• Facebook
• Twitter
• Email

המשפט "In a world full of Kardashians be an Audrey" (בעולם מלא בקרדשיאנס – תהיו אודרי) מתנוסס על גבי טי שירטס ומופיע ברחבי הרשת בשנים האחרונות, ומציע להמונים לזנוח את המודל העממי הפופולרי, ולהעדיף מודל אישי קלאסי ואלגנטי יותר, כמו דמותה של הכוכבת האגדית אודרי הפבורן. הצצה למוחו הקודח של היזם האמריקאי סידני פרנק בתחילת שנות ה־90, ודאי היתה מניבה משפט דומה – "בעולם של וודקה סטנדרטית – תהיו Grey Goose".

בעידן המדובר, הניינטיז באמריקה, דרך כוכבו של המשקה האלכוהולי בעל הטעם הנייטרלי, שמשתלב באופן כל כך חלק כמעט עם כל מיקסר. הוא נמכר במחיר נגיש וזכה לפופולריות אדירה, לרבות כבסיס להכנת קוקטיילים ובראשם הקוסמופוליטן, שהתפרסם בסדרה "סקס והעיר הגדולה" כמשקה החביב על קארי ברדשו.

סידני פרנק, יהודי אמריקאי בעל חוש עסקי מפותח ויכולת יוצאת דופן של חיזוי טרנדים, זיהה את הפוטנציאל הגלום בוודקה, אבל ביקש לקחת את העניין לנקסט לבל, ולייצר אג'נדה חדשה ואולטרא איכותית למשקה – קטגוריית סופר פרימיום וודקה. בהחלטה, שאולי נראתה תמוהה בזמנו, פנה עם הרעיון דווקא לעבר חבל קוניאק שבמערב צרפת, שנודע במשאבי הטבע שלו ובמסורת הזיקוק האיכותית שלו, אם כי בעיקר לצורך ייצור קוניאק. שם חבר לפרנסואה טיבו, מומחה מקומי בעל ניסיון רב בתהליכי ייצור קוניאק, המחזיק בתואר "אשף המרתף" – ((Maitre de chai תפקיד שהוא מסורתי לייצור קוניאק, ובו בחר לעמוד בראש מימוש חזונו וייצור הוודקה Grey Goose.

>>5 מתכוני קוקטיילים מבוססי וודקה למי שנשאר כאן
>>סיפורה של משלחת: הילה אלפרט מספרת על המסע
>>בנצי ארבל מבשל את חבל קוניאק הצרפתי: ככה זה נראה

חיטת חורף רכה ומי מעיין טהורים

טיבו הכריז כי הוא הולך לנצל את הידע הנרחב שצבר במהלך השנים בייצור קוניאק כדי לייצר וודקה בסטנדרטים ובאיכות יוצאי דופן. כדי לייצר את הוודקה הטובה בעולם, יש צורך בחיטה הטובה בעולם. לצורך כך, הוא בחר בחיטת חורף רכה הגדלה במחוז פיקארדי שבצפון צרפת, חיטה איכותית במיוחד המבוקשת מאוד גם עבור המאפים והלחמים הצרפתיים, הידועים בכל העולם כמאפים בעלי טעם שאין שני לו.

לשם ייצור הוודקה החיטה המשובחת עוברת תהליך של זיקוק רציף תחת פיקוחו של המאסטר. התזקיק מעורבב במי מעיין טהורים מלב קוניאק שבצרפת, המסוננים באופן טבעי על אדמת הגיר העשירה בקוניאק. הנוזל מסונן פעם אחת בלבד דרך פחם פעיל, טיפה אחר טיפה עד ליצירת הטעם הבהיר והעשיר שלו, בדומה לקפה איכותי, שלא הייתם רוצים שיסננו לכם יותר מפעם אחת על מנת לשמור על טעמו האותנטי והחזק. במהלך התהליך מתקיימות לא פחות מ־550 בקרות איכות שונות, הכוללות גם טעימה של כל קבוצת ייצור על ידי פרנסואה טיבו בעצמו. ככה עושים את זה המקצוענים.

מביני עניין לא רוצים רק להשתכר

ל־Grey Goose ניחוחות נקיים ורעננים, ארומה אלגנטית של פרחים לצד תווים הדריים מעודנים. על החיך מורגשים טעמים רכים ומתיקות עדינה המתפתחת בהדרגה. המרקם חלק ומעוגל, ותוכלו אולי להבחין ברמז לשקדים. הסיומת מרעננת, קריספית, ארוכה ומהנה.

העיצוב המיוחד של הבקבוק – זכוכית מרוטשת בצבע אפור שמקרינה מראה קפוא, מרמז על הדרך הטובה ביותר ליהנות מהמשקה היוקרתי. אם אתם באמת מביני עניין, תשכילו למזוג לכם כוס קטנה, כמו למשל כוס של שוט, זו תהיה ההוכחה שאינכם מעוניינים רק להשתכר, אלא גם ליהנות מהוודקה. המומחים ממליצים ללגום לגימות קטנות ואיטיות, ולדאוג שיהיה בסביבה גם מזון במנות קטנות, אבל בעלות אחוז שומן גבוה וטעם דומיננטי.

הרווח שבין מוצר אלכהול סטנדרטי לוודקה פרימיום

לאחר תהליך ארוך ויסודי של ניסוי וטעיה, השיקו סידני וטיבו את וודקה Grey Goose בשנת 1997 ושינו את כללי המשחק. הוודקה הסטנדרטית נותרה מאחור, Grey Goose המציאה פלח שוק חדש של פרימיום וודקה וסללה את הדרך לעשרות מותגים חדשים המתבססים על איכות, ולא על כמות. פחות מעשור לאחר היווסדו, בשנת 2004, נמכר המותג Grey Goose לענקית המשקאות "בקרדי" תמורת סכום גבוה. באותה שנה היא הוכרזה גם כוודקת הסופר־פרימיום הנמכרת ביותר בעולם. פרנק עצמו נפטר בשנת 2006, והותיר אחריו תרבות אלכוהול גבוהה ואנינה.

אחוזת Grey Goose המפוארת

אחוזת Le Logis נבנתה במאה ה־17 ותפקדה כביתם של הלורדים ששלטו בקומונת קוניאק, הנמצאת בחבל הארץ פואטו־שראנט שבמערב צרפת. מדובר בבית בעל שם המכיל 14 חדרי אירוח, סלון רחב יריעה ונוף עוצר נשימה לעבר כרמי הענבים של האזור. חברת בקרדי רכשה את הבית ב־2012 והפכה אותו לבית המותג בצרפת, כשמפעם לפעם מגיעים להתארח בו אנשים מיוחדים.

האורחים המוזמנים אינם סתם חובבי אלכוהול מן המניין או אנשי צווארון לבן שחשקה נפשם בנוף הכפרי, אלא רק כאלה הנבחרים בקפידה בידי Grey Goose,כאנשים שהם "Fly Beyond". דמויות שהן פורצות דרך בתחומן: אנשי קולינריה, אמנות, אופנה, צילום ועוד, שמייצגים בעיני החברה את הערכים שלה – יצירתיות ויזמות.

• גריי גוס
• קוניאק
• וודקה
• יומן מסע

• Facebook
• Twitter
• Email

בחסות Grey Goose

אני צריך לעשות פיפי, אבל יש פה יותר מדי תאי שירותים. ביומיים האחרונים אמנם התרגלתי למגורים באחוזה הצרפתית המפוארת הזו, אבל זה בכל זאת לא מספיק כדי להכיר את כל הדלתות והמדרגות שאיכשהו תמיד מפתיעות אותך כאן. במצבי הנוכחי, אין סיכוי אני שורד את הטיפוס במעלה המדרגות לעבר השירותים שבחדרי, אז אצעד בהתנדנדות שמחה לעבר המטבח שבו שתינו את כל הקוקטיילים שהובילו אליו. משם אני יוצא לחצר פנימית דרך דלת עץ קשתית גבוהה. הקור של מחוז שראנט מרענן במיוחד. דלת שלא זיהיתי קראה לי לעבור דרכה וערמת המגבים שנשענת על הקיר מרמזת לי שנכנסתי לאזור של עובדי האחוזה. אני מחייך כשאני רואה את שלט השירותים המוכר. וואו, אפילו שירותי העובדים פה יוקרתיים.

[tmwdfpad]זכיתי לראות את האחוזה המפוארת של גריי גוס גם פיכח. זה לא שרד זמן רב. אחרי שתי טיסות ונסיעה באורך שלוש שעות בכבישי צרפת הכפרית (מי ידע שלצרפתים יש כל כך הרבה משאיות?), מחזה האחוזה המשקיפה מעל גבעה בשעת בין ערביים נדמה היה כפאטה מורגנה, נווה מדבר בדמות טירה בת שלוש קומות בין הכפרים הצרפתיים שמסביב.

ה־Le Logis נבנתה במאה ה־17 ותפקדה כביתם של הלורדים ששלטו בקומונת קוניאק, הנמצאת בחבל הארץ פואטו־שראנט שבמערב צרפת. מכיוון שמדובר בבית בעל שם המכיל 14 חדרי שינה, סלון רחב יריעה ונוף עוצר נשימה לעבר כרמי הענבים של האזור, נראה שזו הייתה בחירה טבעית עבור חברת גריי גוס לקנות את הבית ב־2012 ולהפוך אותו לביתם בצרפת.

הלכה למעשה מדובר במרכז מבקרים VIP. בניגוד לאסוציאציה הראשונה שעולה לראש עם צמד המילים “מרכז מבקרים“, אין כאן מדריכים נלהבים יתר על המידה בסנדלי שורש ועם שיער פנים מפוקפק. ה־Le Logis מצויד במיטב הקלאס כפי שהמעמד מחייב. החל מהגינה המטופחת שבחזית הבית ועד למבחשים (סטיררים) הממותגים, עם לוגו האווז הכסוף מרחף בקצותיהם.

לקריאה נוספת:

אדון שיפון בכלל לא אוכל לחם, אבל מאוהב בו

חן זיו: "אני רוצה לפסל בעירום, להיות אחת עם החומר"

הזוג העומד מאחורי בית קנדינוף מבטיח שיהיה לוהט

תמיר מוסקט חושב שדווקא יש דבר כזה "צליל ישראלי"

הפרויקט החדש של גריי גוס יעיף אתכם, תחנה ראשונה – תל אביב

האחים מוסלין: "לעשות, להיכשל ולטעות, ומשם להמשיך לעשות"

הבחירה של גריי גוס בתדמית מנקרת עיניים לא נגמרת במרכז המבקרים הייחודי אלא כוללת גם את אורחי האחוזה. אלו הנבחרים בקפידה על ידי החברה לבקר בביתם החם אינם סתם חובבי אלכוהול אלא המיטב של המיטב בתחומם: אנשי קולינריה, אמנות, אופנה, צילום ואמנות, שמייצגים בעיני החברה את הערכים שלהם – יצירתיות, יזמות ועוד מגוון תארים מחמיאים עד הסמקה. הם, מצדם, באו לשתות. גם זה גורם נפוץ להסמקה.

למרבה שמחתנו לא היינו צריכים לחכות הרבה לפני שהחשק הגיע לסיפוקו. עוד לפני שהספקנו להבין איפה מחביאים את כל הבקבוקים, המארחים של הטירה כבר הובילו אותנו לסלון – חלל שנראה כמו חדר במועדון ג׳נטלמנים מהימים שבהם ג’נטלמנים באמת היו ג׳נטלמנים. השטיח הפרוש מקיר לקיר, הספות הרכות והצבעים החמים שבפנים היו ניגוד מושלם לרוח שהצליפה מבחוץ, והתפאורה הייתה אידיאלית לדרינק הראשון – וממש לא האחרון – של הביקור. אינני זוכר את שמו או את מרכיביו, עדות לקוקטייל אפקטיבי בהחלט, אבל אני זוכר את טעמו היטב. וודקה עשויה נכון אינה אלא קנבס טעמים. הצבעים שנבחרו לקוקטייל הזה התבססו על פירות יער, והצליחו להגניב תחת טעמם גם את טעם האלכוהול מבלי להדגישו – מסוג הקוקטיילים ששותים מהר כדי לבקש עוד אחד, בדיוק כמו הקודם.

וודקה עם יוקרה של קוניאק

“וודקה היא משקה מושלם לקוקטיילים“, אומר לי מאוחר יותר פרנסואה טיבו, “זה אלכוהול מאוד מגוון, וזה מה שוודקה נועדה להיות: שילוב אידיאלי בין אלכוהול לטעמים“. טיבו מרשה לעצמו להיות נחרץ בנוגע לייעודה של וודקה גריי גוס מסיבה מאוד פשוטה – הוא היוצר שלה. כיום הוא מתפקד בתור המאסטר בלנדר של גריי גוס, כלומר האדם שאחראי על טעמו של המותג וכל התוצרים השונים שלו.

בתור בן של כורם (מגדל ענבים), טיבו נועד מראש לחיים של רקיחת משקאות ולמד עוד בגיל צעיר את תפקיד המאסטר של המרתף. בעברית זה אולי נשמע רע, אבל להיות Maître de Chai הוא חלום של כל ילד שגדל, כמו טיבו, בסביבה חובבת גפנים כקומונת קוניאק. בשנת 1997, לאחר שבנה את שמו כיצרן קוניאק איכותי, פנה אליו איש העסקים היהודי־אמריקאי סידני פרנק (שחתום על הפיכת ייגרמייסטר להצלחה) בבקשה פשוטה אך קשה – תייצר עבורי וודקה עם יוקרה של קוניאק.

“זו הוודקה הראשונה שנעשתה בצרפת, וסיכנתי את העתיד המקצועי שלי עבור זה, אז לא רציתי שום חלק במשהו שייעשה בחצי רגל“, מספר טיבו על המעבר מקוניאק לוודקה. הוא גם לא מגזים בנוגע לסיכון העתיד המקצועי. בדומה לגבינות, כדורגל ולחמים ארוכים, הצרפתים לוקחים את האלכוהול שלהם ברצינות רבה. Maître de Chai מקוניאק שחוצה את הקווים ומתחיל לייצר משקה רוסי עבור אמריקאי, ועוד בצרפת? “בהתחלה אנשים לא דיברו איתי יותר, ראו בי בוגד“, מספר טיבו על האתגר הראשוני. “אבל כשהתחילו לראות שגריי גוס מצליח אנשים שאלו את עצמם אם זה בעצם טוב. היום אנשים חוצים את הרחוב כדי להגיד לי שזה היה רעיון מעולה. אני לא כועס עליהם על שפקפקו בי. לי פשוט היה חשוב לייצר את הוודקה הכי טובה שניתן. מארק טוויין כתב פעם: ‘הם לא ידעו שזה בלתי אפשרי, אז הם עשו את זה׳. כך אני מרגיש“. משהו באווירת האחוזה רומז לי שהוא דובר אמת. אולי זו בעצם החליפה הכסופה שיושבת עליו בדיוק נונשלנטי. אולי אלה תשעת סוגי הוודקה שטעמנו לפני פחות משעה. או יותר משעה. מי זוכר.

הביקור באחוזה הסתיים במהרה, כי אין דרך אחרת שביקור שכזה יכול להסתיים בה. כמו טעימה של וודקה – שלוק קטן, מרוכז ואינטנסיבי, אבל כל כך מספק. אף שהשהות שלנו באחוזה ארכה פחות מ־48 שעות, הספקנו לנוח בחדרים מצוידים בפטפון ובאמבטיה מפוארת, לטרוף ארוחות ערב בנות חמש מנות מול אח בוערת, לצאת לטיול אופניים בכפר צמוד שהנפש החיה היחידה בו הייתה כלב, ובעיקר – לשתות המון קוקטיילים. המון.

ים הקוקטיילים נבע מאדם אחד: המיקסולוג הפרטי שלנו, ז’ורן, לבוש חליפה כחלחלה, מנומס ואדיב, מכין מגוון קוקטיילים רחב ידיים על בסיס וודקה, ויותר מכל – צעיר באופן מעורר עצבים. אבל מתברר שלא קל להשיג את משרת מיקסולוג הבית של גריי גוס. ז’ורן בן ה־22 למד לא פחות משש שנים בבתי ספר שונים כדי להגיע למעמדו. כן, עוד לפני שהיה יכול לשתות באופן חוקי. בכל זאת צרפת. “אני מאוד אוהב את מה שאני עושה“, סיפר לנו באנגלית שרוסקה במבטא צרפתי, “אני מפתיע אנשים כל יום בדרך אחרת“. אולי זה משהו בוודקה, כי גם טיבו אמר דבר מה דומה להפליא. “אני אדם שמח מאוד כי אני אוהב את מה שאני עושה. יצרתי דבר חדש ואני מרגיש דיפלומט של וודקה. לא צריך הרבה יותר כדי להיות שמח“. נראה שהאחוזה הזו יודעת איך להשאיר לאנשים טעם טוב בפה.

• גריי גוס
• Fly Beyond Tel Aviv
• Fly Beyond Tel Aviv