. זה גם באמת מה שזה. אבל יותר ולפני הכל, זה סיפור על חברות ששרדה. על הזכות להכיר וללכת עם מישהו עשרים שנה, גם כשלא רואים לאן. הזכות לאסוף סביבך אנשים שהיו והפכו לחברים, ולבנות איתם ביחד משהו שיכבוש את המדינה. להרים את המופע הכי מדובר במדינה זה דבר אחד, אבל לעשות את זה עם חברי הנעורים שלך זה כבר דבר אחר. כשטונה דמע הנחתי יד מחבקת על גרשנמן. הצלחתי לראות את כל המסע שלנו, של ההיפ הופ הישראלי ואנשים ששרדו בו, של אלו שהסתובבו שנים בסהרה, והיום שוחים באוקיינוס המפואר הזה. נשבע בקבר של אמא שלי שדמעתי גם.
את שארית המופע אני זוכר כעיסה. היו שם כל הלהיטים הגדולים יותר (למרות שכל המופע היה באנגרים אחד אחד), היה שם ביצוע מעלף לסמוראי יחד עם הוורס המופתי של טונה ב"הכל זה בצוות", היה י"א2, היה "כלב מי שלא אוהב אותך". היה גם את הטקס הקטן ששרד את השנים, במסגרתו עולם כמה מאנשי הצוות לבמה בשורת חיילים מסודרת, מצדיעים ומקבלים כבוד מהמפקדים. היה אפשר לראות שם אתשגיא דהן, שהכרתי כראפר בהרכב A2R ב-2003, והפך למנהל ההצגה של רביד וטונה ואמנים נוספים. לרבות הימים הוא נהיה מנהל אמנים מוערך. גם ארתור לנדה, אוהד ריאל אדוק שהכרתי דרך דורק'ה לפני כ-15 שנה, וכיום צבר כבר עשרות אלפי שעות צילום הופעות של הצמד – התמונות המהממות שמלוות את הכתבה הזו הם פרי עינו החדה. אני כבר לא זוכר מתי הכרתי את משה לוי, הבאקליינר עם הלב הכי גדול בתעשייה (וחתיכת דרבוקיסט), אבל הוא לא פחות אח מהאחים, ואפילו אחיו הקטן של שגיא – הראל, שלא היה לי יותר מדי אחד על אחד איתו – מרגש לי כמו משפחה. ככה זה בהיפ הופ. הוא אח של אח שלי.
ג'יי זי וקניה, מינוס האנטישמיות. המופע המשותף של רביד פלוטניק וטונה. צילום: ארתור לנדה
"לחיי החברות", ענה רביד לאזהרת הבכי של טונה. המון אנשים ניסו לפענח את ההצלחה הבאמת מרשימה של רביד וטונה. רבים מהם היו אני. התשובה האמיתי מורכבת מהמון רכיבים, כמובן – כישרון, התמדה, חזון, אמונה. אבל אין לי ספק שלי החברות הזו, אחוות האחים של ההיפ הופ, זה לא היה קורה. העובדה שבזמן הנסיקה היה לכל אחד מהם מישהו איתו – אדם שיכל באמת להזדהות עם הדרך החלוצית שבנו לעצמם, כנראה היחיד בכל העולם – היתה קריטת להצלחה הזו. אני יודע שאני לא הייתי שורד בתחום בלי כאלה. בלי גרשנמן. בלי רביד וטונה כהשראה וכחברים. בלי כל האנשים שהכרתי בזכות ההיפ הופ הישראלי לאורך השנים. את הטקסט הזה אני כותב בשביל מעט מאוד אנשים, ואולי בכלל בשביל אדם אחד. "ותודה להיפ הופ הישראלי שבזכותו יש לי משמעות לחיים", אמר רביד בסיום התודות. זר לא יבין.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
יש עוד דרכים להילחם בממשלה. רק תשאלו את היוצרים האלה
טונה (לא הדג). צילום: ארתור לנדה
הימים האחרונים הפילו עלינו גזירה אחר גזירה, וריחו המוכר של פחד מהממשל מרחף באוויר התל אביבי, אבל אנחנו לא מהאנשים שמוותרים. הם יבואו עלינו עם חוקים, אנחנו נילחם חזרה בדרך שאנחנו מכירים - דרך אמנות, מוזיקה, טלווזיה וכל בריקדה תרבותית. ואלה האנשים שיכולים ללמד אותנו איך לעשות את זה
מגדולי היוצרים והיוצרות שהיו כאן, ומי שלא חששה לגעת בנושאים כואבים. וולך ז"ל, שמתה בספטמבר 1985, נולדה לתוך החברה הישראלית השמרנית של ימי טרום המדינה, ופרצה גבולות ביצירה שלה – מדיבור על סקס באופן פרובוקטיבי למדי, דרך אזכור של LSD ועד פגיעה במוסד התפילין – מה שגרם לתגובות זועמות מצד פוליטיקאים. המאבקים הגדולים שלה עם עצמה בסופו של דבר הכריעו אותה, אבל היצירה שלה נשארה עד עצם היום הזה.
ימי ויסלר
אחד מראשי "הבילויים", להקה שנולדה מאופרת רוק עלומה והגיעה לקהל הרחב, או לפחות עד כמה רחב שיכלה. הבילויים תמיד היו להקה פורצת גבולות – כזו שמטרידה אותך באמת (כמו שסאטירה טובה אמורה לעשות) ושלא מפחדת מפרובוקציה חכמה. מחיליק פורצלינה שמסתכל על המצעד ומכונות הירייה, דרך הרמטכ"ל שמגיע בתוך מזחלת, ועד המטוס שעומד להתרסק עם השירים באוזניות. ויסלר גם עמד מאחורי "מקום לדאגה", אחת מתכניות הסאטירה הטובות שעשו כאן, ששרדה שתי עונות בערוץ 10 ז"ל. יוצר טוב ומקור שתמיד שילב מסרים חתרניים על רקע מוזיקה משמחת ו/או הומור פרוע.
ענבל פרלמוטר
מיוצרות הרוק החשובות שהיו כאן, בקריירה שהיתה יותר מהכל – קצרה מדי. היא מתה כשהיא רק בת 26, אבל כבר הספיקה להשפיע לא מעט דרך להקת "המכשפות", שהיא היתה הסולנית והרוח החיה מאחוריה. בדיבור האמיץ והאישי, היא הצליחה לפתוח שער ללא מעט מוזיקאיות בעתיד – גם אחרי לכתה מן העולם. פרלמוטר לקחה את המוזיקה העברית ואת הקול הנשי צעד אחד קדימה, והיתה מי שהמסר שלה – שנכתב כבר בשנת 1995 – נשאר חי עד היום: אי אפשר לקנות גן עדן בדם.
חגי לוי
אחד מיוצרי הטלוויזיה המוערכים ביותר בישראל, שעשה תהליך שמוכר לנו היטב – להסתנן אל תוך המיינסטרים, ולחרע אותו מבפנים. כך לוי עשה ב-2005, כאשר היה עורך ראשי ומפיק שותף בסדרה "אהבה מעבר לפינה", שבה הצליח להכניס פנימה מסרים חברתיים חשובים במסווה של טלנובלה מתקתקה. אבל גדולת יצירתו היא כמובן "הנערים", הסדרה שיצר עם יוסף סידר ותאופיק אבו ואיל, שתיעדה את חטיפתו ורציחתו של הנער מוחמד אבו חדיר בקיץ המזוהם של 2014. היא אולי שודרה אצל מלכת המיינסטרים "קשת", אבל היתה חתרנית עד כדי כך שראש הממשלה דאז בנימין נתניהו הגדיר אותה כ"אנטישמית". זה היה, כמובן, שקר – אבל לוי תמיד הצליח לתת קולות חדשים, כאלה שלא נוחים לאוזן הישראלית הקלאסית, ולגרום להם להישמע טוב.
קובי אוז
ספק אם הוא עצמו יגדיר אותו כ"חתרן", אבל קובי אוז הוא ללא ספק אחד המהפכנים הגדולים של המוזיקה הישראלית. הוא נולד בשדרות למשפחה של יוצאי טוניסיה, היה קלידן בלהקת "שפתיים" ועדיין הלב הפועם מאחורי אחת הלהקות הגדולות שצמחו כאן – "טיפקס", זו שפרצה את הגבולות עוד בתחילת שנות התשעים, זו שהחביאה אמירות ליברליות ערכיות וביקורתיות בתוך תערובת של פריפריה וקיבוצים. בתווך, הוא גם פתח דלתות למוזיקה אלקטרונית, מזרחית, דיסקו, פ'אנק ואפילו היפ הופ – ובאופן כללי, מתח את גבולות המוזיקה הישראלית.
עמוס קינן ז"ל
עוד אדם שתמיד הקפיד להישאר בשוליים, מהתקופה בה היה לוחם בארגון הלח"י ועד הרגע שבו התייצב עם מתי פלד ולובה אליאב בראש "המועצה לשלום ישראלי-פלסטיני" ב-1975. קינן ז"ל אחראי לכמה מהפזמונים הגדולים שהיו כאן, היה יוצר משמעותי – ובעיקר אחד שלא פחד להביע את דעתו המאוד לא פופולרית לשעתה. באחד הטורים הידועים שלו מראשית דרכו כתב קינן על "דני (ציון לזכרו)" – אותו ילד שעשה את מה שכולם עשו. "כשכולם הלכו למלחמה, הלך גם הוא", כתב אז. וקינן, בחייו הארוכים (שנעצרו בגיל 82, לפני כ-13 שנה), הקפיד לעשות את ההפך.
קורין אלאל
עוד אחת שהלכה קצת הפוך – מהמרכז המעונב, אל היצירה האמיצה יותר. מי שהחלה את דרכה בלהקת פיקוד דרום, ואפילו לקחה חלק בקלאסיקה "עטור מצחך" של אריק איינשטיין ז"ל, השתמשה בכוח הגדול שצברה כדי לשנות את המוזיקה העברית. במו ידיה, היא סללה את הדרך לרוק עברי מזווית נשית, וגם פתחה דלת ללהקת "המכשפות" – כשהפיקה את אלבום הבכורה שלהן בשנת 1994. בשנת 2001 שברה עוד תקרת זכוכית, כשיצאה מהארון באופן אמיץ – בתקופה שבה זה לא היה מובן מאליו, בטח לאישה. אלאל היתה זן נדיר, ועל הדרך שסללה באו רבות אחריה.
שאנן סטריט
לכאורה, אחד שעומד היום בלב המיינסטרים – מנהיג אחת הלהקה הפופולריות בישראל, "הדג נחש". אבל שאנן הוא יוצר אמיץ, בעיקר בגלל שהוא לא התפשר עם האמת – גם כשהקהל לא כל כך אהב או ביקש, הוא הקפיד להביא את האמירה הפוליטית (גם בשירים הכי כיפיים ומרקידים, ואולי דווקא בהם) והקפיד לשיר בערבית גם כשהאוזן הישראלית הממוצעת דחתה אותה. בתוך עטיפת הממתק של המוזיקה הקלילה של "הדג", שאנן הפך לנכס צאן ברזל – דווקא בגלל האמת שבמילים.
טונה
כן, כולנו אוהבים חתרנות – בעיקר כשהיא בצד שלנו. אבל מה קורה אם מישהו אומר את ההפך? איתי זבולון, או טונה עבורכם, היה בזמן הקורונה קול שביטא בין היתר לא מעט סקפטיות בנוגע למדיניות מערכת הבריאות. ולמרות תגובת הנגד שזכה לה, טונה "נשאר בחיים", כמאמר אחד משיריו. את האמירות שפרסם אז בפוסטים הוא ארז לביקורת חברתית מדויקת שקשה להתווכח איתה באלבום "מזרח פרוע", ואז זכה איתו באלבום השנה, שיר השנה וכל השנה. אם זה לא חתרני, אנחנו לא יודעים מה כן.
יענקל'ה רוטבליט
כנראה גדול הפזמונאים שחיים בינינו. רוטבליט, האיש שכתב את "שיר לשלום", "דרכנו", "דברים שרציתי לומר" ועוד אינספור שירים – הוא כבר מזמן בן בית במיינסטרים הישראלי. אבל החתרנות שלו מגיעה מהמקום שבו הקפיד להביע את הדעות הלא נוחות – בין אם כשהפך ליוצר שמאחורי "החצר האחורית" (האיש שכתב את "שייח ג'ראח", למשל); ובין אם כאשר במהלך תכנית ההתנתקות, התייצב דווקא לצידם של "הכתומים", נגד השמאל שממנו בא. רוטבליט תמיד, מעל הכל, הוא איש חופשי. והחופש הזה הוא לא מובן מאליו במדינה שלנו.
זאב טנא
בגיל 75, הוא עדיין ממשיך לבעוט. אחד הרוקרים הבולטים במוזיקה הישראלית, אחד שלא פחד להשתמש בפרובוקציות – ולעתים גם הצליח לחדור את המיינסטרים, עם שירים כמו "איפה טעינו" או "ביירות", שיר כואב שהתייחס להפצצות בלבנון – וזכה לתהילה של ממש עם ההופעה בסרט "ואלס עם באשיר" של ארי פולמן. עוד אחד מהאמנים העצמאיים, המקוריים, והחשובים שהצמיחה התרבות העברית. ואת כל זה הוא הספיק בזמן שפיתח את מוצרי "מאמא עוף" והקים את בית הנקניקיות "פרנק". מתי הספקת?!
ג'אזז
אחת התופעות המבורכות בהיפהופ הישראלי של השנים האחרונות היא עלייתו של הראפ הנשי העברי. ראפריות כבר היו כאן קודם, אבל בסיס של יצירה נשית מקורית ומעניינת – עוד לא היה. ועכשיו, זה קרה, בעיקר עם העלייה של יוצרות כמו אקו, עדן דרסו וגם ג'אזז (יסמין לסלרות), שלא מפחדת לייצר ראפ קשוח וכואב מזווית נשית, כולל פתיחה של סוגיות כמו תקיפה מינית. לא תמיד קל לשמוע את ג'אזז, אבל היצירה שלה חשובה.
WC
אבשלום ואריה הספרי, שני בניו של היוצרים שמוליק וחנה אזולאי הספרי, הם כהיום שני מוזיקאים צעירים וכועסים שמהווים את הקול הבולט של השמאל הצעיר יותר. זה שלא חי בתוך המסגרות הישנות, ולא מפחד לומר את דעתו. "היינו מסטולים כשהקימו את גוש אמונים / היינו מסטולים כשגופשטיין אסף בריונים / היינו מסטולים, בבית, כשסגרו את נתב"ג / ועוד מעט זה שים כיפה או תקפוץ מהגג", הם כתבו במרץ 2021. יום יבוא ואלה גם תהיינה תוצאות הבחירות.
מוטי קירשנבאום ז"ל
והנה שאלה: איך יכול אדם שהיה מנכ"ל רשות השידור לככב במצעד החתרנים? יכול. כי מוטי קירשנבאום ז"ל, למרות שהיה בן יקיר לממסד, תמיד מתח את הגבולות האלה. הוא עשה את זה עם "ניקוי ראש", שהגיעה ב-1974 – רגע אחרי מלחמת יום כיפור המדממת – ואמר לישראלים את האמת, בתקופה שבה היה רק ערוץ אחד בישראל. זה שהסתכן במחאות, זה שהפוליטיקאים עסקו בו – יותר ממה שהוא עסק בהם. והוא עשה זאת גם באלף דרכים אחרות – מהרגע שבו הביא את "החמישייה הקאמרית" לערוץ הראשון, ועד הרגע שבו כמגיש "לונדון את קירשנבאום" הקפיד לתקוע סיכות בבלון של הפוליטיקאים, ולרקוד בסוף כמו שני ילדים. מה יותר חתרני מזה?
רבקה מיכאלי
קצת כמו מוטי קירשנבאום, גם מיכאלי היא לכאורה בת בית במיינסטרים הישראלי. קומיקאית, שדרנית רדיו ואפילו זמרת לעת מצוא. אבל מעל הכל, החתרנות שלה באה לידי ביטוי באמירה הפוליטית. מיכאלי לא חששה מעולם להביע את דעתה השמאלית, גם בתקופות שבהם היה פחות ופחות נוח להגיד את זה. היא נשארה אחת התורמות הנלהבות של ארגון "בצלם", תמכה פומבית בארגון "שוברים שתיקה" – וגם ספגה על זה אש מארגוני ימין ומפרובוקטורים קטנים. מיכאלי היא לא רק יוצרת חשובה, היא גם סמל לאמירת אמת – סמל שאנחנו מאוד זקוקים לו, דווקא עכשיו.
גיל קופטש
חתרנות? באבוהה. עוד אחד שמצא את מקומו בתוך הממסד המאובן של רשות השידור, אבל הצליח לסדוק בו חור אמיתי. זה קרה כשהתארח בתכניתו של אחד, יאיר לפיד, ביום שישי והביא את "פרשת השבוע" מהזווית שלו – יהודי, אבל כזה שמוכן גם לצחוק על זה. הפוליטיקאים כעסו, הקהל איים, אבל קופטש נשאר בשלו. מראשוני הסטנדאפיסטים בישראל ואדם שתמיד היה יוצא דופן. בהמשך הוא גם רץ לכנסת עם "עלה ירוק". תנועת מחאה של איש אחד, על הראש של כולם.
סייד קשוע
מי שנולד בטירה, והפך לאחד הקולות הבולטים בתקשורת העברית, היה חתרני פעמיים – פעם אחת כלפי הרוב היהודי, שבפניו הוא הקפיד לא להתרפס ולומר את האמת; ובפעם השניה, גם כלפי החברה הערבית, מולה הוא היה לא פחות ביקורתי. זה הביא לו מתנגדים מכאן ומכאן, אבל היצירה שלו גם פתחה לא מעט לבבות – הוא הצליח להביא סדרה בערבית אל לב הפריים טיים של ערוץ 2 (ואז גם את "התסריטאי", אחת מהקומדיות הטובות אי פעם). קשוע חתרן מעצם היותו פרובוקטיבי כלפי שני השבטים המנוגדים, פשוט כי לא הסכים להתכופף בפני שתיהן. חתרנות בהתגלמותה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בריכת הסולטן, קודם כל, מתהדרת בשם הכי טוב למתחם הופעות בישראל, אין על זה ויכוח (מצטערים, מבצר שוני). המתחם הירושלמי יארח גם השנה את פסטיבל חוצות היוצר, המתחלק לשני חלקים: ראשית יש את מתחם האמנות, שיתחיל כל יום ב-18:00, עם תערוכות אמנות, מיצגי ענק, תיאטרון רחוב, הופעות חינמיות ומתחם אוכל (המתחם לא בחינם. כלומר, אפשר להסתובב בו בחינם. האוכל עולה כסף). בחלק השני שלו, שיתחיל מדי יום ב-21:00 יתקיימו הופעות ענק – בתשלום, אבל יש לנו חדשות טובות לגבי זה, תמשיכו לקרוא.
רשימת המופיעים בפסטיבל (שיתקיים בין ה-15 ל-27 באוגוסט) עונה בגדול על השאלה "מי בישראל נחשב איי ליסט?". התשובה החלקית: שרית חדד וקובי פרץ, עידן חביב ונתן גושן, אביב גפן והתעויוט שיארחו את החברים של נטאשה בערב ניינטיזי במיוחד, נגה ארז, דני סנדרסון וגם שני שמות שעדיין מפתיע אותנו עד כמה הם נכנסו לליגה של הגדולים – טונה ויסמין מועלם. אנחנו זוכרים אתכם כשהייתם עוד כ-אלה קטנים.
אז מה צריך לעשות בשביל לבחור מתוך הופעות הענק האלו את אלו שמתאימות לטעם המוזיקלי האישי שלכם ואז להנות מכניסה אליהן במחיר נגיש במיוחד?להוריד את האפליקציה של פועלים וונדרולקנות כרטיס להופעה ב-69 ש"ח בלבד (נייס) במקום 119 ש"ח, ללא תוספת נקודות. שימו לב שההטבה מוגבלת לעד שני כרטיסים ללקוח.
>> פסטיבל חוצות היוצר, בריכת הסולטן, ירושלים, 15.8-27.8, החל מ-18:00
*ללקוחות בנק הפועלים המחזיקים בכרטיס אשראי של בנק הפועלים ומצורפים לערוץ "פועלים באינטרנט". בכפוף לתקנון התכנית באתר הבנק, לתנאים בעמוד ההטבה ולתנאי השימוש באפליקציית Poalim Wonder. עד גמר המלאי
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![היכונו למופע המרכזי. רביולי ווסאבי וטונה, אומקאסה (צילום יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2024/05/SELAS-1000x1333.jpg "היכונו למופע המרכזי. רביולי ווסאבי וטונה, אומקאסה (צילום יח"צ)")
![אחד מני רבים. סשימי טונה, AKA 44 (צילום יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2024/05/AKA.jpg "אחד מני רבים. סשימי טונה, AKA 44 (צילום יח"צ)")
![לונה פארק של טונה. סנטי (צילום יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2024/05/1715503768_1323425_20039-1000x1778.jpg "לונה פארק של טונה. סנטי (צילום יח"צ)")
![טעם של ריח של טיול בצפון. מנסורה (צילום יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2023/05/1684741073_1297924_39703-1000x1000.jpg "טעם של ריח של טיול בצפון. מנסורה (צילום יח"צ)")
![טונה אדומה, גספצ'ו צהוב. AKA44 (צילום יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2023/05/AKA2.gif "טונה אדומה, גספצ'ו צהוב. AKA44 (צילום יח"צ)")
![טונה אדומה ולדר אבטיח. ג'ורג' וג'ון (צילום יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2023/05/1684834047_1297924_66562-1000x667.jpg "טונה אדומה ולדר אבטיח. ג'ורג' וג'ון (צילום יח"צ)")
