>> סיסיליה (סיסי) סיוון (למה שלא תעקבו) היא תל אביבית מבטן ולידה, בעלת משרד ליעוץ אסטרטגי ומיתוג בעולמות הלייפסטייל והאירוח. בין היתר ליוותה לאחרונה אתהגסטרו בר הלוהט Cueואת המזללה הדרום-קוריאנית הצבעונית בבנג-בנג.

>> מסעדה שהפכה לבית ומטע פקאנים לרקוד בו // העיר של זוהר בנאי
>> הבר הכי יפה בעיר ומפגש עם משורר מזון // העיר של גלעד כהנא
>> מסיבות לא לגילי ומקום להרגיש בו לא לבד // העיר של נתלי רשבסקי

1. חורשת צהלה

המפלט הפרטי שלי.
כשהייתי ילדה פחדתי לעבור שם מאוד בחושך. הייתי רצה במהירות ומדמיינת שאני וונדר וומן.
כשהפכתי לנערה ביליתי שם עם חברות ילדות והעברתי שם שעות רבות.
היום אני עושה שם הליכות, קוראת ספר על ספסל, מביטה על החורשה ועצי האורן. היא משרה עלי נחת רבה.

2. מסעדת 206 בשרים

הילדים שלי דור שלישי אצל בבר המלצר והמארח הכי טוב בעיר מעל 40 שנה.
תמיד טעים, לא יקר, החומוס שאני הכי אוהבת ויש להם בוואריה של פעם עם הרבה סירופ שוקולד.
משה סנה 54 תל אביב

3. מקום של בשר

מוסד, שירות, איכות. תפריט קלאסי, צוות מקצועי מאוד. ניני, הבעלים, הוא אחד המסעדנים האהובים שיש. אני תמיד מארחת שם אורחים מחו"ל ופגישות חשובות.
שבזי 64 תל אביב (נווה צדק)

4. בנ'ס פיצה צהלה

פיצרייה עם שלושה שולחנות בלבד ובצק קראסט נדיר. יש גם פסטה טרייה ויחס ביתי.
צה"ל 71 תל אביב (שכונת צהלה)

5. הוטל מונטיפיורי

אני נמצאת הרבה בחו"ל ובדרך כלל שאני חוזרת אני נוחתת לאחר מכן בהוטל מונטיפיורי של רותי ומתי ברודו, על מנת שלא לאבד את התחושה. אין מקום אחר בעיר שיודע לתת את ההרגשה הזאת של חו"ל.
מונטיפיורי 36 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל מה שקשור למגדלים וחניונים בעיר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה "דלתות ברזל 7.10" של תמי ענבר שטרית. הוצגה במרכז רבין. תמי היא אמנית היוצרת בטכניקה ייחודית שפיתחה הדפס של פילם על ברזל.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
קראתי לאחרונה שוב את"כמעיין המתגבר" של איין ראנד. מרגישה שקיבלתי תוקף לדברים שהרגשתי ולא ידעתי לשים עליהם את האצבע במדויק.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"אדמה טובה"בסתריה – עינת ויאסו עושות שם עבודה מדהימה במתחם לניצולי נובה והורים שכולים.

• העיר שלי
• אירוח
• מיתוג
• צהלה
• הוטל מונטיפיורי
• מסעדת 206
• מקום של בשר
• פיצה

>> חגי אשל הוא מאסטרו אמיתי בתחום האירוח והבעלים של "Scent Jaffa" – חלל בוטיקי ליצירת נרות מבית "נודדת", הקייטרינג-מעדניה שהוא מפעיל בשמונה השנים האחרונות. המקום משלב חוויה אינטימית של הכנת נרות עם יינות ישראליים משובחים באווירה יפואית מיוחדת. ואם הוא נשמע לכם מוכר זה כיבבית שלו כבר ביקרנו. מחר (רביעי, 2.4) הוא יערוך מאסטרקלאס מיוחד באמנות האירוח יחד עם דקלה מלמוד, ובו תלמדו כיצד להפוך כל אירוע לחוויה בלתי נשכחת. הסדנה תכלול כלים פרקטיים, ליווי אישי וארוחת חיבורים מפנקת.פרטים נוספים והרשמה בעמוד האינסטגרם

>> הביסים הכי טובים וחוויה שמוציאה אותי מעצמי // העיר של אריק שנברגר
>> להביט בים מלמעלה ולהיות תיירת בתל אביב // העיר של סיון טלמור

1. הסטודיו של אילן אדר

מהוותיקים של השכונה, אמן שעושה אמנות על זמנית, עם אחד החללים היותר יפים בעיר העתיקה/ תמיד כיף להיכנס בצהרי היום, לשמוע מוזיקה ולראות את הנמל מלמעלה. אמנות בינלאומית שלוקחת אותי גבוה.
כיכר קדומים 14

2. ⁠חילווה מרקט

אנדראה וג׳ק הם זוג מתוק שהעביר את הפעילות שלו מרחוב יפת לעיר העתיקה.הם אוספים אמנות ערבית מקומית ונותנים ביטוי מאוד יפה לאמנויות מלאכה מסורתיות.אנחנו חיים במציאות מורכבת שדורשת המון אומץ למצוא דרכים לקירוב לבבות, אני אוהב להתחבר לאנשים עם העשייה האותנטית ומלאת התשוקה שלהם, בזכות מי שהם ומה שהם מביאים לנוף התרבותי ביפו.אני אוהב לעשות אצלם את הקפה הראשון שלי בלב העיר העתיקה, עם קפה משובח, מאפים היסטריים של אימא של ג׳ק – מאפה גבינה וזעתר חובה!
מזל דגים 15

3. Handmade Art // אסתי קסטרו

השכנה הכי מתוקה שלי ברחוב, קומיקאית מוכשרת עם אסתטיקה מעלפת, עושה גם סדנאות, כל פעם שאני נתקע עם פרחים ללא כלי לאירוע אני יורד למטה לבחור לי פיס מהמם, ואם אתם כבר מגיעים אליה – תעלו גם לקפה אצלי.
הפנינים 1

4. שרון ברונשר

אשת הסטייל שתורמת הרבה לעיר לכל מה שקשור באופנה, טקסטיל והרבה גוד וייב.שרון ובעלה עברו לשכונה שלי בשנה האחרונה, ואיזה כיף שהיא בוחרת לגור פה על קו פריז ויפו.יש לה תערוכה מושלמת בשם "טיוטה" בגלריה מזל דגים, עבודות אינטימיות על גבי בדים, סדינים, שקי דואר וחפצים ישנים שנוצרו בחצי שנה האחרונה כחלק ממעברה ליפו.יצירה המהווה מעין טיוטה חיה של רגש ותנועה.
מזל דגים 5

5.בית קנדינוף

המסעדה הכי שווה ביפו שגם נמצאת מתחת לבית שלי. מעבר לזה שאנחנו עושים שיתופי פעולה נהדרים ותורמים יחד לעשייה קולינרית מקומית, אנחנו גם דוגמא יפה לשיתופי פעולה מאוד מוצלחים. מלבד אוכל מושלם יש להם תערוכות מתחלפות על הקירות, אוהב אותם מאוד.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

מה צריך לשפר בעיר?
"כיכר קדומים היא רחבה מושלמת עם מעט מאוד צל. הגיע הזמן שעיריית תל אביב תדאג לפתרון!".

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הקרנות סרטים בימי רביעי בגן הפסגה (הקרנה ראשונה לעונה השבוע!).

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר"מתנת הזוגיות הטובה"של ניסים אמון.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
פרויקט כרובית– בישול וחלוקת מזון לנזקקים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שירה ושירי מהשאפה בר. שומרות על תרבות חיי הלילה ביפו.

מה יהיה?
קהילות ומטבע מקומי – זה העתיד של יפו. גינת תל יפו בקצה פארק המדרון היא גינהקהילתית-לימודית. בגינה עובדים חניכים התיכון החברתי ושכנים ותושבי האזור. בגינה יש פרדס קטן, עצי בוסתן, גן ירק מפואר ופינות ישיבה קסומות. זה מה שיהיה.

• העיר שלי
• יפו העתיקה
• בית קנדינוף
• שרון ברונשר
• כיכר קדומים
• אירוח

כן נו, גם לנו כבר אין יותר כח לשמוע דיבורים בטלוויזיה. או יותר נכון, לשמוע דיבורים רציניים. יאללה גם כן, שידברו את עצמם שם לדעת, גם ככה אין להם מושג על מה הם מדברים. לכן כל כך נהנינו מהטוקשואו/שעשועון הכי ייחודי שראינו בערך מאז אריק אנדרה – כי האנשים שמשתתפים בו יודעים טוב מאוד שאין להם מושג על מה הם מדברים, וזה בדיוק הכיף.

>>העיר הסודית שלנו: 7 ברים נהדרים שתל אביבים אמיתיים אוהבים

הפורמט של המשחק די פשוט: קומיקאי מגיע להתארח בטוק שואו, אבל לפני כן מתיישב לכמה שעות על כורסאת המאפרת, במהלכן הוא עובר טרנספורמציה לדמות ביזארית לחלוטין, מבלי שהוא יודע למה הוא הופך. לקומיקאים יש רק דקות ספורות מול המראה כדי להבין מה הם אמורים להיות, ואז מיד נזרקים לריאיון עומק א-לה קובי מידן, שהם למעשה צריכים לאלתר לחלוטין על המקום. זה אומר להבין מי, ולרוב גם מה אתה, לבנות סיפור רקע, פרופיל אישיותי, קול, אופי – ועל הדרך גם להצחיק. אתגר נפלא לכל קומיקאי.

העניין הוא, שהעונה הראשונה עברה לפחות או יותר כולם מתחת לרדאר. וזה חבל, אבל גם הגיוני – מדובר בתוכנית שמשודרת ברשת הסטרימינג Dropout, שהיא למעשה שירות המנויים למה שהיו בעבר סרטוני College Humor. זו, כנראה, גם הסיבה שרוב הקומיקאים שמתארחים בעונה הראשונה הם על גבול האנונימיים, אבל זה עדיין היה ניסוי קומי נהדר. המנחה ויק מקיילאס מצליחה לספק קונטרה קומית מעולה משל עצמה, ללחוץ את המרואיינים לפינות, ועדיין להוציא אותם משם בחינניות. ואם זה מה שהיא עשתה עם אנונימיים, תארו לכם מה תצליח להוציא מקומיקאים מצליחים!

אה בעצם אתם לא צריכים לתאר, כי העונה השניה – שעלתה לשירות Dropout השבוע, כוללת כמה אורחים בעלי שם הרבה יותר משמעותי: ניקול באייר ("שורדת בגדול"), כריס ראד ובובי מויינהין ("SNL"), פול פ. טומפקינס ("בוג'אק הורסמן") ועוד רבים ומוכשרים, שינסו להבין למה הם מחופשים לסלע עם עיניים. אם חיפשתם בינג' ביזארי וקומדייה עקומה, זה המקום שלכם. בכל זאת, לא בכל יום מקבלים ריאיון עם איש בלבוש חזיר שמספר על הזאב הנורא שהרס לו את החיים, ומתרגש ללטף כלב בתור קלאוז'ר.
"Very Important People", עכשיו ב-Dropout

• מה רואים הלילה
• אירוח
• קומדיה

כולם רוצים לעשות על האש ביום העצמאות, לפעמים ממש ככה בקטנה עם כמה חברים, בלי לעשות מזה עניין. אבל זה תמיד נהיה עניין. גם אם תעשו מנגל לבד בסלון שלכם זה יהיה עניין. אלה חוקי המנגל והם נכתבו בשומן חרוך, דורות שלמים שחישלו באש את הקוד האתי של המנגליסטים. כל סטייה ממנו עשויה להסתיים באסון או במנגל שכולו נקניקיות הודו ושיפודי ירקות, כלומר באסון, אז אנחנו ממליצים להקפיד אחר ההנחיות.

>> גם בדקה ה-90: האטליזים הכי טובים בתל אביב

רשימת המוזמנים

1

מאחורי כל "על האש" מוצלח עומד מפיק נחוש. ברוב המקרים כשהאירוע נערך בבית פרטי, המארח הוא גם המפיק. מדוע? כי אם הוא מספיק טיפש כדי לנדב את הבית שלו הוא כנראה גם מספיק טיפש לקחת על עצמו את האחריות.

2

אם האירוע מתקיים בשטח ציבורי יש להחליט מי מפיק אותו. לרוב מדובר באותו אדם שיזם מלכתחילה את הרעיון, קרי זה שלחוץ לעשות משהו ביום העצמאות ולא מסוגל ליהנות מהבטלה ולהישאר בבית ולראות סדרות.

3

כפרס על רוח היזמות וההתנדבות שלו, נהנה מפיק האירוע מהאפשרות לקבוע מי יוזמן לעל האש ומי לא. במקביל, יש להקים מנגנון בקרה שימנע מהמפיק לנצל את שיכרון הכוח שלו לסגירת חשבונות אישיים.

4

אין טעם להקים קבוצת ווטסאפ מיוחדת עבור ההתכנסות, אפשר להסתפק בצ'אט קבוצתי בפייסבוק (שיושמד שעה אחרי שהאירוע יסתיים, כמובן). אם הוספתם מישהו לשיחה אבל אין בכוונתו להגיע, עליו להודיע ולהסיר עצמו מהשיחה לאלתר. הצ'אט חייב להיות פונקציונלי, כל הערה שלא קשורה לתוכן האירוע עצמו תיענה בנזיפה חמורה.

מי מביא מה

1

באחריות המפיק לדאוג שכל אחד מהנוכחים יתרום את חלקו להצלחת האירוע. אם מדובר ביותר מעשרה מוזמנים כדאי ואף רצוי לפתוח גוגל דוק שבו כל אחד יזין את מה שהוא מביא. מסמך כזה, למרות האלמנטים הסחיים והלא ספונטניים שלו, יגרום לכך שבכל רגע נתון תדעו אם יש פחות מדי בירה או יותר מדי נקניקיות עוף של זוגלובק.

2

נקודות התורפה באירועי על האש הן חוסר הגיוון והרמה הבינוניות של הבשר. אם אין לכם פודיז בחבורה, כדאי שתחליטו מראש שלא מביאים בשר תעשייתי קפוא אלא הולכים לקצב ראוי, ו/או שמשקיעים במיוחד בסלטים ובתוספות.

3

כדי להצליח ליצור גיוון מפיק האירוע אמור להתנהל באופן פאסיבי־אגרסיבי עם האורחים ("מגניב שבא לך להכין סלט שורשים אבל אנחנו קצת קצרים עם הבשר… מה דעתך על נקניקיות מרגז במקום?").

4

אל תתפתו ללכת על האופציה הקומוניסטית (כולם מביאים סכום כסף שווה למפיק שדואג לרכוש את המזון). היא כמעט תמיד תסתיים באסון (כמו הקומוניזם). בסופו של דבר, כמו בכל חברה מתוקנת, יהיו כאלו שיתרמו יותר ויהיו כאלו שיתרמו פחות. מפיק האירוע צריך לקבוע סכום מוערך (בסביבות 100 ש"ח לראש) ולדאוג שכל אחד מהאורחים יביא מזון ושתייה בערך בסכום הזה.

האחראי על המנגל

1

לרוב המארח הוא האדם שאחראי על הטיפול במנגל. במקרה שהוא מסרב או בלתי כשיר יש לבחור את הדבר שהכי קרוב אצלכם בחבורה לזכר אלפא. סבב הבשרים הראשון שלו יצא לא משהו? נפנפו אותו ובחרו חולה שליטה אחר במקומו.

2

האדם שנבחר לתפקיד ייהנה מהפריבילגיה לאכול ישירות מהמנגל (הוא צריך "לטעום"). נוסף לכך, הוא יכול למנות אדם שישמש כיד ימינו, יתדלק אותו באלכוהול ויכין לו פיתה קומפלט בזמן שהוא מזיע על הגחלים.

3

אם האחראי על המנגל הוא גם המארח וגם המפיק יש להכריז עליו כמלך של העל האש ולהתנהג אליו בחנפנות יתרה. אם האירוע נכשל אתם רשאים להוציאו להורג.

• אוכלים שותים
• על האש
• מנגל
• המדריך למנגל המושלם
• חברים
• אירוח
• מדריך
• בשר
• בירה
• טיפים
• אלכוהול
• יום העצמאות

מי:זאק פקיאל(31) (יש לו גםחשבון אינסטגרם שמוקדש רק לאוכל)
איפה:רחוב מצדה
ותק:5 שנים
מטראז':60 מ"ר

כשכל נשות המשפחה הן מאסטריות של עיצוב ואופנה, לא פלא שגם הדירה שהן יוצרות תהיה בשיא הסטייל. זאק הוא שחקן, זמר, יוצר ושף עצמאי, שמתגורר בבית שהוא גם הסטודיו שלו וגם מרחב ליצירה ואירוח. את הדירה הוא קנה בעצמו ואת מלאכת התכנון, השיפוץ והעיצוב העביר לדודה קרול ולאמא גולדה שקרובות אליו ומכירות את הצרכים שלו היטב. דודתו קרול פקיאל היא מעצבת פנים מוכשרת, ואמו גולדה פקיאל היא מעצבת אופנה עילית. שתיהן הגיעו לארץ לפני 15 שנה והביאו את פריז איתן. ככה שיש על מי לסמוך.

"עברנו מספר אירועים טראגיים משפחתיים שגרמו לנו לעלות לישראל כשהייתי בן 14, ועד שלא נכנסתי לדירה הזו לא באמת החלטתי שאני כאן בארץ כדי להישאר", מספר זאק. "הדירה הזו היא בסיס וקרקע עבורי. היא המקום שבו אני מאפשר לעצמי ליצור בתור ישראלי-צרפתי ולהרגיש שייך".

הסלון

"הדירה כולה היא אופן-ספייס אחד גדול, למרות שאין בה תחושה של דירת סטודיו. הסלון הוא לפעמים פינת אירוח, לפעמים אזור העבודה ולפעמים גם בר. שולחן הסלון הוא פיס מטורף משנות ה-60 שקניתי בשוק הפשפשים, והוא בעצם מקרר שנפתח למיני בר. יש בתוכו גוף קירור ומקום אחסון לכוסות ובקבוקים. על הקירות ציורים של אריאל סיבוני וליסה ארדיטי שכל אחד מהם יקר לי מאוד. הם תלויים פה למרות שהם לא לגמרי בקו העיצובי. אבל לפעמים הלב מנצח".

המטבח

"המטבח הוא החלל הפעיל והמשמעותי ביותר בבית. הוא תוכנן בהתאמה אישית, עשוי כולו נירוסטה והוא מצליח להיות גם תעשייתי וגם ביתי. אני מארח בו אירועים שבהם אני מבשל אוכל ישראלי-צרפתי, ותוך כדי גם שר בליווי הפסנתר. אני קורא לערבים האלה 'לילה בפריז. שתי האהבות הגדולות שלי הצליחו להשתלב בו ולייצר ערב חד פעמי לאורחים שלי, שהרבה מהם כבר הספיקו להגיע בפעם השנייה ואפילו יותר. אירוח הוא חלק בלתי נפרד ממני, והאינטימיות שנוצרת כשאני מכניס אנשים אליי הביתה מרגשת אותי כל פעם מחדש".

תנור הווינטג'

"לכבוד הברית שלי, כשההורים עוד גרו בצרפת, אבא שלי קנה לאמא שלי תנור בהזמנה אישית של לה קורנו. זוהי חברת תנורים צרפתית שמייצרת תנורים בעבודת יד, ממש כמו לפני מאה שנה. הוא שוקל חצי טון ועשוי כולו ברזל יצוק. כשנכנסתי לדירה הזו הם נתנו לי אותו במתנה, וכל המטבח תוכנן סביבו כדי שיתאים פה בול. היום הוא כבר בן 30 ונחשב לפריט אספנות של ממש".

הספרייה

"הספרייה מכילה בעיקר מזכרות. כלים מצרפת ויפן, ספרי בישול מכל העולם, ספרי שירה בצרפתית, תמונות משפחתיות ומתנות שקיבלתי. גופי התאורה שליד הספרייה ובכל הבית הם של פלוס ויובאו מצרפת. בחרנו אותם במיוחד לדירה והם כנראה הפריטים הכי יקרים שנמצאים פה, חוץ מהתנור".

חדר השינה

"חדר השינה מופרד מהסלון בווילון כהה ומהווה מחיצה נעימה וגמישה. לצד המיטה שידות וינטג' מהפשפשים, ומעליהן ציורים של בת דודה שלי שכוללים משחקי מילים בצרפתית. המנורה ההיסטרית היא של אוהד בנית, אמן שאחותי עבדה איתו בעבר ונכנס לליבי. מחדר השינה יש פתח מעוגל שמוביל לחדר רחצה מינימליסטי, עשוי שיש ואלומיניום שחור, שעושה תחושה של ריזורט ביוון".

השירותים

"החלל האהוב עליי בבית. הבחירה של דודה שלי ואמא שלי לצבוע את החדר בכתום שידרגה את כל החוויה. יש בהם תאורה מושלמת, ציור קטנטן בצבעוניות מדויקת, ומחוץ להם כיור שיש קטן ומראת פיש-איי (עין הדג) שמאפשרת מבט לחדר השינה כולו".

החצר

"את החצר החיינו מחדש במהלך השיפוץ והיא הפכה להיות חלק מרכזי בבית. ריצפנו אותה ושתלנו צמחייה שהפכה אותה לפינה קסומה. אני יושב בה כל בוקר, ובערבים נעימים גם הארוחות שאני מארח עוברות אליה".

• דירה להכיר
• עיצוב
• עיצוב הבית
• אמנות
• אירוח
• קולינריה
• אירוח ביתי