Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

חשפנות

כתבות
אירועים
עסקאות
מתוך המופע "הארד רוק בורלסק" (צילום: שמעון גליאנצשפיגל)

הארדקור הדחקה: מופע בורלסק? לא הבנתם כלום על חשפנות

הארדקור הדחקה: מופע בורלסק? לא הבנתם כלום על חשפנות

מתוך המופע "הארד רוק בורלסק" (צילום: שמעון גליאנצשפיגל)
מתוך המופע "הארד רוק בורלסק" (צילום: שמעון גליאנצשפיגל)

בסוף השבוע פרסמנו כתבה על ביקור במופע בורלסק שערכו חשפניות בתיאטרון תמונע כחלק ממאבקן ללגיטימציה. במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות מאמינים שאם הכותבת הייתה מבלה ערב אמיתי במועדון חשפנות על כל תחלואותיו - המסקנות היו אחרות // טור תגובה

כל קשר בין מועדוני חשפנות ומה שקורה בהם לבין הערב שתואר בכתבההלילה הגדול של החשפניות: יצאנו למופע וחזרנו בלי טראומה– מקרי בהחלט. אם הכותבת הייתה באמת מבלה ערב במועדון חשפנות על כל התחלואות שלו – מן הסתם הייתה יוצאת עם מסקנות אחרות. אם הייתה רואה איך מתנהל לאפ דאנס, ואיך נראים הדברים שלא יעיזו לשווק ולייחצן בערב כזה, הייתה מבינה את הנזק שעושה בהפצת סיפור שהוא למראית עין בלבד. המציאות נראית אחרת, ועצוב שהמסר שקהל הקוראים מקבל הוא מעוות בצורה עד כדי כך מגמתית.

נתחיל מהיסודות: הניסיונות לצייר תמונה של העצמה נשית ושחרור מיני לא יעזרו. שחרור אמיתי לא מגיע בלי צדק לכולן. המאבק לנירמול ומתן לגיטימציה לתעשיית המין – שהיא אחת התעשיות האכזריות בעולם – לעולם לא ייחשב kצדק. כדי להגיע לצדק, החברה צריכה להשתנות כולה מהיסוד ותפיסת מיניות כמוצר, צריכה להיעקר מהשורש. כשזה יקרה, אפשר יהיה לטעון שיש לנשים בחירה חופשית. עד אז, כולנו הנשים נהיה תוצר של התחלואות החברתיות שאליה נולדנו, והבחירה שלנו תישאר מצומצמת כמו הפריזמה דרכה נשים נתפסות. הגיע הזמן לשבור את הדיכוטומיות שנוצרות ומונצחות על ידי פרסומים חסרי אחריות כמו הכתבה הזו.

https://www.instagram.com/p/CXqUjZXsZwN/

בחירה של אישה לא יכולה להצטמצם ללהיות או "הזונה" או "המדונה". תפיסות לגבי הנפש וההשפעה של הסביבה והחיים עליו לא יכולות להצטמצם ל"אם לא כיוונו לה אקדח לרכה, אין כאן כפייה". הדברים הם יותר מורכבים מזה, טראומה היא יותר מורכבת מזה, ואלימות מערכתית היא יותר מורכבת מזה.

יומרנות הכתבה הזו העיבה על המקצועיות וראוי היה לפחות לבקש תגובה מאחד מעשרות הארגונים בארץ שפועלים בתחום באופן יומיומי ומתמודדים עם הנזקים שמייצרת תעשיית המין. אבל העדיפו להתעסק בתוכן סנסציוני וחבל. ואתם, הקוראים שאולי השכילו להגיע לשורות אלו מתוך חוש בריא של הטלת ספק – מוזמנים לקרוא קצת על מה שבאמת קורה במועדוני החשפנות בישראל. ילנה דיוואיין, אמנית ואקטיביסטית שבעצמה שורדת של התעשייה, סיפרה בקצרה:

"מוכרחים להבין את ההבדל העצום שבין הפקת מופע על ידי הנשים עצמן, בתיאטרון מכובד תוך כדי מכירת כרטיסים, כשהן קבעו את מהלך הערב, לבין מסגרת קיימת שמנוהלת על ידי גברים ומיועדת לסיפוקם המיני בלבד.ראשית, במועדון חשפנות, החשפניות לא מקבלות כסף עבור 'הופעות בורלסק'. זה בולשיט. עבודה של חשפנית היא לשהות עם הלקוח. בתקופתי זה היה לאפ דאנס, שהוא אקט מיני פומבי לכל דבר ועניין.שנית, הריקודים על הבמה במועדון חשפנות מנוהלים על ידי המועדון עצמו, כך שנשים יכולות למצוא את עצמן באמצע החורף נאלצות להתפלש בתוך קרח על הבמה, כך שגם הריקודים על הבמה רחוקים מלהיות תמימים ומותאמים לאישה המבצעת אותם.

מתוך הטיקטוק של ילנה דיוואין
מתוך הטיקטוק של ילנה דיוואין

"בנוסף, הקהל שמגיע לצפות במופע בתמונע היה פשוט קהל צופים. במועדון חשפנות אין 'קהל צופים' – יש זנאים. הם לא באים לצפות בשום דבר, הם באים לפרוק את החשק המיני שלהם על בחורה שמוכנה לאפשר להם להשתמש בגוף שלה תמורת כסף, עבור צרכים קיומיים בסיסיים. יחסי הכוחות ברורים וההתנהלות מן הסתם בהתאם. הם יכולים להשפיל כל בחורה איך וכמה שהם רוצים כי הם יודעים שהיא זקוקה לכסף הזה. אני בטוחה שזאת חוויה שנעדרה לחלוטין מהאירוע בתמונע אבל היא לב ליבה של החשפנות.

"כמו כן, כאמור, הבנות עצמן כתבו את הליין אפ, בחרו את הפלייליסט והתלבושות וקבעו את משך המופע. זה ממש לא קורה במועדוני חשפנות בהם הכל קבוע מראש ובלתי ניתן לשינוי. כל שינוי גורר קנס. מעניין גם שבתמונע לא היה צורך במאבטחים גדולים וחסונים כדי לשמור על ביטחונן של החשפניות. ככה זה כשמוציאים את הליבה של החשפנות מהחשפנות – מה שנשאר הוא פתאום לא מאיים ולא מסוכן. מעניין, לא?

"גם בנושא 'חוק הלאפ דאנס' עליו מדברת הכתבה – חוק כזה לא קיים, גם אם אני באופן אישי מצרה על כך מאוד. תחקיר מינימלי לפני פרסום הכתבה היה מגלה שבעצם מדובר בהגדרה משפטית של הלאפ דאנס כמעשה זנות (כי זה מה שזה), וככזה כאסור במועדוני חשפנות. מכאן ועד להמציא שנחקק 'חוק הלאפ דאנס' זה כבר להטעות את הציבור. מה שכן, אם היו מתקיימים לאפ דאנסים ממול עיניה של הכותבת, אולי הייתה מבינה למה זה מייצר טראומה.

"לבסוף, לא ברורה לי טענת הנשים בהקשר לגזילת הפרנסה שלהן. הן תמיד אומרות שיש להן תארים ומקצועות ושהן בחרו בחשפנות מתוך שלל אפשרויות קיימות ומצוינות. אני לצורך העניין נטולת השכלה לחלוטין ואין לי שום מקצוע. כל מה שיש באמתחתי זה פוסט טראומה מורכבת ואתגרים מנטליים ופיזיים לא נגמרים. נאלצתי לעבור שיקום ארוך, קשה ומכוער שהן טוענות שהן לא צריכות. אני באמת לא מבינה למה פשוט לא ללכת לפחות בינתיים לעבוד באחד המקצועות האחרים שיש להן? הרי הן למדו ומימנו תואר בשבילם, זה נשמע כאילו יש להן המון אפשרויות שאין אותן לכל מאות הנשים שפגשתי בשיקום, שעם חלקן עבדתי בחשפנות".

עצוב שמגזין תרבות של העיר תל אביב – זו שחרטה על דגלה למגר מרחבים נצלניים כמו מועדוני חשפנות – לוקח חלק בהפצת סילופי עובדות ועיוותי תפיסות לגבי תעשיית המין. מדובר בתעשייה שלא תהיה מוסרית לעולם, וזאת בדיוק הסיבה שנורא קל לקבל את הטענות על הלגיטימיות שלה על סמך דיווח ערב אחד בסגנון בורלסק בתיאטרון תמונע. כי עמוק בפנים, רוב הקוראים יודעים שהם נותנים לה יד; אם זה בצריכת פורנו, אם זה בביקור במועדוני חשפנות, ואם זה פשוט בשתיקה לאור הכוח האדיר של האלימות שבה. מה שאנחנו מבינים שאנחנו מאפשרים – מגרד לנו במצפון ולא נותן לישון בשקט.

הפתרון הכי קל הוא להשתכנע שבעצם הכל בסדר ואין מה לדאוג, אתם יכולים להמשיך בחייכם. עסקים כרגיל. כמה נוח להמשיך ולהדחיק את האכזריות שמתקיימת לכולנו מתחת לאף בכל מקום ובכל זמן אבל אנחנו מסרבים לראות. כמה נעים לקבל את הטענות שחשפנות היא כיף שלא פוגע באף אחת, כשמי שמרוויחים ממנו הם מי שמובילים את השיח הזה. במקום זה עלינו לשאול את מי אירועים כאלו וכתבות כאלו משרתים ובמי הם פוגעים. מי מפסיד כסף מסגירת מועדוני חשפנות? ומי מפסידה את הבריאות הנפשית שלה מההתעקשות להנציח את תעשיית המין ויחסי הכוחות האלימים המגולמים בה? מי שמחפשים ומחפשות את התשובות לשאלות כאלו מוזמנים לעקוב אחרי המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות ואחרי ילנה ברשתות, שם אפשר למצוא לא מעט מידע שלא תמצאו באותה כתבה מבלבלת.

>> לעקוב אחר הטיקטוק של ילנה דיוואיין
>> לעקוב אחר האינסטה של מטה המאבק לסחר בנשים ובזנות
>> יהב ארז היא דוברת מטה המאבק לסחר בנשים ובזנות

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בסוף השבוע פרסמנו כתבה על ביקור במופע בורלסק שערכו חשפניות בתיאטרון תמונע כחלק ממאבקן ללגיטימציה. במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות מאמינים...

כניסה ראשונה למקום הציגה מציאות שבודדים הכירו במלואה. מועדון הפוסיקט (צילום: שאטרסטוק)

סיור אל תוך החושך: סודות הפוסיקט נחשפים
הבועה

סיור אל תוך החושך: סודות הפוסיקט נחשפים

קרן JTLV פותחת לראשונה את מבנה הקולוסיאום לציבור הרחב: סיור אוזניות חווייתי של האמנית עלית קרייז ידריך את הקהל בחללים שמספרים את סיפורו של מועדון החשפנות שפעל במקום במשך כעשור

כניסה ראשונה למקום הציגה מציאות שבודדים הכירו במלואה. מועדון הפוסיקט (צילום: שאטרסטוק)
כניסה ראשונה למקום הציגה מציאות שבודדים הכירו במלואה. מועדון הפוסיקט (צילום: שאטרסטוק)
23 בינואר 2020

חצי שנה מאז סגירתו המבורכת של מועדון הפוסיקט וסילוקו מכיכר אתרים, עומד סיור מודרך במקום לחשוף מעט ממה שהתרחש במתחם הקולוסיאום במשך כמעט עשור.

כזכור, בשנים שקדמו לסגירתו של הפוסיקטעמד המועדון במרכזה של מחאה סוערת, בעיקר לאחר שבפשיטת משטרה ב-2016 התגלה כי במקום מתבצעות עבירות של סרסרות ושידול לזנות. כעת הוא נפתח לציבור הרחב לראשונה, במסגרת סיור אוזניות חווייתי שיצרה האמנית עלית קרייז וידריך את הקהל לעבור בין החללים שמספרים את סיפורו של מועדון החשפנות.

מועדון הפוסיקט בכיכר אתרים נסגר!כמה חיכינו להגיד את זה.אבל! לפני החגיגות – הוא נסגר בגלל הסיום התקשרות עם בעלי הנכס,…

Posted by ‎המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות‎ onSunday, July 28, 2019

סגירתו של הפוסיקט התאפשרה לאחר שקרן הנדל"ן JTLV רכשה את הכיכר (ומאז עומדת במרכזו של המאבק נגד התוכנית לבניית מגדלים במקום) וסירבה לאשר את המשך פעילותו של המועדון בשטחה. בהודעה לתקשורת הם מספרים כי "כניסה ראשונה למקום הציגה מציאות שבודדים הכירו במלואה – במבנה הייחודי שתכנן האדריכל זאב רכטר, עתיר קומות ורחב ידיים, הכולל גם קומות תחתונות. לצד חללים פתוחים בחלל המרכזי של המקום, נותרו גם חללים המעידים על הפעילות שהתרחשה בו (בהם גם חדרים אינטימיים הכוללים גם מיטה ומקלחת)".

בחודשים האחרונים העמידה קרן JTLV את מבנה הקולוסיאוםלטובת עמותות וארגונים לשינוי חברתיוהיא מאפשרת להם לפעול במקום ללא דמי שכירות ובחודשים הקרובים מתוכננת פתיחתו לשלל פעילויות ציבוריות במתכונת הרצה. הרעיון מאחורי הסיורים המודרכים במקום נובע, לדבריהם, מהתפיסה לפיה אסור לשכוח מה קרה בכיכר המרכזית הזאת לאורך זמן רב. הסיורים יערכו לקבוצות של 10 אנשים ומעלה ויעלו 35 שקלים. כל ההכנסות מוקדשות לפעילויות החברתיות במקום.

לתיאום הגעה מראש לסיור:ימי א' וג', 19:00-15:00, יום שישי 13:00-10:00;טלפון:058-6790574 (וואטסאפ בלבד);מייל:socialspacekikaratarim@gmail.com

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

קרן JTLV פותחת לראשונה את מבנה הקולוסיאום לציבור הרחב: סיור אוזניות חווייתי של האמנית עלית קרייז ידריך את הקהל בחללים שמספרים...

מאתעדי סמריאס23 בינואר 2020
מועדון הפוסיקט (צילום: shutterstock)

לאפ דאנס במועדוני חשפנות נאסר, האם משהו השתנה בפועל?

לאפ דאנס במועדוני חשפנות נאסר, האם משהו השתנה בפועל?

ההנחיה החדשה של פרקליטות המדינה מהשבוע שעבר, לפיה לאפ דאנס עלול להיחשב במקרים מסוימים מעשה זנות, עוררה את התקשורת. זו מיהרה להכריז שאנחנו בפתחו של עידן חדש. בפועל מתברר ששום דבר לא השתנה והריקודים ממשיכים כסדרם

מועדון הפוסיקט (צילום: shutterstock)
מועדון הפוסיקט (צילום: shutterstock)
5 בספטמבר 2018

בשבוע שעבר התקשורת צהלה בעקבות תקנה חדשה של הפרקליטות וחגגה על הכותרת – מהיום אסור לקיים במועדוני חשפנות "לאפ דאנס". הפרקליטות הנחתה את המשטרה להרחיב את האכיפה נגד מועדוני החשפנות, כך שגם הריקוד על הברכיים ייחשב במקרים מסוימים ל"מעשה זנות" אף שמעשה כזה לא מוגדר בחוק. מה קורה בפועל לאחר הודעת הפרקליטות? "שום דבר לא השתנה. הכל כרגיל", קובע גורם בכיר במועדון הפוסיקט. גם כתב שלנו שנכח במקום באחד מלילות השבוע ציין בפנינו שהחשפניות, רובן ככולן, ביצעו לאפ דאנס כשהן בעירום חלקי.

>> הזונה שאתם מכירים: "עדיין לא סלחתי לעצמי. זה יקרה"

לפי ההנחיה החדשה תינתן למשטרה האפשרות לפעול נגד המועדונים ובעליהם באמצעות צווי סגירה ואי חידוש רישיון עסק. "הרינו לעדכנכם כי הפעילות המתבצעת בעסקיכם, אשר הציבור נוהג לכנותה 'לאפ דאנס' ואשר ביטויה בחיכוך שנועד לגירוי/סיפוק מיני של החשפניות בבאי המקום, ברחבת המועדון וזאת כשהחשפניות בלבוש מינימלי/עירום חלקי וכש'הלקוח' יכול לגעת בהן, עולה כדי 'מעשי זנות'", נכתב במכתב שהוגש לכמה מועדונים בארץ. "למען הסר ספק, המשך פעילות זו בעסקכם יהווה עברה ועילה לנקיטת כל אמצעי שבדין ובכלל זה אמצעים מינהליים".

"הפרקליטות והמשטרה הזמינו כמה בעלי מועדונים והראו לנו סרטון שבו רואים לאפ דאנס ואמרו לנו: 'זה לא'", מתאר את הפגישה הגורם ממועדון הפוסיקט. "הדבר היחיד שהשתנה זה שהלקוחות לא יושבים עם רגליים פתוחות אלא עם רגליים סגורות, על הצד". לשאלה איך אפשר לאכוף את זה לא הייתה לו תשובה. "יש פה קבוצה של נשים שהדבר נוגד את המחשבות שלהן אז הן מפגינות נגד. ברור שהן עושות שלא בצדק, יש כאן סוג של כפייה, כמו כפייה דתית. זה לא יחזיק מעמד. אני מאמין שההחלטה תגיע לעליון ושם יוחלט – כן, כן, לא, לא".

"הדבר היחיד שהשתנה זה שהלקוחות לא יושבים עם רגליים פתוחות" (צילום: shuttertstock)
"הדבר היחיד שהשתנה זה שהלקוחות לא יושבים עם רגליים פתוחות" (צילום: shuttertstock)

כזכור לפני כשנהנשלל רישיון העסק של הפוסיקטבעקבות ממצאים שהראו שבחדרים אחוריים של המועדון ניתנים שירותי מין בתשלום. הגורם מציין כי רישיון העסק היה קיים למעלה משש שנים טרם שלילתו, וכעת הרישיון מאושר על ידי כל הגורמים חוץ ממשטרת תל אביב. ההנחיה החדשה מגיעה בעקבות פסק דין שניתן על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיכל אגמון גונן לפני שנה. "עיריית רמת גן דרשה לסגור את מועדון הבורסה בעיר", אומרת חברת הכנסת ממרצ מיכל רוזין. "בעלי המועדון התנגדו והשופטת החליטה שברגע שיש בידור לצורך סיפוק מיני הוא אינו בידור. יש כאן ניצול, ביזוי והשפלת נשים". לעתירה זו מצטרפת, כאמור, החלטתו של פרקליט המדינה להגדיר מחדש את הלאפ דאנס. "הגיע הזמן שיפסיקו עם התרגילים ומשיכות הזמן. תל אביב צריכה להיות עיר נקייה ממועדוני חשפנות", אומרת חברת מועצת העיר גבי לסקי. "כמו שהצלחנולהפוך לעיר נקייה מכרטיסים שקוראים לשידול זנות, כך לחץ ציבורי יכול להשפיע גם על סגירת המועדונים. התשתית המשפטית קיימת".

"המטרה היא לגרות את הלקוח"

"30־25 ש"ח, זה המחיר ללאפ דאנס", אומרת שני נרדימון, קרימינולוגית שיקומית שעשתה תזה בנושא חשפנות כתת תרבות וראיינה עשרות חשפניות שעובדות במועדונים בתל אביב. "צריך להבין כמה לאפ דאנסים צריכה חשפנית לעשות בערב כדי שזה יהיה רווחי. מלא. המטרה, הן סיפרו לי, היא לגרות את הלקוח כדי שהוא ירצה לעבור לחדרים הפרטיים שעד היום, לפי העדויות, מתקיימים במועדונים מסוימים בתל אביב. הריטואל הוא לגרות אותו, שהוא לא יגמור, בעצם לקיים מעין 'סקס יבש'. המחירים מתחילים מ־ 300 ש"ח והיא חייבת להפריש חלק מהסכום לבעלי המועדון. מה שקורה בחדרים הפרטיים זה הכל – מריקוד פרטי ועד יחסי מין מלאים".

"המטרה היא שהוא לא יגמור וכך לפתות להמשיך הלאה" (צילום: shutterstock)
"המטרה היא שהוא לא יגמור וכך לפתות להמשיך הלאה" (צילום: shutterstock)

נרדימון ממשיכה לתאר את ההצצה לעולם החשפנות שקיבלה בעקבות אינספור שיחות שערכה עם נשים שעובדות בתחום. "לפי הממצאים שלי הרעיון לעבוד בזה מגיע ממגוון סיבות – פגיעה מינית בילדות, טראומות, צורך בכסף מהיר וגם ביטחון עצמי. לא מעט בנות מרגישות כוח וביטחון בגוף שלהן כשהן על הבמה. יש גם מקרים של 'חברה מביאה חברה'". נרדימון אומרת שברגע שנברא הרעיון, מגיעים לריאיון עבודה שבו מסבירים את התנאים ומתחילה העבודה. "יש כמה סוגים של חוזים שעליהם חותמת החשפנית עם הבעלים. יש חוזה שבכל יום היא חותמת על 150 ש"ח ליום כדי לעבוד במקום ויש כאלה שצריכות לשלם 5,000 ש"ח כסכום התחלתי. על כל רווח שהן עושות ביומיום הן מפרישות גם כן רווחים לבעלים. קשה מאוד להוכיח ולאכוף את המעשים האלה, אבל זה אפשרי".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:"המשטרה פועלת באופן גלוי וסמוי למיגור עברות זנות וסרסור ובכלל זה במועדוני חשפנות. משטרת ישראל הודיעה לכלל בעלי מועדוני החשפנות בעיר תל אביב על שינוי מדיניות האכיפה והזהירה בעל פה ובכתב כי תבצע אכיפה ביחס לפעילות המכונה 'לאפ דאנס'. בכלל זאת התקיימו בשבוע האחרון פגישות בין משטרת ישראל לבעלי מועדוני החשפנות בעיר. משטרת ישראל תמשיך לבצע אכיפה נחושה וממוקדת, בהתאם לשיקול דעתה המקצועית והמבצעית".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:"העירייה פועלת בתחומי סמכותה על פי החוק כנגד תופעות של ניצול נשים. בכל הנוגע לרישוי עסקים ידיה של העירייה כבולות, שכן אין לה כלים או סמכות להבחין בין סוגי מופעים שונים במועדונים ולאסור מופעי חשפנות. באשר לפוסיקט – לפני כשנה המשטרה סירבה להעניק רישיון לעסק. על סירוב זה תלויה ועומדת עתירה מינהלית שהוגשה בידי בעל העסק נגד המשטרה ולא נגד העירייה. בדיון האחרון ביולי 2018 נתן בית המשפט ארכה לבעל העסק ולמשטרה למצות את המגעים ביניהם ונקבע מועדון לדיון נוסף ב־13.9".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ההנחיה החדשה של פרקליטות המדינה מהשבוע שעבר, לפיה לאפ דאנס עלול להיחשב במקרים מסוימים מעשה זנות, עוררה את התקשורת. זו מיהרה...

מאתנועם כהן5 בספטמבר 2018
500 שקלים למציצה. צילום: Shutterstock

למרות הדיווחים על שירותי זנות: מועדון הבייבידולס ימשיך לפעול

למרות הדיווחים על שירותי זנות: מועדון הבייבידולס ימשיך לפעול

בשבוע שעבר אישרה עיריית תל אביב את המשך פעילותו של מועדון בייבידולס, למרות העדויות כי בחדרים הפרטיים במקום ניתנים גם שירותי מין בתשלום – ואחרי שהמשטרה המליצה להאריך את ההיתר. זנות במסווה של "חדרי מנוחה" ואלימות נגד נשים: יצאנו לבדוק מה באמת קורה במועדוני החשפנות בעיר

500 שקלים למציצה. צילום: Shutterstock
500 שקלים למציצה. צילום: Shutterstock

מה קורה כשחברי עיריית תל אביב נדרשים להחליט אם לאפשר למועדון חשפנות עם חדרים פרטיים להמשיך לפעול? הם הולכים לבקר בו בעצמם. אבל גם זה לא מנע מוועדת המשנה לתכנון ולבנייה של עיריית תל אביב לאשר בשבוע שעבר את הבקשה של מועדון החשפנות בייבידולס ברחוב אברבנאל, למרות עדויות לכך שהנשים המועסקות במקום נאלצות לספק גם שירותי זנות ללקוחות.

השטח שבו נמצא המועדון מיועד לתעשייה, ולכן הוא זקוק להיתר לשימוש חורג מהעירייה. לפני שלושה שבועות פג תוקף ההיתר ובעליו הגישו בקשה לחידושו. כל חברי המועצה שנכחו בישיבה הראשונה שעסקה בנושא, בחודש יוני האחרון, הצביעו בעד מתן היתר עד 2018. "כשהבקשה הוגשה לראשונה נכתב שהמקום הוא דיסקוטק ולכן חלק מחברי הוועדה הצביעו בעד, כולל הדתיים", הסבירו חברי המועצה גבי לסקי ומיקי גיצין (מרצ).

אך לאחר ההצבעה הראשונה הגיעו לידיהם של לסקי וגיצין עדויות מלקוחות ומארגוני נשים כי במועדון ניתנים גם שירותי זנות, והוא לא משמש רק כמועדון חשפנות. גיצין ביקש לקיים דיון מחודש במתן ההיתר והודיע כי הוא מתנגד לאישור הבקשה. גם לסקי הודיעה שתצביע נגד. "בדיון החוזר הבאתי סרטון שצולם שם וגם רציתי להכניס נציגה מארגון שעוסק בהוצאת נשים ממעגל הזנות שמודעת למתחולל במועדוני חשפנות, אבל חברי הוועדה לא אפשרו זאת", אמרה. גיצין תמך בעמדתה וציין: "בעולם אידיאלי מועדוני חשפנות היו מנותקים מסרסרות, אך זה לא המצב ולכן מוטלת עלינו החובה כנבחרי ציבור לא להעניק להם היתר שיכשיר את פעילותם".

לנוכח העדויות החליטו חברי הוועדה לערוך סיור פתע במקום כדי לגלות אם בחדרים הפרטיים נמכרים שירותי זנות. אלא שהעובדה שפרוטוקול הדיון מופיע באתר העירייה וגלוי לכל קצת סותרת את אלמנט ההפתעה. "כשהגענו למועדון גיליתי לתדהמתי שהסיור היה מתואם מראש", טענה לסקי. "לא הייתה פעילות שוטפת במקום ולא היו נשים שיכולנו לדבר איתן. ביקשתי לעלות לקומה השנייה, שבה יש מה שנקרא חדרים פרטיים עם ספה נמוכה, מראות ושרפרף קטן שעליו נייר טואלט. לי זה הספיק כדי לחזק את העדויות שקיבלתי על מה שמתרחש בחדרים, וזו עילה מספקת לא לאפשר את הפעילות הזאת".

מועדון הבייבי דולס. צילום: יולי גורודינסקי
מועדון הבייבי דולס. צילום: יולי גורודינסקי

שימוש חורג, מאוד

לאחר סיור הפתע עלתה הבקשה לדיון חוזר בוועדה. אסף זמיר שנכח בסיור הצביע בעד מתן היתר למועדון. "בסיור ניתן היה לראות שמדובר במועדון חשפנות, עסק שמדינת ישראל קבעה שהוא חוקי בלי קשר לשאלה מה דעתי האישית", אמר זמיר ל־Time Out. "יתרה מכך, רוב מועדוני החשפנות בעיר מקבלים רישיון אוטומטי מבלי לעבור בכלל בוועדה, והדיון בשימוש חורג נבע מכך שהעסק הוקם במבנה תעשייה. לא היו התנגדויות לבקשה והוועדה לא השתכנעה שמבחינה תכנונית יש מניעה לאשר אותה. תפקיד הוועדה הוא לא לקבוע קביעה ערכית או חוקית לגבי עסקים כאלו ואחרים שעה שהמדינה החליטה שמותר להפעילם על פי חוק. אם רוצים להתנגד לחוקיות מועדוני חשפנות צריך לקבל החלטה כזו בכנסת".

מי שעוד הצביעו בעד מתן היתר לבייבידולס הם חברי המועצה ראובן לדיאנסקי, יהודה המאירי ודן להט, ואילו אהרון מדואל נמנע. כך ההיתר למקום ניתן שוב. "לדעתי הרשויות צריכות להתערב בעסקים בעיר כמה שפחות", אמר מדואל. "הייתי מצביע בעד ההיתר אבל בגלל הטענות שעלו החלטתי להימנע".

אלא שלאחר ההצבעה נפסל קולו של להט משום שלא חתם על מסמך ניגוד עניינים כמתחייב מכל חבר מועצה המצביע בוועדות התכנון והבנייה. לאור פסילת קולו של להט נוצר תיקו בין המתנגדים לתומכים במתן ההיתר לבייבידולס. אך גם בפעם השלישית שנדרשו חברי המועצה לעניין הצביעו רובם בעד – ובסוף השבוע שעבר התקבלה סופית ההחלטה לאפשר למקום להמשיך לפעול.

זמיר עצמו לא נכח בדיון משום ששהה בחו"ל. דורון ספיר, חבר סיעת תל אביב 1 שבראשה עומד ראש העיר רון חולדאי, הצביע בעד . "אנחנו לא משטרת ישראל", הסביר. "ברגע שיש אישור משטרה על העסק הזה, ויש אישור, מבחינתי הוא חוקי. אני לא מחלַק מוסר, התפקיד שלי להוציא רישיונות לעסקים ואין פה קביעה ערכית אלא רק תכנונית. בחדרים הפרטיים האלה יכולים באותה מידה לשבת אנשים ולשתות בירה". גם חבר הסיעה ארנון גלעדי הצביע בעד. "אם במועדון מתקיימת פעילות לא חוקית, תפקידה של המשטרה לטפל בזה", אמר גלעדי. "בסיור ראינו מועדון ריקודים, צעירים, שותים, שומעים מוזיקה. אני לא יודע להגדיר מה זה חשפנות, אני יודע שבערים אחרות בעולם מגדירים את זה כקברט". איתי פנקס, שהצביע נגד הבקשה הסביר: "הקו האדום עובר מבחינתי במקום שבו מופיעים חדרונים אחוריים. כאן מסתיימת האמנות ונפתח פתח לניצול".

מי שחתום על הבקשה למתן ההיתר כבעל הנכס הוא איש בשם דוד לוי. כשביקשנו את תגובתו על הטענות כי החדרים הפרטיים של המועדון משמשים לזנות, הוא הכחיש וטען כי החדרים הם "רק בשביל לשבת". לוי גם הכחיש כל קשר לבעלות על המועדון עצמו אך כשנשאל מיהם הבעלים אמר כי איננו יודע.

"רק 400 ש"ח ואתה תזיין כאן"

כתב Time Out שנכח בסוף השבוע האחרון במועדוני חשפנות בתל אביב חשף עדויות שמהן עולה כי בחדרים הפרטיים בבייבידולס, כמו בחדרים פרטיים במועדוני חשפנות אחרים בעיר, ניתנים שירותי מין בתשלום מהחשפניות העובדות במקום.

"הגעתי למועדון הזה כבר פעמיים רק בשביל לונה", אמר גבר צעיר, לקוח בבייבידולס, שהסביר לכתב כיצד לקבל לאפ־דאנס בתשלום של 25 ש"ח מהחשפנית המכונה לונה. "הן רוצות בסביבות ה־500 למציצה", הוסיף כשנשאל על האפשרות לקבל במקום שירותי מין בתשלום. מאוחר יותר הוא משך את החשפנית לעבר החדרים הפרטיים שבקומה העליונה.

במועדון אחר, ברחוב אלנבי, נחשף הכתב לעדות דומה. "300 עד 500 ש"ח ותקבל מציצה", אמר לו אחד מעובדי המקום. "יש בקומה הזאת גם חדרים". במועדון חשפנות נוסף ברחוב הירקון סיפר אחד הלקוחות בתור לשירותים: "רק 400 ש"ח ואתה תזיין כאן, ואני לא מדבר רק על מציצה. תאמין לי, אני נמצא פה הרבה". החשפניות הצעירות חשופות לא רק לזנות, אלא גם להטרדות מיניות ולאלימות קשה מצד הלקוחות. כך למשל, רק בסוף השבוע האחרון, היה הכתב עד ללקוח שתקף באגרופים ובחניקה שלוש מהחשפניות מחוץ לאחד המועדונים. במקרה אחר, חשפנית צעקה על אחד הלקוחות שנגע בישבנה ללא הסכמתה.

על פי תחקיר שפורסם ב"הארץ" בשנת 2013, אחת הנשים שעבדה במקום זומנה לחקירה בשנת 2009 לאחר שהציעה לשוטר סמוי "מציצה או ריקוד פרטי" תמורת 300 ש"ח באחת מהפשיטות על המועדון. למרות עדותה לא נשלל רישיון העסק של הבייבידולס.

משטרת ישראל מסרה בתגובה לכתבה: "מדובר בבית עסק הטעון רישוי עסקים מאת עיריית תל אביב, רישיון הקיים כבר משנת 2007. משטרת ישראל היא אחד הגורמים הממליצים בנושאים שהם בתחומי אחריותה, ומשעמדו בעלי המקום בדרישות הרישוי ניתנה ההמלצה בהתאם. משטרת מרחב יפתח, באמצעות מחלקת הרישוי, מקיימת בעסקים הטעוני רישוי ביקורות עתיות וכן ביקורות פתע ואף הציבה דרישות מחמירות שמטרתן למנוע כל פעילות אסורה במקום".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בשבוע שעבר אישרה עיריית תל אביב את המשך פעילותו של מועדון בייבידולס, למרות העדויות כי בחדרים הפרטיים במקום ניתנים גם שירותי...

מאתאמיר סומרואיילה חננאל23 ביולי 2015
צ'נינג טייטום

הוא קוסם: ריאיון מיוחד עם צ'נינג טייטום לרגל צאת סרטו החדש

הוא קוסם: ריאיון מיוחד עם צ'נינג טייטום לרגל צאת סרטו החדש

במקום ליפול להתמכרות ולזנות, הפך צ'נינג טייטום את השנים שלו כחשפן לשובר קופות ענקי. עכשיו הוא חוזר עם "מג'יק מייק XXL" ומספר למה גם אחרי שהפך למטאור הוא עדיין לא ממש מבין מה אנשים מוצאים בו. ריאיון

צ'נינג טייטום
צ'נינג טייטום

בגיל 19, אחרי שנשר מהאוניברסיטה, עבד צ'נינג טייטום כחשפן. בערב עבודה ממוצע נדחפו לחוטיני שלו 50 עד 100 דולר בשטרות בודדים. לא קשה למצוא סרטונים מהתקופה הזאת ביוטיוב ולצפות בטייטום מוריד הכל, אבל נשאר עם גרביים, כאילו הוא האח הקטן שלכם שמתאמן בחדר השינה. זה היה בסוף שנות ה־90, ואחרי שנה של חשפנות הוא עזב את המקצוע ועבר להיות רקדן היפ הופ בלבוש מלא, עד שפרץ בגדול בשנת 2006 בסרט "סטפ אפ". הייתם מצפים שלצד קמפיינים של פפסי או למותג האופנה הדושי אברקרומבי ופיץ', קריירת החשפנות תהיה כתם שחור שמעיב על קורות החיים של טייטום, אבל ב־2012 הוא הפך את העבר המפוקפק שלו לשובר קופות, כשכיכב בקומדיה הדרמטית "מג'יק מייק" וגם הפיק אותה. על פי הדיווחים לקח טייטום הביתה 40 מיליון דולר כשהסרט התפוצץ בקופות.

אחת האמירות הנפוצות על טייטום בקרב התעשייה והעיתונאים היא שהוא חכם יותר מכפי שהוא נראה. תמיד חשבתי שזו אמירה קצת מרושעת, אבל גם טייטום עצמו החל ללעוג בשלב מסוים לתדמית הישנה שלו – האח של כולם שמחלק כיפים, מסתובב עם כובע מצחייה על הצד וחושב שהחיים סופר מגניבים. ב"רחוב ג'אמפ 21" הוא משחק שוטר סתום כל כך שלא זוכר אפילו איך להקריא לעצורים את הזכויות שלהם. במציאות אתה לא יכול להיות טיפש ולייצר גל של הצלחות כמו זה של טייטום, אחד השחקנים המעטים בהוליווד שעשו שלושה סרטים ברצף שגרפו יותר מ־100 מיליון דולר ("מג'יק מייק", "לא תשכח" ו"רחוב ג'אמפ 21") ואז המשיך לתפקיד עם ביקורות מהללות ודיבורים על אוסקר ב"פוקס־קצ'ר". עכשיו מגיע לאקרנים "מג'יק מייק XXL" – סרט ההמשך שלוקח את חבורת הגברים המסוקסים והמבריקים משמן תינוקות לכנס חשפנות בפלורידה כדי לתת הופעה אחת אחרונה.

במפגש פנים אל פנים, טייטום נראה לא פחות מדהים מאשר על המסך הגדול. במלון בלוס אנג'לס שבו הוא מתראיין לקראת יציאת הסרט, הוצאה המיטה אל מחוץ לחדר. התיאוריה שלי היא שמישהו היה מודאג שאחת העיתונאיות תשליך את עצמה על טייטום ותגרור אותו לעבר המיטה. נגיד את זה כך – אם מיכלאנג'לו היה בחיים, הוא היה מפסל את טייטום במקום את דוד (או אולי את ג'ו מנגניילו, שמככב לצדו של טייטום בסרט ובמהלך הריאיון עובר במסדרון ונושא באבירות את תיק האיפור שלו). לטייטום יש צוואר של מתאבק וקו לסת שנראה כמו נוף הררי. לא עושים גברים כאלה יותר. ואם זה לא מספיק, הוא מנומס וכריזמטי בטירוף.

כשצילמת את "מג'יק מייק XXL" התנזרת מאלכוהול ומג'אנק פוד. זה היה קשה או שאתה גם ככה טיפוס של "הגוף הוא מקדש"?

"אתה צוחק? יש לי עכשיו בקושי קובייה אחת בבטן ואפילו היא לא קשה. אני אוהב אוכל ואני אוהב להתענג עליו. לאשתי יש חשקים לאוכל בריא, אבל אני ההפך המוחלט. גדלתי בדרום ארצות הברית ואכלתי מלא צ'יטוס. גדלתי על אוכל מעובד, מלא סוכר ומלח, אבל הייתי ילד רזה. בשלב מסוים אתה מגיע לגיל שבו אתה מתחיל לשתות בירה ופתאום המשקל עולה. ב'מג'יק מייק' לא יכולתי להסתיר את זה, זה לא כמו רוב הסרטים שבהם אם אתה מופיע בעירום זה מקסימום כדי ללכת מצד אחד של המיטה לצד השני, ואתה יכול להסתפק בלהכניס את הבטן".

אז אתה לא ממהר לחזור לכושר.

"לא התאמנתי פעם אחת מאז 'מג'יק מייק', אבל אני יודע שאני אצטרך לעשות את זה שוב. אני לא שחקן מספיק טוב כדי לשחק בסרט מבלי להוריד חולצה, אז אני פשוט מחכה עד שלא תהיה לי ברירה".

לא השתמשתם בכפילים?

"לא! אין אף כפיל ב'מג'יק מייק'. אני נשבע".

בסרט החדש מייק והחבורה נוסעים לכנס חשפנים. יש דבר כזה?

"כן, זה קיים. אני לא יודע למה קוראים לזה 'כנס'. זה לא שיש להם דוכנים עם אנשים שמציגים את המילה האחרונה בטכנולוגיית החשפנות. הייתי בשניים כאלה, ומדובר ב־2,000 נשים שמתכנסות בהאנגר ענקי בקרוליינה, באזור הכי שמרני ונוצרי בארצות הברית. זה משוגע".

היית חשפן בצעירותך. הרגשת תחושת השפלה כשעלית לבמה עם התחת שלך מתנדנד מתוך החוטיני?

"לא! אי אפשר להשפיל ילד בן 19 שבחר להיות שם. זה לא שהסתובבתי ברחובות ועבדתי כחשפן כדי לשלם את שכר הדירה. ההורים שלי יכלו לעזור לי בכסף, אבל נהניתי להופיע. זה היה הדבר הראשון שאי פעם עשיתי על במה. מה שכן, לא ממש אהבתי את החלק של הורדת הבגדים. אתה יכול לראות את זה בסרטונים ביוטיוב – ברגע שאני מוריד את הבוקסר אני בורח מהבמה".

"מג'יק מייק" היה להיט היסטרי. זו בטח הרגשה טובה שסרט שמבוסס על החיים שלך הופך להצלחה.

"זו הייתה חוויה חוץ גופית. לא הייתה לנו שום דרך לדעת שהסרט הראשון יצליח כל כך. אני חושב שקצת רכבנו על ההתעניינות סביב '50 גוונים של אפור'. תפסנו טרמפ על הגל הזה".

נרמז בסרט שנשים הולכות לצפות במופעי חשפנות מסיבות שונות מגברים. אתה מסכים עם זה?

"כן, וזה מעניין מאוד. אני חושב שאנשים חכמים ממני יסבירו את זה טוב יותר, אבל איך שאני רואה את זה – גברים הולכים למועדוני חשפנות בשביל הגשמת פנטזיה. זה חד ממדי וויזואלי מאוד. כשנשים מסתכלות על חשפנים, זה קצת כמו מופע ליצנות. הן יותר צוחקות על הסיטואציה מאשר מפנטזות".

בוא נדבר על "פוקס־קצ'ר". היה לך חשוב להוכיח לאנשים שאתה יכול לעשות גם תפקידים רציניים?

"כן, ממש נלחמתי על התפקיד הזה. אמרתי 'שימו אותי בחדר חשוך עם מי שזה לא יהיה שאתם שוקלים לתפקיד ומי שיצא משם בחיים יקבל אותו'. אני חושב שנלחמתי על זה שיאהבו את העבודה שלי, שיכבדו אותי. רציתי לעשות פעם אחת משהו שהוא טוב מספיק, שאנשים יעריכו".

ב־2013 עשית ארבעה סרטים ברצף ומאז הופעת בעוד סרטים. יש מצב שאתה עובד קשה מדי?

"אני לא עובד קשה מדי, אבל כן, אני עושה יותר מדי דברים. אני כמו ילד שמן בבופה – אני בטוח שאני יכול לאכול הכל. אבל זה שאני יכול לא אומר שאני צריך. זה שיעור ממש חשוב לחיים, שהפנמתי מאז שיש לי ילדה".

בתור ילד חלמת להיות מפורסם? התאמנת על נאום האוסקר שלך מול המראה?

"ממש לא. זו לא הייתה הילדות שלי. לאבא שלי הייתה חברה לריצוף גגות עד שהוא נפצע בגב, ואימא שלי עבדה בבנק. אני לא חושב שהם בכלל האזינו למוזיקה. הייתי בקטע של ספורט, לא הייתי תלמיד טוב כל כך אז הייתי משחק בחוץ הרבה. השאיפה שלי הייתה לקבל מלגת פוטבול לקולג'".

אז מה קרה?

"הגעתי לשם, ואז הכתה בי ההבנה שזה לא מה שאני רוצה לעשות. השנתיים הבאות היו של חשפנות ומסיבות, ניסיתי למצוא את עצמי וקפצתי לתוך מאורת הארנב".

כמה עמוק?

"מספיק עמוק, תהיה בטוח. יש לי מזל כי יצאתי ממנה בלי צלקות ובלי בעיות התמכרות. לא כל החברים שלי הצליחו לעשות את זה. החבר הכי טוב שלי מאותה התקופה כבר לא איתנו. זה מסוג הדברים שאחר כך אתה שואל את עצמך – איך זה לא קרה לי בלילה ההוא כשעשיתי את כל הדברים האלה? כשאני חושב על התרחישים שהביאו אותי לשם, אולי אני בעצם לא יכול לקרוא לזה מזל. אני לא אדם דתי, אבל אני כן רוחני".

כל מי שראה אותך כורע על ארבע ומשחק עבד מין בקולר כלבים בסרט "סוף", ינחש שאתה לא לוקח את עצמך יותר מדי ברצינות. זה נכון?

"כן. אחרי גלובוס הזהב או אחד מטקסי הפרסים האחרים ישבתי בבר עם בנדיקט קמברבאץ'. שתינו בירה ואמרתי לו 'זה משוגע, זה פסיכי, אני לא מאמין שאני פה'. אני מעריץ ממש גדול שלו ובכלל של שחקנים בריטים, הם כל כך מלומדים. הם יכולים לדבר על איזה מחזה שבחיים לא שמעתי עליו, ואני אומר לעצמי 'לעזאזל! אני לא מאמין שאני מנהל שיחה עם אנשים כאלה, אמנים אמיתיים'. איכשהו הגעתי לכאן. זה משונה".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

במקום ליפול להתמכרות ולזנות, הפך צ'נינג טייטום את השנים שלו כחשפן לשובר קופות ענקי. עכשיו הוא חוזר עם "מג'יק מייק XXL"...

מאתTime Out לונדוןוקת' קלארק19 ביולי 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!