Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
משבר האקלים
בתל אביב, בישראל ובעולם: Time Out עוקבים אחר הנושא החשוב ביותר של תקופתנו
עד אוקטובר 2018 עוד דיברנו על "איכות הסביבה", "התחממות גלובלית", לכל היותר על "שינויי אקלים". דוח הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, שפורסם באותו חודש והכה גלים ברחבי העולם, שינה הכל.
הדוח, שמהווה קונצנזוס מדעי, מציג תמונה עגומה שגרמה לעולם להבין: אנחנו בעיצומו של משבר אקלים מעשה ידינו. על פי הקונצנזוס, אם בני האדם לא יבלמו את פליטת גזי החממה עד 2030 העולם כפי שאנחנו מכירים אותו ישתנה באופן מהותי.
על פי הפאנל, אם האנושות לא תבצע מעבר מהיר לכלכלה מקיימת ותעשייה שאינה פולטת פחמן דו חמצני לאטמוספרה, הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ עלולה לעלות עד שנת 2052 לרמה הגבוהה ב-1.5 מעלות – בתרחיש האופטימי – מכפי שהייתה לפני המהפכה התעשייתית. הדבר יגרור, ולמעשה כבר גורר, אסונות טבע ואירועי מזג אוויר קיצוניים, בצורות, רעב, פליטים ומלחמות בתכיפות שתלך ותגבר.
מה כל זה אומר? מה אפשר לעשות? איך תל אביב וישראל מתמודדות עם המציאות המשתנה?
Time Out עוקב אחר הנושא הכי רלוונטי לחיים של כולנו.
יש שתי סיבות להצפות אתמול, והמלצה אחת: תקנו מצופים
הכל היה ידוע ודבר לא נעשה: המדענים הזהירו מאירועי מזג אוויר קיצוניים, מומחים לתשתיות התריעו מפני הרס השטחים הפתוחים בתל אביב. התוצאה: שני הרוגים. החדשות הרעות עוד יותר הן שזה רק ילך ויחמיר
תתכוננו לעוד הרבה כאלה. הצפות בתל אביב (צילום: שירלי מלך)
לא מעט אנשים התעצבנו אתמול (שבת) על עיריית תל אביב-יפו. בעקבותההצפות, שהביאו למותם של דין שושני וסתיו הררי,הוציאה דוברות העירייה הודעה, שלפיה האשם באירוע המשקעים הקיצוני אתמול הוא משבר האקלים. "מה משבר האקלים עכשיו", התלוננו תושבים. כל שנה יש הצפות, התשתיות לא מטופלות, אז עכשיו פתאום יש את מי להאשים?
ובכן, כן. נכון שהעירייה התעלמה במשך שנים מאזהרות המדענים ואיחרה להצטרף לערים ברחבי העולםשכבר מנסות להתאים את עצמן לאקלים המשתנה ולאירועי מזג אוויר קיצוניים, ונכון שהתשתיות גרועות באזורים מסוימים בעיר, אבל יש לנו חדשות בשבילכם: גם העיר הטובה בעולם והעירייה המוצלחת בתבל לא יכולות להתמודד באמת עם השלכות שינויי האקלים בכדור הארץ.
"אירועים של סופות פראיות ואלימות יותר יהיו שכיחים יותר. יש להיערך לכך שהסופות בעתיד יגרמו לנזקים חמורים יותר"
כמות גשם כזו, של 70-80 מ"מ בשעתיים, היא לא מחזה שכיח בגוש דן. בחודש נובמבר האחרון התריעו 11 אלף מדענים מ-153 מדינות שעקב פליטת גזי החממה "משבר האקלים הגיע והוא מאיץ מהר יותר מכפי שרוב המדענים ציפו. הוא חמור מהצפוי, ומאיים על מערכות סביבתיות ועל גורל האנושות". האזהרות מוכרות ונתמכות על ידי הקונצנזוס המדעי: ללא מהפכה עולמית בכלכלה, בייצור, בצריכה ובשיקום המערכות האקולוגיות, מספר ימי החום הקיצוני בקיץ יגדל ומנגד מספר אירועי מזג האוויר הקיצוני בחורף יגדל גם כן.
בנובמבר 2018 תהינו כאןמה יקרה לתל אביב בעקבות משבר האקלים. יואב יאיר, דקאן בית הספר לקיימות בבינתחומי, אמר אז: "אירועים של סופות פראיות ואלימות יותר יהיו שכיחים יותר. ככל שהאטמוספירה חמה יותר היא מכילה כמויות גדולות יותר של אדי מים, וכשנכנסת מערכת סינופטית קרה נוצרים עננים מפותחים שמורידים כמות גשם גדולה יותר בבת אחת, או ברד חזק ולפרק זמן ארוך יותר וכן רוחות חזקות. יש להיערך לכך שהסופות בעתיד יגרמו לנזקים חמורים יותר". נשמע מוכר?
הבעיה היא שתל אביב אינה מוכנה לאירועים כאלה כלל. כבר כמה חודשים שהעירייה והעומד בראשה מנסים להדגיש שהםהחליפו דיסקט בכל הנוגע לסוגיות הללו, ומבטיחים להפחית את פליטת גזי החממה, להעביר את מבני הציבור לאנרגיה מתחדשת, להוריד את הרכב הפרטי לתחתית הפירמידה, לנטוע עצים. כל זה טוב ויפה – אלה צעדי חובה היום, לא משהו מיוחד – אלא שזה לא יספיק.
תל אביב, בטח שמתם לב, הולכת ונבנית, עוד ועוד. "נלבישך שלמת בטון ומלט / ונפרוש לך מרבדי גנים", שורר אלתרמן, והיום אפשר להסתפק בשורה הראשונה. עוד ועוד מלט, בטון ואספלט ממלאים את העיר, ולמים שיורדים מהשמיים אין לאן ללכת. זו, מלבד משבר האקלים, הסיבה למה שקרה אתמול. לפני שנתיים שאלנו בדיוק את השאלה הזו:למה פלורנטין מוצפת בכל חורף מחדש?פרופ' אראל אבינרי, ראש המסלול להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה, אמר אז: "היום יש פחות ימי גשם אבל הממטרים חזקים יותר ממה שאנחנו רגילים. התשתיות לא ערוכות וגרוע מכך – במקום להיערך אנחנו עושים נזק בכך שבכל מקום שיש לנו מרווח בין מבנים – הכל מתמלא בבטון ואספלט ולמים אין לאן לחלחל". גם זה נשמע מוכר, לא?
לכן מה שקרה צריך להוות תמרור אזהרה מהבהב לעירייה: חובה לשמור על שטחים פתוחים וירוקים.אסור להרוס, למשל, את גינת לוינסקי. כל שלמת בטון כזו מסכנת חיי אדם, פשוט מאוד. כשכל העיר מרוצפת בטון היא הופכת במהלך אירועי משקעים חריגים כאלה לבריכה ענקית. העירייה ומדינת ישראל חייבות לתת את הדעת על כך – להכיר בכך שמשבר האקלים כאן והוא אמיתי, שאירועים כאלה ילכו ויחמירו, ושצריך לשנות את התפיסה לגבי איך מכינים את העיר לעולם החדש. בינתיים אנחנו ממליצים לכם להתארגן על מצופים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הצביעות של מסעדת אייבי: פלסטיק? מזהם. מזון מבעלי חיים? אין בעיה
יותם דוקטור, מבעלי אייבי, האחים ודוק, מבטיח להוציא את הפלסטיק מהמסעדות שלו. אלא שההתבססות שלהן על תעשיית המזון מן החי הרבה יותר הרסנית. אבל להוציא את הבשר? זה כבר יותר מדי
יותם דוקטור והפלסטיק של אייבי (מתוך עמוד הפייסבוק של אייבי)
זה התחיל מקשיות שתייה, ואז עבר לכלים חד פעמיים, ועכשיו כולם מבינים שפלסטיק – כל פלסטיק – הוא בעיה. תהליך הייצור שלו מזהם, הוא מטנף ומלכלך את הטבע, הוא נשאר בים ובאדמה מאות ואלפי שנים. אכן, פויה פלסטיק. אבל הבעיה הגדולה איתו היא שהוא מטרה נוחה, נוחה מדי. קל מאוד לשים את הכוסות החד פעמיות או את בקבוקי הפלסטיק בחזית ולהגיד: הנה, אני ירוק, אני מצמצם את השימוש שלי בדבר הנוראי הזה. גרטה, אני איתך!
תראו את יותם דוקטור, מבעלי מסעדתאייבי. הוא מלא כוונות טובות. בפוסט שהעלה היום (ראשון) לעמוד הפייסבוק של המסעדה הוא מציג את הכמות הגדולה של הפלסטיק שהמסעדה שלו צורכת בארבעה ימים ומכריז: מעתה אייבי תצמצם את הפלסטיק למינימום ההכרחי, בעזרת עמותת צלול.
דוקטור מודה: "לא נהיה 100% ירוקים, אנחנו רוצים רק להתקזז, ככל הניתן, על החלק שלנו. לצמצם ככל שאנחנו יכולים את הפגיעה שלנו כמסעדה בסביבה ובים שאנחנו כל כך אוהבים". הוא גם כותב: "כשפתחנו את אייבי היה ברור שלצד הקולינריה אנחנו נקדם גם ערכים של שמירה על הטבע ועל הדגה המקומית".
הנה רעיון: רוצה לצמצם את הפגיעה בסביבה ובים שאתה כל כך אוהב? רוצה "להתקזז" על החלק שלך? אתה בעד לקדם ערכים של שמירה על הטבע ועל הדגה המקומית? תפסיק להגיש דגים. הדיג חסר המעצורים בים התיכון ובכלל הביא להידלדלות מזעזעת של כמות החיים בים ולהכחדה של כמעט שני שליש ממיני הדגים המבוקשים בעולם. 640 אלף טון של רשתות דיג וציוד דיג אחר נכנס למים בכל שנה, נשאר שם, והורג יותר מ-100 אלף לווייתנים, דולפינים, כלבי ים וצבים שמתקזזים עם דוקטור.
ירוקים? לא בטוח. אסף ויותם דוקטור (צילום: אנטולי מיכאלו)
דוקטור גם מבטיח שהקונספט יתרחב לשאר מסעדות הרשת – האחים ודוק הפופולריות. הנה רעיון בחינם, ולזה לא צריך את עמותת צלול: כדי שהאחים ודוק ישמרו על הסביבה ויהיו ירוקות, שיפסיקו להגיש פרות מתות. תעשיית המזון מהחי – חלב, גבינה, בשר, ביצים – היא מהתעשיות המזהמות ביותר על פני כדור הארץ. משק החי תופס כ-30% משטח היבשה של כדור הארץ לגידול החיות והמזון עבורן, אחראי על פליטות גזי חממה רבים יותר מאשר כל המכוניות על פני כדור הארץ, מביא להרס יערות בקצב חסר תקדים ולכן מכחיד בתי גידול קריטיים לבעלי חיים, מזהם את הקרקע ואת המים ומביא להתפשטות חיידקים. כדי לייצר המבורגר אחד צריך 2,400 ליטר מים. חיות המשק אוכלות מיליארד טון דגנים בשנה, ועל כל 100 קלוריות שהפרה אוכלת, מי שאוכל סטייק מקבל רק 3 מהן.
אז האם מסעדות שמסתמכות על תעשיית הדיג יכולות להיות ירוקות? האם מסעדות שמסתמכות על תעשיית הבקר יכולות להתהדר בתארים אקולוגיים? נכון, המסעדות של האחים דוקטור מתבססות על תוצרת מקומית, וזה חוסך שינוע של מוצרים מחו"ל ותומך בתעשייה מקומית, והמודעות לנזק של הפלסטיק היא דבר חשוב שיש לעודד. אבל עדיין מדובר בגרינוושינג אדיר. יום אחד אתה מעלה פוסט שמפרסם מנה של בייקון אנד אגז ויום למחרת כותב על צמצום הפלסטיק.
בתמונה: כמות הפלסטיק שהמסעדה שלי צורכת ב-4 ימיםכשפתחנו את אייבי היה ברור שלצד הקולינריה אנחנו נקדם גם ערכים של שמירה…
אין ספק, לא צריך לבחור בין זה לזה. הבחירה היא לא בין פלסטיק לבשר, וטוב מאוד שעוד ועוד גופים מצטרפים לטרנד. אבל יש כאן נקודה חשובה: אסור לתת לקמפיין המוצדק והחשוב נגד הפלסטיק להסתיר את הנזק הלא ייאמן שנובע מתעשיית המזון מן החי, נזק שנגרם להווה ולעתיד של כולנו רק בשם תאוות בשרים.
ההתהדרות של אייבי בכך שהם מוציאים את הפלסטיק מהמסעדה דומה למה שמקדונלדס עשתה לא מזמן. זוכרים איך רשת המזון המהיר הצטרפה לטרנד הבריאותני, והודיעה בגאון שהסלטים שלה מכילים רק חומרים טבעיים, או שבהמבורגרים שלה יש רק כך וכך קלוריות? זה עבד עליכם? האמנתם שהאוכל במקדונלדס באמת בריא? לא, נכון? אז למה שתאמינו למסעדה שמגישה מזון מהחי שהיא ירוקה? אם יותם דוקטור רוצה להצטרף למהפכה הירוקה שיעשה את מה שעשתה בזמנו ננה שרייר בננוצ'קה, ולא יסתפק בפלסטיק אלא יוציא את הבשר מהמסעדות שלו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ראש העיר רון חולדאי אומר שהעירייה הופכת את פירמידת התנועה בתל אביב, ומציבה את הולכי הרגל בראש ואת הרכב הפרטי בתחתית. את הדברים אמר בוועידת האקלים הרביעית שהתקיימה אתמול במוזיאון תל אביב, שם התייחס חולדאי להשפעתמשבר האקליםעל העיר ולצעדים שהעירייה נוקטת כדי להתמודד עימו.
"תל אביב-יפו, כמו ערים רבות בישראל ובאזור, כבר חווה את שינויי האקלים", אמר, והסביר: "ימי החום הולכים ומתגברים, וכבר היום, אנחנו מתמודדים עם קושי תפעולי.מאז 2004, נאלצנו להוסיף 4 חודשי השקיה לשטחים המגוננים בעיר".
"עד 2030 יהיו פחות כלי רכב ויותר עצים"
חולדאי ציין שהוא הנחה את הצוותים המקצועיים בעירייה להכין תוכנית פעולה לשינויי האקלים, הכוללים עלייה בחום, שינויים במשטר הגשמים ועוצמתם ועליית מפלס מי הים. לדבריו, "אנחנו נותנים עדיפות עליונה לאזורים הפגיעים ולאוכלוסיות מוחלשות: קשישים, ילדים ואנשים עם מוגבלויות". דבריו אלה מהדהדים את המחקר של המעבדה לקירור עירוני שמופעלת על ידי העירייה ופרטיהנחשפו בטיים אאוט.
מוריד את הרכב הפרטי מראש הפירמידה. רון חולדאי ומיניבוס השבת (צילום: שלומי יוסף)
עוד הוסיף חולדאי: "היעדים שהעירייה תקדם לצמצום פליטות גזי חממה ישפרו את החיים בעיר: עד 2030 יהיו פחות כלי רכב ויותר עצים, וכך נרוויח סביבה טובה ובריאה יותר. בדומה לערים מתקדמות אחרות, אנחנו שואפים להפחית את פליטות גזי החממה בעיר מ-7.1 טון לנפש היום, ל-5 טון לנפש, לקדם אנרגיות מתחדשות על כלל מבני הציבור ולהקים יותר גגות סולאריים בעיר". על פי הנתונים שהציג,עד 2030 העיר תעבור ל-100% אנרגיה מתחדשת במבני ציבור(לעומת 4% היום) ומספר העצים בעיר יגדל ל-350 אלף(לעומת 256,600 היום).
חולדאי התייחס לסוגיית התחבורה בעיר, אשר מרכזת תשומת לב רבה בתקופה האחרונה – ממחאת החניה של תושבים שמתלוננים על כך שאין מספיק חניה בעיר, דרךהוויכוח הציבורי על הקורקינטיםועדהניסיונות של העירייה לשפר את איכות התחבורה הציבורית בתל אביב. אם להאמין לחולדאי, הכיוון ברור:עד 2030 הוא מתכנן לצמצם את השימוש ברכב פרטי ל-25% בלבד לעומת 54% היום. "אנחנו הופכים את פירמידת התנועה כדי לצמצם את פליטת גזי החממה – שמים בראש ובראשונה את הולך הרגל, אחריו את רוכב האופניים ודו-גלגליים אחרים, אחר כך את התחבורה הציבורית והשיתופית ובתחתית הפירמידה את הרכב הפרטי. יצוין שבעוד שנה שנתיים, כניסת הרכבת הקלה תסייע במימוש יעד זה. העיר שלנו מתפתחת בקצב מהיר. עוד תושבים ועוד עסקים, יותר עומסים ויותר חום, ואנחנו בתל אביב-יפו משלבים יצירתיות עם ערכים סביבתיים. לדוגמה, אימצנו את 'גישת הקיבוץ בעיר', לשימוש מושכל ומשתף במשאבים. הווה אומר, שיתוף ברכבים, אופניים, בחפצים, בצעצועים, בחללי עבודה ובקרוב גם בייצור אנרגיה ומרחבי מגורים.
"הקונספט של 'קיבוץ בעיר' מכוון גם לעיר שמשלבת ומטפחת את הסביבה הטבעית: אנחנו שותלים עצים, חוסכים במים, ויוצרים מרחבים מוצלים. קיימת הנחיה עירונית שמחייבת הצללה של לפחות 40% מהשטח הפתוח. אני מקווה שתודות למאמצים אלה, נוכל להמשיך ולהבטיח את איכות החיים בעיר. תל אביב-יפו צריכה להיות מעין אתר ניסויים לנושא 'Cool Cities', שילוב בין טכנולוגיה וקיימות כדי לייצר פתרונות חדשניים שמבוססים על הטבע ומפחיתים זיהום".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
1.אף אחד לא הוציא על זה מזכר ובטח גם אתכם שכחו לעדכן, אבל בנקודה מסוימת בציר הזמן הנוכחי קיבל המין האנושי החלטה קולקטיבית ולא בהכרח מודעת – להתאבד. פשוט לגמור עם זה, להכריז על כישלון הניסוי של ההומו ספיאנס ולסיים את הסיפור של הציביליזציה. האמצעי: התמכרות לרכב פרטי וחנק אטי ממנת יתר של פליטות פחמן דו חמצני ותחמוצות חנקן. נשמע מוגזם? יש לי500 אלףכלי רכב שנכנסים מדי יום לתל אביב וישמחו להתווכח איתכם על זה.
2.נתעכב רגע על המספר הזה. שולפים אותו כמעט בכל דיון על מצב התחבורה בגוש דן. הוא נשמע טוב. חצי מיליון. וואו. רק בעיה אחת: המספר הזה מגיע מדוח של הלמ"ס שנכתב ב־2008. קצת מגוחך להישען על נתון כה עתיק במדינה שבה מדי יום עולות953מכוניות חדשות על הכביש. המספר האמיתי של כלי הרכב הנכנסים לעיר מדי יום גבוה כנראה באופן משמעותי, אבל יש לפחות כ־1,250ישראלים שהמספר האמיתי לא משנה להם. אלה הם1,250ישראלים שמתים מדי שנה בטרם עת, על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה וארגון הבריאות העולמי, בגלל זיהום אוויר מתחבורה. שיעול שיעול.
3.הזיהום הזה שאנחנו נושמים בתל אביב – פי2.5חלקיקים נשימים מהמלצת ארגון הבריאות העולמי, לפי דוח גרין פיס משנת2018– הוא תוצר כמעט בלעדי של פקקי התנועה שאחראים למרבית זיהום האוויר בתוך העיר. מכונית בפקק פולטת90 אחוזיםיותר תחמוצת חנקן לכל ק"מ של נסיעה.107 אחוזיותר חלקיקים נשימים.109 אחוזיותר פחמן דו חמצני. אין דרך נעימה לומר זאת – האפוקליפסה התעבורתית של גוש דן הורגת אותנו במגוון רחב של צורות ודרכים, וככה אנחנו אוהבים אותה.
4.אז ה־500 אלףכלי רכב האלה שדיברנו עליהם? עכשיו תוסיפו להם עוד232 אלףמכוניות ששייכות לתושבי תל אביב עצמם (גידול של כ־6,500מכוניות בממוצע לשנה). אנחנו מדברים על יותר ממיליון וחציאיש שמתנייעים ברחבי העיר מדי יום, ופחות מרבע מנסיעותיהם הן בתחבורה ציבורית. המציאות היומיומית של כל אותם אנשים היא מציאות של סטרס ועצבים ואוויר מזוהם ושעות אבודות בפקקים, וזה רק נעשה גרוע יותר, ועם סגירתם הקרובה של חלקים מאלנבי ומאבן גבירול זה יהיה גרוע עוד יותר. אבל לוותר על הרכב? הגזמתם.
5.בחודשים האחרונים זה נהיה ברור יותר – כל ניסיון לעצור את התיעדוף ההתאבדותי של הרכב הפרטי נתקל בצווחות התנגדות היסטריות. התרעומת הציבורית נגד נתיבי הקארפול הניסיוניים, נגד אגרת גודש בכניסה לעיר, נגד הפחתת מקומות החניה ואפילו נגד פרויקטים של תחבורה שיתופית, היא תרעומת של נרקומן שנלחם על הסם שלו. בזעם ובחירוף נפש נאבק הציבור על הזכות להתנייד לבדו בתל אביב בקופסה קטנה ומזהמת משלו (1.2נוסעים בממוצע לרכב) ובמהירות ממוצעת של כ־18 קמ"ש.
6.השינוי ברמה האזרחית יבוא כנראה רק בכפייה, אבל האמת העגומה היא שמדינת ישראל עצמה מכורה לכלי רכב פרטיים ומרוויחה כ־30 מיליארדש"ח בשנה משלל המסים שמשלמים בעליהם. צודקים גם הטוענים שדרושה השקעה מסיבית בתחבורה הציבורית המקרטעת ובתשתיות רציניות של שבילי אופניים, אבל העובדה היא שגם כאשר מוצגות לציבור אלטרנטיבות טובות להתניידות בעיר כמו260כלי הרכב של אוטותל ו־40המיניבוסים של באבל, הוא בוחר שלא להשתמש בהן. כי זה פחות נוח, כי זה רק בתוך העיר, כי זה מצריך כמה דקות הליכה, כי זה לנסות את החיים בלי רכב פרטי. ואנחנו מעדיפים למות, תודה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
האם הדיסטופיות לבני הנעורים חזו את מאבקי הנוער הנוכחיים?
תונברג, יוספזאי וגונזלס (איור: דורון פלם)
שתיהן נערות שמובילות את המרד, שתיהן על הספקטרום האוטיסטי, הצמה של שתיהן הפכה לסמל, אבל גרטה תונברג וקטניס אוורדין ("משחקי הרעב") ממש לא לבד. בין "שחקן מספר אחת", מלאלה יוספזאי, "מפוצלים" ואמה גונזלס, הגבול בין בדיון למציאות מיטשטש
"הדבר הכי גרוע בלהיות ילד היה שאף אחד לא סיפר לי את האמת על מצבי… גדלתי קצת, ובהדרגה התחלתי להבין שכמעט כולם שיקרו לי בנוגע לכמעט הכל מרגע שהגחתי מבטן אמי".
"גנבתם את החלומות שלי ואת ילדותי עם מילותיכם הריקות… אנחנו בתחילתה של הכחדה המונית וכל מה שאתם מדברים עליו זה כסף ומעשיות על צמיחה כלכלית נצחית. איך אתם מעיזים!… הצעירים התחילו להבין את הבגידה שלכם".
שתי הציטטות האלה נשמעות כמעט כרצף אחד, אבל הן נגזרו משני מקורות שונים. הראשונה נלקחה מהפרק הראשון של "שחקן מספר אחת", ספר לבני הנעורים מאת ארנסט קליין שהפך לרב מכר ב־2011 ועובד לסרט בידי סטיבן ספילברג ב־2018. השנייה היא מתוך נאומה באו"ם של אקטיביסטית האקלים בת ה־16 גרטה תונברג בספטמבר 2019.
העתיד שמצפה לנו? "שחקן מספר אחת"
"שחקן מספר אחת" הוא רק אחד מצונמי של דיסטופיות לבני הנעורים ששטף את המדפים והמסכים לפני כעשור. הספר מתרחש ב־2045 בעולם שסובל מזיהום, פיצוץ אוכלוסין, מחסור בנפט ושאר אסונות שמגדירים אותו כפוסט אפוקליפטי, אף שעל פי כל הסימנים זה אכן העתיד שמחכה לנו. גיבוריו הם בני עשרה המשתתפים במשחק מציאות מדומה שמזמין אותם לברוח מהתמודדות עם המציאות המרה. שלוש שנים לפני "שחקן מספר אחת" יצא לאור הספר הראשון בטרילוגיית "משחקי הרעב" מאת סוזן קולינס, שהפכה לסדרת סרטים מצליחה. אליהם הצטרפו "מפוצלים", "הרץ במבוך", "גוף מארח" ורבים אחרים, בהם גם טרילוגיית "עיניים אדומות" מתוצרת הארץ.
הטקסטים האלה שונים מאוד מסרטי בתי הספר הטיפוסיים על נערים ונערות שממוקדים בשאלה עם מי ילכו למסיבת הסיום. נקודת המוצא של רובם היא שהמבוגרים הרסו את העולם במו ידיהם, והם ממשיכים להרוס אותו על ידי פיתוח אוטופיות מדומות שמדכאות את הרוח האנושית. כדי לשמר את שליטתם הרודנים נוקטים באסטרטגיה העתיקה של "לחם ושעשועים" – פחות לחם ויותר שעשועים – ומעסיקים את האוכלוסייה במיני משחקים מסוכנים. רק בני העשרה שמוחם עדיין לא הושחת יכולים לחשוף את השקר ולפעול להצלת העולם.
או כמו שגרטה אמרה בנאום שנשאה בדצמבר 2018 בוועידת האו"ם לשינוי האקלים שנערכה בפולין: "למדתי שאת אף פעם לא קטנה מכדי לעשות שינוי, ואם כמה ילדים יכולים לקבל כותרות בעולם כולו רק בגלל שהם לא הולכים לבית הספר, דמיינו מה נוכל לעשות כולנו יחד אם באמת נרצה". עוד היא אמרה: "אתם לא בוגרים מספיק לומר את האמת. אפילו את הנטל הזה אתם משאירים לנו, הילדים". הילדים נענו לקריאתה ויצאו במיליוניהם להפגין ביותר מ־150 מדינות ברחבי העולם בדרישה שהמבוגרים ינקטו בצעדים לעצור את הקטסטרופה האקלימית הממשמשת ובאה.
זכתה בנובל בגיל 17. מלאלה יוספזאי (צילום: Getty Images)
גרטה תונברג אינה הנערה היחידה בחזית. קדמה לה מלאלה יוספזאי מפקיסטן שב־2014, בהיותה בת 17, זכתה בפרס נובל על מאבקה למען זכותם של ילדים ללמוד. בנאום שנשאה באוסלו היא אמרה שהפרס "נועד לכל הילדים חסרי הקול שחייבים לשמוע אותם. ואני מדברת בשמם". גם אמה גונזלס מפלורידה עלתה לכותרות בפברואר 2018, בהיותה בת 18, כשנשאה דברים נרגשים בתיכון פארקלנד שבו נורו למוות 17 תלמידים. הנאום שבו קראה לחקיקה נמרצת להגבלת מכירת כלי נשק הפך לוויראלי וזכה לכותרת "We Call BS".
"אם כל מה שהממשלה והנשיא שלנו יכולים לעשות זה לשלוח 'מחשבות' ו'תפילות' אז זה הזמן שהקורבנות יהיו השינוי שאנחנו צריכים לראות", אמרה גונזלס. "אנחנו נהיה הילדים שקוראים עליהם בספרי לימוד, לא כי נהיה עוד סטטיסטיקה של ירי המוני באמריקה אלא כי נהיה הירי ההמוני האחרון… אנחנו נשנה את החוק… האנשים בממשל משקרים לנו ונדמה שאנחנו הילדים הם היחידים ששמים לב לכך ומוכנים לקרוא בולשיט איפה שאנחנו רואים אותו". כחודש אחרי אותו נאום גונזלס ותלמידים נוספים ארגנו מצעד מחאה בוושינגטון תחת הכותרת "מצעד למען חיינו". במקביל התקיימו כ־880 מצעדים דומים של בני נוער בארצות הברית וברחבי העולם. המצעד הבא מתוכנן ל־24 בינואר 2020.
דור K
הבלבול שיצרתי כאן בין גיבורות מהחיים לעולמות בדיוניים הוא מכוון. מבט בסרטים על המורדות הצעירות, בעיקר ב"משחקי הרעב", מייצר רושם ברור שהדבר הוא חלק מאותה תופעה של בני נוער שקוראים תיגר על המבוגרים ומתגייסים להציל את העתיד של בני דורם. בין אם הטקסטים הבדיוניים חזו את אירועי המציאות או היוו להם השראה, הקשר ביניהם מעניין, מה גם שהדמיון בולט גם בסוג התגובות שהנערות האלה מעוררות בקרב מעריציהן ומתנגדיהן.
כמה כותבים בעולם כבר הבחינו בדמיון וכינו את גרטה תונברג "קטניס אוורדין האמיתית". הפסיכולוגית הבריטית ב' ג'אנט היבס, שספרה "השנים הלחוצות של חייהם" עוסק בנוער של היום, אף הרחיבה את הכינוי לדור שלם. "השם הכי מקובל לקבוצת הגיל הזאת הוא דור ה־Z. אני קוראת להם דור K, על שם קטניס אוורדין, הגיבורה הנחושה של 'משחקי הרעב'", היא כתבה בגרדיאן. "כמו קטניס הם מרגישים שהעולם שבו הם חיים הוא עולם של מאבק תמידי – דיסטופי, נטול שוויון וקשה". לדבריה בני הדור הזה כבר אינם אדישים כמו דור ה־Y שקדם להם, אלא מבוהלים ומונעים לפעולה על ידי החרדה. מאמר באתר הנשים האמריקאי "Refinery29" ממשיך משם וטוען ש"זו סוג האנרגיה שגרטה מביאה איתה כשהיא פונה להמונים: דחופה, פרגמטית, חסרת הומור. זה מעורר חלחלה אך גם מרענן".
הצביעה על הבולשיט. אמה גונזלס (צילום: Getty Images)
ואכן, המנהיגות החדשות אינן מתנהגות על פי כללי הנימוס המצופים מנערות וגם לא על פי כללי האופנה. מונעות על ידי חרדה גדולה וזעם, הן זועקות את מה שיש להן לומר בקול גדול, חנוק מדמעות, בלי לחשוב איך הן נראות כשהן מצטלמות. למלאלה יוספזאי יש פצעי בגרות, ראשה של אמה גונזלס מעוטר בספיחס, והצמה של גרטה תונברג נקלעה כלאחר יד.
היה זה ריאיון שגרטה העניקה לטרוור נואה בתוכנית "The Daily Show" שעורר בי את האסוציאציה לקטניס אוורדין בגילומה של ג'ניפר לורנס. בחולצה כחולה וצמה היא נראתה צעירה מ־16 שנותיה, אך היא ענתה לשאלותיו בבהירות, בנחישות ובמודעות גבוהה למדע ולפוליטיקה של שינויי האקלים, ללא כל ניסיון לבדר את קהל הצופים של תוכנית האירוח הסאטירית הזאת. בהתייחסו לבחירתה להפליג לאמריקה בסירה סולארית נואה התבדח: "האם זו המורשת הוויקינגית שלך?". אני דמיינתי אותה עם צמתה בספינת עץ עתיקה, ולפתע ראיתי בעיני רוחי את הנערה השנייה עם הצמה והקשת.
אייקון של מרי. קטניס אוורדין
שלא כמו תונברג וגונזלס, קטניס אינה נואמת. הנאומים שנכתבים עבורה על ידי מניפולטורים משני הצדדים הם שקר, ובהיותה חשדנית מטבעה היא מעדיפה לשתוק. את מרדנותה היא מבטאת באופנים אחרים. "משחקי הרעב" מתרחש באמריקה פוסט אפוקליפטית, שבה 12 מחוזות החיים בעוני מרוד נשלטים על ידי הבירה העשירה, ומדי שנה נערכים משחקים קטלניים שנועדו להזכיר לנתינים את מחיר המרדנות. המשחקים האלה הם שילוב של תוכנית ריאליטי וקרבות גלדיאטורים נוסח רומא העתיקה, שבהם מוקרבים נציגים צעירים של המחוזות לתאוות הדם של הצופים בקפיטול.
"קטניס אוורדין, נערה מסכנה ולא יציבה עם כישרון קטן בחץ וקשת. לא הוגה, לא מנהיגה, רק פנים בהמון. היה לה ערך למרד שלכם כי אין לכם חזון אמיתי או מנהיג אמיתי"
קטניס, הקשתית עם הצמה, מתחילה לצבור אוהדים כשהיא מתנדבת להחליף את אחותה הקטנה כנציגת המחוז, והופכת לאייקון של מרי כשהיא שוברת את כללי המשחק פעם אחר פעם. היא לא עושה שום דבר כדי להיות פופולרית – היא הופכת לכזו בשל היותה מתריסה מטבעה. בניסיון לשלוט בדימוי שלה מפיקי המשחק מלבישים אותה בשמלות פאר ומאפרים אותה בכבדות, אבל ברור לכל שלא נוח לה עם המלאכותיות והיא משילה אותה מעליה ברגע שהיא יכולה.
הרודן סנואו (דונלד סתרלנד) מתחיל להבין את עוצמת השפעתה של קטניס על הציבור כשהוא רואה שנכדתו קולעת את שערה לצמה כמותה, ולשאלתו היא עונה שכל הבנות בבית הספר מסתרקות ככה. משום שלא הצליח לחסל את הנערה המרדנית הוא מנסה להשתמש בה ולהפוך אותה לכלי תעמולה לממשל. אותו דבר בדיוק תנסה לעשות גם מנהיגת המורדים (ג'וליאן מור), שתפעיל עליה לחץ להפוך לפנים של המרד. קטניס מצטרפת למורדים אך מסרבת להפוך לכלי משחק בידיהם. היא פועלת אך ורק על פי האינסטינקטים שלה. בתגובה הנשיא סנואו נושא נאום לאומה: "קטניס אוורדין, נערה מסכנה ולא יציבה עם כישרון קטן בחץ וקשת. לא הוגה, לא מנהיגה, רק פנים בהמון. היה לה ערך למרד שלכם כי אין לכם חזון אמיתי או מנהיג אמיתי".
אלה בדיוק התגובות שמעוררת גרטה בקרב מתנגדיה. אנשים שלא רוצים לשמוע את מה שיש לה להגיד טוענים שהיא מדקלמת נאומים שנכתבו עבורה על ידי גופי שמאל למיניהם, ומוסיפים שהיא "לא יציבה מבחינה נפשית", כפי שצייץ למשל מקסים ברנייה, חבר פרלמנט קנדי ממפלגת הימין הקיצוני. הערותיו עוררו ביקורת נרחבת, והוא מיהר להבהיר שלא התכוון לפגוע בה. "רציתי להראות שהבחירה של התקשורת ושל קבוצות בעלות השפעה להפוך אותה לדוברת של זריעת הבהלה האקלימית אינה תמימה. הקבוצות האלה מנצלות את האישה הצעירה הזאת ככלי משחק". דוברי ימין ומכחישי התחממות גלובלית אחרים היו קיצונים עוד יותר בהתקפותיהם עליה, וגם הנשיא טראמפ לא חסך את דבריו עליה בציוץ ההוא. גם אמה גונזלס ועמיתיה הותקפו בטענה קונספירטיבית שהם "שחקני משבר" שמקבלים שכר מארגוני שמאל למיניהם.
She seems like a very happy young girl looking forward to a bright and wonderful future. So nice to see!https://t.co/1tQG6QcVKO
למתקפות עליה גרטה השיבה בציוץ: "אני באמת לא מבינה מדוע אנשים בוגרים בוחרים לבזבז את זמנם בגיחוך ובאיום על בני עשרה וילדים שמקדמים מדע… אני משערת שהם פשוט מאוימים על ידינו". מנגד גם מחמאות לא מרגשות אותה. "בבקשה תחסכו בשבחים", היא אמרה בקונגרס בתגובה להילולים מהדמוקרטים. "אנחנו לא רוצים את זה. אל תזמינו אותנו לכאן כדי להגיד לנו כמה מעוררי השראה אנחנו בלי לעשות שום דבר בנושא. זה לא מוביל לכלום".
גיבורות על הרצף
קל להאשים את גרטה בחוסר יציבות נפשית, משום שהיא עצמה שיתפה את העולם בהיותה על הספקטרום האוטיסטי. "יש לי אספרגר אז לא אכפת לי מהקוד החברתי", היא אמרה בראיון ל־CBS. "זה עושה אותך שונה, גורם לך לחשוב אחרת, בעיקר במשבר כזה גדול כשאנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה". היא אפילו הגדירה את האספרגר ואת ההפרעה הטורדנית כפייתית שבאה איתו כ"כוח העל" שלה. כוח העל הזה עוזר לה להתמקד בנושא האחד שהיא מקדמת ולא לקחת ללב את ההתקפות עליה. ההתעלמות שלה מהקודים החברתיים והנחישות שלה להמשיך במאבקה מעורר השראה בקרב בני גילה, כמו גם העובדה שהיא לא מזוהה פוליטית, ומתעקשת להישאר כך – בחירה טבעית כשאת בת 16.
קטניס אוורדין אמנם לא אובחנה רשמית כאוטיסטית, אבל האינטרנט מלא בטקסטים המפתחים תיאוריה שלפי כל הסימנים גם היא נמצאת על הספקטרום. היא מתבודדת, חשדנית וחסרת כישורים חברתיים, והיא מתקשה להבין רגשות של אחרים ואת הציפיות שלהם ממנה. היא כל כך ממוקדת בצורך שלה להציל את היקרים לה – בהתחלה את אחותה ואחר כך את אהובה – שלפעמים היא מפספסת את התמונה הגדולה. אבל כמו במקרה של גרטה, המיקוד הזה הוא שעוזר לה לצלוח את כל המכשולים.
התסמונת שלה היא כוח העל שלה, כמו אצל תונברג. טריס, "מפוצלים"
אם כבר הגענו לאבחונים פסיכולוגיים, התסמונת של גיבורת הטרילוגיה הדיסטופית "מפוצלים" מאת ורוניקה רות' (2011) – שעובדה גם היא לסדרת סרטים – מופיעה בשם היצירה. בלי להיכנס לפרטים, כמו כל בני גילה טריס בת ה־16 עוברת סימולציה שמגדירה אותה כ"מפוצלת", ובעולם ההפוך שלה זה אבחון שמגדיר אותה כבעייתית. הבוחנת חרדה לגורלה ואומרת לה שמשום שאינה מתאימה לאף קטגוריה "הם לא יכולים לשלוט בך" ולכן "את מאיימת עליהם", משפט שמחזיר אותנו לציוץ של גרטה. הפיצול של טריס הוא כמו האספרגר של גרטה – כוח העל שלה שמאפשר לה לחשוב מחוץ לקופסה ולהוביל את המרד.
בסוף הסרט האחרון בסדרת "משחקי הרעב" (זהירות, ספוילר) המורדים פולשים לקפיטול, לוכדים את הנשיא סנואו ומציעים לקטניס את הכבוד להוציאו להורג בטקס פומבי. אלא שבשלב זה הנערה כבר הבינה שגם מנהיגת המורדים היא רודנית כמותו, וברגע האחרון היא מסיטה את הקשת ויורה חץ בלבה. ההמון משלים את המלאכה. רק בנפול המנהיגים משני הצדדים העולם מקבל סיכוי להחלים. האם גם תונברג וגוזנזלס יוכלו לשליטים הציניים שטובת העולם אינה לעיניהם?
בינתיים, בעולם שלנו, סינמטק תל אביב הציע במהלך סוכות קורס לנוער "בהשראת גרטה תונברג" שנושאו "הכוח של ילדינו בעידן שהמצלמה פוגשת חלומות". הטקסט הזה הוצמד לנאומה של גרטה באו"ם שהוקרן שוב ושוב במסכים הדיגיטליים הגדולים בחזית הבניין, בין טריילרים לסרטים חדשים וישנים, וגרטה כמו נשאבה לתוכם, כגיבורת סרט משל עצמה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![העתיד שמצפה לנו? "שחקן מספר אחת"](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2019/11/1_V_gvXu7MhjJ9D6pUaE17Qw-1000x563.jpeg "העתיד שמצפה לנו? "שחקן מספר אחת"")
!["קטניס אוורדין האמיתית". גרטה תונברג (צילום: Getty Images)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2019/11/Greta-Thunberg-getty-1000x1313.jpg ""קטניס אוורדין האמיתית". גרטה תונברג (צילום: Getty Images)")
![התסמונת שלה היא כוח העל שלה, כמו אצל תונברג. טריס, "מפוצלים"](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2019/11/divergent_2.0.0-1000x667.jpg "התסמונת שלה היא כוח העל שלה, כמו אצל תונברג. טריס, "מפוצלים"")
