>> יולי גודיי (תעקבו דחוף) היא זמרת-יוצרת ומלחינה, מנחת סדנאות כתיבה ועיתונאית. את הפנים שלה אתם בטח מכירים כדוגמנית ושחקנית או משנים בסצנת הלילה של העיר, כשאירחה אתכם לדרינק. בסינגל החדש שלה, "ביי", מתוך אלבום הבכורה שבדרך, היא הופכת את הביקורת עליה ("משוגעת") לדבר סקסי, ולא נשארת חייבת למי ששבר לה את הלב.

>> סתלבט בקיבוץ בעיר והופעות חינם בפארק // העיר של שימי אטיאס
>> וואן וומן שואו מושלם ובורקס שקפא בזמן // העיר של גיא ברטשניידר
>> קבב של נהגת משאית וחנות שהיא נכס תרבות // העיר של קורין אברהם

העיר שלי מהממת. גם שרוטה קצת, אבל מהממת. תל אביב היא אהבת נעוריי. עברתי לכאן בגיל 19, חיילת, מהקיבוץ בצפון. התאהבתי ולא עזבתי אותה עד היום, כבר עשור ושנה. כאן יכולתי לגלות מי אני, במקום שבו מותר להיות הכל. העיר הזו בשבילי היא חופש, ונכון שאנחנו בועה ובמירוץ העכברים, אבל פה באמת מגשימים חלומות (בדם, ארנונה,יזע ודמעות).

1. המגדלור

הספוט הכי אוטופי בסוף העיר לתפוס בו קפה או אפרול שפריץ – תלוי בשעה – וליהנות משמש מושלמת, שקיעה על הים, לפעמים גם לרקוד לצלילי הופעה מגניבה, או לתפוס הקרנה של סרט בקיץ. מרגיש כמו במאליבו, אבל ליד הבית, תל אביב הסאחית במובן הכי טוב. גיליתי את הספוט כשעברתי לצפון הישן ואני הולכת אליו ברגל דרך פארק הירקון, בו אני מטיילת עם הכלב בכל יום, כותבת שירים, ומסתכלת על ברווזים ועצי אקליפטוס שמזכירים לי את הקיבוץ. קצת שלווה זה מאסט לאיזון מול הקצב המטורף פה.

2. ג'אז קיסה

המקום שישלח אתכם בזמן ל-1950 ברגע קסום אחד וימשיך לספק את הסחורה בימים הנכונים, שוב ושוב. זה לא סטוץ, זה ריליישנשיפ מהמם, אבל כזה שלא נגמר בחתונה כי הקיסה לא עושה מונוגמיה, היא פרי ספיריט. עיצוב הרטרו המדוייק, מערכת הסאונד הוינטג'ית, הברמנים, המוזיקאים – אייל שני יודע מה הוא עושה. זהו בהחלט הג'וקר שלי להופעת ג'אז אינטימית ודרינק על הבר. להאזין לחברים וקולגות עושים אומנות ואהבה עם הכלים והתווים. אין במה, זו כמעט הופעת סלון, הגבולות מטושטשים, והזכרונות תמיד טובים, אפופים בסקס אפיל.
דרך יפו 9 תל אביב

3. לה טיגרה

הפיצה הכי טובה בעיר ולא תשכנעו אותי אחרת. הכרתי אותם כשגרתי בפלורנטין, הם היו שכנים שלי בבניין והתמכרתי. הממלכה המנומרת שפעם בשנה אוספת אליה אנשים בלבוש מנומר למסיבה איטלקית של פיצות ללא תחתית ואפרול שפריץ מהחבית (כן, יש דבר כזה), שהכי כיף להגיע אליהן עם חברים על קיבה ריקה. פיצה נאפוליטנית מבצק מושלם ותוספות ייחודיות בין מתוק לחריף, אווירה של דרום איטליה פוגשת ניו יורק, האירוח אדיב, הצ'ייסרים לימונצ'לו, והבעלים אנשים טובים שאוהבים את מה שהם עושים.עכשיו נפתח סניף בצפון הישן קרוב אליי, כך שאנחנו שכנים שוב.
פרנקל 9 תל אביב // אלקלעי 5 תל אביב

4. צ'לסי

חנות יד שנייה ווינטג' עצומה בשכונת לבונטין (כן יש גם קומה שלמה לגברים), שלהסתובב בה תמיד גורם לי להרגיש קצת קארי בראדשו. אני אוהבת לבטא את עצמי דרך בגדים ולוקים, ואני קוראת לארון האישי שלי מחסן התחפושות, הארון העצום שלי שמשתרע על חצי דירה. כל חצי שנה אני מרימה מכירה גדולה ושולחת פריטים גם לצ'לסי, שנמכרים אצלם ואז אני קונה מהם בכסף שמצטבר. לארון האישי שלי נוספו לאורך השנים פיסים מטורפים מצ'לסי (כמו תיק עור של דניאלה להב וג'קט וינטג' רקום של DKNY) ואז כששואלים "מאיפה?" אפשר להתנשא ולהגיד שזה וינטג' ויד שנייה, הכי כיף.בנוסף, כל מה שלא הולך למכירה נשלח לתרומה ובעיקר למקלטי נשים – שזו מטרה נעלה.
‎מקווה ישראל 22 תל אביב

5. אזולי בר

הבר השכונתי בכיכר מסריק שיגרום לכם להרגיש שהגעתם הביתה. בר משפחתי של שלושה אחים, שריונרים מילואימניקים, שבזמן המלחמה בנות הזוג שלהן תפעלו את המקוםבמסירות רבה ואווירה גבוהה. קוקטיילים מתפריט שבנו יוצאי הבושוויק, בירות והכי חשוב שניצל נדיר בחלה בשישי בצהריים לצלילי מוזיקה נוסטלגית. משפחת אזולאי חברים שלי מהצפון, אבל האהבה האמיתית בינינו גדלה כשנתקענו יחד כשכנים בפלורנטין והרמנו מסיבות רוויות מרגריטות קפואות בחצר שלי נון סטופ. כן, המשטרה הגיעה לבקר הרבה. זה היה רק עניין של זמן עד שיקחו את כישרון האירוח והקרחנה שלהם ויפתחו לו בר כחוק.
שדרות מסריק 16

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

בהקשר תשתיות:וואו כמה שהייתי רוצה שבניית הרכבת הקלה תסתיים כבר. מעל לשלוש שנים אזור הצפון הישן ומה שהיה כיכר מילאנו הירוקה והיפה נותר הפוך, מוזנח, מוצף, מרעיש ובעיקר לא מתקדם לשום מקום.
בהקשר תרבותי:הלייט נייט בתל אביב פשוט גווע אל מותו. נותרו מקומות בודדים בעיר שנותנים מענה מהנה וראוי לציפורי הלילה (פוסטר, שחורי, מוזמביק) ומלבדם העיר איבדה את הקסם שלה אחרי חצות וחבל.מי שירים את הכפפה ירוויח קהל שצמא למקום חדש וטוב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המחזמר "הסוף"שראיתי כבר פעמיים – בכיכובן של ג'וי ריגר וגם של דנה פרידר (שתיהן נפלאות) – הוזמנתי על ידי חברים שמשחקים ומנגנים בו, ובאחרונה לקחתי תלמיד שלי לפיתוח קול שחולה על מחזות זמר ואת אחותו, התיישבנו בשורה הראשונה וזו הייתה חוויה מיוחדת בשבילם. מחזמר שעוסק במוות, מאניש אותו ועוטף בשירים יפים באופן הומוריסטי – זה מצרך חיוני אחרי מלחמה.הופעה נוספת שנהניתי ממנה מאוד הייתה של המנצח המבריק להב שני עםהפילהרמונית שאירחו את נגנית הכינור סאיאקה שוג'יבהיכל התרבות, הדייט הכי שווה שהבסטי יכלה לקחת אותי אליו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
זה מאוד רנדומלי, אבל התאהבתי בסדרהThe Crownעל המלוכה הבריטית בזמן שעבדתי עם ערוצי החדשות והתקשורת האנגלים במלחמה (BBC ביניהם). היה מעניין לספוג הקשרים תרבותיים, כי מלבד אהבתנו המשותפת לתה אין לבריטים שום קשר לטמפרמנט הישראלי-רוסי שלי. אבל התאהבתי, וכמו בכל פעם שאני מתאהבת – כתבתי שירים. אז יש כבר אלבום באנגלית פואטית בעבודה. יש בו לא מעט ביקורת לצד הרומנטיקה, כיאה לי.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני תורמת באופן קבוע לעמותת "לחיות בכבוד" שדואגת לניצולי שואה לארוחות חמות עד הבית וביקורים. הנושא קרוב ללבי בתור נכדה לעולים ניצולי שואה וחסידי אומות עולם. אני והמשפחה זכינו לדאוג לסבים באהבה ומקרוב, אבל נשבר לי הלב לחשוב על אלו שמזדקנים ללא משפחה, תמיכה או אמצעים. הם ממש זקוקים לעזרה שלנו, הצעירים, וחברה נמדדת בכבוד שבה היא דואגת לקשישיה. תזכרו שהתרומה נמצאת בכל מקום מתחת לאף שלנו – מספיק לעשות מחווה יפה שמסתכמת בחיוך ו"מה שלומך", כוס קפה או עוגייה למנקה המדרגות שלכם בבניין, למטאטא הרחובות, או השומר בבית הספר של הילדים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לאמנים של העיר! ולאנשי הקולינריה והתרבות – הלב הפועם של תל אביב. אנחנו הראשונים לחטוף כל מהלומה (קורונה, סגרים, מלחמות ללא סוף) והאחרונים להשתקם, אבל בלעדינו אין נשמה.בנימה זו שאוט-אאוט לשי הנסב, צלמת מוכשרת שיוצרת בלופט המוקפד והעצום שלה בדרום העיר, אותו היא פותחת שלוש פעמים בשנה בחגים לחברי קהילת האופנה והתרבות למסיבות קונספט שהן באמת חגיגה של לוקים נועזים, ריקודים, אנשים טובים ושמחת חיים.

ושאוט-אאוט נוסף לשרון כהן, השף של שילה, שפתח עכשיו את קפה שילהבקשב רב לצרכים של צעירי העיר, ולא מפסיק לעמוד ולדברר את דעותיו על התנהלות הממשלה בעקביות גם כשזה עולה לו בלקוחות. זה לא משנה מהי הדעה הפוליטית – אני מעריכה דמויות משפיעות שמתעדפות את הערכים שלהן ללא פחד מההשלכות. ממש כמו שדמוקרטיה התכוונה להיות.

מה יהיה?
מה שנשקה – יצמח. החלק הכי טוב לפנינו! להיות כאן זו בחירה, לנטוע כאן שורשים זו בחירה, לעסוק במקצוע שלי ושלכם – זו בחירה, ולחיות – זו זכות. כל יום הוא הזדמנות, גם כשחשוך למצוא את האור שלנו ולתת ממנו קצת החוצה לעולם.

• העיר שלי
• המגדלור
• מיראז' ג'אז קיסה
• לה טיגרה
• בגדי וינטג'
• אזולי בר

עם חג סוכות והפסקת האש, חודש אוקטובר לא שפע במסעדות חדשות שנפתחו בתל אביב. לדעתנו זה רומז על נובמבר משמעותי (ויש כברסימנים לכמה פתיחות מלהיבותבדרך), אבל זה לא אומר שתל אביב שוקטת כי עדיין ישנם לפחות עשרה מקומות חדשים שכדאי לטרוף בהם. מאחת המסעדות היפות שראינו השנה, דרך מסעדת היוקרה שחוזרת ועד לשיפודייה המיוחדת ביותר שראינו, אלו 10 המסעדות החדשות שאתם צריכים לדגום במהלך החודש הקרוב. אל תשכחו להשאיר טיפ ולהודות למלצרים שלכם, לכו תדעו כמה זמן עוד הם ישרדו.
>>עוד יהיה טופ: 26 מסעדות הפיין דיינינג הכי מומלצות בתל אביב

1. בל עמי

כשהמסעדנים המנוסים של קבוצת ירזין-סלע (קפה איטליה, מגזינו) פותחים בראסרי צרפתי מוקפד אנחנו כבר יודעים להתרגש מראש, אבל לזה לגמרי לא ציפינו: 170 מקומות ישיבה על פני 600 מ"ר, מטבח פתוח מהמם, תפריט ארוחות בוקר שעושה חשק להזמין את כולו ומנות נדיבות בגודלן. ההייפ מוצדק לאחת המסעדות הכי יפות שראינו עד כה, וזה עוד לפני שהם פתחו לסרוויס צהריים וערב. מהרו להזמין מקום.
לפרטים נוספים

2. אסא

כבר אמרנו שאיזקאיה זה הדיבור של הרגע, וכנראה שהחבר'ה של הלנה וצ'אקולי שמעו. ASA מעוצבת ומתנהגת כמו איזקאיה אותנטית, הכי דומה לדבר האמיתי שראינו עד כה בתל אביב, ומגישה תפריט נרחב של אופציות יפניות – גריל ופחמים, סושי, ראמן, גיוזות, מנות בטמפורה, מנות אטריות וגם דגה טרייה, לצד קוקטיילים מצוינים, מגוון סאקה ויינות מהארץ והעולם. מחירים שפויים לגמרי שומרים אותה כאופציה מצוינת לבילוי, והאווירה האפלולית עושה חשק לקבוע דייט רומנטי ביפן, אבל נסתפק כאן.
לפרטים נוספים

3. סיח

עוד טרנד שכבר סימנו הוא השיפודים – פתרון ביניים מעולה לעידן של חוסר וודאות, שאנחנו שמחים שזוכה לעדנה בתל אביב של אחרי מלחמה. במיוחד בגרסתו החדשה והמשודרגת, שמתייחסת לאותו מאכל ישראלי וותיק בכבוד של שפים. המקום החדש שנפתח זה עתה ברביעיית פלורנטין הוא אחד מהמקומות היותר מיוחדים שהוקדשו בתל אביב לשיפודים, עם היצע מקורי והרפתקני שמשלב התססות וליקטוים עירוניים. רק על האומץ לשים שיפוד טוסיקים של תרנגולים מצדיק ביקור במקום. תאכלו תחת, זה טעים.
לפרטים נוספים

4. סמטה By Panda

לא רק חדש יש בתל אביב, אלא גם מתחדש: ההמבורגר המצוין של הסמטה היגר אלינו ממטולי בראשית המלחמה, ותקע יתד בלב תל אביב ובלב חובבי ההמבורגרים. אבל מסעדנות בימי מלחמה היא דבר לא פשוט, ומפגש עם פנדה (עידן פיינבורג) הוליד שיתוף פעולה מהסוג שאנחנו אוהבים. פנדה נכנס למעמקי התפריט, ריענן, שדרג והוזיל אותו, ויוצא עם הסמטה למסע בדרך להפוך לרשת. הסניף ביהודה הלוי אמנם נסגר, אבל ההתחלה החדשה במרכז שוסטר וסניף דגל עתידי בעזריאלי מסמנים תקווה למשהו גדול וטעים יותר, ובמחיר הגיוני יותר.
לפרטים נוספים

5. דיינינגס

מסעדת היוקרה השאפתנית נפתחת בפעם השלישית, ואחרי שהתאוששה מהקורונה היא מתאוששת גם מהמלחמה, הפעם בגרסה מעט נגישה יותר ותחת השם DININGS – Japanese Rooftop Bar. אל השף מסאקי סוגיאקי, שפתח את המסעדה בגלגוליה הקודמים, מצטרפים כעת דניאל צור ועומר שדמי, השפים של מסעדת אלנה והלייבררי בר, שיצרו תפריט מצומצם ופשוט יותר שמיועד למגוון רחב יותר של סיטואציות, כולל דרינק ונשנוש במרפסת היפה. מחזיקים אצבעות שהפעם זה יעבוד למשך זמן.
לפרטים נוספים

6. אסו

בר טאפאס חדש שמביא את הטרנד השלישי של העיר (זהו, נגמרו הטרנדים) למימוש – צלחות קטנות וטעימות שמזמינים בהרבה ומתפללים שחישבתם נכון כדי לא לחרוג מכמה שרציתם להוציא. פינצ׳וס (שיפודים קטנים), מנות קטנות, מנות מטוגנות הישר מהצ׳יפסר, ברוסקטות יצירתיות וערבות לחיך, וגם כמה מנות גדולות יותר לחלוקה מוגשות לשולחן העמוס בכל טוב, ויש גם מבצעים של חמש ברוסקטות ב-102 ש״ח לצד תפריט אלכוהול שמזכיר לילות ספרדים.
לפרטים נוספים

7. אפי

הבייבי החדש של אביב כהן (לוקאל בורגר וכוסית) מתהדר בתואר שהמציא לעצמו – פאסט קז'ואל, שמשמעותו מנות איכותיות שמוכנות במהירות, אבל לא גולשות למחוזי הג'אנק. הסיבה לכך היא שכהן רצה לבנות מקום שלא דורש יותר ממנו, ולכל היותר מלצר, עם דגש זהה על האוכל והאלכוהול, ודגש יותר גדול על חוויית האירוח עצמה. מעבר לכריכים מיוחדים ונקניקים טעימים תמצאו מנות מבוססות ירקות והחמצות המבוססים על דגים וגבינות משוק לוינסקי, וירקות משוק הכרמל. חומר מקומי בשדרות וושינגטון.
לפרטים נוספים

8. פאראיסו

עדן סמט כבר הספיק לפתוח כמה עסקים בעיר, כולל דוכן הוופלים הפרובוקטיביים קרייזי באני, אבל לבית הקפה החדש שלו הוא קרא גן עדן, כנראה כי זה היה החלום שלו – ותושבי אזור קינג ג'ורג' קיבלו מקום חדש לרבוץ בו, עם הלפטופ או סתם עם הקפה. בשלב הזה יש בעיקר כריכי ויטרינה וקפה טעים, אבל בעתיד צפוי להצטרף למקום עוד מנות וגם ככה האווירה השכונתית היא לב העניין.
לפרטים נוספים

9. לה טיגרה

הפיצות הנאפוליטניות היפות של לה טיגרה זוכות לסניף שני במתחם באזל מעתיקה את התפריט ממסעדת האם בפלורנטין (כולל הפייבוריטית שלנו, פיצה פיסטצ'יו ומורטדלה), אך מביאה חידוש בלתי נמנע בתפריט הקינוחים עם עגלת קינוחים שמגיעה עד אליכם ומציעה טירמיסו בחמש וריאציות. יופי, עכשיו יש חמש סיבות להגיע חמש פעמים לפחות, ואז כבר תתמכרו.
לפרטים נוספים

10. קפה נחת / אסתר

בית הקפה הכבר מיתולוגי שהביא את בשורת הקפה ספיישלטי לכיכר לפני 11 שנים נאלץ לסגור עקב מחירי שכירות מאמירים, אבל זה דווקא חדשות טובות כי במקומו אנחנו מקבלים שני סניפים חדשים וקרובים להפליא למקורי – אחד במקום ליזלוטה, ששומר את השם נחת ומרגיש קרוב בכל דרך למקור, והשני שנקרא קפה אסתר, נשאר על הכיכר כחלק מהוטל סינמה, ומגיש מאפים מדלאל, כשבשעות הערב יגיש אלכוהול ונשנושים מהבירגארדן השכנים. ואז הקפה התפצל לשניים.
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• האחים ירזין
• לה טיגרה
• קפה נחת

תושבי צפון העיר, קבלו התראת התמכרות חדשה: פיצריית לה טיגרה נוחתת אצלכם בשכונה. חוץ מפיצה נהדרת, מהטובות בארץ על פי כל פרמטר, במקום החדש תסתובב עגלה מיוחדת שממנה יוגשו חמישה סוגי טירמיסו. יותר טוב מזה תשתגעו.

לה טיגרה, למי שבשנים האחרונות נמנע מגלוטן, לקטוז וטעם החיים, נחשבת לאחד ממוקדי המשיכה הקולינריים בפלורנטין: פיצרייה עם טאבון ענק (ומנומר) שממנו נשלפות פיצות נפוליטניות למשעי ומנומרות לא פחות. האותנטית נאמנה למקור עד כדי כך, שלה טיגרה היא הפיצרייה היחידה בארץ שחברה ב-APN, איגוד הפיצות הנפוליטני. ויש לכך סיבה טובה: שף ירון סגל עבד במשך מספר חודשים עם פיציולו אמן זוכה פרסים עד ליצירת הבצק המושלם – שלושה סוגי קמחים, 72 שעות התפחה וחברבורות בשוליים על תקן תו איכות. כדי להמשיך את המסורת עד הסוף, בקופסת הסכו"ם שעל השולחן תמצאו מספריים, כי במסורת האיטלקית חייבים לגזור ולא לחתוך, כדי שהשוליים התפוחים לא יתפנצ'רו.

>> איפה אוכלים את הפיצות הטובות ביותר בתל אביב? 24 תשובות אפשריות
>> מזמן לא רק פיצה ופסטה: 17 המסעדות האיטלקיות הכי מומלצות בתל אביב

מאז הקמתה לפני כארבע שנים, לה טיגרה מתברגת בקביעות בצמרת הפיצריות הטובות בעיר, אפילו שבינתיים נוספו לרשימה עוד כמה שמות ראויים. בקרב ראש בראש שהתקיים במערכת טיים אאוט לפני מספר שנים היא ניצחה בנקודות את פיצה לילה, מהטוענות המובילות לכתר. "עם כמה שאנחנו אוהבים קלאסיקות, לפעמים הקלאס מנצח", היה הנימוק המכריע שחתם את ההתמודדות המענגת.

סגל ושותפיו ירון אפריאט ואמיר בן שטרית אינם נחים על זרי הדפנה. בשנה שעברה הקימו עוד מסעדה נאמנה במקסימום למקור, הלוא היא היפנית החמודה קוקו נקו. לשם כך הם גייסו את מיסאטו בכר, יפנית שנשואה לישראלי, שנקראה לדגל כדי להרים מסעדת ראמן שנראית בדיוק כמו ביפן. גם כאן התוצאות מרשימות, והתור בהמתנה לפנקייק היפני הרוטט כבר הגיע עד קצה הרחוב. מתישהו אמור להיפתח בית קפה קוקו נקו, אבל הוא כנראה יצטרך לחכות עד לשוך ההייפ המנומר בצפון העיר.

לה טיגרה בזל מעתיקה את התפריט ממסעדת האם בפלורנטין, כולל הפייבוריטית שלנו – פיצה פיסטצ'יו ומורטדלה. החידוש הבלתי נמנע מתרחש בתפריט הקינוחים, שכולל כאמור טירמיסו בחמש וריאציות: קלאסי מנומר, שוקולד נוצ'ולה עם קראמבל בוטנים ועוגיות, טירמיסו פירות יער וקראנץ’ ליים, טירמיסו אמרנה עם דובדבנים בסירופ ופיסטוק, וטירמיסו פאי לימון עם מרנג איטלקי שרוף (48-52 ש"ח).

במקום טרנד המגירה שכבר מיצה את עצמו, כאן יוגשו הטירמיסואים על עגלה מסתובבת, כדי שתוכלו לראות בעיניים ולהחליט מה להזמין, או ליתר דיוק על מה צריך לוותר כדי לא לצאת חזירים. רוצים לקחת פיצה הביתה לארוחת בוקר? תקבלו אותה בקרטון תרמי עם נייר אפייה מיוחד לחימום חוזר. מי שמוכן להוסיף עוד כמה שקלים יקבל גם מספריים. גזרו ושמרו.
>> לה טיגרה בזל, אלקלעי 5,שני-חמישי,16:00-חצות, שישי-שבת 12:00-חצות, ראשון סגור

• אוכלים שותים
• לה טיגרה
• פיצה
• פיצות בתל אביב
• פיצריות

למרות המלחמה, הכלכלה המאתגרת ומזג האוויר שמעודד הישארות בבית – סצנת המסעדות בתל אביב ממשיכה לנוע קדימה כמו רכבת בלי בלמים. על אף ימי חוסר הוודאות, נדמה שהעיר מסרבת להפסיק להאמין בכוחם של ארוחה טובה או ערב שתייה מסיבי לשיפור מצב רוח. יזמים, שפים ובעלי חזון ממשיכים לפתוח מקומות חדשים, מברים אופנתיים ועד מסעדות שף מושקעות, עם תפריטים יצירתיים, קונספטים מקוריים (מי יותר, מי פחות) ובעיקר הרבה אומץ. תל אביב אולי חבוטה אבל היא רעבה, ובכל פינה נולדת מחדש תקווה עטופה בטורטייה, שוחה בחמאה או מוגשת על קרח עם סלייס לימון. הנה כמה פתיחות מסקרנות שכבר נמצאות על האש ללא תאריכי יעד ידועים, ומזכירות שגם כשקשה החיים – וגם התיאבון – ממשיכים.

הבסטה והפורט בהר סיני

משהו טוב קורה באלנבי החפור לעייפה: אחרי שבישרנו על פתיחתמולאם, הבר של התאילנדית בר סיני, נוחתת על המתחם עוד פצצת אלכוהול ואוכל טוב בדמות שת"פ בין הבסטה ופורט סעיד. הבר-מסעדה החדש יתמקם בחלל שבו פעלה סנטה קתרינה זצ"ל, שכבר נמצא בהליכי שיפוץ כך שכבר אפשר לראות את הפתיחה באופק. שף אייל שני לא ייקח הפעם חלק בפרויקט, ומי שיפעיל את המטבח אלו אנשי הבסטה, שיביאו איתם יינות מעניינים ותפריט מלא פצצות טעם. "יהיה חמוד", מבטיח אבירם כץ מבעלי הבסטה, ואפשר להאמין לו.

ורמוטריה נקסט דור

אלכוהול וביסים קטנים וטעימים הם צו השעה, וסצנת הברים פורחת. בעוד כחודש יצטרף לזירה הצפופה ממילא שחקן חדש – אח קטן לוורמוטריה. בתפריט צפויים צלוחיות עם אוכל קטן וסקסי, זלילה בעמידה, ספונטניות, הרבה כבוד לוורמוט ואפריטיבו שווה. הבעלים אבי קשי מגלה שכמו בכל פתיחת מקום של הקבוצה, אפשר להתכונן להפתעות בגזרת האוכל והמשקאות. סטיי טיונד.

תומר טל בדה ג'ורג'

כל העיר כבר מדברת על כך, ועכשיו כשסוף סוף ניתן אישור אפשר לגלות ששף תומר טל (לשעבר ג'ורג' וג'ון) מצטרף למלון דה ג'ורג'. טל נכנס לנעליים של שף ברק אהרוני, שלפני כחצי שנה עזב את מסעדת פרדס, ולצדו יובילו את הפרויקט המסעדנים סטיבן לובל (בעבר הרחוק, מבעלי "חדר אוכל" עם עומר מילר, וכיום יועץ ומלווה הקמת מסעדות) והיזם יאיר בקייר (ראונד טייבלס). שמה של המסעדה החדשה עדיין לא פורסם, אך כבר ידוע שהיא מוגדרת כפיין קז'ואל, ברמת מחירים נמוכה יותר פרדס וג'ורג' וג'ון (אבל אל תעצרו את הנשימה, פלאפל גבאי זה לא). על טל ושותפיו מוטלת המשימה הלא פשוטה לבדל את המסעדה החדשה מה-LOFT, האול דיי בראסרי המוצלח שפועל במלון, אך מכיוון שמדובר באנשי מקצוע מנוסים – אפשר להניח שהם כבר יודעים איך לגרום לזה לקרות.

תומר אגאי והאבידנים

מאז סגירת סנטה קתרינה תומר אגאי עושה לביתו ולחשבון הבנק שלו, ואינו מתנצל על כך. אחרי הסובלקיה של גרקו, החמארה MAZA מבית הספיק איזי ומתחם האירועים/מסעדה YAM, השף הוותיק בוחר לשתף פעולה עם קבוצת האחים אבידן (קונסיירז', AT8 ועוד). הפרויקט החדש הולך ומוקם ברוטשילד, בחלל ששנים הריח משוקולד של מקס ברנר, ועל פי ההודעה לתקשורת מדובר ב"שילוב ייחודי של קולינריה תל אביבית עדכנית ובר יוצא דופן, בדמות מסעדת שף חדשה שמבוססת על מסעו הקולינרי בן ה-25 שנה של תומר אגאי". העיצוב צפוי להיות "יוצא דופן, אבל בסטייל שונה מהמקומות האחרים של הקבוצה עם נגיעות אומנות אותנטיות של הצייר רמי מאירי". יהיה עמוס.

לה טיגרה באזל

תושבי הצפון הישן, זה בשבילכם: הפיצרייה המנומרת מפלורנטין משתכפלת ומתמקמת ברחוב אלקלעי, בחלל שבו רק לפני שנה נפתח בר היין סנדר. ברי יין יש הרבה, אבל לה טיגרה יש רק אחת. כלומר שתיים, בקרוב. באותה נשימה נזכיר שבקרוב ייפתח בית הקפה של קוקו נקו מאותו בית ייצור, כך שיש למה לחכות בצפון העיר וגם בדרום.

פרח רסלאן במתחם התחנה

זוכרים את הכנאפה כעכ? איך אפשר לשכוח את המאפה שכבש את הריאליטי "מאסטר שף" ואת סיפורה של פרח רסלאן – ילידת לבנון ובת לאב איש צד"ל שנטעה שורשים בארץ והקימה משפחה ועסק. מנת הרחוב הלבנונית, שמורכבת מכנאפה חמה עם תועפות גבינה נמתחת וסירופ סוכר בתוך בייגלה שומשום פריך ולוהט (וכן, זה עובד וזה אפילו ממכר), התמקמה בקניון אגמון החולה ומשם עברה לשוק הנמל שלנו. כעת היא מקבלת מקום של קבע במתחם התחנה, במבנה לשימור שעל אחד מקירותיו יותקנו מתלים לבייגלעך – הסמל המסחרי של רסלאן. אם יש משהו שיכול להחזיר את התל אביבים למתחם התחנה זה הכנאפה כעכ, שיבוא טוב ליד הפוך רותח עם הרבה קצף על חלב שיבולת מקפה נחת.

רוף טופ בקמפינסקי

מלון דיוויד קמפינסקי עורך בתקופה האחרונה שינויים במערך המזון והמשקאות: קציר, מסעדת שף בשרית־כשרה, נפתחה בחלל שבו פעלה מסעדת סראייה החלבית, שהועברה ללאונג', אבל מה שמעניין באמת קורה במרחק די הרבה קומות למעלה – מסעדת רוף טופ חדשה ונוצצת, שתשאיר אבק לשאר הרוף טופים בעיר (הרשימה המלאהכאן). מקורבים מספרים שאת הפרויקט יוביל שף גומא גלילי (לשעבר גאייג'ין), אבל במציאות הכאוטית שבה אין לדעת עד לרגע האחרון – אין ברירה אלא לחכות לפתיחה.

• אוכלים שותים
• בסטה
• מסעדות חדשות
• פורט סעיד
• לה טיגרה
• ורמוטריה
• תומר טל
• דה ג'ורג'
• תומר אגאי

כמה שכונת פלורנטין ספגה לאורך השנים – עלבונות, מי מזגנים, שתן כלבים והמון חוסר כבוד. אבל שנות הקורונה והמלחמה הפכו את השכונה הצעירה לאחרת, רגועה יותר, שקטה יותר. המוקד עבר ללוינסקי ונחלת בנימין ופארק המסילה, ובפלורנטין אמנם נשארו מרכזי בילוי, אך גם הם מתדלדלים אט אט. מה שכן צמח בעיר בשנים האלו היא הקולינריה, שהתקדמה מימי פיצת בזיליקום לעבר מסעדות של ממש, שמספקות אוכל מצוין לאורך כל היום, ולא רק כשהמוכר הסטלן מתעורר. היום אנחנו ממליצים לכם על 3 מקומות אוכל שמשנים את השכונה.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>חתיכת דרמה: המועדון שהרים את נחלת בנימין לפני כולם ייסגר במאי

אורבי

למה כדאי:כי מה שהתחיל כקוריוז מפתיע שצץ ברביעיית פלורנטין רגע לפני המלחמה התפתח מהר מאוד למוסד שמפוצץ באנשים גם בשעות לא שעות, והם יודעים בדיוק למה להגיע – ארוחות בוקר שנמשכות לאורך כל היום, גישה אסתטית מבריקה ואינסטגרמית ומנעד טעמים סובייטי, בצד הטוב של הסירינקי.
מה טעים:יש הרבה הפתעות אסתטיות להפליא, כמו הפרנץ' טוסט בסגנון הונג קונג (שזה בריוש, חמאת בוטנים, חלב מרוכז, פיסטוק וחמאה) או הפאנקייק הפלאפי עם שמנת חמוצה וריבת פירות יער.
אווירה:אודסה, פשוט בחום המזרח תיכוני – כמו בחזון המקורי לת"א.
>> אורבי, מעון 5 (רביעיית פלורנטין)

ניבו גריל בר

למה כדאי:כי בין כל השיפודיות היוקרתיות שנפתחו לנו בעיר השנה, עדיין יש צורך במקומות שכונתיים עם בשר על האש במחירים שפויים, לא? בניבו, שנפתח על ידי אחד ממקימי מוטפאק, מבינים את האתגר מלמעלה היטב, ולכן עושים הכל בהקפדה יוצאת דופן שמובילה לבשר מצוין, עם כמה הפתעות טורקיות שעבורן באמת שווה להגיע אליו במיוחד.
מה טעים:הו, שמחים ששאלתם, כי לאחרונה צצה במקום מנה מוכרת ואהובה בגרסה משודרגת – האיסקנדר, מנת הדגל הטורקית שבעבר הפכה את מוטפאק לאגדה עירונית, ועכשיו תהפוך את ניבו לחובת ביקור. די יקר (80 ש"ח), אבל שווה כל שקל.
אווירה:כמו פעם, רק בסטייל.
>> ניבו גריל בר, ויטאל 2

לה טיגרה

למה כדאי:כי מעט מאוד מקומות בעיר הצליחו להקפיץ את הז'אנר הקולינרי שהם מתמחים בו כמו לה טיגרה, מקום שלקח את הפיצה הנפוליטנית למקומות שעד כה פגשנו רק בחיפה. מסעדה איכותית שבמקרה מתעסקת בפיצות עילית, ואחד הלוקיישנים הכי אהובים עלינו בשכונה כשבא לנו לטרוף משהו בגודל צלחת ובמחיר שפוי.
מה טעים:פיצה. סתם סתם, ברור שכל פיצה בלה טיגרה טעימה (בין היתר כי הן, ובכן, פיצה), אבל האהובה עלינו היא כנראה פיצת הפיסטצ'יו (82 ש"ח), שאולי נשמעת כמו גימיק אבל לוקחת בהליכה כל שוקולד דובאי בכל הנוגע לשילוב טעמי פיסטוק מפתיעים. עזבו אתכם מקדאיף, דברו איתנו על פרחי בשר מורטדלה.
אווירה:בועה קטנה ואיטלקית באמצע השכונה.
>> לה טיגרה, ידידיה פרנקל 9

• אוכלים שותים
• פלורנטין
• אורבי
• לה טיגרה
• ניבו גריל בר