זרם הברים ששוטף את העיר אינו עוצר לרגע. כנראה ששילוב אלכוהול ומנות צד קטנות ולא יקרות מדי (יחסית, הכל יחסית) מתאים לרוח התקופה, או שכולם פשוט צריכים להשתכר, ודחוף. כך או כך, ורמיני בר לוקח את הקונספט הלאה לספרד, עם טאץ' של שף ומינימום פוזה. מרפסת חמודה שפונה למדרחוב נחלת בנימין, וברז בירה מרשים מברונזה ("פריט נדיר שהפכנו עולמות כדי להשיג", צוחק אייל הברמן), לצד ארונות קירור ששומרים את האלכוהול בטמפרטורה צוננת, ואוסף מרשים של ורמוטים שמוכיחים שכאן מתייחסים למסורת בכבוד, ולא שוכחים לתבל בקורטוב חוצפה ישראלית.
>>וויסקיניישן: הוויסקי הישראלי חי, בועט ודוהר קדימה. בואו לשתות

על ורמיני בר חתומים אנשי הוורמוטריה, המוסד שמעברו השני של הרחוב. בעוד שהוורמוטריה היא למעשה מסעדה בתחפושת בר, ורמיני מאמץ אל לבו את הפשטות של מוסד הבר הספרדי. תצוגת צלוחיות כמו בסן סבסטיאן אמנם לא תמצאו כאן, אך פריטטה שמנמנה שממתינה בקצה הדלפק בהחלט כן. התפריט שיצר שף מיכאל גרטופסקי, מבעלי הקבוצה, שם דגש על חומרי גלם במינימום התעסקות – בעיקר ירקות, דגים ופירות ים. מלון עסיסי וחמון איבריקו עז טעם, סלמורחו (מרק עגבניות ספרדי קר) ועגבניות מגי קלופות עם שמן זית וחומץ שרי מתאימים לקיץ התל אביבי כשור למטאדור.

בזו אחר זו נוחתות על הדלפק צלחות קטנות־בינוניות סקסיות, שזורקות את הדמיון לבר בכיכר קטנה במדריד. פירות ים זוכים לייצוג נאה ומעודד, במיוחד לאור הכיוון הכשר שאליו הקולינריה הישראלית נוטה. קרוקטס בשר סרטנים מלווה בקציפת ביסק – הכי אגרוף ברזל בכפפת קטיפה – צפויים להיות מנת דגל. יש כאן גם קלמארי על הפלנצ'ה עם סלסה חריפה ושרימפס רול בלחמניית חלב, אבל מלך התפריט הוא ה-Carabinero – סרטן מעמקים נחשק ויוקרתי שמגיע מספרד ומטופל באותו מינימליזם.

לאחר שנצלה ונחצה לאורכו, הוא מוגש עם מזלג סרטנים ייעודי, כדי שאף פיסה מהבשר המתקתק לא תחמוק לה. משיחה עם אבי קשי, גם הוא מקבוצת הבעלים, מסתבר שמדובר בשיגעון פרטי. "אבא שלי היה הראשון שהביא לובסטרים לתל אביב ורציתי ללכת בעקבותיו", הוא מחייך ומספר על התלאות שכרוכות בייבוא המוצר העדין. "הקרבינרו הוא מלך השרימפס הספרדי ולא דומה כלל לשרימפס שיש בארץ". ולאחר טעימה אין לנו אלא להסכים.

הוורמוט, שהוא הסיבה שלשמה התכנסנו, מקשט את קירות הבר במגוון מותגים רחב מספרד, איטליה וצרפת. מזקקות הבוטיק ודטה ויוליוס מייצגות את פאר התעשייה הישראלית, ומי שיתעקש יוכל למצוא גם ורמוט מיוון. הוורמוטים מוגשים כמות שהם, כלומר עם קרח וקיסם נעוץ בזית מגולען ופיסת תפוז, או כחלק מקוקטייל. לדוגמה: Martini Manzanilla (ג'ין, שרי מנזניה, ורמוט יבש וזיתים) ונגרוני אקסטרה דרי בתוספת כשות.

תפריט היין נשלט ברובו על ידי אותן מדינות אירופאיות בתוספת מעט יינות מישראל, גיאורגיה, יוון ואוסטריה. המחירים כמקובל בענף, בממוצע כ-50 ש"ח לכוס יין וקוקטיילים בטווח שבין 45-56 ש"ח. ורמוט ברמת סטנדרט (דולין, נווילי פראט וכדומה) מתומחר ב-34 ש"ח, ועבור רמת הפרימיום תתבקשו להשאיר 38 ש"ח לכוס – לא אירו בודדים כמו בספרד אבל היי, אנחנו באחת הערים היקרות בעולם.

תפריט האוכל מתחיל ב-30 ש"ח לגבינת מנצ'גו בשמן זית, ומאמיר עד 78 ש"ח לקזואלה בשר סרטנים ואורז עם עגבניות צלויות וביסק. תמורת הקרוקטס, שני כדורי פינג פונג זהובים ופריכים על איולי חמצמץ, תיפרדו מ-56 ש"ח. השרימפ המלכותי כבר מגיע ל-78 ש"ח ליחידה אבל הטעם מושלם, וממילא לזיכרון אין מחיר. תשומת הלב לפרטים הקטנים – מצלחות ממותגות ועד לפס מתכת שנמתח למרגלות בר העמידה על תקן פח אשפה – משקפת את הרצינות שבה אנשי הוורמוטריה מתייחסים למקורות ההשראה וללקוחות. כנראה זו הסיבה שבחוגי המסעדנות הם נחשבים לאגדה חיה.
נחלת בנימין 20, תל אביב. א'-ש', 18:00-חצות (שעות פתיחה בהרצה)

• אוכלים שותים
• אוכל ספרדי
• ספרד
• וורמוט
• ורמוטריה
• נחלת בניימין

אין ספק שטאפאס היא פשוט דרכה של מסעדה להגיש לנו מנה קטנה, לקשקש משהו על חלוקה ולגבות יותר – אבל בו זמנית, קשה לעמוד בפיתוי לנשנש מלא צלחות קטנות תוך כדי שתייה עמוקה. ההרגל הספרדי טפטף בתקופה האחרונה לישראל בזרם רציף, שכן המסעדות עושות כל מה שהן יכולות כדי לשרוד, ובתקווה שאנחנו גם נהנה. אז אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, אלו המקומות להשיג את הטאפאס הכי טוב בתל אביב. מה, אייל שני זה לא טאפאס?

>>מה הסוד של מקום כמו "הסוד"? שאם תקראו לו חנות יין הוא יעלב

צ׳יקטי

צ׳יקטי הגישו לנו טאפאס הרבה לפני שזה היה מקובל בעיר. באיטלקית, צ׳יקטי זה צלחות קטנות, ואין כמו בצלחות הקטנות של צ׳יקטי כדי לפתוח איתן שולחן ולחכות לטוב. טרטר בקר, טרטר דג ים טרי ורענן, פוקאצ׳ה פריכה הישר מהטאבון, לב ארטישוק כמו שאוכלות ברומא, וגם פיצטות קטנות נוסח ונציה – תמיד רעיון טוב.
יהודה הלוי 58

ורמוטריה

כמו צ׳יקטי, רק במקום איטליה זה ספרד. אין ספק שאם יש מי שיודעים לעשות טאפאס כמו שצריך הם אבי קאשי ומיכאל גרטופסקי. הורמוטריה בנחלת בנימין היא שיר הלל לוורמוטריות של מדריד, מעוצבת באלגנטיות ומבטיחה ביסים קטנים, מהנעימים והטעימים שבנמצא לצד הדרינק. שיפוד אנשובי, פינצ׳ו כבד אווז, טוסטדה אבוקדו לחלום עליה בלילה, וחמון עם מנגצ׳ו לפי הספר. ולקינוח, לא לשכוח צ׳ורוס.
נחלת בנימין 25

הלנה

הלנה פועלת כמיטב המסורת הספרדית של בר הטאפאס, עם פינצ׳וס ומגוון ורמוטים ושאר מיני שיכר. הלנה מצוידת, כמו טאפאס בר שמכבד את עצמו, בויטרינה גדולה ומלאת כל טוב, שמבעד לזגוגית תוכלו לפגוש בה אויסטרים במחיר מצחיק (12 ש״ח ליחידה!), פאן קון טומאט, מונטדידו תירס או פטריות, שיפוד גילדה ושיפוד תמנון, ועוד ועוד ועוד.
שדרות תרס״ט 6

שזור

הייחוד בשזור, בר הטאפאס החדש של רחוב הרצל, הוא בכך שכל התוצרת מקומית. השפית ענבר שי אספה מיצרנים וממשקים מרחבי הארץ חומרי גלם מובחרים, ויצרה תפריט ענוג ויצירתי של טאפאס מופלאים. רצוי לפתוח שולחן עם מזאטים טריים ורעננים בדמותם של ציזיקי קישואים, מסבחה עדשים, גבינת עומר מקומית עם שמן זית, סלט כרוביות צלויות וגם מטבוחה פיקנטית. טאפאס כחול לבן.
הרצל 10

הכוסית

הכוסית שנפתחה בכיכר רבין שבוע לפני המלחמה, התרוממה למרות הטיימינג הרעוע ומיטיבה להיות בדיוק מה שהיא התכוונה להיות – מקום לשתות בו כוסית ורמוט, או יין, או מה שתרצו, וגם לאכול בו מנות קטנות ומופלאות דוגמת קרפצ׳יו תמרים קונפי (שאנחנו לא מצליחים לשכוח), סטארטצ׳לה נמתחת עם תאנים טריות, שיפוד חילדה שמרגישים כאילו הוכנו במדריד, ושלל ביסים קטנים ומפתיעים.
מלכי ישראל 5

גאזטה

בר היין הוותיק עבר לאחרונה מתיחת פנים בדמותו של חלל נוסף ומעוצב היטב, שהוקדש כולו לורמוטים ולתזקיקים מסקרנים. ואם כבר הגעתם עד כאן, אתם בוודאי יודעים שורמוט משמעו טאפאס. על כן שמחים לספר לכם על מגוון ברוסקטות ערבות לחיך, דוגמת ברוסקטה עם טרטר דג ים, ברוסקטה קלאסית עם ארטישוק ופרמזן – וכמובן, ברוסקטה עם טרטר בקר עם כמהין. תזמינו לנו כפול מכל אלה בבקשה.
מרמורק 12

ברנקה

ברנקה ברחוב קינג ג׳ורג׳ מתמחים גם הם בוורמוטים וקוקטיילים בנוסח ספרדי, מה שאומר שמיד בא הטאפאס ושלל הנשנושים המסורתיים. קודם כל נרגיע את הפאניקה עם פאן קון טומאט, אחר כך מגבירים ללאבנה ועלי גפן, ממשיכים בשקדים מומלחים כמו שצריך, קצת זיתים מתובלים, איזה פוקאצ׳ה עם מטבלים ולסיום ניסגור עם צלחת גבינות ונקניקים. שלא נישאר רעבים.
זמנהוף 26

פורט סעיד

מה היא שמנת חמוצה עם שחלות עגבניה בצד, אם לא הטאפאס העברי הראשון? וברצינות, אולי המנות הקטנות של איל שני בפורט הן לא בדיוק טאפאס קלאסי, אבל בואו לא נהיה קטנוניים – אפשר להסכים על זה שאין טעים כמו שעועית יריחו, מינוט סטייק בטחינה ושעועית לימה, ושלפתוח איתן שולחן כאילו היינו סנצ'ו פנצ'ו זה רעיון נהדר. אחרי הכל, מה הוא טאפאס אם לא ביס מפוצץ בטעם, קטן ומושלם.
סמטת הר סיני 4

• אוכלים שותים
• אוכל ספרדי
• טאפאס
• צ'יקטי
• ורמוטריה
• הלנה
• פורט סעיד

פארק המסילה ממשיך להמציא לנו פטנטים, כלומר מקומות לתפוס בהם משהו לאכול ולשתות בסביבה הקרובה. הפעם מדובר בשם שלא שמענו מזמן – ויקי כריסטינה. הבר־מסעדה הספרדי הוותיק התפייד בשנים האחרונות מהתודעה התל אביבית, לא מעט בגלל המיקום במתחם התחנה הלא אטרקטיבי. כעת הוא קם על הרגליים, מנער את האבק ומציג שף חדש שהאכיל את ביונסה וטיילור סוויפט.

הבחירה בוויקי כריסטינה נשמעת תמוהה כשמעיינים בביוגרפיה של שף ברק אביטל, לשעבר סו שף במסעדת טוטו. בתום שלוש שנים במסעדה היוקרתית ובהקמת ק פה האנוי (שנסגרה לאחרונה במפתיע), הוא קיבל הצעת עבודה מפתה בלוס אנג'לס – להקים מסעדה בעלות של שני מיליון דולר. לבסוף הפרויקט לא יצא לפועל ואביטל מצא את עצמו בתפקיד שף בחברת הפקות בהוליווד. הוא מצטנע ומבקש לא לנקוב בשמות, אך לבסוף מתרצה ומספר שהאכיל את ביונסה וג'יי זי, טיילור סוויפט, ניקולס קייג' ומנכ"ל חברת דיסני העולמית. "האכלתי את כולם, גם את הכי עשירים ומפורסמים. שחקנים, פירמות של עורכי דין ועוד. הייתי בברנז'ה", הוא צוחק.

שלושה שבועות לפני שאמור היה להכין ארוחה חגיגית לטקס האוסקר החליט אביטל לארוז ולחזור לארץ. "לא הרגשתי טוב בתפקיד הזה. הכל היה מאוד נוצץ אבל הפסקתי ליצור. באל.איי הכל כסף ופלסטיק, והבנתי שאם אני נשאר שם זה לאורך זמן". לאחר שעזב את ארה"ב עשה אביטל תפנית של 180 מעלות, נסע לסרי לנקה ופתח את Citra, מסעדת פיין דיינינג. "אנשים סוגרים מלון וטיסות לפי תאריך הארוחה. יש לנו רשימת המתנה של שלושה חודשים וייתכן שניכנס לרשימת המסעדות הטובות ביותר באסיה".

העובדה שמדובר במסעדה שפועלת רק מספר חודשים בשנה מאפשרת לו לדלג בין ויקי כריסטינה לסרי לנקה. "העץ קנה אותי", הוא מחייך ומצביע על עץ השקמים העתיק שמסוכך על המסעדה. "ידעתי שאני רוצה לחזור לתל אביב אבל לא לרחובות הרועשים והחפירות במרכז. התרגלתי לשקט ומצאתי אותו כאן".

תפריט ההשקה המחודשת מערבב עבר והווה, מטבח ישראלי והשראות מהעולם. המבורגסה ופטאטאס ברוואס מהגלגול הקודם עדיין נוכחים ("בסוף יש כאן תרבות של 12 שנים שלא רציתי למחוק"), ואליהם נוספו מנות שעברו מתיחת פנים ומנות פיוז'ן אסייתי-אירופי חדשות: אויסטר עם פטל מוחמץ (35 ש"ח), טורטליני גבינת עזים ופורל מקומי (88 ש"ח), המבורגסה דה פסקדו – קבב מוסר ים בלחמניית ביס כמחווה להמבורגסה הקלאסית (34 ש"ח), ושלוש וריאציות צבעוניות על סשימי – "ספרדי" עם אינטיאס ברוטב פדרון ויוזו, "ישראלי" בתוספת עגבניות, לאבנה ובצל ירוק, וסשימי אלבקור ומנגו מאיה (72-75 ש"ח).

את סרי לנקה מייצגות אצבעות כרישה ("בכל שוק בסרי לנקה אפשר לראות הר של כרישות ענקיות") בחמאה לימונית עם גבינת טולום, זעתר ופיסטוקים (58 ש"ח), ושווארמה סרילנקית – טייק אוף משוק טלה ברכז רימונים על לחם נאן וצ'יפס ראטה (94 ש"ח). כדי לחזק את מעמדה של ויקי כריסטינה כמקום בילוי קליל, הרכיב אביטל מגש חברים משתלם עם פוקאצ'ה חמה ופריכה ונשנושים קטנים, לדוגמה סרדינים טריים כבושים עם קרם לימון כבוש, במיה ברוטב עגבניות קר ועוד, 18-26 ש"ח למנה, או 159 ש"ח לכל המגש. ארבעה אנשים שיוסיפו שתי מנות עיקריות ובקבוק יין יכולים לסגור ערב ב-150 ש"ח לאדם, מחיר שבמקומות אחרים קונה בקושי יין ומנה ראשונה.

נעים להיזכר בויקי כריסטינה. כבר עכשיו שעות הערב מביאות איתן בריזה נעימה, וספורטאים שחרשו את פארק המסילה ברגליים מגיעים לזלול משהו בתום האימון. וכשיגיע הסתיו, וזה יקרה ממש בקרוב, תוכלו לשבת במרפסת היפה על כוס יין ומשהו קטן ולספור ציפורים נודדות. ואולי השנה הבאה תהיה קצת יותר טובה.
מתחם התחנה 17 ב', שני-שבת 19:00-23:00

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• מתחם התחנה
• אוכל ספרדי

למבנה ההיסטורי ברחוב נחלת בנימין פינת גרוזנברג אין מזל. פרא, נורדיניו והבושוויק חולשים על הצומת ואילו אותו זוכרים כ"מקום עם הצרצרים", הנפצה שהתפיידה בתהום הנשייה. כעת מקבל החלל לשימור את הכבוד המגיע לו, במקום שעל פניו יש לו את כל חומרי הגלם הדרושים כדי להצליח: הוורמוטריה, והשם כבר מסגיר את הקונספט, מביאה אל הפינה העירונית היפה הזאת את תרבות הבילוי הספרדית-מודרנית.

בעלי הצ'יקטי, המסעדן אבי קשי ושף מיכאל גרטופסקי, יחד עם איש היין והאירוח עמרי שמר, התוודעו למושג la hora del vermut, "שעת הוורמוט" בתרגום חופשי, והחליטו שמה שטוב לספרדים טוב גם לנו. "באחד מביקוריי במדריד הגעתי לקאווה באחה, רחוב שוקק חיים, מלא בברים קטנים, ורמוטריות ומסעדות", מסביר קשי. "מצאתי את עצמי משוטט שם יום שלם, עובר ממקום למקום, מבר לבר, קצת שותה, קצת אוכל, קצת מקשקש עם אנשים, כל מה שאנחנו בערך אוהבים לעשות. הרגשתי שזה בול מה שחסר לי באופן אישי בתל אביב".

הוורמוטריה היא גרסה משוחררת יותר של צ'יקטי, הבר האיטלקי המוערך שיחגוג בקרוב עשור. בחלל שתכנן ועיצב האדריכל דן טרוים אלמנטים ספרדיים קלאסיים מתמזגים לתל אביב העכשווית ופינות ישיבה ועמידה מייצרות אווירת קז'ואל נעימה.

התפריט דובר ספרדית שוטפת והוא מחולק למספר חטיבות כגון קרודו, פריטו, פלנצ'ה ואל קלאסיקו. תוכלו למצוא בו טורטיה באסקית במילוי טונה נאה, אבוקדו ורומסקו (68 ש"ח), כדורי פאייה שחורה עם קלמארי צלויים וצ'וריסו (42 ש"ח), פאן קון טומאט (24 ש"ח) ופדרונים מטוגנים (29 ש"ח), קרוקטס בלנקו (48 ש"ח) וארוז קון מריסקוס – אורז ספרדי עם פירות ים וזעפרן (129 ש"ח).

"הוורמוטריה היא המשך ישיר וטבעי לצ'יקטי, רק שהפעם אנחנו מדברים בסלנג ספרדי עדכני, בערכים של טעים במיוחד, חומרי גלם טופ, ארומות של אש ועשן וביסים שמחים וצבעוניים שלוקחים השראה מתרבות הבילוי הספרדית", אומר גרטופסקי.

באגף המשקאות בולט כמובן הוורמוט, שזוכה בשנים האחרונות להתעוררות מחודשת. קשי מסביר שבעבר סבל המשקה ממוניטין רע, אך מאז תאגידים גדולים רכשו מזקקות ובתי ורמוט קטנים. העובדה שרוב הקוקטיילים הקלאסיים החשובים מכילים ורמוט, פריחת תרבות ברי הקוקטיילים והנטייה לאורח חיים בריא תרמו גם הם לפופולריות המתחזקת.

תפריט הדרינקים מקיף טווח רחב של משקאות שפגשתם בספרד, מקוקטיילים קלאסיים וקלאסיקות ספרדיות עד סידרה, סיידר תפוחים ספרדי מסן סבסטיאן, קליל, חמוץ עדין ולא משכר. על המדפים תמצאו גם ורמוטים מכל העולם ושת"פ מעניין עם מזקקת יוליוס, שבו הוורמוט סק דה גליליי ואלטרנטיבו נמזגים היישר מהחבית.

"המשמעות של ורמוט מבחינתי, היא כמו להוסיף קוביית חמאה במחבת שרימפס. תפקידה של החמאה לקשור את כל המרכיבים במחבת, וכך גם הוורמוט מחבר בין שאר המרכיבים בדרינק", מזקק קשי את הרעיון המרכזי. "נגרוני, אולי אחד הקוקטיילים הכי חשובים היום, מורכב מקמפרי, ורמוט וג'ין. אם נשמיט את הוורמוט ונשתה קמפרי עם ג'ין, המשקה יהיה מריר, סמיך וחזק מדי. ברגע שנוסיף 30 מ"ל ורמוט כל המרכיבים יתאזנו בצורה מושלמת, והופ, יש שלום בעולם". ואם הוורמוט יביא שלום רק לישראל, דיינו.
"הוורמוטריה", נחלת בנימין 25, ראשון-חמישי 17:00-23:00, שישי-שבת 18:00-23:00 (שעות פתיחה בהרצה)

• אוכלים שותים
• צ'יקטי
• ורמוט
• אוכל ספרדי
• מיכאל גרטופסקי
• נחלת בנימין

כבר סיפרנו כאן לא מזמן על המהפכה הדרמטית שמתרחשת בעולם הקולינרי, במסגרתה משתלטים המטבחים הלטיניים על הטופ העולמי, והנה הגיע אתמול טקס הפרסים היוקרתי של "50 המסעדות הטובות בעולם" מטעם 50Best ונתן לבשורה תוקף אמיתי: במקום הראשון זכתה מסעדת סנטראל השוכנת בבירת פרו, לימה, ומונהגת על ידי הפאוור-קאפל הלוהט של עולם השפים, וירג'יליו מרטינז ופיא לאון, שניהם חתיכים כמו שהם מוכשרים. סנטראל כבר זכתה ב-2014 בתואר "המסעדה הטובה ביותר בדרום אמריקה" של 50Best ובשנה שעברה קטפה את המקום השני בתחרות העולמית, וההתמדה השתלמה אתמול עם הזכייה בתואר הנכסף ביותר של הגסטרונומיה הגלובלית.

סנטראל היא מסעדה שחוגגת את העושר והמגוון של חומרי הגלם בפרו, מדינה שמתגאה ב-5,000 זנים של תפוחי אדמה ו-3,000 זנים של תירס בין היתר, ומייצרת ארוחת טעימות שהיא מסע מסעיר לאורכה, רוחבה וגובהה של פרו, תוך שימוש יצירתי להרהיב בצילחות בלתי-קונבנציונלי שהיה גורם גם לאייל שני להסמיק קלות. בני הזוג שמים דגש על 14 מערכות אקולוגיות שמתקיימות בפרו בגבהים שונים מעל פני הים, החל מ-15 מטר מתחת לאוקיינוס ועד 4,000 מטר בהרי האנדים. זו אינה זכייה מקרית: בין עשר המסעדות הטובות בעולם התברגה גם Maido, מסעדה פרואנית עילית הממוקמת אף היא בלימה, ואל הטופ-50 נכנסו גם מסעדת Kjolle הלימאית ששייכת אף היא לוירג'יליו מרטינז, ומסעדת Mayta שכבשה את המקום ה-47 ברשימה.

הפופולריות הגואה של המטבח הלטיני לא נשארת בגבולות פרו: הרשימה כוללת גם חמש מסעדות מספרד (שלוש מתוכן במקומות 4-2), ועוד תשע מסעדות מדרום-מרכז אמריקה (מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה וקולומביה), כשבסך הכל מדובר בכמעט ממחצית הרשימה. היא מגיעה על חשבון המסעדות מצפון אמריקה שהידרדרו קשות בדירוג, ובעיקר על חשבון מסעדות אסייתיות שהובילו את הטרנד העולמי יחד עם הסקנדינבים עד לפני מספר שנים. המזרח התיכון תרם לרשימה שתי מסעדות חדשות מדובאי: טרהסינד סטודיו שהתברגה במקום ה-11 ו"האחים אורפלי" שנכנסו למקום ה-46. ישראל? עוד רחוקה. וכך נראה הטופ-10 היוקרתי של התחרות היוקרתית במלוא הדרו היוקרתי:

1.Central(Lima, Peru) – Best Restaurant in South America

2.Disfrutar(Barcelona, Spain) – Best Restaurant in Europe

3.Diverxo(Madrid, Spain)

4.Asador Etxebarri(Atxondo, Spain)

5.Alchemist(Copenhagen, Denmark)

6.Maido(Lima, Peru)

7.Lido 84(Gardone Riviera, Italy)

8.Atomix(New York City) – Highest Climber, Best Restaurant in North America

9.Quintonil(Mexico City, Mexico)

10.New:Table by Bruno Verjus(Paris, France) – Highest New Entry

אטומיקס, המסעדה הטובה בניו יורק ובארצות הברית (צילום: טדי וולף, טיים אאוט ניו יורק)

• אוכלים שותים
• 50 המסעדות הטובות בעולם
• המסעדה הטובה ביותר בעולם
• דרום אמריקה
• מטבח פרואני
• אוכל ספרדי