אמנות הצילום הפכה ב-2023 חשובה מתמיד. בלי הצלמים הנועזים בחזית אוקראינה, בלי יחידת הרחפנים של תנועת ההתנגדות להפיכה המשטרית ובלי מאות הצלמים שעוסקים באקטיביזם חברתי דרך העדשה, העולם שלנו היה נראה גרוע מתמיד וברור פחות מאי-פעם.

זה בדיוק העיתוי הנכון למהדורה ה-11 של פסטיבל הצילום הבינלאומי מבית PHOTO IS:RAEL, שיתרחש השנה במרכז ענב לתרבות ובגן העיר הסמוך לו החל מה-8.11, עם לא פחות מ-50 תערוכות בהשתתפות מאות צלמים שיהיו פתוחות לקהל הרחב. מהנהלת הפסטיבל נמסר כי בעקבות התקופה הסוערת שעוברת על המדינה, הוחלט לא לבחור נושא מרכזי לפסטיבל השנה, על מנת לאפשר לצלמות ולצלמים לעסוק בנושאים בוערים שחשוב להם להציג לקהל הרחב, במטרה לקדם שיח, לחזק את חופש הביטוי ולתת קול לכולם.ן ללא הבדל דת, גזע ומין, וללא הדרת אוכלוסיות, דעות ורעיונות.

באופן לא מפתיע, הנושאים הבוערים אכן בוערים: ההפיכה המשטרית ואקטיביזם, משבר הפליטים בעולם, המלחמה באוקראינה, התמודדות עם פוסט טראומה, מאבקי קהילת הלהט"ב, מצב החירום האקלימי, כל אלה ועוד מעסיקים את אמני הצילום בארץ ובעולם, המציגים בפסטיבל את עבודותיהם לצד אלו של אלפי משתתפים מקהילות מגוונות מכל רחבי הארץ, המשתתפים בפעילות החברתית של פוטו ישראל ומבקשים להשמיע את קולם בשפת הצילום בפני עשרות אלפי המבקרים הפוקדים את הפסטיבל שנה אחר שנה.

לצד התערוכות יציע פסטיבל PHOTO IS:RAEL שרות אירועים, מפגשים וסיורים מיוחדים, פאנלים, הרצאות ואירועי אמנות רב-תחומית הכוללים פרפורמנס, וידאו ארט, מופעי מוזיקה ועוד. האירועים יתפרשו ftnur על פני כל מתחם מרכז ענב וגן העיר – באולם מרכז ענב לתרבות, בלובי השקוף של המרכז, על הגג וברחבי גן העיר. במהלך 2024 ימשיך הפסטיבל לנדוד אל הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ויוצג באתרים נוספים בישראל.

בין התערוכות הבולטות בפסטיבל: "מחאה משמיים", תעורכה המוקדשת לצילומי הרחפנים המרהיבים מהמאבק נגד ההפיכה המשטרית בישראל; תערוכה מיוחדת המבוססת על ספרו החדש של אשכול נבו (ובשיתוף פעולה עמו); תערוכת יחיד לזוכה פרס "מיתר" לצילום 2022 סטפן גלדייה (פריז), התערוכה "צללים" בשיתוף עמותת נט"ל להעלאת המודעות להתמודדות עם פוסט טראומה על רקע לאומי; תערוכת "אהבה גאה" של הצלם מיכאל ליאני המתעד כבר מספר שנים זוגות ומשפחות מכל הקשת הלהטב"קית; התערוכה "אהבה היא אהבה: שטח אש 918" שבה מתעדת נגה קלינסקי את סבלן של הקהילות הפלסטיניות במאספר יאטה; ותערוכה מיוחדת בשיתוף מכון אדם מישקביץ וקרן שלום (ורשה), המציגה תמונות של אנשי הקהילה היהודית שחיו בפולין, לציון 80 שנים למרד גטו ורשה.

הפסטיבל מהווה נקודת שיא בפעילותה השנתית של PHOTO IS:RAEL, חברה לתועלת הציבור שלא למטרות רווח, שהוקמה במטרה לקדם עשייה חברתית ופועלת ליצירת דיאלוג בין השדה האמנותי לקהילות שונות ברחבי הארץ. הפעילות החברתית של הפסטיבל מיושמת באמצעות מודל ייחודי בשם PHOTO IS:VOICE ומתודה מבוססת על ההכרה שלכל אדם בחברה ישנה הזכות להציג את עצמו, לשקף את עולמו לסביבה ולומר את דברו באופן ישיר ובלתי אמצעי. בעזרת מודל זה, עשרות משתתפים מקהילות מוחלשות ברחבי הארץ לומדים את שפת הצילום ומתנסים בצילום מעשי על מנת לתאר את חייהם וחוויותיהם. המשתתפים מציגים בפסטיבל לצד צלמים מובילים מהארץ ומהעולם.
>> PHOTO IS:RAEL, פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-11, מרכז ענב לתרבות וגן העיר, 18.11-8.11.פרטים נוספים כאן

• ❤ תרבות
• צילום
• פסטיבל הצילום הבינלאומי
• מחאת הדמוקרטיה
• הפלישה לאוקראינה
• אשכול נבו
• להט"ב

שלוש קומות בבניין מגורים נאה ברומא, שלוש דרמות משפחתיות לא מעניינות או נוגעות במיוחד. אז למה אני טורחת לכתוב על הסרט הזה? בגלל שני שמות – נני מורטי ואשכול נבו. לא כל יום קורה שבמאי אירופאי בעל מוניטין בינלאומי מביא למסך עיבוד לספר מאת סופר ישראלי. "חיי אהבה" של צרויה שלו הפך לסרט גרמני בבימויה של מריה שרדר ו"תיק נעדר" של דרור משעני הפך לסרט צרפתי של אריק זונקה (שעשה פעם, מזמן, סרט נפלא בשם "חלומות של מלאכים"). אבל מורטי – שסרטו "חדרו של הבן" זכה ב-2001 בדקל הזהב בפסטיבל קאן – אמור להיות ליגה אחרת. זה סרטו העלילתי הראשון של הקולנוען האיטלקי מאז "אימא שלי" (2015), ואם התגעגעתם, "שלוש קומות" לא יספק את תאוותכם, כי תתקשו לאתר בו את נקודת המבט הייחודית שאפיינה את סרטיו היותר טובים.

לא קראתי את ספרו של נבו שיצא לאור לפני שבע שנים, לכן התרשמותי מבוססת אך ורק על מה שהגיע למסך, שהוא לא יותר מדרמת טלוויזיה בורגנית וחסרת מעוף. למטה גרים בני זוג עם בת קטנה שהם נוהגים להשאיר אצל הזקנים ממול, עד שהילדה והזקן הולכים לאיבוד וכשהם נמצאים בפארק האבא (ריקרדו סקאמרצ'ו מ"ג'ון וויק 2") חושד שהזקן המבולבל הטריד אותה מינית. הוא כל כך מוטרד מזה, שבהזדמנות הראשונה הוא שוכב עם קטינה שהיא לא במקרה נכדתו של הזקן. מעליהם גרים זוג שופטים בגילומם של נני מורטי ומרגריטה בוי ("אימא שלי"), שבנם השיכור דורס למוות אישה ברחוב ומצפה שהם יגאלו אותו מהכלא כי בהיותם שופטים הם שפטו אותו כל ילדותו. ולמעלה גרה אישה עם תינוקת (אלבה רורוואכר מ"זרים מושלמים") שנמצאת רוב הזמן לבד כי בעלה (אדריאנו ג'אניני, בנו של ג'אנקרלו) עובד רחוק ומסרב לקבל מתנות מאחיו השנוא (והחתיך).

בספר, כך קראתי, שלושת הסיפורים מוגשים כווידויים של הגיבורים. בסרט לא נותר לזה זכר, ויש בו משהו מרוחק. לתחושת הריחוק תורמות שתי קפיצות זמן של חמש שנים כל אחת. מורטי נודע פעם בשנינותו, שבלטה ב"יומני היקר", ב"התנין" (על סילביו ברלוסקוני) וב"יש לנו אפיפיור". בסרטו הנוכחי אין קמצוץ של שנינה, או תובנות מעניינות, ואף אחת מהדמויות אינה מפותחת באופן שיגרום לנו להיות מעורבים רגשית בגורלה. הגברים די מעצבנים, ולוקח להם הרבה יותר מדי זמן – עשר שנים – לקחת אחריות על מעשיהם המזיקים. כשזה סוף סוף קורה, הסרט מסמן לנו שאנחנו אמורים להתרגש (למשל, באמצעות צנצנת דבש), אבל התוצאה היא הפוכה, כי באמת הגזמתם. והנשים נותנות לבעלים המעצבנים להכתיב את חייהן, ומעזות להמרות את הוראותיהם רק בסתר. וגם זה לא בדיוק מעורר סימפטיה.

לאורך הדרך מפוזרים דימויים סמליים משומשים, כמו עורב שחור שחודר לבית ומתבונן באישה הבודדה, ושמלה פרחונית שמסמלת את שחרורה של אישה אחרת מבעלה. השמלה הפרחונית בולטת גם משום שהצבעים של הסרט דהויים באופן שגרם לי להתגעגע לצבעוניות של "אימהות מקבילות" של אלמודובר, אף שבשני הסרטים העיצוב האומנותי תורם לעקרות הרגשית של הדרמה. בסופו של דבר שלושת הסיפורים המשולבים אינם מאירים זה את זה באופן שמבהיר מה הטעם לשזור אותם יחדיו, וגם לא ברור מה בדיוק משך את מורטי לכתוב ולביים את הסרט, שנראה כמו עבודה מוזמנת.

★★✯2.5 כוכבים
Tre Piani בימוי: נני מורטי. עם מרגריטה בוי, אלבה רורוואכר, ריקרדו סקאמרצ'ו. איטליה 2021, 119 דק'

• ביקורת סרטים
• קולנוע
• קולנוע זר
• ספרות ישראלית
• אשכול נבו

• Facebook
• Twitter
• Email

"נקודותיים": ערב סיפורים אמיתיים

אשכול נבו ואורית גידלי, המשתפים פעולה כבר שנים במסגרת "סדנאות הבית", הביאו מניו יורק את ערבי הקונספט שבהם אנשים מתכנסים בחלל אינטימי ומספרים זה לזה סיפורים אמיתיים לחלוטין. בשני הערבים הקודמים התפוסה הייתה מלאה, כך שלא יחסרו לכם קורבנות.

מרכז אדמונד דה רוטשילד, שד' רוטשילד 104 תל אביב, 20:30. הכניסה חופשית, אך ישלהירשם מראשכדי לשריין מקום

ערב מחווה לסנופ דוג

בפסאז' ממשיכים את המסורת הטרייה של ערבי מחווה לאנשים שבאמת ראויים להם, והפעם: די.ג'יי ג'וסיסאפתעשה כבוד לסנופ דוג.

אלנבי 94, תל אביב, 22:00, הכניסה חופשית

אורי חזקיה

כמו תמיד, אורי חזקיה ייעזר בגיטרה האופיינית ובמידה בלתי מבוטלת של תיאטרליות כדי לגרום לכם לצחוק.

זאפה, ראול ולנברג 24 תל אביב, 22:00, 114 ש"ח

ערב הסטנדאפ המיותר

האלטרנטיבה החינמית למופעי הסטנדאפ המעונבים, במסגרת הליין הקבועשיתקיים גם הערב באוצר.

אוצר, הר סיני 1 תל אביב, 22:00, הכניסה חופשית

• סטנדאפ
• סנופ דוג
• אורית גידלי
• ערב הסטנדאפ המיותר
• אשכול נבו
• אורי חזקיה
• סדנאות הבית

• Facebook
• Twitter
• Email

אירועי שבוע הספר המרכזיים בכיכר רבין

נוסף על דוכני הספרים של שלל ההוצאות המוכרות וגם המוכרות פחות שיפרשו את מרכולתן בכיכר רבין ומיטב הסופרים שיגיעו לחתום על יצירותיהם, יתקיימו בשבוע הספר אירועים רבים לילדים. שני מופעים יציגו מדי ערב, בשעות 18:15 ו־19:15 – הצגות ילדים על פי ספרי ילדים אהובים של תיאטרון "חוצפה קטנה" ומופעים של "להקת צעירי תל אביב". במדשאה בפינת אבן גבירול ופרישמן ייפתח מתחם קריאה עם אלפי ספרי קריאה לילדים, נוער ומבוגרים, ישיבה על מחצלות ופופים, עמדה ליצירת תיקי ספר, הפעלות מוזיקליות לילדים, שעות סיפור ופינת קומיקס בהנחיית המאייר עמוס אלנבוגן שיצייר חלומות לילדים.

כיכר רבין, ראשון־רביעי 18:00־23:00, חמישי 18:00־24:00, שבת 20:30־24:00, כניסה חופשית.לפרטים נוספים

שבוע הספר בסיפור פשוט

המשוררת תהילה חכימי והמאיירת לירון כהן ("הילדים של הצהריים") יחתמו על ספרים ועל איורים בחנות סיפור פשוט. לירון כהן תביא איתה הדפסים במהדורות מוגבלות, פוסטרים וציורים, תהילה חכימי תביא את ספרה הראשון, "מחר נעבוד", שזכה בפרס ברנשטיין לספרות לשנת 2015. בסוף השנה תראה אור נובלה גרפית, יצירה משותפת של השתיים.

סיפור פשוט, שבזי 36 תל אביב, חמישי (16.6) 17:30־20:00, כניסה חופשית

שבוע הספר האלטרנטיבי באחים גרין

מטרים אחדים מכיכר רבין ומשבוע הספר העברי יתקיים שבוע ספר אלטרנטיבי ששם את הסופרים והמשוררים לפני ההוצאות והרשתות. אלפי ספרים יימכרו ב־10 ש"ח, יתקיימו מכירה ישירה של ספרי ושוק קח־תן של ספרים ויינתנו 20 אחוז הנחה על כל מלאי הספרים.

האחים גרין, פרישמן 90 תל אביב, חמישי־שבת (16.6־21.6) 9:00־23:00, כניסה חופשית

פילון בבית ביאליק

לרגל יום ההולדת ה־40 לעיתון הילדים "פילון" בעריכת נירה הראל ועם צאת גיליון מיוחד "פילון 2016", תתקיים חגיגת קריאה בהשתתפות אורה איתן, יואב ברש, אסף הראל, ישראל ויסלר (פוצ’ו), נורית זרחי, רותו מודן ועוד. מנחה: דני קרמן. לבאי האירוע יוענק עותק מהגיליון החגיגי של "פילון 2016".

גינת בית ביאליק, ביאליק 22 תל אביב, חמישי (16.6) 19:00, 40 ש"ח

אשכול נבו ומשה בן יוחנה בהופעה משותפת

הסופר אשכול נבו ("ארבעה בתים וגעגוע", "משאלה אחת ימינה") והיוצר משה בן יוחנה ("חבל שלא באת לים", שהיה פעמיים שיר השבוע ב־FM88, "תכננו שתגיעי בקיץ") בהופעה חד פעמית ומיוחדת לשבוע הספר. בן יוחנה יבצע משיריו וכמובן גם את "שיר עברי ביישן" מתוך הספר של אשכול נבו "ארבעה בתים וגעגוע", ונבו יקריא טקסטים כמו שרק הוא יודע לכתוב.

קפה ביאליק, ביאליק 2 תל אביב, שבת (18.6) 20:30, 50 ש"ח

"עמודו"

השקת הספר "עמודו" במופע ניו מדיה אינטימי: לילך וחנה ליבנה, בת ואם, יציגו מופע הכולל וידיאו שנועד למצוא דרך אחרת להביא פרוזה לקהל. חנה ליבנה ובתה האמנית והכוריאוגרפית לילך ליבנה יצרו מופע ספרותי ייחודי המורכב ממילים, תנועה וקטעי וידיאו ארט, אשר ממנו נולד הספר הרואה אור בימים אלו.

עלמא בית לתרבות עברית, שד"ל 6 תל אביב, שלישי (21.6) 20:00, כניסה חופשית באישור השתתפות בלבד (03־5663031)

מסיבה במגדלור

מסיבה לפתיחת שבוע הספר. ספרים ומסיבות, שני דברים שלא אמורים להתחבר, כמו שמן ומים או ספרים וכל כישורים חברתיים שהם. ובכל זאת, לקראת שבוע הספר המגדלור מרימים מסיבה לכל מי שרוצה לסיים את הערב מוקדם. על העמדה – אליוט, תקריא משיריה – עדי קיסר. רק תשתדלו לא להקיא בין מדפי הספרים.

המגדלור, לבונטין 1 תל אביב, חמישי (16.6) 20:00

מה הסיפור של אלנה פרנטה

ערב מיוחד לכבוד "הסיפור של שם המשפחה החדש", הספר השני במסגרת הרומנים הנפוליטניים של פרנטה. המתרגם אלון אלטרס יספר כיצד נולדה הפרוזה של פרנטה, ישאל מה מטרתה התרבותית־ספרותית של פרנטה בפרויקט "החברה הגאונה", וינסה לפענח סופית את שאלת הזהות המסתורית שלה על בסיס רמזים המופיעים בספריה.

תולעת ספרים, מזא"ה 7 תל אביב, שני (20.6) 19:30, כניסה חופשית

• אשכול נבו
• שבוע הספר 2016
• קפה ביאליק
• האחים גרין
• המגדלור
• בית ביאליק
• תולעת ספרים
• מחר נעבוד
• תהילה חכימי
• ספרים
• תרבות