>> ליאת פלדמן (כדאי שתעקבו) היא גם פסיכולוגית וגם מבכירות נשות התוכן בטלוויזיה בישראל (ואחת המעולות שבהן), לשעבר סמנכ"ל התוכן של ערוץ 10 ז"ל, וכיום יוזמת ומפתחת תכנים לסדרות דרמה ותעודה. ספרה החדש, "אובססיה – דו"ח מעקב" (הוצאת נוודים) עוסק בפרשת אהבה נכזבת שנתגלגלה להרגל של מעקבים ופטרולים בעקבות האהובה החמקמקה.אתם רוצים ואפילו יכולים לקרוא אותו.

>> בוקר מושלם בים וספה להתרסק עליה לשנ"צ // העיר של קרן אלכסנדר
>> שריד מעידן הקרח ושלוחת פלורנטין בצפון הישן. העיר של איל חלפון
>> גן עדן של ממש בתוך העיר וברושים מרגשים. העיר של תמר סון

בספר ובחיים אני מרבה ללכת ברחובות העיר. בשנים האחרונות אני מבלה יותר ברחובות בשדרות ובסמטאות מאשר בבתי קפה, מסעדות או בארים. יחסית לאדם שלא אוהב להירטב אני די הרבה ליד מים. כיון שהים הוא חלק משמעותי מימיי, והוא נמצא במרחק דקות ספורות מביתי, לכל חוף בתל אביב יש משמעות שונה עבורי. עלי להיות ספציפית:

1. חוף הבננה

אי אז לפני יותר מעשרים שנה הגעתי לבננה ביץ' בעקבות יוסי פלח, חברי שעבד כמציל, והיה מרשה לי לקחת את החסקה לסיבוב. נתקלתי בחבורה מגוונת של אמנים, מוזיקאים, אנשי עסקים, דוגמניות, משפטנים ופורשי היי טק אבודים והוזים, שקלטו אותי לתוכם. חבורה של אנשים שלא סובלים זה את זה ואוהבים האחד את השני אהבת נפש. מאז, זו דרך להתחיל את הבוקר. לצעוד לשם, לשבת מעט ולחזור. בתקופות בהן אני עובדת הרבה בבית, זו קהילה לקבל עמה את פני היום.

2. הילטון דרום // קפה בינתיים

מקום לעצור בו בהליכות השקיעה לים, ולהתבונן בישיבה על סלעי השובר ב"גולשים הצעירים". בקיץ אפשר לשתות מרגריטה קפואה, להסתכל באלה שכן נכנסו למים, ולחטוף מדי פעם כדור בראש מהנערים שמתאמנים בפוצ'י "הקפצות", והצללית שלהם כל כך יפה על רקע הערב.
אליעזר פרי 14 תל אביב

3. הקיוסק בבן גוריון פינת בן יהודה

בדרכי לים אני עוברת ליד קיוסק העץ התכלתי עם הגגון הלבן (של שלומי מ"גלים", חבר עוד מימי הדולפינריום). אני לא מכיר שם איש, ובכל זאת קרובה אליהם – אני רואה אותם כמעט בכל יום עם הכלבים, עם העיתון, אחרי אופניים, במקום אופניים. לעצמי אני תוהה איך הם יושבים גם בבוקר וגם בערב בקפה בשדרה. הם בטח שואלים את עצמם אותו הדבר לגבי. לא מזמן הוצבו בשדרה פסלים ריאליסטיים בגודל טבעי של דוד ופולה בן גוריון, משהו שהוא שילוב של קרינג' ושלווה בוטחת. בוקר אחד עברתי וערימות של ארגזים היו מונחים מאחורי הפסלים. הייתי בטוחה שזה מיצב אמנות על מצבנו. מימין הבחנתי פתאום במשאית מובילים, ועדיין זה בעיניי מעשה אמנות.

4. צ'אקולי // המרכז הימי בדולפינריום

אני אוהבת את הארכיטקטורה הקלה לכאורה, הלבנה והפתוחה של המרכז הימי. מסעדת צ'אקולי, במפלס העליון שלו, מציעה חוויה מתמירת תודעה. האוכל נהדר, אבל לא בזה הענין. עם מרטיני יבש או אולד פאשנד, אפשר להתבונן מבעד לרפפות המוטות קלות מטה, בשמש השוקעת ומלטפת את הריסים בריצודי כתום ולדמיין שאנחנו במקום אחר, בזמן אחר, לפני המשימה הסודית הבאה של האלטר אגו הג'יימס בונדי שלי.

5. קריית המלאכה והגלריות בדרום העיר

בימי חמישי אני אוהבת לצאת ל"סיבוב גלריות". בזמן האחרון התנועה והחורף גברו עלי, ואני מעדיפה שבתות, כשהעיר ריקה ושקטה. אפשר להספיק הרבה אמנות בבת אחת, ולתת לשטף של דימויים, פורמטים וחומרים לעשות בך, או לא. במיוחד אהובות עלי הגלריותעינגא, "גורדון" של רחוב הזרם,אלון שגב, וגלריה רוטשילד, אשר נמצאת בכלל ברחוב משה מאור 2. הם אוהבים להציג ריאליזם בשמן, וזה יפה יפה, כמעט כמו הגג הענק שהוא בעצם משתלה המחפה את הגלריה שלהם.

6. רחוב מזא"ה

פעם בשבוע אנחנו נפגשים במרתף של אלכס לנגן. הבנים טענו שבס זה יותר סקסי, אז אני מנגנת בבס, שזה באמת כיף כיף כיף. אנחנו גרועים שזה פחד, אבל אלו מן השעות הקסומות של השבוע.
עורכי המדור היקרים, ודאי לא חמק מעיניכם שלא ציינתי את חנן מרגילן, אני מקווה שתפרסמו בכל זאת ???? (והנה ציינתי)
(הערת המערכת: זה אכן מנוגד לחוקי המדור אבל גם אמרנו חמישה מקומות ובחרת שישה, אנרכיה מוחלטת שאין לנו את המשאבים להתמודד איתה)

מקום לא אהוב בעיר:

העיר אהובה עליי כולה ואני נהנית להרגיש אותה ברגל. עם המולת ההשתפצויות והחפירות הבלתי נגמרות, תנועת האנשים ביום ובלילה, היא מרגישה לי כמו עיר גורה אשר משמיעה קולות של נמר. אני אוהבת להיות בחוץ בעיר, כמעט בכל חוץ שהוא. כשהגעתי העירה מחיפה, לפני יותר משלושים שנה, הזדעזעתי מההזנחה והריפוט. אבל מהר מאוד הרגשתי כמה היא פתוחה, מאפשרת, מגוונת. קטנה קטנה, כמו נייר מילמטרי, שכל תזוזה של משבצת בו היא שכונה אחרת לגמרי, עם קפה אחר, וייב אחר ואנשים אחרים. נדמה לי שמי שלא גדל בעיר עצמה לעולם לא יתיחס אליה כמובנת מאליה. למרות שאני לא אוהבת את רחוב אבן גבירול, הוא המראה האהוב עלי כשאני חוצה את הירקון מצפון אחרי נסיעה, ויודעת שחזרתי הביתה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט "פיליון" של הארי לייטון (במאי צעיר שלא הכרתי) עם אלכסנדר סקארסגארד והארי מנלינג (שמדאדלי דרסלי המעצבן ב"הארי פוטר" גדל להיות עלם צנום וביישן). בחור גיי, מופנם, שעובד ככרטיסן בחניון ענק ובערב שר במקהלת גברים א-קפלה, מתאהב באופנוען אלילי (סקארסגארד מן הסתם) ונסחף איתו למערכת יחסים מינית של אדון ועבד. יש חלקים קשוחים בסרט, אבל הוא גם נוגה, מכמיר לב. יפה לראות את התמורות בתוך הקשר בין שניהם, ואיך ההתבטלות המוחלטת בפני ה"אדון" מאפשרת לחלקים באישיותו של העלם הצעיר לצאת לעולם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה בימי המלחמה?
אחרי השבעה באוקטובר כמעט ולא פתחתי טלוויזיה, ובקריאה התנחמתי בספרות רחוקה מכאן. במוזיקה ובאמנות עלה בידי לחוות, לא כוח ותקווה, אולי פורקן. בערך חצי שנה אחרי התקיים פצ'ה קוצ'ה, בסופו עלה בחור בשם יקי גני להדגים מה הוא עשה באמצעות AI. הוא מידל אמני ענק חיים ומתים לביצוע הולך ומתגבר של "הכעס" של רוקפור. אפשר היה לראות את אלביס, דיוויד בואי, לשמוע את הגיטרה הלבנה המיבבת של פרינס ונהמות האוברדרייב של הנדריקס. היום אפשר לעשות דברים יותר משוגעים וביותר קלות, אבל זה פעל עלי, והרגשתי איך העיניים שלי מתחילות להתמלא. לא הייתי מוכנה לזה, כשפתאום עלתה על המסך דמותו של יותם חיים כשהוא מתופף, כאילו עם כל הגדולים, המתים והחיים, התייפחתי בשורה הראשונה של היכל התרבות (שם נשארו כרטיסים), כפי שלא קרה לי לפני כן ומאז.
לינק לקטע למי שזקוקים לבכי טוב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בסוף תקופת הקורונה פנתה אלי קופ"ח "מכבי" כחלק מפנייה כללית לחבריה, בה היא מזמינה את מי שרוצה ויכול להיפגש עם אדם בודד. חשבתי שאני יכולה לעשות את זה, ובעיני רוחי ראיתי קשישה, אולי ניצולת שואה, שיושבת עמי על ספסל בגינה. נרשמתי, והתחלתי להיפגש עם אשה צעירה בהרבה, שחייה התהפכו לאחר תאונת דרכים. במשך שנתיים נפגשנו פעם בשבוע, אצלה, לפעמים יצאנו מעט ובזהירות. מאוחר יותר המשכנו לשוחח בטלפון, ואני מרגישה אשמה שאני לא עושה זאת יותר. מעבר להפגנות, לעירנות ולהתארגנות סדורה הנדרשת מאיתנו, מכל מי שזכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים חשובים לו, במרחב הפרטי המצומצם שלנו חיים כל כך הרבה אנשים שישמחו למפגש, לשיחה, לשהייה מעט ביחד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל כך הרבה מתנדבים, פעילים בקהילה, עסקים קטנים שתעלות חפורות להם שנים, ובכל זאת, אציין את עובדי הקופה בסניף אםפם בדיזינגוף-ארלוזורוב שנסגר זמנית לשיפוצים. הם חמודים ואישיים ביחס שלהם. שבה את ליבי שהם נותנים לחתולי הרחוב להיכנס להתחמם בסניף כשאין הרבה לקוחות ומחביאים אותם מאחורי עמדת הקופה.

מה יהיה?
אני חיה כמה שנים עם מועקה ודאגה ממה שקורה איתנו, ובכל זאת מאמינה שיש למקום הזה תקנה.

את הספר "אובססיה – דוח מעקב" אפשר להשיג באתר הוצאת נוודים, ובפלטפורמת הספרות 'עברית'
https://did.li/n1vmC

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• בננה ביץ'
• חוף הילטון
• שדרות בן גוריון
• צ'אקולי
• קריית המלאכה
• מזא"ה
• פצ'ה קוצ'ה

אם עוד לא התמכרתם לסטוריז ולמתכונים המטריפים של השפית מיכל אפשטיין חמו,יפה שעה אחת קודם. עסקי האוכל שלה, Eats בית חנה ושינקין וממלכת הבייגלים Schmearz, מחברים בחינניות אלמנטים מעולם הבריאות עם הגזמה אמריקאית, שהיא ספגה כשהתגוררה בארה"ב.

היא בת 44, בזוגיות עם אדווה שותפתה לעסקים ואם לשלושה, וזוכת עונת האולסטארס של משחקי השף. את השנתיים האחרונות בילתה אפשטיין חמו בין העסק לבית. "הרגשתי מאד לא בנוח 'להמשיך' את חיי בידיעה שיש חטופים מתחת לאדמה. היה כמעט בלתי אפשרי לקיים שגרה, שלא לדבר על הסיזיפיות בתחזוקת העסקים, אבל ניסינו ועשינו הכל בכדי להשאר חזקים עבור הלקוחות שלנו ולייצר עבורם מקום לבוא ולשתות בו קפה, לאכול אוכל טוב ולנקות את הראש", היא אומרת ומוסיפה שלא האמינה שתצליח לפתוח את שמירז תוך כדי מלחמה.

"זה עסק שהיה חלום שלי שהתגשם בזכות צירוף של אנשים טובים והזדמנות עסקית. קרה. כולי תקווה שעכשיו ,כשהחטופים חזרו והפסקת האש נשמרת. נוכל לחזור לעשייה באוכל טוב, באירוח ובדברים טובים. מגיע לנו קצת שקט ופחות דרמה בחיים". ועד אז כדאי לדעת שמעכשיו הבייגלים וכל התפריט של שמירז זמינים במשלוח, על תקן נחמה שגם היא מגיעה לנו.

1. פרא

מקום מעולה של קבוצת אנשי מקצוע שאני מאד מעריכה. בכל הזדמנות שאני יכולה לצאת או לחגוג – פרא היא תמיד הבחירה שלי. אוכל מדוייק וטעים שלא דומה לשום מקום אחר בעיר, שירות מעולה, תמיד כיף שם.
נחלת בנימין 27

2. צ'אקולי

אני מאד אוהבת את שפית ירדן שי ואת מה שהיא עושה. המסעדה בצלמה, ואיך שנכנסים לצ׳אקולי מרגישים מיד את האנרגיה המטורפת שלה. אוכל צבעוני, טעים ובועט. חומרי גלם טובים. כיף לשבת שם על הבר, לשתות יין טוב ולהסתכל על המטבח עובד.
רציף הרברט סמואל 3

3. קאב קם

אני מאוד אוהבת אוכל תאילנדי. הבית התאילנדי זאת תמיד בחירה מעולה, אבל בחרתי בקאב קם שהיא מעין "אחותה השובבה". גם אוכל מעולה ומדוייק וגם וייב ואנרגיה של יותר ממסעדה.
לינקולן 11

4. הקטן

פנינה קטנה בשוק לוינסקי. עידו הוא שף מוכשר בטירוף, שמצליח במטבח קטנטן להשתמש בחומרי גלם מקומיים ומיוחדים. הוא מתסיס הכל, לא זורק שום דבר ומייצר שילובי טעמים נהדרים. שירות מעולה, אוכל טרי ותמיד מעניין.
לוינסקי 46

5. M25

מקום אהוב! כמעט בכל פעם שאני יוצאת לסיבוב בשוק, אני מוצאת את עצמי בM25 (אגב, גם הילדים שלי חולים על המקום). כיף, קליל, לא מחייב, שירות מעולה ותמיד תמיד טרי וטעים. אחלה בשר, אחלה מסעדת שוק.
סמטת הכרמל 30

מקום לא אהוב בעיר:

כילדה היינו מגיעים המון לכיכר אתרים עם המשפחה, שהייתה מגיעה לבקר מניו יורק. זה היה ספוט מושלם – בכיכר היו אחלה מסעדות, נוף מדהים ורחבה שכיף לשחק בה. לצערי עם השנים המקום הוזנח מאד והפך למקום מסתור להומלסים, ממש "פצע" בלב העיר. זה מאד מבאס כי לכיכר אתרים יש המון פוטנציאל לא ממומש.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא בדיוק אירוע תרבות, אבל בשנתיים האחרונות היה לי מאד חשוב להגיע לכיכר החטופים ולתמוך במשפחות. זה תמיד לווה במנעד רחב של רגשות ועצב אבל העניק לי כח לנסות ולחזק את המשפחות מעצם נוכחותי שם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט הדוקומנטרי על אורנה ואלה בבימויו של תומר הימן–סרט מקסים, כן ואמיתי, שניגן לי על כל המיתרים והציף זיכרונות של תקופה מדהימה עבורי. מעבר לעובדה שמדובר בסרט עדין שמתאר את הקשיים בתחום המסעדנות ואת העולם הזה דרך עיניהן של שתי נשים – פשוט השראה ענקית.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לארגונים שתומכים בחיילים שנפצעו במלחמה בפציעות גוף ונפש.אני חושבת שחלה עלינו החובה לנסות לעזור לאנשים המדהימים הללו, ששמו את המדינה והחטופים לפני החיים שלהם עצמם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שירלי לוי– ליבי ליבי איתה בעקבות המוות הטרגי של אחותה הקטנה. אני לא מכירה אישית את שירלי, אבל נשבר לי הלב. שירלי היא קומיקאית אמיתית שצוחקת על העולם. החיים יכולים להיות אכזריים מאד לפעמים. אני שולחת לה ולמשפחתה חיבוק ענק ומאחלת להם שלא ידעו עוד צער.

מה יהיה?
אני ממש מקווה שיהיה טוב. מגיע לנו. השלמתי עם העובדה שככל הנראה שקט לא יהיה פה ושלנצח הקונפליקט יהיה ברקע… אבל מה שבעיקר מטריד אותי זה מה שקורה במדינה. אצלנו ובינינו. אחרי ה-7/10 , כשהממשלה הציגה חוסר תפקוד מוחלט, הציבור הוכיח עד כמה העם שלנו חזק. כמה חוכמה, אסרטיביות, רגישות, אחריות וערבות הדדית יש בינינו. מגיע לנו ולחיילים שלנו הנהגה ראויה – כזו שתפעל עבורנו ולא עבור עצמה בלבד. אני רוצה להאמין שאחרי שהחושך יירד האור יעלה, ומקווה שתקום כאן הנהגה טובה יותר, עם אנשים שבאמת רוצים לעשות שינוי. שנוכל לחיות חיים בריאים בגוף ובנפש, חיי תרבות, קולינריה, שגשוג כלכלי, חינוך ועתיד טוב יותר לילדינו.

• העיר שלי
• אוכלים שותים
• eats
• פרא
• צ'אקולי
• קאב קם
• הקטן
• M25
• כיכר אתרים
• כיכר החטופים

אם לא יקרה שום דבר מאוד בלתי צפוי, בשבועות הקרובים יתרחש דבר נפלא: הסתיו יגיע. כן, זה נראה בלתי סביר כרגע, אבל דבר לא יעצור אותו. ועם בואו, כמיטב המסורת התל אביבית, תתחילו לחפש את המקומות שאפשר להסתתר בהם בנעימים, לאכול אוכל שהוא לא פחות ממדהים, ולהרגיש קצת במקום אחר. הסצינה הקולינרית של תל אביב מספקת לא מעט מקומות כאלה שמציעים בריחה מתוקה של כמה שעות מהמציאות, ובסתיו הם במיטבם. אם שאלתם את עצמכם איפה מבלים, איפה אוכלים ואיפה שותים טוב בדיוק בזמן הזה, לקראת העונה הכי נעימה של השנה בחרנו את קולקציית המסעדות המומלצות שלנו לסתיו וכל התשובות נמצאות בה.

הוטל מונטיפיורי

הוטל מונטיפיורי כבר כמעט בת 25, אבל לא רואים עליה את הגיל, וכמעט מהרגע הראשון היא הפכה למוסד תל אביבי אהוב ומוערך שמספק חוויית בילוי שונה לחלוטין מכל מה שנפוץ ומקובל בעיר, עם תועפות של שיק אירופאי-קולוניאליסטי קסום. מדובר באחד היהלומים שבכתר של מפעלות רותי ברודו וקבוצת R2M, מקום שיכול להתאים גם לסעודת פיין דיינינג מושקעת וגם לדרינק מושחת על הבר באמצע היום. וזיכרו: אי שם באימפריה השעה היא 17:00 אחה"צ.
המלצה שלנו:לא להסתפק בארוחת ערב מעולה עם אווירה ללא תחרות. ללכת עד הסוף ולהזמין את אחד החדרים ללילה. תשקיעו בעצמכם, מה יש.
>> הוטל מונטיפיורי // Hotel Montifiori // מונטיפיורי 36 //הזמנת מקום כאן

סנטי

מאחורי ההגדרה חסרת היומרות של "בר יין", מסתתרת אחת המסעדות הטובות ביותר בתל אביב. זה אמנם לא מקום של ראשונה-עיקרית-קינוח והאווירה בו היא בהחלט יותר בר לוהט ממסעדת פיין דיינינג מעונבת, אבל האוכל של שף גיא אריש, וואו איזה אוכל. בשפה קולינרית ייחודית מצליח אריש לייצררצף בלתי נגמר של ביסים מענגים, ולשאלה מה אוכלים אין ברירה אלא להשיב "את כל התפריט".
המלצה שלנו:בואו להפי האוור בין 17:00 ל-18:00 (ב'-ה'), הכל ב-15 אחוז הנחה שתוכלו להשקיע בטעימות נוספות
>> סנטי // Santi // גורדון 17 תל אביב //הזמנות מקום כאן

היבה

יתכן שזאת המסעדה הכי טובה בתל אביב, והיא שווה כוכב מישלן אחד לפחות, והמחירים בהתאם – אבל אין מקום טוב יותר לחגוג בו את בוא הסתיו ואת העובדה ששרדתם עוד קיץ. שף יוסי שטריתשובר כאן את כל השיאים הקולינרייםשקבע בעבר ומייצר חוויה חד פעמית ובלתי נשכחת בארוחת טעימות מסחררת, כשכל מנה היא יצירת אמנות קטנה ונפלאה שנחקקת בזיכרון.
ההמלצה שלנו:דברו עם מנהל הבנק שלכם וקחו איזו הלוואה שצריך, כי היבה שווה את זה.
>> היבה // Hiba // מנחם בגין 144 תל אביב //הזמנת מקום כאן

צ'אקולי

נס בחוף הדולפינריום. אחרי שנים של שיפוצים הוחזר החוף לציבור כשמעליו שוכנת, ממש על הים, אחת המסעדות הטובות והכיפיות ביותרשנפתחו בעיר בשנים האחרונות.השף גיא גמזו ושותפיו הפקידו את המטבח בידי שף ירדן שי הנהדרת, שהפיקה תפריט המתבסס בעיקר על דגה ופירות ים ועושה את זה טרי ואישי עם טוויסט ייחודי, ממנות פינצ'וס קטנות ועד ארוחות פאר.
ההמלצה שלנו:קחו כוס צ'אקולי ספרדי, תבחרו כמה מנות קטנות שבא לכם, ושבו על המרפסת הכי יפה בעיר כדי לספור ציפורים נודדות.
>> צ'אקולי // Chacoli // הרברט סמואל 3 תל אביב

גייג'ין

היינו קצת סקפטיםעם פתיחתה באוגוסט 2024,אבל גייג'ין התייצבה אחרי שנת פעילות כאחד ממקומות הבילוי הכי יוקרתיים בעיר, עם השפעות פיוז'ן יפניות ותפריט של הגזמות חגיגיות, איזקאיה מפוארת שגם בטוקיו היו שמחים לחבק. ועוד לא דיברנו על הבראנץ' היפני בסופ"ש שהפך לאחד הפופולריים והיחודיים בעיר.
ההמלצה שלנו:תחילת הסתיו היא העונה הגדולה של הטונה בלו פין, וכאן יודעים לחולל בה פלאים בכל סקציות התפריט ובשלל דרכי הכנה. שיפוד טונה טורו, למשל, יהיה השקעה משתלמת מאוד בטווח הקצר.
>> גייג'ין // Gaijin // לילנבלום 29 תל אביב //הזמנת מקום כאן

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• הוטל מונטיפיורי
• סנטי
• צ'אקולי
• היבה

גם בחול המועד סצינת האוכל ממשיכה להפתיע עם חדשות מעוררות תיאבון, ואנחנו פה לספר לכם על הכל: השף המוכשר שפותח מסעדה שנייה, כוכב המישלן שמגיע לביקור בהיבה, איך הופכים קופסאות שימורים לארוחת גורמה ושובה של הסינית האדומה, שוב. בקיצור, הרבה ספיישלים, פופ-אפים וקצת טיזינג לצמד מילים שלא ידענו עד כמה חסרות לנו בחיים עד שראינו אותן – קונדיטוריה תאילנדית. יאמי.

>> הכל דבש: 9 חגיגות מימונה שיספקו לכם את הקרייב למופלטה
>> האימפריאל בר מציג: הביליארד בר שהלילה של תל אביב צריך

תלם | ענר בן רפאל פורמן במסעדה חדשה

כמעט שנתיים אחרי השקת "תריסר", שהפכה בן רגע לאחת המסעדות המדוברות בעיר, השף המוכשר מוכן לפתוח מסעדה שנייה – "תלם", שצפויה להיפתח ככל הנראה במהלך חודש מאי במרכז G שבשכונת כוכב הצפון, וצפויה להיות מסעדה עם תפריט רחב יותר שמכוון לכל המשפחה. המסעדה כרגע נמצאת במהלך גיוס עובדים, כך שאם יש לכם חשק לעבוד עם אחד השפים הכי מיוחדים במדינה, באינסטגרם שלהם תמצאו דרך להציע את עצמכם.

קונדיטוריה תאילנדית | קאנום

השף מתי נקש – שמתמחה באוכל תאילנדי מכל רחבי המדינה וחרך לנו כבר את הלשון עם גברת קוטייאו – עתיד לפתוח בשבועות הקרובים קונדיטוריה תאילנדית שתענה לשם "קאנום". היא תיפתח בסמוך לגברת קוטיאו שבשוק הכרמל, ותיחשב לקונדיטוריה התאילנדית הראשונה בציון. אז שכחו מסטיקי רייס מנגו ובננה לוטי, נקש חקר את רזי הקינוחים התאילנדים בכל סיאם ויביא לכאן טעמים, ניחוחות ומרקמים שטרם הכרתם – וכרגיל, גם לא יחסוך מכם עם טעמים עזים או חומרי גלם מוכרים פחות. צפוי להיות מתוק, טעים, מפתיע ומעניין, מבטיחים לעדכן.
סמטת הכרמל 12

הסינית האדומה | שרונה מרקט

בחודש מרץ האחרון השף יובל בן נריה ערך במסעדת טאיזו ערב מחווה למסעדה הסינית האייקונית "הסינית האדומה", אשר פעלה בצפון דיזינגוף כמעט חמישים שנה, והכירה לחיך הישראלי את סודות המטבח הסיני המתוק. לאור ההצלחה בן נריה פותח מהיום ועד לסוף החודש פופ אפ מיוחד בשרונה מרקט, שיוקדש כולו למסעדה ההיא. במסגרתו יוכנו קלאסיקות מכל הזמנים: מרק תירס, אגרול פריך, עוף חמוץ מתוק (כמובן), בקר סצ'ואן, עוף בשומשום, נודלס סיני ועוד, ואתם תוכלו לשבת במקום, להזמין משלוח או אפילו לעשות טייקאווי, כי המסורת מתבקשת.
עד ה-30.4. ש'-ה', 11:30-22:30, ו' סגור

Hiba x Nhome

פגש פסגה יתקיים בשלהי החג במסעדת היבה, כאשר השף יוסי שטרית יארח את שף מתן זקן ממסעדת Nhome שבפריז. זקן הוא שף ישראלי שמחזיק בכוכב מישלן, ויצטרף להיבה כדי לבשל במהלך שני ערבים חגיגיים. במסגרת שיתוף הפעולה צמד השפים בונים תפריט טעימות חגיגי, בו תוכלו למצוא בין היתר דג מרוקאי עם לחם וחמאה, עוף ממולא תירס, שקדי עגל ופטריות מורל עם רוטב ולחם קלוי, קינוח של אספרגוס, רוברב ועלי דפנה ועוד ועוד. אם ממש תתאהבו בשיתוף הפעולה ותרצו ממנו עוד (או שבמקרה אתם בדיוק בפריז), בעוד שבועיים הוא יתקיים בהיפוך במסעדה בצרפת, כאשר השף זקן יארח את שטרית.
ש'-א' (19-20.4), 650 ש"ח לסועד (לא כולל אלכוהול ושירות). היבה, מנחם בגין 144.להזמנת מקום לערבי הספיישל

פלור | צהרי ראמן עם DownTown Ramen

בבר היין המתוק של רחוב וילסון בפאתי קריית ספר מכינים תמיד אוכל משגע. הרי לכם הדוגמא המובהקת לבר יין שאינו גנרי עם אותם יינות טבעיים ואותה פלטת גבינות – אלא כזה שממציא כל העת את עצמו מחדש. התפריט אקלקטי ומציע מנות טעימות וטריות מכל העולם, ובצהרי שישי הקרוב יחל שיתוף פעולה מרגש עם שגיא דדוש, שיגיש את הקערה שהפכה לטרנדית ביותר בת"א בשנה האחרונה, אבל עדיין לא נמאסה עלינו. בתכנית: ראמן חזיר, ראמן עגבניות צלול טבעוני שמסקרן אותנו, קראגה הלוא הוא שניצל יפני מנחם והרבה יין טבעי ומעניין ממש מכל העולם.
וילסון 10, יום ו', 18.4, בין 12:00-16:00

דור ונגר בשחורי | ליל שימורים

בר היין שחורי מבית האונגדה הצליח להישאר די מתחת לראדר, ועדיין להיות קול (אולי זה העניין, בעצם) – אבל עכשיו מתחיל קול חדש. ביום שישי הקרוב הם יארחו את שף דור ונגר ("ארטל פורמל") לערב שימורים. מה זה אומר בעצם? השף פותח קופסאות שימורים ששמר (חחח) מכל העולם, ובונה מהן ביסים מנצחים ומנות מסקרנות שעודם בגדר הפתעה. כן הצלחנו להבין שנראה שם ערב רב של שימורים, כמו למשל חילדה, סרדינים ותמנון, אנשובי, מולים, טונה וביצי דגים ואפילו נרמז לנו ששימורי אננס יככבו בקינוח. יהיה מעניין, זה בטוח.
19.4, יום שבת החל מ12:00. סמטת בית הבד 4

לאנצ' מול הים | צ'אקולי

עם הלוקיישן פריים מול הים ותפריט הדגים ופירות ים עשיר, היה זה רק מתבקש שמסעדת צ'אקולי תיפתח לצהריים – ואיזה כיף שלפעמים קורים פה גם דברים טובים. מדי יום, החל מהשעה 12:00, המסעדה תפתח את שעריה וכאשר מזג האוויר יאפשר תהיה גם ישיבה ברחבה בחוץ מול הגלים הרוחשים. התפריט, עליו מנצחת ביד רמה השפית ירדן שי, זהה לתפריט הערב ומציעמגוון מונטדיטוס, אויסטרים, גבינות ונקניקים מהפורסת, לצד פדרונים, קרוקטים פריכים, כריך קלאמרי מטוגן, פריטו מיסטו, פסטות משגעות ודגים במחבת או בגריל. לאנצ' מול הים נשמע חלום.
הרברט סמואל 3

מחוץ לעיר

מכירת חצר | מונא

אם במהלך חול המועד אתם מוצאים את עצמכם בעיר הקודש אל תהססו לשים פעמיכם למכירת האביב של מסעדת מונא. בנגיד 12, שנמצא חצר היין של המסעדה, עורכים בשישי הקרוב (18.4) מכירת חצר בה יימכרו כלי הגשה מהמסעדה כולל צלחות, כוסות, כוסות יין, פריטי מטבח וגם יגיעו אמנים מקומיים להציג את מרכולתם. כמובן שלא תישארו רעבים ויחכו לכם שם אויסטרים,קרוקט קוד שהפך אייקוני,שרימפס טמפורה, ⁠צ׳יזבורגר, צ׳יפס, עוגת שוקולד, פטיפורים ויין שיימזג בנדיבות.
18.4, יום שישי בין 12:00-16:00. שמואל הנגיד 12

• חדשות האוכל
• ענר בן רפאל פורמן
• מונא
• צ'אקולי
• היבה

יום יפה היום, השמש זורחת, ואחרי שבוע של חורף ומועקה, הגיע הזמן לצאת קצת אל האוויר הפתוח. אין המון מקומות בעיר הדחוסה שלנו שמציעים מרחב כמעט בלתי מוגבל להשתרע בו בחוץ ולנשום כמו שצריך, וכשמוצאים אחד מוצלח אז מדובר באוצר אמיתי. בחרנו להמליץ היום על שלוש מקומות שונים מאוד באופיים עם מכנה משותף אחד: המון המון ספייס לכולם. זה בדיוק מה שבא לנו עכשיו – אז בטח גם לכם.לא טוב? נסו אותנו ביום אחר.

>> ביג ביס: האם התל אביבים יגיעו לביג גלילות? תלוי מה יש לאכול
>> מילון משפיעני האוכל: למה הם מתכוונים כשהם אומרים "אין טעים כזה"?

הקפה של צ'אקולי // חוף הדולפינריום

למה כדאי:כולם כבר מכירים את צ'אקולי, מסעדת החוף הנהדרת שמובילה השפית של ירדן שי, אבל לא כולם יודעים שבצלע הקרובה אל החוף נפתח חלון של קיוסק, ויחד עם ריהוט הרחוב שהציבה העירייה והטריבונה היורדת אל החול, יש כאן פתאום את בית הקפה הכי כיפי על החוף של תל אביב
מה טעים:מהחלון נמכרים קפה טוב מאוד, כריכים מושקעים ומאפים איכותיים, אבל הוא מתפקד גם כקיוסק של החוף אז יש מוצרים במחיר מפוקח ויש פיתה חולדאי.
אווירה:המקום הכי יפה בעיר.
>> הקיוסק של צ'אקולי, חוף הדולפינריום

פיצה קפה גרונימן // רמת אביב

למה כדאי:לא להאמין בכלל שיש מקום כזה בגבולות תל אביב. חורשה קסומה ונעימה שהפכה לחצר הביתית של בית קפה שכונתי שהוא גם פיצריה מצוינת וגם סוג של מרכז קהילתי שמייצר שלל אירועים. קצת כמו הגרסה הצפונית של קפה שפירא בעצם.
מה טעים:פיצה. טעים מאוד אפילו.
אווירה:משפחות צעירות, סטודנטים חמודים, ילדים מתרוצצים. נעים.
>> פיצה קפה גרונימן, רידינג 34

המלביה // פארק התחנה

למה כדאי:כולם אוהבים את הפשטות של המלביה, אבל כאן היא מגיעה עם ספייס עצום מסביבה בדמות פארק התחנה. המלביה השתלטה על קרון הרכבת הישן שנמצא בכניסה למתחם, ומשם היא חולשת גם על מדשאה נאה והופעות בשעות הערב. זאת בעצם מלביה שיש לה פארק.
מה טעים:ובכן, מלבי, דה.
אווירה:הזולא של פלורנטין.
>> המלביה, פארק התחנה, קויפמן 65

• אוכלים שותים
• צ'אקולי
• המלביה
• גרונימן