Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: ג'ן זי מנסים להפיל את כל השאר, היכונו למלחמה
אז זה סקיבידי טוילט?. "The Z-Suite". צילום: מתוך פרסומת הסופרבול לסדרה
כל מי שעובד עם בני דור הטיקטוק חושש מהרגע הזה, אז הסיטקום החדש של רשת הסטרימינג טובי החליט להגשים את הסיוט של בני דור ה-X ולהפוך משרד פרסום ניו יורקי לזירת קרב בין דורי שיכריע סופית מי צריך להשתלט על העתיד שלנו. שיהיה בהצלחה לכולם
חילופי דורות הם לא דבר נעים. כשדור הבומרים (האמיתי, לא החברים בני ה-34 שלכם) התחיל להשתלט על עמדות מפתח בהנהגת העולם והובלת התרבות, הדורות שלפניהם קראו להם היפים וטענו שהם הורסים את העולם. בדיעבד הם קצת צדקו, אבל זה לא שני דור ה-X היו אהובים על אלו שלפניהם, וכשדור ה-Y נחת הוא גם היה שנוא ברובו על האקסים. אבל דור ה-Z, על תרבות הטיקטוק וממים לא הגיוניים ותוכן קצר וצעקני שלהם, הוא כנראה אחד הדורות הכי שנואים על קודמיהם – וגם הדור שהכי מפחדים ממנו, לפעמים מאותן הסיבות.
שירות הסטרימינג מבוסס הפרסומות טובי רותם את הקרב הבן דורי הזה לסיטקום עם פוטנציאל מעניין מאוד: מנכ"לית של משרד פרסום ניו יורקי (לורן גרהאם, "בנות גילמור" לעד) מתקשה להתמודד עם הפיכתם של דור ה-Z לכוח צרכני משמעותי, ולא ממש מדברת בשפתם המטופשת. וזו בדיוק הסיבה שהיא מפוטרת, ולתפקיד החשוב והמלחיץ נכנסת מי שהיתה אחראית על הסושאל של המשרד, בת הג'ן זי קריסקה (מדיסון שאמאוון, "שחור כזה"). המנכ"לית המפוטרת מקימה, כמובן, משרד פרסום מתחרה, ומלחמת הדורות מגיעה לחזית הפרסום.
קומדיית מקום העבודה הזו פחות או יותר לקחה רעיון שמופיע בערך בכל סיטקום, והרחיבה אותו לרעיון שלם לסדרה – קרב בין חברי המשרד המבוגרים שחושבים שהם יודעים על הצעירים יותר טוב מעצמם, לבין המשרד הצעיר והמגניב שבבירור לא יודע מה לעשות, ולא בטוח שיש לו חשק לעשות בכלל, דברו איתו שוב בשלוש. גרהאם הנפלאה מככבת, הנושא טרנדי וחמוד ואפילו צחקקנו מלפחות בדיחה אחת בטריילר, אז יש פוטנציאל לקרב בין דורי באמת מתבקש. יאללה, תכריעו מי לוקח ובואו נסיים עם זה. אה נו, המסקנה תהיה שאנחנו צריכים לעבוד ביחד ושלכל צד יש יתרונות וחיסרונות? נו טוב, לפחות נצחק קצת בדרך. "The Z-Suite", שני פרקים ראשונים עכשיו ב-Tubi
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
יצאתם נקניק: קמפיין הטבעונות של טירת צבי מקדם רק אנטי לטבעונות
הו, אנחנו כבר יודעים. עומר מילר בפרסומת לנקניקיות טבעוניות של טירת צבי. צילום מסך
אם באמת היו רוצים לקדם טבעונות, אנשי הפרסום של טירת צבי לא היו מתייחסים אליה כאל סוד אפל שצריך להסתיר מהאנשים האהובים עליך. ועומר מילר, הפרזנטור שלא יודע להגיד לא, מערב את המשפחה בשקר המטופש הזה ועושה כל מה שלא נכון לעשות בפרסומת למוצר טבעוני
"אין מצב שהם יידעו", נשמע קולו של השף עומר מילר בעודו מחייך למצלמה באופן קריפי לצלילי מוזיקה מותחת בדרמטיות. "אף אחד לא יידע. אף אחד לא הולך לעלות על זה. אין מצב שהם יידעו, הם לא יידעו, איך הם יידעו? איך? איך??". אמאל'ה ואבאל'ה, עומר מילר – מה אתה מסתיר? האם זו גופה? אולי אתה חייזר אוכל אדם כמו שתמיד חשדנו? רגע רגע רגע, האם הבורגרים של סוסו אנד סאנז עשויים מבני אנוש?!
אה, לא. זה לא הסוד של עומר מילר. הדבר האמתי ש"הם לא יידעו" הוא שהוא מגיש למשפחה שלו – שירן כדר ושלושת ילדיהם, מון, ריי ולוסי – נקניקיות טבעוניות. הסוד הוא שהמשפחה שלו לא יודעת שזה לא בשר אמיתי. הם לא יידעו, איך הם יידעו? איך?? חה חה, עומר מילר משקר למשפחה שלו. קנו "נקניקיות"!
הפרסומת מבוססת על סאונד ויראלי שרץ בשנתיים האחרונות בטיקטוק בשם "Nobody’s gonna know". מקורו בסרטון שהעלה המשתמש@cgleason22, שפרסם את הסאונד במרץ 2020 עם הכיתוב "אני מתווכח עם עצמי על האם אני צריך לפתוח חשבון מזויף רק בשביל להגיב על הסרטונים של עצמי או לא", והפך לסאונד שמציג רמאויות קטנות של החיים, למשל בחורה שמבריחה אלכוהול לבריכה בשפופרת קרם שיזוף או שף פיצה שגונב פס ומטשטש עקבות. המוזיקה הדרמטית שברקע, אגב, נלקחה מהרגעים המותחים שלפני הפיצוץ בריאליטי הטראשי "Bad Girls Club".
מעבר לגניבה המובהקת מטיקטוק והפרקטיקה מעוררת חוסר הנוחות של פרסומות שגוררות פנימה את המשפחה של הפרזנטור, עצם הקונספט הבסיסי שלה פגום. המסר המרכזי שלה, למקרה והייתם מרוכזים מדי במבטו המקריפ של מילר, הוא שהנקניקיות הטבעוניות החדשות כל כך טובות, עד שאף אחד לא יוכל לזהות אם זה נקניקיות הבשר שלהם או לא. זה לא ממש מחמיא לנקניקיות "האמיתיות" של טירת צבי, אבל יותר מכך, זה משתמש בפרקטיקה מסריחה שדווקא הצמחו-טבעונים סבלו ממנה יותר מכולם – שקרים בצלחת.
אני אמנם לא טבעוני, אבל אני יודע דבר או שניים על להיות דקדקן בנוגע למה שנכנס לי לצלחת. הייתי אכלן בררן מהסוג הגרוע ביותר. למעשה, נקניקיות היה אחד מחמשת המאכלים היחידים שהייתי מוכן לאכול. לאורך השנים ניסו לעבוד עלי לא פעם, תמיד מכוונה טובה. אבל אני הייתי עקשן. לא אשכח לעולם את הפעם שאמא שלי שלחה אותי לבית הספר עם כריך שהכיל גבינת שמנת סימפוניה 25 אחוז שומן, במקום הגבינה הקבועה שלי, נפוליאון 30 אחוז. "הוא לא יידע, איך הוא ידע?", היא בטח שאלה את עצמה. ידעתי. אוהו איך שידעתי. אני עדיין זוכר את הגאג ריפלקס. והניסיון הזה עלה לי בעוד כמה שנים של הימנעות אקטיבית מאוכל שאני לא מכיר. אמא שלי השיגה את המטרה ההפוכה.
כל חברי על הסקאלה הטבעו-צמחונית חוו דבר דומה באופן כזה או אחר. מישהו שלא טרח לספר שהמנה בעצם מכילה בשר, חלב או מוצרים מהחי, אולי איזה דודה ממזרית שניסתה להחליף את הטופו בחתיכות עוף מטושטשות, אולי מוכר עצלן בקרפייה מחורבנת. הזעזוע שלהם מהניסיון להגניב סוס טרויאני לדיאטה שלהם היה תמיד גדול, ומוצדק.
עומר מילר (צילום: איליה מלניקוב)
עם זאת, מאז שיצא הקמפיין של טירת צבי כבר הספקתי לראות משפיענית אוכל כזו או אחרת (בחיי שלא זוכר מי, ואולי טוב שכך) שהשתמשה בסאונד של מילר כדי לשקר לבן הזוג שלה, ולהחליף לו את השמנת בפסטה בשמנת טבעונית. עכשיו תראו, אני לא פוריטן ולא רוצה להוציא דברים מפרופורציה – אף אחד לא מת, אולי הוא באמת לא ידע וזה סך הכל אירוע די מינורי. אבל עבור מי שיודע איך זה מרגיש שמשקרים לך כדי שתאכל, זה רק עושה נזק, ובונה טבעונות בתור סוד מלוכלך שהדרך היחידה להביא אנשים לצידו היא במרמה והפרת אמון.
ככה לא מרוויחים אנשים למאבק, ושלרגע לא תהיה טעות – האשמה לא על טבעונים, ואולי אפילו לא על טירת צבי. הם בסך הכל מנסים למכור נקניקים, טבעוניים או לא, ולא ממש אכפת להם אג'נדה כזו או אחרת. האחריות על השטות הזו היא בעיקר של חברת הפרסום שיצרה את המסר העקום הזה – שמפספס לגמרי את קהל היעד – ושל עומר מילר עצמו, שף שאמור להיות אכפת לו מהאוכל, ובסוף "משקר" למשפחה שלו בפרסומת. אם אתה באמת חושב שזו הדרך, למה שלא תנסה את התרגיל הזה במסעדה הבאה שלך, יא נקניק? ברור שלא. כי שם הוא אשכרה יחטוף על השקר. אבל כמסר בפרסומת? למי אכפת. אין מצב שהם יידעו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עשינו דרך ארוכה מאז המעיל של קסטרו ועד לפרידה של נועה קירל
נועה קירל בפרסומת של יס
היום, כשהמינימום שצריך לעשות בשביל לעניין את הצרכן הישראלי זה להפגיש את גידי גוב עם עומר אדם, זה נראה מופרע שפעם כל מה שהיה פה זה תשדירים לפירות ולמועצת החלב. 10 הפרסומות הישראליות הגדולות שהיו פה
הימים הם ימי טרום ערוץ 2. הערוץ הראשון, כזכור, היה ציבורי ולא אפשר פרסום מסחרי נטו. מה כן היה? תשדירי שירות – פרסומות שלא הגיעו מטעם חברות מסחריות, אלא מטעם גופים כמו מועצת הפירות או האגודה למלחמה בסרטן. וכך, משרדי הפרסום שעד אז התמקדו בעיקר בעיתונות הכתובה ובפרסומות לקולנוע, החלו לעבוד בפעם הראשונה בטלוויזיה – הכל כהכנה לקראת הדבר האמיתי, שיפרוץ לחיים (ולחיינו) ב-4 בנובמבר 1993. וזו אולי הפרסומת הזכורה מכולם: הבימוי יוצא הדופן, זוויות הצילום החדשניות – והשפם המטריד של אב המשפחה. המסר שנשאר איתנו – לאכול קיווי זה מפחיד.
יש מכבי יש חברים
עוד שלב התפתחותי בדרך של הפרסומות אל העידן היקר שהגיע בשיאו בניינטיז. פרסומות חזקות, מלאות בצבע, בסטים מושקעים – זו רוח התקופה. וזה נולד עם השיר הבלתי נשכח, שנכתב ע"י שמוליק נויפלד, וייצר את הסיסמא שהפכה אחר כך גם לכותרת נפוצה במדורי הספורט. שוב, מקרה שבו המוזיקה לקחה את הפרסומת שלב קדימה – ופתחה את הדלת גם לתקופה מאוד עשירה בפרסום הטלוויזיוני.
המעיל של קסטרו
כנראה שאין פרסומת משפיעה יותר. שנת 1994, ערוץ 2 המסחרי היה רק בחיתוליו. החברה הישראלית עוד לא הפנימה עד הסוף את השינוי שעבר בה, ונולד ב-30 השניות הללו: אלה שבהן שני הדוגמנים הבולטים של התקופה, ליאור מילר מצד אחד ויעל אבקסיס מצד שני, מככבים בדו קרב של פתיחת מעילים – שחולל סערה. זו הפעם הראשונה שבה מיניות הגיעה לטלוויזיה שלנו (גם אם בדרך מאוד מרומזת), ושברה את גבול "הממלכתיות" המזויפת שעל המסך. בדיעבד, 28 שנים אחרי, זה נראה מאוד תמים; אבל אז, השאלה "מה היה לה מתחת למעיל" הייתה שאלה גורלית יותר מ"מי נתן את ההוראה". הכל מהפרסומת הזאת דהר אז קדימה: מילר, אבקסיס, המותג קסטרו ואפילו השיר ברקע – "קריפ" של להקת רדיוהד (בפרסומת הספציפית הזו, בביצוע של ירמי קפלן), אז אלמונית למדי, שהפך אותה ללהיט בישראל עוד לפני שהיא הייתה לשם בינלאומי ענק. אין היסטורית ממנה.
חכם בשמש
דיברנו על תשדירי שירות? אז הנה תשדיר שירות מתוחכם עוד יותר. אלה היו שנות השיא של ערוץ הילדים, התקופה שבה כולנו גדלנו סביב הנבחרת שנבנתה שם באמצע שנות ה-90. והכוח של ערוץ הילדים משך אליו גם גופים הסברתיים כמו האגודה למלחמה בסרטן, שניסתה להילחם בתופעת החשיפה הבלתי מוגנת לשמש. מה עושים? כותבים שיר קליט, מביאים את אמני הרוק החמים של התקופה (מרמי פורטיס ועד מאור כהן, שמופיע בתשדיר הזה) – ומעבירים את המסר בצורה הכי אפקטיבית שיש. אי אפשר לדמיין את ילדות שנות התשעים, בלי להיזכר בג'ינגל הזה.
חלב בחלל
בספטמבר 1995 חשף העיתונאי רונאל פישר (הו, הנה דמות מעוררת אמון) ב"מעריב" את פרשת הסיליקון בחלב: חשד כי במעבדות חברת "תנובה" הוסיפו לחלב העמיד כימיקל מונע קיצוף, שנחשד כחומר מסרטן. זה נגמר בתביעה בבית המשפט, הרשעה, קנס בגובה 28 אלף שקל – אבל התוצאה הכי חזקה היתה, כמובן, הפגיעה התדמיתית. אלא שאז "תנובה" החליטה להגיב בגדול: שנתיים אחרי פרוץ הפרשה, היא מעלה את הפרסומת הזאת – ששלחה את החלב העמיד הישראלי אל מעבורת החלל הרוסית "מיר". זה היה אירוע שאף ילד משנות התשעים לא ישכח, כולל אנשים שהתקבצו מול המסך לצפות בפרסומת. הפרסומת, שעלתה חצי מיליון ש"ח, שינתה את האווירה סביב "תנובה", והיום פרשת הסיליקון בחלב נשכחה ולרונאל פישר יש צרות גדולות יותר.
הלו מיסטר האו דו יו דו
גם בשנות ה-90 הייתה תחושה שהפוליטיקה הישראלית מפוצלת מאי פעם (טוב, בשנות ה-90 ספציפית זו גם הייתה תחושה מוצדקת). זה מה שהוליד את הקמפיין הזה, "מצד אחד לדבר – מצד שני להקשיב" של "בזק". הרעיון פשוט עד כדי גאונות: לקחת את האנשים שנמצאים בקצוות הכי גדולים (למשל, שלמה בניזרי מש"ס ודדי צוקר ממרצ) ולחבר אותם לפרסומת אחת שבה הם ירקדו וישירו. השיר ההודי המדבק ברקע הפך אפילו ללהיט באותה תקופה, אבל בעיקר הצליח לגרום לרגע נדיר של השתטות – אצל כמה מהאנשים הכי רציניים במדינה, לפחות בתקופה ההיא. אל תפספסו את הטנגו הרומנטי בין שתי הצ'ילבות הלוהטות של אז: אבי רצון ומאמן נבחרת ישראל שלמה שרף. בדיעבד קשה להאמין שאפשר היה לייצר פריים כזה.
נינט והקרחת
אפשר להשקיע בפרסומת כמה שרוצים, אבל אין פרסום טוב יותר מכזה שהופך לאייטם בזכות עצמו. כזה שחוצה את גבול הפסקת הפרסומות, והופך למשהו שעוסקים בו בעולם האמיתי. בשנת 2007, זה בדיוק מה שקרה – פלאפון ניסתה לשווק את טלוויזיית ה-LCD שהיא מעניקה מתנה, ובדרך גם לקחה את הסלב הגדול של התקופה – נינט טייב – וגרמה לה לגלח את שיער ראשה. זה היה דיבור גדול בהרבה מהפרסומת עצמה, מה שכמובן עזר לפלאפון, עזר לנינט, ובעיקר הכניס לנו רגע שלא נשכח לעולם.
יס, ג'יימס גנדולפיני
לקראת שנות האלפיים, חברת הלוויין היתה ללא ספק פורצת דרך בתחום הפרסומות: היא זו שהשקיעה הרבה יותר מהמתחרות שלה, וזה היה ניכר בשואו חסר תקדים, מופק היטב שדחף את שידורי הטלוויזיה. זה היה ניסיון לבלוט, בין היתר גם באמצעות הבאת טאלנטים שלא היו נראים מפרסמים כל מותג אחר. למשל, ג'יימס גנדולפיני המנוח, הלא הוא טוני סופרנו, שמפרסם את ערוץ "Yes Oh" קצר הימים. לימים גם ג'וליה לואי דרייפוס הנהדרת היתה שם, אבל גם כשהכוכבות הן נועה קירל או, להבדיל, חוה אלברשטיין, "יס" התקבעה עד היום בתור מובילה בז'אנר הפרסום – וזה היה הרגע שבו זה התחיל לקרות.
בזק ועומר אדם
לפעמים, פרסומות ממחישות בצורה הטובה ביותר את רוח התקופה. אם פעם היה קשה לדמיין זמר מזרחי מוביל קמפיין של חברה גדולה, הפרסומת הזו של בזק בהחלט ביטאה את השנים שבהם פרצה. השילוב בין השיר מהמחזמר "עוץ לי גוץ לי" (קלאסיקה ישראלית), גידי גוב (עוד קלאסיקה ישראלית) כטאלנט הבכיר – שמופיע כאן כמעט כסיידקיק, וכולם מפנים את הבמה לכוכב הגדול של התקופה: עומר אדם (והסאבטקסט המתבקש: הקלאסיקה הישראלית החדשה), שמכניס גרסה מזרחית וכיפית לשיר הישן. עוד דוגמא למשהו שפרץ את גבולות הפרסום, ואפילו התנגן ממכוניות – וכל זה כדי לפרסם מערכת WIFI ביתית. בוקר טוב, בוקר טוב ישראל.
נועה קירל נפרדת… בטלוויזיה
מה קורה כשפרסומת מצליחה להגיב על אירועים אקטואליים? הנה לכם הסיפור על נועה קירל, שנפרדה ממרגי ברעש גדול, וגם ייצרה פרסומת חמודה ועוקצנית שעושה סיבוב על כל הסיפור. דרך הניסיון לשווק "פרופיל צפייה אישי" – שבו תוכלו להיפרד מבן זוגכם, ולו רק בדרך שבה אתם צופים בטלוויזיה, הם הצליחו להביא טייק מרענן וגם להכניס בקטנה לאקס הטרי. גם הפעם זו פרסומת שהפכה לסיפור גדול מאשר המוצר שלה, ובדרך עזרה לכל הצדדים המעורבים (טוב, חוץ מלמרגי).
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עידן הקורונה הביא עמו שינויים בלתי צפויים רבים. עד שחשבנו שאנחנו שולטים היטב בעסקים שלנו ובכל מה שאנחנו עושים ועד שהצלחנו להרים את הראש מעל המים, הגיע הנגיף ותפס אותנו לא מוכנים
אט אט, עוד במהלך הסגר הראשון הבינו בעלי עסקים רבים שהם צריכים להמציא את עצמם מחדש ולהתחיל לקדם את העסק שלהם בדרך אחרת. לדוגמה, בעלי המסעדות החלו להוציא יותר משלוחים ופסיכולוגים ומאמנים אישיים הרחיבו את השירותים שלהם לכל הארץ (במקום להסתפק במטופלים מקומיים המגיעים אליהם לקליניקה), ונתנו טיפולים בטלפון ובזום. לאור ההתפתחויות החדשות נוצר גם הצורך לקדם את העסק בזמן הקורונה.
טיפים לפרסום העסק בזמן הקורונה
בתקופה של סגר-לא-סגר וחוסר ודאות באופן כללי, אתם כבעלי עסקים מעוניינים יותר מכל לשדר עסקים כרגיל. אם כן, קבלו את כל הטיפים שלהם אתם זקוקים כדי לפרסם את העסק בזמן הקורונה:
Google Ads – הדרך הטובה לעלות מהר לאוויר
נניח שביצעתם שינוי דרמטי בעסק שלכם בעקבות הקורונה, וכעת יש לכם שירות אטרקטיבי שאתם לא רוצים שהלקוחות שלכם יחמיצו. במקרה זהפרסום בגוגליתן לכם את המענה הטוב ביותר. והאמת, זה פשוט יותר ממה שאתם חושבים – אתם פותחים חשבון ב-Google Ads ומשלמים על הודעה ממומנת פר קליקים. חשוב להשקיע במודעה, כדי לפנות לגולשים וכמובן להוסיף את מילות המפתח הרלוונטיות. זכרו שכל עוד אתם ממשיכים לשלם לגוגל, המודעה שלכם נמצאת במקומות הראשונים במנוע החיפוש. אך ברגע שאתם מפסיקים לשלם, המודע יורדת מים. לפיכך, מומלץ לבדוק מדי פעם ולרענן את מספר הקליקים. כי בכל רגע שאתם לא נמצאים באוויר, אתם עלולים להפסיד פנייה איכותית.
פונים לרשתות החברתיות
הסגר הגביר את השימוש ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או יוטיוב. כשאנשים יושבים משועממים בבית, הם נכנסים ללא הרף לרשתות החברתיות כדי שיהיה להם קשר כלשהו עם העולם, במטרה להתעדכן בנעשה או לשתף את תחושותיהם. מסיבה זו, הרשתות הופכות להיות רלוונטיות יותר מאי פעם עבור בעלי עסקים. זוהי בדיוק שעת הכושר שלהם לצלם סרטונים מרהיבים ולפרסם פוסטים ויראליים שיכבשו את הרשת. כך תוכלו להגדיל את מאגר הלקוחות שלכם ולהגיע אל כל האנשים הנמצאים ברשתות החברתיות ללא הרף.
לשמור על קשר עם לקוחות קיימים יותר מאי פעם.
להביא לקוחות חדשים זה חשוב, אך גם חשוב לשמר לקוחות ותיקים ולתת להם להבין שאתם נמצאים איתן גם בזמנים לא שגרתיים. בין אם אתם שומרים על קשר עם הלקוחות באמצעות הודעות בדואר האלקטרוני או הודעות בטלפון, חשוב לעדכן אותם במבצעים במיוחד לתקופה הזו, כדי שיזכרו אתכם עכשיו יותר מתמיד. כי כל לקוח ותיק מרוצה יכול להביא לכם לקוחות נוספים ממכריו. לצד זאת, אסור לשכוח את הפרסום בגוגל והפנייה המחודשת ללקוחות חדשים.
פונים לאנשי מקצוע שמבינים בתחום
רוצים לדעתאיך לפרסם עסק בגוגלבדרך הטובה ביותר? מעוניינים להתאים את שיטת הפרסום הטובה ביותר עבור העסק שלכם? פרסום עסק בגוגל דורש שליטה וידע, ולכן חשוב לפנות לאנשי מקצוע המבינים בתחום. חפשו מקדמים טובים המקירים את גוגל כמו את כף ידם ולא תצטערו על התוצאות הנפלאות שתקבלו לאחר עבודה ממושכת ופרסום בגוגל.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
משוך ת'אצבע: 5 מקרים שבהם קומדיה שינתה את העולם ב-2020
האיש והאצבע. ריקי ג'רוויס בנאום קבלת פרס הפינגר (צילום מסך: The Finger Awards)
ב-2020, יותר מתמיד, הייתה האנושות זקוקה לקומדיה שתציל אותה | טקס ה"Finger Awards" חלק כבוד לאנשים שהטרילו את טראמפ, השפילו שולחי דיק-פיקס והשאירו את בחריין בבית (וגם לריקי ג'רוויס אחד) | עמרי מרכוס, מייסד הטקס, מסכם
בשביל לעבור את 2020 היה צריך יותר מנטפליקס, יותר מוולט, יותר מציפרלקס. בשביל לעבור את שנת 2020 היה צריך מנה גדושה של קומדיה. זה פירק מתחים, עזר להבין את המציאות המשתנה והרגיע עצבים.
גם השנה קהילת Comedy For Change חילקה את ה-Finger Awards לקומדיה שחוללה שינוי בעולם.לבחירה הועמדו למעלה ממאה מקרי מבחן מלמעלה משלושים מדינות, מבחריין ופקיסטן ועד פינלנד ויפן. מנעד הנושאים היה רחב במיוחד גם הוא, מבזבוז מזון ועד שוויון במטלות הבית. המועמדים יכלו להיות כל דבר, כל עוד הוא נועד לגרום לחיוך ולמחשבה, או להיפך.
בין המועמדים היו קמפיינים פרסומיים, תוכניות טלוויזיה, הטרלות ברשתות החברתיות ואתרים פיקטיביים באינטרנט. הבחירה נעשתה על ידי צוות של חמישים מנהלי תוכן בכירים ואנשי קומדיה מכל העולם, במגוון שנע מתסריטאים אמריקאיים של הסימפסונס ועד למפיקת טלויזיה בכירה מאבו דאבי. הטקס נערך ביום שישי האחרון בכנס הטלוויזיה הבריטית הנחשב Content London.
The award was in specific recognition of his ‘brave use of comedy to promote representation of disability and discourse…
אז קודם כל הזוכים:בפרס הקומדיה האפקטיבית זכתה ההטרלה של השחקו ואושיית הסושיאל ג'ורג' טאקיי לאנשי ה-Proud Boys. למי שלא מכיר את הסיפור: קבוצה אמריקאית ניאו-פאשיסטית בשם Proud Boys זכתה להתייחסות מעודדת מנשיא ארצות הברית בקרוב לשעבר, דונלד טראמפ. באותו ערב המונח Proud Boys זינק בטוויטר. טאקיי, גיי מוצהר, קרא לכל מיליוני עוקביו (וגם אחרים עשו כן) להעלות תמונות שלהם עם בני-זוגם ולתייג עם ההאשטאג Proud Boys. הארגון הניאו-פשיסטי פחות התלהב, אבל במשך כמה שבועות כל חיפוש אחר המונח הוביל לתמונות מקסימות של זוגות גייז.
בפרס הקומדיה הקריאטיבית זכה ה-Dick Pic Museum. סופי פאסמאן, אשת טלוויזיה גרמנית ידועה, אספה את כל הדיק-פיק שנשלחו אליה מגברים אנונימיים בוואטסאפ וברשתות החברתיות, הדפיסה ויצרה מוזיאון דיק פיק אמיתי שנועד להעלות מודעות להטרדות מיניות ברשת.
https://www.youtube.com/watch?v=lWvSXp7nMMw
ולזוכה הבא: אס.סי. ג'ונסון עשו פרויקט מרתק ביפן. מסתבר שיפן היא אחת משיאניות העולם בחוסר שיוויון בעבודות הבית. אמנם מערכת החינוך היפנית מדגישה ערכי שוויון המתקדמים, אבל איפשהוא בדרך האישה מוצאת את עצמה עם הסמרטוט והשניצל. SC Johnson החליטו להפיק קורס אמיתי ומשעשע שמזכיר להורים ולכל המשפחה את חשיבות החלוקה בנטל עבודות הבית.
מבחריין הגיע אלינו קמפיין מקסים לעידוד אנשים לא לצאת לרחוב בזמן הקורונה. הקמפיין הוא הצדעה לגיבורים שנשארו בבית וצילש אותם כמו גיבורי מלחמה בציורי שמן עם עיטורי קרב על הפיג'מה(עוד דוגמאות כאן).
בין הפיינליסטים ניתן למצוא גם את ה-Medical Art Billשל קבוצת האמנות האקטיביסטית MSCHF. הקבוצה עשתה מיצג נגד מערכת הבריאות המפורקת בארה"ב. הם לקחו חשבונות רפואיים של כמה אנשים, הגדילו אותם והדפיסו אותם כעבודת אמנות שנמכרה בגלריה נחשבת כיצירות אמנות לכל דבר. כל הרווחים הלכו לבעלי החשבונות הרפואיים ולתשלום החובות.
בשורה התחתונה, ברעש האינסופי של חיינו – לקומדיה יש יתרון בלעבור את מחסום הקקפוניה ולהכנס לנו לראש. העולם הגלובלי מאפשר לא רק לנגיפי קורונה להתפשט בעולם אלא גם לרעיונות משעשעים – אז אם אתם נתקלים או יוצרים משהו רלוונטי – תשלחו. מי יודע, אולי ב-2021 תקבלו את האצבע.
זוכים מבריקים נוספים וצפייה בטקס המלאבעמוד הפייסבוק של The Finger Awards(הפקה: נועה מרגלית) עמרי מרכוס הוא ראש קהילת Comedy For Change והקריאייטיב דירקטור של The Finger Awards
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
