יונתן אולמן (תעקבו!) הוא אמן פעיל, אוצר עצמאי ומרצה על תולדות האמנות המתמחה באמנות מודרנית ועכשווית. בשנתיים וחצי האחרונות הציג אולמן את תערוכת היחיד שלו "אני רוצה את אמא" במעבדה לאמנות; היצירה שלו "סלבטור מונדי" (מושיע העולם) הוצגה במסגרת התערוכה "יצירות מופת" במשכן לאמנות בעין חרוד; היצירה שלו "עמוד אחרי עמוד" נרכשה לאוסף הקבע של הכנסת, ומבחר מתוך סדרת העבודות שלו FORCE הוצג במשכן האופרה של תל אביב. בימים אלה הוא מציג את "נפש", תערוכת יחידבמקום לאמנות בקרית המלאכה, המאגדת בתוכה יותר מעשר שנים של עשייה. כדאי לכם מאוד.

1. קולנוע לב

הדירה הראשונה של מי שכיום היא אשתי ושלי הייתה ממש קרובה לדיזנגוף סנטר. היינו עושים אז מנוי לקולנוע לב ולספריית הווידאו של האוזן השלישית (וואי, "ספריית וידאו" נשמע לי פתאום כמו ממצא ארכיאולוגי פרהיסטורי) וחורשים על הסרטים שם.גם היום כשאנחנו כבר הורים ל-3, שני עצמאיים עם מיליון אייטמים ב-to do list , לפעמים אנחנו זורקים הכל, "מבריזים מבית ספר" וגונבים שם דייט סרט באמצע היום.
דיזנגוף 50 תל אביב

2. בית השידור הראשון

הייתי עובר ליד הצריף הזה בריצות בוקר, ותוהה "מה זה?";לאחרונה, העירייה החליטה לשפץ, ופתאום גיליתי – מכאן שידרו לראשונה את הכרזת מדינת ישראל, מסתבר שזה חלק מההיסטוריה שלנו.מאז, המקום לא רק מוזיאון, אלא גם מרכז תוכן עירוני. אפילו עשיתי שם קורס פודקאסטינג (אשתי רשמה אותי, כן, ככה זה אצלנו), והקלטתי כמה פרקי ניסיון עם האמן אלעד רוזן. יש מצב שהם עדיין חיים בספוטיפיי איפשהו, בין פלייליסטים לריצה ושירים מתוך הסרט "ציידות השדים של הקייפופ".
דרך משה דיין 114 תל אביב

3. פארק דרום / פארק מנחם בגין

אפרופו ריצות בוקר, אחד היעדים שאני אוהב לרוץ אליהם זה פארק דרום/פארק מנחם בגין.מתברר שיש שם אגם מלאכותי שאפשר לעשות בו wakeboard באמצעות רכבל שמושך אותך. כל פעם שאני מקיף שם את האגם בריצה, אני משתעשע ברעיון של להתנסות בזה. אולי יום אחד זה עוד יקרה.

4. קופי לאב

בטח קרית המלאכה בשלמותה צריכה להיכנס לרשימה – האזור בעיר שיש בו את הריכוז הכי גדול של גלריות וסטודיואים (ובהם הסטודיו שלי :-).בתוך כך, בקרית המלאכה יש בית קפה אחד שגם מייצר בעצמו את הקפה שהוא מגיש, ושאותו אני אוהב במיוחד – בית הקפה שגם מלא באהבה שדולב גולדברג השקיע במקום לפני שנפטר באופן טראגי אחרי עשר שנים של מאבק במחלת הסרטן.בכל אופן, הקפה שם מעולה ושם אני פותח את הבוקר בימים שבהם אני מגיע לסטודיו בבוקר.
שדרות הר ציון 108 תל אביב

5.פוליקריל

ואם כבר קרית המלאכה, אני לא יכול שלא להזכיר את פוליקריל. זה ה-מפעל לפלסטיק, שאפשר גם להזמין מהם עבודות בפלסטיק. בלעדיהם התערוכה הנוכחית שלי "נפש" לא הייתה יכולה להתקיים.
שוקן 19 תל אביב

>> אנשים עם נשמה של מושב ובראנץ' סודי מחוץ לזמן // העיר של דנה ספיר
>> קבב בטעם ממסטל ושדרה שכמעט לא נגעו בה // העיר של רם אוריון

מקום לא אהוב בעיר:

אין לי ממש. אולי הכי קרוב לשנאה זאת צומת השלום. פשוט לא נעים ללכת שם, ובשעות הלא נכונות יכול לקחת שעות לעבור את הצומת הזאת עם אוטו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא יודע אם זה נחשב "אירוע תרבות", אבל מתוך רצון לגרות את הדמיון שלי היה לילה שבו לקחתי את הבנות שלי ל"ספארי חלל עמוק" – משוגעים לדבר שמעמידים טלסקופים יקרים בלילות קרים בלב המדבר וצופים בכוכבים.במציאות – בטלסקופ רואים בסך הכל נקודה קטנה של אור באמצע עינית שחורה. זה הכל. אבל אז זה מכה בך: האור הזה יצא מגלקסיה רחוקה לפני מיליוני שנים, ועכשיו נכנס לך לעין. פתאום אתה מרגיש גם גרגר וגם יקום שלם. זה ליטראלית פוצץ לי את המוח, ולימים אף נכנס לתערוכה שלי "נפש" בכל מיני דרכים ישירות ועקיפות.

כסיפור צידי: במקור פירסמו ש"האירוע יתקיים קרוב למצפה רמון, אבל המיקום שלו נתון לשינוי בהתאם לתנאי הראות ומזג האוויר שיהיה באותו לילה".אז, לקחנו שהות במלון במצפה רמון.אבל באותו ערב הודיעו לנו שהפעם התצפית תיערך בערד 🙁בעודי נוסע במשך שעה וחצי בלילה ממצפה רמון לערד, והילדות שלי במושב האחורי מתלוננות על הנסיעה הארוכה והמשעממת, אני חושב בראשי: 🙂

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
התערוכה"ארץ אם" של רות פתירשעדיין מוצגת בימים אלה במוזיאון תל אביב לאמנות.לא נראה לי שחייבים להרחיב.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה המאבק של משפחות החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אולי כל מורה, מנהל/ת ועובד/ת של מערכת החינוך שעדיין מחזיק את מערכת החינוך שלנו חיה ומתפקדת.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• קריית המלאכה
• קופי לאב
• פארק מנחם בגין
• קולנוע לב

>> עירית פרנק היא מנכ"לית תיאטרון הסימטה. גדלה חולון ואת לימודי התיכון סיימה בבית ספר "תלמה ילין". את לימודי המשחק בבית צבי סיימה ב-1982. באותה שנה כבר השתתפה בסרטו של ג'אד נאמן "מגש הכסף", ובדרמת הטלוויזיה האמריקאית "זכרונות אהבה" של NBC בכיכובו של קירק דגלאס, תפקיד עליו הייתה מועמדת לפרס האמי האמריקאי. בהמשך השתתפה בסרטי קאלט ישראלים ואהובים כמו "בחינת בגרות", "בנות" , "החיים על פי אגפא" ועוד רבים אחרים, כמו גם בסדרות טלוויזיה. מזה 26 שנה היא מנהלת את תיאטרון הסימטה, משמשת כמנהלתן האמנותית, מביימת ומשחקת בהצגות האנסמבל של התיאטרון. בארבעת העשורים האחרונים היא מתגוררת בתל אביב , חיה ונושמת את התרבות העירונית על כל סוגיה.

>> העיר של יעל בדרשי: חיים שלמים בין כיכר ביאליק לרחוב אלנבי
>> העיר של עידן שלום: לשיר באמצע השדרה ולטפס על הקירות

1. תיאטרון הסימטה

התיאטרון ממוקם באחד המקומות הכי יפים בארץ המשלב היסטוריה עתיקה עם אווירה של הים ונמל יפו. מיקום קסום לתיאטרון פרינג', עם המון נשמה ואופי. בימים אלו התיאטרון עובר שיפוץ ושימור, וזה מרגש במיוחד כי ככל שהעבודות מתקדמות מתגלה עולם שלם של בניה, ארכיטקטורה, עיצוב והיסטוריה של המבנה בפרט ושל יפו בכלל מהתקופה העות'מאנית.
מזל דגים 8 (במהלך תקופת השיפוצים מתארח התיאטרון בקאנטרי גורן גולדשטיין)

2. רצועת החוף בין מנטה ריי ליפו

אני חיה את כל חיי הבוגרים בשכונות הדרומיות של תל אביב ומאוד אוהבת את הים. אני הולכת לחופים שונים בתל אביב ומאוד אוהבת אותם, אבל רצועת החוף הבתולית של יפו היא אחרת. זה חוף שלא באים אליו לראות ולהיראות ולא בשביל דרינק, אלא בשביל החוויה של החוף. באים לשם אנשים שפשוט אוהבים את הים. פשוט להיות בים על מחצלת כמו פעם בלי כסאות ומיטות שיזוף. אנשים שוחים, עושים ספורט או פשוט נהנים מהחוף ואני שמחה שיש עדיין בתל אביב חופים כאלה ומקווה שהם יישארו ונוכל להמשיך ליהנות מהדברים הפשוטים שהטבע מציע לנו.

3. פארק מנחם בגין

מדובר בעיניי באחד הפארקים היפים בתל אביב. כל האיזור נמצא בפיתוח ובניה והפארק הינו פנינת טבע יפהפיה ומרגשת – יש בו טבע אמיתי, מדשאות לפיקניק, מקום לעשות ספורט, מתקנים לילדים, אגמים עם סקי מים. יש בפארק הזה משהו הומוגני והוא נותן תחושה נעימה וכיפית ואני נהנית לבלות בו. יותר נכון – לנוח בו.

4. העיר הלבנה

"באיזור העיר הלבנה יש וייב אחר, של תל אביב הישנה. השילוב המיוחד בין הבניינים הישנים לגורדי השחקים נותן קצת תחושה של חו"ל. עוד כשהייתי ילדה הייתי באה לטייל באזור והרגשתי כמו תיירת באירופה. אני אוהבת את המכלול שהאיזור מציע, תמיד יש מה לעשות שם – השווקים, המבנים היפים, המסעדות, בתי הקפה, החנויות הקטנות, צעירים, זקנים, ישן וחדש. תמיד האזור הזה מרגיש לי כמו הלב האמיתי של תל אביב.

5. מייקלסון גלריה לאומנות שימושית

אני גרה בפלורנטין כבר שנים רבות ומאוד אוהבת את החנות גלריה הזו בה אני רוכשת מתנות. בפלורנטין יש עדיין המון אלמנטים של שכונה ויש בה המון אמנות, חנויות קטנות, גלריות מיוחדות. תמיד כיף לעבור ברחובות. ברחוב שטרן יש גלריה מיוחדת שיש בה ערב רב של דברים, המון אפשרויות, הרבה דברים מצחיקים, משהו בין חדשנות וגאדג'טים לאומנות מיוחדת. אני כל הזמן קונה משם מתנות לאנשים שאני אוהבת ותמיד המתנות מעוררות שמחה והתלהבות. מקום שהוא שילוב של פופ ארט עם ארט אמיתי ווייב צנוע.
אברהם שטרן 4

מקום לא אהוב בעיר

כתושבת תל אביב כל כך הרבה שנים, אחד הדברים שאני ותושבים רבים סובלים ממנו זה עניין החניה בעיר. המחסור במקומות חניה בשכונות העיר מאלץ אותנו לחפש חניה במשך שעות או לשלם על חניונים ציבוריים. העיר לא מטפלת בעניין בצורה נכונה וזה מרתיח אותי. זה לא הוגן כלפי תושבי העיר. ההרגשה היא שמקומות החניה מצטמצמים כל הזמן לטובת אתרי בניה, מיזמים של מכוניות שיתופיות, אדום לבן, רחובות שנהפכים למדרחובים ואפילו האלטרנטיבה של חניונים ציבוריים הולכת ופוחתת עד לא קיימת בשכונה שלי. אני אוהבת ללכת ברגל והולכת לא מעט, אבל מצב התחבורה הציבורית בעיר עדיין לא מאפשר לוותר לגמרי על האוטו ואמצעים כמו אופניים שגונבים בלי סוף, וקורקינטים שהם מסוכנים מאוד, לא מספקים את המענה להתניידות בעיר. העיר כל הזמן גדלה ומתפתחת ואני שמחה על השדרוגים ומתרגשת לקראת השינויים שיבואו, אבל נושא החניה צריך להיפתר. למה אני צריכה לשלם על חניה בעיר בה אני גרה?

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שני אירועים מאוד חזקים שפתחו לי את הלב מצד אחד וגם העציבו מאוד מצד שני. הראשון היה בחודשים הראשונים למלחמה, כאשר כל מוסדות התרבות – וביניהם גם תיאטרון הסמטה כמובן – השאירו כסאות ריקים כמספר החטופים עם תמונותיהם באולמות, מתוך תקווה אמיתית שישובו וימלאו את הכיסאות הללו. אלו היו רגעים מטלטלים רגשית אבל חשובים ונחוצים. האירוע השני, הוא למעשה אירוע שקורה כל שבוע בכיכר החטופים. מופעים מכל הקשת האמנותית מגיעים לכיכר. בעיניי הסולידריות הזו, להגיע לשם ולעשות מיצגים, מופעים, יצירות, מוזיקה, הקראה של יצירות – אלו רגעים מכוננים תרבותית וחברתית. הלוואי ולא היינו צריכים את זה והמציאות הזו לא הייתה מנת חלקינו אבל היות והיא כן, הביחד הזה של משפחות החטופים, הקהל הרב שמגיע והאמנים עושה לי ממש צמרמורת ומרגש אותי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לתיאטרון הסמטה הגיעה יצירה חדשה, מקסימה ומרתקת, המאפשרת לקהל לחוות שילוב מדהים של אסקפיזם באמצעות עולם דימיוני מצד אחד ומפגש עם הפחדים הכי עמוקים שלו מצד שני."שוק חצות" הוא מופע אימרסיבי המזמין את הקהל לחקור שוק מסתורי, בו סוחרים מפתים מציעים לקהל את מרכולתם הייחודית – זיכרונות, מרשמים, נבואות ושלל מוצרים נדירים אחרים. בתמורה לכך, הסוחרים לא מבקשים כסף, אלא רגעי שיתוף, כנות ואינטימיות. המופע אינו על במה ולא יושבים בו, אלא משתתפים באופן פעיל ומי שיהיה לו את האומץ להתמסר ולסחור עם המוכרים, ייהנה מאוסף חוויות סודיות וחד פעמיות. החוויות הקטנות ששזורות בשוק נועדו להעביר את הקהל בקשת רחבה של תחושות, זיכרונות ורגשות, ובעזרתם ליצור רגעים אישיים של סקרנות, תעוזה, פגיעות ורגש בתוך ההמולה. זהו משחק כפול של מציאות אחרת שיכולה לעזור לנו להישאר במציאות שלנו. אני מזמינה את כולם להגיע לחוות את החוויה הייחודית הזאת.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
המטרה החשובה מכל בימים אלו היא החזרת החטופים וכולם צריכים להירתם למשימה הזו בכל דרך אפשרית. לתרום למטה החטופים, להתנדב, להגיע להיות איתם, כל דבר שיכול לעזור להם להמשיך להילחם על החזרת האהובים שלהם ולקדם את ההסברה, זה הדבר הכי חשוב!

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבי שאני רוצה להזכיר לטובה, הוא דווקא מן העבר. אביגדור לוין ז"ל מי שהיה מנהל אגף תרבות האגדי בעיריית תל אביב-יפו. אביגדור הבין, אהב וחי תרבות וזה היה ניכר בעבודתו והתנהלותו. אביגדור היה מסוג המנהלים של פעם במובן הטוב של המילה, הווה אומר אדם נאמן לתפקידו, מקצועי, ישר ושומר על העובדים מתחום התרבות, במקביל לזה שתמיד דרש מאיתנו מקצועיות, מסירות ורצינות. כשהוא היה בתפקיד תמיד ידעתי שיש לי גב מקצועי איתן. מעבר לכך, אישיותו הייחודית הלכה לפניו והוא היה דמות מוכרת ואהובה מאוד בכל תל אביב.

מה יהיה?
אני רוצה להיות אופטימית ולהאמין שנגיע למצב שנקום כמו עוף החול ונמציא את עצמנו מחדש בצורה משופרת. עדיין קצת קשה לי לראות את זה קורה. אני רוצה שהאחדות ואהבת האדם ינצחו ויאפשרו לנו לחיות פה. אנחנו צריכים לחזור לבסיס הפילוסופי והרוחני של עשרת הדיברות, לא כמצוות שניתן להפר אלא כדרך חיים – כבוד הדדי, אהבה, צניעות. שנחגוג דברים טובים ולא חיסולים, שהנאורות תחזור ותאפשר לכל אחד לחיות את חייו בלי לפגוע באף אדם. אני מאוד רוצה להאמין שהימים האלו יגיעו.

• העיר שלי
• תיאטרון הסימטה
• תיאטרון פרינג'
• העיר הלבנה
• פארק מנחם בגין

לפעמים כל מה שצריך זה לקחת אוהל ולצאת אל הספוט הירוק הקרוב. תרבות הקמפינג בישראל מתפתחת במהירות כתוצאה מהזינוק ביוקר המחיה, כאלטרנטיבה זולה ושפויה יותר להשתוללות המחירים בצימרים ובבתי המלון ברחבי הארץ. והכי כיף אם אפילו לא צריך להיכנס לאוטו בשביל זה, כמו שכבר יודעים מי שהשתתפו באירועי "קמפינג קרוב לבית" בעבר. והחדשות הטובות הן שאם לא השתתפתם, יש לכם עוד הזדמנות.

הפעם האחרונה שבה הזמינה עיריית תל אביב-יפו את התושבים לקמפינג בגינה הציבורית הקרובה לביתם הייתה רק בחודש יולי האחרון, אבל מה שהיה פעם אירוע שנתי הופך עכשיו למסורת שאפשר בהחלט לשחזר ולשכפל מספר פעמים בשנה. אז עכשיו, רגע לפני סוכות, ברביעי-חמישי של ה-28-27 בספטמבר החל מ-17:00 ועד למחרת בבוקר, אתם מוזמנים שוב.

הקונספט פשוט: כל משפחה מוזמנת להקים אוהל באחד הפארקים שמשתתפים באירוע – מה שבדרך כלל אסור – וליהנות משלל פעילויות ומהאווירה המיוחדת של מחנה אוהלים. האירוע נועד למשפחות צעירות, לגנים ולכיתות שמחפשים גיבוש אטרקטיבי ולתושבים ושכנים המעוניינים לקחת חלק בפעילות הקהילתית. בסבבים הקודמים נרשמו אלפי תושבים לאירוע תוך שעות, כך שהפעם נותנת העירייה התראה מוקדמת, כי ההרשמה תיפתח רק ביום שני הקרוב (18.9) החל מהשעה 12:00.

במתחם יעמדו לרווחת הנופשים תאי שירותים וכן מתחם להכנת ארוחות, ובו מקררים, מיקרוגל, פינות קפה, שולחנות וכיסאות, שוקת לשטיפת כלים וכל התנאים הדרושים ללינה בטבע. כדי להשלים את חוויית הקמפינג הלילית יתקיימו במתחם מגוון פעילויות חוץ לילדים, לצעירים ולמבוגרים. עלות הקמת אוהל: 50 ש"ח לאוהל משפחתי עד 6 נפשות. ולהלן רשימת המתחמים:

צפון העיר:רביבים | נאות אפקה א' | צוקי אביב | אפקה
מרכז העיר:גן העצמאות | גן מאיר | שרונה | דובנוב
דרום העיר:קאנטרי קהילתי גורן גולדשטיין | פארק מנחם בגין
יפו:בריכת נווה גולן
>> "קמפינג קרוב לבית", רביעי-חמישי 28-27.9,פרטים נוספים וכרטיסים כאן

• הבועה
• ❤ תל אביב
• קמפינג
• עיריית תל אביב
• גן מאיר
• פארק מנחם בגין

המרחב העירוני של תל אביב הוא לא בדיוק הסביבה הכי מאפשרת לפעילויות אקסטרים. כן, יש סקייטבורד ואנחנו בטוחים שאיזה גאון ניסה מתישהו לקפוץ מבניין ולקרוא לזה קפיצת בסיס, אבל עבור אקסטרים לרוב צריך מרחב, וזה דבר שבעיר שלנו אין ממנו בשפע. לפחות לא במרכז העיר. אבל בשוליים המזרחיים? אוהו, כמה מרחב. נגיד, סתם ככה, זורקים רעיון – אקסטרים בפארק מנחם בגין? אה, יש כבר.

Lake TLV, המרכז לוויקיבורד וסקי מים שממוקם באזור האגם המלאכותי של פארק מנחם בגין, החליט להכניס לתל אביבים קצת יותר אופציות לאקסטרים (אבל בסביבה בטוחה, ככה שזה אקסטרים למשפחות) ומציע עם חודשי הקיץ אפשרות לגלישה לילית במחיר מיוחד. החל מהשעה 19:00 בכל יום (ובתיאום מראש) תוכלו להגיע ולגלוש במחיר הנחה – עבור 550 ש"ח תקבלו כרטסיית לילה שמספקת לכם 5 כניסות של שעתיים גלישת וויקבורד, כולל ציוד.

האתר, שקיים מאז סוף שנות השמונים, עבר לאחרונה שיפוץ מקיף הכולל מתקן חדש שמבוסס על טכנולוגיות מתקדמות, ונחשב כיום לאחד מהאתרים המובילים בעולם לגלישת וויקבורד וסקי מים בכבלים. במקביל לעלות המוזלת בשעות הערב, ישלבו אווירה עם מוזיקה, ותוכלו ליהנות משאר הפעילויות במתחם הכוללות אזורי מדשאות, מסלולי אופניים, מתקני כושר ועוד.

Lake TLV, בירנית 16, פארק מנחם בגין. יש לתאם הגעה,פרטים באתר

• ❤ תל אביב
• אקסטרים
• פארק מנחם בגין
• ספורט ימי

מאז תחילתם של שידורי "נינג'ה ישראל" כולם רוצים להיות נינג'ה. אבל בשביל להיות נינג'ה צריך להתאמן. ובשביל להתאמן צריך מקום. מתחמי אימוני אקסטרים קטנים וחמודים כבר החלו להופיע בפארקים ובגינות מובחרות ברחבי העיר, אבל אף אחד מהם לא משתווה למה שקורה בפארק מנחם בגין מאז השבוע שעבר: מדי לילה וכל לילה (למעט ערב שבת) לאורך הקיץ כולו פועל במקום פארק לילה עם שלל מתקנים ואימונים לשימוש הציבור.

הפארק הלילי החדש כולל מסלולי נינג'ה, אימונים פונקציונאליים ואירובי (למי שבקטע של להזיע), וגם פינות זולה ודי.ג'ייאים מתחלפים (למי שרוצה להרגיע). במתחם האקסטרים פזורים מתקן אומגה, warped walls, מעברי טבעות, טרפזים, מתקן פג-בורד ועוד מתקני מכשולים למקצוענים ובמתחמי האימונים – רצועות TRX, חבלי ניעור, טרמפולינות ושקי איגרוף. מאמני כושר מוסמכים נוכחים בפארק לאורך שעות פעילותו וישמחו להציע ייעוץ, סיוע וליווי.

מתחם האימונים ממוקם ליד אגם סקי המים בכבלים והפעילות בו מוגבלת לגילאי 14 ומעלה (או לילדים מעל גובה 1.50 מטר). בנוסף למתקנים מכיל המתחם גם עמדות משחקי פלייסטיישן נוחות ונעימות, כמו גם שולחנות ביליארד וכדורגל שולחני. מי שמתחמם יותר מדי יוכל לצנן את עצמו בדוכן גלידות ומשקאות שפועל במקום, כך שאין סיבה להתלונן אלא אם אתם אנשים עצלים כמונו.

פארק לילה, פארק מנחם בגין, א'-ה' 23:00-17:00, מוצ"ש מצאת השבת ועד 23:00

• הבועה
• פארק מנחם בגין
• חיי לילה
• אקסטרים
• נינג'ה ישראל