• Facebook
• Twitter
• Email

השותף שדפק אותי:כשמתחיליםלגור עם שותפיםחדשיםנשכח מאיתנו לעיתים שעוברים לגור עם אנשים זרים לחלוטין, על רקע החיפושים האינטנסיביים והרצון העז לסיים עם זה כבר. בדרך כלל בחיפושי הדירה שני הצדדים, המשכיר והשוכר, עוטים מסכה של האנשים הנחמדים, הנקיים והחברותיים על הפלנטה. אבל במקרים רבים המסכה הזו נמסה לאט לאט וחושפת פרצוף אחר לגמרי.

קבוצת פייסבוק בשם'שותפים שמדכאים אותי'נפתחה לפני כמה חודשים, נסגרה והספיקה להיפתח שוב. הקבוצה חושפת את הזוועות שחוו אנשים שנפלו על השותפים הלא נכונים. בעקבות הקבוצה אספנו עוד שלל סיפורים – מהשותפה שחילקה את המטבח לשניים, דרך השותף שהיה מאוהב במכונית שלו בקטע פסיכי ועד למישהי שאיימה על שותפתה עם מחבת. המסקנה מהסיפורים שלהלן: בחרו טוב-טוב את האנשים שאתם עומדים לחלוק איתם חוזה ודירה.

אלרגיה לתדרים

"גרתי עם שני שותפים במעונות ואחד עזב. במקומו האוניברסיטה הכניסה מישהו חדש. כשפגשנו אותו ביקשנו סיפר על עצמו, והוא אמר שהוא אלרגי לקרינה ואסור לו להיות ליד מכשירי חשמל. כששאלנו מה זה אומר הוא הסביר שמכשירים חשמליים משדרים תדרים שבאים אליו בצורת גלים, וכשהם מגיעים אליו הם נותנים לו כל מיני הוראות שהוא חייב לבצע. בשבוע שהוא גר איתנו עד שזרקו אותו מהאוניברסיטה, ישנתי עם דלת נעולה".

הדלי

"לפני שנה היו לי שתי שותפות. החבר של אחת מהן השתין בתוך דלי בדירה ובמקום לנקות את זה היא החביאה את זה מאחורי מכונת הכביסה ואז גם האשימה ידיד משותף שלנו. החבר שלה היה היה שיכור. היא לא".

"הוא קילף מהקיר כל דבר שהיה אפשר להוריד"

"הגיע הסוף של הסאבלט וחתמתי חוזה מול בעל הבית. הדייר הקודם שסיבלטתי ממנו היה צריך לפנות את הריהוט שלו מהדירה. הוא שאל אותי אם בא לי לקנות ממנו כמה רהיטים. אמרתי לו שאני אשמח לקנות ממנו את הספות. הוא רצה שאקנה את כל הציוד בחבילה אחת. אמרתי לו שאני צריך רק את הספות. מהר מאוד התחלף הטון החמוד שלו והפך למאיים ואגרסיבי. (בתכלס לא היה ממש איך לאיים עליי, הדירה הייתה כבר שלי בשלב הזה).

"כשהאיומים לא עבדו הוא התעקש שאני אקנה ממנו 3 מדפים קטנים. אמרתי לו שאני לא צריך אותם ושהוא מוזמן לבוא לקחת אותם אם הוא ורצה, ושאני באמת אשמח לקנות ממנו רק ספות. השיחה נגמרה בטונים צורמים ולא שמעתי ממנו עד ליום שהוא היה צריך לפנות את הדירה.

ביום שהוא פינה את הדירה הייתי עבודה, ראיתי אותו רק בבוקר מגיע עם אבא שלו וטנדר. כשחזרתי הביתה גיליתי שהבית הרוס. בנוסף למדפים הוא כנקמה קילף מהקיר כל דבר שהיה אפשר להוריד. מתלים למגבות, את המתקן של נייר הטואלט, הראש של המקלחת, וילונות מהחלונות. מיותר לציין שהכל היה של בעל הבית. הרגשתי שפרצו לי הביתה".

BDSM IS IN THE HOUSE

"השותף הקודם שלי היה גדול ממני בכמה וכמה שנים. הוא היה טבעוני, עשה יוגה והטיף על הארה ועולם טוב יותר, נטול סבל. היה בינינו קשר סבבה, קצת מרוחק. יום אחד הבחור הביא הביתה בחורה בת 19. אני הייתי במסדרון וברגע שהיא ראתה אותי היא התכופפה והתחבאה ממני. השותף תפס אותה באגרסיביות ומשך אותה לחדר ובא לשבת איתנו בסלון כאילו הכל סבבה. ישבנו ביחד עם חברה במשך חצי שעה, הכל בזמן שהיא בחדר שלו. דיברנו על נושאים רגילים והתעלמנו לגמרי ממה שקרה הרגע. בשניה שהוא נכנס לחדר שלו, "מחיאות כפיים סוערות" נאמר, נשמעו צרחות ומה לא שבקעו משם.

"בפעם אחרת נכנסתי לשטוף ידיים בשירותים כשהדלת הייתה פתוחה. אחרי שיצאתי לעצמי חשבתי שזה מוזר שדלתות המקלחת סגורות ושצריך לפתוח כדי שיתאוורר. ברגע שנכנסתי שוב שמעתי גניחות מוגזמות.

"הבחורה המשיכה לבוא אליו תקופה, כמה פעמים בשבוע של צרחות, סקס סוער ורעשים מסתוריים אחרים. כמובן בלי שאני והיא כמעט נתקלנו אחת בשנייה. כששאלתי אותו איך הם הכירו הוא גם לא היה מוכן לספר לי. ככה זה נמשך בחמשך חודשיים כשהכל היה עטה אווירה של מסתוריות. יום אחד העזתי לשאול אותו והוא אמר: 'אני מאסטר סאדו מאזו'. אוקיי".

בוכים על חלב שנשפך

"כשנכנסתי לדירה, יחד עם שותפים, אמרו לי שבכל שבוע מישהו אחר שוטף יסודי את כל האזור המשותף. חודש אחר כך, כשאני שוטפת כל שבוע, הערתי להם ומשם הכל הדרדר. האוכל שלי התחיל להיעלם על בסיס קבוע, אפילו דברים שהם לא אכלו (כמו רטבים חריפים). הם היו שופכים הכל ומחזירים מארזים ריקים למקרר. הם שפכו לי חלב על כל האוכל וטענו שזה טפטף בטעות. אחד השותפים היה מביא בחורות לדירה כל הזמן, אבל לא היה לו מזגן בחדר, והוא פשוט עשה הכל בסלון. פעם נתקעתי בחדר שלי סופ"ש שלם כי כשיצאתי מהחדר לקחתי מים מהמקרר לסלון, וגיליתי בחורה בסלון כשהוא מעליה. הוא חייך אליי. פשוט נעלתי את עצמי בחדר עד שהיא הלכה".

מכונת הכביסה הנעולה

"השותפה שלי לא הסכימה לי להשתמש במכונת הכביסה שהייתה לנו בדירה. לא לי ולא לשותפה השנייה ששילמה על המכונה. כדי למנוע מאיתנו להשתמש בה היא החביאה את החלקים בחדר שלה. המשכתי להשתמש גם בלי החלקים שהיא החביאה, היא גילתה את זה ויצאה מדעתה. יום אחר כך גיליתי שרשרת ברזל של אופניים על התוף של מכונת הכביסה. התייאשתי מהאנושות".

"תפסתי אותו יורד למישהי בסלון"

לפני כשנתיים שלי שותף שלי סיבלט את החדר שלו. מכיוון שאני זו שאמורה לחיות עם התוצאה, לקחתי על עצמי את מלאכת החיפוש. בחרתי בבחור נחמד וחייכן ששמעתי עליו רק דברים טובים. הבעיה התחילה כשהבחור הנחמד שכח לציין שהוא בא לארץ מפוצץ בכסף לחופשת קרחנה אחרי חמש שנים בגלות; ישיבות עד שבע בבוקר, אנשים דלוקים בדירה בכל לילה, מוזיקה חזקה, מלא בלגן, ישיבות באנגים החל מהבוקר, צנצנת וויד שתמיד מלאה, קוק על השולחן בסלון כדרך קבע והמון בחורות אמריקאיות שגניחותיהן נשמעו בבירור דרך קירות גבס דקים. השיא היה כשהגעתי הביתה באיזה יום, נתקלתי בישיבת באנגים כבדה, התעצבנתי והלכתי לחדר שלי. כששמעתי שהמסיבה עברה לחדר של השותף, יצאתי לסלון ותפסתי אותו יורד למישהי בזמן שכל חבריו, עשרה במספר, בחדר שלו".

שיחות נפש לא רצויות

"הייתה לי שותפה שפיתחה מנהג לדפוק לי על הדלת (גם בשעות מופרכות) ולהגיד "היה לי חלום רע, אני יכולה לשבת פה קצת?". קצת = שעות. ולאכול את הראש תוך כדי ולעשות פרצופים אם הייתי מבקש ממנה ללכת".

השותפה השלישית: יונה

"היה לי שותף שגידליונהבבית. היא התחילה לבנות קן על החלון בחדר שלו והוא זרם איתה. הוא סירב לתחנוניי להעיף אותה מהדירה כשטענתי שהיא שק מחלות. בסוף הוא חטף שפעת שריתקה אותו למיטה למשך חודש והיונים נעלמו באורח פלא".

גילוח במקום הלא נכון

"הייתי קם להתקלח בבוקר רק כדי לגלות שהאמבטיה מוצפת שבגלל שהשותף שלי חשב שזה רעיון טוב לגלח שם את הביצים".

השותף המלחין

"השותף האחרון שלי היה מלחין. מביני עניין אף יאמרו שמדובר בוירטואוז בתחומו. מדי בוקר השכמתי לקול תרועת סמוחטה גרונית עסיסית שלוותה בכמה ריקושטים. בצהריים הנעימו את אוזניי לחנים נוספים ובלילה האזנתי למוצרט הצעיר בקונצ'רטו סולו אחרון לפני השינה. מובן שלסימפוניה הנוראית הזו הצטרפו מוציאי כלים אחרים. התזמורת ירדה מהבמה, אני כבר לא גר איתו"

איומים במחבת

"לפני חמש שנים התגוררתי עם שותפה שהיתה מבוגרת ממני ב-13 שנה ויצאה רק עם גברים נשואים. היא לא אהבה את העובדה שאני מסוגלת לנהל מערכת יחסים יציבה, שכן בן הזוג שלי דאז היה מתנחל אצלנו הרבה. יום אחד זה התפוצץ והיא התחילה לשאוג עליי במטבח ולאיים עליי במחבת. עזבתי את הדירה לשבוע וכשחזרתי היא היתה ריקה לגמרי חוץ מכוס קפה על השיש. רחרחתי באזור החדר שלי כדי לוודא שהיא לא מתה ומיד ארזתי את חפציי ועברתי לדירה אחרת".

צחנת המקרר

"השותפה שלי הייתה מניחה עשרות קופסאות טונה פתוחות במקרר במשך חודשים. קשה מאוד לתאר את הריח שהיה בוקע מהמקרר כשפתחתי אותו".

הטבעונית הגנובה

"אני טבעוני. עוד לפני התקופה שבכל פינת רחוב היו עוגות טבעוניות וטעימות, חזרתי מסופ"ש אצל ההורים לדירה עם עוגת שוקולד טבעונית שאחותי אפתה ושמתי אותה במקרר. אחרי כמה שעות פתחתי את המקרר והיא לא היתה שם. הצצתי לחדר של השותפה, שם היא ישבה והתחזרה על וויד עם חברים. פירורי שוקולד היו מפוזרים על הרצפה. כששאלתי אותה למה היא אכלה את כל העוגה היא אמרה שאני אגואיסט ושהיא תקנה לי עוגה אחרת".

הגירסה המוזרה של Her

"השותף שגרתי איתו היה רב עם סירי מדי לילה. כשאמרתי לו שמספיק כבר לצעוק עליה ושהיא פאקינג תוכנה הוא ענה שאין הבדל בין שאני מדבר עם חברים שלי בקול בסלון ובין שהוא רב עם סירי".

אני רוצה, אני רוצה מכונית

"כשהייתי בן 21 גרתי עם אדם בן 35, רווק, שהשכיר את אחד החדרים בדירה כדי להתפרנס. הוא רכש מכונית, דגם די ישן, פיג'ו 405 ששווה 12,00 שקל. הוא היה מאוהב במכונית שלו. פעם חזרתי הביתה וראיתי אותו קורא את ספר ההדרכה לנהג ומשם זה רק הלך והדרדר. מרוב דאגה שלא יישרטו לו את המכונית, הוא קנה מצלמה והתקין אותה בחזית הבניין. הטלוויזיה הפכה למוקד הבקרה שלו. במשך 24 שעות ביממה הוא היה יושב ובוהה בטלוויזיה (שהייתה של שנינו) מחשש שמישהו ישרוט לו את המכונית. באיזשהו שלב רציתי לעזוב את הדירה והוא לא הסכים לי לשבור את החוזה. הייתי עובר ליד המכונית שלו ועושה כאילו אני שורט אותה. 'תעזוב את הדירה, רק אל תגע לי במכונית', ככה זה נגמר בינינו".

השותפה שהחביאה את הכיריים בחדר

"פעם אחת הייתי חולה והשותפה כעסה עליי שלא עדכנתי אותה. מאותו רגע היא החליטה שאני לא יכולה לגעת בשום דבר בדירה. היא פשוט חילקה את המטבח לשניים. היא התחילה להחביא את כל מה שהיה במטבח. את הכיריים היא פירקה לחלוטין, ולקחה לחדר שלה הכל: צנצנות, כוסות, סכו"ם, קולפן, רסק עגבניות, אפילו את הפח של השירותים היא החביאה!".

הכסא המסתורי

"גרתי רק עם שותפה וקרה שהייתי חוזרת לדירה והיה כיסא במקלחת. לא הבנתי למה. יום אחד הגעתי לדירה לפניה ושמעתי את גרירת הכיסא לאמבטיה. לצערי גיליתי את הסיבה באותו ערב – היא היתה מאוננת בקולי קולות באמבטיה על הכיסא. מיותר לציין שמאז לא ישבתי על אף כיסא בדירה הזאת".

המיונז והרוטב החריף

"כשנכנסתי לדירה הנוכחית שלי החלפתי בחורה שעזבה כי בעל הדירה גירש אותה. היא הייתה נראית מוזרה אבל לא הכרתי אותה וזה גם לא ממש שינה לי כי נכנסתי במקומה. כעבור חצי שנה היא הגיעה לדירה בטענה שהיא באה לבדוק אם הגיעו לה מכתבים בדואר. הכנסנו אותה לדירה ואז היא שאלה מה לעזאזל עשינו עם הרטבים שהיו במקרר.'השארתי מיונז ורוטב חריף כאן! איפה הם?' עניתי לה שזרקנו אותם כי הם היו פגי תוקף ועברה חצי שנה. 'שתדעו שזה ממש לא בסדר זה היה שלי והתכוונתי לבוא לקחת אותם. באיזו זכות זרקתם לי דברים?'. היא המשיכה להתחרפן, יצאה מהדירה וטרקה את הדלת. אמאל'ה".

למה לא לאכול עם הידיים?

"השותפה שלי לשעבר אהבה לקחת לי מקופסאות האוכל שהייתי מביא מאמא שלי בדרך מעניינת. כשהייתי רעב הייתי מוציא אותן ומניח על השיש. בשלב הזה היא הייתה מגיעה ומכניסה את הידיים המטונפות שלה לתוך הקופסאות הקרות ואוכלת מתוכן עוף ואורז קר בעזרת הידיים. היא אפילו לא ניסתה להסתיר את זה".

חתיכות על הרצפה

"נכנסתי למטבח יום אחד. על הרצפה – קרש חיתוך, סכין ושאריות של ירקות. יום אחר במטבח – שאריות של מנגו על הרצפה. התאוריה שלי היא שהשותפה היתה בכלל לטאה".

מי צריך מים?

"זרם המים בדירה נותק כי היא לא שילמה במשך חודשים ולא אמרה לנו. התקלחתי אצל חברות יומיים".

>> שותפים שמדכאים אותיבפייסבוק
>> כאן אתם יכולים לשתף אותנו בסיפורי הזוועות שלכם

• שותפים גרועים
• מציאת שותף
• דירת שותפים
• דירות בתל אביב
• שותפים
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• שותפים מטוררלים
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

כאן גרים:אלכס קולנסקי (25), ארט דירקטורית & דניאל ליבר (26), מוזיקאי, בונה גיטרות ועובד בחנות כלבו & תובל גיבסון (23), עובד בחומוסייה /איפה:רחוב פטאי בשכונת רמת אביב הירוקה /ותק:דניאל ואלכס – שנה, תובל – שמונה חודשים /מה הקטע:דירה בהשראת מוזיקה משנות ה־50 וסרטי אימה.

הכל התחיל מאלכס, דניאל ואחיו של דניאל. כשהשלושה יצאו מבית הוריהם הם החליטו לעבור לגור יחד בתור ניסיון. כשהוא הוכתר כהצלחה הם החליטו להמשיך את ההרכב המנצח גם לדירה הבאה. הם יודעים שזה יכול להצטייר קצת מוזר ששני אחים גרים עם בת הזוג של אחד מהם, אבל זה לא מזיז להם כי הדינמיקה הייתה טובה. "זה לא מוזר", הם אומרים פה אחד. לאחר כמה חודשים בדירה הנוכחית אחיו של דניאל עזב אותה לטובת מגורים עם זוגתו דאז. כשהוא עזב – תובל, חבר שלהם – נכנס. תובל הוא כמו אח, הוא מבין עניין והם מסתדרים טוב יחד. הבחירה ברמת אביב הישנה נראית קצת תמוהה גם היא, מפני שמדובר בחבורה של צעירים שאמורים להימשך למרכז העיר כברחשים לאלומת אור. אבל הם אוהבים לגור בצפון העיר. "יש כאן שקט ואנחנו במרחק המושלם מהרעש. כשרוצים אותו הולכים אליו", הם אומרים פה אחד. שלושתם מצפון העיר במקור והאזור מוכר ונוח להם. הם מכירים את מרכז העיר היטב והם יודעים שזה לא הווייב שלהם. הם יותר צ'יל. אם הם רוצים להרים, הם יידעו לאן להגיע.

>> רוצים להכיר את שאר הדירות בפרוייקט? לחצוכאן!

אלכס עיצבה את הדירה לפי החזון של דניאל. "הוא ממש בקטע של מוזיקה משנות ה־50 וסרטי אימה ישנים. גם אני נכנסתי לזה", היא מודה. "החלטנו ביחד לעצב בסגנון הזה". היא עיצבה את המקום כמו סט של סרט מאמצע המאה הקודמת. האמנים והיצירות ששימשו כקו מנחה בעיצוב הדירה כוללים את אלביס פרסלי, ליטל ריצ'רד, ד"ר פרנקנשטיין ודרקולה. מעבר לתפקיד המעצבת יש לאלכס תפקיד לא פחות חשוב: האימא של הבית. היא מבשלת, אחראית לניקיון וקובעת את התפקידים התפעוליים של דניאל ותובל בבית. "אנחנו מתחלקים", מסביר דניאל. "מי שיש לו יותר כוח לשטוף כלים באותו הרגע עושה את זה". דניאל מבשל לפעמים, תובל גם, אבל "לרוב אני מביא חומוס מהחומוסייה". שלא יגידו שהם לא דואגים לבטן של הבית, אה?

האימהות של אלכס אינה נעצרת כאן. "אני אמונה גם על הטיפול בחתולה ובכלבה", היא אומרת. בדירה גרות ננסי החתולה וצ'רי הכלבה – התינוקות של אלכס ודניאל. הם קוראים לעצמם בבדיחות הדעת "דירה של אשכנזים". כשתובל רק עבר לדירה היו להם שכנים, סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב הסמוכה. יום אחד הגיע בחור ערבי שהם לא הכירו ושאל אם יש מצב שהוא קופץ מהחלון שלהם ועובר לדירה של חבריו כי הם נעולים שם.

"הניסוח של כל הסיטואציה ישב קצת מוזר", תובל נזכר. השלישיה אמרה לו ש"בטח, אין בעיה", מה שיצר סיטואציה מוזרה בטירוף. כולם חשבו שמה שקורה כאן זה לא בסדר אבל אף אחד לא אומר כלום. מה יקרה אם הוא ייפול? האם הם האחראים על זה? אולי הוא פורץ לשכנים הביתה והם עכשיו משתפים איתו פעולה? מה יקרה אם הוא גנב? "כולם הרגישו לא בנוח והיו ממש חשדניים", מוסיף תובל. זאת גם הייתה פעולה מאוד מסוכנת והם לא הבינו למה מישהו יסתכן כל כך בשביל לגנוב לאור יום. בסוף זה היה הבית שלו, כמובן. הם סתם נלחצו. אשכנזים. אבל תכלס, אם היו גרים במרכז העיר כנראה מזמן היו קוראים למשטרה.

• דירת שותפים
• רמת אביב
• וינטג'
• עיצוב ואדריכלות
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

אי אז ב־2011

לפני חמש שנים, 3,000־4,000 ש"ח נחשבו לתקציב נאה בהחלט, שבמידה רבה שווה ל־5,000 ש"ח של היום. במרכז העיר הייתם זוכים לדירת חדר הגונה, בלי גלריה, תמ"א או חלון לתוך השירותים של השכן. בפלורנטין הייתם מתרווחים בדירת שני חדרים שמורה היטב, ובדרום־מזרח הייתם משיגים ללא בעיה דירת שלושה חדרים ראויה.

עוד כתבות שיעניינו אתכם:
חשיפה לדרום: איזו דירה ישיגו לכם 3,000 ש"ח בתל אביב?
מביאים את הסעיף: 10 דברים שאסור להתפשר עליהם כששוכרים דירה
עיריית תל אביב מציגה: חוזה שכירות מומלץ

עם 3,000 עד 4,000 ש"ח בכיסכם, הדירה האיכותית ביותר שתוכלו למצוא היום תהיה דירת שני חדרים משופצת בדרום העיר. אחרת תיאלצו להידחס לגלריה במרכז או לעלות על סולם כדי לשאוף אוויר בדירת פרטר. כך או כך, החלטתכם הראשונה היא אם להיות ראש לשותפים או זנב לשוכרי הדירות. אם תבחרו באפשרות הראשונה תוכלו להיכנס כשותפים שניים לדירה נחשקת (מרווחת, משופצת ובמיקום מרכזי). לדוגמה, חדר מרווח בדירה משופצת מוצע כיום להשכרה בלוי יצחק, רחוב שקט בצפון הישן, תמורת 3,250 ש"ח. עסקה דומה מוצעת גם בצפון רחוב דיזנגוף במחיר של 3,000 ש"ח. חשוב לציין כי סביר שהשותפים בדרגת המחיר הזאת יהיו סלקטיביים, ולאו דווקא בקטע של באנגים בסלון לעת ערב.

האפשרות השנייה תפגיש אתכם עם נכסים נחשקים פחות. באזורים המבוקשים – לב העיר והצפון הישן – הכסף הזה אמנם יקנה לכם פרטיות, אך לא הרבה יותר מכך. "בסביבות ה־3,500 ש"ח אפשר להשיג היום דירת סטודיו, בין 25 ל־32 מ"ר, ובדרך כלל יהיה מדובר בקומת קרקע או פרטר", אומרת המתווכת הוותיקה נירית שמעוני. "מעל 3,500 אפשר להשיג דירה שמתקרבת ל־30 מ"ר ואולי לעלות לקומה ראשונה או לחלופין לקומה רביעית בבניין ללא מעלית. ב־4,000 אפשר למצוא דירת סטודיו משופצת שמתקרבת ל־35 מ"ר, לפעמים גם מרוהטת. אלה דירות מפוצלות שבעל הבית מציע בעסקה שכוללת חשבונות, והמחיר שלהן נוח יחסית בגלל שהוא מעוניין ביחסים טובים עם השוכרים, שמא ילשינו עליו לעירייה. החיסרון העיקרי הוא קירות הגבס הדקים ולעתים היעדר חלונות בחלק מהקירות".

פה ושם יש גם חצאי מציאות. משרד סאנסט נכסים, כפי שמעיד סוכנו ברק פכטר (צלם הפפרצי לשעבר), טיפל באחרונה בדירת סטודיו מרווחת בקומת קרקע ברחוב בן יהודה בעסקה שנסגרה על 3,500 ש"ח. "זה היה לפני חצי שנה. בקיץ, כשהביקוש עולה, יכול להיות שהיא הייתה עולה ל־4,000 ש"ח. בכל מקרה אפשר להגיד שבטווח המחירים הזה אתה יכול לקבל דירת חדר עם קאץ' מסוים – או שהיא תהיה על כביש ראשי, או שהיא תהיה בקומה שלישית בלי מעלית, או דירה מחולקת בגודל 20 מ"ר אבל כולל כל החשבונות. לדוגמה, לפני חודשיים טיפלתי בדירת שני חדרים, 55 מ"ר, שהושכרה ב־3,200 ש"ח כי הבניין היה אמור לעבור תמ"א כעבור כמה חודשים. יש אנשים שמוכנים לגור במהלך עבודות תמ"א כי בבוקר הם יוצאים לעבודה וחוזרים אחרי שהפועלים מסיימים. החיסרון הוא שהם לא יוכלו לפתוח את החלון, אפילו לא לעשר דקות, כי ייכנס מלא אבק לדירה".

אם לא בא לכם להתעורר לתוך עננת אבק או להלך על ארבע בדירת מרתף נמוכה, תידרשו לחפש פתרונות בדרום העיר. במגדלי פלורנטין שעל רחוב העלייה, למשל, תוכלו לשכור דירה ב־3,000 ש"ח בלבד. "מדובר בדירת 40 מ"ר בבניין עם חנייה וחדר כושר", מסביר עוז ידגר מ"אתגר נכסים". "אבל זה כרוך בדמי ועד בית של 400 ש"ח, מה שמאפיין כמעט את כל הבניינים החדשים. בתוך פלורנטין אפשר למצוא ב־4,000 ש"ח דירות שני חדרים בסביבות 45 מ"ר, ואם הולכים מזרחה מרחוב העלייה, לכיוון התחנה המרכזית, אפשר למצוא באותו מחיר כבר דירות שלושה חדרים בבניינים ישנים. בשכונת שפירא אפשר למצוא אחלה דירות שני חדרים ב־4,000 ש"ח, או דירות שלושה חדרים ישנות מאוד".

בשורה התחתונה, בטווח המחירים הזה תהיו חייבים להתגמש בקטגוריה מהותית – מיקום, גודל או מצב הדירה. נחמת העניים היא שבעניין המיזוג חל שינוי בחמש השנים האחרונות, ונראה שברוב המוחלט של הדירות, גם במחירים האלה, יש מזגנים מתפקדים כסטנדרט.

• ברק פכטר
• סאנסט נכסים
• נירית שמעוני
• תל אביב בכל מחיר
• דירת שותפים
• שפירא
• שכירות
• פלורנטין
• אתגר נכסים
• עירוני
• דירות בתל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

אי אז ב־2011

רשימת הדירות המוצעות לשכירות מאותה שנה נראית היום דמיונית – דירת חדר וחצי בבן יהודה ב־2,700 לחודש, דירת חדר בדיזנגוף ב־2,400 ש"ח או שני חדרים בכובשים ב־2,600 ש"ח. גם דירות לשותפים היה קל יותר למצוא במחיר נמוך מהקיים היום, גם במרכז אבל בעיקר בפלורנטין, שם דירה עם שני חדרי שינה וחניה ב־4,000 ש"ח נחשבה ליקרה יחסית. היום לא תמצאו בשכונה משהו הגיוני בפחות מ־5,000 ש"ח.

עוד כתבות שיעניינו אתכם:
עם 4,000 שקל בכיס: דירת שותפים או פרטיות עם קאץ'?
מביאים את הסעיף: 10 דברים שאסור להתפשר עליהם כששוכרים דירה
עיריית תל אביב מציגה: חוזה שכירות מומלץ

חדשים בעיר? סטודנטים? סתם תפרנים? כדאי שתתארגנו דחוף על ירושה או שתתרגלו לרעיון של מעבר לגבעתיים. ההיצע המקומי מתחת ל־3,000 ש"ח עלוב למדי והוא רק הולך ומתדרדר עם הזמן. המצב עוד איכשהו נסבל במקרה של התפשרות על מגורים בדירות שותפים – עדיין אפשר למצוא חדר סביר בגודל כמעט הגיוני (10־25 מ"ר) במחיר רק קצת מגוחך (2,000־3,000 ש"ח), והמחירים יורדים ככל שמתרחקים מהמרכז. עם הרבה מזל וסבלנות אפשר למצוא חדר ראוי למאכל אדם בכרם התימנים, ברחובות מנומנמים יחסית במרכז העיר, בשכונת מונטיפיורי, בדרך השלום או אפילו בנווה צדק.

אם בפרטיות חשקתם, כלומר בדירה משלכם – חבל. בסכום הזה תמצאו בעיקר כוכים עקומים וקטנטנים של 26 מ"ר ומטה, אם בכלל. "יש כל מיני דירות מחולקות, יחידות דירות וקומבינות, אבל לא משהו חוקי וראוי. אישית נתקלתי פעם בדירה מחולקת שהתפרשה על פני 10 מ"ר שלמים", מספר אבשה גדלוב מסניף פלורנטין־יפו של רוזיו נכסים. "בפלורנטין אפשר למצוא דירות ישנות לשלושה שותפים שבהן כל דייר משלם סביב 2,000 ש"ח, ודירה חדשה או משופצת באותו גודל יכולה להגיע עד סכום של 9,000 ש"ח לכל הדירה".

פלורנטין היא היקרה בשכונות הדרום – נווה שאנן ושפירא זולות ממנה, וגם ביפו ניתן למצוא מציאות. גם אזור מזרח העיר הוא אפשרות שכדאי לבחון, אך גדלוב מציין כי הוא קורץ יותר למשפחות שמחפשות דירות גדולות (כלומר יקרות) יותר. גם יד אליהו לא אידיאלית לדירות יחיד או שותפים בסכום זה, אך זוגות עשויים למצוא שם את מבוקשם. ומה לגבי מרכז העיר? "בתקציב הזה בהחלט אפשר למצוא חדר בדירת שותפים במרכז ואין צורך להרחיק עד שכונת מונטיפיורי או דרום העיר, אבל דירות יחיד ב־3,000 ש"ח ומטה כבר אין במרכז", אומר נאור ערוסי מנדל"ן שינקין.

באזור שוק לוינסקי, למשל, מצאנו חדר בדירת שני שותפים שגודלה 70 מ"ר, וכוללת גם סלון ומטבח גדול, עבור 2,500 ש"ח לשותף בחודש. הרבה צפונה משם, באבן גבירול־ארלוזורוב, שני שותפים מחפשים צלע שלישית שתשלם 2,200 לחודש, ואמנם תישאר בלי סלון אבל תיהנה ממרפסת פתוחה וממטבח מאובזר. שני שותפים יוכלו לחלוק שכר דירה של 4,000 ש"ח בדירת 76 מ"ר בדרך השלום, ללא ריהוט אבל משופצת, ועבור הזאבים הבודדים איתרנו דירת סטודיו בגודל 25 מ"ר בצפון יפו, עם מטבח, מקלחת קטנה ורצפות מצוירות של פעם, במחיר כמעט נוסטלגי של 2,800 ש"ח.

• תל אביב בכל מחיר
• דירת שותפים
• שפירא
• דירות
• נדל"ן
• יד אליהו
• נווה שאנן
• יפו
• פלורנטין
• שוק לוינסקי
• עירוני
• דירות בתל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

קודם כל, תרגיעו

הטעות הגדולה ביותר שניתן לעשות, וכמובן גם הכי נפוצה, היא לשפוך ערמות של כסף על רהיטים או וילונות בהתאמה אישית. בהנחה שהדירה היא שכורה (ובואו נודה, היא ככל הנראה כזאת), מעבר דירה עתידי הוא בלתי נמנע – מה שאומר שרוב הסיכויים שהנדוניה היקרה שלכם לא תתאים לכוך הבא שתקראו לו בית. בקיצור, חבל על הכסף.

אל תיקחו כל מה שנותנים לכם

לדירות שותפים יש נטייה לנקז אליהן את כל הריהוט שההורים, הדודה והסבתא כבר לא צריכים – מה שיוצר גם כאב ראש, אבל בעיקר מכאיב בעיניים כשבגדול, הכל נראה כמו טעות אחת ענקית. אקלקטי זה טוב, אבל יש דברים שצריכים להשאר אצל סבתא.

פרטיות

נסו לייצר פינות הסבה שונות בבית. חלוקה נכונה של החלל יוצרת תחושת אינטימיות ומקום מפלט.

עשו וילונות, לא תריסים

היפטרו מהתריסים – הסיבה האמיתית שצריך להטיל על ישראל חרם בינלאומי. בקשו מבעל הבית לאחסן את המפגע האסתטי במחסן, והתארגנו במקומו על וילון נורמלי. לכו על משהו שאינו אטום מדי כמו פשתן אפרפר, שיסנן את האור מבלי להחשיך את הדירה וירכך את האווירה בחלל.

כתר הוא לא משהו שעשוי מפלסטיק

הימנעו מכיסאות פלסטיק. אתם בבית, לא בפיקניק. עדיף לקנות שרפרפי עץ בשוק הפשפשים שיכולים לשמש גם ככיסאות, לחלטר כשולחן צד וגם לגלם מעמד יפה לערימת ספרים.

תשאירו משהו לשוודים

איקאה זו לא מילה גסה. כלומר, כל עוד לא מגזימים. ארגזי עץ או קופסאות למיניהן יפתרו את בעיית אחסון הפיצ'פקעס המוכרת ויעזרו לארגן את הבלגן באופן אסתטי.

• דירת שותפים
• עיצוב הבית
• עיצוב פנים
• דירות שותפים
• עיצוב ואדריכלות
• פרטיות בדירת שותפים
• החיים היפים
• עיצוב