מתי הבנתם שאליזבת מוס תהיה שחקנית אגדית? האם זה היה רק בתפקידה כג'ון אוסבורן ב"סיפורה של שפחה"? או בטח בדמותה האייקונית של פגי במד מן. או שאולי הייתם המאמצים הראשונים, והבנתם כבר בימי "הבית הלבן" שזואי ברטלט הזאת עוד תגיע רחוק? כי לא משנה באיזה שלב זה היה, בטוח הגעתם למסקנה המתבקשת – אליזבת מוס כאן כדי להישאר.

>>סנדמן מבסוט: "בלשי הרפאים" מציגה עולם יצירתי שלא ראינו כמותו

לכן זה לא מפתיע במיוחד שמוס לוהקה לסדרה בז'אנר הריגול המתאושש, בתפקיד סוכנת M16 שמסוגלת להחליף זהויות בהרף עין, ונשלחת למשימה מאתגרת במיוחד – לחלץ אישה ממחנה פליטים סורים בטורקיה, ואז לחלץ ממנה את כל סודות הריגול החשובים שהיא שומרת. המשימה – נו, כמובן – מסתבכת, ועכשיו המרגלת צריכה להתמודד עם דילמות מוסריות קשות גם בנוגע לעברה.

https://www.youtube.com/watch?v=GGMmFC_GpXc

מעבר לטייק נשי על ז'אנר הריגול – אקט מרענן בפני עצמו – "The Veil" מתהדרת בעוד כמה קלפים בשרוול, ובראשם יוצר הסדרה והתסריטאי סטיבן נייט, אחד ממציאי "מי רוצה להיות מיליונר" והאיש מאחורי הלהיט "סימנים של כבוד", כאשר גם בתפקיד הבימוי יש יצוג נשי מעורר כבוד – דיאנה ריד, שביימה מספר נאה של פרקים ב"סיפורה של שפחה" ואף זכתה בפרס האמי עבורם. הביקורות על הסדרה – באופן מעניין במיוחד – מתחלקות פחות או יותר לפי המגדר. אנחנו לא יודעים אם זה במקרה, אבל נראה שנשים אוהבות את המיני-סדרת ריגול הזו יותר מגברים. כבר עורר את סקרנותנו.
The Veil, שש פרקים, שני פרקים ראשונים עכשיו ב-FX, בהמשך בדיסני+

• מה רואים הלילה
• המסך
• אליזבת מוס
• ריגול

"סיפורה של שפחה" אושרה לפיתוח באפריל 2016, בדיוק כשדונלד טראמפ בקמפיין הנשיאותי שלו כל הדרך לבית הלבן, וכשהיא עלתה למסכים קצת יותר משנה מאוחר יותר – היה נראה שהיא כאילו זימנה בטעות איזו אפוקליפסה משתוללת (עד כדי כך שמפגינות נגד המשטר בארצות הברית אימצו את המדים האדומים של השפחות מהסדרה בתור מדי מחאה אירוניים). הסדרה, שהעונה הראשונה שלה הייתה מבוססת על הרומן הקלאסי של מרגרט אטווד, על חייהן של נשים תחת המשטר הדתי-פנאטי של רפובליקת גלעד הנוצרית הקיצונית שקמה עם חורבן ארצות הברית, לא ריחמה על הצופים – לא עם הנושאים בהם היו עסקה וגם לא עם האלימות הקיצונית לפעמים של הסדרה בדרך לשם, עם כמה סצינות עינויים ידועות לשמצה. למרבה המזל, המצב נרגע מאז, לגמרי לא פרצה מגיפה אמיתית (כמו בעולם של הסדרה) וזה לא שמישהו בארצות הברית, נגיד, אסר על הפלות. אז עכשיו אפשר להנות מהסדרה פשוט בתור מה שהיא – בידור דיסטופי אפל חסר כל קשר למציאות. נכון? נכון.

העונות המאוחרות של "סיפורה של שפחה" לקחו את ג'ון (בשורוק), הגיבורה שמגלמת אליזבת' מוס האדירה ("מד מן") מלהיות קורבן של רפובליקת גלעד ללהיות אויבת מס' 1 שלה, ובעונה החולפת – ואפשר לצפות שגם בעונה הבאה, מתחילה לעסוק לא רק בנקמה של ג'ון בממסד של גלעד אלא גם בהשלכות של הנקמה הזאת עליה. הסדרה, שהעונה החמישית שלה נפתחה אתמול עם שני פרקים ששוחררו יחדיו, חודשה ממש לאחרונה לעונה השישית שלה, שתהיה גם האחרונה – אז מי ששרד אותה עד כה (לא כי היא לא מצוינת, אלא בגלל שבאמת שמדובר בסדרה לא פשוטה לצפייה) – יאללה, אנחנו כבר ממש בדרך לסוף.

"סיפורה של שפחה" משודרת ימי חמישי בשעה 22:00 ב-HOT HBO (שני פרקי הבכורה ישודרו ברצף), והחל משעות הבוקר ב-HOT VOD וב-NEXT TV. כמו כן, הסדרה זמינה בהולו, למי שיש לו, איכשהו

• מה רואים הלילה
• סיפורה של שפחה
• המסך
• טלוויזיה
• אליזבת מוס

הביקורת פורסמה לראשונהבאתר "הספוילר"– תראו תראו

בין "סיפורה של שפחה" ל"קצה האגם" ועד "בלתי נראה", פניה מלאות ההבעה של אליזבת' מוס הפכו לשם נרדף לנשים רדופות ואומללות. אלה לא התפקידים היחידים שהיא מקבלת, אבל מאז ש"מד מן" סיימה את דרכה אלה הדמויות שהיא מזוהה איתן. היא יודעת להעביר כאב עצום במבט קטן אחד ולא אכפת לה לצלול לעומק של רגשות קשים ומכוערים – לא תמצאו אצלה מצוקה פוטוגנית ברוח הדמעה הבודדת.

הסדרה הטרייה לנצל את הכישורים המאוד מסוימים האלה היא המותחן "זוהרות" (Shining Girls), ששלושת הפרקים הראשונים שלה זמינים כעת באפל TV+. זהו סיפורה של קירבי, שעדיין מתאוששת מתקיפה אלימה וברוטאלית שעברה כמה שנים קודם לכן ושרדה בקושי. השנה היא 1992 וקירבי היא עובדת ארכיון בעיתון שיקגו סאן טיימס. הכמעט-רצח שחוותה השאיר אותה במצב מתסכל של מציאות משתנה – פרטים קטנים עד ענקיים משתנים סביבה, ממיקום המחשב שלה בעבודה ועד לכתובת שלה ומי שגר שם איתה. מה שנראה בהתחלה כמו בעיות זיכרון הולך ומתבהר במהרה כטוויסט פנטסטי ומטריד על הז'אנר המשומש עד שחוק של השנים האחרונות – סיפורי רוצחים סדרתיים.

>> גם ללהטב"קים מגיע סדרת נוער סטנדרטית וחמודה של נטפליקס

קירבי מנסה להשאיר את העבר מאחוריה ומתכננת להתחיל מחדש במקום אחר, עד שהיא מקבלת טלפון מהמשטרה. גופה של אישה נמצאה שנים אחרי הרצח, ויש לה צלקות דומות מאוד לאלה של קירבי. היא חוברת לדן, עיתונאי עם לא מעט בעיות משלו (וגנר מורה), למסע עמוס טריגרים בעקבות הרוצח – שסימני ההיכר שלו מתגלים כהרבה יותר נפוצים ממה שהמשטרה מסוגלת לזהות. ובעצם, יותר ממה שגבולות ההיגיון הסביר מאפשרים.

זהות הרוצח היא לא תעלומה עבור הצופים – אנו נחשפים כבר בשלב מוקדם לדמותו של הארפר (ג'יימי בל, הילד החמוד מ"בילי אליוט" בדימוס), נבל מאיים במיוחד, ולא רק בגלל נטייתו לחדור למרחב האישי, לאיים ולשחק בראש של כל מי שהוא פוגש. האימה פה היא לא רק מפני אדם שלא מהסס לחצות את הגבולות של אחרים – אלא מפני אדם שהחוקים לא תקפים עליו, שנע בין זמנים או מימדים ויודע מה הולך לקרות לפני הקורבנות שלו. בקיצור, מה אם "אשתו של הנוסע בזמן" היה תעלומת רצח.

>> דה רוק ועוד 8 מתאבקים שהפכו לשחקנים טובים (וגרועים)

דווקא בגלל ש"זוהרות" איננה משווקת וגם לא כתובה או מבוימת כמו סדרת פנטזיה או מדע בדיוני סטנדרטית, היא מצליחה להפתיע, להפחיד ולהשאיר את הצופים שלה במתח בכל רגע. כמו קירבי, אנחנו לא יודעים תחת אילו חוקים העולם עובד עכשיו, מה שאומר שכמעט הכל אפשרי. דברים מוזרים מאוד קורים בזמן שהמציאות מסביב ממשיכה כרגיל, כאילו העולם כולו עושה לה גזלייטינג. השינויים הפתאומיים האלה הם לא רק דימוי למצב הנפשי של מי שחוותה אירוע טראומתי ששינה אותה ללא היכר – יש להם השפעה ממשית על העלילה, והם מציבים בפני הגיבורים קשיים טכניים של ממש.

ואת כל זה הסדרה, המבוססת על ספר של לורן ביוקס, מצליחה לספר בלי להיות עוד פצצת דיכאון אובר-דרמטית כמו "סיפורה של שפחה". גם כשהדמויות נמצאות בשיא השפל והכאוס, העולם סביבה נשאר חי, אמיתי ואנושי. יש בה הרבה דיבורים על אלימות ולא חסר דם, בצילומים משטרתיים או ממש על המסך, אבל הסדרה לא נהנית מדי להתפלש בסבל והאופל. בשלושת פרקיה הראשונים היא לא מפסיקה להתקדם, להוסיף פרטים, להעמיק את העולם והתעלומה במרכזו וליצור עוד ועוד קשרים מוזרים ומפתיעים בין דמויות וקווי עלילה שונים, ועדיין היא מרגישה יחסית ברורה ולא עמוסה מדי. לא חסרות בימים אלה סדרות שמנסות לעשות מיינדפאק לצופים, אבל רבות מהן לא הצליחו לאזן בין חשיפת רמזים לבין האווירה המסתורית והמבלבלת (אהמ "מון נייט" אהמ). הוליווד, גשי לצפות בשלושת הפרקים האלה, ותיישמי.

זוהרות (Shining Girls), אפל TV+, פרק חדש מדי יום שישי

• המסך
• סדרות
• אפל
• סטרימינג
• אליזבת מוס
• סיפורה של שפחה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 894 // עצמאות 2022

• Facebook
• Twitter
• Email

ספוילרים לפרק 4 בעונה 3 – הקריאה על אחריותכם

בפרק הרביעי של העונה הקודמת נערך טקס לקראת-לידה בבית משפחת ווטרפורד, במהלכו ג'ון הזכירה לרגע שהיו לה חיים ומשפחה לפני הגלגול הנוכחי בגלעד. דודה לידיה לא נשארת חייבת – היא לקחה את השפחה השבורה נפשית גם ככה, שבדיוק השתחררה ממאסר בבידוד לאחר ניסיון הבריחה שלה, והראתה לה את האיש שהחביא אותה בביתו תלוי על חומה. גם בפרק הרביעי של עונה 3 לידיה מענישה בחומרה שפחה ששברה את החוקים באירוע רשמי בבית של מפקד, אך הכל כבר נראה ומרגיש שונה לגמרי.

הפעם מדובר בג'נין, שלא הזכירה שום דבר מחיי ההוללות שלה אבל עשתה משהו בעייתי לא פחות – היא מבקשת להחזיק את אנג'לה, התינוקת שילדה עבור זוג המארחים. לאחר מכן מציעה את שירותיה כשפחה בשנית. היא מתחננת להזדמנות ללדת אח או אחות קטנים עבור המשפחה, העיקר להישאר קרובה אליה. העונש הפעם הוא לא מניפולציה רגשית אלא גוד אולד פאשן מכות, שהופכות כה חמורות עד שג'ון נעמדת בין השתיים כדי להגן על חברתה. המפקדים והרעיות אולי הזדעזעו מההתנהגות של ג'נין, אבל הם מזדעזעים הרבה יותר ממופע האימים של לידיה ומסכימים בשתיקה שהיא הגזימה הפעם. הם הרי לא רגילים לראות את השפחות סובלות ככה לעיני כל, הם מעדיפים שזה יקרה באיזה מרכז סגור ומרוחק.

כשהדודה נמלטת מהחדר ובוכה זה לא רק בגלל ההשפלה שבאובדן השליטה לעיני כל, או אפילו בגלל מבטיהם המאשימים של כל הנוכחים בחדר. זה גם בגלל שדווקא מג'נין באמת אכפת לה. היא מעין הוכחה עבורה שכל ילדה סוררת יכולה להפוך לילדה טובה וצייתנית, וככזו היא מסוגלת לאהוב אותה, אפילו יותר מאשר את השפחות שצייתו מהרגע הראשון. השפחות הן אף פעם לא נשים, אפילו לא "ליידיז", הן תמיד בנות, מעין ילדות מפונקות שבכל רגע יכולות לגלות את פרצופן האמיתי. הפרקים הקודמים סרינה הואשמה על ידי אמא שלה שהיא ילדה מפונקת, וכך קרא גם ג'וזף לג'ון. העלבון האולטימטיבי של גלעד, כזה שטומן בחובו כמה האשמות קשות: אי אפשר לסמוך עלייך ועל ההחלטות שאת עושה, את לא ראויה להיות עצמאיות וזאת לגמרי אשמתך.

לפני הטירוף שהורס את המסיבה, ג'נין היא זו שנוהגת באדיבות כלפי לידיה, כרגיל. היא מביאה לה כוס תה, מודה לה על כך שהצילה אותה מהמושבות ואומרת שהתפללה חזק לשלומה לאחר שנפצעה. לידיה לא במיטבה. היא מאשימה את עצמה על הבריחה של אמילי וניקול והפתרון שלה, כרגיל, הוא להגביר את הקשיחות. לטקס החגיגי לכבוד התינוקות של גלעד היא מגיעה על קלנועית שמעניקה לה את הכינוי "גיהנום על גלגלים". השפחות כבר לא צייתניות ושקטות כמו שהיו פעם, הן מפטפטות ביניהן ומרכלות על כמה איומה לידיה, וגם בלי לשמוע אותן היא יודעת שהיא לא אהודה על אף אחת, חוץ מג'נין שבמשהו בין אופטימיות קיצונית לתסמונת סטוקהולם רואה בה דמות אם ומשענת בתוך כל הטירוף.

זה הפרק הראשון של העונה השלישית שכולל גם פלאשבקים, הפעם לטקס ההטבלה של האנה, עם הולי ומוירה בתפקיד הסנדקיות. החגיגה האינטימית והשמחה מוצגת כניגוד למקבילה המוזרה בגלעד, שבה כל הנוכחים מושבעים כסנדקים. הילדים הם הערך העליון של הדיקטטורה הזאת ולכן כל אחד ואחד מהמבוגרים שמשתייכים אליה חייב להיות אחראי לגורלם. גם האמהות שמידיהן התינוקות האלה נקרעו.

סרינה, נעמי, אמה המאמצת של אנג'לה וכנראה גם גברת מקנזי שמגדלת את האנה מבינות שהן עושות עוול, גם אם לא מפנימות את זה במאה אחוז. הן משכנעות את עצמן בכל הדברים האלה שאומרים בגלעד – לי מגיע יותר להיות אמא כי אני יותר מוסרית וטהורה או משהו. בינתיים, של-מת'יו, השותפה החדשה והצהובה של ג'ון, מציינת באגביות שילדה שלושה ילדים אך מסרבת להתרגש למראה הצעיר שבהם או להתייחס לעצמה כאל אמא שילדיה נלקחו ממנה. ג'ון עצמה כבר עברה תהליך רגשי שאיפשר לה לראות בסרינה מעין אם נוספת של ניקול. עכשיו היא מחכה שחברתה תחליט שהגורל המשותף הזה מספיק כדי לצאת למלחמה יחד.

עד שזה יקרה, היא משמשת כבוררת בין סרינה לפרד, שנכון לעשות ויתורים קשים עבור אשתו, או לפחות כך הוא טוען. מסקרן לראות האם ומה בדיוק הוא מוכן להציע לה, ומה יהיה המחיר שיספיק לסרינה כדי לשוב לחיות איתו. עבור שירותי הבוררות היא נותנת לג'ון סיגריה וגם טיפ יעיל שיאפשר לה, אולי, לראות שוב את האנה, רגע לפני שהווטרפורדים נחשפים לצילום של לוק עם ניקול התינוקת בהפגנה. האם סוף סוף נקבל עלילת "תינוקת המריבה" ומישהו יסביר לנו כבר באיזה קטע השלטון הקנדי בכלל נתן ללוק ומוירה לגדל את ניקול? רק שייזהרו לא לחזור יותר מדי על העלילה של"אוטונומיות".

כמה קטנות

1. אמילי שוב אחראית לרגעים המרגשים ביותר בפרק. היא מתאחדת מחדשה עם בנה אוליבר, וכשהיא איתו היא מראה סימני חיים, לראשונה מזה מי זוכר כמה זמן, ורגש שאיננו כאב ועצב עמוק. עם זאת, היא עדיין לא מסוגלת להיות מה שהוא רואה בעיני רוחו – גיבורת על שנלחמת כדי לשוב אליו. גם כשהיא פוגשת שוב את אהובתה סילביה זה לא נראה כמו האפי אנד של סרט. הן לא רצות זו אל זו או מתנשקות כשדמעות של אושר בעיניהן, אפילו להיפתח ולנהל שיחה אמיתית מלב אל לב הן עדיין לא מסוגלות.
2. נראה שאוליבר ממש אוהב דינוזאורים, אבל לא כמו שכל ילד אוהב דינוזאורים אלא במין זווית לימודית-מדעית כזו. אמא-אמילי בטח גאה בו.
3. ההטבלות של האנה ושל ניקול היא עוד הזדמנות של הסדרה להסתייג ולומר "אנחנו נגד פונדומנטליזם, לא נגד דת". זה כבר קרה כשג'ון עצמה התפייסה עם אלוהים בעונה השנייה או בסצנות היהודיות בקולוניות. דבר דומה קרה גם בפלאשבק להריון של מוירה, לא בהקשר דתי אבל כדי להבהיר שאין לסדרה התנגדות עקרונית לפונדקאות, כל עוד היא מבחירה ובתנאים ראויים.
4. אן דאוד (דודה לידיה) היא אחת השחקניות הכי טובות שעובדות היום. לראייה – הרגע המדהים שבו היא פשוט עומדת המומה ופולטת "מה…" שפשוט עומד בחלל החדר למשך שניות ארוכות.

← "סיפורה של שפחה", ימי חמישי בבוקר ב־HOT VOD וב־22:00 ב־HOT HBO

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיהשל Time Out, "מה רואים היום?"

• סיפורה של שפחה
• אליזבת מוס
• המסך
• תרבות
• סדרות

• Facebook
• Twitter
• Email

פרק סיום העונה השנייהשל "סיפורה של שפחה" הותיר לא מעט צופות וצופים מעוצבנים (זהירות, ספוילרים). הבחירה של ג'ון להישאר בגלעד הייתה מכעיסה בעיקר כי היא כבר הלכה בדרך התסריטאית הזאת, ובמקום לסיים את הפרק (שהיה מלא התרחשויות, בניגוד לשאר העונה) בפיצוץ – חזרנו אחורה. ג'ון בחרה להישאר ולחפש את בתה האנה, והפקידה את הולי/ניקול בידיה של אמילי המוברחת.

אליזבת' מוס, מועמדת טרייה לאמי בקטגוריית השחקנית הטובה בדרמה, הסבירה בריאיון לאתר הוליווד ריפורטר כי "זאת הייתה האופציה היחידה" עבורה. לדברי מוס, שתי סיבות עיקריות הובילו את ג'ון להחלטה להישאר. "האנה היא התשובה הראשונה. זה פשוט כמו שזה נשמע. היא לא יכולה להשאיר את הבת שלה שם. היא לא יודעת אם תוכל לחזור אחרי שתעזוב. מה היא תוכל לעשות מבחוץ? היא לא יודעת".

עוד כתבות מעניינות:
"סיפורה של שפחה" עונה 3: כל הפרטים
"סיפורה של שפחה" פרק 13: כל התותחים הכבדים נשלפו
נפרדים מ"סיפורה": הצצה מדהימה מאחורי הקלעים
איזו דמות אתן (ואתם) מ"סיפורה של שפחה"?

מוס ממשיכה לסיבה השנייה ואומרת: "אבל הנה מה שהיא כן יודעת: היא הרגע גילתה שיש מחתרת חזקה של מרת'ות שפועלות לקראת מרד. הרעיות, בהובלת סרינה, הרגע מרדו בגברים ובהנהגה של גלעד. הן מתחילות להתנגד. והיא הרגע ראתה מפקד (לורנס) עוזר לשפחה וחברתה הטובה אמילי לברוח. היא לא רוצה לעזוב את האנה, אבל כשהיא רואה את אמילי והמפקד, היא מבינה שהיא יכולה להוציא משם את הולי ולהישאר כדי לנסות לעשות את אותו הדבר עבור האנה. אין לה הרבה זמן לקבל את ההחלטה הזאת. היא עושה דבר מסוכן ונשארת, אבל היא פשוט לא יכולה לעזוב את האנה במקום הזה".

אז למה זאת הייתה הדרך הנכונה לסיים את העונה? לדברי מוס, ג'ון "נשארת כדי להילחם ולהציל את כל ילדי גלעד. זה גדול ממנה עכשיו. זה גדול ממנה ומהולי ומהאנה. עכשיו הכל סביב הבנים ובעיקר הבנות של גלעד, והמלחמה על חייהם. גילוי המחתרת והמפקד (לורנס) פקח את עיניה. היא כבר לא לבד. יש לה צבא, והיא הולכת להילחם בחזרה".

מוס הדגישה כי ג'ון לא רוצה להילחם מבחוץ."אני חושבת שזה יהרוג אותה, להרגיש חסרת אונים. ישנם אנשים שעושים את העבודה שצריכה להיעשות במדינות אחרות, בפרט קנדה כמובן (…). יש מעט מאד אנשים שיכולים להילחם מבפנים, וצריך את שני הסוגים. יש מעט מאד אנשים חכמים ומנוסים בגלעד כמו ג'ון, שמקושרים למפקדים בכירים כמו ווטרפורד ולורנס, שמכירים את גלעד כל כך טוב, שיש להם אדם מקושר כמו ניק, שיודעים שיש מחתרת מרת'ות. יש לה איכויות ייחודיות שהופכות אותה לאדם המתאים ביותר להוביל את ההתנגדות".

מוס דחתה את הרעיון כי "סיפורה" תחקורבעונה השלישיתעוד טריטוריות של תקווה. "אנחנו לא מנסים להיות אפלים או מלאי תקווה. אנחנו מודאגים מהאמת, מבחינה רגשית ומבחינת מלאכת הסיפור, ומספרים אותו בצורה הכי אמיתית שאפשר". לצד זה, הוסיפה השחקנית כי הסדרה שוב מתכתבת עם המצב הפוליטי. "אנשים באמריקה היום נלחמים לשינוי בעצמם (…). אנשים מעורבים כמו שלא היו מעולם, והם לוקחים אחריות לא רק על עתידם, אלא גם על העתיד של מי שלא יכולים להילחם עבור עצמם (…) וזה בדיוק מה שג'ון עושה. זאת הסיבה שהיא מסתובבת וחוזרת. זה למה".

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון|להורדה לאנדרואיד

• תרבות
• המסך
• אליזבת מוס
• סיפורה של שפחה
• סיפורה של שפחה עונה 2
• סיפורה של שפחה עונה 3