בשנים רגילות, התקופה שבין הקיץ לחגים היא תקופת הפסטיבלים. אבל הזמנים אינם רגילים, והקיץ הזה הביא איתו מעט פסטיבלים מתמיד, והאמת היא שזה אולי לא זמן טוב לפסטיבלים פרועים וצוהלים, והנפש רוצה משהו קצת אחר. ובכן, נפש, זהו יום המזל שלך כי פסטיבל KAN שיתרחש בכפר הנוקדים מיד אחרי ראש השנה (חמישי עד שבת, 27.9-25.9) הוא בדיוק משהו אחר כזה.

מיוזיק TLV של האחים מיילי, מהחברות המובילות בארץ בהפקת אירועי תרבות ומוזיקה, מביאה אל KAN את האנרגיה העירונית והמנוסה שלה, עם כל הפינוקים שצריך (כולל בר יין!). דניאל שמחון מ-MINDED מצטרפת אליהם ומוסיפה ידע ורגישות ביצירת עולמות ריטריט המאפשרים לאנשים לעצור, לנשום ולהתחבר פנימה.השילוב בין שני העולמות – התרבותי-מוזיקלי והחווייתי-טיפולי – יוצר חיבור נדיר שמבטיח להפוך את KAN לפסטיבל מדברי מסקרן במיוחד.

התוצאה אמורה להיות יותר מסתם פסטיבל ויותר מסתם ריטריט, אלא קטגוריה חוויתית חדשה וייחודית, מסע תרבותי ורוחני, מוזיקלי ומדברי, שיימשך 52 שעות רצופות של מוזיקה חיה, סדנאות טרנספורמטיביות ושמונה מתחמים שונים שיציעו מרחבים לריפוי, התחברות פנימית, יצירה וחיבור אנושי.

עם שקיעת השמש יהפוך כפר הנוקדים לבמה חיה הפועמת בקצב הצלילים וקו מוזיקלי עשיר יחבר בין שבטי לאלקטרוני, אתני למדברי, פיוז’ן עולמי לטראנס מסעיר. בין האמנים המובילים שיופיעו על הבמה המרכזית תמצאו אתבניה ברבי במופע מלא, נדב דגון במופע Live 360° בינלאומי סוחף, DJ Darwish במסע טראנס מדברי ואסף שנהב במופע ספוקן וורד מוזיקלי ייחודי.

במהלך שעות היום יתקיימו בפסטיבל סדנאות יוגה, נשימה מעגלית, טקסים שמאניים, מסעות קול והרצאות השראה עם מנחים ומנטורים מהבולטים בישראל, ביניהם ד"ר גיל יוסף שחר, ד"ר ליאת יקיר, חן רפסון הראל, לין חדד מנשרוב, שחר כספי, דניאלה יפרח, האמן הבינלאומי ניר פילפלד ודורון ליבשטיין.

מטעם ההפקה נמסר: "הלוקיישן שנבחר,כפר הנוקדים,השוכן בבקעת הקנאים, בין ערד למצדה, הוא הרבה מעבר לתפאורה. זהו מרחב מדברי פראי, בראשיתי ועוצמתי, שמאפשר חיבור לאדמה, לשקט ולחוויה פנימית שאין לה תחליף. על רקע ההרים והנוף האינסופי יתעוררו לחיים שלושה ימים של חופש, חיבור וחגיגה תרבותית שלא נראתה כמותה במדבר הישראלי".
>> פסטיבל KAN, כפר הנוקדים, חמישי-שבת 27.9-25.9,כל הפרטים והכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• פסטיבל
• ראש השנה
• מדבר
• טראנס
• גוף ונפש

ימין ושמאל רק חול וחול, ואנחנו די סבבה עם זה. הקולנוע עמד בחזית המדברית פחות או יותר מאז שהומצא עם קאובוי שחור על סוס, וניקה מאז לא מעט גרגרי חול מעדשות. מ"לידתה של אומה" שצולם בחולות אל.איי, דרך "נקודת זבריצקי" המהפכני ועד הסרט הכל-כך-חולי-עד-שזה-בשם-שלו "חולית: חלק שני", אספנו את הסרטים הכי טובים שהתרחשו על נופי מדבר וחול. אנחנו כזכור הלכנו 40 שנים במדבר, אז אנחנו מבינים בזה.

>>"חולית: חלק 2": קולנוע מזהיר, אקשן מסעיר וסרט אדיר

אוונטי פופולו (1986)

סרטו של רפי בוקאי הוא ללא ספק הסרט הכי אנדרייטד בהיסטוריה הקולנועית של מדינת ישראל. מדובר בסרט סטודנטים שהפך לסרט באורך מלא, והפך לאבן דרך בהיסטוריה הקולנועית של ישראל דרך סיפור על שני חיילים מצריים במלחמת ששת הימים המנסים לחצות את תעלת סואץ כדי לשוב לביתם. הסרט שבר את מיתוס הצבר הישראלי, ולא פחד לתת ביקורת – ועם זאת, איכשהו אנשים זוכרים רק את גבעת חלפון. נגיע אליו, אל תדאגו.

פחד ותיעוב בלאס וגאס (1998)

הסרט הזה הוא כל כולו טריפ אחד גדול ומתמשך' שהעיתונאי האנטר אס. תומפסון חווה במציאות ובחר לתעד בספרו. הסרט, שהתחיל מכתבת ספורט קטנה על מירוץ אופנועים בוגאס, הופך להרפתקה רוויית סמים מכל הסוגים בעולמות בהם הגבול בין דמיון למציאות מאד מאד מטושטש. טרי גיליאם, במאי הסרט משלב באופן נפלא את האווירה המדברית של נבאדה עם צילום ייחודי, והברקות קולנועיות שבאותה תקופה היו שונים מכל מה שהוקרן על המסך, אבל תכלס? התפקיד של ג'וני דפ לבדו שווה את הצפייה שלכם.

גבעת חלפון אינה עונה (1976)

אני צריך לספר לכם על הסרט הזה? כי אם לא ראיתם אותו,צריך לשלול לכם את האזרחות הישראלית. "גבעת חלפון אינה עונה" הוא אחד הסרטים הכי מצוטטים בקאנון הישראלי (בעיקר על ידי אבות), ועוקב אחר ג'ינג'י (גברי בנאי) שרוצה להינשא ליעלי (ניצה שאול), ואחר ויקטור חסון (שייקה לוי), אביה של יעלי, וסרג'יו קוסטנצה (ישראל "פולי" פוליאקוב) נוכל שחייב כסף לחסון. השלושה מוצאים את עצמם במוצב בסיני זמן קצר אחרי מלחמת יום כיפור. מעבר לעובדה שזה הסרט הכי מצחיק ומוצלח של אסי דיין, זה גם השיר היחיד ברשימה ששירת הנושא, "תן לשים ת'ראש על דיונה" שלו עוסק בחול.

אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה (1981)

הסרט הראשון, שהוא גם השני (מבחינת סדר כרונולוגי), מתחיל בדרום אמריקה ונגמר בקהיר – סביבה שהיא כידוע, מאד חולית. ג'ורג' לוקאס הופך את מצרים למגרש משחקים מדהים עבור הארכיאולוג ההרפתקן, שמתחרה עם הנאצים על תיבה המכילה את ארון הברית. והאווירה המדברית של קהיר היא ממש חלק מרכזי מהסרט, כולל כמובן, נחשי קוברה. אם אינדי מפחד מנחשים, תארו לעצמכם מה קורה כשהוא כלוא בבור עם נחשי קוברה. מדובר בסרט חובה שדאי מאד לראות וחוץ מזה – תמיד כיף לראות נאצים נמסים.

מטען הכאב (2008)

סרט המלחמה הזה ממוקם בעיראק בזמן מלחמת עיראק, ארץ כל כך מדברית עד שבסצנת הפתיחה החיילים האמריקאיים מתלוצצים על כך שיפתחו עסק למכירת דשא. הסרט עוקב אחר יחידה לסילוק פצצות שמתמנה אליה מפקד חדש, לאחר שהקודם נהרג בפיצוץ. מדובר בסרט מורט עצבים שלא זכה להצלחה גדולה בקופות כשיצא, עד שזכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר של אותה השנה. סצנת הפתיחה שלו היא אחת מהסצנות הטובות ביותר שראיתי בסרט מלחמה, כאשר היא מראה בהילוך איטי הנזק שנגרם בזמן הפיצוץ,כולל את מותו של מפקד הכוח. רואים את חול, את החצץ ואת האבק שעל האדמה ועל המכונוית ברחוב עולה כלפי מעלה, רגע כמעט על-טבעי ותצוגה כמעט פואטית של סרטי המלחמה.

בן חור (1959)

מתוך ארבעת סרטי "בן חור" שנוצרו בעידן הזהב של הוליווד, מדובר בסרט השלישי, כאשר הראשון היה בשנת 1907 בגרסה של 15 דקות, והשני בשנת 1925. וגם שם צ'רלטון הסטון שיחק את האדון שהפך לעבד. מדובר ביצירת מופת, אחד מסרטי החובה שנמצאים כאן ברשימה, המספר על יהודה בן חור – יהודי ממשפחת אצולה בירושלים שמסתכסך עם קצין רומאי, ונשלח לספינת עבדים בלבנון. האקלים הים תיכוני לא מסתכם רק בסצינות יפהפיות של נוף מדברי וחולי בסרט הזה, אלא גם מראה כמה בתנאים האלה מים הופכים להיות משאב נדיר בסצנה בה מחלקים מים לעבדים, ואיך ברגע אחד הנוף יכול להפוך לשדה קרב בסצנת מרוץ הסוסים המפורסמת.

הרפתקאותיה של פריסיליה מלכת המדבר (1994)

זה הסרט הראשון שעלה לי לראש עם הרכבת הרשימה הזאת, ועם זאת – זה מוזר לשים באותה הרשימה שיש בה את "מטען הכאב" ואת "גבעת חלפון אינה עונה" מיוזיקל אוסטרלי על דראג קווינס במדבר, אבל הגיע הזמן שנצא קצת מאזור המזרח התיכון. בסרט זה המדבר האוסטרלי הצחיח הופך להיות כר פורה למפגש בין תרבות הדראג הראוותנית לאבורג'ינים הכפריים והשמרנים, וזה פשוט תענוג לראות איך המוזיקה, האמנות והיצירה הופכים להיות כלי מחבר בידיים של שלוש המלכות האלה. זה הסרט שסלל את הדרך לגאי פירס, אבל מי גונב את ההצגה זה הוגו וויבינג. אם רציתם לראות פעם את הסוכן סמית' מהמטריקס רוקד מול האבורג'ינים את I Will Survive, זה הסרט בשבילכם.

לורנס איש ערב (1962)

כדאי שלא תקבעו תכניות לפני שאתם צופים בסרט הזה, כי אורכו כשלוש שעות שעות וארבעים וחמש דקות. אני יודע, יש לכם מה לעשות חוץ מלצפות בסרט ישן וארוך במיוחד, אבל תאמינו לי הצפייה בגרסה המלאה שווה את המאמץ. "לורנס איש ערב" הוא סיפורו של אדם אמיתי, תומאס אדוארד לורנס' שכתב בעצמו את הרפתקאותיו והוציא אותם כספר. לורנס איש ערב הוא קצין בריטי שמוצב בקהיר, ואיחד את הארצות הערביות במלחמת העולם הראשונה כנגד הטורקים. הוא סרט עתיק עם סגנון משחק מיושן, אז צריך קצת סבלנות, אבל אין ספק שכל חובבי הקולנוע צריכים לראות את הסרט הזה.

מקס הזועם: כביש הזעם (2015)

סרט זה הוא סוג-של-ריבוט לסרטי מקס הזועם משנות השמונים, עם הבמאי המקורי ג'ורג' מילר, שחזר לביים. העולם הופך למדבר פוסט אפוקליפטית לאחר שואה גרעינית והמים הופכים למוצר הצריכה היקר ביותר. אימורטל ג'ו, הרודן שמנהיג את צבא "בני המלחמה" ואחד הנבלים האכזריים ביותר שנראו על המסך, מחזיק בכל המים ולא מוכן לשחרר. מקס, שלראשונה מגולם על ידי טום הארדי ולא מל גיבסון, מצטרף לפיוריוסה, אשת הרודן שמחליטה למרוד בו, ומסייע לה להימלט. האקשן עוצר נשימה והאפקטים מצליחים להיות מרשימים גם כמעט עשר שנים אחר כך. בכל הסרט המטורף הזה, למקס יש רק 63 שורות דיאלוג, אבל אל תדאגו, ג'ורג' מילר יודע לביים אקשן גם בלי צורך במילים. אה כן, ויש שם את אחת מסופות החול המרשימות ביותר שנראו בקולנוע.

הטוב הרע והמכוער (1966)

ברשימה כזאת אי אפשר פשוט להתעלם מיצירת המופת הזאת, שהיא ככל הנראה המערבון הכי טוב שנכתב אי פעם. בזמן מלחמת האזרחים של ארה"ב שלושה אקדוחנים יוצאים לחפש אחר אוצר אבוד בניו מקסיקו של שנת 1862. הם צריכים אחד את השני כי לכל אחד מהשלושה יש פיסת מידע אחרת על האוצר, אבל הם גם מתחרים עליו – מה שהופך את המסע ליותר מאתגר. שחקנים ענקיים כמו אלי וולך, לי ואן קליף, וכמובן קלינט איסטווד, ובימוי של יוצר ז'אנר מערבוני הספגטי-סרג'ו לאונה. אני יכול להגיד לכם איך בסרט זה האקלים המדברי של ניו-מקסיקו הוא חסר רחמים וקשוח, ועל איך הוא מקשה על השלישייה המקסימה הזאת בחיפושיהם, אבל תכלס, כל הרשימה הזאת היא רק תירוץ לדבר שוב על הסרט המצוין הזה, שהוא מסוג הסרטים שאפשר לראות כמספר גרגרי החול במדבר.

• המסך
• קולנוע
• חולית
• מדבר

החורף עוד לא ממש קורה, אבל האביב עוד רגע כבר כאן וצריך ממש עכשיו להתארגן על פסח. וכשאנחנו אומרים "להתארגן" אנחנו מתכוונים ל"תצילו את עצמכם דחוף, זה הולך להיות גיהנום". אל שלל הפתרונות הידועים – החל ממילוט בהול לחו"ל ועד להתמוטטות עצבים בפסטיגלים – עומד להצטרף השנה אירוע חדש מבית היוצר של אינדינגב: פופ אפ קמפינג למשפחות מגניבות באווירת פסטיבל שמתאים לקטנים ולגדולים, עם הופעות של פורטיס, אהוד בנאי, קרולינה ועוד.

הפופ-אפ ייערך בנווה המדבר של חאן מצפה גבולות ויימשך בין ה-7.4 ל-15.4, כשניתן לקנות כרטיסים ליום בודד ומעלה או לכל תקופת הקמפינג. מלבד הופעות של פורטיס, עלמה זהר, אהוד בנאי, מארש דונדורמה, יובל מנדלסון, קרולינה ועוד, יכלול המתחם גם סדנאות יצירה, שיעורי יוגה, תקלוטים לאורך היום, מתחם ילדים מפואר, מתחם בישול משפחתי מאובזר, מקלחות חמות ושירותים.

"בעיניי הילדים שלנו, כל גבעת חול היא עולם חדש, כל הופעה היא זיכרון לחיים וזמן האיכות של המשפחה בנווה המדבר של הפסטיבל הוא חסר תחליף", מסבירים אנשי אינדינגב. "החלטנו לשים את הזרקור על הורים שרוצים להעניק לילדכם ולכם את אותה החוויה, רק באירוע אינטימי יותר שמתמקד בנקודת החיבור המשפחתית. האירוע מיועד לקהל אינדינגב אדוק וגם למי שעוד לא ביקר בפסטיבל האם עם הילדים אך רוצה לקבל טעימה מהאווירה". יאללה בואו להיות מגניבים.
"פופ אפ קמפינג למשפחות מגניבות", 15.4-7.4, מצפה גבולות.פרטים וכרטיסים? כאן

• ❤ תרבות
• פסטיבל
• מדבר
• פורטיס
• אינדינגב

יסמין רונאל, בזוגיות עם גיל ואמא לנעם. תחגוג 51 עוד פחות מחודש, ילידת אילת, מעצבת גרפית, אמנית פלסטית וציירת. את כל זמנה בתקופה האחרונה יסמין מקדישה למיזם שיצרה יחד עם שותפים לזכר אחותה רננה ז"ל, שנעלמה ונמצאה במדבר בסוף טראגי.בלב המיזם – פינוי רכבים נטושים במדבר והסביבה.

מדובר במיזם סביבתי שדרכו יסמין מקווה שאף משפחה לא תעבור את הטראומה שהיא חוותה בחיפוש אחותה בחודש אוקטובר 2020.נותרו ימים אחרונים לתמיכה בהדסטארט "רננה במדבר".לפרטים ותמיכה

יזמת פרויקט מימון המונים במסגרת ההדסטארט לזכרה ועל שמה של אחותך, רננה חורש ז"ל, לפינוי רכבים נטושים מהמדבר. איך הרעיון נרקם?
"רננה הייתה מאוד מתבודדת ומאוד אהבה את המדבר. היא נעלמה בבוקר יום חמישי באוקטובר 2020. כנראה יצאה ביום רביעי לכיוון המדבר, ובבוקר יום חמישי היא לא פתחה את הדלת לאנשים שהיו אמורים להגיע אליה לשיעור יוגה. זה היה מאוד משונה כי היא הייתה מאוד אחראית. ככה בעצם הבנו שמשהו לא בסדר. רננה לא הייתה בן אדם כל כך פשוט, וזה גם חלק מהסיבות האישיות שלי בהנצחה שלה במיזם. ככה אני יכולה להחזיר לה ולאהוב אותה כמו אחות קטנה שמעריצה אותה. היא הייתה בן אדם מדהים, מוכשרת, שדה וחכמה נורא. אנשים ממש העריצו אותה".

ומה קרה באותו חמישי?
"כשהיא לא פתחה את הדלת אני אמרתי שלכל בן אדם קורה שהוא שוכח משהו, אבל כנראה שגם את זה היא לא שכחה. את השיעור של יום רביעי היא ביטלה ואת של חמישי לא, וכנראה לא סתם, אז התחלנו לחפש אותה. האיכון מהטלפון שלה זרק אותנו לעין חצבה. הפעלנו כוחות מאוד גדולים ויחידות של כלבנים, גששים ומערכת שלמה של חיפושים. חיפשנו אותה חמישה ימים. הפצתי את זה בכל מקום, בכל המדיות שלי כולל בטוויטר שבו אני פעילה המון שנים. ביום שני בבוקר, הגיעה הודעה ממטייל שאמר שראה את הרכב שלה בחמישי. הוא לא ראה אותה, היא לא הייתה בתוך הרכב. היא נזרקה החוצה ונמצאה מחוץ לרכב".

איך לבסוף היא נמצאה?
"ביום ראשון בערב דיבר איתי נאסר, שנעשה השותף שלי למיזם, ואמר לי 'אנחנו פה בשבילך 24 שעות, תני לי נקודת ציון רציונלית ואני ישר רץ לבדוק את זה'. ביום שני הוא רץ לבדוק את נקודת הציון שהגיעה מהמטייל, הוא מצא אותה והיא הועברה לאבו כביר. אז התחלנו סאגה של זיהוי גופה, בגלל שעברו חמישה ימים שהיא הייתה שם במדבר היו ממש קשיים בזיהוי. אני החלטתי שאף אחד בחיים ובעולם לא אמור לעבור דבר כזה מסויט ונוראי, בטח ובטח שלא כשמישהו עבר וראה את הרכב זרוק".

הנסיעות שלה למדבר זה מנהג שקרה הרבה?
"היא כל הזמן הייתה מטיילת. גם אני טיילתי איתה ככה. היינו נוסעות ופתאום היא הייתה דופקת תשעים מעלות לתוך המדבר ומקימות אוהל. תמיד היא הייתה מצוידת ללילה במדבר, קפה תה ובלי שום הכנה".

איך המיזם יכול לעזור למנוע מצבים קשים כאלו?
"אף אחד לא צריך לעבור את המסכת חיפושים הזאת. זה חייב להדליק נורה אדומה וחייבים להעלות מודעות. היה מקרה מאוד דומה אחרי שכבר התחלנו את המיזם, שרכב התהפך והנהג איבד את ההכרה וישן לילה שלם באוטו. מצאו אותו בבוקר. העלאת המודעות קרתה מאוד מהר. כבר בחודשים הראשונים למיזם אנשים שאלו בכל מיני קבוצות 'יש פה רכב נטוש, למי מודיעים' והתריעו בפנינו".

כמה זמן אחרי ההלוויה והשבעה כבר פעלת לטובת המיזם?
"התחלנו בדצמבר 2020. חודש אחרי כבר הייתי על זה. נאסר הגשש ישב איתי בשבעה באילת, וכבר שם אמרנו שחייבים לעשות משהו. רננה נקברה ב-2 לנובמבר ובחודש דצמבר כבר התחלנו את זה. כשכתבתי על הכוונה שלי ברשתות חיברו אותי לידידיה (דידי), שהוא פקח רשות הטבע והגנים ועובד במצפה רמון".

איך המשפחה הגיבה כשהעלית את הרעיון?
"המשפחה הייתה איתי. אחי הקטן, אחירז, איתנו במיזם והביא את אלי מור, שהוא מנופאי על ועוזר בהתנדבות. אחי הגדול זוהר פעיל בדרך אחרת, הוא מעניק לי תמיכה נפשית. מאוד קשה לי, זה מאוד רגשי גם בגלל שהיחסים היו טעונים. אני כל כך אהבתי אותה, היא הייתה אחותי הגדולה והנערצת והיא תמיד דחקה אותי הצידה".

לא עלו התנגדויות על התזמון, שאולי זה מוקדם מדי לפעול אחרי ההלוויה?
"אין פה מוקדם. העשייה היא בשביל להציל חיים של אנשים אחרים. אם חס וחלילה קורה עוד מקרה כזה לא מעניין אותי אם הוא קורה גם יום אחרי, אני רוצה להציל את הבן אדם הזה, ואם זה לא אותו אז את השבוע הזה של החיפושים למשפחה שלו ולהעלות מודעות. אם הייתי יכולה הייתי עושה את כל עניין פינוי הרכבים לפני שרננה מצאה את מותה בסיבוב הזה במדבר".

זה לא היה במודעות שלך הרי.
"ממש לא. בתור ילדה אילתית כשהיינו נוסעים, היינו קוראים לזה אנדרטאות. פה נהרג זה, ופה זה וזה לזכר זה. פתאום הזדעזעתי, זה לזכר מישהו? מה פתאום. אם אנחנו נמשיך ככה המדבר יהיה מלא בגרוטאות. מבחינה סביבתית זה מפגע נוראי. כלי רכב משחררים שמנים לאדמה ומזהמים אותה. אם יש מטיילים והם יכולים להיכנס לרכבים האלה זה גם מאוד מסוכן. בכל אספקט שהוא זה לא הגיוני להשאיר שם את כל המכוניות הנטושות".

איך את מחלקת את הזמן עכשיו עם העבודה והפרויקט?
"אני במשרה מלאה על הפרויקט. בקושי יש לי כמה לקוחות אבל גם ככה הקורונה חיסלה כל חלקה טובה. לצייר כבר נורא קשה לי. רננה גם ציירה מדהים ובחודשים הראשונים מכרתי את הציורים שלה וככה מימנתי את המיזם. בשלושה חודשים מכרתי שמונים ציורים, זה נתון מדהים".

אני לא יודעת באיזה מילים להסביר ולתאר איזו מדהימה היא הייתה. היא הייתה עם הראש הכי מיוחד שיש

כשאת מקבלת נ"צ של רכבים נטושים לפינוי, זה עוד מעורר בך תגובה רגשית או שזה הפך להיות עניין יום-יומי בפרויקט?
"אי אפשר להפריד את זה. זה נורא רגשי. פה ושם יש גם מתנגד גס רוח ברמה מגעילה. בינתיים היה אחד כזה. היו כמה אנשים מוזרים שהציעו להנציח את רננה עם שלט על המקום. בעייני, המיזם זאת ההנצחה הכי מדהימה כי היא כל כך אהבה את המדבר. יש לי המון געגועים לאחותי. עוד לא עברה שנה".

איזה רגעים שלך ושל רננה את נוצרת עכשיו בזיכרונך כיום? אני מבינה שאולי מערכת היחסית שלכן הייתה מורכבת, אבל מה מלווה אותך עכשיו?
"במשפחה היינו הכי קרובות, כל פעם היו לנו ניסיונות לגשר על הבעיות, לדבר ולשוחח. אני לא יודעת באיזה מילים להסביר ולתאר איזו מדהימה היא הייתה. היא הייתה עם הראש הכי מיוחד שיש. היא הייתה אחת ממורות היוגה הכי ידועות פה בעיר והכי מבוקשות. היא עשתה ראיונות לתלמידים אם לקבל אותם. הייתה להם גם קבוצה של תרגום בגיטה יוגה. לפני שהיא התעסקה ביוגה, היא למדה עיצוב פנים והיא הייתה מעצבת בחסד, מוכשרת, משהו מדהים. אני זוכרת שפעם עבדנו יחד סביב בר שהיא עיצבה באילת. עבדנו ביחד פיזית להדביק פסיפסים על עמוד, עבדנו שעות על גבי שעות. יצא משהו מפואר, אלה דברים שאת עושה בקדחתנות, נקודה-נקודה ובסוף כשאת מתרחקת את רואה איזו יצירת מופת".

נשמע מאוד מיוחד. רגעים משמעותיים.
"היא הביאה ואספה סביבה חבורה של אנשים מאוד מיוחדים. את הרגעים האלה, של האנשים המיוחדים שהיא אספה סביבה והיצירתיות שלה והרעיונות המדהימים שהיו לה – לא יכולת לשכוח. היא הייתה וואו. אנשים ראו אותה פעם אחת בחיים ואמרו 'אני יודע מי זאת רננה'".

מה מחזק אותך בתקופה הזאת?
"אנשים שנותנים מילה טובה, שמבינים ומכילים את מה שאני עוברת ומחבקים אותי במילים. זה מאוד מחזק. הבת שלי מחזקת אותי, האחים שלי מחזקים והבן זוג שלי מחזק אותי. כולנו רקמה אנושית אחת גדולה, זה הדבר שהכי חשוב לנו. גם העשייה עצמה מחזקת אותי, המדבר הוא טבע מוחלט, אני מאוד מודעת לפעילות סביבתית, מיחזור, קיימות ושימוש מחדש. משמח אותי שאני עושה משהו בשביל להראות לה. אני גם חולמת עליה מלא ובכל החלומות היא שמחה וצוחקת וזה נותן לי כוח".

את זוכרת מה היא הכי אהבה בתל אביב?
"היא מאוד אהבה את תל אביב. היא גרה בנחמני המון שנים ושם יש קהילה בפני עצמה. היא מאוד ניצלה את העיר וישבה בבתי קפה, טיילה וביקרה במוזיאונים וגלריות. כמה שהיא הייתה אוהבת להיכנס לאוטו באזימוט למדבר, והיא הייתה עושה את זה על בסיס שבועי, היא ממש אהבה את תל אביב. תל אביב הייתה האהבה שלה כמו שהיא אהבה שלי".

מאיזה גיל את גרה בעיר?
"מגיל 19. ברחתי מאילת ועברתי לגור פה. אני חושבת שתל אביב היא אחת מחמשת הערים הכי מגניבות ומעניינות בעולם, והייתי בכל היבשות. הייתי באוסטרליה, ניו זילנד, ניו יורק ואירופה ותל אביב היא מאוד וואו".

מה הכי תל אביבי בעינייך?
"אני, מה זאת אומרת? אני באתי מבחוץ, אני פה יותר משלושים שנה, אני במרכז של המרכז. אני שותה את העיר הזאת בקשית. אני יושבת בבית שלי ואני לא צריכה לצאת החוצה כי אני יודעת שהכל שם, ושכאני ארצה לצאת החוצה הכל יהיה פרוס בפניי. המוזיאון חמש דקות הליכה, נחמה וחצי, הסילון, הסנטר, הבימה, הצגות. אז אני חושבת שאני הדבר הכי תל אביבי".
לפרטים ותמיכה במיזם של יסמין

• האנשים שעושים את תל אביב
• קמפיין גיוס
• מדבר
• ❤ תל אביב
• אילת

• Facebook
• Twitter
• Email

כל אחד נהיה מבקר, כל אחד נהיה צלם – ואולי זה דווקא די מגניב: ביום חמישי הבא (25.6) ייצא לדרך מרתון הצילום השנתי של PHOTO IS:REAL, והפעם הוא יתקיים במדבר הנסתר שבפתחת ניצנה, רמת הנגב.

האירוע, שיתקיים בשיתוף המועצה האזורית רמת הנגב ובתמיכת הרשות לפיתוח הנגב, מזמין את כל מי שרוצה להשתתף: מצלמים חובבנים עם מצלמת טלפון ועד צלמים מקצועיים עם עדשה לכל שעה ביום.

מרתון הצילום מבוסס על אתגרי צילום סודיים: במהלך שש השעות שבהן הוא יתקיים, המשתתפים יקבלו שישה אתגרי צילום שאותם יצטרכו להשלים בפרק זמן קצוב. בין היתר, יתנסו הצלמים בצילום לילי עם עששיות ובמפגשים עם צלמי טבע מקצועיים. המדבר הנסתר של פתחת ניצנה הוא אזור עשיר בנופי מדבר, ויש בו דיונות חול, חקלאות מדברית, שרידים ארכיאולוגיים ומרחבים גדולים.

המרתון יתקיים בין השעות 14:00-22:00, ובסופו יוגשו הצילומים באנונימיות לצוות שופטים. חמשת המקומות הראשונים יזכו בפרסים. מי שירצו להישאר ללון באזור בלילה, יוכלו להשתתף בבוקר שלמחרת בסיור צילום בזריחה בחמוקי ניצנה. המרתון יוזנק מקהילת חינוך ניצנה, ויסתיים בגן לאומי שבטה.

← מרתון הצילום של PHOTO IS:REAL, חמישי (25.6) 14:00-22:00, 125 ש"ח בהרשמה מוקדמת, 150 ש"ח בהרשמה רגילה.להרשמה

• אמנות
• צילום
• מדבר
• תרבות