זה נכון, לרוב אנחנו נהיה הראשונים להפציר בכם ליהנות מהאוכל, להשקיע בפיין דיינינג (או לפחות במשהו טוב) ולא לוותר לעצמכם על האוכל הטוב ביותר שאתם יכולים לטרוף. אבל לפעמים גם אנחנו, אכלנים מדופלמים שכמונו, נכנעים לזול יותר, הטראשי יותר, הסוגר-פינה המושלם ביותר – מונוסודיום גלוטמט טהור ונוצץ שמוגש בתוך ריבוע קרטון בליווי צמד מקלות אכילה. או במילים אחרות – מוקפץ פשוט. כלומר, היום כולם קוראים לזה ווק, אבל אנחנו הישראלים יודעים לזהות מוקפץ כשהוא פוגע בבלוטות הטעם שלנו.

>>תור הזהב של הלחוח: 7 חומרי גלם טרנדיים שיעזרו לכם לבשל כמו שף

"ווק ריפבליק", הרשת שמקפיצה מוקפצים זולים, היא ממש לא האופציה הכי טובה לאוכל אסייתי בעיר. אבל היא בהחלט הגו-טו שלנו כשאנחנו רוצים מנה חמה, מנחמת וטראשית לגמרי. הרטבים מתקתקים בהגזמה, הנודלס לא ברמה מרשימה והאווירה היא אוכל של לפני עשרים שנה – אבל נשקר אם לא נגיד שזה טעים לנו. למה? כי לפעמים זה בדיוק מה שצריך, במיוחד אם אתם בהאנגאובר. חוץ מזה, המלצנו השבוע על כמה מנות יקרות למדי למשלוח, וטוב לזכור שזול לא אומר בהכרח רע. לפעמים הוא רק אומר טראשי.

• מה מזמינים היום
• ווק ריפבליק
• אוכל אסייתי
• מוקפץ
• משלוח

• Facebook
• Twitter
• Email

תוכן שיווקי

אסם הצטרפה השנה לפרויקט המוערך "ספיישל לתת", במסגרתו מתגייסים מעל ל-50 מסעדות וברים ברחבי הארץ למטרה משותפת אחת – להבטיח שראש השנה של מאות משפחות נזקקות בארץ יהיה נעים. המסעדות והברים הכניסו לתפריטים שלהם מגוון מנות שההכנסות מהן נתרמות למשפחות נזקקות בארץ. אם כבר בנתינה עסקינן, חברת אסם מפנקת אותנו בשלושה מתכונים מעולים שיעשו לכם נעים על השולחן ביום יום או אם בא לכם לגוון קצת בצהריים שאחרי החג. בתאבון!

פאד תאי קל וטעים

רשימת המצרכים (4 מנות)

200 גר' חזה עוף חתוך לקוביות של 2 ס"מ
3 כפות שמן
1 בצל סגול פרוס דק
2 סלסלות פטריות פרוסות
2 גזרים חתוכים למקלונים
1 קופסה נבטים סינים עבים
2 בצלים ירוקים פרוסים
1/2 כוס רוטב אסייתי למוקפץ אסם
מלח
1 חבילת נודלס אטריות אורז רחבות אסם (מושרות על פי ההוראות בגב האריזה)
2 כפות מיץ לימון
1/2 צרור כוסברה קצוצה

אופן ההכנה

מחממים היטב ווק.
מוסיפים את השמן ואת קוביות העוף ומקפיצים כ – 3 דקות עד שהעוף משנה את צבעו.
מוסיפים בצל, פטריות פרוסות, גזר, נבטים ובצל ירוק.
מקפיצים 4-5 דקות, או עד שהירקות חמים, מוסיפם את הרוטב, אטריות ומיץ לימון, מערבבים ומקפיצים עוד דקה שתיים.
מוסיפים כוסברה ומקפיצים.
מקשטים בבוטנים ומגישים מיד.

מוקפץ לוהט עם רצועות בקר

רשימת המצרכים (4 מנות)

300 גרם רצועות בשר בקר (שייטל או סינטה)
3 כפות שמן
300 גרם שעועית ירוקה שלמה
1 פלפל אדום חריף פרוס לעיגולים
1/2 כוס רוטב אסייתי חריף למוקפץ אסם
2 כפות שומשום
אטריות ביצים רחבות אסם (מבושלות לפי הוראות בגב האריזה)

אופן ההכנה

מחממים היטב ווק, שמים כף שמן ומוסיפים רצועות הבקר.
מקפיצים דקה, רק עד שהבשר מחליף את צבעו.
מוסיפים לווק שעועית ירוקה ופלפל. מקפיצים שתי דקות עד שהירקות חמים.
מוסיפים רוטב, מקפיצים עוד 2 דקות, מוסיפים אטריות ומקפיצים עוד דקה.
מפזרים שומשום, מערבבים ומגישים מיד.

התאילנדית הירוקה – תבשיל ירקות בקארי

רשימת המצרכים (4 מנות)

3 כפות שמן
1 בצל סגול חתוך לרצועות
2 זוקיני ירוקים חצויים ופרוסים
1 ראש ברוקולי מפורק לפרחים קטנים
200 גרם אפונה
1/2 כוס רוטב קארי ירוק תאילנדי אסם
1 כוס חלב קוקוס
מלח לפי הטעם
מים חמים (לפי הצורך)
3 כפות מיץ לימון
50 גרם קשיו

אופן ההכנה

מחממים בסיר שמן, מוסיפים בצל סגול, זוקיני, ברוקולי ואפונה.
מוסיפים רוטב קארי, חלב קוקוס, מלח, פלפל שחור ומעט מים (במידת הצורך) ומביאים לרתיחה.
טועמים, מתקנים תיבול ומוסיפים מיץ לימון.
מביאים לרתיחה, מפזרים כוסברה, מערבבים ומכבים את הגז.
מפזרים קשיו ומגישים על אורז לבן.

• אוכלים שותים
• מתכונים
• מוקפץ
• פאד תאי
• ספיישל לתת

• Facebook
• Twitter
• Email

מהשבועיים שבהם אני מתגוררת ביפו, אוכל לומר בבירור שיפו היא לא תל אביב. למעשה, היא כל כך מתעקשת לנצח את תל אביב שהיא בכלל ירושלים. באופן כללי בין יפו לירושלים נקודות דמיון רבות, אך הבולטת שבהן היא אווירת החפלה התיירותית, או במילים אחרות, "שמח בשוק אבל בודד בבית, כי אף חבר לא רוצה לבקר". כך מצאתי את עצמי בדירה מרווחת וגבוהת תקרה עם חלונות ענקיים, מרצפות מעוטרות, סלון מושלם, שתי מאפרות ומחסור חמור באורחים שיטנפו אותן. כשביקשתי למלא את החלל במשלוח טייק אוואי הגון, נוכחתי לגלות שממש כמו חבריי, גם שליחי מזון לא ממש ששים לבקר בעיר.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
הכירו את ההמבורגרייה החדשה של טום אביב
5 המנות האמריקאיות הכי טובות בתל אביב
10 טעמי הגלידה החדשים שאתם חייבים לנסות

עם חלוף הזמן, כשהשלמתי בתוכי עם הפרידה מג'ירף, גיליתי שגם ליפו יש היצע משלה. הוא לא מסנוור ושופע כמו זה של אחותה המוצלחת, אבל בהחלט אפשר להפיק ממנו ערב הגון, סליזי ונוטף חרטה מתוקה. איך תדעו מאיפה להזמין? למען האומה היפואית ומתוך שליחות טהורה, השלכתי את עצמי על מזבח הטעימות והתנדבתי לדגום במשך שלושה ימים כמויות אדירות של מזון. אל המשימה התלוו אליי שלוש חברות למודות מאנצ'יז ליליים, כדי להביא לכם את המסקנות המהימנות ביותר, והנה הן לפניכם.

אורבנו

הזמנה: 19:45

הגעה: 20:45

המרעננת הרשמית של הקיץ הראשון שלי ביפו היא ללא ספק מסעדת אורבנו, שאמנם מעט יקרה ביחס לציפייה מטייק אוואי, אך מעניקה תמורה מספקת. המקום שמגדיר את עצמו כ"בר-מסעדה בניחוח יפואי" הוא למעשה מכרה זהב לילדים שמנים שגדלו, וכעת יש להם את הכסף והחירות להזמין את כל מה שאסרו עליהם בילדות, מאותו התפריט, במקביל. הרשימה שאנחנו הזמנו הורכבה מהמבורגר, פפרדלה ארטישוק, קציצות פראסה ופאי לימון. הפפרדלה זכתה להתלהבות בקרב שתיים מאיתנו, השלישית נרתעה מעודף השמן, אך מי שלא נרתע מן השמפניה האמיתית של הטבע וגם יודע להעריך ארטישוק עשוי היטב, יהנה מהמנה עד מאוד.

למען האמת, שתי המנות האחרות של אורבנו הן אלה שנצצו בערב הזה. קציצת ההמבורגר-צ'דר הייתה עבה ועסיסית על גבול הפורנוגרפיה והלחמניה כל כך רכה ומנחמת שתתחרטי שאי פעם חיפשת חיבוק אצל גבר. אבל הפתעת ההפתעות הייתה קציצת הפראסה, המכילה פטה ופרמז'ן ומתגלה כלביבה מושחתת ונפלאה לכל דבר ועניין. מדובר במנה ראשונה, 4 יחידות בתוספת מטבל יוגורוט, מה שיוצר, בלי להסתבך יותר מדי, אושר קטן בקופסה. כיוון שבאמת לא נצרכו מספיק פחמימות בערב הזה קינחנו בפאי לימון שהיה קליל ומדויק.

לסיכום:כיף כיף כיף. 205 ש"ח

יוקוזונה

הזמנה: 19:45

הגעה: 20:15

יוקוזונה, מסתבר, היא הסושייה של יפו – המקום בו חלום על רומן אלגנטי מתרסק אל פשרת סטוץ דביק בחניון. הזמנו קומבינציית סושי צמחונית ואורז מוקפץ, שתי דרכים אהובות ולא שאפתניות מדי לצריכת אורז. אך אבוי, הקומבינציה הצמחונית איננה באמת קומבינציה כי אם אותו סושי משוכפל שש עשרה פעמים, בביצוע יבש ורטוב מדי בו זמנית. האורז, מצידו, סתמי וסר טעם ככל שניתן להרוס אורז מטוגן. כאן יש להסתייג ולומר שאחת החברות דווקא עפה על התרכובת ואף פלטה באנחה, "אני יכולה לישון עם זה". תיאלצו לחפש את האמת במרחבי התוהו של היקום.

לסיכום:אפשר לוותר. 47 ש"ח

טנדורי

הזמנה: 15:15

הגעה: 16:07

אדוניי עדי שאני פתוחה לתרבויות אחרות וסובלנית אל האחר, אבל כשמגישים לי נוזל כמזון – שם עובר הגבול. הזמנו שלוש מנות: מרק ירקות, מטר פניר (תבשיל גבינת קשיו ואפונה) ודאל דטקה (תבשיל עדשים כתומות), שהתגלו כולן פחות כתבשיל ויותר כרוטב לאורז. המנות אמנם הגיעו עם פיתה והייתה אחלה פיתה, אבל מהי פיסת בצק תמימה אל מול נהרות האימים שפקדו אותנו. חשוב להזהיר את הסועד הרך גם מחריפות המנות, שמוסיפה לחוויית ייבוש הביצות ארומה קלה של זיעת התלקחות קרביים.

לסיכום: סבבה לאמיצים שאוהבים מטבלים.

פיס אוף פיצה

הזמנה: 18:55

הגעה: 19:30

אתם מריחים את הריח הזה? לא, זו לא גבינה גבינה איכותית מותכת כי אם ההתרגשות שלקראת נקמת הקטילה. נתחיל מהמוצר עצמו.

הרשו לי רגע להניח רגע בצד את הסטנדרטים הכושלים שלי לגבי הכל ולחוש מאסטר שף, כשאומר שהפיצה הזאת לא מספיק מחוברת. היא עונה על הציפיות מהמאכל הבסיסי, אבל לאחר כמה ביסים נוצרת תחושה שהמרכיבים מודבקים במים. עכשיו כשסיכמנו שהפיצה בינונית וגם אנחנו, אפשר להפסיק לדבר על איכות המוצר, כי התסכול האמיתי שלנו נבע מאיכות השירות.

בראש ובראשונה, נחצה קו אדום ברור כשהביאו לי קולה רגילה במקום הזירו שהזמנתי, מבלי להודיע לי מראש על המחדל, על אף שהשליח הודה בעצמו שההזמנה נרשמה עם זירו ופשוט נגמר להם. לא צריך להיות מסעדת גורמה כדי להבין שקולה זה לא זירו, שפיצה עם קולה זה לא פיצה עם זירו ובקיצור, שאת הקלוריות שלי אני אוהבת להשקיע במוצרים נגיסים.

כשביקשתי לקבל החזר על הקולה, השליח סירב ואף שגה חמורות כששאל, "את לא יכולה לזרום?" – שאלה שהיא ההמצאה הרטורית הדוחה ביותר של סטרייטים בכל הזמנים. בחיוכו המשועשע הוא הצביע על הפרעת האכילה המביכה שאליה שותפות לפחות חצי מבנות ישראל, זו המלכדת פיצה וזירו תחת אותה קורת גג, ובכך איבד את אמוני ברמה המשלוחית והאישית כאחד.

לסיום החוויה המדכדכת, הבחנתי שקיבלתי את המגש ללא קבלה, והרי לשם מה נועד אייטם טעימות אם לא לארוחות של הכתבת על חשבון המערכת. התקשרתי למסעדה בבקשה שישלחו לי את הקבלה למייל ובאותו רגע ידעתי שהם לא ישלחו לי אותה לעולם. מצד שני, הרגשתי שזה מגיע לי. כי לא משנה לאן הייתי מזמינה את המשלוח, יש לי פרצוף של ליהי האשטאג וכתוב לי על המצח "כובשת אשכנזייה כלבה ששוכרת ביפו דירה עם רצפה מצוירת". מכורח הבושה התמידית שאני נושאת איתי על עצם מגוריי במקום הזה, אתן להם חצי ויתור על השירות המחורבן.

לסיכום:עדיף שלא. לא יודעת כמה עלה, הייתי מתקשרת לבדוק אבל מעניין את הכוס

מרכז החומוס האסלי

הזמנה: 19:00

הגעה: 19:22

איזה כיף עם מרכז החומוס האסלי יא רבנן. דבר ראשון, כפי שאתם יכולים לראות, החבר'ה הגיעו במהירות שיא אפילו ביחס לקרבה המשמעותית אל מקום מגוריי. הזמנו את המנה האקזוטית "חומוס שקשוקה", לצד צ'יפס וחציל בלאדי. חומוס השקשוקה התגלה כהברקה והוא זה שזיכה את המרכז במרב הניגובים והתשואות. הפיתות הגיעו פחות חמות מהמיוחל אבל יאמר לזכותן שהן היו רכות, ממכרות ומילאו היטב את תפקיד הפחמימה הריקה. החציל סביר, קצת עמוס מרכיבים לא מובחנים, אך החברה החולקת התעקשה לעמוד לצדו וציינה לחיוב את את חתיכות השקדים שפוזרו עליו. הצ'יפס טוב, לא קריספי אלא שמנמן ורך כדרכן של חומוסיות, כלומר טוב לחובבי הז'אנר. בסוף הבולמוס שמחנו לגלות בתחתית המשלוח הפתעות כגון חמוצים, בצל וסלט טורקי, שלושה מצרכים שבימים רגילים מרכיבים מבחינתנו ארוחה לגיטימית ולכן יזינו אותנו ביום המחר.

יתרון נוסף מכיוון בלתי צפוי היה השליח החתיך ומסביר הפנים שהעביר לידיי את המשלוח עם חיוך של מאמי. אל תקלו בזה ראש, מדובר באפריטיף. גם כאן נזכרתי מאוחר מדי שאני צריכה קבלה וכשהתקשרתי לבקש אותה במייל, העדיף המקום להעניק לי אותה פנים אל פנים, באמצעות – שימו לב – אותו שליח חתיך! כשהצעתי לשלם לו על הטרטור, חייך האביר האפל מתחת לקסדה ואמר, "שטויות, מה פתאום". 10 נקודות רק על בניית האמון המחודש שלי עם המין הגברי.

לסיכום:זול, מהיר, טעים, משביע, חתיך. 85 ש"ח

אונמי

הזמנה: 18:59

הגעה: 19:30

אונמי הגישו לנו כמצופה קומבינציית סושי מושלמת. פשוט ככה. "מה כבר יש לי לכתוב על זה?" השתוממתי בפני חברתי בעודי נוגסת בתאווה חתיכת אין-לי-מושג-מה-זה. "תכתבי שהווסאבי הופרד על ידי גזר", היא מלמלה תוך גריסה חייתית, "זה פאקינג גאוני. כי מי אוהב ווסאבי בכלל?". אז קיימת שביעות רצון גם במדד הזה.

החומרים טריים, הקומבינצייה מגוונת, הטעמים עמוקים והספייסי מיונז אמיתי ועל רמה. בהזדמנות הזו אחשוף שפעם הזמנתי את הצמחונית, הידידותית יותר לחיות ולכיס, ויצאתי מרוצה לא פחות.

לסיכום:בול מה שרוצים מסושי. 95 ש"ח

פיצה הברבנאל

הזמנה: 19:20

הגעה: 20:20

תראו, הפיצה הגיעה אחרי שעה בדיוק, עניין שאיננו ולא צריך להיות מקובל בתחום הזמנת הג'אנק. אחרי שכבר גמרנו אומר בלבנו לכסח להם את התחת, הפתיעה אותנו בדלת שליחה (בת! פרצנו את תקרת הזכוכית!!!) חייכנית, מותשת מהדרך וחביבה, עם קבלה בידה. אחרי המחדלים השירותיים שחווינו באותו הערב, הרגשנו מבולבלות וליבנו העלוב התרכך.

בעניין המוצר עצמו, מדובר בפיצה טעימה לאללה. בשונה מהקודמת, כאן פתיחת הקרטון מעוררת חשק מיידי: נקודות הרוטב האדמדם תוססות בחדווה שומנית מבעד לשכבת גבינה אחידה ונמסה. להבדיל מפיס אוף פיצה, כאן גם המרכיבים מתחברים זה עם זה ונמהלים לכדי יישות אחת, נחותה ונפלאה. הבסיס קריספי, אלמנט מרענן ומעורר געגועים לבית אבא, דהיינו חימום פיצה מעדנות בטוסטר אובן, בקטע טוב.

לסיכום:יופי של פיצה, רק תסגרו איתם מראש על הזמנים. 65 ש"ח

• אוכלים שותים
• אוכל הודי
• מוקפץ
• פסטה
• טייק אוואי
• משלוחים
• פיצה
• סושי
• חומוס
• המבורגר
• חדשות האוכל

• Facebook
• Twitter
• Email

כל המתכונים מתאימים ל־2־4 מנות חלוקה

ערכו היכרות עם הירקות של המטבח התאילנדי

במיה פפר שרימפס

• 10־15 יחידות במיה תאילנדית

לרוטב:

• 25 גר' חמאה
• 1 כף פלפל שחור גרוס
• ½ בצל קצוץ דק
• 8 יחידות שום קצוץ
• ¼ כוס סויה תאילנדית
• ¼ כוס סוכר דקלים
• ¼ כוס מים
• 1/3 כוס רוטב צדפות
• 300 מ"ל מי/קרם קוקוס

להקפצה:

• 25 יחידות שרימפס מקולף
• חופן שעועית תאילנדית חתוכה ל־2 ס"מ
• 2 יחידות למון גראס פרוס
• 3 יחידות פלפל צ'ילי אדום
• חופן קטן כוסברה
• חופן קטן בזיליקום תאילנדי/רגיל

אופן ההכנה:

במיה:מחממים תנור ל־180 מעלות. קוטמים את גבעולי הבמיה, חוצים אותה לשניים ושוטפים במים קרים. מסדרים את הבמיה על מגש מרופד בנייר אפייה, מכניסים לתנור ל־10 דקות לקבלת צבע זהוב.

רוטב:במחבת רחבה עם חמאה מאדים את הבצל עד לשקיפות. מוסיפים שום ופלפל גרוס, מערבבים כ־10 שניות, מוסיפים את שאר החומרים, מרתיחים ומכבים את האש.

מחממים ווק על להבה גבוהה ומוסיפים מעט שמן. מוסיפים את השרימפס ומטגנים עד שהוא כמעט מוכן. מוסיפים את הבמיה והשעועית, ומקפיצים עם שאר החומרים כחצי דקה. מוסיפים מצקת מהרוטב, ומבשלים עד שהוא מצטמצם מעט (חצי דקה). מכבים את האש, ומגישים עם מיקס עשבי תיבול.

קארי ירוק עם עוף

לקארי הירוק:

• 15 יחידות צ'ילי תאילנדי ירוק פרוס
• 2 כפות למון גראס, פרוס (החלק הלבן)
• כפית וחצי גלנגל/ג'ינג'ר קצוץ
• כפית גרידת ליים
• 1 שורש כוסברה קצוץ
• חופן עלי כוסברה
• 3 כפות שאלוטס, קצוץ
• 2 כפות שום קצוצות
• 1 כפית מלח
• 1 כפית ממרח שרימפס (ממרח קאפי; ניתן לקנות בחנויות מתמחות)
• 1 כפית כמון טחון
• 1 כפית כוסברה טחונה
• ½ כפית פלפל לבן טחון

למנה:

• מעט שמן לטיגון
• 2־3 כפות משחת גרין קארי
• 500 גר' פרגית, חתוכה לקוביות קטנות
• 2 פחיות קרם/מי קוקוס (לפחות 17־19 אחוזי שומן)
• ½ כוס מים
• 5 עלי קאפיר ליים
• 3 כפיות סוכר דקלים
• 3 כפיות רוטב דגים
• 6 חצילים תאילנדיים, חתוכים ל־4
• 10 עגבניות שרי, חצויות
• 2 פלפל צ'ילי אדום, פרוס
• 2 כפיות תמרהינדי
• חופן עלי בזיליקום רגיל

אופן ההכנה:

משחה:שמים את כל החומרים במעבד מזון וטוחנים היטב. מוסיפים מים במידת הצורך.

בסיר מחממים מעט שמן על להבה בינונית. מוסיפים את המשחה, ומערבבים עד שהארומה מתפשטת באוויר. מוסיפים את העוף ומעט חלב קוקוס ומערבבים היטב.

מבשלים את העוף כשתי דקות תוך כדי ערבוב, מוסיפים את שאר המצרכים – מלבד הבזיליקום, ומביאים לרתיחה. מוסיפים את הבזיליקום ומגישים עם אורז.

ביטר מלון מאודה במילוי שרימפס ברוטב פפאיה

• 4 יחידות ביטר מלון, חתוך ל"כוסות" (כלי קיבול למילוי) בגודל 5 ס"מ

למילוי:

• 500 גר' שרימפס מקולף ונקי, טחון
• 8 עלי בזיליקום תאילנדי קצוץ
• 1 כף כוסברה קצוצה
• 3 יחידות צ'ילי תאילנדי קצוץ
• 6 עלי חרדל קצוצים
• 1 כפית סוכר דקלים
• 2 כפיות תמרהינדי
• 2 כפות בוטנים קלויים טחונים
• 3 כפות רוטב דגים
• ½ כפית שורש כורכום, מגורד

לרוטב הפפאיה:

• ½ כוס פפאיה בוסר מגורדת בפומפייה
• 3 יחידות צ'ילי תאילנדי אדום קצוץ
• ¼ כוס מיץ ליים
• ¼ כוס רוטב דגים
• ½ כוס מים
• 3 כפיות סוכר דקלים

אופן ההכנה:

רוטב:מערבבים היטב את כל חומרי הרוטב ומעבירים למקרר לשעה.

חולטים את הביטר מלון:מכניסים את ה"כוסות" לסיר עם מים רותחים, חולטים חצי דקה ומעבירים לקערה עם מי קרח.

מילוי:מערבבים היטב את כל חומרי המילוי וממלאים את כוסות הביטר מלון. מחממים סיר ומניחים מעליו כלי אידוי. מאדים את הביטר מלון הממולא כ־5 דקות. מגישים מיד עם רוטב הפפאיה.

לארב טופו ודלעת תאילנדית

• ¼ כוס רוטב דגים/רוטב סויה דל נתרן (לגרסה טבעונית)
• 5 יחידות פלפל צ'ילי תאילנדי אדום
• 3 שיני שום קצוצות
• 1 כפית שאטה גרוס
• ½ כוס מים
• 1 כוס טופו קצוץ (או עוף)
• 1 כוס דלעת תאילנדית, חתוכה לרצועות דקות
• חופן עלי נענע
• חופן עלי כוסברה
• 2 בצלי שאלוט פרוסים
• 8 עלי בזיליקום תאילנדי
• מיץ מ־2 ליים
• 1 כפית סוכר דקלים
• להגשה:
• 1 בצל שאלוט פרוס ומטוגן בשמן עמוק
• 1 כף אורז יסמין קלוי, טחון לאבקה

אופן הכנה:

במחבת רחבה מביאים לרתיחה רוטב דגים, צ'ילי, שום, שאטה ומים.

מוסיפים את הטופו, מביאים שוב לרתיחה ומכבים את האש.

בקערה מערבבים את שאר החומרים ומוסיפים את תכולת המחבת ומערבבים היטב.

הגשה:מעבירים לצלחת הגשה, מקשטים באורז טחון ובשאלוט המטוגן ומגישים חמים או בטמפרטורת החדר.

נאם פריק קאו פו (מטבל סרטנים וירקות) עם ירקות תאילנדיים

למטבל:

• 5 כפות בשר סרטנים/שרימפס נקי
• ½ כוס מים חמים
• 5 שיני שום, קצוצות
• 2 גבעולי למון גראס, קצוצים (החלק הלבן)
• 8 פלפלים צ'ילי ירוק תאילנדי
• 3 כפיות סוכר דקלים
• 5 כפות מיץ ליים טרי
• 5 כפות רוטב דגים
• 2 יחידות חציל תאילנדי קצוץ עם הקליפה

להגשה (כמויות הירק תלויות במספר הסועדים):

• חצילים תאילנדיים חצויים
• שעועית תאילנדית חצויה מאודה
• מלפפון פרוס
• עלי חסה שלמים שטופים
• עלי בוקצ'וי שלמים שטופים
• אורז לבן מאודה

אופן ההכנה:

מניחים את בשר הסרטנים/שרימפס בקערה ושופכים מים חמים עד לכיסוי. משהים 5 דקות ומסננים.

טוחנים בעזרת בלנדר מוט את סוכר הדקלים, הליים, הצ'ילי, הלמון גראס, רוטב הדגים והשום עד לקבלת תערובת אחידה.

מאחדים את בשר הסרטנים/שרימפס עם הרוטב, מוסיפים את החצילים, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר (מינימום שעתיים, מקסימום לילה).

מגישים את המטבל לצד הירקות התאילנדיים ובתוספת אורז.

• אוכלים שותים
• סער בדישי
• פפאיה
• אורז
• מינה טומיי
• מוקפץ
• דגים
• שרימפס
• מתכון
• אסייתי
• מתכונים
• מתכונים
• אחוכל
• אוכל תאילנדי

• Facebook
• Twitter
• Email

הראמן פה (אבל לא לעוד הרבה זמן)

מרק האטריות היפני ממשיך לכבוש יעדים חדשים ולבסס את מעמדו כקערה הפופולרית של השנה. ראמניות שנפתחות כמו פטריות אחרי הגשם במילאנו, ניו יורק וגם בתל אביב. השיא הגיע בתחילת דצמבר, כשמדריך מישלן היוקרתי החליט להעניק כוכב אחד לבר מרקים יפני בשם Tsuta (שאינו בדיוק בר ראמן, אלא יותר בר אטריות סובה – אטריית כוסמת). במסעדה הלוהטת הזו בטוקיו יש תשעה מושבים בלבד, ואת הכוכב היא קיבלה בזכות "שילובי טעמים ומרקמים עדינים וצירים בעלי טעם אלוהי". על פי האתר "קונדה נסט טראוולר", "מומחי טרנדים חוזים שהראמן ימשיך לגדול ברחבי העולם גם ב־2016, ככה שעד 2017 לכולם יימאס ממנו".

תוסס פה

תסיסה היא אחת מטכניקות שימור המזון העתיקות ביותר בהיסטוריה, ובשנה האחרונה היא החלה לצבור תאוצה במטבחי המערב, הרבה בזכות הערכים התזונתיים (למוצרים המותססים מייחסים תכונות של פרוביוטיקה וחיזוק בזכות פעולתם של חיידקים ממשפחת הלקטובצילוס) והאפשרויות הטמונות בה לפיתוח ולמיצוי טעמים. השם המוביל במגמה זו הוא השף הניו יורקי דיוויד צ'אנג, ובמטבחו במסעדת מומופוקו הוא חוקר דרכים להכין מיסו מקטניות כחומוס ואפונה.

בתחום התסיסה, מילת המפתח היא קימצ'י – ירקות מוחמצים מקוריאה, שיכולים לבלות חודשים ואף שנים שרויים בתערובת חמוצה חריפה. הקימצ'י, ביחד עם מלפפונים חמוצים וכרוב חמוץ, הפך לחביב הבשלנים הביתיים, שלא מפחדים להעמיס צנצנות ולתת להם לנוח הרבה זמן. לפי אתר "באזפיד", שלושה פסטיבלים שלמים הבאים לחגוג את התסיסה (fermentation festivals) התקיימו השנה בארצות הברית (בקליפורניה, מסצ'וסטס ואורגון), ורשתות גדולות כמו whole foods מדווחות על עלייה בביקוש למוצרים מותססים מכל הסוגים.

למה עכשיו? באתר הטלגרף הבריטי מסבירים ש"לחם, בירה, יין ויוגורט עוברים כולם תסיסה בדרכם להיות טעימים, ומה שחדש במותססים השנה הוא ההתמקדות בפירות וירקות, והטעמים החדשים והמרגשים שיוצאים מהם".

חולטים ונהנים

זה אולי הטרנד החזק ביותר בעולם הקפה: במקום מכונות אספרסו, שמוציאות את הטעם של הפולים הקלויים הטחונים בעזרת לחץ וחום גבוהים, ברחבי העולם (וגם בתל אביב, הודות לברושופ ולקפליקס) לומדים להכיר ולהעריך את חליטת הקפה: שימוש בתהליך אטי יותר של פעפוע וסינון, לעתים ללא חום בכלל (אלא בחליטה קרה שנמשכת 12־72 שעות), כדי למצות את הטעם של הגרגיר השחור החזק. במילים אחרות: קפה פילטר, הדור הבא. הטרנד התחיל בקיץ שעבר בבריטניה, והובל על ידי מותג בשם Sandows, שמוכר חליטת קפה ישירות מהברז כאילו היה בירה, וגם בבקבוקי זכוכית שדומים מאוד לבקבוקי ברנדי. ואיך הטעם? לפי אתר food network, שהקדיש לטרנד כתבה שלמה, החליטה מפיקה "כוס קפה חלקה ומאוזנת, שוקולדית וגם דלה בחומציות".

ירקות הם הבשר החדש

יותר ויותר מסעדות מתייחסות לירקות, שפעם היוו קישוט או תוספת לבשר ולדג, כמרכיב העיקרי, מוקד המשיכה של המנה. השף המוערך דן ברבר )ממסעדת הפארם טו טייבל בלו היל בניו יורק) אמר בהקשר זה למגזין "Vogue": "זה הופך את הקונספט של ארוחת גורמה על הראש, וזו דרך הרבה יותר מעניינת לבשל ולאכול". אם פעם צריבה במחבת ברזל יצוק והעברה לתנור חם הייתה טיפול ששמור רק לנתחי יוקרה כמו סינטה ופילה, היום כרובית, דלעת ואפילו קולרבי זוכים ליחס דומה ומתקבלים מרקמים יוצאי דופן.

טרנד ירקות נוסף הוא החלפה של פחמימות כאורז ופסטה בירקות: נודלס מזוקיני או מקישוא, שאפשר להקפיץ ברוטב ויתרככו לרמת אל דנטה מעוצמת החום, או אורז מכרובית שקוצצים טוב טוב ומאדים במיקרוגל.

אחד המונחים הבולטים היום בהקשר של ירקות הוא root-to-stalk cooking, המשך ישיר למגמת ה־nose to tail cooking, שהייתה דומיננטית בשנים האחרונות בטיפול בבשר. כמו בוורסיה הבשרית, הרעיון הוא שימוש בכל החלקים של הירק – לדוגמה שורש הכוסברה שהיה נהוג להשאיר באדמה, גבעולי ברוקולי, שיכולים להיכנס בכיף לסלטים וגם צירים ועלי גזר שהושלכו ישירות לפח. עניין זה מיישר קו עם מגמה עולמית גדולה יותר שמטרתה פחות בזבוז אוכל.

יאמי, אומאמי

אחיזתו של הירק הירוק, המריר, ובינינו – הלא כל כך טעים הזה – בתפריטי המסעדות הולכת ונחלשת, ובמקומו אט אט עולה קרנם של ירקות מהים, או בשמם האחר, אצות. יש מאות זנים של אצות, ואף שאנחנו מכירים אותן בעיקר בתור מה שמחזיק את הסושי, תפקידן במטבחים השונים מגוון הרבה יותר. כך למשל במטבח הנורדי יש מסורות של התססת אצות, והן משמשות גם להכנת צירים וסלטים, משדרגות רטבים ואפילו מצטרפות למנות ריזוטו ולתיבול פופקורן. בארצות הברית מציעה רשת Trader Joe's חטיף אצות מיובשות, וכן משווקים שם קמח אצות מלא, שייק חלבונים אצתי נטול חלב ואפילו שמן אצות.

המילה העיקרית שעולה באתרים שנסקרו בהקשר זה היא אומאמי – הטעם החמישי, שמספק עומק וממד שמלח, מיץ לימון וסוכר פשוט לא יכולים להעניק. אצות עשירות בחומצה גלוטמית חופשית – החומר שנקלט על הלשון ורושם במוח את תחושת הטעם האומאמית שהופכת כל מאכל לטעים יותר. לפי אתר cnbc, המצטט את תחזית הטרנדים של Specialty Food Association, "אצות יגיעו לשיאים חדשים בזכות טעם האומאמי ובזכות היותן בנות קיימא".

תחי החריפות

החך העולמי בכלל – והאמריקאי בפרט –זכה השנה למנה הגונה של תבלינים וחריפות. ראויה לציון מסעדת Timna של השף הישראלי ניר מסיקה, שנבחרה למקום הראשון בדירוג המסעדות של העיתון "USA Today", ובה השף בוגר כתית מגיש לאמריקאים רעבים את הגרסה שלו למאכלים ישראליים מסורתיים. אבל המטבח הישראלי הוא לא היחיד: לפי דוח שפרסמה חברת הייעוץ Baum & Whiteman, "חובבי החריף באמריקה מגלים (בשעה טובה) שחריפות לבדה אינה מספקת, ושלאוכל יכולים להיות גם טעמים". לפי הדוח, תערובות וממרחי תבלינים כמו הברברה האתיופית, הגוצ'וצאנג הקוריאני, הטוגראשי היפני וממרחי הקארי התאילנדיים תופסים יותר ויותר מקום בתפריטים ובמדפי הסופר. לזאת יש להוסיף את ההתמקצעות במטבח המקסיקני, על עשרות זני הפלפלים המיובשים, המעושנים והטריים שהוא מציע. לפי אתר Forbes, רוטב הסרירצ'ה ימשיך לשמר מעמדו בתור מעניק חריפות המהירה, לצד תערובות כאריסה הצפון אפריקאית, הסאמבל מדרום מזרח אסיה ופלפל הודי חריף מיוחד בשם Ghost Pepper.

אגב, שם ישראלי נוסף הראוי לציון בחיזוק מעמד התבלינים הוא השף ליאור לב סרקרז, שמנהל יותר מעשור את La Boite, חנות תבלינים בוטיקית שמספקת תערובות מיוחדות לכמה מהמסעדות המובילות בארצות הברית.

• אוכלים שותים
• קימצ'י
• אוכל חריף
• נודלס
• מוקפץ
• אצות
• ראמן
• ירקות
• חדשות האוכל
• קפה