>> טלי בן נון (למה שלא תעקבו) היא האוצרת הראשית של הבינאלה הארצית התשיעית לרישום, מפעל אמנותי מקיף וייחודי המתקיים בימים אלו בבית האמנים ירושלים ובחללי תצוגה נוספים במרכז העיר. בביאנלה, הנושאת את השם "רשמים IX: נֶשֶׁל", מציגים 77 אמנים ואמניות שנבחרו מתוך יותר מ-700 יוצרים שנענו לקול הקורא. האמנים המשתתפים ומאות היצירות המוצגות הם חגיגה מתמשכת של מדיום הרישום על מופעיו הרבים וכיווני העשייה העכשווית בתחום. בקיצור,אתם רוצים לראות את זה.

>> הדיבוק לדיבוק וכל החברים הכי טובים // העיר של נטע רוט
>> ראמן רצחני וחוף להינצל בו // העיר של אופיר ואורי אן ששון
>> סחר הוגן פמיניסטי והד מבאר קדומה // העיר של לורן מילק

1. השכונה שלי

אני גרה כמעט 20 שנה בשכונה הכי יפה בעיר: מעוז אביב. רכבות נמוכות של פעם, הרבה ירוק, עצים זקנים, שבילים שקטים, בית על עץ, גינה קהילתית ועוד. הילדים שלי תמיד צוחקים עלי כשאני אומרת שאני "נוסעת לעיר", אבל וואלה השכונה הזאת היא באמת סוג של קיבוץ שמרגיש מחוץ לעיר.

2. המטבח של טלו

האחיות המהממות, טלו ורוני, מנצחות על אחד המקומות הטעימים והשווים לאוכל מוכן, אבל כזה של מטבח שף. הכל נעשה עם חומרי גלם טריים והמון יצירתיות, פשטות ודיוק. התפריט משתנה כל שבוע ויש גם הרבה אופציות צמחוניות וטבעוניות (הפייבוריט שלי סלט עדשים כתומות). אם רוצים להתפנק אז יש גם מאפי בצק טעימים, קרקרים, ממרחים, עוגיות, גלידה ועוד. הכל הכל בעבודת-יד ובאווירה משפחתית עליזה.
וייסבורג 17 תל אביב (צהלה)

3. פרחי אר

אני והחנות הזאת זה סיפור אהבה. אם יום אחד יהיה לי פרלמנט נשים משלי, אדאג שפנינה ושושי ישבו בו – כי הן הכי מצחיקות, שנונות ומלאות בסיפורים עסיסיים. חוצמזה שהזרים של פנינה (בעלת החנות) והכלים ההורסים שהיא משדכת לכל זר, הם לא פחות מיצירת אמנות.
פנקס 45 תל אביב

4. קוט

בר יין קטן, פינתי ומתוק עםמלא סטייל ושיק אירופאי, ממקום באחת הפינות היפות של תל אביב. מבחר מטורף של יינות מכל העולם (ולא חוסכים פה בסוגי היינות שמוצעים בכוסות) ומנות טעימות ומדויקות ליד היין. חוצמזה, הברמנים שם מתוקים אחד אחד!
אחד העם 33 תל אביב

שיק של אירופה. קוט (צילום: נועם רון)

5. לילי לבני נשים

יש לי אובססיה לחנויות לבני נשים של פעם – גופיות כותנה פשוטות עם דנטל תחרה, כותנות לילה, חזיות, גרביים וגרביונים… לילי לבני נשים נמצאת בפינת הרחובות ריינס/פרישמן כבר למעלה משישים שנה. מדובר בארבעה דורות של נשים שמבינות נשים. סבתא שלי, שהייתה מאוד בעייתית בחזיות וקנתה רק חזיות בהתאמה אישית ורק אצל לילי, היתה לוקחת אותי איתה לשם כשהיתי מבלה אצלה בחופשות. אני מתה על זה שהעיצוב של החלון ראווה נשאר קצת אולד-סקול.
ריינס 20 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל מופע ענק בגני יהושע ידוע כמטרד בלתי נסבל לתושבי השכונה (מעוז אביב, כבר אמרתי?!). החניות + המדרכות הופכים למקום חניה לבאי המופע בשיטת "חנה כפי יכולתך", והדציבלים המוגזמים של ההגברה הופכים למפגע סביבתי מחריש אוזניים (שמתחיל כבר כמה ימים לפני, בחזרות ובסאונדצ'ק), גם כשהחלונות סגורים. כשיש ארבע הופעות בשבוע של אייל גולן או עומר אדם ואת יודעת שאם לא תחזרי הביתה עד הצהריים – גם תמצאי את עצמך עומדת בפקקים נוראיים על רוקח וגם לא תהיה לך חניה. עיריית תל אביב-יפו – הגיע הזמן לעשות משהו בעניין!

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
תערוכה של אסתר שניידר,הושענא, במוזיאון בת-ים לאמנות. מסוג החוויות שנחקקות בגוף ובתודעה. תערוכה שגרמה לי לרצות לגור בה, לתפוס תנומה באחד הפסלים ולהתעורר לתוך חיזיון ציורי מיסטי ורוחני. כשכל המרכיבים – מהמבנה המעגלי של המוזיאון ועד הציורים והפסלים – מתאחדים לשלם אחד הרמטי, או אז תערוכה היא לא "רק" תערוכה אלא מקום, עולם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"במשמרת שלי", סרט של אמנון רבי שמגולל אתסיפורו הטראגי של כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר ומי שבמשמרת שלו נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. רהוט וחד, יושב גילון מול המצלמה וחושף בכנות אמיצה כיצד טרגדיה לאומית שהמיטה אסון על החברה הישראלית, כרסמה וכילתה אותו מבפנים. מאיש משפחה שמח עם קריירה ביטחונית משגשגת, הפך לאדם מסוגר, מנותק ודכאוני. בשיחה בה הוא סוגר מעגל עם בנותיו לא יכולתי להפסיק לבכות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בחודשיים האחרונים אני תורמת (וממליצה גם לכן) למען החטופים שחזרו הביתה. חייבים לעזור לאנשים היפים האלה שעברו את הנורא מכל לחזור לחיים ולעמוד מחדש על הרגליים. בושה שהממשלה מפקירה שוב ושוב את אזרחיה ומתנערת מאחריות על מעשיה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
האמת, צריך להרים לכל התושבים שביתם ניזוק או נמחק כליל במלחמה מול איראן ביוני האחרון. לא יעלה על הדעת שהאנשים האלו יצטרכו לעבור מדורי גיהנום בירוקרטיים אינסופיים כדי שתהיה להם קורת גג חדשה.

מה יהיה?
פחד אלוהים.

• העיר שלי
• רישום
• אמנות ישראלית
• מעוז אביב
• פרחים
• קוט בר יין
• הלבשה תחתונה
• גני יהושע
• מוזיאון בת ים

כשהכל הופך כהה ועגום, אין כמו זר פרחים להכניס קצת צבע לעיניים, ואוויר לנשמה. ברחבי תל אביב מפוזרות מספר חנויות פרחים מצוינות שמספקים זרים עמוסי גוונים וריח, ואתם לא באמת צריכים שום תירוץ כדי לקנות זר לבית ולהרגיש שמשהו זמני ויפה עומד לידכם. אלו חנויות הפרחים הכי טובות ברחבי תל אביב.
>>עיר קפה ומאפה סביב לה: 38 בתי הקפה הכי מומלצים בתל אביב

1. פיורי

חנות הפרחים בהי״א הידיעה של נווה צדק. מאחוריה עומדים שבי סרוסי גונן ושגיא פיורי (אדם כל כך נאמן לעסק עד שהפך את שמו לשם משפחתו – רציני), שפתחו את החנות אחרי שנים של עיצוב ושזירת פרחים באירועים. החנות בנווה צדק מרשימה, מלאת חן ובעיקר מדיפה ניחוח שושנים מפתה. במקום שוזרים מיומנים שישזרו לכם מה שתבקשו באיזה תקציב שתבקשו, וגם מארזי מתנה וכלים ייחודים שיחמיאו לזר החדש שזה עתה רכשתם.
זר שיגנוב את ההצגה:טבע אורבני, החל מ220 ש״ח
שבזי 65, תל אביב.באתר

2. Wild Flower

ב-Wild Flower תמצאו זרי פרחים טריים ומלאי חיים ששומרים על חזות פרועה ופראית ממש כמו שהטבע התכוון. כשתיכנסו לחנות האסתטית תראו זרים מוכנים בשבילכם, וגם תוכלו להרכיב ביחד עם השוזרים בחנות לפי ראות עינכם (נו טוב, ועיניהם). מלבד זאת יש גם מארזי מתנה שכוללים זרים למיניהם בשילוב עם בקבוקי יין, ואזות וכלי חרסינה, וגם ערכת שזירה DIY שתרצו להביא מתנה לחבר\ה יצירתי\ת במיוחד. יש גם סדנאות שזירה וקורסי שזירה מקצועיים, כדי שגם אתם תוכלו להיות משק ספרטני של שזירת פרחים.
זר שיגנוב את ההצגה:באנץ׳ טוליפים ב200 ש״ח.
שוקן 37, תל אביב. משלוחיםבאתרובוולט

3. מסריק פרחים ויין

המקום הזה התחיל כסניף הראשון בארץ של רשת הפרחים הצרפתית מונסו פלור, והפך לפני כשנתיים לחנות פרחים, עציצים ויין שעונה לשם הקליט "פרחים ויין במסריק". פרחים ויין, מה כבר יכול להשתבש? לא הרבה, במיוחד שאלכס, המנהל והבעלים, מסביר על פרחים ועל איך לטפל בהם במומחיות שרק מבטא צרפתי יכולה לייצר. החנות צבעונית, נעימה ואלגנטית, ואין כמו לקנות זר פרחים ולשבת על כוס יין וגבינות לפני שממשיכים הלאה. המבחר גדול גם הוא, ויש גם מגוון עציצים לצד הפרחים הטריים והמיובשים.
זר שיגנוב את ההצגה:זר אלגנט ב170 ש"ח
קינג ג'ורג' 80, תל אביב. משלוחים בוולט. 058-4084-455

4. חמדה

כל שוק צריך חנות פרחים שמכבדת את עצמה, וחמדה היא חנות הפרחים הקטנה, המטריפה והבלתי מעורערת של שוק לוינסקי. אמנם החלל לא גדול, אבל הוא מלא בכל טוב הארץ – יש זרים טריים ורעננים, יפים למראה ואלגנטיים שמשלבים טקסטורות שונות, לצד זרים של פרחים יבשים שיחזיקו לכם נצח ולא תצטרכו לדאוג להם למים ושמש. עוד במקום: כלים נחמדים, שזירה במקום לפי רצונכם ולפי התוצרת, ואף שירות נעים ומשפחתי ומחירים סבבה למדי.
זר שיגנוב את ההצגה:גיבסניות צבעוניות החל מ-30 ש"ח
לוינסקי 36, תל אביב. להזמנות ומשלוחים: 052-364-6506

5. הפרחים של יעל

הפרחים של יעל החלו כדוכן משמח ופורח בשדרות ירושלים ביפו, צברו קהילת לקוחות קבועה ומרשימה, ולפני שנה וחצי זכו למקום קבע בדמות של חנות קטנה, נעימה וריחנית בשדרות ירושלים היפואיות. יעל וצוות השוזרות שלה יקשיבו לרחשי לבכם וישזרו זרים לפי מצב הרוח, ויקפידו על קשת צבעים מגוונת, שילובים מסקרנים וגם מחירים הוגנים בהחלט. את הפרחים תוכלו לשים באגרטלי קרמיקה נאים לבחירה, ולצרף להם שוקולד ויין.
זר שיגנוב את החמנייה: באנץ' חמניות ב-90 ש"ח
שדרות ירושלים 33, תל אביב. הזמנות בוולט.

6. בשביל הפרחים

בשביל הפרחים היא חנות פרחים שכונתית כמו של פעם. בלי יותר מדי שופוני ודאווינים, אבל עם זרי פרחים רעננים, איכותיים וקלאסיים. כאלה שתרצו להביא לאמא לחג, או ליום נישואים או לכל חגיגה שפרחים הם מענה נכון עבורה (ספוילר – כל חגיגה שהיא). תוכלו להרכיב זר נמוך ומונוכרומטי, או אחד גבוה, צבעוני ושחצן, וגם להזמין הביתה או לאירועים חגיגיים. ונכון, באנו בשביל הפרחים, אבל יש גם עציצים, כלים ואגרטלים יפים, כרטיסי ברכה ושוקולדות.
זר שיגנוב את ההצגה:זר ליזי לבן ב150 ש"ח
לינקולן 5, תל אביב. משלוחיםבאתראו בוולט

7. לולו רומא

לולו רומא היא לא רק חנות פרחים, אבל בחרנו לצרף אותה לרשימה בזכות הפרחים. מדובר בבוטיק המהמם של מירב בן לולו, ששוכן ברחוב מונטיפיורי, ומציע חפצי נוי ווינטג' ייחודים ומסקרנים (שרובם מיובא מאירופה), וקרוב לוודאי שלא תראו בשום מקום אחר. מירב היא כוהנת עיצוב, וכך גם נראים זרי הפרחים שתמצאו בלולו, אלגנטיים ומאופקים אך באותה עונה גם שובביים ומסקרנים. כל שבוע מגיע מבחר אחר, ויש גם ייצוג לפרחים נדירים שלא פשוט למצוא במחוזותינו.
זר שיגנוב את ההצגה:כל זר
מונטיפיורי 25, אין משלוחים. 052-2986456

8. רנגו אטלייר

רן גולן הוא אמן ומעצב פרחים ואירועים שנמצא ברחוב אלנבי, והפרחים שתמצאו אצלו הם באמת בבחינת אמנות. לא מדובר בזרים שגרתיים ליומיום, אלא בסידורי פרחים מרשימים ומוקפדים, עם שילובים מקוריים ואף פרחים טרופיים ואקזוטיים שנחשבים קשים להשגה. אגב גם חיי האגרטל שלהם די ארוכים, וקרוב לוודאי שעם כמות מים נכונה, תשומת לב ואהבה הם יחזיקו לכם לפחות שבועיים, כדי שתספיקו להשוויץ לכולם.
זר שיגנוב את ההצגה:Botnical Sculpture החל מ-380 ש"ח
אלנבי 31. משלוחיםבאתר

9. תומי פרחים

חנות הפרחים האינטימית והקטנה של תומי היא בדיוק המקום אליו כדאי להגיע אם אתם לא בטוחים איזה זר בדיוק אתם רוצים. תומי ושאר הצוות יענו לכם בסבלנות וירכיבו ביחד איתכם את הזר האידאלי שיעביר את המסר שלכם. וורדים אדומים לרומנטיים, חמניות לפלרטטניים, בוקה צבעונים לקלאסיים וזר אביבי ומעורבב למי שלא בטוח מה בדיוק הוא רוצה להגיד אבל מעוניין במחוות הפרחים, שזו אחת המחוות האהובות עלינו. הפרחים טריים ויפים, ומקורם במשקים מקומיים מכל הארץ, ויש גם מרווה לשריפה שזה תמיד מרגיע.
זר שיגנוב את ההצגה:טרי מהחווה ב-159 ש"ח
קינג ג'ורג' 30, תל אביב. משלוחים בוולט.

10. הנסיך הקטן

חנות הפרחים הקסומה של יהודה מכבי היא מיני משתלה וחנות, ובעיקר מופת של טבע אורבני וצבעוני. היא קיימת כבר שני עשורים וחצי ומכניסה צבע לחיי השכנים בנאמנות רבה. תמצאו בה עציצים מקסימים במגוון גדלים, זרי פרחים צבעוניים, טוליפים שהגיעו ממש עכשיו לקראת העונה הקרירה (שטרם הגיעה) וגם מדריכי גינון ושלל עציצים לשתול בהם.
זר שיגנוב את ההצגה:זר פרא ב-169 ש"ח
יהודה מכבי 60, תל אביב. משלוחיםבאתרובוולט

11. לה רוז

חנות הפרחים האייקונית של כיכר המדינה, ידועה במחירי הלא נמוכים, כיאה לאיזור, אבל לא פחות מכך בזרים אייקונים ומרהיבים ביופיים. תמצאו שם זרי ורדים עצומים למי שמחפש רומנטיקה במיטבה, סידורי פרחים ייחודים ולא שגרתיים שמשרים וייב יוקרתי ואלגנטי במיוחד, וגם שוקולדות, יינות, עציצים, סחלבים וגם שמפנייה כמובן.
הזר שיגנוב את ההצגה:בוקה אנגלי ב-194 ש״ח
ה׳ באייר 42, תל אביב. משלוחיםבאתרובוולט

12. זר תקווה

לא מדובר בחנות פרחים קלאסית, אלא בדוכן הפרחים הקבוע שמתקיים כל שישי בכיכר החטופים ומציע לרכוש לתרומה זר פרחים צהובים הביתה. מי שעומדים מאחורי המיזם הם הילה מייזלס וקרן כדר, שביקשו להביא לתודעה הציבורית את נושא החטופים, והפעם על ידי זר פרחים צהובים, שיזכירו שבעזה עדיין יש שישה חטופים חללים. מרבית הזרים מגיעים ממשקים בדרום ובעוטף, יש חמניות, טוליפים צהובים, חרציות, בבונג ועוד. מחיר כל זר הוא 50 ש"ח וההכנסות כולן, תרומה למטה המשפחות.
בכל יום שישי בכיכר החטופים, החל מהשעה 10:00 ועד אחרון הזרים

• הבועה
• החנויות הקטנות של תל אביב
• פרחים
• טבע עירוני
• הכי טובים

אסף גרושקובסקי, או בכינוי החיבה שלו "אסף פסטה" (תעקבו) אינו מסתפק באטריות. כטבח עם אובססיה לאסתטיקה, חולשה לארץ המגף ודמיון של אמן משוגע הוא משיק בימים אלה את "קאסה די קנולי" – פופ‑אפ קינוחים איטלקי בפלורנטין. בחלל עם אורות ניאון ורצפה צבעונית הוא מגיש מתוקים על סטרואידים, למשל טירמיסו בסיר בשני גדלים, קנולי פריך בשלושה מילויים סקסיים, סורבה לימון בתוך לימון ופאן ג'לאטו, כלומר בריוש חם ואוורירי ממולא בגלידה בטעם עוגת גבינה ופירורים.

מכיוון שבאיטליה אי אפשר בלי קפה, ובחום ובלחות של תל אביב קשה להתעורר בלי אמריקנו קר, לצד הקינוחים מוגשים משקאות קפה ואפילו גרסת פרפוצ'ינו עם אמריקנו טירמיסו – אספרסו קר, זביונה מוקצף מעל וביסקוטי נמס בפנים. הפופ אפ יפעל עד פרוץ החגים (רביעיית פלורנטין, רביעי-שישי), ובמעט הזמן הפנוי שנותר לו גרושקובסקי מספר לנו על המקומות שהוא אוהב בתל אביב.

1. בית בר

דרך השף ינון דביר הגעתי לטיול אוכל ויין בגיאורגיה, שם הכרתי אתנטלי שפריר, הבעלים של עסיס,חברה העוסקת בייבוא יין טבעי, אליו נחשפתי לראשונה – יין במינימום התערבות. לעסיס יש סטודיו אינטימי בו הם מגישים מבחר יינות טבעיים פעם בשבוע, בכל יום רביעי, יחד עם אוכל פשוט וטעים של יצרנים מקומיים. האווירה נעימה מאוד, האוכל טעים, וכמובן גם היין.
וולפסון 9 תל אביב (פלורנטין)

2. אייל בפסאג'

מתחת לסטודיו שלי, בו אני מעביר סדנאות, ארוחות וכדומה, יש פסאג' מגניב ממש. בכללי, לאט לאט אני מרגיש שהאזור הזה בתנועה ומתפתח. בפסאג' יש מסעדה שפתוחה לרוב רק בשעות הצהריים, וקוראים לה אייל בפסאג' – אוכל ביתי, מזין וטעים ממש, ובמחיר שפוי לשם שינוי. באמצע יום עבודה עמוס, אין כמו אוכל מנחם של בית ואייל מספק את הסחורה לי ולבטן שלי. יש שם קוסקוס, מפרום, קציצות, שניצל ועוד. המנה הקבועה שלי היא עוף ותפוחי אדמה (בנאלי) ואגב, הוא אפילו מייצר שם בירות.
בית עובד 9 / יצחק שדה 34 תל אביב

3. דוד פרחים

דוד פרחים זה כמו בועות סבון, תמיד מעלה חיוך כלשהו. אני קונה כל שבוע פרחים הביתה ולסטודיו. בין הימים רביעי עד שישי, צמוד לקפה ברזילי, כבר שנים רבות יש לדוד עגלת פרחים. הוא מוכר פרחים במחיר סיטונאי ואתה יכול להרכיב לעצמך את הזר בבית. וואלה, אני כל פעם מופתע מחדש כמה זה נייס ומהמחיר. התשלום רק במזומן.
ברזילי 1 תל אביב (שכונת גן החשמל)

4. פארק קרית ספר

גרתי ליד גבעות הכורכר בנס ציונה ומאז שעברתי לעיר הדבר שאני הכי מתגעגע אליו זה הטבע. בארבע שנים האחרונות אני קורא לגינת קרית ספר המשרד שלי (כי אין לי אחד באמת), ואם יתקשר אליי חבר ואני אגיד שאני במשרד – הוא יבין מיד היכן אני נמצא. יש שם בריכה אקולוגית, משהו שם בטמפרטורה שפוי איכשהו גם כשחם, ובכללי טבע אורבני בתוך העיר עוזר לי לעשות עצירה לרגע.
וילסון 14 תל אביב (שכונת קריית ספר)

5. הבסטה

יש מקומות בעיר שאין בהם כמעט נפילה וזה אחד מהם, אז נראה לי שאין מה להוסיף.
השומר 4 תל אביב (שוק הכרמל)

>> קפה שהוא בית ובר שישאר גם אם ת"א תתפוצץ // העיר של דוד הירשפלד
>> תבשילים על פתיליות וקפה שמרגיש כמו שכונה // העיר של ניצן כהן

תופעה לא אהובה בעיר:

אני מחכה בקוצר רוח שהשיפוצים בעיר יסתיימו. אני מבין שזו השקעה לטווח ארוך אבל זה קשה ממש. יש שבילי אופניים רעועים שמפחיד לנסוע בהם ומלא אזורים חסומים, וזה גורם לנהגים לצפור ולפקקים בכל העיר. ליד הסטודיו שלי עושים הרבה עבודות ואני מקווה מאוד שכל כאב הראש הזה ישתלם.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה"גיבורות" של יערה קידר– תערוכה מעוררת מחשבה על איך עיצוב תלבושות הוא חלק מזהות ויוצר נרטיבים. מלבד האוצרות היוצאת דופן, יש שם פינה של של גוטקס, ועיצוב תלבושות מרהיב ששולח אותי הביתה עם חשיבה מחודשת על אמנות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"שיחות שלום" של אביתר בנאי מאוד השפיע עליי בזמן של השבעה באוקטובר. היומן שלי היה מלא בעבודה ופתחתי עוד חלק חדש בסטודיו והכל התבטל, אז הייתי שם את האלבום באזניות והולך לטייל בעיר שעות בלי מטרה. עבורי בכל אלבום של אביתר יש משהו שמספר סיפור.

⁠לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה שקשור לחיילים במילואים. אני משום מה שוחררתי ממילואים מזמן, ואני לא רוצה לתאר מה החברה האלו עוברים. נראה לי שבזמן הזה בכל מה שאפשר לעשות כדי להתגייס ולעזור למילואימניקים מבורך. אני בעולמי מנסה לעשות מה שאפשר כמובן.

⁠מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
האחים אסף ויותם דוקטור ממסעדת "האחים". אוכל הוא לא רק מה שקיבלת בצלחת – הוא מרקם אנושי, רשת שתומכת אחד בשני. בכל פעם שקורה משהו חברתי, האחים הם הראשונים לפרסם ולהגיב בפעילות שעוזרת, תומכת ומפרגנת לחברה עצמה.

⁠מה יהיה?
אולי אני אופטימיסט מטבעי אבל אני מאמין שיהיה טוב, נקודה. ההיסטוריה הוכיחה שדברים זזים, מים הופכים לגז, וענן חוזר להיות מים. אני רוצה להאמין שאנחנו בתקופה קשה שתוביל לטוב.

• העיר שלי
• קנולי
• הבסטה
• קריית ספר
• פרחים
• מסעדות בתל אביב
• יין

>> אלה ניקולייבסקי (למה שלא תעקבו) היא במאית תיאטרון ישראלית שנולדה וחיה תיאטרון בתל אביב, ומביימת בימים אלה את הקומדיה החדשה "סביצ'ה" מאת אור ישראלי שעולה בתיאטרון צוותא, עם קאסט מופלא שכולל את ליליאן ברטו, עידן אלתרמן/מעיין בלום, יעל לבנטל וליאור אביבי. ההצגות הקרובות ב-20.8 ו-5.9,והכרטיסים מחכים לכם כאן.לנו זה נשמע כמו להיט.

1. כתום פרחים

על רחוב קינג ג'ורג' צמוד לאם:פם, יש חנות פרחים קטנה וותיקה. היא שייכת למיכל ויהודה, זוג מקסים וצנוע. מיכל היתה בעברה הרחוק ספרית. תחת המספריים שלה עבר ראשו של לא פחות ממשה דיין. היום יהודה מנהל את הקופה והיא שוזרת. בתוך שדה שהפך להיות מתאמץ ויקר הם מצליחים לשמור על פשטות, יופי ומחירים שפויים. אין יום שישי שבן זוגי ואני לא פוקדים את המקום וחוזרים הביתה עם זר משמח.
המלך ג'ורג' 99 תל אביב

2. ביסטרו טשרניחובסקי 6

מעבר לטעמים המצוינים, מבחר היין המיוחד והאווירה האינטימית, חוויית האירוח של השף אייל ודליה, אשתו ומנהלת המקום, היא חוויה שונה בנוף התל אביבי. דליה תמיד תברך אתכם לשלום בכניסה ומתישהו במהלך הארוחה גם אייל יצא מהמטבח לוודא שהכל טעים והיין זורם. המסעדה הזאתעובדת כבר יותר מ-20 שנהוזה לא תמיד היה קל. רק לאחרונה נפגע המקום מאחת מנפילות הטילים הקשות שחוותה העיר. ובכל זאת, הם תמיד שם באוירה טובה ואין ספק שהם אוהבים את מה שהם עושים.
טשרניחובסקי 5 תל אביב

3. מרכז סוזן דלל

כשהייתי קטנה אמא שלי, שהיא אשת תיאטרון – במאית וכותבת, ניהלה את תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. אולם הבית של התיאטרון היה במרכז סוזן דלל. כילדה אהבתי להתלוות אליה, להציץ בחזרות ולהסתובב מאחורי הקלעים. עד היום המקום הזה מעלה בי זכרונות נעימים מהילדות ובלי שום קשר רחבת המתחם היא אחד המקומות היפים בעיר.
יחיאלי 5 תל אביב

4. קפה לב

הקפה של בית ליבלינג. אחת לכמה זמן, יוצא לי להגיע לאזור היפהפה של כיכר ביאליק. אם יורדים ממנה מעט על רחוב אידלסון, מגיעים לבית ליבלינג – מרכז העיר הלבנה. בחצר האחורית נמצא בית הקפה של המקום, שהאוירה בו תמיד גורמת לי להרגיש קצת אירופה.
אידלסון 29 תל אביב

5. רצועת החוף שבין בוגרשוב לדולפינריום

לאחרונה הגיעה לאוזניי שמועה שבריא ללכת לפחות 10,000 צעדים ביום. המסלול שלי מתחיל באזור דיזנגוף סנטר. אחרי ששרדתי את רחוב בוגרשוב אני מגיעה לטיילת ופונה שמאלה לכיוון דרום. אני יכולה לסלוד מצפיפות, חום ומוזיקה רועשת עד מחר, ובכל זאת משהו במפגש החי הזה עם העיר נותן לי אוויר וממלא לי את הלב. אם מצליח לי, אני מגיעה למתחם הדולפינריום החדש בדיוק לקראת שקיעה. פלא הטבע הרומנטי הזה תמיד מוכיח את עצמו.

>> פחמימה של נחמה והבית של דודו טופז // העיר של אופירה רחמים
>> מאפים של שחקנים ומוזיקה לעתיד הילדים // העיר של יובל ברגר

מקום לא אהוב בעיר:

כל רחבת דשא סינתטי.שדרות רוטשילד, שדרות בן ציון, אפילו גן מאיר! ועוד מקומות רבים וטובים שהדשא הסינטטי מוריד את ערכם. כלבים עושים על זה את הצרכים שלהם (גם הכלבה שלי!), ילדים מורחים גלידה, וכולנו דורכים על זה עם הסוליות שלנו. זה לא מתנקה, הלכלוך והריח נשארים וכל חוויית ה"נשב רגע על הדשא עם הקפה שלנו כאילו אין לנו צרות בעולם" הולכת פייפן. יוחזר הדשא הטבעי לאלתר!

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסטנדאפ של אודי כגן. הגעתי במצב רוח לא משהו, אני לא מתה על סטנד אפ אז קיוויתי שיהיה קצר ונחזור הביתה מהר. אבל הוא פשוט קרע אותי מצחוק, יצאו ממני קולות שלא הכרתי. הוא גם מדבר חשוף ומהלב על הפוסט טראומה שלו, ומצליח להעלות את הנושא החשוב הזה לסדר היום ולשלב אותו בצורה רגישה לצד הומור חכם וקולח.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה סיימתי את הספר"התגנבות יחידים" של יהושע קנז. הוא מתאר את החוויה הצבאית הישראלית של אמצע שנות החמישים מנקודת מבטה של מחלקת טירונים המיועדים לתפקידים של ג'ובניקים. הצעירים האלה מגיעים משכבות ועדות שונות והספר נותן הצצה לחברה הישראלית של פעם – תמימה יותר ופחות פוליטיקלי קורקט. הנפשות הצעירות של גיבורי הספר מתוארות במילותיו של קנז בצורה פיוטית ונוגעת ללב שלא חוויתי כמותה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה משפחות החטופים.לא מוצאת מטרה דחופה יותר בימינו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כלנית שרון, מנכ"לית שותפה של "החזית הוורודה". מבחינתי היא השראה אמיתית. זאת אישה שלא יושבת בחיבוק ידיים, אלא קמה ועושה מה שהיא יכולה על מנת שיהיה פה טוב. כלנית והחזית נמצאות ברחובות מאז ההפגנות בבלפור בתקופת הקורונה. הם תמיד בראש המחאה, מובילות ומחדשות בדרכים יצירתיות את פועלן.

מה יהיה?
נחזיר את החטופים, נסיים את הלחימה בעזה, ובתקווה נחליף את הממשלה הכושלת הזאת. רק ככה נוכל להתחיל לתקן, ולפעול למען עתיד טוב ופתרון לסכסוך העקוב מדם וארוך השנים הזה, שלוקח מאיתנו ומשכנינו את הזכות לחיות בשלום.

• העיר שלי
• תיאטרון
• צוותא
• פרחים
• טשרניחובסקי 6
• סוזן דלל
• קפה לב
• טיילת תל אביב
• אודי כגן

מרינה פוזנר היא יוצרת חוויות, מנהלת אמנותית וחוקרת מעצבת חוויות אכילה, ומתמחה בתהליכי אמנות כמנוע לשינוי חברתי. מעבר לכך, היא גם מלמדת חשיבה יצירתית וביקורתית דרך אמנות ואוכל ומחנכת בחטיבה ובתיכון בביה"ס הדמוקרטי הפתוח ביפו, לצד כתיבה במגזין "פורטפוליו" על אוכל ואמנות. לאחרונה ייסדה את bite, קהילה רב תחומית של נשים יוצרות, ואוצרת את אירועי "מפגשים בקיוסקו" במסגרת אירועי חודש האישה הבינלאומית, שכוללים תערוכה של אמניות bite ואירועים חגיגיים שעוסקים במפגש – מצב שטומן בתוכו אפשרות לחיבור אבל גם להכרה בשוני. כבר הערב (11.3) בקפה קיוסקו (ידידיה פרנקל 31) מתקיים במסגרתו אירוע "ארוחת אהבה", שכולל מפגש ערב של אפרטיבו וניוקי מידי פוזנר בשיתוף משקאות הכרם, לצד ניסוי עם בינה אנושית מאת האמנית תמר ארזי. כל הפרטים לאירוע הזה וגם לאירוע הסגירה של הסדרה ב-28.3 מתחבאיםבקבוצה הפתוחה של הקהילה בפייסבוק, וכדאי לכן להצטרף.

>> מועדון שהוא בית והפינה הכי יפה בתל אביב. העיר של רון מגריל
>> קוקטייל בר משנות ה-50 וחוף להתמלא בו. העיר של לארה סנואו

1. ידידיה

הבן של הקיוסקו קפה. הם יודעים איך אני שותה את הקפה שלי, וגם כשזה ברמן חדש הוא שמח להכין לי בול כמו שאני אוהבת. וגם כי הבעלים לימים הפכו לחברים – את יותם הכרתי מהקפה, ואת תומר בכלל הכרתי מחיי הלילה, עד שקישרתי בין השניים. אחרי שגרתי בכיכר מסריק, ובהמשך שמונה שנים בנחמני על רוטשילד, עברתי ב-2015 לשכונת פלורנטין-לוינסקי והייתי מאוד מודאגת לגבי הקפה. בלוינסקי היה רק את קאימאק, ובשיטוטים שעשיתי בפלורנטין לא התחברתי לשום סטייל. ואז גיליתי שיותם כהן – שניהל את טאצה ד'ורו בנווה צדק, שהיה גם בית קלייה וכיום במקומו נמצא משק ברזילי – פתח את הקיוסקו בידידיה פרנקל. מהבית ברחוב השוק הייתי מבקרת שם לפחות 3 פעמים בשבוע. לימים הדרמתי לרחוב המשור על פינת אבארבאנל, ואנשי הקיוסקו פתחו את קפה ידידיה שסמוך לשם, ומציע אווירה יותר אינטימית, פחות לפטופים וחצר פנימית. ואני ממש אוהבת חצרות פנימיים. לא החלפתי את הקפה שלי גם בהמשך כשעברתי לרחוב בר-יוחאי פינת שוקן. זה היה אחד הרחובות והבתים המושלמים, כי מצאתי את עצמי מוקפת בגלריות וחללים אמנותיים – כולל "המעבדה" והגלריה של בצלאל ברחוב הרצל, וכולל ארטפורט ו-p8 שסמוכות. אבל קפה לא היה. גם היום כשהבית והסטודיו הפיזי שלי בחולון, הלב בתל אביב והקפה בידידיה.
ידידיה פרנקל 29

סמטת המשור

3 שנים גרתי בסמטת המשור (בבית הפינתי שצבוע היום שחור), שזה אזור בתי המלאכה של פלורנטין. 3 סמטאות קסומות עם גרפיטי משתנה, קולנוע קנדה אחד ו-One Stop Shop של בעלי מלאכה: נגרים, צבעים, אמני מתכת, גזרנים ורפדים. השכנים שלי היו עוזי הנגר ורונן הצבעי. זה נוף נעלם – גם אנשי מלאכה מסורים מהסוג שלהם, וגם המקומות עצמם. עוד כשגרתי שם הם הראו לי תכניות בינוי של המגדלים שבקרוב יתחילו לעמול עליהם. ממליצה מאוד לבקר אותם אם אתם זקוקים לעבודה של אחד מהם.

הסטודיו של אורלי ירון

הבית הראשון שלי בעיר היה על פרישמן, במסריק פינת כיכר רבין – כך גיליתי את מעצבת האופנה אורלי ירון, שהצבעים השולטים אצלה הם שחור, אפור, לבן ומה שביניהם, עם גזרות אוברסייז נקיות אבל עם טוויסט. מהר מאוד התאהבתי וזכיתי לעבוד איתה.
מלכי ישראל 9

מסריק פרחים ויין

ברחוב קינג ג׳ורג׳, מול הוינונה (שגם זו פנינה), יש פנינה אחרת שנקראת מסריק פרחים ויין. פתחו אותו שני חברים יקרים שלי מצרפת – בהתחלה זה היה בוטיק פרחים מוכר, ולפני שנה וחצי זה גדל והתווסף החלק של היין. זה היה עבורם חלום, לחבר את שני הדברים ולהציע לאנשים יין וחוויה צרפתית וסטייל, אבל באווירה לא מחייבת, קלילה ועם הרבה חיוך. השוס הוא גם הפרחים, שלא רק שכולם סטייל ובמחירים הגיוניים, אלא גם שעות הפתיחה והמשלוחים נוחים. תבקשו מאלכס את הסיור הסודי למקרר פרחים.
קינג ג'ורג' 80

הכרמל 40

הם דייגים, וזה דוכן למכירת דגים טריים, והם עושים גם סנדוויץ׳ דגים. כל מילה מיותרת. אין מה להרחיב. שווה לחכות בתור. אין כסא עם משענת. יש צ׳ייסר ערק.
הכרמל 40

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית.אני נוסעת למשפחה שלי בבאר-שבע, תמיד ליומיים, ואני בוחרת לנסוע בתחבורה ציבורית שמאפשרת לי זמן שקט לשיחות, כתיבה ומחשבות. בסופ"שים הרכבת לא פועלת מדהים, בלשון המעטה, ולפחות פעם בחודש אני מבקרת בתחנה המרכזית. אז אמנם הכריזו על הסגירה של התחנה ומועדון הבלוק האגדי נסגר בין היתר בגלל זה. באותה נשימה עצרו את כל השירותים הבסיסיים הקשורים לתברואה. אבל, וזה אבלגדול,מערך התחבורה הבינעירוני לא פסק לפעול שם, ומאות עד אלפי אנשים ביום עדיין חולפים במקום, ובתי עסק עדיין פועלים.

בד בבד, גם חסרי בית עושים שם תמ״א ומתרחבים לסלון פלוס שירותים, בעוד שהשרותים של התחנה לא עובדים, הדלתות לא ננעלות, ריחות קשים נישאים באוויר ואין סבון. גם המעליות לא פועלות. הזנחה מזעזעת שמשקפת את ההזנחה גם בשאר חלקי העיר הדרומיים עם ביוב צף, ריחות וזבל. צריך לקרות אירוע תוכן תרבותי ואמנותי בתחנה הזו כדי שיטפלו בבעיות הללו. זאת אחת הערים הבודדות שמשקיעות בתרבות מטעם העירייה, ההיסטוריה מלמדת שכשיש תרבות אז כל התשתית מסביב גם זוכה לטיפול. פניתי לגיורא יהלום, ראש אגף תרבות בעיר, שהוא איש מיוחד מאוד שפועל ועושה. הצעתי אחד כזה בתחנה. בינתיים זה לא קורה אבל דברים לוקחים זמן ואולי עוד יקרה, בדומה לפרויקט הענק שעשיתי בשדה התעופה הישן של אילת רגע לפני שנכנסו דחפורים לטרמינל.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יש דברים בחיים שגורמים לתחושה פיזית שמבעבעת מהבטן לכיוון הכתפיים, חום נעים עולה והראש לא יודע איך לבטא את התחושה הזו שאי אפשר לתת לה מילים. זה סוג של אדרנלין שעולה במצבים כמו אהבה, מוזיקה, מיניות, משני תודעה ואמנות. היצירות של בת שבע לחלוטין גורמות לזה. מהאחרונות אציין את "2019", ואחת שממש הפתיעה וכמה מאושרת שגיליתי זו אורלי פורטל, ביצירה שלה "אל אטלאל". האור הקטן בחושך היפה, הסאונד והד הקולות, התלבושות והקינה המטורפת של אורלי עצמה עם עלעל – אחת הרקדניות שהתנועה-קול שלהן חדרו לי ללב. לי זה גרם לחיבור מטורף של שיחת לב עם עצמי. פיוז'ן מרגש של מחול עכשווי, שבטיות וטכנו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
כשהתחלתי את פרויקט "Quilt of Love" של קהילת bite, לא היה לי מושג עד כמה הוא ישנה אותי. התכוונתי ליצור מרחב שיאפשר לאמניות לחזור ליצירה אחרי המשבר של ה-7 באוקטובר, אבל מהר מאוד הבנתי שמשהו הרבה יותר עמוק קורה כאן. אני זוכרת את הרגע שבו הבנתי את עוצמת המהלך – כשראיתי יותר מ-250 נשים, רובן זרות זו לזו, מתחברות דרך היצירה. כל אחת הביאה את הפיסה שלה, הכאב והתקווה שלה שכרוכים באנרגיית אהבה' וביחד יצרנו משהו שהוא הרבה מעבר לסכום חלקיו. הפרויקט נתן לי כוח, הוא שבר את תחושת חוסר האונים שהרגשתי מול המצב. כשאתה יוצר, אתה פועל, אתה משנה משהו במציאות. שנית, הוא הזכיר לי את הכוח העצום שיש בחיבור בין אנשים, במיוחד בין נשים. ראיתי איך אמניות שהיו משותקות מיצירה חזרו לסטודיו בזכות ההזמנה להשתתף במשהו גדול יותר. רק אז הבנתי כמה אני בעצמי הייתי זקוקה לזה גם.

החלק המשמעותי ביותר היה ההבנה שיש דרך אחרת להגיב לאלימות – ביצירה, בחיבור, באהבה. במקום להיות צרכנית פסיבית של חדשות ופחד, הפכתי ליוצרת אקטיבית של מציאות אחרת. המשימה שהצבתי לעצמי – להניע אנרגיה נשית של תשומת לב, רכות ותעוזה – הפכה למקור כוח אדיר עבורי. ממקום שבו רציתי לחזק אחרים, מצאתי את עצמי מחוזקת. וזה לימד אותי שיעור חשוב: לפעמים הדרך הטובה ביותר לקבל כוח היא לתת כוח. כיום, אני ממשיכה עם הקהילה הרב-תחומית שהקמתי לנשים יוצרות לפרויקט הבא, "מפגשים בקיוסקו", עם אותה הבנה – שהאמנות אינה רק תוצר, אלא כוח של שינוי, של ריפוי, של חיבור. והכוח הזה – הוא הדבר שמניע אותי כל בוקר מחדש.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון שעוזר לאנשים זקנים ולניצולי שואה, בכלל חצי מהמשאבים שמושקעים בלתרום בחיילים יכולים לעזור הרבה יותר לאנשים האלו. בפעם השנייה אני פועלת עם ארגוןעמ״ךשמעניק תמיכה לניצולי שואה ומשפחותיהם. אני עושה את זה דרך פרויקט אמנות. בעבר התנדבתי ללכת לבתים של ניצולי שואה. לדבר איתם, לתעד את הסיפור שלהם. זה היה לי מאוד קשה, הבדידות והדלות של החיים. הם זקוקים לתשומת לב. וזה מעט שכל כך בקלות אפשר לתת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
גיורא יהלום, ראש אגף תרבות של עיריית תל אביב-יפו. מעבר לעשייה התרבותית שמאוד מורגשת בעיר מאז שהוא בתפקיד, גיורא באמת איש מיוחד ולא מובן מאליו שדמות בכירה ומשמעותית מנהלת קשר אישי ומזמין עם קהילה של יוצרים ואמנים. אני חלק מקבוצת צעירי התרבות של העיר ויש שם הרבה אוזניים פתוחות.

מה יהיה?
וואלה שאלה טובה. בנוסף ליצירה אני עוסקת בחינוך לאמנות, אלו התחומים היחידים שיש לי בזכותם תקווה שמשהו יכול להשתנות. אז אני מצד אחד בבועה, ומצד שני הנה נאלצתי לפני שנה לעבור לחולון. אז הלב והחיים שלי לא השתנו, אבל גם כן השתנו, כי זה כבר לא מתחת לבית וזה מבאס – אבל בשביל 100 מ״ר מרחב במחיר של 40 מ"ר בתל אביב, עשיתי את הפשרה.

• העיר שלי
• אמנות
• אמנות ישראלית
• קיוסקו
• הכרמל 40
• פרחים
• מעצבים ישראלים
• להקת בת שבע