>> ניקו טין, שהיא גם הזמרת והיוצרת זוהר שפיר, חולשת כבר שני עשורים על ממלכה של פופ-מכשפות אפל וניסיוני, ותופיע ביום רביעי הקרוב (11.6) בביצוע מלא של אלבומה הנדיר מ-2011, In the Eye of the Storm. זה ייקרה במסגרת סדרת האירועים המיוחדת "טראשינג פליציה", החוגגת את תרבות השוליים של תל אביב ואת הקשר ההדוק והמיוחד שמתקיים בתל אביב בין הסצנות השונות. את הסדרה מוביל אמנותית יניב שרון (DJ Deetroittt), הבעלים של החנות המיתולוגית Thrash Addiction, יחד עם היכל המוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל שנקרא עכשיו "פליציה בית לאמנות הצליל". יתקלט: יורם גור, גיטריסט אגדת השוליים פלסטיק ונוס.הכרטיסים מחכים לכם כאן והם לא יחכו לכם לנצח.

>> המפלט המושלם והמקום הכי ורסטילי בעיר // העיר של דורי בן אלון
>> השניצל שלא השתנה והמסעדה שהיא השראה // העיר של תום ניומן

1. טראש אדיקשן

כל מה שיניב שרון מעצב ומדפיס על טישרטים, תיקים, כובעים. הדברים הכי יפים בעיר. וגם תקליטים, קסטות, פנזינים, פאצ'ים ודברים לסקייטרים. יש גם תיקלוטים והופעות ותערוכות. מוסד תרבותי.
אלנבי 46

2. פליציה בית לאמנות הצליל

מרכז תרבות ומחקר שהתחדש לאחרונה בשיפוץ מאסיבי וקם לתחייה בהובלת ד"ר גיא דוביוס. יש ספריה של ספרים, תקליטים ודיסקים ואולם הופעות מטריף.
ביאליק 26

3. בניין אורי ליפשיץ

גלריה שהיתה הסטודיו של האמן אורי ליפשיץ, שהפכה לחלל תצוגה וארכיון בניהולו של בנו ואלמנתו –נדב ליפשיץודורית ליפשיץ. התערוכות המוצגות ומתחלפות מדי חודש הן מהלך אוצרותי מרתק דרך עבודותיו של האמן ודרך חיבורים עם אחרים, בני זמנו ועכשוויים. לאחרונה הוצג שם אינדקס הדיבוק. "קולות מדברים, עולמות שותקים וקולות מושתקים".
אברבנאל 2 // פתוח בשישי ושבת 11:00-14:00

4. בית בטבע

מרכז העשרה לגני עירייה בדרום מזרח העיר. מקום העבודה שלי. הזדמנות לקראת סוף שנה, להגיד תודה לאורית מרגלית ולכל צוות "בית בטבע" על האפשרות לחוות גינה לאורך השנה ולהעביר את ההתפעמות ממנה לילדים. לא פתוח לקהל ולמבקרים. ואין תמונה.

5. חורשה בקריית שלום

אין לה שם ואם יש לה, הוא לא ידוע לי. למיטב הבנתי שייכת למכבי תל אביב והיא ממוקמת מול החלון בבית שלנו. תודה למכבי תל אביב על שום דבר חוץ ממנה.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

הייתי רוצה שההשקעה בחלקים מסוימים בדרום העיר תהיה למען הקהילה שמתגוררת שם עכשיו ולא למען הקהילה האמידה יותר שמקווים להביא לשם על ידי סילוק האוכלוסייה, מחיקה ובניה מחדש. תשקיעו בילדים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"יומולדת" – הצגה מאת דני נוימן בשיתוף הילה גלוסקינוס, בתאטרון הבית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מפיסטו מאת קלאוס מאן.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרבות של סולידריות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שיוצאת להחזיק תמונה, צריך להרים לה.

מה יהיה?
לא יודעת, אבל אני רוצה שהרצח בעזה ייפסק מיד, שהחטופים יוחזרו מיד ושכל מי שאחראי לזוועות ישפט ויזרק לכלא ואחרי שזה יקרה, סוף לכיבוש ולמדינת אפרטהייד. שיקום מוצלח לכולם מהירדן לים.

• העיר שלי
• פאנק
• אינדי ישראלי
• טראש אדיקשן
• מרכז פליציה בלומנטל
• בניין אורי ליפשיץ
• טבע עירוני
• דרום העיר

נדב ליפשיץ, בנו של האמן אורי ליפשיץ ז"ל, הוא מנהל ואוצר תערוכות בבניין אורי ליפשיץ השוכן ברחוב אברבנאל 2, במבנה ששימש את האמן כסטודיו במהלך חייו. יותר מעשור לאחר מותו, נדב ואמו דורית פתחו את הבניין לציבור הרחב והוא משמש כתובת לעיזבון האמן וכאתר תצוגה, ארכיון ומחקר המציע מבט מעמיק על יצירתו של ליפשיץ. המקום מציג תכנית תערוכות מתחלפות של ליפשיץ ואמנים נוספים, המלוות בסיורים מודרכים, מפגשים ומופעים של יוצרים שונים.פרטים עדכניים על הפעילויות בבניין כאן

>> העיר של מיכל בת אדם: ריח של זמן אחר ופינה שמרחיבה את הלב
>> העיר של נויה עדר: חו"ל בקטע הכי ישראלי שיש ופארק אחד סגול

1. רחוב אברבנאל

הרחוב שבו אני עובד וחי כבר 15 שנה. רחוב שאין בו מדרכות, יש 10 תאונות ביום, פח זבל אחד וכל הזמן רעש. בכל זאת, זה הרחוב שבו אני מרגיש בבית. אבא שלי נכנס לסטודיו שלו ברחוב אברבנאל בשנת 1988, כשהייתי בן שנה. ביליתי בו את כל הילדות שלי. בגיל 18 התחלתי לעבוד עם אבא בסטודיו ונחשפתי גם לרחוב ולאנשים. הייתי הולך איתו ועם אחי הגדול גיורא לאכול כל צהריים בפלורנטין, והיינו עוצרים בדרך אצל בעלי המלאכה שהיו וחלקם עודם ברחוב. אבי ואחי שניהם נפטרו בשנים האחרונות אבל הזיכרונות הכי טובים שלי הם מההליכות היומיות ברחוב הזה.

2. דיזנגוף סנטר

כילד זה היה גן עדן בשבילי. בסביבות גיל 11 התחלנו להסתובב שם והרגשנו שאנחנו כבר לא ילדים. אני עדיין זוכר את ההתרגשות של הגילוי של הדברים שם. היינו מסתובבים ב"תומר" ומסתכלים על פוסטרים וממשיכים לשוטט בבניין במשך שעות. אחרי שנים שלא נכנסתי לסנטר עכשיו אני חוזר לשם עם הילדים שלי. אני רואה את אותה התרגשות אצלם, אנחנו עולים לשחק בחנות של נינטנדו ואז מטיילים בכל חנויות הקומיקס בצד השני של הבניין.

3. הגדה השמאלית

בגיל 20 התנדבתי לעבוד בבר בגדה. היינו יושבים שם שעות ומשתכרים. אני זוכר הופעות מעולות של הרולד רובין ויוסי מר חיים. כל כמה שנים מגיע מישהו חדש למקום ומפיח בו חיים מחדש, וכך אני מוצא את עצמי חוזר למקום לראות סרט או לשמוע הרצאה. מקום שמדהים שעדיין קיים עם כל מה שהעיר עוברת. יש שיר של ברטולד ברכט בשם "כתובת בלתי מנוצחת" שמספר על אסיר שחורט על קיר התא שלו 'יחי לנין'. הסוהרים מנסים למחוק את הכתובת אבל היא תמיד נשארת. עד שבסוף מורידים את הקיר.אחד העם 70

4. חנויות ספרים

החלום שלי תמיד היה לפתוח חנות ספרים. אחרי תקופה ארוכה שנסגרו הרבה חנויות ספרים בעיר – אני עדיין שבור שלוטוס סגרו – נפתחות הרבה חנויות ספרים חדשות וזאת בשורה מאוד משמחת. אני נכנס כמה פעמים בשבוע לחנויות ספרים ומחפש לגלות דברים חדשים. האזור של דרום תל אביב נהיה מסלול חנויות ספרים נהדר עם הלפר, המגדלור, יוקה והמפלצות, סיפור פשוט, האגם הגווע וב' ספרים. בשבילי הבסיס של עיר הוא חנויות ספרים ואני שמח על פתיחת המקומות החדשים.

5. עלמה ביץ'

המקום הכי טוב בעיר, מפלט מכל מה שקורה מסביב, אבל עדיין המקום הכי תל אביבי שיש. כילד זה היה החוף שלנו. כשאני ובת זוג שלי הכרנו היא עבדה במסעדה על החוף ועכשיו אני הולך לשם פעם בשבוע עם הילדים. לא היינו שורדים בלי הים.

מקום לא אהוב בעיר

נמל תל אביב. אין סיבה מיוחדת. פשוט לא אוהב (:

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לפני שבוע הלכתי עם בת זוג שלי לסינמטק (עוד מקום נפלא), לראות את "פחד אוכל נשמה" של פאסבינדר. סרט מבריק, מדכא ומרגש. הלכנו עם הסרט הזה כמה ימים. פאסבינדר הוא אחד הבמאים האהובים עלי ולראות את הסרט הזה על מסך גדול בפעם הראשונה היה חוויה מדהימה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
קניתי ב"ב' ספרים" ספר של ג'יימס הילמן בשםSuicide and the Soul. אני קורא את הילמן כבר כמה שנים והספר הזה שמצאתי במקרה בחנות הוא אחד מהספרים הטובים שקראתי בזמן האחרון.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
חברים שלי הם חלק מקהילת מטפלים שמטפלים בהתנדבות במשפחות החטופים ובמשפחות המפונים והם עושים עבודה קדושה. ההתנדבות וההירתמות של אנשים מאז ה-7 באוקטובר היא מדהימה ומספקת נקודת אור בתקופה הקשה הזאת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לגננת ולמחנך של הילדים שלי. הם מספקים קרקע יציבה בתקופה כלכך לא יציבה. המסגרות של הילדים הם עוגן בשבילנו.

מה יהיה?
קשה מאוד לדעת. עכשיו מאוד קשה…

• העיר שלי
• בניין אורי ליפשיץ
• אמנות ישראלית
• ספרים
• פלורנטין
• עלמה ביץ'
• הגדה השמאלית
• דיזנגוף סנטר