יותר מחודש אל תוך המחדל המדמם בעוטף עזה, כשמספר ההרוגים מונה 1400 חללים ובמספר ישובים התרחשו קרבות שליטה בין חיילי צה"ל וחיילי חמאס, וכבר ברור שגם בזירה הווירטואלית של הרשת ספגה ישראל מהלומה קשה: חמאס שולט בזרם המידע של טיקטוק ובהצפת קבוצות ווטסאפ וטלגרם בסרטוני תעמולה מחרידים, חלקם פייק בפני עצמם, ובאמצעותם הוא גם מנהל לוחמה פסיכולוגית בציבור הישראלי.

הרשתות מלאות בשעות האחרונות בסרטונים ותמונות המתעתדים כביכול שבויים וחטופים ישראלים בעזה, אך למעשה לקוחים ממקורות אחרים וישנים יותר, והם מופצים בקבוצות טלגרם ישראליות כאילו היו אותנטיים. בנוסף מפיצים החל מאתמול תומכים בולטים של נתניהו תיאוריית קונספירציה שכבר שטפה את הארץ לפיה קיבל חמאס סיוע מתוך צה"ל על ידי "בוגדים מבפנים", ללא כל בדל הוכחה, ובקבוצות הטלגרם של הימין הקיצוני כבר מתייחסים לכך כעובדה מוחלטת.

בנוסף לשני הקמפיינים הבולטים האלה, שנראים מנוהלים ומנווטים היטב מלמעלה, זורמות ברשתות אינספור הודעות שקריות שקשה לאתר את מקורן וגם תקשורת המיינסטרים מרבה לדווח דיווחים שגויים שמבוססים על דיווחים שגויים ברשתות. לפעמים הפצת השקר מקורה בתמימות, לפעמים זה מכוון ובמזיד, אבל אם בימים רגילים אפשר לכעוס קצת ולהמשיך הלאה, בזמן מלחמה הפצת שקרים ומידע שגוי עלולה לסייע לאויב, ואת זה בטוח שאף אחד לא רוצה לעשות. אז אספנו כמה טיפים להתנהלות ברשתות בזמן מלחמה שיסייעו לכם לא לסייע לאויב.

1. צאו מקבוצות טלגרם לא מזוהות

זה נכון גם לגבי קבוצות ווטסאפ, אבל המלחמה הזאת היא המלחמה של טלגרם, וקבוצות התוכן הפוליטי הפופולריות שבה מלאות בזרם אינסופי של סרטונים וידיעות ממקורות לא ברורים, בליל של אמת ושקר ותוכן ישן שמתחזה לחדש ואפס אחריות של מנהלי הקבוצות, שמנהלים אותן לכו תדעו מטעם מי. במקומות כאלה פורחים גם סוכני תעמולה של האויב. יש מקורות מידע אמינים יותר.

2. הטילו ספק בהודעות ממקור לא מזוהה

זאת תופעה אנושית לא ברורה, אבל בתקופות משבר, מתיחות או מצב חירום, ישנם אנשים שחושבים שזה רעיון טוב להפיץ ידיעות לא מאומתות שיזרעו בהלה. אם קיבלתם הודעה ממקור לא מוכר ולא מוזהה, כדאי לקחת זאת בחשבון ולהפעיל שיקול דעת לפני שמפיצים אותה הלאה.

3. הימנעו מחשיפה לתכני וידאו קשים

התוכן המחריד מעוטף עזה שמשתולל בטיקטוק ובטלגרם הוא רעל לנשמה. הפיתוי לשתף אותו כדי שכולם יראו את הצביעות עשוי להיות בלתי נשלט. אבל עצם החשיפה לתכנים כאלה – ובוודאי שחשיפה חוזרת וממושכת – מייצרת טראומה אצל הצופה. ונפגעי הטראומה משחזרים אותה כשהם משתפים את סרטונים שאף אדם עם לב שלם לא צריך לראות. אל תתנו לזה לצלק אתכם ואל תצלקו אחרים.

4. הצליבו את המידע שקיבלתם

קיבלתם סרטון בטלגרם או הודעת וואטסאפ עם מידע מרעיש שכולם חייבים לדעת עכשיו ומיד? בדקו בגוגל ובטוויטר אם הוא פורסם גם בכלי התקשורת הממסדיים. אם לא מצאתם אותו בשום מקום אחר, מרבית הסיכויים שמישהו משתמש בכם.

5. בדקו את ניסוח המידע

הודעות עילגות, רצופות בשגיאות כתיב או מנוסחות באופן משונה הן בדרך כלל סימן טוב לכך שלא מדובר בהודעה רשמית. הצבא לא יבקש מכם "להעביר ווצאפ לכל האנשי קשר" והממשלה לא תסמס לכם הודעה עם אימוג'י בטלגרם.

6. בדקו את התמונה המצורפת

לגוגל יש אחלה פיצ'ר של חיפוש לפי תמונה, וכל מה שצריך לעשותזה ללחוץ כאןולהדביק שם את התמונה, ולמצוא מופעים נוספים שלה אם ישנם. כך תוכלו, למשל, לגלות שהבחורה הנחמדה מטוויטר שאומרת שפוטין דווקא אחלה היא דוגמנית שאטרסטוק מפורסמת.

7. בדקו את עצמכם

בטוחים שהמידע שאתם עומדים לשתף בהתלהבות נכון ומגיע ממקור אמין? בטוחים לגמרי? בדקתם? אם לא, אל תשתפו אותו. זאת מלחמה.

• תעמולה
• פייק ניוז
• מלחמה
• אינטרנט
• טלגרם
• ווטסאפ

אי אז, קצת אחרי שניצח בבחירות 96', שוחחתי עם דוברו של ראש הממשלה הטרי בנימין נתניהו. באותם הימים, הייתי עורך מהדורות "ערב טוב ישראל" בגל"צ. "תשמע", אמרתי לו, "ביבי ראש ממשלה עכשיו, הוא לא יכול להתקשר פעמיים ביום לרדיו להגיב על כל שטות. נראיין אותו ביום העצמאות ובראש השנה". זה כמובן לא עזר.

כבר באותם הימים, לנתניהו הייתה מטרה ברורה – לשלוט בסדר היום התקשורתי. אז הוא השיג אותה באמצעות ראיונות בתקשורת האלקטרונית ולחצים על העיתונים המודפסים. כמעט 30 שנה חלפו, הדרך השתנתה, אבל המטרה נשארה זהה. הספינים מוכנים תמיד במגירה לשליפה ומושלכים, בכל פעם שצריך, לחלל הציבורי.

בסופו של דבר, אלה אנשים פרטיים, חלקם עיתונאים לשעבר, חלקם מעולמות התוכן בהייטק, חלקם אנשים חסרי כל רקע תקשורתי, שיצאו לנצח את מכונת הרעל – ובחודשים האחרונים נותנים לה פייט עצום

הכלים הרלוונטיים: השופרות שנטמעו היטב בכל פינה בטלוויזיה וברדיו, מובילי דעה ברשתות החברתיות וקבוצות הליכוד השונות שפזורות ברחבי האינטרנט. העבודה והתחזוקה של מערך הספינים היא שוטפת, רצופה, ובעלת עוצמה אדירה. היא תרמה במידה רבה לביסוסו של נתניהו כשליט בעשורים האחרונים ופיזרה אינספור דעות מופרכות וסיפורי פייק ניוז, בראשיהם של רבים. הדוגמה של טראמפ, שהוכיחה שאין גבול לשקרים שאפשר לזרוע בתודעת הציבור, רק העצימה את הצפת המידע האינסופית שזרמה מבלפור לציבור – 24/7.
עד עכשיו.

לראשונה מזה עידן ועידנים, מישהו נותן לנתניהו פייט. כמו ברחובות. זו כמובן לא האופוזיציה, שכשלה שוב ושוב במאבק התודעתי על סדר היום התקשורתי. אלה גם לא העיתונאים המכובדים בטלוויזיה וברדיו, שרובם, למעט כמה יוצאי דופן, ממשיכים לשמור על סוג של ממלכתיות לא רלוונטית. בסופו של דבר, אלה אנשים פרטיים, חלקם עיתונאים לשעבר, חלקם מעולמות התוכן בהייטק, חלקם אנשים חסרי כל רקע תקשורתי, שיצאו לנצח את מכונת הרעל – ובחודשים האחרונים נותנים לה פייט עצום.

הבסיס, נעוץ באלפי קבוצות וואטסאפ שהוקמו תחת כל עץ רענן. חלקן שכונתיות, חלקן של הורים בבתי ספר, חלקן של ארגונים מקצועיים, חלקן של ארגוני מחאה, חלקן של אנשים פרטיים. כמעט אף אחת מהן אינה של פוליטיקאי. בקבוצות האלה (אני חבר ביותר מ-100), המידע עובר ומתפשט בקצב מטורף. זה מה שמאפשר למפגינים להגיע לכל פינה, תוך דקות. זה מה שמאפשר להפיץ תגובות לספינים השקריים, ולהגיע לכל מקום כמעט.

לצידן, פועלים יצרני תוכן בווידאו, מנהלי אתרים, בעלי חשבונות טוויטר, קהילות בפייסבוק – וגם (ממש לא מספיק עדיין) בטיקטוק. התוכן הזה, חלקו ערוך ומופק ברמה הגבוהה ביותר, וחלקו פשוט וישיר, מופץ בקבוצות השונות וצובר מאות אלפי אם לא מיליוני חשיפות ביום. ההישג הוא עצום – לראשונה, סדר היום התקשורתי, לא נקבע בבלפור. לנתניהו יש כמובן את הכוח להשפיע עליו (באמצעות מבצעים צבאיים למשל), אבל סוף סוף יש מולו מכונת אנטי רעל אמיתית.

במהדורות הטלוויזיה, הוא עדיין שולט. כמעט בכולן, בכל רגע נתון. בשם "האיזון הקדוש", החשש מבריחת צופים ל-14 והעובדה הפשוטה שמחאות מתמשכות לא עושות טוב לביזנס, הספינים האינסופיים של לשכת רה"מ עדיין חוגגים (האחרון – קשקוש ה"אכיפה הבררנית"). על תודעת הציבור הרחב, למהדורות האלה יש עדיין השפעה משמעותית, אבל בשדה שמחוץ למדיה הישנה, ברשתות החברתיות – ויותר חשוב אפילו, בשיח היומיומי – המחאה היא זו שמובילה כיום את סדר היום התקשורתי. היא קובעת מה חשוב ומה לא, היא מחליטה על מה ידברו.

ועכשיו, המשימה היא לא להרפות. לגייס כספים ותומכים שיאפשרו למכונת האמת להמשיך לפעול. להכניס, בכל דרך אפשרית אנשי מחאה לאולפני הטלוויזיה, למצוא דרכים לפרוץ לדור הצעיר, שמוחו נשטף על ידי בן גביר וחבריו בשנים האחרונות ובמהלך סגרי הקורונה. ואחר כך – יש למצוא דרכים נוספות להגיע גם לקהלים אחרים – ובהם לחרדים ולערבים.

גבע קרא עוז, איש תוכן עצמאי, בין השאר כותב ועורך ומנהל סושיאלבאתר ריסטארט ישראל

• מחאת הדמוקרטיה
• טור דעה
• תקשורת
• אינטרנט
• ווטסאפ
• רשתות חברתיות

בשבועות הראשונים של המחאה נגד ההפיכה המשטרית, עוד לפני קפלן ולפני ימי השיבוש והזעם וההצטרפות המאסיבית של מאות אלפי מפגינים בכל רחבי הארץ, רן הרנבו, אסף שפיר ומיכל שפיר-קליין כבר עבדו אחוזי תזזית על החזון שלהם: מערך להפצת מידע בסרטוני וידיאו שיתמוך בתנועת ההתנגדות ויספר את הסיפור שלה, מכונת תקווה שתהווה משקל נגד למכונת הרעל של נתניהו, וערוץ מדיה אלטרנטיבי לתקשורת המיינסטרים המסורסת. הם לא הקימו מערכת, הם לא בנו אסטרטגיה, הם לא חיכו לתורמים. הם פשוט התחילו לרוץ.

שבועות ספורים אחר כך הם כבר עמדו בראש מערך "מפיצים תקווה", כמעט 50 אלף איש בווטסאפ שמשמשים כמערך הפצה אורגני אך גם כמערך איסוף וייצור תוכן, יחד עם מאות מתנדבים בתחומי הוידיאו, עריכת התוכן והקידום ברשתות החברתיות. התוצאה היא פס ייצור של סרטוני וידיאו ויראליים – יותר מ-700 עד כה! – חלקם מקצועיים וחלקם מבוססים על תכנים שנשלחו מהציבור, חלקם אינפורמטיביים והסברתיים וחלקם מעוררי השראה ורגש, שצברו בחודשים האחרונים מיליוני צפיות והיו לאחד מחומרי הדלק של המחאה הגדולה בתולדות ישראל.

עכשיו יוצאות התקוות בקמפיין מימון המוניםשמטרתו להפוך את הפרויקט ההתנדבותי שהתגבש תוך כדי ריצה על האיילון לפלטפורמה דיגיטלית משמעותית שתלווה את ההתנגדות בשלבים הבאים שלה. "עכשיו, כשאנחנו מבינים שהמחאה הזאת היא מאבק ארוך טווח על העתיד של כולנו, על העתיד של הילדים שלנו, אנחנו רוצים להישאר ולהמשיך לספר סיפור של התעוררות של פעם בדור", כך נכתב בהודעה המבשרת על הקמפיין, "ובשביל זה נצטרך אתכם. אנחנו רוצים להביא עוד סיפורים, עוד גיבורים, להילחם בכל הכוח בתעשיית השקרים, לפתוח קבוצות לוקאליות, קבוצות לעולים חדשים, להיכנס גם לפודקאסטים, להפיק עוד סדרות וידאו, להמשיך לסקר את הפריפרייה הנפלאה, לעזור לארגוני מחאה אחרים, לבנות תקשורת שלא נמצאת בכיס של אף אחד!".

בתוך יממה כבר גויסו מהציבור יותר מ-500 אלף שקלים, כשהיעד לשבועות הקרובים הוא מיליון שקלים. ביקשנו מצוות התקוות לבחור שבעה סרטונים שהם אוהבים במיוחד מתוך המאות שהפיקו, והנה כמה יצירות שמדגימות איזו השקעה נבונה של הכסף שלכם זו יכולה להיות. תראו כמה תקווה.

הפרח בגני

חלק מהעבודה של "פרויקט תקווה" היא יצור של סרטונים מעוררי השראה שנותנים פוש מוראלי למפגינים, ז'אנר שאסף שפיר מתמחה בו מאז ימי המחאה החברתית, והסרטון הזה שנוצר לכבוד חג הפסח הוא שיא של רגש שלא ישאיר עין דמוקרטית אחת יבשה בקהל. תבכו קצת, זה טוב.

יובל נח הררי

עוד דבר יפה ש"פרויקט תקווה" יודע לעשות: לוקחים את אחד הנאומים הגדולים מההפגנות, ועוטפים אותו בוידיאו מאותה הפגנה ובפסקול דרמטי, והתוצאה יותר מרשימה, משכנעת, מנגישה מסרים ומניעה למחאה מכל מדיום תעמולתי אחר. התרגלתם שתעמולה מגיעה רק מצד אחד? תתעוררו.

הכוונות האמיתיות של קהלת

את הסיפור של ניסיון ההפיכה המשטרית תקשורת המיינסטרים לא באמת מספרת, כי זה סיפור על איך היא נרדמה בשמירה ונתנה לארגון מפוקפק שממומן על ידי מיליארדרים נוצרים שוחרי אפוקליפסה לתכנן ולהוציא לפועל את חיסול הדמוקרטיה הישראלית. את מה שהתקשורת המשודרת לא עשתה בעשר שנים, עושה הסרטון הזה בשתי דקות: חשיפת פרצופו האמיתי של פורום קהלת. תראו כמה זה קל.

יש תקווה

מדהים כמה תקווה הצליחה לצמוח בתוך מחנה שבסוף שנת 2022 היה שלולית של ייאוש. לסרטונים מהסוג הזה יש חלק משמעותי בטיפוח הנחישות האדירה שמפגין הציבור הדמוקרטי-ליברלי. תביאו עוד.

הפרוטוקול ההונגרי

אקספליינר מופתי של רן הרנבו על הדימיון בין בליץ החקיקה בתחילת הקדנציה של ממשלת הדיקטטורה ובין ההפיכה האנטי-דמוקרטית שביצע ויקטור אורבן בהונגריה. בפחות משלוש דקות מקבלים הצופים את כל המידע ההכרחי ואת מקור ההשראה של נתניהו. צפייה חובה.

נורת אזהרה פולנית

בליץ הונגרי או סלמי פולני? מקור ההשראה השני של יוזמי ההפיכה, הלוא היא פולין, היא מדינה שבה התחסלה הדמוקרטיה למרות מאבק אזרחי עיקש. אחרי מחאת ענק הממשלה שם נסוגה, הפסיקה את החקיקה, נתנה למחאה להתקפל ואז תקפה חצי שנה מאוחר יותר כשלא היה מי שיתנגד. מזכיר לכם מישהו? המחאה נשארת עירנית בזכות זרימה מהירה של מידע מהסוג הזה.

מדינת ישראל תיוולד מחדש

הלילה שבו נולד מחדש המחנה הדמוקרטי-ליברלי על האיילון. התירוץ היה פיטוריו הבוטים והמטורללים של יואב גלנט, אבל לאף אחד מהמפגינים לא היה אכפת במיוחד מיואב גלנט. זאת הייתה הפגנת עוצמה ספונטנית של תנועת ההתנגדות והיא סימנה לנתניהו גבולות גזרה ברורים וגרמה לו לסגת חבול ומבוהל מחקיקת ההפיכה, מפיטורי שר הביטחון ומהרטוריקה הדיקטטורית. בתחילת ינואר לא ידענו אפילו שיכול להיות כזה סרט.

>>בשנים האחרונות נבנתה בישראל מכונת רעל, ממומנת היטב, שולטת ברשתות החברתיות, מפיצה קונספירציות, שקרים, דיסאינפורמציה ומשחקת מול שער ריק, בואו נחליף אותה במכונת תקווה."בונים מכונת תקווה": בואו להשתתף במימון "פרויקט תקווה"ולהפוך אותו לפלטפורמה דיגיטלית קבועה ומובילה

• מחאת הדמוקרטיה
• אינטרנט
• ווטסאפ
• ויראלי
• מימון המונים

אני אגיד את זה ככה. זה לא מדעי, זו לא קביעה מוחלטת, אבל מהתבוננות והשוואה כפייתית של ילדים במגוון קבוצות הגעתי למסקנה: ילדים שיש להם סמארטפון הם מרגיזים יותר. פשוט מרגיזים יותר מילדים שאין להם סמארטפון. זה פשוט, אולי פשוט מדי, יש בזה תתי-אדוות וניואנסים וחריגות (הילד שלכם, כמובן, לא מרגיז בכלל, חלילה), אבל זו האמת שהגעתי אליה, כאמור, ללא כל כלי מחקרי מובהק פרט להתבוננות רבת שנים. הסתכלתי בארועים משפחתיים, במסיבות כיתה, בבית מארח, בנסיעות ברכבת, בחוף הים. בחוף הים מופיעה הילדות במלוא הדרת חירותה העמלנית: הילדים יוצרים מבנים מורכבים ממה שסביבם, חופרים, משנעים, אוספים, מתחברים ביתר קלות עם ילדים אחרים, מעסיקים את עצמם שעות ארוכות. פעילות החוף של הילדים צריכה לשמש כמגדלור לשאר הפעילויות שלהם. גם בסמארטפון הם חופרים, יוצרים מבנים מורכבים ומעסיקים את עצמם שעות ארוכות. אבל התוצאה, איכשהו, הפוכה.

הילדים עם הסמארטפון, באחוזים ניכרים ובאופן יחסי לחבריהם: מושחתים יותר, עסוקים יותר בכסף ושיקולי כדאיות, משתעממים מהר יותר, מתקשים להמתין או להנות מההווה; צעקניים יותר אם זו נטייתם הראשונית, או מסוגרים יותר ונוירוטים יותר אם זו נטייתם הראשונית. הם חצופים יותר, אומרים יותר דברים בוטים לחבריהם ולמבוגרים סביבם, נוטים יותר להתאמלל ולאמלל וסולדים יותר מרעיונות מורכבים או ממשפטים שאורכם יותר משלוש מלים. אני יכולה להמשיך ברשימה זו ואתם, הקוראים, מן הסתם, נחלקים בין אלו שחושבים שכל זה מובן מאליו ומה יש לכתוב את זה (אהלן להורי "ילדי השמש – גן אנתרופוסופי") לבין אלו שחושבים שמדובר בשטויות בלתי מבוססות (ניתן לזהות קבוצה זו לפי השימוש במשפטים: "הסמארטפון הוא רק כלי" או "את יודעת איזה דברים מדהימים היא עושה בטיקטוק"). קיומן של שתי קבוצות הקוראים השונות האלו, מצביעה על כך שכנראה, עדין, יש טעם לכתוב את זה.

אני נמנעת מלגייס מחקרים רפואיים על דכאון, כאבי גב, הפרעות ריכוז ונטיה לאובדנות בקרב ילדים ונערים משתמשים (לשון זכר מתייחסת כאן לשני המינים, זה הלוא טקסט שמרני בכל מובן). כאלו יש מספיק, והם לא נכתבו על ידי קבוצות בעלי אינטרס כלכלי, משום שאין קבוצה בעלת אינטרס כלכלי כזו, שרוצה שלילדים שלכם לא יהיה סמארטפון. כולם רוצים. כל הכוחות הגדולים: גוגל, פייסבוק, סבתות. המורים למשל, מאוד רוצים. החל מכיתות מוקדמות מאוד, מוקדמות מדי, הם מתחילים להעביר את כל התקשורת עם הילדים (ועם ההורים כמובן) לווטסאפ, כולל משימות ושיעורי בית. בכך הם שוברים גם משפחות שתכננו לאפשר לילדיהם עוד כמה שנים של חופש מהודעות סרק אינסופיות ("יהלי כל הזמן שולחת אימוג'י של פולקע") ואפשרות לקרוא ספרים.

המורים עצמם לא קוראים ספרים, ולכן לא אכפת להם. רובם, ככולנו, נגררו מזמן לבילוי כל שעה פנויה שלהם במענה להודעות חסרות חשיבות (האם כאן הוא המקום להזכיר שהילד הפרטי שלכם הוא זה שיש לו חשבון אינסטגרם עתיר עוקבים והוא גם סיים כרגע את כל כתבי ארתור קונן דויל? ושהמורה שלכם קוראת כל כך הרבה ספרים שיש לה שפשפת באצבע המדפדפת? זה ברור. מדובר על אחוזים ניכרים באוכלוסיה אבל בשום אופן לא עליכם!). המורים יודעים שהטלפונים מזיקים – לכל ילד כפרט ולחברה כולה. הם יודעים שהילדים שקיבלו טלפון ראשונים בכיתה הם, נאמר זאת כך, לא התלמידים הכי חמודים וקשובים שלהם והם ראו כבר – אם הם מלמדים כמה שנים רצופות – את הילדים שכן היו חמודים וקשובים, עוברים שינוי בעקבות הטלפון שקנו להם ליום הולדת כי לכולם כבר יש. הם בוודאי עושים את ההקשר, אבל כמו כולם, נוטים או מחוייבים לפעול מתוך מה שמכתיב נוחות וקיצור זמן כרגע. ברגע זה ממש.

לגבי ההורים, קשה לומר: רבים מההורים מתייחסים להורות כולה, או לחלקים נרחבים ממנה, כאל מסע כומתה שיש לצלוח (חלקם מתייחסים כך לאספקטים רבים של חייהם. זו לא איזו אפליה נגד הילדים) ולפיכך יש להקל על המסע והמשא ככל הניתן. עכשיו, ברגע זה, בחופש גדול זה ממש. רבים מהם, כלומר מאיתנו, משתמשים כבדים בעצמם. רבים מהם, גם המשכילים לכאורה, לא פתחו ספר קריאה מרצונם מאז כיתה ג'. רבים מהם אוהבים להצטלם ולקנות בגדים באינטרנט. אבל גם אלו, וזו הנקודה החשובה, מעדיפים ילדים חמודים.

גם אם ברבות משעות היום הם מוצאים את הטלפון של הילדים כבייביסיטר מוצלח, מכשיר פלא שיאפשר להם לאכול בשקט את המנה העיקרית במסעדת "בונה סרה" בטיילת, הרי שבאזורים בהם עדין נדרשת מהם הורות פעילה, גם הם מעדיפים לפגוש ילד קשוב יחסית ואדם נסבל, שיודע להסתכל בעיניים ולצחוק במקומות הנכונים; גם הם משתוממים כשהילד שלהם מופיע בסוף בכתבה בויינט, בין אם כנתון מדאיג ובין אם כדוגמא לאסון או שערוריה (האם כאן המקום להזכיר שאי-בעלות על טלפון לא מבטיחה חמידות וקשב במאת האחוזים? וכמובן, שהילד שלכם חמוד וקשוב אף יותר מאז שיש לו סופסוף את הטלפון שהוא רצה?).

יש כמובן עוד יתרונות רבים לטלפון, בעיקר בגילאי העשרה המוקדמים. אל תנג'סו לי, אני יודעת את כולם: עצמאות ("היא הולכת לבד לחברות!"), לא להיבדל מחבריו ("כולם קבעו בגינת דובנוב ורק הוא לא ידע"), חיבור לזמן ולמקום ("את רוצה לגדל אותו במערה?") וחדשנות ("היא יצרה לבד דגם זז של מערכת השמש"). הכל ידוע, באמת. כל מה שאמרתי הוא שהילדים שיש להם סמארטפון הם, ככלל, ובאחוזים ניכרים, ילדים מרגיזים יותר, בכל גיל, וככל שהוא ניתן להם בגיל צעיר יותר (גם 9 זה גיל צעיר מאוד) – הם מרגיזים יותר. אגב: לא אותי. אני לא אמא שלהם, הם לא מרגיזים אותי. הם מרגיזים אתכם. ואם לא עכשיו, אז בערב, ואם לא בערב, אז בחופשה המשפחתית, ממש עכשיו ובכל החופשים הבאים.

• עם הילדים
• סמארטפון
• התמכרות לסמארטפון
• אינסטגרם
• ווטסאפ
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 906 // הילדים של קיץ 2022

• Facebook
• Twitter
• Email

איפה המחאה הקרובה לביתכם? לחצו כאן

במהלך היממה האחרונה, לקראת סיום החקיקה בכנסת שתגביל את זכות המחאה למרחק קילומטר מהבית, הותנעה ברשתות החברתיות "מחאת הקילומטר" שקראה להקמתן של קבוצות מחאה מקומיות לתחזוק הגחלת שהוצתה בהפגנות בלפור. ההיענות הייתה מסחררת: יותר ממאה קבוצות כאלה הוקמו תוך שעות ספורות מצפון הארץ ועד דרומה, ובתל אביב אפשר לספור כבר 15 קבוצות לפחות.

בהודעה שהתרוצצה בין קבוצות ווטסאפ ורשתות חברתיות פורסמו הקבוצות הקיימות ברחבי הארץ, כולל מפת גוגל נוחה שמסמנת אותן (בכחול), ונכתב בה "לא מצאתם קבוצה באיזור שלכם? תפתחו, ושתפו עם כל החברים והשכנים". ההפגנות יחלו הערב (17:30) וצפויות להימשך לאורך הסגר. הפגנות בפורמט זהה צפויות להתקיים גם במוצ"ש הקרוב.

באתר האינטרנט "הפגנות"שמרכז את אירועי המחאה ברחבי הארץ, כתבו יוזמי הקונספט: "הנאשם והמשת"פים שלו חושבים שיגבילו את ההפגנות וימסמסו אותנו. כמה שהם טועים! מחאת השכונות יוצאת לדרך. לכל אזרח תהיה הפגנה במרחק של פחות מקילומטר. חמישי 17.30, בכל הארץ! הפגנות בכל שכונה. באוויר הפתוח, עם מסיכות ושמירת מרחק אבל את המחאה הזו אי אפשר להפסיק".

רשימת קבוצות המחאה המעודכנת בתל אביב נכון לשעה 17:00:

• מחאת בלפור
• הישרדות: קורונה
• ווטסאפ
• הבועה
• בנימין נתניהו
• שחיתות