מכירים את שירי הדאנס-פופ האלה שמדברים על לרקוד, לחגוג, לשתות, להרים כוסות באוויר, להיות צעירים ופרועים? כאלה שהמילה "tonight" ככל הנראה חוזרת בהם כמה וכמה פעמים? אם קפץ לכם לראש שיר שיצא בין השנים 2010-2007 – יש לכך סיבה: כלכלה.

>> פסטיבל הבלוק: כל כך הרבה די.ג'ייאים מחו"ל לא ראינו כל 2024

המשבר הכלכלי העולמי של 2007–2009, שנגרם מהתפוצצות בועת הנדל"ן בארה"ב, כונה "המיתון הגדול" והשפיע על כל תחומי החיים -. ובהם גם המוזיקה. שירים כמו Just Dance של ליידי גאגא, Tik Tok של קאשה ו-I Gotta Feeling של בלאק אייד פיז – ולמעשה כמעט כל שיר שעסק בלברוח מהמציאות ולחגוג (טונייט, כמובן!) – הפכו ללהיטי ענק בזה אחר זה וחרכו את המועדונים. צעירי דור המילניום, שנפגעו ישירות מהמשבר, מצאו נחמה במוזיקה האסקפיסטית. קאשה, למשל, שרה על כך שהיא מצחצחת שיניים עם בקבוק ג'ק דניאלס, ובכך העניקה אישור סמלי למאזיניה לצאת, לבלות ולשתות – גם כשהם מתקשים לשלם את החשבונות שלהם.

במהלך העשור שלאחר מכן הפופ הפך למורכב ומגוון יותר, בעוד שהדאנס-פופ נסוג לאחור לטובת סאונד שמושפע יותר מהיפ-הופ ו-R&B. הפופ של סוף שנות ה-2000 ותחילת העשור הבא כונה "Recession Pop" ("פופ מיתון") והפך עם הזמן למושא ללעג וזלזול, במיוחד בקרב דור הטיקטוק שגדל על מוזיקת מיינסטרים עם ליריקה משמעותית יותר.

התפנית חלה כאשר במהלך 2024 צבר המונח "Recession Pop" יותר אזכורים ברשתות מאי פעם, והטון הלועג התחלף בטון נוסטלגי הצמא שוב לאסקפיזם. השילוב של כלכלה בלתי יציבה, מגפת הקורונה ומציאות פוליטית מורכבת יצר תחושת חוסר ודאות שמזכירה את תקופת המיתון הגדול. בדיוק כמו באותם ימים רחוקים לפני כמעט 20 שנה, צעירים מוצאים עכשיו נחמה בפופ קליל ומרקיד שמציע בריחה זמנית מהמציאות.

מספר האזכורים של המונח "Recession Pop" באינטרנט על ציר הזמן

בשנה שעברה יצא Brat, אלבומה של צ'רלי XCX, שסימן את שובו של פופ המיתון למצעדים ולמיינסטרים. בעוד שכוכבות פופ אחרות התאמצו להיתפס כעמוקות ומהפכניות, צ'רלי בחרה דווקא לשיר על סמים ומסיבות, כשהיא עטופה באוטו-טיון כבד וביטים מסונתזים – ממש כמו שעשו כוכבות הפופ 15 שנה לפניה. האלבום הוליד את טרנד ה-Brat Summer, שמבוסס למעשה על אותם עקרונות שהפכו לפופולריים בקרב דור המילניום בזמן המיתון הגדול – לחגוג את החיים ולהיות פחות אחראיים.

לפי כל הסימנים, 2025 מסתמנת כשנת הקאמבק של Recession Pop. בסילבסטר האחרון, במשדר הנצפה ביותר בארה"ב, Dick Clark's New Year's Rockin' Eve, הופיעה קאשה עם המנון המיתון שלה Tik Tok בן ה-15 שנה. במקביל, הסינגל החדש של ליידי גאגא, Abracadabra, הופך להצלחה מסחררת דווקא בגלל הדמיון שלו ללהיטי העבר שלה מתחילת העשור הקודם, כמו Bad Romance. רק בשבוע האחרון הודיעו הראפרית דב (Dev) ו-The Cataracs – ההרכב שאחראי על להיטים כמו Like a G6 ו-Bass Down Low – על קאמבק ראשון לאחר למעלה מעשור של שתיקה. בהצהרה המשותפת כתבו "It's 2010 in 2025" וסיפרו על כך שהחיבור הגיעה מדרישת קהל לאותה המוזיקה שהוציאו בתחילת דרכם.

ומה אצלנו? דומה, אבל שונה. הישראלים, אולי יותר מכל אוכלוסיה אחרת כרגע, זקוקים לאסקפיזם. בשנה הקרובה ייתכן שנראה גל של "פופ מלחמה" – מוזיקה שתעסוק בהכול חוץ מהמלחמה. רמזים לכך הופיעו כבר השנה, כאשר דווקא השירים הפופיים והקלילים ביותר זכו להצלחה הגדולה ביותר, על חשבון בלדות ושירים שמתייחסים ישירות למציאות הנוכחית.

החל מ"נאדי באדי" של שחר טבוך, "צ'יק צ'ק" של סטטיק, "תמיד אוהב אותי" של ששון שאולוב, ועד ל"לא לפנות אליי" של נסרין, שמאכלס כעת את המקום הראשון בגלגלצ – נראה שגם הקהל הישראלי מחפש מוזיקה שתאפשר לו להתרחק, ולו לרגע, מהכבדות של היומיום. הקהל לא מחפש שירים שידברו על המציאות – אלא כאלה שיעזרו לו לשכוח אותה. ההיסטוריה מוכיחה שאסקפיזם בתרבות ואמנות בכלל ובמוזיקה בפרט אינם ניתוק מהמציאות, אלא דווקא תגובה ישירה ודרך הכרחית להתמודד איתה. כוכבי וכוכבות הפופ צריכים לקחת זאת בחשבון אם הם שואפים להצלחה מסחרית.

• ❤ תרבות
• פופ
• מוזיקה
• ליידי גאגא
• משבר כלכלי
• יוקר המחייה

נו מה – עד שאנחנו ראשונים במשהו, ברור שזה יהיה תואר מפוקפק: השבוע הוכרז כי ישראל הפכה רשמית למדינה הכי יקרה ב-OECD. אין ספק, מדובר בהישג הכי גדול של נתניהו. אז כן,הכול בישראל יקר מדי, אבל יש כמה דברים שיקרים באופן מכעיס במיוחד, בין אם הם יקרים באופן חסר פרופורציות, ובין אם הם יקרים ביחס להיותם מוצר צריכה בסיסי ובין אם הם יקרים מדי סתם כדי לעצבן אותנו. אנחנו מתביישים להציג את הרשימה הכי מבאסת שלנו.

שכ״ד

טוב נו, מה חשבתם? כבר שנים מזניחים את שוכרי הדירות, עד למצב בו 7000 ש״ח לזוג זה כבר סטנדרט השכירות בעירנו, גם באזורים שנחשבו בעבר זולים, והוא רק ממשיך לעלות מחוזה לחוזה ומשנה לשנה. גם חדר בדירת שותפים מגיע ל-3,000 ש״ח בקלות. אה, וחשבתם לגור לבד? חחח, בהצלחה עם למצוא משהו בפחות 5,000 ש״ח. בעצם, בהצלחה עם למצוא משהו, נקודה. תתחילו להתרגל לרעיון של דירת גלריה.

שווארמה

במעבר חד מהשכ״ד, בואו נדבר על שווארמה. קורת גג זה אולי בסיסי, אבל שווארמה זה כבר קריטי, ומאוד נדיר למצואשווארמה בעיר בפחות מ-40 ש״ח, ויש כאלה שגם מתנשאות לפחות ל-60 ש"ח ומעלה עבור פיתה שווארמה. כן, איציק הגדול – אנחנו מדברים עליך. לא יתכן שזלילת שווארמה בפיתה הפכה למותרות, זה סטריט פוד! סיבה לצאת לרחובות ולמחות.

קריספי צ׳יקן

עוד בגזרת הסטריט פוד, הגיע הזמן לדבר על תמחורו של הקריספי צ׳יקן. מדובר בעוף פריך ומטוגן המוגש בלחמניית בורגר, כולל רטבים דומים, תוספות דומות, וכמובן גם מחיר דומה לזה של ההמבורגר, ועומד על סביבות 55-60 ש״ח. אבל מה לא דומה? מחיר העוף לעומת מחיר הבשר – אנחנו יודעים שעוף זול בשלושים אחוזים לפחות, אז למה זה לא מגולם במנה? שאלה יפה. התשובה היא – כי אפשר.

טיפול נפשי

מרוב יוקר מחייה, כולנו צריכים איזה טיפול טוב. רק שיש בעיה – טיפול פסיכולוגי בעיר עומד על כ-450 ש״ח, ואף צפונה מזה. נכון, יש קופת חולים שניתן דרכה לגשת לטיפול מוזל, אבל ניסיתם זאת לאחרונה? רשימות ההמתנה מלאות עד אפס מקום, אולי במקרה הטוב יחזרו אליכם ב-2026, ולא כל המטפלים המסובסדים באמת יכולים או רוצים לעזור לכם. אגב, גם טיפול במחיר רגיל לא ממש פשוט למצוא כאן, אז שיהיה לנו ולנפש העדינה שלנו בהצלחה.

מוניות

מוניות מעולם לא היו זולות, זה נכון, אבל בואו לא נשכח שהם חלק מרכזי מהתניידות בעיר, במיוחד אם סוגרים לנו את הרכבת הקלה בסופ"ש. חוץ מזה, כניסתן של גט טקסי ויאנגו אמנם הקלו על מציאת מונית במהירות, אבל גם הוסיפו לכל נסיעה שגרתית לפחות שבעה ש״ח. ויש גם תעריף שבת, תעריף לילה, תעריף מזוודה, תעריף נוסע שלישי, תעריף התייקרות הדלק, תעריף הנהג התברבר במכוון או לא, תעריף תיירים ותערוף את הראש שלנו.

חנויות נוחות

איכשהו כל ביקור ב-AM:PM, טיב טעם, סופר יודה או חקייניהם מגיע ל-70 ש״ח בקלות. שלושה מוצרים בלחץ, 70 ש״ח. זה ללא ספק המחיר שאנחנו משלמים על כך שהחנויות הללו משרתות אותנו 24/7, ואנחנו באמת מעריכים את זה – אבל האם זה שווה את המחיר. כולנו יודעים שלא, ושזה לא עוצר אותם מלטפס אט אט למעלה. במאנץ' הבא שלכם, תחשבו כמה דופקים אתכם מול תפריט סופר רגיל.

קפה

איכשהו כוס קפה הפוך יכולה להגיע בקלות ל-16 ש״ח, וכבר ראינו בעיר גם כאלה ב-21 ש״ח. לא מעניין אותנו חלב נאקות או גרגר מתימן שעוצב לבדיוק לצורת הראש שלכם – קפה פשוט לא יכול לעלות ככה! הוא אפילו לא משביע! שלא לדבר על גזל הקרח של הקפה הקר, שעולה בממוצע 18-19 ש״ח, על פאקינג קרח!!! טיפ מאיתנו: תזמינו אספרסו על קרח, ותרכיבו בעצמכם קפה קר למהדרין.

יין

ואם כבר משקאות נדרשים, אז גם יין. כולנו שמענו על היין באיטליה או צרפת שעולה שני יורו בסופר, או וגג 5-6 יורו במסעדה. וכן הוא טוב באמת, לא של סגל. בעירנו נדיר מאוד למצוא בקבוק יין טוב בפחות מ-150 ש״ח במסעדה או בבר, וזה מבאס בעיקר כי אנחנו באמת ממש צריכים להטביע את היגון באיזשהי דרך, וגם הבירה יקרה פה. נו, נאלץ להישאר במבצעי 3 ב-100 של חנויות היין ולשתות כמו מסכנים על הספסל.

הקלאב

מסיבות פה הפכו יקרות לאללה. גם אם אתם ברשימות, כל העניין צפוי לעלות כמה עשרות שקלים לכניסה לפחות, אם לא מעל המאה – וזה עוד לפני האלכוהול, המים שעולים 15 ש״ח, הטיפ ובטח לבטח המאנץ' שאחרי (כי ראינו מה קורה לארנק כשנכנסים לאמפם). וזה עוד מבלי להתייחס למסיבות הענק שמתקיימות בפארקים, בהם תצטרכו להיפרד מלפחות 350 ש"ח כדי להתחיל ולפזז בחום. עפרה, הגזמת.

תספורת

תספורת נשים בתל אביב עולה בממוצע 400 ש״ח, בעוד שתספורת גברים עומדת על 150 ש״ח בממוצע. מבלי להיכנס לקרב המגדרי של מי צריך לשלם יותר, אפשר להסכים כולנו שזה יותר מדי כסף עבור תספורת. יאללה, חוזרים לימי תספורת הקערה.

• יוקר המחייה
• ❤ תל אביב
• נלחמים ביוקר המחיה
• איציק הגדול

יוקר המחייה חונק את כולנו. ובתוך יוקר המחייה יש קטגוריה אחת ששנואה עלינו במיוחד – יוקר הדיור בתל אביב. למצוא דירה בעיר הפך לפרויקט רציני, ואי אפשר לגשת לפרוקיט כזה לגמרי לבד. עיריית תל אביב-יפו יוצאת במהלך חדש (ודי נדרש) על מנת להקל על ציבור השוכרים – יחידת הצעירים והצעירות בעיריית תל אביב מציעה שירות חדש של ייעוץ משפטי בעלות מסובסדת לשוכרי דירות. השירות יתקיים במגוון מרכזי הצעירים בעיר, ואף יגיע למתחם WeWork. אנחנו כבר עם דף שאלות ביד מוכנות לפגישה.

השירות נקרא "עונת מעבר", על שם העונה בה כולנו עוברים דירה (מזדהים?), ולמרות שהיה קיים עד כה במזא"ה 9, כעת העירייה החליטה להרחיב את השירות הפופולארי לכל רחבי העיר במהלך חודשי יולי-אוגוסט. העלות היא כמעט חינמית – 50 ש"ח למפגש של 45 דקות של שיחה עם עורך דין – כניסיון להקל צעירי וצעירות העיר, ש-80% מתוכם שוכרים דירה. השירות נעשה בשיתוף פעולה עם לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב.

מה זה בעצם אומר "ייעוץ משפטי בעלות מסובססדת לשוכרי דירות" ולמה אתם צריכים את זה? ובכן, אם אתם חוששים או נתקלים בבעיה בעת קריאת החוזה, לא תמיד מבינים במה מדובר בסעיפים מסוימים, או אפילו סתם רוצים להבין יותר את זכויותכם – תוכלו להיפגש עם עורכי דין מומחים בעלות מגוכחת ביחס למגזר הפרטי, ולהתייעץ איתם על כל דבר וסוגיה שקשורה בשכירות החל מהחוזה, זכויות וחובות שונות, וכל עצה שתצטרכו בנוגע לאפשרויות שעומדות בפניכם, כל עוד אתם השוכרים כמובן. השירות אינו כולל ייצוג בבית משפט או כתיבת מכתבים על ידי עורך דין, אבל כן תוכל לדעת עם בעל הבית החדש (או הישן) מנסה לדפוק אתכם, מבחינה משפטית כמובן.

כל הטוב הזה הולך להתקיים בכמה מוקדים שונים בעיר ובמגוון תאריכים שבהם תוכלו לשריין לעצמכם פגישה טובה שתענה על כל השאלות שמעולם לא העזתם לשאול. תוכלו לקבוע פגישות בלונדון מיניסטור, ביד אליהו, בקרית שלום, בשכונת התקווה, ביפו, ברמת החייל ובמרכז העיר.

לפרטים נוספים והרשמה

• הבועה
• יוקר המחייה
• נדל"ן
• דיור
• עיריית תל אביב