>> מיכל גבע היא מנסיכות האינדי האהובות עלינו, ויש לה אלבום שלישי בדרך. הסינגל השני מתוכו הוא "שלח לי מלאך", הקאבר המרגש וקורע הלב לשיר הנצחי של משינה, אותו ביצעה לראשונה לפני 13 שנה בתוכנית "דה ווייס" ומאז תמיד שואלים אותה איפה אפשר לשמוע אותו בספוטיפיי.אז הנה הוא כאן. "תמיד מפתיע אותי לגלות כמה אנשים מחוברים לביצוע הזה", היא מספרת על ההחלטה להקליט אותו באופן מסודר. "כששמעתי שאמא של רומי גונן השתמשה בביצוע מהתוכנית לסרטון יום הולדתה של רומי בזמן שהייתה חטופה, הרגשתי שאני חייבת לשיר את זה מתוך תפילה ותקווה שמישהו ישלח לנו מלאך כעם ובעיקר לכל החטופים שעדיין בשבי".

>> בית של חמלה ועדינות וחנות של הפתעות // העיר של ניצן פינקו
>> קפה שכונתי כמו פעם ויער נדיר בתל אביב // העיר של אדית בן גיטה

1.נילוס

סלט תפוחי אדמה עם חזרת שאי אפשר לחדול מלאכול וג׳ינג׳ר ביר, החברות הכי טובות שלי ואני לא צריכה יותר דבר.
אלנבי 33 תל אביב

2.יולטה

חנות של מוצרי נייר שעושה לי חשק לקנות דיילי פלאנר, להכניס אליו משימות ותכניות, לחוות חוויות, לקנות אלבומים להכניס אליהם תמונות של החוויות ולשתות מספל מומינים.
שדרות מסריק 17 תל אביב

3. קפה קוקו

לי ולבן זוגי יש קטע כזה שאנחנו מגוננים יתר על המידה על הילדה. מפה לשם הגענו למצב שלא יצאנו לדייט בערב כחמש שנים וקפה קוקו זה הדייט שישי בוקר שלנו. משהו שמזכיר דייט (כן אנחנו יודעים – אנחנו צריכים לשחרר, אנחנו על זה. לא לשפוט!!) בקיצור – פריז בדיזינגוף. שנסונים, פלטת גבינות, הפוך שמוגש עם כוסית קטנטנה של סודה ליד. סלט עלים משגע עם מלא גרעינים, חמוציות ופלפל שחור – חובה.
דיזנגוף 83 תל אביב

4. כיכר דיזנגוף

כשהבת שלי נינה נולדה התחילה לנו מסורת כזאת של כל שבת בבוקר הולכים לכיכר עם נינה ומיילי (הכלבה שלנו), לקנות כמה דברים בבייקרי ולשבת לפיקניק אורבני כזה. זה הפך להיות ריטואל משפחתי קבוע שלנו שאנחנו מקיימים עד היום, למרות שהמקום הפך לאתר הנצחה ועל פניו זה אולי מוזר לפתוח כל שבת בבוקר בכיכר שהפכה לאנדרטה, אבל זה בדיוק זה. זה כאילו שהחיים נמשכים מצד אחד ומצד שני – כמה עצב, כמה אובדן. איפשהו זה מרגיש לי הכי שפוי לשבת שם.

5.חוף פרישמן

אני מתה על זה שבקיץ אני אוספת את הילדה מהמסגרת והולכת איתה לים, אלה באמת רגעים שאני מודה לאל על הזכות המטורפת לגור קרוב לים ולגור בתל אביב.

מקום לא אהוב בעיר:

אוקיי, אז זה מתחיל מהמקום שהכי אהבתי, שהפך למקום הכי לא אהוב עליי. מבולבלים? גם אנחנו!המרסנד המחודש שפתחתי בו כל בוקר ובוקר עם קפה מושלם, בהייה, שקט וספייס שמעוצב כמו קטלוג שאת רוצה ממנו הכל, שהצליח להכיל את כל המצבים הנפשיים כולם. וואו כמה אהבתי להכנס למקום הזה ופשוט לבהות. להתעורר לאט. ואז – ביום נבזי אחד סגרו להם את המקום והפכו אותו לשגרירות טורקיה.הסוף.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
איה זהבי פייגלין בצוקר. גילוי נאות: אחת מחברותיי הקרובות ביותר; גילוי נאות מס' 2: אני אובייקטיבית לאללה. שירים וביצועים שמפרקים אותי ומרכיבים אותי מחדש. כל פעם קצת אחרת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האמת שישר עולה לי פרופיל באינסטגרם שאני עוקבת אחריו ומקבלת ממש את כל אלה, בעיקר מאז פרוץ המלחמה. פרופיל בשם komo של אשה מיוחדת שמסתכלת לכל הקושי, העצב והאתגרים שאנחנו עוברים בעיניים ולצד זה כל הזמן מעוררת בי תקווה והשראה לנסות לא לוותר ולהמשיך לנסות להחזיק ולהפיץ תדר של אהבה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
נשות ומשפחות המילואימניקים. להכין סיר אוכל, עזרה עם הילדים, עזרה בבית, חיוך, התעניינות. זה פשוט בלתי נתפס כמה זמן המשפחות האלה בתוך האירוע הזה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יוצרת צעירה ומדהימה בשם עולמי. נחשפתי אליה לראשונה באינסטה, הזמנתי אותה להופעה שלי ועכשיו מפיקה לה שיר יפהפה. אני מאמינה שהיא תגיע להרבה לבבות.

מה יהיה?
כעקרון נראה שהכל מסלים. השנאה, הפילוג, ההסתה, הכלכלה, החינוך, הביטחון וככל שאני מפרטת אני מרגישה מגוחכת. אז אני בוחרת להגיד שיהיה טוב. כי חייב להיות. כי אין לנו מקום אחר. לא באמת. אני מנסה בכל הכוח להחזיק בתוך השואה הזאת תדר חיובי של אהבה, של אמונה שבאמת תהיה לנו תקומה. יהיה לי יותר קל להאמין בזה כשהחטופים יחזרו הביתה.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• הנילוס
• יולטה
• קפה קוקו
• כיכר דיזנגוף
• חוף פרישמן
• קפה מרסנד
• איה זהבי פייגלין

>>לליב סיון משחררת בימים אלה את הסינגל "אני ואת"בעקבות המלחמה.כחברת בריגדת האהבה,קבוצה של זמרות ושחקניות שכוללת בין היתר את סיון טלמור, גיה באר גורביץ׳, שני כהן, שני קליין, אניה בוקשטיין ועוד, היאהופיעהמול מפונים, חיילים, משפחתהנובהונשות המילואימניקים ברחבי הארץ.החיבור המחודש למוזיקה וההכרה בכוח הגדול של הריפוי שהיא מביאה איתה, עוררו אצלה את ההבנהש"אניואת" צריך למצוא את דרכו החוצה מהמגירה.לליב סיון, ילידתקריתגת,היא יוצרת רב תחומית,במאית (״מיוחדת״ של כאן 11) ושחקנית זוכת פרסים (כיכבה בסדרה "אחד על אחד" ובסרט "עירום" שזיכה אותה בפרס השחקנית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה ובמועמדות לפרס אופיר).

>> להיות כרגע מוזיקאי ישראלי בחו"ל זה די מדכא. תשאלו את ג'יי למוטה
>> תל אביב צריכה נסיכות אינדי כמו ג'ני פנקין. והנה בא הזמן שלה

1. אדרת

עוד לפני שהכרתי את המילה קיימות, לפני שידעתי מה ההבדל בין וינטג' לרטרו, לפני שנולדה המילה היפסטר, הכרתי את אדרת. החנות האדומה של אופירה היא תמיד נקודת עצירה כשאני ברדיוס של כיכר דיזנגוף וגן מאיר, כי תמיד יש בה פוטנציאל לשיפור מצב הרוח, דופמין רומנטי. אני חושבת שמעבר לכל הסיבות הנכונות לרכוש יד שניה, הכי אני אוהבת את האפשרויות הסיפוריות שבגדים ובדים, תוויות, כיסים, טכניקות תפירה וכפתורים מחזיקים בתוכם. אני חושבת שאת הסיפורים הטובים ביותר מצאתי באדרת. הם כמובן הרכיבו את האאוטפיטים הכי מוצלחים שלי.בוגרשוב 53

2. קינג אופטיק

יש לי חוקים. נגיד, כשאני צריכה לרכוש עדשות מגע ואני נכנסת לחנות המשקפיים של בוריס, אני מכניסה את הידיים לכיסים ומבטיחה לעצמי לא להוציא אותן, בשום מקרה, כדי למדוד משקפי ראייה. זה לא תמיד עובד לי. יש לי 15 זוגות משקפיים. יתכן ומדובר בהתמכרות אבל אין לי את מי להאשים בכך מלבד את הטעם הטוב של בוריס ואיציק ואת היחס הטוב שלהם. כי לא רק שיש להם אוספי משקפיים נדירים, במובן הישן והטוב של המילה, הם גם מסכימים לקבל אותי למוסך המשקפיים שלהם כדי ליישר ולהחיות זוגות משקפיים שסובלים מילדים שישבו עליהם.קינג ג'ורג' 21

3. התחנה המרכזית החדשה

מדובר באהבה מפוקפקת. אולי אהבה רעילה. התחנה המרכזית היא התל אביב הראשונה שלי, הפרועה, המסוכנת, הצבעונית, המגוונת, שמודדת לי זמן בפלטפורמות האוטובוסים לפני שהכרכרה תהפוך לדלעת. במשך שנים המבנה המבוכי הזה היה שער הכניסה שלי אל העיר. תמיד הריח כמו הרפתקה, תמיד זהר מניאון בעיניים, קעקוע ראשון, מגנט אפל של מסדרונות שבכל קצה שלו יציאה אל תל אביב אחרת. שנים אחר כך חקרתי אותה לעומק כחלק מעבודת אמנות ארכיונית, איפשהו יש לי שעות של חמרי גלם המתעדים את אנשיה. עוד שנים אחר כך הצטלמתי בה – רוב הדמויות שגילמתי ביקרו בה. הן אולי פחות פרועות, פחות הרפתקניות, פחות מסנוורות, אבל בקיאות במסדרונות וביציאות הנכונות.

4. סילון

בית הספר הגבוה שלי לאלכוהול, חברות וזיהוי זוגות בדייט ראשון. ארבע שנים בירמנתי בסילון, ארבע שנות התבגרות מואצת תחת המנטורינג הטוב של אורן, שוגון ולימור. למדתי תמיד למזוג בגובה העיניים, לנעוץ את הכף הקרח בסיום, כי לתנועה יש התחלה וסוף, לא להתנגש בברמן השני. למדתי לבחור את השיר הנכון, להקשיב לשיחות לא לי, לשתות וודקה חמה, לזהות פקחי סיגריות ולשלם על טעויות. הסילון הוא מאיץ החלקיקים התל אביבי שלי, אבל אני יודעת בוודאות שלא רק שלי, אלא גם של כל מי שישבו לי על הבר וחשבו שלא שמעתי את השיחות שלהם.קינג ג'ורג' 89

5. הסטריטס

גילוי נאות 1: בסטריטס הכרתי את בן הזוג שלי. גילוי נאות 2: בן הזוג שלי הוא אחד מהבעלים של הסטריטס. זה לא מפתיע שזה המקום האהוב עלי בעיר. זה בית. אני יודעת תמיד מה יש בסירים למרות שאני חייבת תפריט כדי לקבל השראה. אני אוהבת את המרחב שלו, את הכלים שלו, את תנועת הצוותים המתלכדת למשפחה ואז גדלים וממשיכים בחיים וחוזרים לפה עם תינוקות בעגלה. את סלט שגית, את אוולין, את מייקי שאיננו, את הלקוחות הקבועים של הבוקר שמחייכים אלי, את המלצרים החדשים שלא יודעים איזה קפה אני שותה . אני אוהבת את אחד הבעלים, הוא באמת בחור טוב.קינג ג'ורג' 70

מקום לא אהוב בעיר

הכביש בקינג ג'ורג'.תל אביב, תנסי להיות אחר צהריים אחד אמא עם נטייה לאיחור רכובה על אפניים ברחוב קינג ג'ורג' בדרך אל הילדים. הכביש שבור וקופצני ופירי הביוב נוזפים בך על האיחור, האוטובוסים והמוניות נוגסים באוויר שמאחורייך וצופרים לך כדי שתפני להם מקום, על כל אחד מהם לפחות שלוש אמהות ממהרות כמוך. למרות שאת לא חשמלית, על המדרכה את לא רוצה לרכוב כי הולכי הרגל עלולים לדרוס אותך כשהם שקועים במסכים תוך כדי הליכה. בקיצור, תל אביב, תסדרי לי את קינג ג'ורג' כדי שאוכל לאחר בבטחה.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אם יש דבר שלא הייתי זקוקה לו בשבעת החודשים האחרונים זה "אסקפיזם". אני חיה עם צורך בחיכוך מתמיד עם המציאות. אפשר לקרוא לזה ענייני שליטה. לא ספר, לא סדרה, לא יציאה לבר השכונתי.חודשיים לתוך המלחמה, שמעון משל, האבא של הפיקוק, הזמין אותי לערב הקראת שירה בשם "בין הקירות" ואני שכנעתי אותו לתת לי להקריא ולשיר. מזל שהוא הסכים, כי אחרת, מפאת חרדת האסקפיזם לא הייתי פוגשת את הדבר היפה שחיכה לי שם."בין הקירות" היה בית פתוח, שאיפשר למילים ולמוזיקה להכנס ברווח המועט בין האנשים הרבים שגדשו אותו. מבט מבויש מאחורי המיקרופון מספר לי שאני מכירה את רובם מבית הספר, מהסופר, מהגינה, מהפיקוק עצמו. הם לא קהל, הם קהילה. זה לא אסקפיזם, זה מרחב מוגן. תודה לשמעון שהזכיר לי את זה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"היי אחות" של איה זהבי פייגלין שנכתב תוך כדי המסע של "בריגדת האהבה" ברחבי הארץ מתחילת המלחמה – – להקת מוזיקאיות ושחקניות שהוקמה בצל המלחמה להפיג את המתח ולהעלות את המורל בשירה ציבורית המונית למפונים, חיילים, פצועים ומשפחות מילואים – והפך להיות ההמנון של מה שעברנו ומה שנרצה שיהיה. כשאיה ניגנה אותו בפעם הראשונה מולנו לא הפסקתי לבכות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה שנוגע במשפחות החטופים, מלהגיע להפגנה עד התנדבות במטה. אין יותר חשוב מהם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לא אחד כי אם מאות בעלי עסקים קטנים, שפזורים ברחובות תל אביב והופכים אותה למה שהיא. הם אלו מאחורי עננת האבק של הרכבת הקלה, ששרדו את הקורונה, שמושפעים משנה ארוכה של מחאה, שסגרו ביום הראשון למלחמה ופתחו אחרי ימים ארוכים בלב כואב, כי גם העיר צריכה מפלט.

מה יהיה?
מה שנעשה שיהיה. העתיד לא נועד שננבא אותו אלא שניצור אותו.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• הסטריטס
• סילון
• איה זהבי פייגלין
• פיקוק
• תחנה מרכזית תל אביב
• אדרת

יום ראשון, כולנו שונאים את יום ראשון. קל להגיד את הקלישאה שכולנו יודעים אותה כבר, אבל אם זאת קלישאה כנראה שזה נכון. הבוקר התעוררנו ליום חורפי מהרגיל, כאילו מישהו שם נזכר שאנחנו כבר באמצע אוקטובר ולא היה פה שבוע אחד שלם מתחת ל-30 מעלות. בכל אופן, עוד יום הגיע, ואנחנו מסתגלים למציאות חדשה שמקשה לא להיכנס לדיכאון. יש לנו כמה המלצות שיעזרו לכם, וגם לנו, קצת להתעודד. גם אם זה גובה מאיתנו מחיר של לצאת מהבית. זה שווה את זה.

״ברבי״ בקולנוע יפו

עוד לא צפיתן בלהיט של הקיץ? רוצות לצפות שוב בסרט שהפך כל כך מהר לקאלט? בא לכן כמה שעות של אסקפיזם? רוצים לבוא לראות את ״ברבי״ אבל מתביישים כי כתבנו עד כה בלשון נקבה? אל דאגה, לכולם יש אופציה לבוא ולצפות בסרט הכי ורוד והכי כיפי שיצא השנה. הסרט יוקרן בקולנוע יפו, אחד מבתי הקולנוע האינטימיים בעיר, שחווית הצפייה בה שונה מזו של בתי הקולנוע הרגילים. אז ההמלצה שווה גם לסרט וגם למקום עצמו.
18:00, מרזוק ועזר 14, 35 ש״ח,עוד פרטים כאן

איה זהבי פייגלין בכולי עלמא

הכולי עלמא ממשיך בקו החדש-ישן שלו, ומארח הופעות ארץ-ישראליות בנינוח עז של קהילתיות שמתחברות לתקופה הזאת. איה זהבי פייגלין, עדיין אגדה מלהקת ״כל החתיכים אצלי״, מגיעה להופעת סולו בכולי. חלל ההופעות של הכולי מארח מידי ערב כמעט הופעות חיות אגדיות של מוזיקה ישראלית שבאמת עושה כיף בתקופה הזו, ואיה ללא ספק היא אחת מהן שיכולות להרים את המצב רוח שלנו, עם מילים בעברית שיגרמו לנו להתרגש.
20:00, מקווה ישראל 10, הכניסה חופשית

תערוכה ביפו העתיקה

בראש השנה האחרון – שמסתבר שהיה לפני חודש וחצי ולא לפני שלוש שנים – נפתחה תערוכה ״יוצאים לאור״ בפעם השביעית, בגלריית קופסאות האור ביפו העתיקה. התערוכה עברה דבר מה או שניים בחיים שלה, אך היא עדיין עומדת איתנה ומוצגת במרחב הפתוח ביפו העתיקה, לאורך סמטת מזל דגים ומזל אריה. התערוכה כוללת 60 קופסאות שמפוזרות ברחבי יפו העתיקה, ובהן עבודות של בוגרות ובוגרי 2023 מהאקדמיות השונות לאמנות ולעיצוב מרחבי הארץ. בתקופה כזו, מי כמונו יודע שאמנות קצת עוזרת לשחרר ולפרוק את מה שיושב לנו על הלב. התערוכה היא באוצרות חגית פלג רותם, שאצרה את התערוכה ביחד עם יובל סער.
סמטת מזל דגים וסמטת מזל אריה, פתוח למבקרים 24/7,עוד פרטים כאן

• תל אביב נרתמת
• ברבי
• קולנוע יפו
• כולי עלמא
• איה זהבי פייגלין

1. יוסי פיין והמאפיה היוונית

בתחילת שנות ה-90, יוסי פיין נסע לסיבוב הופעות מקומי בניו יורק כבסיסט של אריס סאן באחת ההופעות האחרונות שלו. הוא גילה מהר מאוד שהמאפיה היוונית לוקחת פרוטקשן על ההופעות מהטיפים של הלהקה. יוסי לא אמר נואש. בהופעה האחרונה, בזמן שכל המאפיונרים היוונים היו שיכורים מציזיקי ואוזו, הוא דחף לתוך קייס הבס שלו מאות דולרים שהקהל זרק על הלהקה, ונשאר בחיים כדי לספר לנו.

2. אור אדרי והשתלת שיער בלייב

אור אדרי, חלק מהדואו "ריו", הוזמנה להופיע עם להקתה באירוע יוקרתי של חברת אסתטיקה. למרבה הפתעתה של אור, בזמן ההופעה, חברת האסתטיקה העלתה לבמה פליט ריאליטי ועשתה לו ניתוח פולשני להשתלת שיער בלייב. זה לא החלק הכי גרוע. הניתוח הוקרן על מסכי ענק כמו סצנה מהתפוז המכני, לאימתם הרבה של הקהל ושל אור, במה שהוכתר כסיפור המגעיל ביותר שסופר בתולדות הפודקאסט.

3. יובל מנדלסון וליל המכות בשדרות

בהופעה של יובל מנדלסון והמסע לפולין בשדרות, נקלעו יובל וחלק מחברי הלהקה לעימות עם המשטרה, שהגיעה למקום בעקבות המוזיקה ולא כל כך עפה על הווליום. מנדלסון וחברי הלהקה התלוננו על אלימות וטייזרים מצד המשטרה, וחלקם סיימו את הלילה בתא מעצר. הצד החיובי – הופעות סולד אאוט של הלהקה שבועות קדימה.

4. איה זהבי פייגלין ותקרית ה-#@!

איה ולהקת 'כל החתיכים אצלי' הגיעו לאולפן השקוף של ערוץ 24 להופעה. לפני שעלו לנגן, החליטו לשנות את הסט-ליסט ולנגן את השיר "שבעים איש" שמכיל בתוכו בלשון המעטה שפה לא נאותה לטלוויזיה ושלל איזכורים של איבר המין הנשי. המנחות, ביניהן מיכל אמדורסקי, ציוו מיד להפסיק את השידור באמצע. שנים אחרי זה, איה פגשה את אמדורסקי המלכה שזכרה את התקרית לטובה.

5. גלעד כהנא והמלחמה בקיבוצים

באחת מהופעותיו הגיע גלעד לקיבוץ בצפון, השתכר פיצוצים לפני, וחזר ואמר לקהל שלמפעל הקיבוצי אין זכות קיום ללא המתנדבות. הקיבוצניקים מסתבר, לא עפו על ההערות שלו, וכשגלעד הובהל לבית החולים אחרי שהאלכוהול עשה את שלו, האחות לא הסכימה להחדיר לו אינפוזיה עד שהוא לא יתנצל על הערותיו על התנועה הקיבוצית.

6. גיורא זינגר והסכסוך עם ראש העיר

בהופעת סטנדאפ במעלות, לזינגר נפלט ״בן ***״ לראש העיר שקם מכיסאו רגע לפני שהתחיל להופיע, ולאחר מכן הוא הוסיף עוד כמה פאנצ'ים על שחיתות מקומית. קאט לבוקר אחרי, גיורא מקבל טלפון זועם מראש העיר, שמבטיח לו שהוא לא יופיע בעיר שלו שוב. גיורא סיפר שהנושא נגמר בסולחה, כרטיסים לעובדי העירייה ולקח חשוב לחיים – לא לקרוא לראשי ערים ״בן ***״, לפחות לא מולם.

>> כל הפרקים של "הופעה מהגיהנום" בספוטיפיי:כאן

• ❤ תרבות
• פודקאסט
• פודקאסטים
• מוזיקה
• הופעות
• יוסי פיין
• אור אדרי
• יובל מנדלסון
• איה זהבי פייגלין
• גלעד כהנא

1. בית רומנו

משוגעת על המתחם שיש בו הכל, ויש לו את האופי שלו לכל זמן אחר ביממה. בערב בנואיבה לשתות בירה ולחטט בתקליטים, בלילה הופעות ברפי ופיצה, בבוקר פקק של מכוניות בפסאז' ואני עובדת למעלה בסטודיו של גילי מאיר איפה שהקלטנו את האלבום החדש. החדר הקטן מול מסעדת רומנו שיש בו מסיבות/אירועים הזויים ותערוכות. אינסוף פינות וחדרים שמתמלאים כל פעם באנשים מגניבים ומפוצצים בהשראה ויזמות. בית הקפה למטה ליד רחוב המסילה. האוגנדה בר שצמוד. בקיצור – ניתן למצוא אותי שם לרוב!
דרך יפו 9

2. נילוס

הנילוס זה הבר שלי לפגוש את החברות הבנות שלי לשתות, לאכול ולהרגיש שאני חלק מבוהמה כלשהי.
אלנבי 33

3. צ'ירס

צ'ירס זה הבר שלי לפגוש את החברים הבנים שלי לשתות, לשתות, לשתות ולשמוע מוזיקה של פריקים בתיכון. בר באלנבי אשר הזמן עצר בו מלכת.
אלנבי 56

4. ברוט

הבר יין עם האוכל הכי טעים בעיר. לשמחתי ומזלי זה של חברה טובה ויקרה שלי ג'מה ובן זוגה עומר. על מנות רבות אני מפנטזת בלילה, לפעמים ממש בקטע של קריז. ופעם כשגרתי לא רחוק והם רק פתחו את המקום הייתי יושבת שם לדעתי כל ערב וזו הייתה תקופה אהובה מאוד בחיי שאני מתגעגעת אליה מאוד.
נחלת בנימין 36

5. איכילוב

מקום שהיה הבית השני שלי רוב הילדות והנערות. אולי זה נשמע מוזר אבל אני מרגישה נעים כל פעם לשוב לשם לתור או ביקורת כזו או אחרת, ולהסתובב במסדרונות, ולשמוע צפצופים של כל מיני מכונות מהחדרים במחלקות. בשבילי זאת תחושת בית מוזרה.

אלבומה החדש של איה זהבי פייגלין עתיד לצאת ב-1 במרץ ויושק בהופעה חגיגית בבארבי עם אורחים מיוחדים ב-12.3. השבוע היא הוציאה סינגל חדש כפול ובו השירים "גשם" ו"חוליו". סינגל נוסף שיצא מהאלבום הוא "למעלה למטה" והנה הקליפ שלו:

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• בית רומנו
• איה זהבי פייגלין
• הנילוס
• ברוט