>> אמה אביטל (אתם ממש צריכים לעקוב) היא יוצרת תוכן וכוכבת טיקטוק, בת 29, גרה בתל אביב עם בן זוגה ושני ילדיה – טומי בת השנתיים וליאו בן 3 שבועות. עם מאות אלפי עוקבים בארץ ובחו"ל, היא בנתה קהילה סביב חוש אסתטי יוצא דופן וחיבור נדיר בין ניו יורק לתל אביב, שהפכו אותה לאחת הנשים המסקרנות בצד הזה של הרשת.

1. יפו העתיקה

אתחיל עם יפו העתיקה. אמנם היא בקצה, אבל מבחינתי זה מפלט קסום – אין משהו יותר נוסטלגי עבורי מאשר להסתובב בתוך המבנים הישנים של יפו העתיקה שבה אפשר לראות מגוון רחב של אזרחים בין הסמטאות. לא רק שזה זכרון ילדות שלי, לפתע אני מרגישה שאני נמצאת במקום אחר לגמרי, שקט, יפהפה ומעניין.

2. כיכר ביאליק

נמצאת בלב איזור רועש יחסית, אבל כשנכנסים פנימה יש מעין נחת ושקט. סביב המזרקה החמודה יש בתי קפה נחמדים שבתור אמא לקטנים כיף מאוד לשבת איתם שם על קפה, שוקו, מאפה, ולתת להם להתרוצץ באיזור שקט לרגע בלי מכוניות. מה יותר כיף מלשבת ביום חם, עם קפה קר, בכיכר שמחה, מלאה בילדים, ולהתסכל על הענפה שבאה לבקר בבריכה? מרגיש אירופה רק עם שמש ים תיכונית.

3. קולנוע רב חן

בכיכר דיזנגוף. מעבר לנוסטלגיה ולכל הסרטים שראיתי שם בילדות, יש משהו קסום בבית קולנוע קטן ואינטימי, שמתחתיו ברים ומסעדות וכיכר גדולה. יש בזה משהו תמים בקטע משמח.

4. ברבוניה בר

מקום מיתולוגי. אין הרבה מה להוסיף. מי שאוהב לפתוח שולחן ואוכל דגים – זה המקום בשבילכם.
בן יהודה 192 תל אביב

5. אואזיס

חנות צמחים מהממת על רחוב סלמה. נכנסת אליה ושוכחת קצת מכל הרעש מסביב. למרות שהיא רחוקה מהבית שלי, היא שווה את המפגש עם בר וגיל שמנהלים את המקום.
סלמה 65 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

אף פעם לא ממש אהבתי את רחוב אלנבי. תמיד היה לי קצת רועש מדי ומלא עשן של אוטובוסים. אני מקווה שזה ישתנה עכשיו כשהרכבת הקלה תיפתח ברחוב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
השנה הלכתי בפעם הראשונה לפצ'ה קוצ'ה, זה ערב אמנות ויצירה מרתק, שונה וייחודי, המפגיש אמנים, אנימטוריות, צלמים, מעצבות, גרפיקאים, הוגים, רקדניות, מוזיקאים וכאלה שפשוט מסרבים להיכנס תחת הגדרה ברורה, על במה אחת. לכל אחד מהם יש 6:40 דקות להביע את עצמם. יצאתי משם לא רק עם אנרגיה יצירתית מחודשת אלא גם עם תקווה וקצת אמונה מחדש באנושות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
לפני כמה שבועות הלכתי לראות את ההצגה "סטיקרים" בסטודיו למשחק ניסן נתיב ביפו. האמת שהלכתי כי אח שלי לומד שם. זאת הייתה הפקה שהכיתה שלו כתבה וביימה בעצמה והיו שם חומרים שנגעו במלחמה, במסיבות, במשפחה, והכל מהעיניים של הדור שלנו. ממש התרגשתי. בכללי תיאטרון זה משהו שאני רואה מגיל 0 ותמיד פותח לי את הלב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני אישית ממליצהלהציץ על עמותת אלו"ט. אלו"ט פועלת עבור כל הילדים, הילדות ובני ובנות הגיל הבוגר שעל הרצף האוטיסטי בישראל, מקדמת ומייצרת אורח חיים מכבד ומכיל ומלווה את המשפחות מרגע האיבחון ולאורך כל החיים. עושים הכל כדי להביא להצלחתם האישית ולהגשמת היעדים של כל אחד ואחת. מאמינה שלפעמים קל להתפספס כשאתה קצת שונה. מכירה את זה מקרוב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבית שהכי הייתי רוצה לפרגן לה היום היא אמא שלי. מעבר לזה שהיא סבתא מדהימה לשני הילדים המתוקים שלי, היא גם עלתה לארץ בשנות ה-20 לחייה והפכה לתל אביבית המקסימלית עם טוויסט ניו יורקי, מנהלת עסק משלה, מכירה את האיזורים השווים של העיר ואפילו פתחה גן בתל אביב כשהייתי ילדה! כל זה והיא עדיין מצליחה לעזור לי כמה שרק אפשר עם טומי וליאו הקטנים. בקיצור טאטא איימי!

מה יהיה?
בתור אמא צעירה לשתיים קטנים אין לי אופציה אחרת כרגע מאשר להאמין שיהיה טוב! נעשה שיהיה טוב! מאמינה שאחרי השנתיים המטורפות קורעות לב ומחרידות שעברנו, אנחנו כקהילה נהיה חייבים להקים ולרומם פה דור חדש של טוב. ולכן יהיה טוב!!!!

אם לא מאוחר תיקון קטן

1. כיכר ביאליק.
2. ⁠1. ה

• העיר שלי
• משפיענים
• יפו העתיקה
• כיכר ביאליק
• בר ברבוניה
• רחוב אלנבי
• צמחים

התוכניות להפיכת דיזנגוף למדרחוב במקטע שבין דיזנגוף סנטר לשדרות בן גוריון עדיין לא יצאו לדרך, אך עצם פרסומן מזריק לרחוב חיוניות. ההשפעה כבר מורגשת בשטח, במיוחד בתחום האוכל, בעסקים חדשים ומתחדשים. לקטגוריה האחרונה שייך הקוזינה ורדה, גלגול עדכני לקפה ומשתלת "אוזן פיל" מימי הקורונה. המקום עבר שיפוץ והגדלה, וכעת יש בו המון חללים חמודים לכל סיטואציה ומזג אוויר – שולחנות על המדרכה וחצר אחורית אינטימית וירוקה, חלל פנימי נעים ואזור שמיועד לאירועים קטנים.

>> גם גבעתיים מיוחדת: הבשורה של קופישופ 51 לצד השני של האיילון
>> הנשים הכי טעימות בישראל: חמשוש של חגיגת קולינריה נשית בשרונה מרקט

"אני רוצה שתהיה פה כמות מטורפת של צמחים, מעין ג'ונגל אורבני. צמחייה מסוגלת לשנות מצב רוח", צוחק הבעלים אמיר אפרתי (פור דו סול, פיצה אליעזר), חובב צמחים שיודע לנקוב בשמו של כל עץ ושיח במקום. "חווינו כאן פיגועים ותקופות קשות ואנחנו רוצים ליצור מקום שיהיה לטובת הקהילה. דיזינגוף הוא מוסד שצריך להיות הרבה יותר חי מאשר הוא כיום".

בעבודות השיפוץ התמזג האוזן פיל/קוזינה ורדה ("מטבח ירוק" בספרדית) עם הבר הצמוד איז'ו ובבט, וצמח לקומפלקס כפול. על תפריט האוכל הופקד השף דין דניאל נגוין (לשעבר צ'יקטי, רדלר וקפה מרטיני), שיצר תפריט אקלקטי כמו המקום עצמו, למשל טרטר בקר עם חלמון כבוש בסויה וברוסקטת חמאה חומה (58 ש"ח), טרטר דג על לחם מחמצת (64 ש"ח), סלט מלפפונים ופיסטוק על צזיקי שמנת חמוצה (56 ש"ח) וסלט מיקס חסות וגבינה כחולה עם אגסים וויניגרט חרדל ודבש 58 ש"ח). המנות העיקריות מוגשות כצו השעה בגודל בינוני (אך עדיין נדיב למדי), שמכווץ את המחיר ומאפשר להתנסות במגוון טעמים.

תמצאו כאן גם כיסוני מנטו בעבודת יד במילוי תפוחי אדמה וגבינת בושה ברוטב חמאת מרווה ויין לבן (68 ש"ח), חצי כריך דייגים תאילנדי וצ'יפס קייל (59 ש"ח), שיפוד כף בקר ופירה חלבי קטיפתי וטוב (82 ש"ח), סמאשבורגר כפול ברוטב רמולד, מלפפונים חמוצים וגאודה (72 ש"ח) ופיש אנד צ'יפס מדג קוד ברוטב בר בלן עם צ'יפס הולנדי (75 ש"ח).

"תמיד דיברנו על טריות וחומרי גלם שעליהם אנחנו לא מתפשרים, וביקשנו מדניאל ליצור מנות שהקהל אוהב מכל העולמות", מסביר אפרתי. בשעות הערב המוקדמות מתקיים אפרטיבו שמעניק 25 אחוז הנחה על כל התפריט (ראשון-חמישי 19:30-17:30), ובימי שישי מתקיים "שישי ישראלי" – אירוע צהריים שמחבר בין סנדוויץ' שניצל חלה מפנק, קוסקוס ירקות, קציצות בקר, סלטים ועוד, ופסקול ישראלי למצברוח טוב. "עבור הקהילה שמרנו על המנהג שמלווה אותנו כמעט שמונה שנים, אוכל ביתי שמושך משפחות עם ילדים וקהל מבוגר. זה אומר הרבה על חיים של מקום".

מטבע הדברים, עם פתיחתו ניכר בקוזינה ורדה שהוא חזק יותר באוכל מאשר בצמחיה ויש בכך היגיון, כי מה שהתאים לימי הקורונה כבר אינו רלוונטי לזמן מלחמה. עם זאת, לאפרתי כבר יש תוכניות להשיב למקום את הלוק הירוק – בהתחלה בגדר חיה ותוספת צמחייה ובהמשך בהחזרת המשתלה מימי אוזן פיל. "חד משמעית אני מתכנן להחזיר את המשתלה", הוא פוסק. "כרגע אין מספיק צמחים, אבל אני מגדל בחממות שלנו בפתח תקווה הרבה דברים יפים. אנחנו מגיעים משנה קשה וייקח זמן עד שנתייצב. מעבר לאוכל אנחנו רוצים להחזיר למקום את האהבה לצמחים, שמרגיעה ויוצרת חוויה בילוי קצת אחרת". ורוגע הוא בדיוק מה שכולנו צריכים עכשיו, גם אלה מבינינו שלא מצליחים לגדל אפילו קקטוס.
דיזינגוף 143, ראשון-חמישי מ-17:30, שישי (11:00-17:00 שישי ישראלי) ומ-17:30, שבת מ-14:00

• אוכלים שותים
• רחוב דיזנגוף
• צמחים

מעוניינים שהדירה שלכם תופיע במדור "דירה להכיר"? כתבו לנו

מי:עמרי טאוב, 35, בעל גלריה ביתית ומנהל את סטודיו ג'לדה לעיצוב ואמנות
מוטקה, 9 וחצי, אוהב צומי
איפה:בן תרדיון 3
ותק:שנתיים
מטראז':הקומה התחתונה 30 מ"ר, הקומה העליונה 20 מ"ר
כמה משלם שכירות?4,350 ש"ח

ספר לי על עצמך.
"אני בעיר מ-2008, רוב הזמן ביפו, הייתה לי הפסקה כשגרתי בפיליפינים ויצאתי לנווה שאנן לתקופה קצרה, אבל ישר חזרתי. אני מאוהב בה. כיף פה. במיוחד באיזור הזה. אני קרוב לים. יש שכנות ממש טובה. סוג של קהילה. כמעט כל השכנים פה הפכו לחברים, אנחנו מבלים בבית קפה פה ממול, עוזרים אחד לשני, עושים ארוחת ערב ביחד. הדלת שלי תמיד פתוחה ואנשים עוברים ונכנסים".

*שתי שכנות מגיעות לכניסה להגיד שלום לעמרי*

זה לא מעייף להיות מוקף תמיד באנשים?
"אותי לא. אני כזה. הייתה לי עוד דירה שפתוחה לרחוב לפני זה ואני ממש אוהב את זה. הדלת שלי רוב הזמן תהיה פתוחה ואם אנשים מציצים והם סקרנים להסתכל הם תמיד מוזמנים להיכנס. אני מאוד בן אדם של הרחוב. תמיד פתוח להכיר אנשים ולחוות דברים. זה חלק מהחיים שלי."

איך החלטת להקים גלריה בתוך הדירה?
"זה היה בשיחה עם חברה טובה ביום ההולדת שלי לפני שנה וחצי בערך. דיברנו על החיים ועל חלומות. שיחות של יום הולדת. סיפרתי לה שתמיד רציתי להקים גלריה. היא מתחום האמנות, עובדת במוזיאון תל אביב ומתעסקת עם הרבה גלריות, אז היא מבינה בזה. פתאום היא אמרה לי, 'למה שלא תקים גלריה פה? המיקום מצוין ויש לך את החלל המדהים הזה שפתוח לרחוב'. מאותו הרגע התחלנו בתהליך של הפיכת הקומה התחתונה לגלריה. כמה חודשים אחר כך כבר הייתה הפתיחה".

מה אתה מציג בגלריה?
"עד היום הוצגו פה רק צילומים שלי. פנו אליי כבר כמה אמנים להציג אבל כרגע עוד לא הצלחתי לדייק את זה. אני מאמין שזה יקרה בקרוב. אני מצלם בעיקר ברחפן, אבל לפעמים גם בסטילס או ציוד שמיועד למים. אוהב מאוד לתעד בטיולים שלי. הייתיבהרבה מקומות בעולם, תמיד לפני שאני טס לאנשהו אני פותח Google Earth ומסתכל מה מעניין באיזור שאני הולך לבקר בו.עשיתי פה פיצ'ר מגניב שאנשים מנסים לזהות איפה כל דבר צולם, יש ברקוד שתלוי ליד כל תמונה שאפשר לסרוק והוא מוביל לנ.צ בגוגל מפות עם המיקום המדויק שצילמתי בו את התמונה. יש צלמים מאוד קנאים למיקומים של התמונות שלהם. פה החלטתי כן לשתף ולהביא את האנשים לחוויה, אני מאמין שזה יכול לעורר בהם את הסקרנות לצאת ולטייל בעצמם, אם לא פיזית אז לפחות שטיילו במפות עם הדימיון."

הגלריה

"אחרי שהחלטתי להקים את הגלריה, נעזרתי בחברה שהיא מעצבת פנים שלקחה גם את עבודת האוצרות, קוראים לה שיר שקלים. היא ואני כיתתנו רגליים בכל העיר כדי למצוא תאורה מדהימה. דאגנו לתלות את התמונות בצורה שתבליט אותם. הכנסנו לסלון עמודי הצגה ניתנים להזזה כדי שהספייס ישמש לי גם סלון בעת הצורך. את הספה הזאת קניתי פה בפשפשים, היא הייתה הרוסה לגמרי ובצבע אחר, שיפצתי אותה וביחד עם שיר חיפשנו באינספור מקומות את הבד המתאים בשבילה".

"חוץ מהעבודות שלי יש פה גם פסלים של אמנית שקוראים לה אנה אלימלך, הכרתי אותה דרך חברים וכל כך התלהבתי שביקשתי להכניס את היצירות שלה לגלריה. בכל פסל יש רגש וסיפור. היא עברה תהליך ביחד עם הפיסול שעזר לה להתגבר על המון דברים. אני אוהב שהפסלים שלה מסודרים בזוגות ויש ביניהם תנועה".

"תמונות שצילמתי בסיני".

"אבן שקניתי מכמה ילדות בדואיות שמוכרות על החוף. הן שוברות אותה לשניים ואז מתגלה קריסטל יפהפה".

"תמונות שצילמתי מהרחפן באיזור בתרונות רוחמה. הן שני תמונות נפרדות אבל כשאצרנו את העבודות מצאנו את השילוב הזה ושמנו לב שבלי להתכוון נוצרה סוג של דמות שיושבת. בדרך כלל צלמים מגיעים לשם אחרי החורף כשהכל ירוק ופורח. אני רציתי להגיע לשם דווקא בתקופה של השנה שהכל חרוך ויבש. אנשים נמשכים בדרך כלל למה שחי ופסטורלי, אבל אותי זה הדליק להוציא משהו יפה ואסתטי דווקא כשהכל כביכול מת".

"לפני כמה שנים טיילתי בים המלח ובדרך חזרה ראיתי משתלה עם כמה צמחים זולים, קניתי שניים ומאז התאהבתי. לפני שעברתי לגור בפיליפינים לא רציתי להשקיע הרבה כסף בקניית רכוש אז התחלתי לנסות לייחר. תמיד אני מחפש את הצמח הכי גדול ולוקח ממנו את החתיכה הכי קטנה כדי לא לפגוע בו. לראות צמח שצומח מעלה קטנטן זה הדבר הכי מספק בעולם. בקרוב אני הולך לעשות פה אירוע קהילתי ולמכור בו צמחים מיובאים וייחורים".

מטבח

"אני לא מבשל פה הרבה. רק כשמגיעים חברים או בנות זוג. אם אני רעב אני הרבה פעמים הולך לאכול בבית קפה שממול, מיכאלנג'לו, יש להם אוכל מעולה".

"הכלי הצהוב מיוצר מתלת מימד. קניתי אותו מאמן קוריאני. הוא מחורר ככה שאפשר להניח את הצמח בתוך קערה והוא סופג את המים מכל הכיוונים".

"אני לא קונה הרבה דברים מהמסעות שלי בעולם, אבל בדרך כלל אני חוזר עם מגנט או פאץ' כדי לתלות על המקרר. אני אוהב להסתכל עליהם ולהזכר איפה טיילתי".

חדר השינה + מקלחת + שירותים

"אני חי בצורה פשוטה וקומפקטית. אין לי שולחן אוכל גדול, הוצאתי את הטלוויזיה ואת מערכת הסאונד. הגלריה גרמה לי להוציא הרבה דברים אבל זה עזר לי להבין במה אני באמת משתמש ובמה לא. אני עולה לחדר רק כשאני רוצה ללכת לישון. את רוב הזמן שלי אני מבלה בגלריה או בחוץ".

"הנה מגזין גלישה שפירסם תמונה שצילמתי".

בחוץ

"זה כסא שמצאתי ברחוב. בגלל שאני גר ליד שוק הפשפשים יש הרבה מציאות".

"הכלים שאני משתמש בהם כדי לטפח את הגינה שלי".

• דירה להכיר
• יפו
• גלישה
• צילום
• צמחים
• דירות בתל אביב
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 922 // הקינג והסנטר

1. הכולבויניקית: makers TLV

כל מי שהיה במייקרז יודע שמדובר בהרבה יותר ממשתלה. בתוך הג׳ונגל האורבני הזה תוכלו לא רק ליהנות ממגוון הסוקולנטים (שגם זיכו את ההופעות המוקלטות המצטלמות במקום בשמן – Succulant sessions) והמונסטרות, אלא גם לשתות קפה או צ׳אי מצוין, ליהנות ממגוון סדנאות שרובן ככולן על טהרת המייקריות הטבעית (רוקחות, הדפס צמחים, ואפילו סדנאות קוקטיילים טבעיים) ולצפות בהופעות עצמאיות חיות שקורות כמה פעמים בחודש במקום.
מחירים: שלל צמחי הבית שנמכרים בעציצים לפי קוטרם מתומחרים לרוב בין 25-100 שקלים. גם העציצים היפהפיים למכירה.
לקחנו הביתה חוץ מהעציץ: מיליון וחמש תמונות לאינסטוש
מזא״ה 4

https://www.youtube.com/watch?v=Z4Lj_ub9wAw

2. הוותיקה: משתלת יהלום

בלה קרבס היא אגדת משתלות, עובדה: היא בעסק כבר כמעט 54 שנה, בעוד שמשתלת יהלום המשפחתית שלה קיימת כבר כמעט 88 שנים. בגן העדן הירוק ורחב הידיים הזה בדרום העיר מוכרות היא ומלכה אחותה מכל הבא ליד – צמחים, אדניות, שתילים, פרחי עונה, וכל מה שנלווה להם.
מחירים: צמחי הבית נעים בין 15-150 שקלים, בעוד שצמחים עונתיים ותבלינים אפשר לקנות ב-10 שקלים בלבד.
לקחנו הביתה חוץ מהעציץ: תמיכה בעסקים הקטנים והמשפחתיים שעושים את דרום העיר מה שהיא.
השומרון 6

3. המשתלמות: Plant45 ודיזיגארדן

קשה למצוא משתלות שמתחשבות בכיס הצרכן, ולכן אנחנו מברכים על שתי משתלות יחסית חדשות ומרעננות: plant45 – משתלה ליודעי דבר, כמעט ללא נוכחות אינטרנטית – בה כל הצמחים נמכרים במחיר של 45 שקלים, בנוסף לנישה בחנות בה כל 2 עציצים נמכרים ב-45 שקלים. ודיזיגארדן – הסמוכה לכיכר דיזינגוף, בה כל הצמחים נמכרים ב25 או 50 שקלים.
מחירים: זול, קיצר.
לקחנו הביתה חוץ מהעציץ: מלא דברים אחרים כי לא הוצאנו הון תועפות על עציצים!
פלנט45: כיכר הבימה 4, דיזיגארדן: דיזינגוף 84

4. העירונית: משתלה אורבנית

׳משתלה אורבנית׳, שלה סניף ותיק בשוק הכרמל וסניף חדש יותר בצמוד לשער 7 של הסנטר, חורטת על דגלה התאמה לעיר הגדולה. הצמחים שמגיעים לחנות מהמגדלים את הטובים ביותר מותאמים לגידול בצפיפות העירונית, הלו״ז העמוס של הלקוחות ואפילו החום הלוהט של חודשי הקיץ. מעבר לעיצוב היפהפה והירוק של שתי החנויות, הן מציעות מגוון עצום של צמחי גינה ומרפסת (שנעים על ספקטרום שבין ׳צמחים למקום מואר׳, ׳משהו על השולחן׳ ו׳צמחים חזקים במיוחד׳) , אביזרי גינון וכלי שתילה. בקיצור – כל מה שאתם צריכים בשביל ליצור לעצמכם משתלה אורבנית פרטית קטנה בבית.
מחירים: בין 20 שקלים לצמחים קטנים יותר עד 350 שקלים לצמחי ענק.
לקחנו הביתה חוץ מהעציץ: מוטיבציה לייחר ולגדל בדירת המטר על מטר שלנו בפלורנטין.
קינג ג׳ורג׳ 55 (ליד שער 7 של דיזנגוף סנטר), דניאל 27

5. ההיפסטרית: We love plants

מדובר בוודאי בחנות הצמחים היפה ביותר בתל אביב – בין אם מכיוון שהצמחים המוצעים בה למכירה פוטוגניים שבא לבכות, דרך העיצוב נוטף השיק, ועד המשפכים (מי לעזאזל חשב שנרצה להוציא כסף על משפך מעוצב) שנראים כמו יצירת אמנות מודרנית של מרסל דושן. הכול ממותג – מהדשן, דרך האדמה ועד הפלייליסט לצמחים (???) שמצאנו באינסטגרם של המקום.
מחירים: בחנות נמכרים צמחי בית, קקטוסים וסוקולנטים. רוב צמחי הבית עולים בין 20-200 שקלים, והסוקולנטים עולים בין 50-130 שקלים.
לקחנו הביתה חוץ מהעציץ: מחזיק מפתחות בצורת קקטוס ב-36 שקלים (בסייל) אם זה מה שעושה לכם את זה.
פרישמן 73

6. החדשה: אואזיס

אואזיס היפה קמה ממש לפני רגע, בנובמבר 2021, ונפתחה כדי להביא את הצמיחה והטבע לאחד האזורים האפורים של העיר – כיכר המושבות ורחוב העלייה. רוב צמחי החנות מותאמים לבית, אבל אפשר למצוא בה גם צמחים המותאמים למרפסות וחצרות, למי שהתברך. יחסית לחנות חדשה, המגוון בה גדול – שרכים, קיסוסים, דקלים, סוקולנטים ועוד.
מחירים: בין 20-200 שקלים.
לקחנו הביתה חוץ מהעציץ: את יקיר הבעלים, שהשמועה אומרת שהוא הנחמד בעיר.
העלייה 2

7. הווירטואליות: neta ׳וייחורים בין תל אביבים׳

בשוק המשתנה ולצד הקורונה ואימת הסגרים התמידית, גם שוק הצמחים הפך לדיגיטלי בחלקו, וזה לא בהכרח דבר רע.באתר neta למשל, יש גימיקים חביבים שאפשר למצוא רק אונליין, כמו התאמת צמח ללקוח באמצעות כמה שאלות פשוטות ומדריכי גידול וירטואליים. המבחר מגוון ומסווג לקטגוריות כמו – צמחים שקשה להרוג, ׳עולים חדשים׳ (צמחי ייבוא), צמחים שטובים לחורף ואפילו צמחים מטהרי אוויר.
מחירים: בין 35 למאות שקלים. תלוי בקטרים בכל זן. משלוח עולה 30 שקלים, אבל חינמי כשמזמינים במעל 270 ש״ח.

אם פחות זורם לכם שופינג ירוק, כבר שנה שמתנהלת לה באין מפריע קבוצת פייסבוק מתוקה בשם ׳ייחורים בין תל אביבים׳, שנועדה להחלפת עציצי יחורים בין חבר׳ה בעיר, התארגנות על קבוצות רכישה לצמחים וכלים במחירים ׳שאינם תל אביביים׳ (לשון הקבוצה), והתייעצות בכל מה שקשור לגידול ביתי. הקבוצה גם התרחבה לשתי קבוצות ווטסאפ – אחת להחלפות ואחת להתייעצויות.

• הבועה
• הכי טובים
• עציצים
• צמחייה
• צמחים
• משתלה
• עירוני

אנחנו אמנם כברהתקדמנו לגידול פטריות, אבל לאלה מכם שעדיין מאמינים שביום מן הימים יצליחו לגדל צמחים השבוע הזה מתאים בול. במסגרת "מטפסים על פלורנטין" יערכו הרצאות וסדנאות על גידול צמחים לאורך השבוע.

הערב תיערך סדנה בשם "גידול צמחים מעשי", מחר הסדנה "ייחורים והנבטות", ברביעי "בוסתנאות מרפסת" ובחמישי "צובעים את פלורנטין בירוק". האירועים מתקיימים בשדרות וושינגטון בעלות סמלית, והם פרי של שיתוף פעולה בין האקדמיה לגידול ביתי לעירייה.
לפרטים נוספים והרשמה

• המלצה יומית
• המלצות המערכת
• שדרות וושינגטון
• צמחים
• פלורנטין