Witness Protection Program הוקמה לפני ארבע שנים, מתוך רצון לייצר מרחב שבו מוזיקאים יכולים להוציא מוזיקה בלי להרים את היד, בלי להצטלם, בלי “לשווק את עצמם” – רק ליצור ולשחרר.השמות פיקטיביים, הזהויות מומצאות, המוזיקה – אמיתית לחלוטין.אני משתמש בשם טרולס יורי – שילוב של שם דני ושם רוסי, בלי שום קשר למשפחה שלי או למוצא. סתם כי אהבתי איך זה נשמע. את דאווין ורדה הכרתי דרך הפעילות בלייבל. המוזיקה שלי נוטה לצד האפל, שלו לכיוון בהיר יותר. אבל שנינו הבנו מהר מאוד שאנחנו מדברים באותה שפה – שפה שאין בה שמות פרטיים, אלא רק צלילים, שכבות וניואנסים.

הבחירה להישאר מאחורי שם בדוי לא נולדה כרעיון שיווקי. בהתחלה זה בלית ברירה – שילוב של סיבות אישיות ומקצועיות. אבל משם זה התפתח לאידיאולוגיה. הבנו שיש בזה משהו משחרר. מוזיקה שיוצאת בלי קונטקסט אישי, לאומי או סגנוני. בלי המטען של כל המוזיקה שעשית עד לאותה נקודה, בשמות "האמיתיים" שלך. לשלוח פרומו לחברים, בלי שהם יודעים שזה אתה. לראות מי עונה, מי מתעלם. לגלות שמישהו בניו זילנד השמיע בתכנית הרדיו שלו. שמישהי בצרפת מחכה בקוצר רוח לריליס הבא. שמישהו בלונדון קונה את כל הריליסים בבנדקמפ.

זו לא המצאה שלנו, כמובן.
בשנות ה־80' המאוחרות ותחילת ה־90' זו הייתה הנורמה. כמעט אף אחד לא הוציא טכנו, האוס, ג’אנגל או גאראז’ תחת שמו האמיתי. היו מאות (אם לא אלפים) של מפיקים, שהקליטו טראקים בחדרי שינה, והוציאו אותם תחת שמות בדויים – לפעמים רק עם מדבקה לבנה, בלי קרדיט בכלל.הם כונו בזלזול “Faceless Techno Boffins” – חנונים אלמוניים של מוזיקה אלקטרונית. אבל בפועל, הם לבשו את הכינוי כאות כבוד – הם היו הפסקול של המסיבות, של הרחבות, של סופי השבוע, של תחנות הרדיו הפיראטיות. של התשוקה.

>> למה אני סוגר את הברים שלי ועוזב את תל אביב? בגלל העירייה // טור אישי
>> לכו לישון: גם סגירת בנדיקט רוטשילד מסמנת את סוף עידן חיי הלילה

גם מי שכבר ביסס שם – המשיך לפעול תחת זהויות נוספות, מוציא מוזיקה בשלל שמות שונים, תחת כינויים מסתוריים ואיזוטריים. והיו אחרים שהפכו את האנונימיות לזהות המוזיקלית שלהם:

• מודימן, שתיקלט מאחורי וילון.
• SBTRKT, שבחר ליצור דמות עטופה במסכה שבטית.
• מוריס פולטון, שממעט להתראיין ויוצר בשלל שמות פיקטיביים.
• Underground Resistance ודרקסיה – שפעלו בין מסכות, שמות בדויים וסיפורים בדיוניים על עולמות תת־ימיים ומאבקים חברתיים.
• דאפט פאנק עם הקסדות הזוהרות.
• דדמאוס, מרשמלו – גם הם יצרו לעצמם מסכות, אבל לאו דווקא כדי להיעלם – אלא כדי להמציא מחדש את הדמות המוזיקלית.

ב-WPP, המקרה שלנו, הבחירה הזו הפכה לעמדה. להוציא מוזיקה בלי לנופף. לראות לאן היא מגיעה בלי פוש חיצוני. להאמין בכוח של הקול, ולא של התמונה.אבל העולם לא עומד במקום. בשבועות האחרונים אנחנו רואים יותר ויותר אמנים “פיקטיביים” – לא כאלה שברחו מאור הזרקורים, אלא כאלה שמעולם לא היו שם. דמויות מומצאות, שמות מומצאים, ביוגרפיות מפוברקות ומוזיקה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית והוזנה לפלטפורמות סטרימינג בקצב תעשייתי.

הקהל, בצדק, מתחיל לבעבע. אנשים מבינים שיש הבדל בין להסתיר פנים אנושיות, לבין לא להיות אנושי בכלל. הם מתחילים להבחין בין מוזיקה שנוצרה מתוך נשימה, רגש, סאבטקסט – לבין אוסף של דגימות משוכפלות שנוצרו על ידי מנוע טקסט־לצליל.

לכן החלטנו לצאת לרחבה.
בפעם הראשונה, Witness Protection Program מקיים אירוע פיזי. לא רק ריליסים, לא רק לינקים – אלא מסיבה אמיתית, בשיתוף עם החברים מעד 120.אנחנו עדיין לא מראים את כל הפנים, אבל אנחנו שם. פועמים. עם ווליום. עם קהל. עם מוזיקה. אתכם.טרקים שלנו כבר השתלבו בסטים של ארול אלקן, ריצ׳רד סן (דו יו רדיו), שון ג׳ונסטון (ALFOS), סברינו (הורס מיט דיסקו), ג׳סטין סטראוס (ניו יורק), טים סוויני (ביטס אין ספייס), ביל ברוסטר (DJ History), כריס מאסי (Sprechen), הוגו טאסיס (איביזה סוניקה), Lauer, קטיה רוגה, נסקה (הארד פיסט), כריס קוקו, וגם בארץ על ידי דיג'ייאים בטווח שבין עמרי סמדר לאלה גוטמן.

>> בואו לשמוע אותנו, לצד נבחרת המוכשרים הנוספת – דן יואל, נדב רביד, נועה ארגוב ורועי שפילמן – ביום שישי, 1.8.25, 22:00 במועדון הננסי ברחוב לבונטין 8 תל אביב.הכרטיסים מחכים לכם כאן

• יוצרים כותבים
• ❤ תרבות
• חיי לילה
• מוזיקה אלקטרונית
• נדב רביד
• לוטננט דן
• גילה וננסי

זה לא סוד שישראל הפכה מצורעת בעולמות המוזיקה האלקטרונית בעקבות מלחמת שבעה באוקטובר, לא מעט בגלל מדיניות ההסברה הכושלת של הממשלה, הרבה בגלל פשעי המלחמה שצה"ל מבצע בעזה, ולמרות הטבח המחריד בפסטיבל נובה שאמור היה להוביל למינימום סולידריות של אומת הדאנס הבינלאומית. אבל אפילו באווירה העוינת הנוכחית, הצעד שנקט בו הבוילר רום – ליין המסיבות הבינלאומי הנחשב וערוץ היוטיוב הפופולרי – הצליח להדהים את אנשי הסצנה בתל אביב: כל סרטוני הוידאו ממסיבות הבוילר רום שנערכו בישראל נמחקו מהאתר ומערוציו.

>> כולנו ברלינאים: תל אביב, תכירי, זאת התאומה החדשה שלך
>> ממצולות הארכיון: הבוילר רום מגיע לתל אביב ב-2014. התרגשנו

הדי.ג'יי והמפיק המוערך ירין לידור, שהיה מהבולטים במשתתפי חגיגות הבוילר רום בתל אביב ב-2014, היה גם הראשון לזהות את האקט המבחיל והעלה אתמול בלילה פוסט חריף וסרקסטי בעמוד הפייסבוק שלו. "בוילר רום – בית התפילה הגלובלי למוזיקה 'אוניברסלית' – עשה מהלך אמיץ במיוחד: מחק את כל הסטים מתל אביב באתר וביוטיוב שלהם", כתב לידור. "לא הצהרה, לא הסבר, רק היעלמות אלגנטית – כאילו לא היו פה לילות, קהל, קירוב לבבות וסטים שצמררו. כי כשמציאות נהיית מורכבת, הכי קל ללחוץ 'delete' ולהעמיד פנים ש'מעולם לא נגענו בזה'".

ואכן, מאתר הבוילר רום נמחק כל זכר למסיבותיו בתל אביב, כולל עמודי התקליטנים שכיכבו בהן, והסטים שלהם הוסרו מערוץ היוטיוב. די.ג'ייאים בולטים רבים הגיבו לפוסט בשלל גידופים וחרפות, ביניהם די.ג'יי אלעד רון שהסביר ש"יש להם אישיו עם החברה שקנתה אותם שאיזה עמוד משועמם/ממומן הפיץ שלבעלי המניות החדשים יש קשר להשקעות בישראל, וזה הספיק כדי שאנשים שם יקראו להחרים אותם". רבים אחרים ציינו, ובמידה רבה של צדק, שהבוילר רום לא רלוונטי כבר שנים רבות ואיבד את הטאץ', אבל מחיקת ההיסטוריה בכל זאת כואבת.

מי שהצליחה לשפוך קצת יותר אור על המהלך של הבוילר רום היא הדי.ג'ייאית חן אלמליח, שתקפה בחריפות את התעלמותה של הסצנה מהרקע לנידויה בעולם. "לאחרונה התגלה שהחברה שרכשה את הבוילר רום מושקעת בתחום הטכנולוגיות הישראליות שקשורות באופן ישיר לתעשיית הנשק המקומית. לרוב רובם של האמנים והאמניות בעולם זו חתיכת קש רצינית והיא שברה את הגב, ובעקבותיה החלו ביטולים וחרמות של די.ג'ייז שסירבו לשתף פעולה עם הבוילר רום או כאלה שכבר שיתפו וגינו את הפלטפורמה ציבורית", סיפרה אלמליח.

"המחיקה של הסטים זו כנראה פעולה לשיקום האמון והיחסים עם 90 אחוז מקהילת האמנים והקהל העולמי", הוסיפה אלמליח. "אני חושבת שלשאול בקול למה נדרשת פעולה כזו מידית וחד משמעית כלפי אמנים ישראלים זו שאלה שיכולה לקדם את כולם אל עבר שיח שיכול אולי לתת הצצה למציאות שכל כך קריטי שנבין. התבצרות מאחורי 'זה מורכב' או 'איזה חארות צבועים הם' זו בחירה להשאר מאחורי הרי החושך, עם כל המשמעויות והמחירים של זה".

כך או כך, זו אינה הפעם הראשונה שבה הבוילר רום מצטרף בגלוי לחרם על ישראל. בקיץ 2020 הכריז ליין המסיבות בפוסט נרגש על הצטרפותו ל-BDS והודיע שלא ישוב לתל אביב, אך בעקבותפוסט תגובה ויראלי של ירון טראקסמהבלוק שקיבל תמיכה מאמנים ברחבי העולם, חזרו בהם אנשי הבוילר רום מתמיכתם ב-BDS תוך 24 שעות. העיקר שיש עמוד שדרה אידיאולוגי.

• חיי לילה
• מוזיקה אלקטרונית
• קלאב
• בוילר רום
• החרם על ישראל
• bds

מסיבה ממש טובה לא הייתה בעיר מאז שבעה באוקטובר, ואפשר להבין למה. די.ג'ייאים גדולים מחו"ל כמעט ולא הגיעו לתל אביב מאז שבעה באוקטובר, ואפשר להבין למה. אז די ברור שעל פסטיבל טכנו עם הד-ליינרים כמו מייקל מאייר, עומאר אס ותומאס מלכיור אין על מה לדבר. אבל זהו, שלמרבה התדהמה דווקא יש: הפסטיבל של מועדון הבלוק וגאת'רינגס במדבר,עליו הוכרז במפתיע בחודש שעבר, פרסם לפני שעות מספר את הליינאפ שלו, והוא שומט לסתות.

>> הבלוק היה הבית השני שלי // וידויה של בלוקרית

כזכור, הפסטיבל יתקיים בסופ"ש של ה-28 וה-29 במרץ, 24 שעות של מוזיקה ללא הפסקה בשלוש רחבות, בנווה המדבר הקסום שיטים, אי שם בלב המדבר, באמצע הדרך בין מצפה רמון לאילת. הפסטיבל מציע לבאיו הסעות מתל אביב ואפשרויות לינה מגוונות עד כדי גלאמפינג על מלא, אבל מול הליינאפ המסתמן ספק אם מישהו מאלפי הבאים ירצה ללכת לישון. וכמו שאומרים בבלוק, שימו את זה ברקע:

הליינאפ מציג נבחרת מרשימה של אורחים מחו"ל בקליבר שמזמן לא היה כאן, ובראשם חביב הקהל הישראלי מייקל מאייר, אגדת הטכנו עומאר אס, מלך המיקרו תומאס מלכיור במופע לייב וגם ההרכב האיטלקי קרוס אבניו במופע לייב, דינו סבאטיני לייב בזריחה, ובנוסף מעיין נידם הברלינאית שלנו, MIHIGH הרומני ובסך הכל עשרה תקליטנים מחו"ל (שניים מהם ישראלים, מה שפייר) ועוד נבחרת אדירה של כישרונות מקומיים בהובלת הרזידנטים של הבלוק, טל כהן ועשהאל וייס, עם סט בק-טוק-בק של חמש שעות לא תמימות בכלל.הרשימה המלאה וסדר ההופעה והחלוקה בין הרחבות כאן.

ומה עם הכרטיסים, אתם שואלים. ובכן, בזמן ששאלתם נשארו עוד פחות. סבב הכרטיסים הראשון עף תוך 24 שעות, והסבב השלישי כבר נמצא בעיצומו ועם הכרזת הליינאפ המרשימה הזאת לא יעבור זמן רב עד שיסתיים. כרגע מחיר הכרטיס הוא 425 שקלים, בסבב הבא זה יהיה 450 שקלים, וזה עוד לפני שהתארגנתם על כל מה שצריך להתארגן (הסעה, לינה, אוכל, שתייה, בטח שכחנו משהו).במקומכם היינו מזדרזים, וכמובן מחזיקים אצבעות חזק חזק להמשך הפסקת האש. חמסה.

• ❤ תרבות
• טכנו
• הבלוק
• פסטיבל טכנו
• מוזיקה אלקטרונית
• מייקל מאייר

מזמן לא היו לנו חדשות באמת באמת טובות, והנה 2025 מתחילה איתן: שנתיים וחצי לאחר סגירתו, מועדון הבלוק, שהוביל את חיי הלילה בתל אביב במשך כעשור והיה מהגורמים הבולטים לנעיצתה במפת הקלאבינג העולמית, חוזר אל חיינו באירוע חד פעמי שיש לקוות שלא יישאר כזה.

>> כדור דיסקו במקום שנדליר: "המקום" שחלום לרשת את הבלוק

בעמודים הרשמיים של מועדון הבלוק ברשתות החברתיות, שעדיין מתעדכנים מעת לעת בהודעות שונות, התפרסם היום בצהריים פוסט שכבר מבעיר את הסושיאל. תחת הכותרת "The Block Outdoors: Into The Wild" מתפרסם פוסטר שיגרום לכם לשריין מיידית את הסופ"ש של ה-29-28.3, בעוד 82 יום בדיוק מרגע זה, אבל מי סופר את הדקות (אנחנו). מאז סגירתו של המועדון אמר הבעלים לשעבר, ירון טראקס, במספר הזדמנויות כי בכוונתו לרתום את המותג לטובת אירוע מחוץ לתל אביב, אבל למציאות הקשה היו תוכנית אחרות. עכשיו, כך נראה, בשלה העת.

חוץ מהעובדה שמשהו אכן קורה בתאריך הזה ושהוא כנראה יקרה מתחת לכיפת השמיים ומחוץ לתל אביב, אין כרגע פרטים נוספים על הפסטיבל שיסמן את הקאמבק של המועדון לחיינו, וגם מכירת הכרטיסים טרם החלה. האיור היפהפה של פרופגנדה (גם אליו התגעגענו!) מציג אווירה מדברית משהו, אבל לכו תדעו. חברת ההפקה שמופקדת על האירוע, Gatherings, הפיקה ב-20 השנים האחרונות פסטיבלים רבים בלוקיישנים כמו כפר הנוקדים, חאן שיטים, בורג' בנימינה, גבעת חביבה ועוד, כך שהניחוש שלכם לגבי המיקום של האירוע טוב כמו שלנו.

בתקופה שחלפה מאז סגירתו של הבלוק הצהירו לא מעט קלאבים חדשים על כוונתם להיכנס לנעליו כגורם מוביל בעולם המועדונים המקומי, אבל שנה וחצי של מלחמה לא איפשרו לאף אחד לנסות את זה ברצינות. כך או כך, קשה יהיה להתווכח עם הקביעה שמאז סגירתו של הבלוק בטרם עת באוגוסט 2022, סצנת המועדונים העירונית לא הצליחה להתאושש, הוואקום שנותר בה רחוק מלהתמלא ואף קלאב לא הצליח לתפוס את מקומו הדומיננטי והמשפיע-תרבותית. בקיצור, אנחנו מתגעגעים מאוד.

• חיי לילה
• הבלוק
• פסטיבל טכנו
• מוזיקה אלקטרונית
• טכנו

קהילת המוזיקה האלקטרונית בישראל, על מוזיקאיה, די.ג'ייאיה ומסיבותיה, לא תתאושש בעתיד הקרוב ממה שקרה בבוקר ה-7.10 בפסטיבל סופרנובה של Tribe of Nova. גיא ההריגה במסיבת הטראנס הוא פצע עמוק ושותת שנפער בלבו של כל מי שרקד אי פעם במסיבה כזאת, ופרויקט מימון המונים חדש שבוקע הערב לאוויר העולם מבקש לעשות משהו למען קורבנות וניצולי הטבח בפסטיבל.

יותר מ-50 מוזיקאים מסצנות הטראנס, הטכנו וה-EDM בישראלהתאחדו לטובת אוסף מוזיקליהכולל 55 טראקים ורמיקסים מקוריים, ביניהם הרכבים, מפיקים ותקליטנים מובילים כמו רד אקסס, אינפקטד מאשרום, מגית קקון, אסטריקס, ויני ויצ'י, עומרי סמדר, אלה גוטמן, יותם אבני ועוד, כולל קטעים שטרם ראו אור וכאלה שהופקו כתגובה מהבטן ישירות לזוועה ונושאים שמות כמו "Nova" ו"October 7th".

הפרויקט, בהובלתו של אביתר נגר שמרכז גם את מאמצי ההסברה מול קהילת הדאנס הבינלאומית, יצא לפעול בשיתוף מפיקי מסיבות ופסטיבלים, מוזיקאים ומוזיקאיות ואנשי תעשייה מתנדבים, ונמכר בפורמט מימון המונים באתר GiveBack במגוון אפשרויות תרומה. באתר נכתב כי "כל ההכנסות ממכירת האוסף יתרמו לטובת סיוע לניצולי האירוע הקשה ולמשפחות הקורבנות, מעזרה נפשית ועד תמיכה למטרת השבת אחינו ואחיותינו החטופים".

"בזמן שמאות מאהובינו סובלים מנזק בלתי ישוער, בה בעת שבתוך עזה שוהים עדיין בני ערובה, אנו חשים מחויבים להשתמש בכוחנו כקהילה מוזיקלית ובכוחה לסייע למי שזקוק לכך", כך נכתב בעמוד הפרויקט. "אנחנו, אמנים ומוזיקאים עומדים כתף אל כתף לצד עם חברינו הנפגעים ומשפחותיהם שבזמנים קשים אלה זקוקים כל כך לתמיכה".
>> לרכישת האוסף ותרומות נוספות הקליקו כאן
>> לאתר הייעודי של קהילת המוזיקה האלקטרונית

• תל אביב נרתמת
• פסטיבל נובה
• אינדי אלקטרוני ישראלי
• מוזיקה אלקטרונית
• חיי לילה