Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
אז העתיד הוא משקפיים מכוערים? "העתיד". צילום מסך/ נטפליקס
הסדרה החדשה של שירות הסטרימינג נטפליקס מתעסקת רק במה שיבוא, או עשוי לבוא, בעתיד. בפרקים קצרים וקצביים, ובעזרת מדענים, אנשי תעשיית ההיי-טק ועתידנים, הדוקומנטרי ינסה להבין איך הולך להיראות עתיד הדייטינג, המגורים בחלל והצ'יזבורגר
העתיד כבר כן, זה בהחלט נכון, אבל כפי שהחרדות שלנו מספרות לנו, הוא צפוי להגיע גם בהמשך הדרך. איכס, אנחנו יודעים. בכל מקרה, במקום לפחד ממנו, עדיף לכל הפחות להתכונן אליו נפשית ורגשית. מזל שיש דוקומנטרים של נטפליקס שיכולים לעזור לנו להתמודד עם כל העומד לבוא.
"העתיד" (The Future Of) היא סדרה דוקומנטרית חדשה של נטפליקס בשיתוף פעולה עם אתר The Verge, השלוחה הטכנולוגית של VOX, איתם יצרו בנטפליקס מספר סדרות דומות, דוגמת "מקרוב" הפופולרית. מעבר לכך ששם הסדרה החדשה אולי נועד לדחוק למטה תוצאות חיפוש גוגל ל-"The Future Of Netflix", הסדרה תתמקד בחיזיונת לעתיד הקרוב – כלומר, כזה שאמור לבוא עוד בימינו – וגם תנסה להעלות ספקולציות כאלה ואחרות לגבי העתיד הרחוק, עד כמה שרואים שקוף.
כיאה לסדרה הראשונה של אתר טכנולוגיה, הסדרה תיעזר באנשים שמנסים כבר עכשיו לייצר את העתיד, תחשוף טכנולוגיות ניסיוניות ותנסה להמר (היי, בסוף זה מה שזה) על מה יהיו המוצרים, ההמצאות והחידושים שיגדירו את חיינו גם כשנהיה עמוק בגילאי הזהב.
ששת הפרקים הראשונים של הסדרה זמינים כבר עכשיו, כאשר כל פרק מתמקד בנושא מסקרן אחר – עתיד חופשות החלל, בהיכרויות, בצמחי בית (או בתי צמחים), גיימינג, בצ'יזבורגרים (כלומר, בשר מתורבת) ובכלבים. כן, אנחנו סוף סוף הולכים לגלות אם עומדים לייצר ג'ט-פק לכלבלבים. ששת הפרקים הנותרים יעלו לשירות בדיוק בעוד שבוע, ב-28.6.
בעלי הבלוק לצד המדע: "חיי הלילה תרמו להתפשטות המגיפה"
ירון טראקס. צילום: איליה מלניקוב
המועדון שלו סגור כבר כמעט שנה, אבל ירון טראקס הפך ללוחם במפיצי הבדיות סביב הקורונה | הוא גם לא חושש לצאת נגד חלק מהקולגות בחיי הלילה שהמשיכו לחגוג ומספר על מסיבות שבהן היו הדבקות המוניות | "מבחינתי זו התרומה שלי לקהילה", הוא מסביר
"ביוני התברר לי בדיעבד שבאפריל ובמאי נערכו מסיבות חצי חוקיות או בגבול האפור והיו שם מאות נדבקים. אני יודע את זה ממקורות ראשונים. פשוט אף אחד לא דיבר על זה. זה מאוד מבאס"
בזמן שמועדון הבלוק שלו סגור כבר קרוב לשנה, עסוק באחרונהירון טראקסבמאבק עיקש באלה שמתעקשים להפחית בכוחה של המגיפה. הוא מפרסם בפייסבוק האישי שלו פוסטים ארוכים, מצמיד לינקים עם מקורות למחקרים, ועד לאחרונה גם מתווכח עם המתנגדים. זה בוער בו. חשוב לו. עקרוני.
מי שמכיר את טראקס יודע שזה לא עניין יוצא מהכלל. כבר שנים שהוא לא חושש מזיהוי פוליטי, ממאבקים חברתיים ומאמירה אישית. מבחינתו, אלה דברים חופפים למדי לתרבות המועדונים שהוא מאמין בה, כשחלק מהאלמנטים האלה אף הוטמעו בנהלי המועדון שלו. ביולי האחרון, למשל, הוא הצליחבאמצעות פוסט ארוך ומנומקלהסיר את תמיכת יזמי הבוילר רום בתנועת ה-BDS.
העניין הוא שמדובר מבחינתו במאבק עם קורטוב של סיכון, כאחת הדמויות הבולטות בחיי הלילה המקומיים. הוא לא חוסך ביקורת כלפי גורמים מסוימים בענף שאליו הוא משתייך, שאמנם הפסיק להתקיים באופן רשמי בתחילת הסגר הראשון – אך בפועל מתקיים בחשאי. מתחת לרדאר. תפסנו אותו לשיחה על מדע, מגיפה ומועדון.
העורב השחר של סצנת חיי הלילה בעיר. ירון טראקס (צילום: גוני ריסקין)
כיצד התגבש הרצון להתייצב בחזית ולתמוך בעולם המדע? "גדלתי על תפיסת עולם מדעית ועל אקטיביזם פוליטי וחברתי. דוד שלי שגר באנגליה הוא אחד ממפתחי ה-Open access, שיטה מהפכנית המאפשרת לכל חוקר, רופא או מדען גישה לכל המאמרים המדעיים בחינם. באמצע שנות ה-90, עבדתי איתו בלונדון על אתר של מידע רפואי ומדעי. למדתי שם מאנשים מאוד מבריקים, חלקם מדענים, עקרונות שמשרתים אותי עד היום גם בתחום המדע והסטטיסטיקה וגם דברים כמו איך לעשות חיפוש נכון ברשת, איך מצמצמים תשובות, איך ניתן להבדיל בין אפשרויות ולבחון אמינות של מקורות וטענות.
היום אני רואה מסביבי המון בורות וחוסר הבנה בסיסי לגבי איך עובד עולם המדע והמחקר. זה מצחיק שמהדהדי תיאוריות הקונספירציה בטוחים שהם חסידי החשיבה הביקורתית, אבל זו לא חשיבה ביקורתית, בדיוק ההפך. חסרים להם כלים בסיסיים של בדיקה וביקורת ולכן עובדים עליהם בקלות. נוצר מצב כזה של פוסט אמת שבו אף אחד כבר לא מאמין לשום דבר. בתגובות לפוסטים שלי אני רואה אנשים מיואשים, כי הם בטוחים שאין יותר אפשרות לברר מה אמיתי. זה לא נכון.
אחד מהמשפטים שאני שומע שוב ושוב הם 'זו עוד דעה, יש מיליון דעות היום'. אבל העניין הוא שזו לא עוד דעה, הנה הדבקתי לינק למטה של מטא-אנליזה שזה כל המחקרים שנערכו בנושא, אז זה לא מיליון דעות. יש קונצנזוס מדעי ואם הוא קיים זה אומר שיש סיכוי הרבה יותר מסביר שזה הדבר הנכון. אני לא אומר שזה בוודאות נכון, כבר קרו מקרים שתאוריות מחוץ לקונצנזוס הוכחו כנכונות, אבל ברגע שאתה מסנן את אפקט השורד (העובדה שאנחנו זוכרים את המקרים הנדירים שהוכחו כנכונים אבל לא מכירים את מיליוני המקרים שלא), אתה מבין שקיים אחוז מזערי שתאוריות פרינג' יתבררו כנכונות, בעיקר אם אין מחקרים התומכים בהן.
העיקרון של ביקורת עמיתים לא מאפשר סטיות גדולות וזה מה שכל כך יפה במדע, בניגוד לתחומים אחרים שבהם אין שיטת ביקורת מובנית כזו. אם יש בעיה עם תאוריה או מחקר כלשהם – כל מדען יכול לבוא ולטעון נגד, וכל חוקרי ומדעני העולם יכולים לבחון זאת בעצמם. צריך להבין את ההבדל בין שיטת המחקר והביקורת הזו לבין עוד עצומה כלשהי, סרטון יוטיוב או פוסט ויראלי בפייסבוק שלא מביאים מקורות מחקריים כדי לבסס את טענותיהם. יש חוסר הערכה ואפילו זלזול במוסד הזה וחבל כי זה לא רק טיפשי, זה גם כפוי טובה. כולנו משתמשים באופן יום יומי בפירות המדע, הרפואה המודרנית והטכנולוגיה, ויותר ויותר אנשים משתמשים באותם פירות כדי לקעקע את היסודות עליהם התחומים האלה בנויים. זו בורות מכעיסה מאוד".
ומה אם כל העולם טועה?על פוליטיקה, סגרים, חיסון העדר ואורלי וגיא.נתחיל מגילוי נאות – היו כמה שנים שהייתי בעל מועדון…
אתה נהנה להתווכח על זה? "ממש לא. אני סובל מזה. אני כותב על דברים כאלה כבר שנים אבל מהרגע שהגיעו החיסונים והרשת הוצפה במידע כוזב בסדר גודל שעוד לא ראיתי כמוהו, הרגשתי שאני נקרא לדגל ושאני חייב לעשות יותר. זה לא כיף לי, קודם כל כי זה לוקח שעות לייצר את הפוסטים האלה, לבדוק ולמצוא מחקרים, ללקט אינפורמציה, להתייעץ עם אנשים שמבינים בזה יותר ממני, לנסח. יש לי עוד דברים לעשות עם הזמן שלי. אני עובד בחודשים האחרונים על פרויקט חדש שמאוד מרגש אותי – ערוץ אינטרנטי של מוזיקה ווידאו-ארט, והעיסוק בפוסטים האלה לוקח מהזמן שאני משקיע בזה ולא תורם לי לפרנסה, בנוסף זה גם גוזל מהזמן היקר שלי עם המשפחה והילדים. מבחינתי זו התרומה שלי לקהילה. אני מאמין שאם אדם קיבל מתנה, כמו יכולת כתיבה ושכנוע, הוא צריך להשתמש בה כדי לנסות ולהרבות טוב בעולם".
לדבריו, הוא מקבל תמיכה אבל גם לא מעט זעם. "זה לא כיף לריב עם אנשים, רבים מהם מהמיליה הקרוב שלי. זה לא כיף להתמודד עם תגובות אגרסיביות וארסיות. אבל גם כשאני אומר שנמאס לי ואני לא רוצה יותר – יוצא משהו כמו הסרט של אורלי וגיא ואני אומר לעצמי וואלה, זה מכעיס, כי מה שהם עושים זה בדיוק ההפך ממה שאני מאמין בו – הם לא תורמים לקהילה, אלא מתנהלים בחוסר אחריות במטרה להשיג עוד רייטינג בעזרת מניפולציות על מידע שעלולות לפגוע באנשים".
טראקס מתייחס לסרט של הצמד הטלוויזיוני ששודר באחרונה (ובו הופיעו אנשי מדע ספורים, חלקם נמנים על קבוצת "היגיון בריא") שמציג טענות שאומצו בחום על ידי מכחישי או לכל הפחות 'מפחיתי' המגיפה. אורלי וגיא עצמם סירבו להגיב לדבריו של טראקס.
יחד עם זאת, באחרונה הוא מקבל עידוד מכך שגילה גורמים דומים לו ברשתות שפועלים באופן עקבי על מנת להתמודד עם מידע כוזב וקונספירציות. "אחד מהם כתב בסוף הפוסט שלו – 'כרגיל, לא אגיב על שאלות' וחשבתי שזו גאונות ואימצתי את הגישה – לפרסם את הפוסטים שלי מבלי שארגיש שאני מחויב להתייחס עכשיו לכל תגובה, טענה או לינק. את שלי נתתי בעצם כתיבת הפוסט, אני לא עובד בשבילכם ויש לי גם חיים חוץ מזה. זה כל כך הקל עלי".
מועדון הבלוק (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק blockclubtlv)
קיבלת פניות מאנשים בחיי הלילה או מהמעגלים שלך שביקשו שתפסיק עם זה? "לא קיבלתי פניות ספציפיות, אבל בהחלט קיבלתי הרבה ריקושטים. זה לא שאמרו: 'אתה פוגע עכשיו בחיי הלילה', אבל היו אלה שכעסו עלי מאוד וגם היו כאלה שכתבו 'זה לא הזמן הנכון לכתוב דברים כאלה'. אחד הדברים המבאסים זה התפיסה הדיכוטומית שאומרת – מי שיוצא נגד פייק ניוז על החיסונים למשל, תומך בביבי. אני חושב שברגע שהחלטת שכל מה שאדם מסוים עושה או אומר זה שקר, אתה לא שונה ממי שחושב שכל דבר שהוא עושה או אומר הוא קדוש, ולמען הסר ספק – אני חושב שראש הממשלה צריך לפנות את כסאו והיו מספיק סיבות טובות לכך עוד לפני עידן הקורונה.
אבל המציאות שלנו קצת יותר מורכבת משחור ולבן. בחודשים הראשונים של המגיפה הייתי פעיל בקבוצות של מאות בעלי מועדונים וברים בוואטסאפ ויצאתי שוב ושוב נגד אלה שבמידה כזו או אחרת הכחישו את המגיפה, והם היו הרוב לצערי. הם שנאו אותי על זה. הייתי 'העורב השחור' – זה שאומר את הדברים שלא נעים לשמוע, אבל נראה לי שהשפעתי על לא מעט מהם".
באמת רואים שבמקומות מסוימים בחיי הלילה זה לא ככה, הגישה לקורונה. מה דעתך על זה? "אני חושב שתחום חיי הלילה תרם באופן חד משמעי להתפשטות המגיפה ועדיין תורם. עד היום מתקיימת פעילות של אנשים בחיי הלילה שהיא חסרת אחריות. פשוט מסתירים את זה וחלק כבר אפילו לא טורחים להסתיר. ביוני התברר לי בדיעבד שבאפריל ובמאי נערכו מסיבות חצי חוקיות או בגבול האפור והיו שם מאות נדבקים. אני יודע את זה ממקורות ראשונים. פשוט אף אחד לא דיבר על זה. זה מאוד מבאס. בכלל, אני חייב להגיד שבחיי הלילה אכזבו אותי הרבה אנשים".
יחד עם זאת, טראקס מבקש לציין לחיוב את אלה בחיי הלילה שהרימו את נס האקטיביזם. "בעיני זה רק טבעי ונכון שחיי הלילה יהיו דומיננטיים במחאה. זה גורם לי לגאווה גדולה, ואני חש שיש לבלוק חלק בתהליך הזה של הפיכת חיי הלילה ממקום של חוסר מוסר למקום של אקטיביזם פוליטי וחברתי. מצד שני, אני גם רואה את הגוונים האנרכיסטים, שזה מושג קול וסקסי על הנייר, אבל במציאות לא כל כך חיובי. אני חושב שהנטיות האלה המערבות הכחשת מגיפה והתנגדות למסיכות הן עוד גורם, לצד גורמים רבים נוספים בחברה הישראלית, וכמובן בשלטון, למצב שאנחנו נמצאים בו היום".
מניפסט של 1800 מילה. מתוךהפוסט של הבלוקנגד נתניהו (עיצוב: פרופאגנדה)
באופן כללי, היה לך חשש שאימוץ עמדה ברורה כזו תפגע בך? "לא, כלומר, היה חשש כזה לפני שנים כשהבלוק התחיל לנקוט עמדה בכל מני נושאים שנויים במחלוקת. אבל די מהר סיגלתי לעצמי גישה שאומרת שמה שצריך לקרות יקרה, ושאנחנו צריכים תמיד ללכת אחר הלב שלנו. אנשים בסופו של דבר מעריכים את מי שאומר את האמת שלו. האומץ והנחישות האלה מעבירים מסר חזק מאוד. כשהמשטרה באה לסגור אותנו ב-2013 הבנתי שנעשה לנו עוול וכולם אמרו לי – 'אל תהיה מטורף, אל תצא נגד המשטרה, זה רק יפגע בך'. אבל אני הרגשתי את העוול בדמי וחשבתי שאפילו אם הבלוק ייסגר זה היה שווה את זה.
חשוב לי שאוכל להסתכל על עצמי במראה בעתיד ולדעת שעשיתי את הדבר הנכון. אז אם אתה מחפש אגואיזם בזה, זה נמצא כאן, ברצון הזה לחיות עם עצמי בהמשך. בסופו של דבר לא רק שניצחנו במלחמה הזו מול המשטרה בבית המשפט, ניצחנו גם בדעת הקהל הארצית והפופולריות של הבלוק רק עלתה. אז מה יקרה אםהבלוק יוציא פוסט שקורא לראש הממשלה להתפטר?מי שיבחר להחרים אותנו על כך שהבענו את דעתנו בצורה תרבותית ומכובדת, אולי נכון שלא יגיע. אנשים אחרים יגיעו במקומו. בינתיים הוכח ששום דבר לא פגע בנו. הפוסט של הבלוק שקרא לביבי להתפטר קיבל עשרות אלפי לייקים ונחשף למיליון איש. האנשים שהורידו את הלייק מהעמוד של הבלוק היו פחות מחמישית לעומת האנשים שהוסיפו לייק".
מבחינת המועדון, מתחילים לראות אור בקצה המנהרה? "אין לי מושג, הבנתי שיש דיבור עם משרד הבריאות לגבי מתווה לפיו כל מי שחוסן או עשה בדיקה שלילית ב-72 השעות האחרונות או הבריא מקורונה, יוכל להיכנס. זה יכול לקרות בחודשים הקרובים אבל אנחנו לא יודעים עדיין".
לפחות בשלב הראשון, ההתנהלות במועדון תהיה שונה בגלל הקורונה? "לפי מה שהבנתי התוכנית היא שלא תהיה שום מגבלה. מדובר באנשים שלא יכולים להדביק או להידבק אז אני לא רואה סיבה למגבלות מיוחדות".
מה אתה שומע למשל מאנשי הסצינה בחו"ל? "הם כולם באותה סיטואציה בדיוק. כל מי שאני מדבר אתו באותו מצב, בכל מקום – ביוון, ברומניה, בגרמניה – נכנסים ויוצאים מסגרים, וכולם מתלוננים ובוכים על הקונספירטורים שמציפים את המרחב הציבורי".
Hi Boiler Room, I'm Yaron, the owner of The Block club, Tel-Aviv. You may remember me from when we worked together a…
אגב חו"ל, מה חשבת על המעצר של סאמה (די-ג'ייאית פלסטינית שנעצרה באחרונה בנבי-מוסא. בתמונה למעלה, בפוסט של טראקס)? "אני לא מכיר את פרטי הסיפור, אני מאוד אוהב ומעריך את סאמה. אנחנו חברים כבר הרבה שנים ומתכתבים לא מעט. רצינו לעשות משהו בבלוק שיעזור לה אבל הזהירו אותנו שזה עלול לפגוע בה יותר. אני מאוד מקווה שנדבר שוב בקרוב ושמח לשמוע ששוחררה".
ונסיים בנימה אופטימית: יש לך כבר איזה ויז'ן מה הולך להיות בערבים הראשונים כשתפתחו? מה יהיה הליין-אפ למשל? "כולם מדברים על זה שבהתחלה יהיה יותר מקום לדי ג'ייאים מקומיים. תמיד היתה לנו איזו פנטזיה שבשל מצב ביטחוני כלשהו המקומיים יקבלו יותר במה. זה אמנם אבסורד כי אף אחד לא רוצה מלחמה או מצב חירום, אבל אולי זו באמת תהיה הזדמנות לספק יותר במה למקומיים".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אחרי 10 שנות הצלחה בתל אביב (ובשיתוף Time Out) ואירועים ששינו את הרגלי הבילוי, הכניסו מרכיב חדש, מקורי ובלתי צפוי לחיי הלילה והתרבות של העיר הגדולה והזניקו את טרנד ההרצאות הליליות, יגיעו השנה אירועי "מדע על הבר" עם עשרות מדעניות ומדענים בכירים ממכון ויצמן למדע ל-32 ברים ומקומות בילוי נבחרים ביישובי עוטף עזה, אשקלון ונתיבות וישוחחו עם בליינים על השאלות המדעיות הפתוחות ועל החיים בחזית המדע העולמית.
האירוע יתקיים ביום חמישי, 2 ביולי, בשעה 20:30. הכניסה, כמיטב המסורת של "מדע על הבר" חופשית – אך יש להזמין מקום מראש בברים(פרטים באיוונט בפייסבוק כאן).
בין השאלות שיבחנו המדענים בפני הקהל: האם תיתכן מציאות מקבילה? ומה הקשר בינה לבין מחשבים קוונטיים עתידיים? האם המוח האנושי מסוגל לאובייקטיביות? מה עטלפים יכולים ללמד אותנו על עצמנו? האם איינשטיין הבין את תורת הקוונטים? האם התקשורת באמת אשמה? איך לקרוא ולכתוב בשפה של המוח? האם אפשר להזיז אטומים בודדים? האם נצליח לשדר ריחות באינטרנט? האם אפשר לייצר נגיף על שבב? כיצד המוח והגוף מגיבים למצבי לחץ? מי שוקל יותר – כל האנשים או כל החרקים? ומה זה אומר על איכות הסביבה? האם אפשר לשנות את ההיסטוריה? מה הקשר בין האקלים, הצמחים ונגיפי הקורונה?
ממכון ויצמן למדע נמסר כי "אנו רואים לעצמנו חובה וזכות לחלוק עם הציבור את הידע המדעי ואת תחושות ההתלהבות מההרפתקה הגדולה של הרחבת הידע האנושי. אירוע "מדע על הבר" מהווה מודל לחיקוי, וארגונים רבים – בארץ ובעולם – הולכים בעקבות המכון ומקיימים אירועים שונים "על הבר". השנה, לאות הערכה לתושבי העוטף, החליטו המדענים לקיים את המפגשים בברים ובמקומות הבילוי ביישובי עוטף עזה, באשקלון ובנתיבות".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מדע על הבר 2019: כל ההרצאות ואיפה תוכלו לשמוע אותן
כמה אפשר לדבר על משחקי הכס? גם השנה עשרות מדעניות ומדענים בכירים, תלמידות ותלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע ישתלטו על 51 ברים ברחבי העיר וידברו איתכם על כל מה שלוהט בעולם המדע. מספר המקומות מוגבל. אז תתארגנו בהקדם
4. סודות המטריקס מרצה: ד"ר טל אילני. איפה:Denim, קינג ג'ורג' 83.
להזמנת מקומות: 03-5259911
5. על עצים והתחממות גלובלית – אמת ומיתוס מרצה: פרופ' דן יקיר, חתן פרס ישראל לשנת 2019. איפה:דיזי פרישדון, דיזנגוף 121.
להזמנת מקומות: 03-5234111
דיזיפרישדון (מתוך עמוד הפייסבוק של הבר)
6. מעגלי מוח-עולם (ובקיצור: מהי אובייקטיביות?) מרצה: פרופ' אהוד אחישר. איפה:Double Standard, דיזנגוף 247
להזמנת מקומות: 03-5550966
7. לראות את הבלתי נראה – באנטארטיקה מרצה: ד"ר הגר לנדסמן. איפה:אל וסינו, אבן גבירול 192.
להזמנת מקומות: 03-5460679
8. מהמעברות אל אומת הסטארט-אפ. האם השמיים הם הגבול? מרצה: פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע. איפה:Friends Underground, אבן גבירול 30, קומה מינוס 1.
להזמנת מקומות: 054-8035757
9. העולם הקוונטי – מוזר ויום יומי מרצה: ד"ר נורית אברהם. איפה:הונולולו, בן עמי 13.
להזמנת מקומות: 03-6328155
10. האם תיתכן זהות אמינה ברשת? מרצה: פרופ' אהוד שפירא. איפה:קנטה, אבן גבירול 71, גן העיר.
קפאין וריטלין הם לא בדיוק הדבר הראשון שקופץ לרובנו לראש כשאנחנו חושבים על סמים. בעולם הרפואי והמדעי, סם מוגדר כחומר ממקור חיצוני שאינו חיוני לתפקוד התקין של הגוף, אך נטילה שלו משנה את פעילות הגוף גם כשהוא נלקח במינונים קטנים. כשאנחנו מדברים על סמים, אנחנו בדרך כלל מתכוונים לסמים פסיכואקטיביים – סמים שמשפיעים על המוח (ועל מערכת העצבים בכלל) וגורמים לשינויים בתפיסה, בהתנהגות ובמצב הרוח. המשותף לרבים מהסמים הפסיכואקטיביים היא השפעתם על השליח העצבי דופמין ועל מערכת הגמול וההנאה של המוח, האחראית לחיזוק של התנהגויות רצויות. חשוב לציין שההגדרה של סם אינה מתייחסת למידת ההשפעה של החומר על המוח. לכן, גם קפאין, שהשפעותיו קטנות מאוד ביחס לסמים אחרים, עדיין נחשב לסם.
מעניין לשים לב שההגדרה של סם – תרגום של המילה האנגלית Drug – לא מתייחסת למטרות השימוש, כלומר, אם הוא נלקח למטרות הנאה או למטרות רפואיות. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שסמים רבים, ממריחואנה, מורפיום ועד לקוקאין, משמשים אותנו לשתי המטרות. בעברית, אנו נוהגים להשתמש במילה סם בשביל לתאר את המטרה הראשונה, ובמילה תרופה בשביל לתאר את השנייה. אולם, חשוב לזכור שפעמים רבות מדובר בחומרים דומים ואפילו זהים.
קפאין
קפאיןהוא מולקולה אורגנית שקיימת במספר צמחים, וביניהם זרעי קקאו ופולי קפה. צריכה של קפאין גורמת לתחושת עוררות ואנרגיה שנמשכת מספר שעות. קפאין משפיע עלינו בגלל הדמיון שלו למולקולה אחרת בעלת תפקיד מרכזי במוח – אדנוזין. אדנוזין עומדת מאחורי אחד המנגנונים העיקריים המסייעים למוח שלנו להחליט מתי הגיע הזמן לישון. כאשר תאי המוח פעילים הם מפרישים החוצה את האדנוזין, שהוא תוצר לוואי של פעילותם, כך שבמהלך היום הולך ומצטבר אדנוזין ברקמת המוח. באזורים במוח האחראים לשינה ולעייפות קיימים קולטנים לאדנוזין. כאשר האדנוזין נקשר לאותם קולטנים, הוא מגביר את תחושת העייפות, ומסמן למוח שחשבנו מספיק להיום, והגיע הזמן לישון. במהלך הלילה האדנוזין מנוקה מהמוח, ואנחנו קמים רעננים ונטולי אדנוזין. בגלל הדמיון הפיזי בין מולקולת הקפאין למולקולת האדנוזין, כאשר קפאין מגיע למוח הוא נקשר לקולטני האדנוזין. אולם הקשירה של קפאין לקולטני האדנוזין לא גורמת לעייפות, אלא פשוט "תוקעת" את הקולטנים. המוח ממשיך לעבוד והאדנוזין מצטבר, אבל בגלל שהקולטנים תקועים, תחושת העייפות לא מופיעה. אחרי כמה שעות, מולקולות הקפאין מסולקות מהמוח, וכל האדנוזין שהצטבר בינתיים יכול להיקשר לקולטנים שלו ולגרום לתחושת העייפות שהצטברה להופיע.
בנוסף להשפעה הישירה שלו על עייפות, הדמיון של קפאין לאדנוזין מאפשר לו גם להגביר את הפעילות של השליח העצבי דופמין. העלאת הפעילות של דופמין, לו תפקיד מרכזי במערכת הגמול של המוח, מעניקה לקפאין אפקט מהנה.
צילום: Brian Kimmel
ריטלין
ריטליןהוא אחד השמות המסחריים של מתילפנידאט, מולקולה כימית שסונתזה לראשונה בשנות ה-40 של המאה הקודמת. החל משנות ה-60, ריטלין משמשת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD,ADD) בקרב ילדים ומבוגרים. ריטלין מתחיל להשפיע כ-20 עד 60 דקות לאחר הצריכה, וגורם לעירנות ולתחושת ריכוז מוגברת. ההשפעה של ריטלין נמשכת בין 3-5 שעות, יכולה להגיע אפילו ל-12 שעות בצורות של שחרור מושהה. ההשפעה העיקרית של ריטלין על המוח נעשית על ידי הגברת הפעילות של השליחים העצביים דופמין ונוראפינפרין. דופמין משחק תפקיד חשוב באזור האונה הקדם מצחית, שם הוא חיוני ליכולת שלנו להפנות קשב, להתרכז, לקבל החלטות ולתכנן תוכניות עתידיות. כיום, אחת ההשערות הבולטות בנוגע לבסיס המוחי של הפרעת קשב וריכוז גורסת כי ההפרעה עשויה להיגרם בעקבות חסך בכמות הדופמין באונה הקדם מצחית. לכן, העלאת רמת הדופמין בעזרת ריטלין מסייעת לסימפטומים של ההפרעה.
האם ריטלין יכול לעזור בשיפור הקשב והריכוז בקרב אלו שלא סובלים מהפרעות קשב וריכוז? המחקרים חלוקים. מספר מחקרים דיווחו כי לקיחת ריטלין מאפשרת יכולות ריכוז וזיכרון מוגברות גם בקרב אנשים שלא לוקים בהפרעת קשב וריכוז. מחקרים אחרים דיווחו שריטלין סייע מעט רק לחלק מהאנשים שהשתתפו במחקר, או שלא סייע כלל לאף אחד מהם.
קוקאין
קוקאיןהוא מולקולה אורגנית המופקת מעלי צמח הקוקה. צריכה של קוקאין גורמת לתחושת עוררות מוגברת, להנאה ואופריה (מה שנקרא "היי") ולרגישות מוגברת למגע, צלילים ותמונות. אצל חלק מהמשתמשים, קוקאין עוזר לחשוב מהר יותר ולעבוד טוב יותר. אצל אחרים, הוא דווקא גורם לירידה בביצועים ואפילו לעצבנות ולפרנויה. לקוקאין לוקח מעט מאוד זמן להתחיל להשפיע, משניות עד דקות, אך ההשפעה שלו קצרה באותה מידה ועשויה לחלוף תוך חצי שעה. בהגעתה למוח, מולקולת הקוקאין גורמת לפעילות מוגברת של שלושה שליחים עצביים: סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין. למרות שכיום לא לגמרי ברור אילו מהשליחים אחראים על אילו מהאפקטים של הסם, לסרוטונין מיוחסת ההשפעה של קוקאין על מצב רוח, תיאבון וליבידו, בעוד שלדופמין מיוחסת תחושת ה"היי" והסיכוי הגבוה להתמכרות. קוקאין משפיע גם על מערכת העצבים הסימפתטית, החלק במערכת העצבים האחראי לפעול כאשר אנחנו נמצאים במצבי סכנה. אותה השפעה גורמת לאפקטים הפיזיולוגיים של קוקאין, הכוללים הצרת כלי דם, בחילה, הרחבת אישונים, שינוי בטמפרטורת הגוף, שינוי קצב הלב ורעידות שרירים.
(צילום: shutterstock)
מה משותף ומה שונה?
קפאין, ריטלין וקוקאין נחשבים סמים מעוררים מהסיבה שהם גורמים לתחושת עירנות ואנרגיה. בנוסף, שלושתם מעלים את הפעילות של השליח העצבי דופמין, שלו יש תפקיד חיוני במערכת הגמול של המוח. ובכל זאת, יש ביניהם כמה הבדלים משמעותיים.
הכל עניין של מידה
למרות ששלושת הסמים מעלים את רמות הדופמין במוח, מידת ההשפעה שלהם על הדופמין אינה זהה. קפאין משפיע על דופמין באופן עקיף: דרך "התחזות" לאדנוזין, ולכן ההשפעה שלו על דופמין חלשה משמעותית משל סמים שמשפיעים עליו ישירות. מולקולות הריטלין והקוקאין משפיעות על דופמין במנגנון דומה, אולם כמות החומר הפעיל במינון הסטנדרטי של ריטלין קטנה משמעותית מהכמויות שנוטלים צרכני קוקאין למטרות הנאה. הסכנה בריטלין מתחילה כאשר עולים מעל המינון הרצוי: נטילה של מינונים גבוהים של ריטלין יכולה לגרום ל"היי" שמתחיל להזכיר את ההשפעה של קוקאין. גריסה של גלולות הריטלין והסנפת האבקה גורמת להשפעה חזקה אפילו יותר.
מהיר יותר, חזק יותר
הבדל נוסף ומשמעותי בין ריטלין לקוקאין היא המהירות ומשך הזמן שבהם הם משפיעים על המוח. בעוד שהסנפה או עישון של קוקאין (קראק קוקאין) גורמות לעלייה בכמות הדופמין שניות עד דקות לאחר לקיחת הסם, נטילת ריטלין גורמת לעליה של דופמין רק כעבור שעה או שעתיים. באופן דומה, קוקאין מתנקה מהמערכת די מהר, בעוד שלריטלין לוקח זמן רב יותר לעזוב את המוח. ההשפעה המהירה והקצרה של הקוקאין לעומת ההשפעה הארוכה והמתמשכת של ריטלין קריטיות לאופן שבו הוא משפיע על מערכת הגמול של המוח. ההשפעה האיטית הופכת את ריטלין לפחות מענג, אבל גם לפחות ממכר מקוקאין באופן משמעותי.
תערוכת המוח במכון ויצמן. צילום: יח"צ
למות ממנת יתר
עוד הבדל מעניין בין שלושת הסמים הוא הסיכון למות ממנת יתר. קפאין מתחיל להזיק לגוף מעל כמות של כ-400 מ"ג ליום (עבור מבוגר בריא), שזה בערך 4 כוסות קפה. אם תשתו מעבר לכך, אולי תרגישו כאבי ראש, עצבנות, רעידות, כאבי בטן וקושי להירדם. אבל גם אם זה לא יהיה נעים, זה לא יהרוג אתכם. הכמות הקטלנית של קפאין היא כ-10 גרם ליום, השווה לכ-100 כוסות קפה. מהסיבה הזו בדיוק, מוות מקפאין הוא מאוד נדיר, ובדרך כלל נגרם מלקיחה של גלולות קפאין מרוכז ולא משתייה מוגזמת של קפה או של משקאות אנרגיה. במקרה של ריטלין, תופעות לוואי שליליות כמו חרדה, פעילות לבבית מוגברת ועלייה בטמפרטורה מופיעות מעל מינוניםהגבוהים מהמינון הרפואי המקסימלי.המינון הקטלני של ריטלין מאוד גבוה, ומתועדים מקרים בודדים של מוות כתוצאה מנטילת ריטלין. גם כאן, קוקאין מנצח בקלות – בשנת 2017 מתו כ-14,600 אנשים כתוצאה מצריכת קוקאין בארה"ב בלבד.
קשה להנות, קשה להתמכר
ההבדל בין מידת ההשפעה ומהירות ההשפעה של הסמים המעוררים על דופמין יכול להסביר למה לצרוך קפאין וריטלין זה פשוט לא כיף כמו קוקאין. נטילת קפאין מלווה ב"היי" קצר וחלש, בעוד שלקיחת ריטלין בדרך כלל לא מלווה בשום "היי". יחד עם עוצמתה"היי", מגיעים גם הסיכונים להתמכרות. על פוטנציאל ההתמכרות של קוקאין אפשר להרחיב את הדיבור, שכן מדובר באחד הסמים הממכרים ביותר. שימוש בקראק – קוקאין גבישי שנצרך בעישון – יכול להוביל להתמכרות אחרי שימוש אחד.
בעוד שרבים מאיתנו מרגישים מכורים לקפה – ואף נחווה כאבי ראש אם יום אחד נפסיק לשתות אותו – כיום יש מחלוקת בעולם המחקרי האם ניתן להשוות התמכרות לקפה להתמכרות לסמים אחרים. אם תחשבו על זה, קשה לדמיין את ג'סי ב"שובר שורות" עובר חוויות דומות בגלל התמכרות לקפאין. גם לריטלין, כמו לקפה, די קשה להתמכר כשלוקחים אותו במינונים הניתנים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. כשהוא נלקח במינונים גבוהים מהמקובל או בהסנפה, הוא בהחלט בעל פוטנציאל התמכרות מסוכן.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו