Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
נפתחה חנות הקנאביס החוקית הראשונה בניו יורק. וכולם מבואסים
עברנו דרך ארוכה לליגליזציה והמטר האחרון הוא בלתי נסבל. מצעד למען ליגליזציה בניו יורק, 2014 (צילום: שאטרסטוק)
מאחורי הכותרות האופטימיות על פתיחת דיספנסרי הקנאביס לצרכי פנאי הראשון בניו יורק מסתתר סיפור בירוקרטי מבאס על הרבה אמריקאים שרצו להיכנס לעסקי הקנאביס החוקי - וגילו סחבת בירוקרטית איומה. בדרך גם עשו על חלקם סיבוב יח"צ לא קטן
ניו יורק אמורה להיות כבר אחרי מהפכת הקנאביס הגדולה שלה. בשנת 2016 מדינת ניו יורק אישרה חוקית מכירה של קנאביס לצרכים רפואיים וחמש שנים לאחר מכן בשנת 2021 אושרה לגליזציית קנאביס מלאה. עם זאת, בפועל החנויות עדיין לא קיבלו רשיונות לאחזקת ומכירת קנאביס והן – לא הסוחרים הותיקים שפועלים בעיר, אלא ממש החנויות עצמן – נאלצות לעשות את זה באופן לא חוקי (כשהעבירה היא פעילות מסחרית ללא היתר, לא הסחר עצמו, כמובן). איך זה קרה? ובכן, בירוקרטיה זו תמיד התשובה: מבול של טפסים, אישורים והיתרים זה ממש לא עניין ישראלי בלבד. מושפעים מכך, אגב, לא רק יצרני הקנאביס, המוכרים והלקוחות, אלא גם סחורה בשווי 750 מיליון דולר שממתינה במחסנים.
לקוח מרוצה בחנות הקנאביס החוקית הראשונה בניו יורק. האוסינג וורקס קנאביס (צילום: גארי גרשוף/גטי אימג'ס)
כרגע, מתוך מאות האנשים שהגישו בקשה לקבלת רישיון למכירת קנאביס, רק 36 זוכים מאושרים עברו אל השלב הבא. בשלב בו הם יצטרכו עוד מסמכים, טפסים ואנרגיה כדי להצליח להקים בית עסק שיקבל את ההכשר המלא של מדינת ניו יורק – אבל העיקר שבמרץ המדינה עשתה את סיבוב היח"צ שלה, כשהודיעה על מדיניות אפליה מתקנת לאנשים שנפגעו מעשרות שנים של "המלחמה בסמים" של ארצות הברית: מאה או יותר הרישיונות הראשונים אמורים להינתן לתושבי המדינה שהורשעו בעבר בעבירות הקשורות בקנאביס. אגב, לפחות חלקם פועלים בינתיים כחנויות ממכר למוצרי CBD – מוצרי קנאביס נטולי ה-THC הממסטל.
עצרת לגליזציה בניו יורק ב-2019. דרך ארוכה, אה? (צילום: שאטרסטוק)
כוונות טובות ואפליה מתקנת בצד, גם שנה לאחר שהמדינה הודיעה על לגליזציה מלאה של קנאביס, עדיין מתקיים שוק קנאביס לא חוקי פורח בניו יורק. לאחר ההכרזה על לגליזציה מלאה בעיר לפני כשנה, התושבים לא נשארו אדישים והחלו לפתוח חנויות ללא חשש. העסקים בעיר פרחו ולא היה נראה כי למשטרה אכפת. אך למרות הסטטוס הקוו שנמשך שנה, בנובמבר האחרון משטרת ניו יורק עצרה שני בני אדם על סחר בקנאביס ומוצרי טבק באופן לא חוקי בברוקלין. לטענת ראש העיר אריק אדאמס "הסחר הבלתי מורשה והבלתי מוסדר לא רק מערערות את המוכרים והקונים, להם הלגליזציה נועדה לעזור, אלא הן גם מאיימות על בריאותם ורווחתם של תושבי ניו יורק, במיוחד לצעירים".
רשת ממתקי הקנאביס במשלוח של ניו יורק. וויד וורלד קאנדיז (צילום: שאטרסטוק)
אלא שהטענה כי נמכר קנאביס באופן בלתי חוקי היא כמעט ולא רלוונטית, שכן הפעם האחריות היא בצד המדינה: רישיונות המכירה איחרו להגיע בעוד אנשים שניסו להיכנס לעסקי הקנאביס החוקיים כבר הזמינו סחורה, וגם לאחר חלוקת הרישיונות, התברר כי יש עוד כמה תהליכים להשלים – המכירות החוקיות הראשונות נעשו רק ב-30 בדצמבר, בדיספנסרי אחד בלבד, בזמן שמאות אנשים עדיין ממתינים לתורם להפוך לבעלי עסק חוקיים לגמרי – ובזמן שמי שמתייחס לחוק בקצת פחות יראת קודש ממשיך לפעול עם יחסית מעט מגבלות או סיכונים. מבחינת הרשויות, אגב, לא מדובר רק בעבירות בסחר בסמים אלא גם בסעיפים של עבירות מס – שכן שוק הקנאביס בארצות הברית גלגל כמיליארד דולר ב-2022. בינתיים, בעוד שחנויות רבות בניו יורק היו אמורות לפתוח את דלתיהן כבר בסוף 2022, רק רישיון אחד חוקי נכנס בשבוע שעבר – וכל השאר ממשיכים לשבת ולהיאנח על הבירוקרטיה.
בוחרים ליגליזציה: מה מציעות המפלגות למעשני הקנאביס?
אתם כנראה תמשיכו להפגין. הפגנה למען ליגליזציה בתל אביב, 2019 (צילום: ג'ק גואז/גטי אימג'ס)
ליגליזציה של צמח הקנאביס ורפורמות בקנאביס הרפואי היו מהנושאים הבוערים של סבב הבחירות ב-2019, אבל מאז נכנסנו לכאוס פוליטי מתמשך והנושא ירד מסדר היום הציבורי. לקראת הבחירות ביום שלישי בדקנו מה מתכננות המפלגות בתחום וחזרנו פיכחים וסחים מתמיד
לפני שלוש שנים היינו צעירים, תמימים ועוד היה לנו אכפת על מה פוליטיקאים חושבים. היום אנחנו יודעים שמדובר במשחק כיסאות חמוד על חשבוננו לפנסיונרים שמשום מה העדיפו להישאר בעבודה במקום ללכת לנפוש. לא הרבה השתנה מאז הבחירות האחרונות, כולם עדיין בעד מה שטוב ונגד מה שרע. אבל האם קנאביס הוא טוב או רע? למזלנו, את זה הפוליטיקאים לא יכולים להחליט עבורנו.את המילה "ליגליזציה" תמצאו בעיקר במפלגות שוליים כמו "עלה ירוק" ו"חופש כלכלי". כשהמפלגות הגדולות מעלות את הנושא, בדרך כלל כקריצת בחירות לקהל צעיר, לא מדובר בצעדים אמיתיים אלא בעיקר בסיסמאות. איש מהפוליטיקאים לא מעלה לסדר היום את האופציה לשינוי רפורמות הקנאביס הנוראיות של משרד הבריאות או בביטול הקנסות על מי שנתפס מעשן. אז מה כן?
המפלגות הגדולות: מסך עשן
המפלגות הגדולות הן אלה שיעברו את אחוז החסימה בפערים עצומים ויכניסו לתוך הכנסת האהובה שלנו אנשים במקום 38 שהתמודדו פעם בריאלטי "האם זאת עוגה?" בתור העוגה ומעולם לא חשבו שאי פעם יצלחו לכנסת. והנה הם הצליחו.
יש עתיד בראשות יאיר לפיד: מה זה קנאביס? במרץ 2021, יומיים לפני הבחירות ההן, יצא יאיר לפיד יצא בהצהרה כי "אנחנו הודענו שאנחנו תומכים במה שנקרא מודל קולורדו, שזה מודל של לגליזציה, אבל מודל מחמיר. יש הגבלות גיל, יש הגבלות על תנועה, זה מודל מאוד מבוקר ומחמיר והדרגתי אבל זה המודל הנכון". מאז לא נשמע קולו בעניין והמילה "קנאביס" לא מופיעה במצע בעל 26 הפרקים ומפורט מאוד של המפלגה. עם זאת, ח"כ בועז טופורובסקי הגיש בעברו שתי הצעות חוק בנושא. הראשונה חוק אסדרת שוק הקנאביס לצריכה עצמית, שהייתה אמורה להסדיר את צריכת הקנאביס והשוק במדינה. הצעת החוק השנייה של טופורובסקי הייתה תיקון לפקודת הסמים המסוכנים ומטרתו למנוע אחריות פלילית ממי שצורך את הפרח לשימוש עצמי בלבד. גם מירב בן ארי, שהתחילה את דרכה בכולנו והגיעה ליש עתיד, יחד עם חבריה למפלגה, יוראי להב הרצנו ורון כץ, הגישו הצעת חוק להסדרת שוק הקנאביס לצריכה עצמית. לצערנו, ההצעה עדיין מונחת על שולחן הכנסת ומעלה אבק.
מתנגד לליגליזציה כי זה לא חוקי. יאיר לפיד, 1991 (צילום: משה שי)
המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ: לא לקחנו לריאות במצע המעודכן לבחירות הקרובות של המחנה הממלכתי, שמכיל שני עמודים ומעוצב כמו פלייר צבאי, תתפלאו לגלות שאין מילה אחת על ליגליזציה או קנאביס רפואי. ב-2020 ראינו ניסיונות מצד כחול לבן והליכוד לקדם ליגליזציה. כולנו יודעים מה קרה עם זה בסוף. בתפקידו כשר המשפטים גנץ ניסה לקדם ליגליזציה. חבר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד ניסה להצטרף למהלך המשותף אך ראש הממשלה דאז נתניהו התנגד ויחד עם כמה משרי הליכוד סיכל את הניסיון. עם זאת, חברת הכנסת שרן השכל, יו"ר ועדת הקנאביס שרצה ברשימת המחנה בממלכתי, היא חברת הכנסת שעושה הכי הרבה כיום למען הליגליזציה. בשנת 2021 השכל ורם שפע (מרשימת כחול לבן ואז העבודה) העבירו יחד הצעות חוק לאי הפללה של צרכנים במקום שאינו ציבורי. שימו לב לאותיות הקטנות: שימוש בקנאביס בשטח ציבורי נאסר, ומי שייתפס מעשן ג'וינט בפומבי יקבל קנס של עד 2,000 שקל. לפחות לא זרקו אותנו לכלא.
תגיד, עישנת משהו? בני גנץ (צילום: ז'ק גואז Gettyimages)
הליכוד בראשות בנימין נתניהו: בעד אבל נגד מה אפשר להגיד על המפלגה שכבר אמרו עליה הכל? מצע אין לה, אבל חברי כנסת מהליכוד ניסו בעברם להעביר חוקי אי הפללה או חוקים אחרים המקדמים ליגליזציה, ונתקעו שוב ושוב בחסמים בדמות חברי מפלגה או חברי קואליציה/אופוזיציה. בין אם זו הצעת החוק של אמיר אוחנה ושרן השכל שפירטנו עליה לפני כן, או הצעת חוק מאוגוסט 2021 של אורלי לוי אבקסיס, יואב קיש, גלית דיסטל אטבריאן ואמיר אוחנה, בה חברי הכנסת מעוניינים להפוך צריכת קנאביס מעל גיל 21 לחוקית ולהתיר אחזקה של עד 25 גרם לשימוש עצמי כשהצריכה תתאפשר רק בבתים פרטיים ולא בשטחים ציבוריים. הצעות החוק של הליכוד לקנאביס תמיד היו יותר ליברליות משל מפלגות אחרות, אבל גם הן תמיד התמסמסו בדרך בגלל גורמים פוליטיים כאלה ואחרים. על פי רשימה מאוגוסט האחרון, נוכל לקצר לכם מי מרשימת הליכוד הביע עמדות מובהקות בעד ליגליזציה: גלית דיסטל, ניר ברקת, אמיר אוחנה, אופיר אקוניס וטלי גוטליב.
דלוק כמו עץ כריסמס. שומרים על נתניהו מאוחדת (צילום מסך: חברת החדשות)
המפלגות הקטנות: יש עשן, אין אש
המפלגות הקטנות הן אלה שיעברו את אחוז החסימה בקושי, על הקשקש, עם ארבעה מנדטים, אבל זה ירגיש כמו ניצחון של 40 מנדטים. אז מה הן חושבות על ליגליזציה? ובכן, השמאל די בעד, הימין די נגד, מי שרוצה לא יכול ומי שיכול לא רוצה.
מרצ בראשות זהבה גלאון: אמסטרדם של המזה"ת במצע של מרצ זה כתוב שחור על גבי לבן: "מרצ תפעל לקידום לגליזציה של קנאביס במודל הסדרה מלאה ומפוקחת, מחיקת רישומים פליליים על הרשאות עבר בעבירות השימוש העצמי, הכרה חוקית בקנאביס כחומר בעל תועלת רפואית, הכנסת הטיפול בקנאביס רפואי לסל התרופות, קידום המחקר הרפואי בנושא והחרגה של מוצרי קנאביס שאינם בעלי חומר משתנה תודעה מפקודת הסמים". מרצ היא המפלגה היחידיה בכנסת הנוכחית שתומכת בליגליזציה מלאה.
שלא תשתי לנו חשיש. זהבה גלאון (צילום מסך: מתוך תשדיר הבחירות של מרצ)
העבודה בראשות מירב מיכאלי: אי הפללה לה לה לה גם במצע של מפלגת העבודה לא כתובה המילה קנאביס או הביטוי קנאביס רפואי. לנוכח השנים האחרונות וההצבעות של חברי המפלגה, ניכר כי רוח המפלגה היא בעד אי הפללה וחתירה מתונה לליגליזציה. השר לביטחון פנים, עמר בר לב, היה זה שחתם על המעבר מאכיפה פלילית לאכיפה מנהלית של עבירות קנאביס. כמו כן, רם שפע שהגיע היישר ממפלגת כחול לבן והפך ליו"ר הסיעה במפלגת העבודה קידם את הצעת החוק להסדרת שוק הקנאביס בישראל.
פססססט, שמעתם פעם על קנאביס? מרב מיכאלי (צילום: רון קדמי)
ישראל ביתנו בראשות ליברמן: שואפים לשינוי? הופתענו לגלות, אבל לישראל ביתנו יש מצע די מפורט. עם זאת, גם אצלם לא כתובה מילה אחת על קנאביס או ליגליזציה. בעבר החזיק מנהיג המפלגה אביגדור ליברמן קו נוקשה נגד ליגליזציה ואי הפללה, אך בשנים האחרונות המפלגה משנה קו וליברמן מאפשר לחבריה חופש הצבעה בחוקים הקשורים לאי הפללה. ליברמן עצמו לא משתתף בהצבעות, אך 4 חברי מפלגתו הצביעו בעד אי הפללה ובעד ליגליזציה, רק אחד הצביע נגד.
חכו חכו מה אני אעשה לכם בבית. אביגדור ליברמן (צילום: שאטרסטוק)
הציונות הדתית/עוצמה יהודית: חחחחחח הצחקתם את המצע של שתי המפלגות המאוחדות לא ניתן היה למצוא באתר הכנסת. בצלאל סמוטריץ' ידוע כמתנגד מובהק לליגליזציה. בנוסף לאמירה המנותקת שלו שקולורדו מנסה להיפטר מהליגליזציה שהעבירה, בראיון שנתן לפני הבחירות במרץ 2021 טען סמוטריץ' כי "אין דבר כזה סמים קלים, ליגליזציה זו מילה מכובסת להצפת הרחובות בסמים, 15% מהבני הנוער יפתחו התמכרות ויתדרדרו לסמים". איתמר בן גביר, לעומת זאת, הפתיע בחיבור לגלי סילבר, אשתו של עמוס דב סילבר מייסד טלגראס, שצייצה בטוויטר ביוני האחרון כי בן גביר אמנם מתנגד ליגליזציה אבל "הוא מבין שקנאביס יכול לעזור להמון חולים", ועוד הוסיף בן גביר כי "יעזור עם תנאי המעצר המזעזעים של עמוס" (ששוחרר בינתיים). טוב לב כזה הרבה זמן לא פגשנו, אולי הוא בדיוק עישן משהו.
שונא יותר ליגליזציה או שוטרים? איתמר בן גביר (צילום: דיוויד סילברמן/גטי אימג'ס)
החרדים והערבים: געוואלד וחראם
תתפלאו, אבל יש הרבה מן המשותף לשני הקצוות הללו: שניהם מתנגדים לליגליזציה באופן גורף מסיבות פוליטיות, חברתיות ובעיקר מתוך שמרנות וקנאות דתית.
חד"ש-תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי: האיסלם קובע חברי הרשימה מתנגדים ללגליזציה והצביעו נגד ביטול ההפללה של צרכני קנאביס. עמדתם היא ששימוש בקנאביס צריך להיות עבירה פלילית חמורה. ראש הרשימה עודה לא הצביע נגד לגליזציה, אבל ראש הרשימה השני, טיבי, כן. בנוסף השניים התבטאו מספר פעמים נגד ליגליזציה, הסיבה העיקרית היא איסורי הדת, שכן על פי האיסלם כל שימוש בסם הוא אסור ("חראם").
היי בנטורל. איימן עודה (צילום: Getty Images)
יהדות התורה בראשות יצחק גולדקנופף ומשה גפני: ביבי קובע
קודמו של גולדקנופף (לא נמצא שם משפחה יותר יהודי-אשכנזי) בהנהגת המפלגה היה ליצמן, שאת דעותיו החשוכות אנחנו מכירים היטב. ליצמן היה מתנגד ליגליזציה מוצהר ובהתאם לעמדתו גם שאר חברי הרשימה. יחד עם זאת, חברי יהדות התורה לא הצביעו נגד אי ההפללה ונעדרו מההצבעה. ההימנעות נגזרה מבקשתו של בנימין נתניהו, שרצה שהצעת החוק תעבור. דעותיו של גפני קצת יותר מתונות ואת גולדקנופף עוד לא שמענו, אך הקו הכללי של המפלגה ברור.
טבק הוא דווקא אוהב. יעקב ליצמן (צילום: לע"מ)
ש"ס בראשות אריה דרעי: גם כאן ביבי קובע דרעי כבר הביע בעבר התנגדות גורפת לליגליזציה באופן מוחלט. שאר חברי המפלגה הולכים בעקבותיו ואינם בעלי זכות הצבעה חופשית. אך יחד עם זאת, גם בש"ס נמנעו מלהגיע להצבעות של חוקי אי ההפללה, בעקבות בקשתו של נתניהו.
בתמונה: עבריין סדרתי מתנגד לאי-הפללה. אריה דרעי (צילום: לע"מ)
המפלגות הקטנטנות: אחי יש שאכטה?
כמו בכל בחירות, יש גם את אלו שזו תהיה הפתעה גמורה אם יעברו את אחוז החסימה, ואיכשהו מצביעיהן בכל זאת מקווים שכן. לצערנו, או למזלנו, במדינת ישראל יש לא מעט מפלגות קצה כמו מפלגת הפיראטים, עלה ירוק, יש כיוון, חופש כלכלי, כבוד האדם, אני ואתה, צעירים בוערים, מפלגת שמע, נתיב, קול הסביבה והחי ועוד. מתערבת איתכם על זה שאתם לא יודעים איזו מהמפלגות המצאתי עכשיו ואילו רשומות באמת. חלקן מניפות גבוה מאוד את דגל הקנאביס:
עלה ירוק בראשות חץ-דוד עוזר: הכל בגלל רחלי רוטנר אחרי שבע שנות היעדרות, הם חוזרים – המפלגה שמעולם לא עברה את אחוז החסימה. כולנו יודעים מה הם חושבים על לגליזציה. יחסית למפלגה שמעולם לא עברה את אחוז החסימה, עלה ירוק הצליחה להשיג חלק נכבד ממטרותיה שלה והכניסה את הנושא לשיח הציבורי. אם אתם תוהים מאיפה ראש המפלגה הנוכחי, חץ-דוד, מוכר לכם: מדובר באותו אדם שפרסם האשמות לפיהן רחלי רוטנר מנעה ממדינת ישראל ליגליזציה בשנת 2015, כשחשפה שהוטרדה מינית בידי ינון מגל, הובילה לפרישתו מפוליטיקה והובילה לגניזת הצעת חוק שלו לליגליזציה. מקסים.
יש כיוון בראשות עמוס דב סילבר: ג'וינט לכנסת מדובר במייסד טלגראס ששוחרר ממש לפני כשבועיים ממעצר לאחר שלוש שנים. סילבר נאשם בניהול ארגון פשיעה ועוד כמה האשמות מבזות, את היציאה מהמעצר המחפיר הוא חגג עם ג'וינט מדוגם, ולבחירות מגיעה המפלגה שלו עם רקורד מרשים של מהפכה בשוק הקנאביס במדינת ישראל והפיכתו לשוק חופשי ונטול רגולציה. סילבר נמצא כעת במעצר בית, נאסר עליו להיפגש עם אנשים או לשוחח בטלפון, מקווים שיצליח להנהיג בתנאים האלה את המדינה.
עמוס דב סילבר (צילום: Ingrid Karin Nieters)
חופש כלכלי בראשות אביר קארה: ליברטריאנים סטלנים מדובר במפלגת ימין כלכלי על גבול הליברטריאניזם. גם הם, כמו כל החירותנים הקיצוניים, מאמינים בלגליזציה מלאה של קנאביס ושל סמים נוספים. במצע שלהם קיים פרק שלם שמוקדש לקנאביס, שם הם מפרטים על תוכנית הליגליזציה. בדומה למצע מרצ, מובטחות שם ביטול מגבלות מיותרות, ביטול הרשעות פליליות קודמות וליגליזציה מלאה של קנאביס שתוציא מהתחום הפלילי כמיליון אזרחים מטופלי ומשתמשי קנאביס.
צעירים בוערים בראשות הדר מוכתר: בלה בלה בלה הדר מוכתר טוענת שאת שכר החיילים היא תעלה באמצעות המיסים של הליגליזציה. אבל למי אכפת מה הדר מוכתר טוענת. ביזיון! מסכימים?
שאכטה אבולוציה: 10 רגעים היסטוריים שבהם הטלוויזיה התמסטלה
ג'ון לוביץ מסטול ב"חברים"
מעקב אחר השימוש בקנאביס בסדרות סיטקום אמריקאיות חושף את השינוי העמוק שעברו החברה והתרבות בארצות הברית מבחינת יחסם לצמח במשך 70 השנים האחרונות, מההפחדה והפאניקה המוסרית של שנות השמונים ועד לפריחת הקנאביס הרפואי בתחילת האלף
הטלוויזיה תמיד אהבה קנאביס. מאחורי הקלעים של התעשייה בארצות הברית תמיד עישנו קנאביס. אבל עד לראשית האלף יכולתם לפגוש את הצמח על המסך בעיקר בהקשרים שליליים, בקלישאות קומיות על סטלנים או בדרמטיזציות היסטריות של סכנות הסם, במעין המשך לא ישיר לניסיונותיו של הממשל האמריקאי להשפיע על דעת הקהל באמצעות סרטי תעמולה כמו "Reefer Madness" בשנות ה-40, עם הוצאתו של הקנאביס מחוץ לחוק. מסך הטלוויזיה הפך לזירת קרב על תודעת הצופה והרשויות בארה"ב ניהלו דרכו מלחמת תודעה מתמשכת במסגרת המלחמה בסמים.
ובאמת, בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20, עידן הזהב של רשתות הברודקאסט האמריקאיות שהיו אז בשיא כוחן, שפכו הרשויות השונות למלחמה בסמים עשרות מיליוני דולרים על פרסום סמוי ותוכן שיווקי בתוכניות הטלוויזיה האהובות ביותר של התקופה, בתמורה להעברת מסרים נגד הקנאביס בכיכובם של הדמויות הראשיות ובפרקים מיוחדים שהוקדשו לנושא. האסטרטגיה הזאת כשלה באופן מפואר, אבל הותירה מאחוריה שרידים טלוויזיונים משעשעים שהם עדות לחוסר התוחלת של המלחמה בסמים.
בפרה-היסטוריה של הטלוויזיה הייתה "Dragnet" סדרת הלהיט הבלתי מעורערת על השוטר הישר-אך-קשוח-אךהוגן ג'ו פריידיי, לוחם חסר פשרות בפשע. הרימייק של הסדרה ב-1967 שלח את סרג'נט פריידיי האמיץ לקרב נגד עשב השטן כבר בעונה השנייה שלו, וזה כמובן נגמר בבכי כולל סצנה מרהיבה במיוחד שבה אמא סטלנית תחת ההשפעה מאפשרת לבתה הקטנה לטבוע באמבטיה כי למה לא להראות דברים כאלה בטלוויזיה בעצם. הנאום המצורף כאן בסרטון של אחד החשודים הפך לקלאסיקה נבואית שמתממשת בימים אלה ("אדוני השוטר, יום יבוא וכל הילדים יגדלו ויתחילו ללבוש חליפות ויצביעו בקלפי, ומריחואנה תהיה כמו אלכוהול, ארוזה וממותגת וממוסה ונמכרת הישר מהמדף").
סטנפורד ובנו (1975)
התשובה של CBS ל"הכל נשאר במשפחה" הייתה סיטקום שחור ואדג'י יחסית לתקופה, שנחשב במידה רבה פורץ דרך. בעונה הרביעית שלה שודר פרק חריג מאוד יחסית לתקופה ובו אחת הדמויות המרכזיות מטפלת בגינה של השכן ההיפי וטועה לחשוב שצמח הקנאביס הוא זן פראי של פטרוזיליה. מפה לשם, דווקא צמד שוטרים שמגיעים לביתו מקבלים את הסלט עם הפטרוזיליה, והוא טעים להם והם רוצים עוד ועוד, והצחוקים רבים כפי שתוכלו ודאי לדמיין. לא משנה שאי אפשר להתמסטל מאכילת קנאביס בתצורתו הגולמית כי THC מתפרק רק בחום גבוה. אבל למה להרוס בדיחה גרועה עם עובדות מדעיות.
משפחת קוסבי (1984)
הסיטקום השמרני האולטימטיבי של האייטיז לא בזבז זמן, וכבר בעונה הראשונה זכה לערימה נאה מכספי משלם המסים כדי להשתיל בה את הפרק "הג'וינט של ת'יאו", פרק מיוחד ובו מגלים ביל וקלייר האקסטבל ג'וינט בין חפציו של בנם, ויוצאים לקמפיין של הטפת מוסר צבועה ומתחסדת שדי בה כדי לדרדר גם את הילד הכי טוב בעולם לשימוש בקראק. הבסיס של עלילת הפרק שימש אחר כך סדרות רבות אחרות ואכל את הראש לדורות נוספים של צופים (בין היתר גם ב"בלוסום", "הרקיע השביעי" ו"שפץ ביתך").
הצלצול הגואל (1991)
סדרת התיכון הצ'יזית-דושית של סוף האייטיז ותחילת הניינטיז הקדישה בעונה השלישית פרק שלם למלחמתה בסמים, ושם הפרק "No Hope With Dope" הוא פשוט הסלוגן שדחפה באותה עת הרשות האמריקאית למלחמה בסמים, ככה בלי בושה. בסיומו של הפרק מתייצבים כל השחקנים סביב מנכ"ל NBC באותה עת ומאזינים לנאומו בענייני עישון מריחואנה. צריך לראות את זה כדי להאמין, אז הנה, תראו:
רוזאן (1993)
לקראת אמצע שנות התשעים מתחילה לבעבע התפנית בדעת הקהל בכל הקשור לקנאביס, והסיטקום האגדית "רוזאן", שחוללה מהפכה של ממש בייצוג המעמד הבינוני-נמוך בטלוויזיה האמריקאית ובנושאים בהן עסקה, פרצה את הדרך גם כאן עם פרק חמוד להפליא שבו רוזאן מוצאת סטאש של קנאביס, משוכנעת שהוא של בתה הבכורה אבל מגלה שהוא סטאש ישן של בעלה דן, ומחליטה לעשן אותו יחד איתו ועם אחותה. הם מתכנסים בחדר האמבטיה והם מסטולים וחמודים בלי שאף אחד יטבע באמבטיה או יהפוך מכור להירואין. זו כנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה השימוש בקנאביס מוצג בטלוויזיה באופן קרוב לריאליסטי.
חברים (1995)
חבורת הסחים שאיכשהו התקמבנה על דירות שוות במנהטן התגלתה במלוא סחיותה כבר בעונה הראשונה, כשבפרק ה-15 של העונה הראשונה מגיע לביתן של מוניקה ורייצ'ל משקיע פוטנציאלי שמוניקה רוצה לעניין ביכולות הבישול שלה, בגילומו של ג'ון לוביץ המצוין. פיבי שהגיעה איתו במונית מספרת להן בזעזוע שהוא "הדליק צינגלה" בדרך, ושלושת הדודות-בנפשן מבלות את הפרק בניסיון להתעלם מהעובדה שהוא מסטול על כל הראש. זה לא נורא מצחיק אבל זה מראה את השינוי ביחס הכללי לסטלנות ואנחנו רוצים את מה שהוא עישן.
המופע של שנות השבעים (1999)
הסיטקום הנוסטלגית לסבנטיז מעולם לא הסתירה את סטלנותם של גיבוריה בני הנעורים, אבל בפרק הראשון של העונה השנייה היא עשתה הרבה יותר מזה, כשרד וקיטי – ההורים של אריק פורמן – מוצאים את הספייס בראוניז של הייד ואוכלים ממנו יחד עם אבא ואמא של דונה. התוצאה היא אחת הסצנות הכיפיות בתולדות הסדרה, אך באופן מובהק יותר היא מפיצה את הווייב הכללי (שהשתרש מאז בטלוויזיה האמריקאית) לפיו השפעות הקנאביס אינן כה נוראות ולמעשה מדובר בדרך סימפטית למדי לתפוס ראש. ראשים ב-DEA התפוצצו.
משפחת סימפסון (2002)
הסימפסונים תמיד היו קצת סטלנים באופיים, אבל רק בעונה ה-13 מגיע הומר סימפסון אל השנגרי-לה של מטופלי הקנאביס ומקבל רישיון לקנאביס רפואי לאחר שהוא נפצע בעינו. הוא כמובן מהצל אותו לרעה ומעשן נון-סטופ עד לכדי הזיות פסיכדליות קשות כמיטב מסורת האנימציה. למעט העובדה שמעולם לא נתקלנו בקנאביס שהשפעתו חזקה והזייתית כל כך, זו עדיין סצנה נהדרת ופרק חשוב שבו המשפחה הכי פופולרית בטלוויזיה נעמדת מאחורי יוזמות הקנאביס הרפואי במדינות שונות בארצות הברית, ותורמת את שלה למאבק.
איש משפחה (2008)
הסימפסונס כבר עשו את זה, אבל זה אף פעם לא הפריע ל"איש משפחה" להעתיק ולנסות ללכת עם זה רחוק יותר. בריאן הכלב נעצר על אחזקת שקית קנאביס, ומחליט לפצוח בקמפיין לליגליזציה מלאה של קנאביס. סטואי התינוק עוזר לו ויחד הם סוחפים את העיירה כולה בשירה ובמחול אל הקלפי, תוך שהם משחדים בוחרים בשקיות קנאביס. ראש העיר משתכנע, הליגליזציה נכנסת לתוקף, כולם מעשנים והעיירה קוהוג הופכת לגן עדן פרודוקטיבי. כולם מרוצים חוץ מאבא של לויס, טייקון העצים, שרואה איך מכירות העצים שלו קורסות בגלל השימוש בתחליפי קנאביס לנייר. הוא משכנע את בריאן לצאת בקמפיין נגד קנאביס בתמורה לפרסום ספרו. בריאן מסכים, הספר נכשל, קוהוג הופכת שוב לפח זבל. כולם מפסידים. יאיייי.
סדר אותי (2019)
סדרת הרשת של בן סינקלייר, שהפכה אחר כך לסדרת ה-HBO של בן סינקלייר, היא קומדיית סטלנים עדינה ומרגשת על החיים שמתמקדת בדמותו של "האיש", סוחר סמים קטן על אופניים שמתפקד גם כשליח ללקוחותיו ומתברבר איתם בשלל הרפתקאות אנושיות ומחממות לב. לאורך שמונה שנות קיומה, מהרגע שעלתה ל-vimeo ועד לסיומה כסדרה עטורת שבחים בפלטפורמה הכי נחשבת של הטלוויזיה האמריקאית, ניפצה "סדר אותי" את כל קלישאות וסטיגמות הסטלנים האפשריות והביאה במקומן המון יופי לעולם. מותר להתרגש איתה (ואם טרם חזיתם בפלא מחכה לכם אחד הבינג'ים הכי מעולים שסטרימינג לא חוקי יכול להקנות).
לטרמן: "מתי התמסטלת לאחרונה?"; דוראנט: "אני מסטול עכשיו"
דיוקנו של ספורטאי-על כסטלן-על. דיוויד לטרמן וקווין דוראנט בתוכניתו של לטרמן (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)
כוכב האן.בי.איי קווין דוראנט התגלה בתוכנית של דיוויד לטרמן כשגריר מצוין ומפתיע של צמח הקנאביס ("זה כמו כוס יין בשבילי"), והוא הדליק את הדיון על היחסים המורכבים בין ספורט לקנאביס. מקובל לחשוב שקנאביס פוגע בתפקוד ספורטיבי? יותר ויותר ספורטאים מבקשים לחשוב על זה שוב
כל מי שראה קצת סרטי נעורים אמריקאים מכיר את החלוקה: הילדים הטובים הם ספורטאים חתיכים, הילדים הרעים הם פריקים סטלנים, ומי שעושה שאכטות יפגוש בלילה את פרדי קרוגר. קנאביס וספורט, כך מקובל היה לחשוב לאורך עשורים רבים, אינם חברים טובים במיוחד. אבל כמו מיתוסים רבים הקשורים בקנאביס גם זה הולך ונפרם לאורך העשור האחרון והמחקרים המתרבים. מתברר שצריך לשכתב עכשיו הרבה ממה שהיה ידוע על שימוש של ספורטאים בקנאביס, וכוכב האן.בי.איי קווין דוראנט התנדב השבוע למשימה.
דוראנט, מהסופרסטארים הגדולים של העידן הנוכחי, התארח בתוכניתו של דיוויד לטרמן בנטפליקס, סיפר על השקעותיו בתחום הקאנביס (הוא הצטרף לאחרונה כשותף לאפליקציית WeedMapsשמאפשרת למטופלי קאנביס בארה"ב למצוא את הדיספנסרי (חנות מורשה) הקרובה אליהם, וכשנשאל על ידי לטרמן מתי התמסטל לאחרונה, חייך והשיב בכנות כובשת ש"האמת היא שאני מסטול ממש עכשיו". דוראנט הסביר שמטרתו היא לשבור את הסטיגמה סביב עישון קנאביס והוסיף ש"זה כמו כוס יין בשבילי, זה לא פוגע באף אחד ואני בכלל לא מבין למה זה עדיין אישיו". הוא ציין גם את הצביעות הטמונה בכך שצעירים שחורים יושבים בכלא שנים ארוכות על אחזקת קנאביס, בזמן שיש מי שכבר מרוויחים מיליארדים כתוצאה משינוי חוקי הקנאביס. מזמן לא ראינו את לטרמן כל כך מבסוט.
הופעתו המונומנטלית של דוראנט הכתה גלים בתקשורת האמריקאית, שעסוקה לא מעט בשנה האחרונה בעניינים שבין קנאביס לספורט ובשאלה האם קנאביס יכול לסייע לספורטאים לשפר ביצועים. רגע לפני אולימפיאדת טוקיו נפסלה האתלטית האדירה שא'קארי ריצ'רדסון, מועמדת ברורה למדליה בריצת 100 מטר, לאחר שהתגלה קנאביס בדמה. היא סירבה להתנצל, אמרה "אני יודעת מה עשיתי" והסבירה שעישנה קנאביס כדי להתמודד עם הדיכאון לאחר מות הוריה. ריצ'רדסון זכתה לתמיכתם של ספורטאים רבים, ובחודש יולי הצטרף גם הסיינטיפיק אמריקן במאמר תקיף שהזכיר כי מרבית המחקרים מעלים כי שימוש בקנאביס פוגע בביצועי ספורטאים וכי אין לראות בו חומר משפר ביצועים. אבל מתברר שזה לא כזה פשוט.
הורחקה מאולימפיאדת טוקיו בגלל שימוש בקנאביס. שא'קארי ריצ'רדסון (צילום: גטי אימג'ס)
ועדת האנטי-דופינג העולמית, הוועד האולימפי וארגון האתלטיקה העולמי, כולם גופים שמרניים שנוקטים מדיניות יד קשה כלפי ספורטאים שקנאביס מתגלה בדגימותיהם, בוחנים לאורך השנה האחרונה מחדש את המדיניות שלהם בעניין קנאביס לאור שינויים במדיניות ובחקיקה ברחבי העולם. אלא שבינתיים הולכים ומתרבים המחקרים לפיהם קנאביס דווקא כן מסייע לספורטאים, ובעיקר משפר ומאיץ את החלמתם מפציעות. שלל תכשירי CBD – החומר הפעיל הלא-ממסטל בקנאביס – כבר מבטיחים לספורטאים הקלה מכאב, הפחתת לחץ, טיפול בדלקות, מצב רוח משופר ועוד אפקטים בעלי השפעה על החלמה מהירה יותר בזמן פציעה. אתלטים רבען אף נכנסו כשותפים בחברות שמייצרות תכשירים כאלה. פתאום קנאביס וספורט דווקא כן חברים?
תכשירי קנאביס לספורטאים? אנחנו חיים בזמנים מעניינים (איור: שאטרסטוק
ובכן, כן. עוד מהימים שבה קארים עבדול ג'אבר היה מחשש בחדר ההלבשה של הלייקרס, ספורטאים ב-NBA וב-NFL השתמשו בקנאביס בהמוניהם. בשנים האחרונות שינו הנהלות הליגות הפופולריות ביותר בעולם את תקנות הקנאביס שלהם, מתוך הבנה שמרבית השחקנים משתמשים בו בשלב כזה או אחר. אל החזית מסתערים עכשיו ספורטאים כמו לוחמי ה-UFC קונור מקרגור והאחים דיאז, כוכבי פוטבול לשעבר כמו מארשון לינץ' וקלווין ג'ונסון שגם נכנסים לעסקי הוויד, או שחקנית הכדורגל הלוהטת מייגן רפינו ששותפה בעסקי ה-CBD של אחותה. ופתאום מתברר שקווין דוראנט הרבה פחות חריג ממה שאולי היה נדמה.
בשבוע הבא תיכנס לתוקף רפורמת הקנאביס של תאילנד, והצמח יוצא מרשימת הסמים הלא חוקיים של המדינה בעלת חוקי הסמים הקשוחים, כדי לאפשר לאנשי העסקים בממלכה להצטרף למרוץ אחר מיליארדי הדולרים של תעשיית מוצרי הקנאביס. לא להתלהב: לעשן וויד עדיין יהיה מאוד מאוד לא מומלץ לתיירים (מאוד!)
כל מי שבילה חופשה בתאילנד מכיר את הדיסוננס: מצד אחד, תרבות סטלנים מפותחת וקנאביס קל להשגה בכל מקום ובעיקר באיי הנופש המפורסמים של הממלכה האקזוטית, ומצד שני מדיניות סמים קשוחה עד פסיכוטית שתארגן לכם 15 שנות מאסר באחד מבתי הכלא הכיפים של תאילנד גם על אחזקה של כמויות קנאביס קטנות. כל זה משתנה עכשיו: בחודש הבא תיכנס לתוקף רפורמה מאסיבית בחוקי הקנאביס התאיים, ובמסגרתה צפויה הממשלה לחלק מיליון עציצי קנאביס חינם לאזרחים. כן, מה ששמעתם.
לפני שאתם רצים להזמין כרטיסי טיסה, יש להדגיש ולומר שאחזקת קנאביס המכיל THC (החומר הפעיל בעל האפקט הממסטל בצמח) תהיה עבירה פלילית גם אחרי שינוי החוק, כך שאם בניתם על אמסטרדם קטנה בבנגקוק כדאי מאוד שתחשבו מסלול מחדש. הרשויות בתאילנד פחות רודפות משתמשי קנאביס מקומיים מבעבר, ובאפריל האחרון חגגו את 4.20 בבנגקוק כאילו הליגליזציה כבר כאן, אבל לתיירים עדיין מאוד מאוד לא מומלץ לשאת בכליהם אפילו כמה פירורים (אמרנו "מאוד"? כי ממש מאוד). אז למה רפורמת הקנאביס התאילנדית היא בכל זאת מהפכה ענקית? שאלה טובה.
התשובה הטובה לשאלה הזאת היא שתאילנד מעוניינת להפוך למעצמת קנאביס רפואי, ותפקידה המרכזי של הרפורמה הוא להקל על עסקים ומיזמים שמבקשים לייבא ולייצר מוצרי קנאביס לרפואה, קוסמטיקה, טקסטיל ומאכל, וזאת באמצעות הפרדה מלאכותית בין החומרים הפעילים המותרים והאסורים שמייצר הצמח. תעשיית המוצרים המכילים CBD (החומר הפעיל הדומיננטי הנוסף בצמח, מלבד THC, ושאינו ממסטל בניגוד אליו) צפויה לגדול על פי ההערכות ל-56 מיליארד דולר בשנה במהלך השנים הקרובות, והתאילנדים רוצים ביס מהנתח הנאה הזה.
גם מיליון הצמחים שיחולקו לאזרחי תאילנד יהיו מזן שמכיל אחוזי CBD גבוהים ואחוזי THC מזעריים, והממשלה מסבירה שהרעיון הוא שכל משק בית בתאילנד יוכל להירשם כמגדל קנאביס לצרכים רפואיים ולייצר ממנו מוצרים נלווים כהכנסה צדדית שיכולה להעפיל עד לכ-13 אלף דולר בשנה, סכום פסיכי למדי במונחים מקומיים ותכלס גם אנחנו פה בתל אביב לא היינו מתנגדים. זו אמורה להיות זריקת עידוד לעסקים זעירים וקטנים שכבר פועלים בתאילנד, ולפי הבטחות השלטון גם לכלכלה התאילנדית עצמה שספגה פגיעה קשה עם מחיקת ענף התיירות בזמן הקורונה (התיירות הנכנסת אחראית לכ-20 אחוז מהתל"ג).
תעשייה זעירה שיכולה להכניס עד 13 אלף דולר לבית אב. מוצרי קנאביס תאילנדים (צילום: גטי אימג'ס)
ובכל זאת, במונחים אסיאתיים, הרפורמה התאילנדית היא רעידת אדמה. אחרי עשורים של מלחמה בסמים שנכפתה עליהם בידי המערב, מתעוררות מדינות המזרח ומגלות שבעודן שופכות מיליונים על מרדפים אחר מגדלי קנאביס, המערב שוב השתלט על המשאב הטבעי ומפיק ממנו מיליארדים. ההפיכה הצבאית בתאילנד ב-2014 פרצה את הדרך, והשלטון החדש העביר ב-2018 רפורמה המאפשרת שימוש בקנאביס למטרות רפואיות, בתקווה שתסייע לו להיבחר שוב. שר הבריאות הנוכחי בתאילנד, אנוטין צ'ארניברקול, נבחר ב-2019 בדיוק על הטיקט הזה, והוא מוביל את הרפורמה גם מול כוחות שמרניים בטענה שמדובר בחלק מהרפואה התאילנדית המסורתית שיש להחזירו לציבור.
השינוי הדרמטי הזה בגישה אל צמח הקנאביס, כבר ראינו במדינות אחרות בעולם, מתחיל בשימושים רפואיים ועובר משם מהר מאוד גם למוצרים נלווים מכל הסוגים ומשם מתקצרת הדרך לליגליזציה. מי שחולם על אמסטרדם בקו פנגאן יכול בהחלט לסמן לעצמו שהחלום מתקרב (והאמת היא שיש בפנגאן בר בשם "אמסטרדם בר", ואם עולים לקומה האחרונה ושואלים על התפריט המיוחד אז אפש– לא משנה תשכחו שאמרנו משהו, יש שם שקיעות מהממות).
בכל זאת גן עדן. אמסטרדם בר, קו פנגאן (צילום: שאטרסטוק)