בכל כמה שנים יש אחד כזה, משפט פומבי שהופך לאבן שואבת עבור מדורי רכילות, מהדורות "חדשות" ודיון ציבורי עיקש. המשפט של אר.קלי, המשפט של או.ג'יי סימפסון, המשפט של ביבי (סתם נו). בשנה שעברה היה זה תור תביעת הדיבה של ג'יני דפ מול אמבר הרד. מה לא היה בו? דרמה, מתח, רומנטיקה שהשתבשה, חיטוט בתחתוני המפורסמים ואפילו קקה על המיטה. מה עוד אתם רוצים? את האמת? אתם לא מסוגלים להתמודד עם האמת.

ובכל זאת, יש מי שרוצה – לפחות במידת מה – להגיע לחקר האמת. אז מה אם בית המשפט קבע שג'וני דפ צדק? אנחנו בעידן הפוסט-אמת, ולכן האמת נקבעת רק במקום אחד: בבית הדין של דעת הציבור. ומה הכלי הטוב יותר לציבור להכיר את כל הפרטים יותר מאשר דוקומנטרי של נטפליקס? זה הרי עבד נהדר עם "צל של אמת", אז למה שזה לא יעבוד עם "דפ נגד הרד", המיני-סדרה הדוקומנטרית שעוסקת בנושא, ועלתה היום לשירות הסטרימינג הפופולרי.

במהלך 3 פרקים, הסדרה של אמה קופר ("המסתורין של מרלין מונרו: הקלטות הבלתי נשמעות") סוקרת את המשפט, ומנסה על בסיס העדויות ששודרו לעולם לעשות סדר בלוח הזמנים, ולנסות לשרטט את מערכת היחסים של הזוג לשעבר. בתווך, הסרט מתייחס לתהודה הציבורית של המשפט, ומעלה סימן שאלה מעורר דאגה סביב השאלה האם ההד הציבורי השפיע על תוצאות המשפט. צפו בעצמכם ותחליטו. או שלא תחליטו. מה אתם, שופט?
"דפ נגד הרד", עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• המסך
• נטפליקס
• דוקומנטרי
• ג'וני דפ

העולם עדיין עומד חסר אונים אל מול מלחמת הסטרימינג שמקיימת קרבות עקובי פיקסלים על מסכים ברחבי הגלובוס. גם כאן בישראל נפתחה חזית, כשבשנים האחרונות נכנסו לשדה הקרב השירותים של אמזון פריים, אפל טיוי פלוס ודיסני פלוס כדי להתנגח בצבא של נטפליקס. ועכשיו יש מתמודד חדש, והוא נעזר בלוחם הישראלי הוותיק yes: שירות הסטרימינג "דיסקברי+" זמין החל היום (14.9) בישראל, נכון לעכשיו ללקוחות yes ו-STINGTV בלבד.

שירות הסטרימינג של רשת WBD (הלוא היא החברה שנולדה בעקבות מיזוג האחים וורנר, AT&T ודיסקברי) הושק לראשונה במרץ 2020 בהודו, וזמין מאז ראשית 2021 ברחבי ארה"ב ואירופה. במסיבת עיתונאים משותפת עם yes שנערכה הבוקר הודיעו מדיסקברי כי הם משיקים את השירות גם לקהל הישראל, וכי לקוחות yes ו-STINGTV יוכלו להצטרף כבר מהיום ולקבל 3 חודשים חינם ללא התחייבות. אלו מהם שיהיו מעוניינים להמשיך להשתמש בשירות ישלמו 19.9 ש"ח, מחיר מוזל מזה שמקבלים האמריקאים (6.99 דולר, כ-24 ש"ח). אבל מה בכלל תוכלו לראות בדיסקברי פלוס? ובכן, לא מעט תוכן.

ראשית, דיסקברי מחזיקים בספרייה מכובדת ביותר, מעל 2,000 שעות, של תוכן לא מתוסרט (כלומר תכני דוקומנטרי, ריאליטי, תכניות לייפסטייל, טרו-קריים ועוד) שמגיע מערוצי דיסקברי המוכרים לכם, ערוץ אנימל פלנט, ערוץ האוכל, ערוץ הטיולים וערוץ TLC, הידוע בתכני הטראש המבדרים שלו. כ-500 שעות מהנ"ל בנויים על תוכן מקורי שנוצר עבור השירות שכולל כמה דוקומנטרים מדוברים, קומץ סלברטיז ואת אופרה ווינפרי, כולם עם כתוביות בעברית.

בין תכני המקור שמציעים בערוץ אפשר למצוא כמה סדרות דוקו מסקרנות: "ג'וני נגד אמבר", סדרה בת שני חלקים על מערכת היחסים הרעילה בין ג'וני דפ לאמבר הרד ששיגעה את כל העולם, במסגרתה כל פרק יציג צד בסכסוך (בהמשך השנה צפוי אף פרק משלים שיסקר את תוצאות המשפט); "טראמפ: גישה חסרת תקדים", סדרה המתעדת את הנשיא לשעבר ומשפחתו החל ממערכת הבחירות של 2020 ועד לאירועי ה-6 בינואר; "הסודות של משפחת האמר" המדוברת, שמנסה לעשות סדרבבלגן ארמי האמרומתהדרים בדודה שמוכנה לספר את כל סודות המשפחה. מעבר לכך, תמצאו בדיסקברי את "אופרה ווינפרי מראיינת", הריאליטי "90 יום לחתונה" (שכולל מעל ל-18 סדרות בת), "למכור את ההאמפטונז", "איימי שומר לומדת לבשל: בלי צנזורה", סדרת כורי הזהב "הבהלה לזהב" ועוד.

שיתוף הפעולה החדש עם יס מעלה גם כמה שאלות מסקרנות, שלא כולן נענו במסיבות העיתונאים. למשל, טרם ברור אם לקוחות ישראלים יוכלו להתחבר לשירות בעתיד גם ללא מנוי yes. ואולי מסקרן מזה, טרם ברור אם נזכה לראות גם את HBO Max, שירות הסטרימינג של הרשת האהובה, מגיע לישראל. מיזוג האחים וורנר (בעלי HBO) ודיסקברי הפך את צמד שירותי הסטרימינג לשירותים מקבילים תחת אותה חברה, ובאוגוסט האחרון הוכרז כי עד אמצע 2023 הם שניהם ימוזגו לשירות אחד. כך או כך, נראה שכניסת שירות סטרימינג נוסף לארץ רק מגביר את התחרות, ורק זמן יגיד מי ינצח אחרי שיתפזר האבק.

• חדשות טלוויזיה
• המסך
• סטרימינג
• ג'וני דפ
• דוקומנטרי
• ריאליטי
• ווייט טראש
• HBO

בשבועות האחרונים כולנו מרותקות ומרותקים לקרקס התקשורתי הבלתי נתפס במשפט הדיבה המתגולל בין השחקן ג'וני דפ לבין גרושתו, השחקנית אמבר הרד. לטובת מי שחיה על פלנטה אחרת והחמיצה: בני הזוג דפ-הרד נמצאים כבר שנים בסכסוך מתמשך שהתחיל בהליך גירושים, המשיך להאשמות מצידה של הרד על אלימות מצדו של דפ, והגיע לשיאו במשפט הדיבה בו תובע דפ את הרד.

לאור הקרקס התקשורתי המתחולל נשאלת השאלה – מי המפסיד או המפסידה האמיתיים במשפט הזה? האם זה השחקן המהולל שבשנים האחרונות איבד תפקידים רבים עקב ההאשמות ושמו הטוב ירד לטמיון? או שמא זו השחקנית הצעירה שעוברת עכשיו ביוש אינסופי ברשתות ומתויגת כאישה ספק מטורפת ספק זדונית, למרות שייתכן ואכן עברה אלימות מצד דפ? התשובה האמיתית היא – אף אחד מהם. המפסידה האמיתית בסיפור הזה היא, ובכן, אני. כן, אני.בשביל להבין למה, אנחנו קודם כל צריכות לחזור להתחלה:

אי שם בחודש מאי 2016 מדווחים הצהובונים האמריקאים כי מקץ 15 חודשי נישואין, השחקן המפורסם ג'וני דפ והשחקנית הצעירה אמבר הרד מתגרשים. סיפור לא מעניין. גירושים בהוליווד מעניינים בערך כמו פקק באיילון בשעות הבוקר. אבל בסוף אותו חודש מוצפות הרשתות בסרטון אותו צילמה הרד ובו רואים את השחקן המפורסם מתנהג באלימות. הוא נראה טורק דלתות מטבח וצועק עליה, בעודה מנסה להרגיע את הסיטואציה מחוץ לעדשת המצלמה. יום לאחר פרסום הסרטון, פנתה אמבר הרד בבקשה לבית המשפט להוציא צו הגנה מפני השחקן היות והוא אלים כלפיה. אל בית המשפט היא מגיעה עם חבורה גדולה על פרצופה. הרשתות געשו. הפמיניסטיות, כולל אני בעצמי, התגייסו שוב לקרב ויצאו כמצופה במסע התמיכה בנפגעת והוקעת הפוגע.

אתמול נגמר המשפט עצמו וחבר המושבעים התכנס כדי לקבל החלטה ולהכריע אחת ולתמיד (לפחות בפני החוק) מי הוא הנפגע ומי הפוגעת. ההטייה המגדרית אינה במקרה: הרוב מניחים כי דפ יזכה והרד לנצח תיזכר כאישה מטורללת שדרדרה את הקריירה של אחד מהשחקנים הגדולים ביותר של העשורים האחרונים

באופן אישי, נשבר לי הלב. דפ הוא שחקן שמאוד אהבתי, הוא קראש הילדות שלי, הוא משחק בחלק מהסרטים האהובים עלי ביותר. אבל אני פמיניסטית טובה ואני יודעת שאין להפריד את הפוגע מהאומנות שלו – וממש כמו שהפסקתי לצרוך אמנות של אר קלי, משה איבגי או כל פוגע אחר, הפסקתי לראות את סרטיו של ג'וני דפ. כשהגיעה מהפכת #MeToo כשנה לאחר הפרסומים, הקולות נגדו התגברו עוד ועוד. הפמיניסטית שבי שמחה לראות אותו מאבד תפקיד אחר תפקיד, חסות אחר חסות/ הרי הוא איש אלים וחזק שהשליט טרור של אלימות על אישה צעירה במשך כל נישואיהם.

לאורך כל הדרך, דפ ניסה להגן על עצמו וטען שמעולם לא פגע באף אישה. הוא אף תבע את עיתון הסאן הבריטי, אחרי שהאחרון קרא לו "מכה נשים". הוא הפסיד וכולנו שמחנו שלא הושתק קולה של הנפגעת. הפמיניסטית שבי שוב חגגה – המהפכה עבדה, גברים חזקים, ככל שיהיו, לא מצליחים יותר להשתיק נשים. אבל אז, כשנראה שגורלו של דפ נחרץ כגורלם של שאר ענקי הוליווד שנפלו במהפכת #MeToo, הגיעה תביעת הדיבה המדוברת. התביעה סובבת סביב הטענה של דפ כי גרושתו העלילה עליו עלילות שווא והיא למעשה הצד המתעלל ביחסים והיא מנסה להרוס את חייו. המשפט, לטובת מי שלא צפתה במאורע, הפך לתאונת רכבת שאי אפשר להסיר ממנה את העיניים. צהוב כמו שיצא במשפט הזה לא יצא באף תכנית ריאליטי, באף מדינה, אף פעם.

לאורך סיקור המשפט, עלתה תמה תקשורתית-חברתית מאוד ברורה: אמבר הרד שקרנית ומשוגעת וג'וני דפ הוא הנפגע האמיתי, נקודה. במשפט הציבורי אמבר הרד הפסידה, אין על כך עוררין. אתמול נגמר המשפט עצמו וחבר המושבעים התכנס כדי לקבל החלטה ולהכריע אחת ולתמיד (לפחות בפני החוק) מי הוא הנפגע ומי הפוגעת. כן, ההטייה המגדרית אינה במקרה, הרוב מניחים כי דפ יזכה, והרד לנצח תיזכר כאישה מטורללת שדרדרה את הקריירה של אחד מהשחקנים הגדולים ביותר של העשורים האחרונים.

ואחרי כל הנזק שנגרם לשני הצדדים, ולמרות שעדיין חבר המושבעים לא שפטו לכאן או לכאן – איך בסופו של דבר אני היא הנפגעת האמיתית בסיפור הזה? נסביר: קרקס דפ-הרדהולך לפגוע במאבק הפמיניסטי, הן האישי והן החברתי, גם שנים רבות קדימה.כשאני אומרת שאני הנפגעת האמיתית, אני לא מתכוונת לשי האינדיבידואלית, אני מתכוונת לשי האישה – פלונית אלמונית. כולנו מכירות את המציאות, כולנו יודעות כמה העולם לא מאמין לנשים שמתלוננות כי נפגעו על ידי גברים. מחאת "אני מאמינה לך" לא צצה ככה סתם – היא הגיעה כי המערכת הפטריארכלית בנויה לפקפק באמינותן של נשים.

אנחנו יודעות שכאשר אישה מתלוננת על תקיפה מינית, או אלימות – רוב הסיכויים שהיא לא משקרת. המחקרים מראים שפחות מ-2 אחוזים מהתלונות נגד גברים הן תלונות שווא, ותלונות השווא מתרחשות בדרך כלל במקרים של סכסוכי גירושין. יכול להיות שאמבר הארד משקרת, באמת. יכול להיות שהיא גם אומרת אמת. אבל האמת כבר מזמן לא משנה. המשפט הזה הוא עוד מסמר בארון מחאת "מאמינה לך", המשפט הזה הפך את הפקפוק בתלונות של נשים לרווח יותר מתמיד. כמה עוד נשים בעתיד יקראו משוגעות כמו אמבר? כמה גברים יגידו שקורה להם בדיוק מה שקרה לג'וני דפ? המשפט והקרקס סביבו לוקחים אותנו שנים אחורה, זורעים זרעי פחד בגברים ונשים כאחד, מחזקים את האמונה החשוכה שנשים צעירות ויפות מחפשות איך להפיל גברים חזקים.

וגם אם דפ לא ינצח בתביעה – הנזק כבר נעשה. אם חשבנו שלא מאמינים לנשים שמתלוננות עד היום, חכו ותראו מה יהיה מעכשיו. ולא רק אני-האישה-הפלונית שעשויים לא להאמין לה נפגעתי, גם אני-האקטיביסטית-הפמיניסטית נפגעה. מהיום הרי ברור לנו שכל פעם שנצא נגד אדם שהואשם באלימות או הטרדה, יקפצו להגיד לנו – מה אם היא משקרת? מה אם הוא בדיוק כמו ג'וני דפ? אם חשבנו שתקפו אותנו בעבר – חכו ותראו מה יהיה מהיום. ולא רק אני הפלונית ואני האקטיביסטית נפגענו, גם התודעה הפמיניסטית שלי נפגעה. מה אם אפקפק בעצמי כל פעם שארצה לתמוך בנפגעת? האם אני *באמת* חלק ממערכת שמאשימה גברים לשווא? איך אני אמורה להרגיש עם השמחה שחשתי כשראיתי את הקריירה של דפ נפגעת לאור ההאשמות?

אני לא יודעת להגיד אם אמבר הרד היא הפוגעת או ג'וני דפ. אני גם לא יודעת להגיד מי מהם אשם שאני נפגעתי, זה כבר לא באמת משנה. מה שבטוח הוא שאת הלכלוך הצהוב שנזרק לכל עבר נצטרך להוריד מקירות המאבק הפמיניסטי האישי והחברתי, שנים רבות קדימה. הפקפוק הוא לא רק של העולם בנשים. עכשיו הוא גם שלנו בעצמנו.

• metoo#
• ג'וני דפ
• פמיניזם
• אקטיביזם
• תקיפה מינית

• Facebook
• Twitter
• Email

אנחנו שמחים לבשר על חזרתה של חולצת הקרופ טופ לגברים. עם לא מעט עדויות ברחובות העיר (ראינו, נשבעים) ומגוון רחב של חולצות קצרצרות ב-ASOS, נראה שהטרנד, הידוע גם כחולצת בטן, חוזר למחוזותינו כל הדרך משנות ה-80.

תאמינו או לא, לפני 40 שנה לא היה שום קשר בין חולצות בטן לאורח חיים קווירי אלא לספורט, ובאופן יותר ספציפי, פוטבול. במטרה לחשוף את שרירי הבטן שלהם ואת הגוף שעבדו עליו כל כך קשה, שחקני פוטבול אמרקיאים רבים היו מוותרים על החלק התחתון של החולצות שלהם. "חיתוך החולצה נתן תחושה של טורסו מאורך ושרירי בטן בולטים יותר", סיפרה פרופ' ויקי קרמינס מאוניברסיטת מאסי שבניו זילנד למגזין ID. "מדובר במחווה שנחשבה בזמנה למאוד גברית, גם בחדרי כושר".

הטרנד הספורטיבי הזה תורגם לימים לטרנד אופנתי. מותג הספורט נייק החל לעצב חולצות בטן לגברים, ב-1984 ג'וני דפ נראה בסרט 'סיוט ברחוב אלם' בחולצת בטן ובהמשך ניתן לראות גם את וויל סמית' בחולצת בטן בסדרה 'הנסיך המדליק מבל אייר' ואת אדם סנדלר בסרט Airheads (רוק'נרול באוויר) ב-1994.

הרבה מים עברו בנהר האופנה מאז, ומה שנחשב למעוז המאצ'ואיזם בשנות ה-80, מזוהה היום בעיקר עם גייז. שגריר הקרופ טופ הבלתי מעורער הוא כמובן ג'ונתן ואן נס, אך לא מעט הטרוסקסואלים בהוליווד בשנים האחרונות, ביניהם ג'יידן סמית' וקיד קודי, הבינו שחולצת קרופ טופ יכולה לעשות להם רק טוב.

נכון להניח שמדובר בניצנים ראשונים, וזה לא שאנחנו מצפים לראות את הגברים של תל אביב מסתובבים בחולצות בטן כאילו מגדר ודעות קדומות התנדפו להם מהעולם, אבל אנחנו בהחלט יכולים לקוות.

• אופנה
• טרנדים
• שנות ה-90
• החיים היפים
• וויל סמית
• ג'וני דפ
• סלבס
• מגדר

• Facebook
• Twitter
• Email

תמונות בהן נראה השחקן ג'וני דפ (54) כחוש וחולה מדאיגות את המעריצים בימים האחרונים. התמונות צולמו בשבוע שעבר ברוסיה, לשם הגיע דפ כדי להופיע עם להקתו Hollywood Vampires.

לפי הדיווחים (ואתר IMdB), בימים אלה נכנס לשלבי הפקה סופיים הסרט "Richard Says Goodbye" בהשתתפותו של דפ. אחת ההשערות שהעלו המעריצים היא שדפ שינה את הופעתו החיצונית לטובת הסרט – הוא מגלם בו את דמותו של ריצ'רד, פרופסור שאובחן כחולה במחלה סופנית. אך העובדה שצילומי הסרט כבר הסתיימו מחלישות את ההשערה. סברה נוספת שנובעת מהסכסוכים המתוקשרים בהם היה מעורב וההאשמות בהתעללות בגרושתו, היא שהשחקן נמצא במשבר אישי. הסברה השלישית היא שאולי הוא פשוט חולה.

מגזין פיפל ציטט אתמול מקור שאמר כי דפ "עושה חיים בסיבוב ההופעות" וכי הוא בריא. דפ והלהקה, בה חברים אגדת הרוק ג'ו פרי (אירוסמית') ואליס קופר, ניגנו לאחרונה ברוסיה ובגרמניה. בחשבון האינסטגרם של הלהקה נראה דפ – קצת יותר טוב מבתמונות האחרות – כשהוא שר. השלושה מנגנים יחד מאז 2015.

בשנה האחרונה כיכב דפ בכותרות בהקשרים אחרים, שליליים גם הם – הוא תבע את מנהליו בטענה שהלוו מיליוני דולרים מכספו לצד שלישי ללא ידיעתו, השקיעו את כספו בעסקים שבבעלותם ועוד. ב-2017 התגרש דפ מהשחקנית אמבר הרד, שהאשימה אותו בהתעללות. הרד העידה כי דפ נהג להכות אותה כל השנים ופרסמה תמונות בהן היא חבולה. בהסכם הפשרה שהושג נפסק לטובת הרד פיצוי בסך שבעה מיליון דולר, אותם תרמה לצדקה.

• תרבות
• ג'וני דפ
• סרטים
• המסך