עם חג סוכות והפסקת האש, חודש אוקטובר לא שפע במסעדות חדשות שנפתחו בתל אביב. לדעתנו זה רומז על נובמבר משמעותי (ויש כברסימנים לכמה פתיחות מלהיבותבדרך), אבל זה לא אומר שתל אביב שוקטת כי עדיין ישנם לפחות עשרה מקומות חדשים שכדאי לטרוף בהם. מאחת המסעדות היפות שראינו השנה, דרך מסעדת היוקרה שחוזרת ועד לשיפודייה המיוחדת ביותר שראינו, אלו 10 המסעדות החדשות שאתם צריכים לדגום במהלך החודש הקרוב. אל תשכחו להשאיר טיפ ולהודות למלצרים שלכם, לכו תדעו כמה זמן עוד הם ישרדו.
>>עוד יהיה טופ: 26 מסעדות הפיין דיינינג הכי מומלצות בתל אביב

1. בל עמי

כשהמסעדנים המנוסים של קבוצת ירזין-סלע (קפה איטליה, מגזינו) פותחים בראסרי צרפתי מוקפד אנחנו כבר יודעים להתרגש מראש, אבל לזה לגמרי לא ציפינו: 170 מקומות ישיבה על פני 600 מ"ר, מטבח פתוח מהמם, תפריט ארוחות בוקר שעושה חשק להזמין את כולו ומנות נדיבות בגודלן. ההייפ מוצדק לאחת המסעדות הכי יפות שראינו עד כה, וזה עוד לפני שהם פתחו לסרוויס צהריים וערב. מהרו להזמין מקום.
לפרטים נוספים

אגז רויאל, בל עמי (צילום נועם פריסמן)

2. אסא

כבר אמרנו שאיזקאיה זה הדיבור של הרגע, וכנראה שהחבר'ה של הלנה וצ'אקולי שמעו. ASA מעוצבת ומתנהגת כמו איזקאיה אותנטית, הכי דומה לדבר האמיתי שראינו עד כה בתל אביב, ומגישה תפריט נרחב של אופציות יפניות – גריל ופחמים, סושי, ראמן, גיוזות, מנות בטמפורה, מנות אטריות וגם דגה טרייה, לצד קוקטיילים מצוינים, מגוון סאקה ויינות מהארץ והעולם. מחירים שפויים לגמרי שומרים אותה כאופציה מצוינת לבילוי, והאווירה האפלולית עושה חשק לקבוע דייט רומנטי ביפן, אבל נסתפק כאן.
לפרטים נוספים

אסא – ASA. (צילום: דן פרץ)

3. סיח

עוד טרנד שכבר סימנו הוא השיפודים – פתרון ביניים מעולה לעידן של חוסר וודאות, שאנחנו שמחים שזוכה לעדנה בתל אביב של אחרי מלחמה. במיוחד בגרסתו החדשה והמשודרגת, שמתייחסת לאותו מאכל ישראלי וותיק בכבוד של שפים. המקום החדש שנפתח זה עתה ברביעיית פלורנטין הוא אחד מהמקומות היותר מיוחדים שהוקדשו בתל אביב לשיפודים, עם היצע מקורי והרפתקני שמשלב התססות וליקטוים עירוניים. רק על האומץ לשים שיפוד טוסיקים של תרנגולים מצדיק ביקור במקום. תאכלו תחת, זה טעים.
לפרטים נוספים

סיח. (צילום: נדב יהלומי)

4. סמטה By Panda

לא רק חדש יש בתל אביב, אלא גם מתחדש: ההמבורגר המצוין של הסמטה היגר אלינו ממטולי בראשית המלחמה, ותקע יתד בלב תל אביב ובלב חובבי ההמבורגרים. אבל מסעדנות בימי מלחמה היא דבר לא פשוט, ומפגש עם פנדה (עידן פיינבורג) הוליד שיתוף פעולה מהסוג שאנחנו אוהבים. פנדה נכנס למעמקי התפריט, ריענן, שדרג והוזיל אותו, ויוצא עם הסמטה למסע בדרך להפוך לרשת. הסניף ביהודה הלוי אמנם נסגר, אבל ההתחלה החדשה במרכז שוסטר וסניף דגל עתידי בעזריאלי מסמנים תקווה למשהו גדול וטעים יותר, ובמחיר הגיוני יותר.
לפרטים נוספים

באתי לעזרת המבורגר. פנדה בסמטה (צילום בר פיטוסי)

5. דיינינגס

מסעדת היוקרה השאפתנית נפתחת בפעם השלישית, ואחרי שהתאוששה מהקורונה היא מתאוששת גם מהמלחמה, הפעם בגרסה מעט נגישה יותר ותחת השם DININGS – Japanese Rooftop Bar. אל השף מסאקי סוגיאקי, שפתח את המסעדה בגלגוליה הקודמים, מצטרפים כעת דניאל צור ועומר שדמי, השפים של מסעדת אלנה והלייבררי בר, שיצרו תפריט מצומצם ופשוט יותר שמיועד למגוון רחב יותר של סיטואציות, כולל דרינק ונשנוש במרפסת היפה. מחזיקים אצבעות שהפעם זה יעבוד למשך זמן.
לפרטים נוספים

הפעם קצת יותר קליל. סלט עוף דמודארה, דיינינגס (צילום נועם פריסמן)

6. אסו

בר טאפאס חדש שמביא את הטרנד השלישי של העיר (זהו, נגמרו הטרנדים) למימוש – צלחות קטנות וטעימות שמזמינים בהרבה ומתפללים שחישבתם נכון כדי לא לחרוג מכמה שרציתם להוציא. פינצ׳וס (שיפודים קטנים), מנות קטנות, מנות מטוגנות הישר מהצ׳יפסר, ברוסקטות יצירתיות וערבות לחיך, וגם כמה מנות גדולות יותר לחלוקה מוגשות לשולחן העמוס בכל טוב, ויש גם מבצעים של חמש ברוסקטות ב-102 ש״ח לצד תפריט אלכוהול שמזכיר לילות ספרדים.
לפרטים נוספים

אבירי השולחן העגול. אסו (Eso). (צילום: אסף קרלה)

7. אפי

הבייבי החדש של אביב כהן (לוקאל בורגר וכוסית) מתהדר בתואר שהמציא לעצמו – פאסט קז'ואל, שמשמעותו מנות איכותיות שמוכנות במהירות, אבל לא גולשות למחוזי הג'אנק. הסיבה לכך היא שכהן רצה לבנות מקום שלא דורש יותר ממנו, ולכל היותר מלצר, עם דגש זהה על האוכל והאלכוהול, ודגש יותר גדול על חוויית האירוח עצמה. מעבר לכריכים מיוחדים ונקניקים טעימים תמצאו מנות מבוססות ירקות והחמצות המבוססים על דגים וגבינות משוק לוינסקי, וירקות משוק הכרמל. חומר מקומי בשדרות וושינגטון.
לפרטים נוספים

וואן סטופ שופ של אדם אחד. אפי – FE. צילום: אביב כהן

8. פאראיסו

עדן סמט כבר הספיק לפתוח כמה עסקים בעיר, כולל דוכן הוופלים הפרובוקטיביים קרייזי באני, אבל לבית הקפה החדש שלו הוא קרא גן עדן, כנראה כי זה היה החלום שלו – ותושבי אזור קינג ג'ורג' קיבלו מקום חדש לרבוץ בו, עם הלפטופ או סתם עם הקפה. בשלב הזה יש בעיקר כריכי ויטרינה וקפה טעים, אבל בעתיד צפוי להצטרף למקום עוד מנות וגם ככה האווירה השכונתית היא לב העניין.
לפרטים נוספים

גן עדן בישיבה. פאראיסו. (צילום: שקד קוטה)

9. לה טיגרה

הפיצות הנאפוליטניות היפות של לה טיגרה זוכות לסניף שני במתחם באזל מעתיקה את התפריט ממסעדת האם בפלורנטין (כולל הפייבוריטית שלנו, פיצה פיסטצ'יו ומורטדלה), אך מביאה חידוש בלתי נמנע בתפריט הקינוחים עם עגלת קינוחים שמגיעה עד אליכם ומציעה טירמיסו בחמש וריאציות. יופי, עכשיו יש חמש סיבות להגיע חמש פעמים לפחות, ואז כבר תתמכרו.
לפרטים נוספים

העגלה נוסעת, אין עצור. לה טיגרה בזל (צילום ניקי טרוק)

10. קפה נחת / אסתר

בית הקפה הכבר מיתולוגי שהביא את בשורת הקפה ספיישלטי לכיכר לפני 11 שנים נאלץ לסגור עקב מחירי שכירות מאמירים, אבל זה דווקא חדשות טובות כי במקומו אנחנו מקבלים שני סניפים חדשים וקרובים להפליא למקורי – אחד במקום ליזלוטה, ששומר את השם נחת ומרגיש קרוב בכל דרך למקור, והשני שנקרא קפה אסתר, נשאר על הכיכר כחלק מהוטל סינמה, ומגיש מאפים מדלאל, כשבשעות הערב יגיש אלכוהול ונשנושים מהבירגארדן השכנים. ואז הקפה התפצל לשניים.
לפרטים נוספים

קפה אסתר (מבית נחת). צילום: אסף ביטון

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• האחים ירזין
• לה טיגרה
• קפה נחת

תושבי צפון העיר, קבלו התראת התמכרות חדשה: פיצריית לה טיגרה נוחתת אצלכם בשכונה. חוץ מפיצה נהדרת, מהטובות בארץ על פי כל פרמטר, במקום החדש תסתובב עגלה מיוחדת שממנה יוגשו חמישה סוגי טירמיסו. יותר טוב מזה תשתגעו.

לה טיגרה, למי שבשנים האחרונות נמנע מגלוטן, לקטוז וטעם החיים, נחשבת לאחד ממוקדי המשיכה הקולינריים בפלורנטין: פיצרייה עם טאבון ענק (ומנומר) שממנו נשלפות פיצות נפוליטניות למשעי ומנומרות לא פחות. האותנטית נאמנה למקור עד כדי כך, שלה טיגרה היא הפיצרייה היחידה בארץ שחברה ב-APN, איגוד הפיצות הנפוליטני. ויש לכך סיבה טובה: שף ירון סגל עבד במשך מספר חודשים עם פיציולו אמן זוכה פרסים עד ליצירת הבצק המושלם – שלושה סוגי קמחים, 72 שעות התפחה וחברבורות בשוליים על תקן תו איכות. כדי להמשיך את המסורת עד הסוף, בקופסת הסכו"ם שעל השולחן תמצאו מספריים, כי במסורת האיטלקית חייבים לגזור ולא לחתוך, כדי שהשוליים התפוחים לא יתפנצ'רו.

נאפולי של הצפון. לה טיגרה בזל (צילום ניקי טרוק)

>> איפה אוכלים את הפיצות הטובות ביותר בתל אביב? 24 תשובות אפשריות
>> מזמן לא רק פיצה ופסטה: 17 המסעדות האיטלקיות הכי מומלצות בתל אביב

מאז הקמתה לפני כארבע שנים, לה טיגרה מתברגת בקביעות בצמרת הפיצריות הטובות בעיר, אפילו שבינתיים נוספו לרשימה עוד כמה שמות ראויים. בקרב ראש בראש שהתקיים במערכת טיים אאוט לפני מספר שנים היא ניצחה בנקודות את פיצה לילה, מהטוענות המובילות לכתר. "עם כמה שאנחנו אוהבים קלאסיקות, לפעמים הקלאס מנצח", היה הנימוק המכריע שחתם את ההתמודדות המענגת.

תהרגו אותנו ודי. הטירמיסואים של לה טיגרה בזל (צילום ניקי טרוק)

סגל ושותפיו ירון אפריאט ואמיר בן שטרית אינם נחים על זרי הדפנה. בשנה שעברה הקימו עוד מסעדה נאמנה במקסימום למקור, הלוא היא היפנית החמודה קוקו נקו. לשם כך הם גייסו את מיסאטו בכר, יפנית שנשואה לישראלי, שנקראה לדגל כדי להרים מסעדת ראמן שנראית בדיוק כמו ביפן. גם כאן התוצאות מרשימות, והתור בהמתנה לפנקייק היפני הרוטט כבר הגיע עד קצה הרחוב. מתישהו אמור להיפתח בית קפה קוקו נקו, אבל הוא כנראה יצטרך לחכות עד לשוך ההייפ המנומר בצפון העיר.

לה טיגרה בזל מעתיקה את התפריט ממסעדת האם בפלורנטין, כולל הפייבוריטית שלנו – פיצה פיסטצ'יו ומורטדלה. החידוש הבלתי נמנע מתרחש בתפריט הקינוחים, שכולל כאמור טירמיסו בחמש וריאציות: קלאסי מנומר, שוקולד נוצ'ולה עם קראמבל בוטנים ועוגיות, טירמיסו פירות יער וקראנץ’ ליים, טירמיסו אמרנה עם דובדבנים בסירופ ופיסטוק, וטירמיסו פאי לימון עם מרנג איטלקי שרוף (48-52 ש"ח).

העגלה נוסעת, אין עצור. לה טיגרה בזל (צילום ניקי טרוק)

במקום טרנד המגירה שכבר מיצה את עצמו, כאן יוגשו הטירמיסואים על עגלה מסתובבת, כדי שתוכלו לראות בעיניים ולהחליט מה להזמין, או ליתר דיוק על מה צריך לוותר כדי לא לצאת חזירים. רוצים לקחת פיצה הביתה לארוחת בוקר? תקבלו אותה בקרטון תרמי עם נייר אפייה מיוחד לחימום חוזר. מי שמוכן להוסיף עוד כמה שקלים יקבל גם מספריים. גזרו ושמרו.
>> לה טיגרה בזל, אלקלעי 5,שני-חמישי,16:00-חצות, שישי-שבת 12:00-חצות, ראשון סגור

• אוכלים שותים
• לה טיגרה
• פיצה
• פיצות בתל אביב
• פיצריות

למרות המלחמה, הכלכלה המאתגרת ומזג האוויר שמעודד הישארות בבית – סצנת המסעדות בתל אביב ממשיכה לנוע קדימה כמו רכבת בלי בלמים. על אף ימי חוסר הוודאות, נדמה שהעיר מסרבת להפסיק להאמין בכוחם של ארוחה טובה או ערב שתייה מסיבי לשיפור מצב רוח. יזמים, שפים ובעלי חזון ממשיכים לפתוח מקומות חדשים, מברים אופנתיים ועד מסעדות שף מושקעות, עם תפריטים יצירתיים, קונספטים מקוריים (מי יותר, מי פחות) ובעיקר הרבה אומץ. תל אביב אולי חבוטה אבל היא רעבה, ובכל פינה נולדת מחדש תקווה עטופה בטורטייה, שוחה בחמאה או מוגשת על קרח עם סלייס לימון. הנה כמה פתיחות מסקרנות שכבר נמצאות על האש ללא תאריכי יעד ידועים, ומזכירות שגם כשקשה החיים – וגם התיאבון – ממשיכים.

הבסטה והפורט בהר סיני

משהו טוב קורה באלנבי החפור לעייפה: אחרי שבישרנו על פתיחתמולאם, הבר של התאילנדית בר סיני, נוחתת על המתחם עוד פצצת אלכוהול ואוכל טוב בדמות שת"פ בין הבסטה ופורט סעיד. הבר-מסעדה החדש יתמקם בחלל שבו פעלה סנטה קתרינה זצ"ל, שכבר נמצא בהליכי שיפוץ כך שכבר אפשר לראות את הפתיחה באופק. שף אייל שני לא ייקח הפעם חלק בפרויקט, ומי שיפעיל את המטבח אלו אנשי הבסטה, שיביאו איתם יינות מעניינים ותפריט מלא פצצות טעם. "יהיה חמוד", מבטיח אבירם כץ מבעלי הבסטה, ואפשר להאמין לו.

אפשר לבקש שגם הוא יהיה בתפריט? בורקס סרטנים של הבסטה (צילום: נטע אלונים)

ורמוטריה נקסט דור

אלכוהול וביסים קטנים וטעימים הם צו השעה, וסצנת הברים פורחת. בעוד כחודש יצטרף לזירה הצפופה ממילא שחקן חדש – אח קטן לוורמוטריה. בתפריט צפויים צלוחיות עם אוכל קטן וסקסי, זלילה בעמידה, ספונטניות, הרבה כבוד לוורמוט ואפריטיבו שווה. הבעלים אבי קשי מגלה שכמו בכל פתיחת מקום של הקבוצה, אפשר להתכונן להפתעות בגזרת האוכל והמשקאות. סטיי טיונד.

עוד אחת?! ורמוטריה (צילום: פייסבוק/@vermuteria.tlv)

תומר טל בדה ג'ורג'

כל העיר כבר מדברת על כך, ועכשיו כשסוף סוף ניתן אישור אפשר לגלות ששף תומר טל (לשעבר ג'ורג' וג'ון) מצטרף למלון דה ג'ורג'. טל נכנס לנעליים של שף ברק אהרוני, שלפני כחצי שנה עזב את מסעדת פרדס, ולצדו יובילו את הפרויקט המסעדנים סטיבן לובל (בעבר הרחוק, מבעלי "חדר אוכל" עם עומר מילר, וכיום יועץ ומלווה הקמת מסעדות) והיזם יאיר בקייר (ראונד טייבלס). שמה של המסעדה החדשה עדיין לא פורסם, אך כבר ידוע שהיא מוגדרת כפיין קז'ואל, ברמת מחירים נמוכה יותר פרדס וג'ורג' וג'ון (אבל אל תעצרו את הנשימה, פלאפל גבאי זה לא). על טל ושותפיו מוטלת המשימה הלא פשוטה לבדל את המסעדה החדשה מה-LOFT, האול דיי בראסרי המוצלח שפועל במלון, אך מכיוון שמדובר באנשי מקצוע מנוסים – אפשר להניח שהם כבר יודעים איך לגרום לזה לקרות.

נגיש יותר. תומר טל (צילום: מאיר כהן)

תומר אגאי והאבידנים

מאז סגירת סנטה קתרינה תומר אגאי עושה לביתו ולחשבון הבנק שלו, ואינו מתנצל על כך. אחרי הסובלקיה של גרקו, החמארה MAZA מבית הספיק איזי ומתחם האירועים/מסעדה YAM, השף הוותיק בוחר לשתף פעולה עם קבוצת האחים אבידן (קונסיירז', AT8 ועוד). הפרויקט החדש הולך ומוקם ברוטשילד, בחלל ששנים הריח משוקולד של מקס ברנר, ועל פי ההודעה לתקשורת מדובר ב"שילוב ייחודי של קולינריה תל אביבית עדכנית ובר יוצא דופן, בדמות מסעדת שף חדשה שמבוססת על מסעו הקולינרי בן ה-25 שנה של תומר אגאי". העיצוב צפוי להיות "יוצא דופן, אבל בסטייל שונה מהמקומות האחרים של הקבוצה עם נגיעות אומנות אותנטיות של הצייר רמי מאירי". יהיה עמוס.

מבשלים משהו טעים. תומר אגאי והאחים אבידן (צילום יח"צ)

לה טיגרה באזל

תושבי הצפון הישן, זה בשבילכם: הפיצרייה המנומרת מפלורנטין משתכפלת ומתמקמת ברחוב אלקלעי, בחלל שבו רק לפני שנה נפתח בר היין סנדר. ברי יין יש הרבה, אבל לה טיגרה יש רק אחת. כלומר שתיים, בקרוב. באותה נשימה נזכיר שבקרוב ייפתח בית הקפה של קוקו נקו מאותו בית ייצור, כך שיש למה לחכות בצפון העיר וגם בדרום.

פרח רסלאן במתחם התחנה

זוכרים את הכנאפה כעכ? איך אפשר לשכוח את המאפה שכבש את הריאליטי "מאסטר שף" ואת סיפורה של פרח רסלאן – ילידת לבנון ובת לאב איש צד"ל שנטעה שורשים בארץ והקימה משפחה ועסק. מנת הרחוב הלבנונית, שמורכבת מכנאפה חמה עם תועפות גבינה נמתחת וסירופ סוכר בתוך בייגלה שומשום פריך ולוהט (וכן, זה עובד וזה אפילו ממכר), התמקמה בקניון אגמון החולה ומשם עברה לשוק הנמל שלנו. כעת היא מקבלת מקום של קבע במתחם התחנה, במבנה לשימור שעל אחד מקירותיו יותקנו מתלים לבייגלעך – הסמל המסחרי של רסלאן. אם יש משהו שיכול להחזיר את התל אביבים למתחם התחנה זה הכנאפה כעכ, שיבוא טוב ליד הפוך רותח עם הרבה קצף על חלב שיבולת מקפה נחת.

הברקה פחמימתית. כנאפה כעכ (צילום שני בריל)

רוף טופ בקמפינסקי

מלון דיוויד קמפינסקי עורך בתקופה האחרונה שינויים במערך המזון והמשקאות: קציר, מסעדת שף בשרית־כשרה, נפתחה בחלל שבו פעלה מסעדת סראייה החלבית, שהועברה ללאונג', אבל מה שמעניין באמת קורה במרחק די הרבה קומות למעלה – מסעדת רוף טופ חדשה ונוצצת, שתשאיר אבק לשאר הרוף טופים בעיר (הרשימה המלאהכאן). מקורבים מספרים שאת הפרויקט יוביל שף גומא גלילי (לשעבר גאייג'ין), אבל במציאות הכאוטית שבה אין לדעת עד לרגע האחרון – אין ברירה אלא לחכות לפתיחה.

הנוף בטוח יהיה פרייסלס. דיויד קמפינסקי (צילום סיון אסקיו)

• אוכלים שותים
• בסטה
• מסעדות חדשות
• פורט סעיד
• לה טיגרה
• ורמוטריה
• תומר טל
• דה ג'ורג'
• תומר אגאי

כמה שכונת פלורנטין ספגה לאורך השנים – עלבונות, מי מזגנים, שתן כלבים והמון חוסר כבוד. אבל שנות הקורונה והמלחמה הפכו את השכונה הצעירה לאחרת, רגועה יותר, שקטה יותר. המוקד עבר ללוינסקי ונחלת בנימין ופארק המסילה, ובפלורנטין אמנם נשארו מרכזי בילוי, אך גם הם מתדלדלים אט אט. מה שכן צמח בעיר בשנים האלו היא הקולינריה, שהתקדמה מימי פיצת בזיליקום לעבר מסעדות של ממש, שמספקות אוכל מצוין לאורך כל היום, ולא רק כשהמוכר הסטלן מתעורר. היום אנחנו ממליצים לכם על 3 מקומות אוכל שמשנים את השכונה.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>חתיכת דרמה: המועדון שהרים את נחלת בנימין לפני כולם ייסגר במאי

אורבי

למה כדאי:כי מה שהתחיל כקוריוז מפתיע שצץ ברביעיית פלורנטין רגע לפני המלחמה התפתח מהר מאוד למוסד שמפוצץ באנשים גם בשעות לא שעות, והם יודעים בדיוק למה להגיע – ארוחות בוקר שנמשכות לאורך כל היום, גישה אסתטית מבריקה ואינסטגרמית ומנעד טעמים סובייטי, בצד הטוב של הסירינקי.
מה טעים:יש הרבה הפתעות אסתטיות להפליא, כמו הפרנץ' טוסט בסגנון הונג קונג (שזה בריוש, חמאת בוטנים, חלב מרוכז, פיסטוק וחמאה) או הפאנקייק הפלאפי עם שמנת חמוצה וריבת פירות יער.
אווירה:אודסה, פשוט בחום המזרח תיכוני – כמו בחזון המקורי לת"א.
>> אורבי, מעון 5 (רביעיית פלורנטין)

ארוחות בוקר לאורך כל היום. כמעט. אורבי. צילום: מאיה קלוגמן

ניבו גריל בר

למה כדאי:כי בין כל השיפודיות היוקרתיות שנפתחו לנו בעיר השנה, עדיין יש צורך במקומות שכונתיים עם בשר על האש במחירים שפויים, לא? בניבו, שנפתח על ידי אחד ממקימי מוטפאק, מבינים את האתגר מלמעלה היטב, ולכן עושים הכל בהקפדה יוצאת דופן שמובילה לבשר מצוין, עם כמה הפתעות טורקיות שעבורן באמת שווה להגיע אליו במיוחד.
מה טעים:הו, שמחים ששאלתם, כי לאחרונה צצה במקום מנה מוכרת ואהובה בגרסה משודרגת – האיסקנדר, מנת הדגל הטורקית שבעבר הפכה את מוטפאק לאגדה עירונית, ועכשיו תהפוך את ניבו לחובת ביקור. די יקר (80 ש"ח), אבל שווה כל שקל.
אווירה:כמו פעם, רק בסטייל.
>> ניבו גריל בר, ויטאל 2

איסקנדר אצל "ניבו". צילום: ג'אן אולגון

לה טיגרה

למה כדאי:כי מעט מאוד מקומות בעיר הצליחו להקפיץ את הז'אנר הקולינרי שהם מתמחים בו כמו לה טיגרה, מקום שלקח את הפיצה הנפוליטנית למקומות שעד כה פגשנו רק בחיפה. מסעדה איכותית שבמקרה מתעסקת בפיצות עילית, ואחד הלוקיישנים הכי אהובים עלינו בשכונה כשבא לנו לטרוף משהו בגודל צלחת ובמחיר שפוי.
מה טעים:פיצה. סתם סתם, ברור שכל פיצה בלה טיגרה טעימה (בין היתר כי הן, ובכן, פיצה), אבל האהובה עלינו היא כנראה פיצת הפיסטצ'יו (82 ש"ח), שאולי נשמעת כמו גימיק אבל לוקחת בהליכה כל שוקולד דובאי בכל הנוגע לשילוב טעמי פיסטוק מפתיעים. עזבו אתכם מקדאיף, דברו איתנו על פרחי בשר מורטדלה.
אווירה:בועה קטנה ואיטלקית באמצע השכונה.
>> לה טיגרה, ידידיה פרנקל 9

לה טיגרה (צילום: @la_tigra_tlv/אינסטגרם)

• אוכלים שותים
• פלורנטין
• אורבי
• לה טיגרה
• ניבו גריל בר

שבוע לא פשוט עבר על סצינת האוכל התל אביבית, עם לא פחות מ-7 סגירות של מקומות אוכל – אבל כמו הלוחמים שהם, אנשי האוכל של תל אביב ממשיכים לעבוד כדי לדאוג לנו לטעמים ומטעמים חדשים. אספנו 6 ביסים נהדרים שאכלנו לאחרונה, וממש לא כדאי לכם לפספס.

>>בין דובאי לטיילת באילת: מסעדת בשרים יוצאת דופן נחתה בת"א

1. הפיתות של חמודי אבולעפיה

אין לנו מספיק מילים טובות לשבח ולהלל את הפופ אפ של חמודי אבולעפיה בג'ורג', בר השיפודים בפלורנטין. הקבב הקפיצי והעסיסי, שהתגעגענו אליו מאז סגירת דלידה, מוכיח שוב שהוא בין הקבבים השווים בעיר, ויחד עם הסלטים הלא שגרתיים מתקבל ביס חלומי, לא פחות. אחרי שהתלבטתם בין הקבב הנ"ל לצוואר טלה בבישול ארוך, מעורב ירושלמי או כל חלבון אחר (או כרובית לצמחונים) – תנו לאבולעפיה להרכיב לכם את הפיתה, מלאכת מחשבת של טעמים ומרקמים שאי אפשר להפסיק לזלול. 42-74 ש"ח.
שדרות וושינגטון 25

בשביל הפיתה הזאת שווה להגיע לכל הארץ, אז בטח לפלורנטין. חמודי אבולעפיה בג'ורג' (צילום שרון בן דוד)

2. קרואסון שרימפס | יוליה בנמל

פנינה קולינרית בטעם של פעם מצאנו בבראנץ' החדש ביוליה בנמל, קרואסון שרימפס וביצים עלומות בביסק סרטנים. מה שנשמע מבטיח גם מקיים: השרימפס והביצים העלומות מתחרים זה בזה מי יותר מושחת ומפנק, וכשהם נמהלים בביסק קטיפתי – אין ברירה אלא לנגב את הצלחת עד תומה. יחד עם הנוף לים וקוקטייל מתוך תפריט מקורי ומפתיע לא פחות, אפשר לפתוח את הסופ"ש בנימה חיובית. 88 ש"ח.
יורדי הסירה 1 (נמל תל אביב, האנגר 2), שישי 12:30-15:00

טרפנו לפני שהפסקנו לצלם אז תסתפקו בקוקטייל ובנוף. יוליה בנמל (צילום פביאן בראל)

3. סשימי | גילה וננסי

עוד פנינת בראנץ' שאתם רוצים לטעום נמצאת בגילה וננסי, הקופרודוקציה של אייל שני והפאג. תחת הכותרת התמימה "סשימי" מסתתרות פרוסות דג טרי, לפי המצאי שהגיע באותו בוקר למסעדה, משכשך בשלולית שמן זית וסויה ומעוטר בבצל ירוק וחזרת טרייה מגוררת. שני יודע לתת לחומרי גלם את הכבוד המגיע להם וזה בדיוק מה שקורה כאן, כי טעמו של הדג כמעט ניטרלי – כלומר אמיתי כפי שברא אותו אלוהים (או פוסידון, מה שאתם לא מאמינים), כשהחזרת ושמן הזית מוסיפים שפיץ בסוף. המחיר 92 ש"ח משקף את יוקר המחייה, ולצערנו כבר התרגלנו.
לבונטין 8, שישי 10:30-15:00

סשימי מצטיין בפשטותו. גילה וננסי (צילום שרון בן־דוד)

4. סינטה של אמין | לה טיגרה

הפתגם "קנאת סופרים תרבה חוכמה" רלוונטי גם לפיצאיולואים, אלא שבמקום לקנא הם מפרגנים. פיצריית לה טיגרה מארחת החודש את אמין ואולה עלו מ"פיצה אולה" בעוספייה, זוג שאהבת האוכל אצלו שנייה רק לקנאות לחומרי גלם ותהליכים. הם מייצרים בעצמם את הטופינגז שעל הפיצות, מפסטו שגדל בחממה שבגינת ביתם ועד לנקניקים ובשרים שאמין מייצר ומעשן בעצמו. את הסינטה, שמופיעה כמנת פתיחה בתפריט הפופ אפ, הוא מעשן שלוש שעות בעישון קר, פורס ומגיש עם שמן זית ארומטי, פיסטוק חלבי ומעט שמן פסטו מתוצרת בית. לפני שאם מתנפלים על הפיצות תנו צ'אנס לסינטה, כי מנה שמקפלת בתוכה כל כך הרבה ארטיזנליות לא מוצאים כל יום. 68 ש"ח.
פרנקל 9, עד סוף החודש

הסינטה של אמין. פיצה אולה בלה טיגרה (צילום אפיק גבאי)

5. אמר אלדין | אל קלחה

הגענו בגלל הפאתה ונשארנו בגלל האמר אלדין – קינוח טבעוני מתוצרת בית מלדר, בטעם מודגש של משמש וגוון כתום עמוק כמו שמש באמצע הקיץ. הבעלים והשף אחמד חט'ב (כולם קוראים לו זיזו) מספר שהקינוח מגיע מהמטבח השאמי ושהוא עוזר להוריד את האוכל, אבל אותנו כבש דווקא הטעם החמוץ־מתוק־מישמישי שמחליק בגרון כזיכרון ילדות. 20 ש"ח.
סלמה 3

אמר אלדין, שננו את השם. אל קלחה (צילום יעקב בלומנטל)

6. לינצר טורט | ליליאנפלאץ

לא, זו אינה מסעדה חדשה אלא מותג ריבות ועוגות שפועל בדרום העיר וממש כדאי להכיר. רועי כהן, עורך דין במקצועו, התאהב באפייה וקונדיטוריה בווארית, ז'אנר שכמעט לא רואים בעיר. הוא נסע ללמוד בגרמניה הכנת ריבות ואפיית עוגות ומיישם על הפירות בארץ תהליכים מסורתיים וארטיזנליים, בקונפיטורות ביתיות סמיכות בטעמים מיוחדים (אנחנו התמכרנו לשזיף מתובל) ועוגות מהקונדיטוריה האוסטרו הונגרית כמו לינצר טורט – עוגה כבדה ורכה מבצק חמאה פריך עם אגוזי לוז, תבלינים וקונפיטורת פירות יער בחמיצות עדינה. כוס תה וחתול ויאללה, שיבוא כבר החורף. 90 ש"ח במבצע היכרות (במקום 110 ש"ח).
ליליאנפלאץ

וינה בפלורנטין. לילאנפלאץ (צילום עלמה ברוקמן)

• אוכלים שותים
• אבולעפיה
• שרימפס
• אייל שני
• לה טיגרה
• אל קלחה