בקצב שהדברים רצים בתל אביב, קשה מאוד לעצור ולהביט אחורה. אבל ההיסטוריה של העיר רצופה במקומות שעדיין עומדים, מגישים את אותו האוכל שהגישו גם לפני עשורות שנים, לפעמים גם בקום המדינה. הם לא סתם שרדו – מוסדות האוכל הוותיקים בעיר נשארו כאן כי מה שהם עושים אף אחד אחר לא עושה טוב כמותם, ואם אתם רוצים ארוחה טובה ומיוחדת בו זמנית, אין יותר ללכת על בטוח ממנה ששרדה את כל מלחמות ישראל. כן, גם את זו. לא טוב לכם?נסו אותנו ביום אחר.

>>נאס דיילי: בית קפה יפהפה נפתח באזור הכי דרומי בתל אביב

איציק ורותי

למה כדאי:כי הכריכים שהתחילו בלהאכיל שינקינאים עוד בשנות ה-50 הפכו לאורך השנים לקלאסיקה של נוסטלגיה תל אביבית, ומה שמתאים להורים וילדיהם שתוקעים כריך בדרך לבית הספר/עבודה, וגם לקלאברים שהיו מגיעים בשעות לא שעות כדי לסיים את הערב, חייב להיות כריך מיוחד.
מה טעים:הכל תלוי בפייבוריט שלכם – יש כאלו שנשבעים בשם כריך סלט הקישואים, אחרים יהרגו בשביל כריך אומפטי (או בשמו המלא, אומפטי טומטי) עמוס. העיקר שזה ירגיש כמו הפסקת 10 הכי מפנקת שהיתה לכם.
אווירה:POV: אתה רואה אותה בדרך לגימנסיה
>> איציק ורותי, פרישמן 42

מי ומי

למה כדאי:כי למרות שכבר לא נדיר למצוא מנות חזיר מוצלחות ברחבי העיר (או הארץ), דבר שכזה כמעט ואין – סטייק לבן על הגריל של מסעדת פועלים אמתית, לא וריאציית שף ולא מחווה מתחכמת. אין יותר ריל דיל מזה, ותעבירו את הטחינה.
מה טעים:נו מה, בשביל איזו עוד מנה אנשים טיילו מרחבי הארץ לעבר דרך פתח תקווה? סטייק לבן בפיתה, ואל תתביישו על הטחינה בבקשה.
אווירה:POV: את חילוניה מרדנית בסבנטיז
>> מי ומי, מנחם בגין 35

סנדר

למה כדאי:כי מה אומר יותר להתחבר לשורשים מאשר אוכל יהודי טוב? תפריט מזרח אירופאי שמוגש כפי שהוא מאז קום המדינה, וכל מה שהשתנה זה שעכשיו יש גם וולט. ולמרות התדמית שצבר המטבח האשכנזי, תמצאו שם אוצרות של טעמים באווירה שכמעט ועברה מהעולם המודרני.
מה טעים:קרפלעך, ראש דג ממולא, מרקי עוף יהודיים, קורקבנים ברוטב גולש וכל מה שסירבתם לאכול בשולחן החג כילדים, אבל כמבוגרים גיליתם ששם נמצא כל הטעם.
אווירה:POV: אתה הבחור הכי עשיר בשטעטל
>> סנדר, לוינסקי 54

• אוכלים שותים
• איציק ורותי
• סנדר
• מי ומי
• מסעדות מומלצות

>> לפני שלוש שנים בדיוק, בראשית ימיו של המדור הזה,אירחנו כאן את דנאי פורת, אז רקדנית צעירה מאוד באנסמבל בת שבע. שנה אחר כך היא כבר הצטרפה ללהקת בת שבע עצמה והנה בקרוב תוכלו לראות אותה ב"מומו" מאת אוהד נהרין (29.9-23.9 בסוזן דלל,כרטיסים כאן), ובחודש דצמבר גם במופע "אנאפאזה 2023" שחוזר לחמש הופעות בלבד ב-Expo TLV (כל הפרטים וכרטיסים כאן). איך שהזמן רץ.

>> העיר שלנו: 7 המלצות לוהטות שקיבלנו השבוע בתל אביב
>> הצביעו תל אביב: סקר טיים אאוט הבינלאומי 2024 יוצא לדרך

1. בוסר

בר יין אהוב מאוד ברחוב החשמל. קשה לי להגיד שיש בו תמיד מקום לשבת, אבל ממש כדאי לנסות. הסיבה לזה היא כנראה בגלל שנעים לשבת שם, יש יינות מעולים, וקצת אווירה של מסיבת כיתה מאווררת. מקום טוב של אנשים טובים.החשמל 5

2. ענן

בר וחנות תקליטים שעוד אפשר להגיד עליו שהוא נחבא אל הכלים, אבל מי שיודע דבר או שניים יודע שכדאי לבקר שם. הוא נפתח בשנה האחרונה על ידי אנשים מתוקים שאוהבים מוזיקה ואלכוהול, ותמיד כיף לשבת על הבר או בחוץ ולהנות מהשילוש הקדוש ביותר: מוזיקה טובה, אנשים אהובים, ואלכוהול טוב.רענן 36

3. סנדר

סנדר היא מסעדה של אוכל יהודי שהיא כמו מנהרת זמן. מלאה בתמונות על הקירות ועיצוב ישן שמחבק. אוכל מדהים (גם למי שלא אוהב גפילטע כמוני) ואנשים טובים שמחכים להאכיל ולהשקות. במקום הזה סבא שלי היה אוכל לפני חמישים שנה.לוינסקי 54

4. המקום של רמי

בתקופה שגרתי ביפו, הייתי חולפת מדי פעם ברחוב דאנטה (רחוב קטן שיוצא משדרות ירושלים), ותמיד הסתקרנתי מהמקום הקטן הזה שנראה שלא ישב בו אף אדם מעולם, ובו זמנית שיש בו סוד הצלחה שרק מובחרים יודעים עליו. לרוב המקום היה סגור ומדי פעם כשהיה פותח הייתי מצליחה להגניב מבט פנימה ולראות איש מתוק שאוהב אוכל ומחכה להאכיל אנשים. יום אחד החלטתי לבדוק מה העניינים שם, וגיליתי את הסנדוויץ חביתה הכי טעים שטעמתי; אווירה של בית כזה, סנדוויץ' שלא מנסה להיות משהו שהוא לא, כזה שגורם לך לרצות לחזור אליו יום למחרת. והדבר הכי יפה בו הוא שהוא עולה 10 שקלים.שדרות ירושלים 83

5. חוף גבעת העלייה/עג'מי

בתור מישהי שגדלה באי ביוון, הסטנדרטים שלי לים גבוהים מאוד. אני מאוד אוהבת את הים, אבל לרוב ממש קשה לי לבלות בו בעיר, מרגישה שהכל סוגר עלי ושאין קסם. משהו בסטינגס של חוף גבעת העלייה, המים הקצת יותר צלולים, הקשתות, הריח של יפו, גורם לי לאהוב את החוף הזה במיוחד ולהרגיש בו בבית.

מקום לא אהוב בעיר

לא מקום ספציפי, אבל שונאת ממש שהעיר נראית כמו אתר בנייה אחד גדול. ואם כבר בונים בה כל היום, אז לפחות שידאגו ששאר התשתיות בה יהיו סבירות ולא יהיה ריח של שתן ברחוב.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט "קרוב אלי" של תום נשר. צפיתי בו לאחרונה, וחוץ מזה שאני אוהבת את תום מאוד ומחוברת אליה ולמשפחתה המדהימה, היצירה הקולנועית הישראלית שלה פגעה לי בלב כל כך עמוק ופתחה אותו. היא מצד אחד הדהדה בי כמה חזק המוות טמוע בנו כאן, ומצד שני הראתה לי כמה יופי וכישרון ועומק יש במקום הזה ובאנשים כאן. הקסם שבסרט עצמו, וההבנה שחיים כאן בינינו כמויות של בני אדם מדהימים וחכמים שיוצרים מבפנים ויש להם הרבה מה להגיד ולעשות – עושה טוב בלב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"הנזיר והרובה", סרט יפהפה של פאוו צ'וינינג דורג'י; במאי וצלם בהוטני. הסרט מספר את סיפורה של מדינת בהוטן בשנת 2006, שמתחילה את צעדיה בהתחברות לאינטרנט וטלוויזיה ועומדת בפני שינוי קיצוני – מעבר ממשטר מלוכה לדמוקרטיה. תושבי בהוטאן, למרבה האירוניה, נבהלים מהמחשבה על הפיכתם לדמוקרטיה, ולא יודעים עליה אם היא טובה להם או רעה. בסוף הסרט ישנה סצנה שריגשה אותי ממש, שבה הלאמה הבהוטני מבקש לגרש את כל הרוע מאדמת בהוטאן, בהיערכות לקראת הדמוקרטיה כדרך שהולכת ליצור מציאות חדשה, ולכן עורך טקס לאנשי בהוטאן בו הוא אוסף את כל הרובים והאקדחים שנמצאים על אדמת בהוטן, וקובר אותם בבור עמוק באדמה.

הרגע הזה פתח לי את הלב ממש, הזכיר לי שיש טוב בעולם, וגרם לי להאמין שאולי אולי אולי אם אדם סוחף ומעורר השראה כמו הלאמה ירים יתגלה אלינו, אולי נצליח להוריד את הנשקים ולהחזיר את האור לכאן. לאורך כל הסרט, ההתבוננות באזרחי בהוטאן מתגרדים במקומם לאור המחשבה על דמוקרטיה פתחה לי את הראש, וגרמה לי לשאול, מה זו בעצם הדמוקרטיה הזו שאנחנו מקבלים כ"דרכה של העידן המודרני" ומתגאים בה כל כך, אם חסרים בה כל הערכים שהיינו רוצים לחיות על פיהם חיים שלווים של שלום. הסצנות האלו נתנו לי השראה להילחם על הצורה של הדמוקרטיה שהייתי רוצה שנחיה על פיה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"עומדים ביחד", תנועה פוליטית שבה נאבקים יהודים וערבים יחד למען השלום בדרכים מדהימות. הם ארגון אחד מבין כמה שמביאים תקווה לצדק, שוויון ושלום במדינה הזו. היכולת שלהם להכיר בזה שאף אחד מאיתנו לא הולך לשום מקום, להסתכל על העוולות שנעשים כאן בצורה כנה ומציאותית, ולפעול בשביל שינוי וחיים משותפים ובטוחים של יהודים וערבים, נותנת לי השראה ותקווה שיש לנו סיכוי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל אדם כאן שמצליח להתרכז בחייו האישיים והקהילתיים ולעבוד וליצור ולעשות טוב, ובמקביל להילחם בצבא/ לדרוש שינוי, ולהיאבק שיהיה לנו עתיד טוב במקום הזה.

מה יהיה?
כבר לא יודעת. חיים במדינה הזו האנשים הכי מדהימים בעולם, ואיכשהו הגענו למצב שהאנשים הכי גרועים אחראיים עלינו, ואני רק רוצה להאמין ולקוות שהאנשים המדהימים שחיים כאן, מחכה להם עתיד טוב.

• העיר שלי
• בת שבע
• מחול
• בוסר
• ענן בר
• סנדר
• חוף העלייה

זה לא זמן טוב להיות מסעדה בתל אביב. רוב הזמן הוא לא זמן טוב להיות מסעדה בתל אביב, אבל עכשיו במיוחד. דווקא בשל גלי הסגירות הנוכחים, רצינו לספק קרן אור של אופטימיות ולהזכיר שיש מקומות ששורדים פה אפילו יותר זמן משמדינת ישראל קיימת. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה ועוד נספיק להכין קינוח. אלו השורדות הכי מצטיינות של סצינת האוכל התל אביבית.

>>שאלנו את ותיקי מסעדות העיר "איך מסעדה יכולה לשרוד תקופה שכזו?"

אולימפוס

ותק:92 שנה
מה הסיפור:מסעדה יוונית בלקנית והמסעדה הכי ותיקה בארץ, לכן גם המיתולוגית ביותר. בכל זאת – יוון, מיתולוגיה – ברור שיהיה כאן סיפור. המסעדה נפתחה ב-1932 בפינת הרחובות קישון-לוינסקי על ידי שלמה סטרומזה שעלה מסלוניקי, והייתה בית גידול לטבחים ומסעדנים רבים שהמשיכו אחר כך לפתוח מסעדות בלקניות משלהם כמו תרמית פרמידה. בתחילת שנות התשעים עברה המסעדה למשכנה הנוכחי מול בית מעריב, ועברה לידיו של פפו נחמן – סלוניקאי גם הוא, שכיום בנו יונה מנהל את המסעדה יחד עם בנו וכלתו. המסעדה, שהפכה במירוץ השנים למוסד מוביל ומצליח, שומרת על חזות מסעדת הפועלים וזה כנראה סוד ההצלחה, שכן לא נכנעה לטרנדים חולפים ולא נתנה להצלחה לעלות לה לראש. האוכל הוא עדיין אותו אוכל אותנטי, יווני ונהדר, טרי ומתובל כמו שצריך. בלי דאווינים מיותרים.
מנה חובה: מוסקה
קרליבך 7

שמוליק כהן

ותק:88 שנה
מה הסיפור:מסעדת שמוליק כהן קיימת עוד מלפני קום המדינה, באותו לוקיישן מאז 1936 (!) ויש מאחוריה לא פחות מארבעה דורות בשלנים. כיום תומר רוזין, הנין של רבקה (אמו של שמוליק כהן) הוא זה שמנהל את העניינים יחד עם אמו ציפי. ההיסטוריה המכובדת הזאת עשויה להסביר את קסמו של המוסד שמגיש אוכל יהודי מזרח אירופאי כמו בשטעטל, עם מפות לבנות מגוהצות, אווירה שמחה ותצלומים מפעם על הקירות שמזכירים לנו כי מדובר בפיסת היסטוריה מכובדת. האוכל גלאט כשר למהדרין, ובתפריט תמצאו את כל הקלאסיקות מבית סבתא (לפחות סבתא כלשהי) כמו גפילטע פיש כהלכתו עם חריין, טשולנט, רגל קרושה, סלט ביצים עם גריבלאך ועוד רבים, טובים ומנחמים בטעם מבורך של פעם.
מנה חובה:טשולנט עם קישקע
הרצל 146

קיטון

ותק:79 שנה
מה הסיפור:מנשה קדישמן אמר על קיטון ש"כולנו הומלסים בנשמה וקיטון מזכיר לנו את הבית שאבד". הציטוט הזה מסביר הכל – את קסמה של קיטון, את העובדה שהיה למקום עבור תל אביביים של לפני קום המדינה, כבר אז, כפיסה נוסטלגית מבית שאבד, וגם את העובדה שהיא ממשיכה לשרוד גם היום באותה המתכונת – אוכל יהודי בנוסח מזרח אירופאי. נהדר, אותנטי ולא מתחנף, וכזה שנראה כי לא עומד להתיישן אף פעם. תמצאו שם את כל הקלאסיקות של פעם – החל מקיגל, כבד קצוץ וצימעס, כלה בוורניקס רכים וממולאים תפוחי אדמה ועד טשולנט בשרי לפי הספר.
מנה חובה:ורניקס
דיזינגוף 145

סנדר

ותק:76 שנה
מה הסיפור:מי שמבשל היום בסנדר זה זמי שרייבר, דור שלישי למקימי המסעדה התל אביבית שנמצאת איתנו מהשנה הראשונה של המדינה. המורשת המפוארת הזו ניכרת בכל פינה בסנדר, החל מהתפריט המזרח אירופאי המסורתי שלא נס ליחו, כלה בעיצוב הנושן שנראה כאילו נלקח מהסיקסטיז, ועד האווירה הביתית והחמימה שמצויה במקום. לאכול מרק עוף עם קניידלך בסנדר כשבחוץ גשם זלעפות, זה תענוג ששמור למיטיבי לכת ואנחנו מקווים שלא יעלם לעולם.
מנה חובה:מרק עוף עם קניידלך
לוינסקי 54

מונקה

ותק:76 שנה
מה הסיפור:מונקה היא מסעדה בולגרית שנפתחה ביפו, שבימים עברו הייתה בולגריה הקטנה, ואיכלסה חלק גדול מהעלייה הבולגרית שהגיעה ארצה. המסעדה שומרת על הקסם שלה עם קבב לפי הספר, תבשילים בלקניים ריחניים, מוסקה בשרית לעלות בשבילה לרגל, בצקי פילו ממולאים ומופלאים,וגם עדת לקוחות קבועה ומושבעת שמזכירה את יפו של אז, ונותרת נאמנה גם שנים אחר כך.
מנה חובה:שקמבה צ׳ורבה
יהודה הימית 15

מרסנד

ותק:69 שנה
מה הסיפור:וולטר וחנה מרסנד פתחו את בית הקפה בפינת הרחובות פרישמן בן יהודה, במחצית שנות החמישים של המאה הקודמת. הם הביאו איתם מאירופה עוגות עתירות קצפת ואירחו דרך קבע את מיטב הגאוורדיה הייקית של תל אביב. בעשרים שנה האחרונות ניהל את בית הקפה בועז טרגרמן, שסגר אותו לפני ארבע שנים למורת רוחם של קהל הלקוחות הקבוע. אלא שהגעגוע החל לפעום, ואחרי שמרסנד התארח בבתי קפה אחרים, בועז נפתח שוב לפעילות, רק בלוקיישן ובוויב מעודכן יותר, אבל עדיין בבן יהודה. וכן עדיין יש לטקעס ועוגות אוסטרו הונגריות בויטרינה.
מנה חובה: ד"ש מסבתא
בן יהודה 71

אבו חסן הדולפין

ותק:65 שנה
מה הסיפור:את אבו חסן פתח עלי קרוואן, תחילה עם עגלה ארעית בשכונת עג'מי, ובמהרה השכנים התלהבו מהתוצרת והוא פתח מסעדה קבועה שרבים עלו בעקבותיה לרגל. מאז נוספו שתיי מסעדות נוספות ולא מעט גלגלולים עברו על אבו חסן, אבל דבר אחד בטוח – החומוס באבו חסן היה ונותר חומוס מנצח. חומוס שמגיעים מכל הארץ לבוא לנגב ומנת משולש שלא נוותר עליה בעד שום הון.
מנה חובה:משולש
הדולפין 1

חיים נלו

ותק:64 שנה
חיים נלו הוא מוסד מיתולוגי ששוכן החל מתחילת שנות השישים ברחוב אילת. כמו דברים טובים רבים, גם הוא החל כדוכן גריל שהתרחב אט אט למסעדה שהיא היום, ובמירוץ השנים נודע לתקופה בתור הקבב הטוב ביותר בארץ. נלו כבר לא איתנו, אבל העסק נותר במשפחה כששני הבנים למשפחת נלו המשיכו את דרכו. המסעדה אמנם שופצה מאז, אבל הרוח היא אותה הרוח והם מקפידים בדומה לאביהם על בשרים בגריל בנוסח רומני, מבלי לשכוח את קבב, כבדים מטוגנים, סרמלה וסטייקים מובחרים מבשר שמיישנים במקום. כמובן נמליץ להוסיף לשולחן איקרה, חציל רומני, כבד קצוץ ופאפנש לקינוח.
מנה חובה: סרמלה
אילת 11

שבתאי היפה

ותק:62 שנה
מה הסיפור:שבתאי היפה היא אחת ממסעדות הדגים הראשונות בארץ, שהחלה את דרכה בתחילת שנות השישים – איך לא – כדוכן שמגיש דגים מטוגנים בתוך כיכר לחם. מאז עברו לא מעט דגים בחכה, והמסעדה הפכה לטברנה פופולרית ומובילה בישראל המגישה דגה טרייה, פירות ים וגם מזאטים טריים ורעננים. את המסעדה הקים אביו של שבתאי, ראובן סקנדריון, כשעלה ארצה מטורקיה, ובשנים האחרונות ניהל אותה בנו שבתאי, הלוא הוא שבתאי היפה. בחודשים האחרונים הלך שבתאי לעולמו, וכיום מנהל את המסעדה בנו. בקיצור, שלושה דורות של דגים מטוגנים, מדובר במורשת מכובדת.
מנה חובה:קלמארי מטוגן
הצורפים 38

מי ומי

ותק:55 שנה
מה הסיפור:מסעדת מי ומי ממוקמת ברחוב מנחם בגין כבר 55 שנה. רוב השנים זה עבד טוב מאוד, עד שב-2016 המסעדה נקלעה להריסות בניית הרכבת, והרשויות נותרו אדישות למצוקתה של הבעלים שלומית פורמן, שהותשה והחליטה לסגור. אלא שהיופי במוסדות כאלה הוא שמאחוריהם עומדים לא רק בעלים למודי ניסיון וקרבות, אלא גם צוות עובדים נאמן, שבמקרה הזה התאגד במרץ כדי להותיר את המסעדה פתוחה עד שהצליח במשימה, והפך לבעלים החדשים. ואנחנו הרווחנו סטקייה לתפארת, וכך נשארה מנה אייקונית של סטייק לבן בפיתה שאנחנו רוצים שתישאר לנצח.
מנה חובה:לבן בפיתה
מנחם בגין 35

שמעון מלך המרקים

ותק:48 שנה
מה הסיפור:בהיכל המרקים של שמעון בכרם התימנים, עדיין תוכלו לראות פתיליות במטבח. הן מסודרות יפה בשורה כשעל גביהן סירים עמוסים בניחוחות, תבלינים (וחוויאג' במיוחד) וכל טוב הארץ. מה נגיד – אוטוטו חמישים שנה של ישיבה על כיסאות כתר ולגימה של מרק טוב ומהביל הן בהחלט לא עניין של מה בכך. את המסעדה מנהלת היום ביד מיומנת יונית סעדה, בתו של שמעון ז"ל שמקפידה על בישול של מרקי בשר לפי מיטב המסורת התימנית. ואם אתם שואלים אותנו, אנחנו ממליצים לפחות פעם אחת בחורף קר, לבוא לטבול לחוח במרק רגל.
מנה חובה:מרק רגל
יחיא קאפח 28

פאב עמירם

ותק:48 שנה
מה הסיפור:פאב עמירם הוא מקום של מסורת ומורשת, כזה שאפשר לבוא להשתכר בו באמצע היום. במרכזו בר עץ מהגוני כהה עם שלל בקבוקי שיכר מסקרנים, הוא כמעט מציין יובל, מעוצב ברוח אייטיז מובהקת ועדיין מצליח להישאר רלוונטי. נדמה שהן בזכות העובדה שאין מקומות רבים לשתות בהם באמצע היום (במיוחד לא כזו גינס צוננת), והן בזכות שמוגש בו אוכל פאבים מצוין הכולל נקניקיות שמנמנות, בייקון, צלעות חזיר, ירקות מטוגנים, צלחת ירקות שהפכה לאייקונית ועוד ועוד.
מנה חובה:נקניקיה וגינס
התערוכה 8

הבלינצ'ס ההונגרי

ותק:47 שנה
מה הסיפור:זו רשימה שחלק גדול ממהותה היא נוסטלגיה, ולכן ברור שנכלול בה את המסעדת הנוסטלגית הנ"ל. מסעדת הבלינצ'ס ההונגרי ברחוב ירמיהו היא מסעדה שלא בהכרח הייתה נפתחת היום, אבל היא משמרת את הרוח התמימה והרומנטית שהייתה בתל אביב בעבר וזהו סוד הקסם שלה. לאור נרות, מוזמנים הסועדים לעיין בתפריט ולבחור מבין מנות הבלינצ'ס השונות. הבלינצ'ס דקיק ועשוי בעבודת יד במקום כמובן, ויש לא מעט אופציות מפתות. בזירת המלוחים יש בלינצ'ס גבינה לבנה מלוחה, בלינצ'ס עם חציליםושום ואפילו אחד עם גולאש פטריות למיטבי לכת. בזירת המתוקים נמליץ על גבינה לבנה עם צימוקים למען השלמת החוויה הנוסטלגית.
מנה חובה:בלינצ'ס פלמבה
ירמיהו 35

חומוס אשכרה

ותק:45 שנה
מה הסיפור:יכול להיות שכשדן ורות תבור פתחו את חומוס אשכרה הם חשבו שתהיה רשימה כזו ונוכל להגיד – אשכרה 45 שנה? אז אשכרה. חומוס אשכרה ששוכן בירמיהו כבר 45 שנה, הוא חומוס שתמיד רוצים לנגב ולטבול בו פיתה חמימה. החומוס ניחן בטריות מירבית ובמרקם קרמי וחלקלק כראוי. מלבד זאת, יש במקום גם תבשילים ביתיים דוגמת אורז ושעועית ברוטב אדום, שווארמת פטריות ערבה לחיך ופלאפל טרי וחמים.
מנה חובה:אורז ושעועית
ירמיהו 45

טנדורי

ותק:42 שנה
מה הסיפור:מסעדת טנדורי של רינה פושקרנה הכירה לחיך הישראלי את נפלאות הטאלי. עם תבשילים הודים פיקנטיים, ערבים לחיך ובעיקר נאמנים למקור, אין ספק שלטנדורי מקום של כבוד בקולינריה התל אביבית והישראלית (וגם כוכבית, שכן זה המקום בו ביבי ושרה יצאו לדייט ראשון), במיוחד כאשר פושקרנה לא קפאה על הפניר והוסיפה להתחדש, לעדכן ואף לפתוח סניף נוסף בהרצליה השכנה. לפני שנה המסעדה עברה ממיקומה בכיכר דיזינגוף לטיילת, אבל הצ׳יקן טיקה עדיין אותו הטיקה.
מנה חובה:באטר צ׳יקן
טיילת הרברט סמואל 76

פרונטו

ותק:35 שנה
מה הסיפור:מסעדת פרונטו נפתחה לפני 35 שנה ברחוב נחמני על ידי המסעדן רפי אדר. אז היא הייתה מסעדה איטלקית קלאסית, מה שהיה נדיר למדי בנוף התל אביבי. ופקדו אותה אנשי עסקים רבים. אחרי עשרים שנה היא עברה ממיקומה המיתולוגי ברחוב נחמני, אל זה הנוכחי ברחוב הרצל. לא היה זה רק מעבר לוקיישן, אלא גם תפנית משמעותית ברוח המסעדה כאשר השף הצעיר דאז דיוויד פרנקל קיבל לידיו את המושכות. הוא התרחק בהדרגה מהמטבח האיטלקי הקלאסי והפך את המסעדה למסעדת עילית עם אוכל מצוין ועכשווי. אנשי העסקים עדיין פוקדים את המקום, וזו עדיין אחת מהמסעדות המצוינות בתל אביב.
מנה חובה:ברוסקטה מוצרלה ואנשובי
הרצל 4

טורקיז

ותק:33 שנה
מה הסיפור:מסעדת טורקיז שמשקיפה לגלי הים הטורקיזיים (סליחה, מילה קשה) היא ממסעדות הגורמה הראשונות בארצנו, ואחרי לא פחות מ-33 שנים, ברור שהיא כאן כדי להישאר. קהל היעד המצוי בה מורכב בעיקר אנשי עסקים, פולטיקאים וסלבס מקומיים. במטבח של טורקיז אופים את הלחם לבד, וגם כבישת הדגים ויישון הבשר נעשה במקום. כיאה לנוף הגלים, בתפריט תמצאו לא מעט מנות דגים ופירות ים טריות ונהדרות וגם תפריט יין מרשים לכל הדעות.
מנה חובה:פסטה פיצ'י דייגים
הרצל רוזנבלום 6

ברבוניה

ותק: 32 שנה
מה הסיפור:מסעדת הדגים מהמנצחות בעירנו והיא חפה ממניירות ומאמץ, ומצליחה כבר שלושה עשורים להיות בית למשפחות ופרלמנטים רבים. ברבוניה מתמקדת בדגה טרייה ומקומית, מזאטים צבעוניים וטריים וכמובן מנה של ערימת ברבוניות מטוגנות למהדרין שנתנה לה את שמה ולנו נתנה רבע שעה של התעסקות וסיפוק מירביים.
מנה חובה:ברבוניה
בן יהודה 192

מנזר

ותק:31 שנה
מה הסיפור:תל אביב לא תהיה תל אביב בלי המנזר. כן, ככה פשוט. קשה להסביר מהו בדיוק התמהיל של המקום הזה, שמצליח להיות בית לכל כך הרבה תל אביביים, אבל כולם שם בהחלט מבינים. אולי זו העובדה שהוא ניחן באווירה נונשלנטית ובלתי מתאמצת, שירות פמיליארי במידה ותפריט אוכל מצוין במחיר נוח. אולי זו העובדה שהוא פתוח לאורך רוב שעות היממה, קשה לשים על זה את האצבע אבל מה שבטוח – המנזר הוא באנקר של העיר כבר 32 שנה, ולחיי השנים הבאות.
מנה חובה:סלט קיסר עם אנשובי
אלנבי 60

ד"ר שקשוקה

ותק:31 שנה
מה הסיפור:מסעדתו של בינו גבסו בפאתי שוק הפשפשים היפואי, מדוברת עוד מימי הניינטיז העליזים לא רק בזכות מבחר השקשוקה האדיר שלה, אלא גם בזכות האוכל הטריפוליטאי המצוין שמבשל גבסו. לצד שקשוקה קלאסית, חמשוקה, שקשוקה חצילים, שקשוקה מרגז, יש שם קוסקוס ירקות מופלא, טבחה בסלק, מפרום ועוד קלאסיקות בניחוח של בית.
מנה חובה:שקשוקה מרגז
בית אשל 3

דיקסי

ותק:30 שנה
מה הסיפור:מסעדת דיקסי של חיים כהן לימדה את כולנו להעריץ אוכל אמריקאי בסגנון דיינר, שלא לדבר על מה זה הום פרייז, ולנצח נהיה אסירי תודה לחיים על כך. ערימת כנפיים מזוגגות שכבר הפכה לאייקונית, הום פרייז נמסים בפה לחלום עליהם בלילה, המבורגרים שמנמנים ומשובחים, כריך אנטריקוט מושלם, סלט קיסר עם תועפות פרמזן וגם עוגת גבינה ניו יורק צוננת וחד פעמית.
מנה חובה:כנפיים
יגאל אלון 120

מיטבר

ותק:30 שנה
מה הסיפור:מיטבר שנפתח בשדרות ח"ן לפני 30 שנה הוא מהסטייק האוס הוותיקים של עירנו ומהנחשבים בארץ, ובצדק. המקום מצליח לשמור על רמה גבוהה כבר שלושה עשורים, כי בשר מתיישן טוב, ובעיקר לספק לנו מענה הולם לדחף הקרניבורי הקדום שלנו עם בשרים איכותיים ומובחרים.
מנה חובה: אחרי הכל, ההמבורגר מנצח.
שדרות ח"ן 52

שצ'ופק

ותק:29 שנה
מה הסיפור:המסעדה אידאלית לארוחה משפחתית ומתחילה עם מזאטים טריים ומפתים שמוצעים לריפיל וניצבים בנדיבות במרכז השולחן, וממשיכה משם עם מנות עיקריות וגדולות של דגים בגריל, פירות ים מטוגנים או מאודים וגם מנה מופלאה של פיש אנד צ'יפס לחובבים. יש אפילו דפי צביעה לילדים שלא ישתעממו.
מנה חובה:מולים מרינייר
בן יהודה 256

איציק הגדול

ותק:29 שנה
מה הסיפור:בהיכל הבשרים הנודע של יפו, שהתחיל ממסעדה שכונתית ואינטימית וגדל עם השנים עד לחלל מרווח וגדול מימדים עם 250 מקומות ישיבה (וגם נוספו לו סניפים ואפילו שווארמה). כשתגיעו לאיציק ביפו, תוכלו לראות את נתחי הבקר המקומי מתיישנים ומוצגים לראווה, ותוכלו להנות ממגוון גדול של בשרים על הגריל יחד עם אינספור מזאטים לבחירה ולחם שנאפה בטאבון ומוגש חמים וטעים. משום מה, ממש מתגאים שם בואגיו.
מנה חובה:אנטריקוט על העצם
דוד רזיאל 3

בית תאילנדי

ותק:28 שנה
מה הסיפור:יריב מלילי הוא ללא ספק מי שהביא את המטבח התאילנדי לישראל, והפך אותו להיות אחד מהפופולריים והאהובים על ישראלים כיום. עם מנות עשירות ומופלאות שמבטאות את מירב המטבחים והסגנונות התאילנדיים, היכרות מעמיקה עם התרבות התאית ובישול פשוט מצוין – אין ספק שמדובר במסעדה מנצחת. חוץ מזה שנדמה כי אין כמעט תל אביבי שלא חגג איזו שמחה משפחתית בשולחן בבית תאילנדי, מסעדה שתמיד נזכור לה חסד נעורים ותמיד נשמח להגיע אליה שוב.
מנה חובה:מיאנג פלה
בוגרשוב 8

אגאדיר

ותק:27 שנה
מה הסיפור:הסניף הראשון של אגאדיר קם בנחלת בנימין והיה פתוח עד השעות הקטנות של הלילה, מה שהפך אותו לאבן שואבת של בלייני העיר. זאת כמובן יחד עם המבורגר מובחר ומצוין, מה שהיה די חלוצי וראשוני בשעתו. מאז ועד היום שומרים באגאדיר על רמה גבוהה של חומרי גלם, אווירה פאן וסליזית במידה שהולמת את חיי הלילה (שכבר נסגרים מוקדם יותר) וכמובן המבורגר מנצח.
מנה חובה: המעושן
נחלת בנימין 2

ארנסטו

ותק:27 שנה
מה הסיפור:מפות משובצות באדום לבן, נרות דולקים וריח של פרמזן מהמטבח. הו, בהחלט הגעתם לארנסטו, מסעדה איטלקית מתוקה ורומנטית שמזכירה ברוחה טרטוריות איטלקיות מסורתיות, ונשארת מהאהובות עלינו כבר כמעט שלושה עשורים. ארנסטו הבעלים של המסעדה הגיע אלינו מרומא, ומי שמבשל הוא אנג'לו דלה אריצי, רומאי גם הוא. מה שאומר אוכל איטלקי אותנטי וערב לחיך, ואפילו שמועה שזו המסעדה החביבה על חברי השגרירות האיטלקית.
מנה חובה:פסטה פוטסנקה
בן יהודה 90

מנטה ריי

ותק:26 שנה
מה הסיפור:מנטה ריי הוקמה על ידי עפרה ואבי גנור לפני 26 וכבר אז נודעה כמסעדת חופים אמיתית, שמבשלת דגים ופירות ים טריים במגוון טכניקות בישול ומקפידה על חומרי גלם מצוינים. שמה של מנטה ריי הולך לפניה, ואפשר לרשום לזכותה את אחד מהבראנצ'ים הראשונים שאכלנו בעיר. ונדמה שאין תל אביבי שלא אכל במנטה ריי, ומי שלא אכל אז בוודאי הריח. שכן בשיטוט אגבי בטיילת תוכלו להריח את הריח המשכר של הקלמרי המטוגן ותחלמו לקפוץ פנימה.
מנה חובה:סיר ברזל עם פירות ים
נחום גולדמן 6

הזקן והים

ותק:25 שנה
מה הסיפור:מה אנחנו אוהבים? ריפיל. מה אנחנו עוד אוהבים? ללא הגבלה. אז הזקן והים, המסעדה שנפתחה ביפו לפני חצי יובל על ידי יונס, עלי בהחלט קלטה את הטעם שלנו ועושה זאת נהדר לאורך השנים. עם נוף שובה לב, תפריט מגוון ונהדר, מנות נדיבות, מחירים נוחים והקפדה על חומרי גלם טריים ומצוינים אין ספק שזו הייתה ונותרה הגו טו של רבים.
מנה חובה:שרימפס מטוגן
קדם 85

שמשירי

ותק:24 שנה
מה הסיפור:מסעדת שמשירי הפרסית שבשוק לוינסקי היא מסעדה פרסית אותנטית שמגישה את מיטב המנות הקלאסיות של המטבח הפרסי. הניחנות במרכיבים בריאים ותיבול ענוג וייחודי שמוענק לאוכל באמצעות זעפרן, בלאנגו וקינמון. תמצאו בה חורשט (תבשיל) סבזי וחורשט עלו, אורז פרסי לתפארת, דולמה, בשרים בנוסח פרסי על הגריל וגם גונדי בעבודת יד כמובן.
מנה חובה:עש תורשי
נחלת בנימין 99

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• הזקן והים
• מנטה ריי
• ארנסטו
• אגאדיר
• בית תאילנדי
• איציק הגדול
• שצ'ופק
• מיטבר
• ד"ר שקשוקה
• דיקסי
• המנזר
• ברבוניה
• טורקיז
• פרונטו
• טנדורי
• פאב עמירם
• שמעון מלך המרקים
• מי ומי
• חיים נלו
• אבו חסן
• מרסנד
• סנדר
• קיטון
• אולימפוס

הלוואי שהחדשות של המדינה יהיו אביביות ומשמחות כמו החדשות שלנו, אבל עד שיש משהו חיובי לספר, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשמור אותו בשושו. אז מה יש לנו? מסעדה שנפתחת שוב לרגל עונת הרחצה, סניפים חדשים עם מאפים מפתים, ליל סדר במסעדה, תפריט פסח כדי שלא תצטרכו לעבוד קשה ופסטיבל יין להשתכר ולשכוח מהכל.

>>במסעדת "פרעצל" החדשה שבשוק הפשפשים יש יותר מאשר רק פרעצל

בקרוב כאן | ראמנייה של דין שושני

דין שושני –שפתח במהלך ימי המלחמה מסעדת ראמנים קטנהמתוך ביתו, אליה רשימת ההמתנה הרקיעה שחקים – הודיע אתמול בעמוד האינסטגרם שלו שהוא פותח מסעדת ראמן רשמית. כמובן לצד הראמן יהיו גם הפתעות נוספות מהמטבח היפני, כי מסעדה זה לא בית. נזכיר ששושני מכין ראמן מופלא בכמה גרסאות עם אטריות בעבודת יד ודיוק בכל הפרטים הקטנים. ומה לגבי הראמנייה החדשה? אד יקראו לה wabi והיא צפויה להיפתח בתחילת חודש מאי. נשאיר אתכם מעודכנים, אל דאגה.

שוב כאן | Hoc florentine

אחרי שהיינו עצובים להגיע להוק ולגלות את בית הקפה שלנו סגור, אנחנו שמחים להודיע שהוק פלורנטין פתחו שוב את שעריהם אחרי שיפוץ, והם ממש לא שבו בידיים ריקות. כעת נוספו לתפריט באן שמרים שוקולד שמופיע לנו בחלומות, בריוש ענוג בצורת חצי סהר ומילוי קרם פטיסייר, ועוגה שבתפריט נקראת ״עוגת ענן״, והיא רכה, עננית וממולאת בקרם בדיוק כפי שאתם מדמיינים. זאת לצד כריך הגריל צ׳יז האהוב, וסנאדו הביצים שכאבנו את היעדרו.
ראשון עד שבת בין 8:00-16:00, הרבי מברך 3

שוב כאן, אבל בחוף | לולי

מסעדת החוף לולי היא מסעדה עונתית שנפתחת עם תחילת עונת הרחצה, ואם חשבתם שאין לנו כאן ביץ׳ קלאב כמו באיביזה ומיקונוס, בלולי מזכירים לנו שגם אנחנו אחרי הכל עיר חוף. בשעות הבוקר יש ברחבה מיטת שיזוף כדי להיטגן קצת, והחל מהשעה 16:00 כשמדד הקרינה יורד, המוזיקה אט אט מתנגנת והקוקטיילים מתחילים להימזג. בגזרת האוכל שף כפיר ינין דואג לפתיחים מהנים, מנות דגים נאים נאות, עיקריות דוגמת שניצל, המבורגר ופילה דג, סלטים רעננים וגם מגוון בצקים מהטאבון. והמחירים? כמו במסעדת חוף, מה חשבתם.
הירקון 122 א, טיילת תל אביב חוף גורדון. 077-9386-252

תפריט פסח | סנדר

למסעדת סנדר ותק של 76 ומורשת משמעותית בהאכלתנו בימי שבת וחג. כעת לקראת פסח, אם במקרה אין לכם כוח לבשל אבל אתם רוצים לשמור על האווירה הביתית, האוכל של זמי שרייבר (דור שלישי למסעדה) הוא התשובה בשבילכם. אזבחג הקרוב בסנדר תמצאו תפריט עם מנות ראשונות כגון גפילטע (35 ש״ח), כבד קצוץ (35 ש״ח) וחזרת כמובן. משם תוכלו לעבור למרק עם קניידלך המופלא (35 ש״ח למנה), לשניצלים בקמח מצה(67 ש״ח), לקציצות הפסח, לקניש המצות במילוי תפוחי האדמה (35 ש״ח) וקומפוט לקינוח. המנות יגיעו מוכנות להגשה, ארוזות בקופסאות קשיחות ואטומות ששומרות עליהן, וכל שנשאר יהיה להסיר את העטיפה, לחמם ולהגיש.
ניתן להזמין עד ה17.4, באיסוף עצמי ללוינסקי 54 או במשלוח. 055-953-6665

סדר פסח | טשרניחובסקי 6

בביסטרו הפורטוגזי טשרניחובסקי 6 יקיימו השנה ארוחת ליל סדר באווירה חגיגית ומשפחתית. מדובר בארוחה שאידאלית לכל מי שמאס בשאלות ״מתי תתחתן״ של הדודה אך מעוניין בלחגוג חג כהלכתו באווירה שמחה ומשותפת. בתפריט, ארוחת ליל סדר חגיגית שכוללת לפי מיטב המסורת כבד קצוץ עם בצל מטוגן בשמאלץ, פולנטה רכה וירקות צלויים, קרפצ׳יו בקר ונוספות שיוגשו למרכז השולחן. בגזרת העיקריות יהיה ניתן לבחור בין ביף בורגניון, שוק אווז קונפי ביין פורט, פילה דג צרוב בקרם שורשים או עוף בפלפלים, בצל וזיתים. יהיו גם אופציות לטבעונים וצמחונים בהזמנה מראש. לקינוח, סמיפרדו ועוגת גבינה ולשתייה כוס יין הבית ושתייה קלה.
מחיר לסועד: 420 ש״ח, יש להזמין מראשבאתראו בטלפון03-6208729

תפריט בוקר חדש | orby

בבית הקפה הכי היפסטרי לא מפסיקים לחדש ולהפתיע וכעת עם תפריט ארוחות בוקר חדש שמתקיימות כל יום ולא רק בסופי השבוע, שזה כבר דבר שמדבר אלינו. המנות החדשות שהצטרפו לתפריט הן: פנקייק קריספי צ׳יקן, טוסט קימצ׳י וגבינות, באבא או רום ספוג ברום עם גנאש שוקולד לבן מוקצף, יחידת סירניקי (פנקייק סובייטי מסורתי מגבינת קוטג׳) גדולת מימדים עם שמנת חמוצה וקונפיטורת תפוזים ביתית, פרנץ׳ טוסט סטייל הונג קונג שזה אומר שהוא עתיר חמאה, ממולא בחמאת בוטנים ושוחה ברוטב על בסיס חלב מרוכז, בקרם אנגלייז וטירמיסו מאצ׳ה ירקרק ומפתה. אגב שמענו שבערבים יש פיצה נפוליטנית לפעמים, אבל אנחנו בארוחות בוקר עכשיו.
מעון 5, בימי ראשון עד חמישי בין 10:00-17:00, ביום שישי ושבת בין 9:00-17:00.

יקב רמת הגולן מתארח | חדרפרטי

מרכז המבקרים של יקב רמת הגולן פועל כרגיל גם בימים אלה, כשהגולן טפו טפו נהנה בשלב זה משקט יחסי. אבל בגלל שהכל אכן יחסי בחיים, החליטו צוות היקב להביא את מרכז המבקרים לתל אביב לסופ״ש שכולו יין. המרכז יתארח בחדרפרטי שבבית פנורמה לסדנאות טעימה שכוללות בין היתר, סדנת טעימות יין רוזה, סדנת יינות וולקניים וסדנת כרם אלוני הבשן שהוא כרם העילית של היקב. הסדנאות יתקיימו ביום חמישי (ומותנות בהרשמה מראש). וביום שישי יתווספו ליינות גם גבינות משובחות ושלל מארזים לרכוש הביתה.
מחירי הסדנאות בין 75-140 ש״ח, יש להירשם באתר. הסדנאות התקיימות ב-18-19.4, בחדרפרטי, קומה 6, דרך בן צבי 84

סניף תל אביבי חמישי | בבקה בייקרי

אנחנו עוקבים אחרי האחיות שיר וקורל גורן עוד מהסניף הראשון בצהלה, והנה נחנך לו בעיר סניף נוסף של אימפריית הפחמימות של השתיים, החמישי בתל אביב והשני בדיזינגוף. במקום נמצאים, כמובן, כל החשודים המידיים – הפרעצל שהקנו להן את התהילה, כריכים צבעוניים, עוגות ועוגיות נהדרות וגם הפתעות מיוחדת לסניף – טוסטים ובורקאסונים. בזירת הטוסטים (בין 34-38 ש״ח) אפשר לבחור בין לחם קסטן לפרעצל, ויש טוסט פופאי עם תרד, גבינת המאירי וגאודה, טוסט קפרזה עם מוצרלה, פסטו ועגבניות, וגם טוסט מסקרן עם אבוקדו, שטעים גם בגרסתו החמימה, עם גבינת שמנת, גאודה וממרח עגבניות מיובשות. בזירת הבורקאסונים, אחד במילוי תרד וגבינת המאירי והשני עם ארטישוק, גבינה ועגבניות שרי (18 ש״ח ליחידה).
דיזינגוף 274

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• HOC
• ראמן
• בבקה
• יקב רמת הגולן
• סנדר

אפשר לתלות את האשמה במזג האוויר האפרורי, או שאולי ניתן לייחס את הקרייב הזה לגנים היהודיים שלנו שהתעוררו ברוח קרב, אבל קמנו עם חשק עז למרק עוף צח – האנטיביוטיקה של סבא רבא שלכם. זה לא רק עונת הוירוסים שמסתובבים באוויר, כי יש משהו באוכל היהודי, בדגש על זה האשכנזי שנולד בתנאי קור, שפשוט מספק שכבת הגנה פנימית, גופנית ונפשית, למפגעי החורף. ויש מקום אחד בתל אביב שמספק את הארוחה הזו עוד מאז קום המדינה.

מסעדת סנדר בלוינסקי (שמתגאה, ובצדק, בכיתוב "מאז 1948") היא הבית האולטימטיבי לאוכל היהודי בגווני אשכנז. תמצאו פה את כל הקלאסיקות – גולש, תבשילי לשון, קורקבנים ברוטב, מטיאס, כבד קצוץ, רגל קרושה, גפילטע פיש ועוד מנות שדודה שלכם תמיד אהבה ואתם לא הבנתם למה עד שהפכתם למבוגרים וטעמתם באיזה ארוחת חג ופתאם הבנתם למה. המלצה שלנו: אל תסתפקו במנה עיקרית אחת – תזמינו חצאי מנות, והרבה ראשונות. זה החלום היהודי.

מנה מומלצת?יש באמת הרבה מנות קלאסיות בסנדר – למשל מנת הגולש היפה שלהם, או השניצל הנדיב – אבל אל תעזו לוותר על המרק עוף צח עם קרעפלך או קניעדלך (39 ש"ח).
יש אופציה לטבעונים?אמרת פעם ליידעש מאמא שאתם צמחונים? היא לא ממש מבינה את המונח. יש כמה תוספות שעשויות להתאים – נגיד כרוב מאודה או שעועית ירוקה ברוטב עגבניות (33 ש"ח), אבל אולי עדיף שתציצו למטה יותר, יש שם אלטרנטיבות.
איך מזמנים?במשלוחהאובוולט.
ואם לא בא לי? אז יש לנו עוד אוכל מצוין ליום חורפי, והפעםבמסורת יהודית אחרת:אוכל סיני קלאסי. ואם גם סין לא טובה לכם, בטוח שתמצאו מדינה טובה שתאכיל אתכם ברשימתהמשלוחים הכי טובים בתל אביבשלנו.

• מה מזמינים היום
• סנדר
• אוכל יהודי
• מרק עוף
• מסורת