אימהות ומוזיקה. יש דבר כזה? לפני חמש שנים לא היינו בטוחות. שתינו עם תינוק ראשון, מנסות להבין עוד מי אנחנו בתוך התמהיל הזה של טיפול ביצור מתוק וחסר אונים לבין חיפוש מי אנחנו עכשיו. הכרנו ככה באהלן אהלן. שתי מוזיקאיות שבמקרה הפיקו אלבום אצל אותו מפיק (על), שמוליק דניאל. באנו להופעות אחת של השנייה. פפאיטו, תמונע, קפה ביאליק (אאוצ' קפה ביאליק). משהו בגילוי שילדנו באותו זמן הדליק את הרצון להיפגש, אולי לחפש עיניים שמבינות בדיוק מה את עוברת כרגע.

כשנפגשנו בפעם ראשונה לא חושבת שהחלפנו מילה, שני תינוקות מתוקים, תזזיתיים ומלאי רצונות משלהם מילאו את הזמן ואנחנו אחריהם. פגישה שניה כבר הייתה רק אנחנו. ישבנו על ארוחת בוקר בקפה שמתחת לכיכר שכבר הושטחה, ופשוט עפנו ביחד עם מחשבות, רעיונות, פנטזיות מוזיקליות והזמן (הכל כך קצוב) שלנו נגמר בזה שהבנו שיש פה עוד המון מה לגלות.

את השנה שאחרי בילינו ביצירה, בלהבין מה הקול שלנו, בלכתוב כל דבר שעולה, להלחין רגעים, לאלתר, לתופף על כל דבר שזז, כי כל כך בא לנו ביט. אין סנר, נביא מלחייה. אין רימשוט נביא שלשלאות. אין זמן לחדר חזרות, אין זמן אפילו לנגנים. יש זמן להמציא יש מאין. וקולטות איך אנחנו מתאהבות בדבר הזה שאנחנו יוצרות בבית, רק שתינו, בשעות הגנובות שלנו.

בתוך כל הכיף הזה הגיעה עוד תינוקת (של מאור). לעולם, ולו לרגע, לא הייתה מחשבה לקחת הפסקה או לעצור את רכבת היצירה הזאת שדוהרת אותנו קדימה, אז פשוט נוספה לנו צלע שלישית (חמודה ממש) לחזרות, תינוקת במנשא, פעם על מאור פעם על תמר (נענוע זה החיים). היו רגעים של חזרות על ספסל בחובבי ציון, בוגרשוב, קינג ג'ורג', לובי של בניין בל' החדשה(!!), חדר מדרגות (הריוורב היה נוראי אבל התשוקה הייתה חזקה). לא הייתה פינה בעיר שלא חפרנו בה עם קולות.

לפני חודש הייתה לנו הופעה על גג מלון מרכזי ומלא אווירה תל אביבית. עפנו ורקדנו והרגשנו על גג העולם (ליטרלי). קשה לתאר את התחושה שלנו בגוף כשאנחנו רואות אנשים שרוקדים איתנו את המוזיקה שלנו. חיבור. בסוף כל הטוב הזה ירדנו לנשנש איזה משו להוריד את כל האדרנלין הכבד שאפף אותנו. מולנו, מסביבנו, מאחורנו מלא אנשים הולכים ובאים. תחושה שאף אחד מהם לא יתעורר מחר בשש או שבע כי הילד שלו החליט שזה סוף הלילה. עוד לגימה מהיין, ביס מהפיצה ומשהו שם נפתח. אנחנו במקום? אנחנו שייכות? פתאום לא סגורות שזו התל אביב שלנו.

אנחנו היינו הן. הילדות האלה שעכשיו הולכות שם בנחלת בנימין, טיפה בזיגזג, עם מבט של "אני פאקינג הולכת לכבוש ת'עולם". וואלה אנחנו עדיין בקטע של לכבוש ת'עולם. יש מצב שהיום אפילו יותר. אולי פשוט ממקום טיפה יותר מחובר, לעצמו, למקום. זה דבר שאולי האימהות הביאה לחיים שלנו. חיבור, לכאן ועכשיו, למה שחשוב, למקסום של הזמן, של ההנאה מהרגע, מהדרך.

כשיצרנו את אלבומי הסולו שלנו, כל אחת מהמקום האישי שלה, כתבנו מתוך עיניים כמעט ילדיות, על אהבה, על כאב, על שאלות של מהות. העיר הייתה בית ולפעמים אפילו הגדירה אותנו במובן מסוים. המקום הזה של ליצור מוזיקה פתאום, לא מהמקום האישי, אלא מתוך רצון להשמיע קול, להגיד משהו, לשפוך אור על מקומות בחברה שכולנו חלק מהם, הפך להיות המרכז.

השירים שלנו נולדו מתוך שיחות, חפירות על מה מזיז לנו בעולם. רגע אחד אנחנו מדברות בסערה וכאב על הטירוף שקורה בסוריה, על ילדים רכים שחווים תופת. כתבנו שיר מתוך מבט של ילד במלחמה, מתוך רצון לתת קול למי שפחות נראה או נשמע. בשיר אחר אנחנו מדברות על תרבות השפע והצריכה (בדיוק עכשיו כשהבלאק פריידי, סייבר מאנדיי ושות' כל כך בפרונט).

בשיר נוסף רצינו לצעוק שכסף הפך להיות הדת החדשה. האלוהים החדש. אנחנו סוגדים לו, לפעמים מקריבים עבורו את רוב שעות הערות שלנו, רק בגלל החרדה מהרגע שהוא לא יהיה. רצינו לומר כמה זה קשה להיות אותנטי בתוך עולם וירטואלי שמדגמן נראות מפתה, כמו חלום ראווה מעוצב של הצלחות. כל אחד בוחר את רגעיו היפים ביותר, ואם הם לא מספיק יפים יש פילטרים ברוך השם, רק כדי להרגיש במקום טוב ונעים מול החברה, שמעריכים אותו, שרואים אותו. וכולנו מנסים לשחות בתוך התבשיל המבעבע הזה של חיפוש קדחתני של אותנטיות מול הרצון הפשוט להיות מושלמים. את כל זה אף אחת מאיתנו לא היתה יכולה לכתוב לפני עשר שנים, כשהיינו החמודות האלה שהלכו בזיגזג עם מבט של רעב בעיניים.

>> סמנו שלא תפסידו: יונימה יופיעו בכולי עלמא ב-11.1.2022

• מוזיקה
• ❤ תרבות
• מוזיקה ישראלית
• אמהות אורבניות
• אמהות
• אינדי ישראלי
• טור אישי

כמה זמן את גרה בעיר?

"שש או שבע שנים. ומהרגע שהגעתי להחלטה שיהיו לי ילדים, הייתה לי תחושה די חזקה שהם יגדלו פה. אני מודה שהתלבטתי אם להקים את המשפחה שלי דווקא במקומות שזוגות להט"בים עם ילדים זה מראה פחות נפוץ ולעשות שינוי. בסוף הקריירה והנוחות הכריעו".

למה לגדל ילד בתל אביב?

"יש משהו מאוד כיפי בעיר להורים חד מיניים. התכנים שהילדים מקבלים במסגרות יותר קלים. אין אבא של שבת ואמא של שבת. יש שיח פתוח, מאפשר ולא חושבים שילד עם שתי אימהות הוא מוזר אלא שיש כל מיני סוגים של משפחות. הילדים כאן גדלים באווירה שהכל מקובל ומתאפשר, הם רואים את העולם כמו שהוא, על כל המגוון שלו. אין מערכת של נורמות שמגדירה איך צריך להתנהל, מה רגיל ומה נורמלי. זה בעיקר על העולמות של חינוך".

מה מאפיין אימהות תל אביביות?

"זאת אמא מאוד מודרנית. זו אישה שעד הצהריים מנהלת משהו גדול ומפואר, מתקתקת את זה ובשלוש כבר חובקת את הילד ושותה איתו קפה בשדרה. בעידן בלתי אפשרי ועיר בלתי אפשרית היא מצליחה להיראות הכי רגועה שיש, לשמור על הביחד ולהיות נוכחת בחיים של הילד. האמא התל אביבית היא לגמרי סופרית".

טיפ זהב לאמא תל אביבית?

"הגן, הגינה של שינקין, ההורים והילדים והאווירה הכמעט קהילתית הזאת. גם יש את האירועים שהעירייה מארגנת למשפחות עם ילדים. אני אוהבת את הטירוף, העניין והאקשן שהעיר הזו מספקת. הקרבה להכל במרחק של כמה דקות הליכה. אין לי רגע שאני ובת הזוג שלי חושבות לעבור לקיבוץ".

איך חלוקת התפקידים מתבצעת בבית שאין בו תפקידים מגדריים?

"אפשר להגיד שיש לי כמה חברות סטרייטיות שהבינו שמדובר בקונספט גאוני, כי הוא מאפשר שותפות מלאה ושוויון מלא. יש מצבים בהורות שמביאים אותך לקצה גבול היכולת וזה מייצר קושי ותסכול, אבל אנחנו לא מוציאות אותו אחת על השנייה. להפך, אנחנו מעדיפות להיות פרטנריות מכילות, מנחמות ומחבקות וכל אחת עוזרת ולשנייה בהמון אהבה.אני יכולה להיות ערה עד שלוש בלילה והיא תתעורר ותמשיך אותי. יש רצון אמיתי לעזור ולהוריד אחת מהשנייה אנחנו צוות מנצח וביחד עם נגב אנחנו בלתי מנוצחות. אני לא חושבת שהמגדר בהכרח אישיו, אבל משערת שבין שתי נשים שמראש עם תבונה רגשית יותר מפותחת, אנחנו מגיעות לשעה 11 בלילה, יושבות רגל על רגל ומאושרות בחלקנו".

איך מתמודדים עם הדחף להתרסק על הספה אחרי העבודה?

"נגב הוא הדלק שלי. לא משנה איזה יום נוראי היה לי ואם אני מרגישה שחבטו בי. בשנייה שאני רואה אותו העיניים שלו בורקות והכל נעלם. אני רוצה רק ללכת איתו ברחוב ולשחק איתו בגינה. זה כבר ממלא את הלב באנרגיה, אהבה ומשמעות שמניעה אותי לנהל שיחות טלפון קשות ולענות ל-50 מיילים לפני השינה".

לתשומת לבכן: חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק

• עירוני
• הורות
• משפחה אלטרנטיבית
• אמהות אורבניות
• האימהות של תל אביב

כמה זמן את גרה בעיר?

"במקור אני ממרסיי, גרתי תקופה קצרה באשקלון אבל אני בעיר כבר עשר שנים. קצת לפני שפתחנו את המסעדה".

מה מיוחד בלהיות אימא בעיר?

"אם אני צריכה להשוות את החיים שלי פה לצרפת, אז אפשר לראות שיש פה הרבה נוחות. עם גנים ואטרקציות והשקעה ברורה של העירייה. מבחינה כלכלית יש פה רגעים שזה לא קל. זה לטוב ולרע. הילדים מרגישים שהם במרכז ושמותר להם הכל. הם מסתובבים במסעדות מגיל צעיר בחופשיות".

איך זה להיות בעלים ולנהל מסעדה כשיש ילדים ברקע?

"עבדתי עד שבוע לפני הלידה וחזרתי לעבוד אחרי שבועיים-שלושה. המסעדה הייתה חסרה לי והיא כמו עוד תינוק מבחינתי. אם צריך אני מביאה את הילד למסעדה, הוא כבר מכיר את הצוות ומנשנש תפוח או לחמניית בריוש בינתיים. אין ספק שאני כבר לא עובדת 12 שעות כמו פעם אבל אני אחראית על התפריט, המנות, ניהול הצוות והשיווק. מאוד חשוב לנו שהכל יקרה מתוך המסעדה".

מי אחראי על מה בבית?

"למזלי יש לי בעל עם לוח זמנים גמיש. אנחנו מאוד חיים את היום ומחליטים יחד מי על הקניות ומי צריך לאסוף מהגן. יש לי פלוס גדול שאני עצמאית, הבית קרוב ומאפשר לי לקחת הפסקות, לאסוף את הילד מהגן ולבלות איתו בטירוף בגן שעשועים. אבל גם בעלי עוזר המון. אני מדריכה אותו".

טיפ זהב לחופשת לידה בעיר?

"החופשה הראשונה הייתה מאוד קצרה. חזרתי אחרי חודש עם הקטן בבית לעבוד. בעלי לקח את החודש השני כדי שיוכל להתנתק קצת ולהתרגל למצב החדש. בחופשה השנייה שתבוא בקרוב אני דווקא הולכת להתפנק. הלידה יוצאת על הקיץ וחוויתי עכשיו את כל הבחילות והכבדות של החום של אוגוסט אז מגיע לי. אני בטוחה שאבקר קצת במסעדה אבל אני מתכננת לקחת את הפושטק הקטן והחדשה לגינה בקריית ספר, נשכב על הדשא ונתפנק. הכי נעים לנו שם ביחד".

התרגלת לבייבי החדש בקלות?

"בהתחלה היינו קצת שוקיסטים וזומבים. לא ישנו בלילות, היה הרבה שוק. החזרה לעבודה אחרי פחות מחודש עשתה לי טוב. לחזור לשגרה, לחזור לגוף שלי ולעצמי. כי כשטוב לי מבפנים אני מצליחה לעשות גם טוב מבחוץ".

גילית על עצמך דברים חדשים כשהפכת לאמא?

"עד שלא הופכים להיות הורים, לא ממש מצליחים לדמייו מה יקרה. מבחינה רגשית גיליתי שהאהבה שילדים נותנים כל כך מטורפת שזה מיתרגם אצלי לכוח ואנרגיה לעשות כל מיני דברים שלא חשבתי שאהיה מוכנה לעשות בשביל מישהו אחר. בין אם זה להסתובב שעתיים וחצי בשוק לוינסקי כדי למצוא לו קסדה צהובה של אופנוען, לקום לפיפי באמצע הלילה, לספר לו ארבעה סיפורים עד שיירדם, לרוץ אחרי בלון ברחוב או להפתיע אותו עם קרפים בשש בבוקר. אנחנו הופכות לגיבורות על. התחלתי להעריץ כל אישה שיש לה ילד ומי שיש לה שניים ויותר היא בכלל וונדרוומן. זה מדהים ומעייף בו זמנית".

אילו תגובות את מקבלת כשמגלים שהבעלים היא אימא צעירה?

"מכיוון שאני אימא צעירה, בהיריון שני ומנהלת עסק, הם בטוחים שאני לפחות בת 35. אנשים תמיד מופתעים ושואלים אותי אם אני ממהרת לאנשהו או למה אני צריכה עוד ילד עכשיו. זה לא מפריע לי, אני משתדלת לצחוק כשהם מופתעים ואומרת להם שכשאהיה בת 50 הם כבר יגדלו ואני אוכל לצאת לפנסיה מוקדמת".

תישארי בתל אביב?

"אם יתאפשר לי כלכלית, הלוואי. התרבות ומה שהעיר הזו מציעה לנו לא מובנים מאליהם. אני לא רואה את עצמי עוברת לרמת גן או לגבעתיים כרגע. אני צריכה להיות צמודה לעסק שלי".

לתשומת לבכן: חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק

• הורות
• עירוני
• אמהות אורבניות
• המבורגר
• האימהות של תל אביב

רצית להקים משפחה בתל אביב?

"תמיד רציתי לגדל את הילדים באווירה עירונית ובתל אביב בפרט. זו הדרך האידיאלית מבחינתי".

למה לגדל ילדים בעיר?

"כל הנושא הזה של ילדים בעיר נשמע מוזר למי שבא מבחוץ, אבל רואים אותם פה בכל מקום. אפשר לשבת עם הבנות במסעדות, בכיכר הבימה או סתם בפארק מתחת לבית שתמיד מלא בילדים. יש כאן המון פעילויות בשבילם וגם לנו ההורים. אנחנו לוקחים אותן איתנו להופעות בתדר, לבלות עם חברים שלנו והילדים שלהם".

מה מאפיין אימהות תל אביביות?

"וואו, אני חושבת שבעיר הקטע של קהילתיות. יש קבוצות בפייסבוק ובוואטספ עם עזרה וטיפים. גם לרוב אנחנו נשים שעובדות בכמה דברים במקביל. לצורך העניין אני גם עובדת בהייטק וגם מחזיקה ליין מסיבות משלי".

איך אימהות וחיי לילה מתחברים?

"העבודה הזו הרגילה אותי לא לישון, אז ההסתגלות לחיים חסרי שינה עם ילדים פחות הפריעה לי. אני עושה את זה כבר כמעט תשע שנים וחוץ מלתקלט בליין שלי BIG MOUTH, אני גם מתקלטת באירועים ומועדונים ובמקביל מלמדת בתיכון שיווק דיגיטלי. והתלמידים מתים על זה כי מבחינתם הם לומדים על אינסטגרם ואקטיביזם. זה חלק מהכיף להחזיק המון עיסוקים והמגורים בעיר הופכים את זה ליותר נוח. יש גם כמובן עזרה מהסבתות והסבים".

טיפ זהב לחופשת לידה אורבנית?

"קודם כל, תדעו שהיא הכי מדהימה. לחופשות לידה יש שם רע והיא נחשבת לתקופה חסרת שינה שסובבת סביב הילד. אני ממש נהנתי מהן. מעצם העובדה שאפשר לרדת לשדרה, סתם ללכת באמצע היום לסרט עם עגלה, או לשבת עם חברות וחברים לקפה בצהריים כי רובם פרילנסרים. אין יום שהייתי בו לבד".

יש מקומות בילוי סודיים לאימהות בעיר?

"הקפיטריה בגינדי. יש שם תמיד מלא עגלות, אבל זה בגלל שגם הקניון עצמו מקיים פעילויות לאימהות. גם הבקרים במאפיית לחמים צפופים. בצהריים כבר לא תראו אותנו, התינוקות ישנים".

אפשר להקים משפחה בעיר שמשווקת את עצמה לרווקים צעירים?

"בשנים האחרונות תל אביב לגמרי מתאימה את עצמה למשפחות. הדיגיטף הוא רעיון היסטרי והכי מאפיין הורים בעיר. מרגיש שרוב המקומות שביליתי בהם בתור צעירה ורווקה גדלו והתבגרו איתי והבליינים בעצמם הפכו לאנשי משפחה. כולנו הולכים עם הילדים לה-Happy Hour בדיוק כמו שהייתי עושה עם חברים וזה לא נראה מוזר".

לתשומת לבכן: חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק

• עירוני
• הורות
• משפחה
• אמהות אורבניות
• האימהות של תל אביב

רצית להקים משפחה בתל אביב?

"אני גרה בעיר כבר תשע שנים והאמת שלא חשבתי שאגדל כאן את הילדים שלי. אבל אז ההורים עברו והבנתי שאין סיכוי שאני אזוז מכאן. כנראה שהם יהיו 'בורן אנד רייזד'".

למה לגדל ילד בתל אביב?

"קודם כל, אני יכולה לקחת את התינוק שלי להאפי האוור בבר ליד הבית. לא לבזבז זמן על פקקים כי העבודה קרובה לבית. וכי יש פה הכל. גינה, פארק ופעילויות שאין בשום מקום אחר. החינוך פה טוב. אפשר להגיד שלנו כיף ושמח וזה אומר שגם לילד יהיה כיף ושמח".

מה מאפיין אימהות תל אביביות?

"מתלטת בין בית קפה עם חנייה גדולה של עגלות, תינוקות בברים או אימהות שמטיילות בקז'ואל עם מנשא, תינוק וכלב".

מה היתרונות בלהיות ילד תל אביבי?

"הוא מקבל הכל מהכל. יש לו טבע בפארק ויוגה על הגג. אפילו להפגנה על הדמוקרטיה הוא כבר הספיק להגיע איתנו. הוא מקבל פתיחות ובהמשך כשיגיע לגן הוא ייחשף לכל מיני סוגים של משפחות וזה ייראה לו הכי ברור וטבעי שיש".

טיפ זהב לחופשת לידה בעיר?

"אנחנו מלא בבית חנה. מעוז האימהות התל אביביות. יש שם הרצאות, קפה, כושר ומאמנת שהיא גם בייביסיטר. בין לבין אנחנו קופצים מבייקרי לבייקרי".

אפשר להקים משפחה בעיר שמשווקת את עצמה לרווקים צעירים?

"קצת אחרי ההריון עברנו לכיכר המדינה, שהוא אזור יותר פרינדלי וזורם למשפחות. אבל גם כשגרנו באזורים אחרים מרגיש שהעיר מאוד רוצה לשמור על הרווקים שלה שהתבגרו פה. העירייה הופכת הכל לידידותי יותר לילדים. בסופו של דבר מי שהתבגר כאן בשנות העשרים שלו לא באמת רוצה לעזוב. אפילו ההורים שלי חזרו לכאן בגיל 60".

לתשומת לבכן: חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק

• עירוני
• משפחה
• הורות
• אמהות אורבניות
• האימהות של תל אביב