לפצצה כזו לא ציפינו: מסעדת מסה נסגרת. לפני זמן קצר פרסם העיתונאי נדב בורנשטיין באינסטגרם ידיעה כי "המסעדה… כינסה לפני שעה קלה את העובדים והכריזה על סגירה. ברקע קשיים כספיים שהפכו בשבועות האחרונים חמורים במיוחד על רקע ההפגנות בשבתות ובמהלך השבוע, שחסמו את הגישה למסעדה". בפוסט מצוטט גורם מתוך המסעדה האומר כי "סוגרים לנו את הכביש, וכל השיבושים הכל ליד המסעדה. המצב בשוק שם אותנו במצב הזייה".

הודעת הסגירה מגיעה בתזמון מפתיע, דווקא כאשר מסה נמצאת במגמת עלייה. לאחר 15 שנים בהן היתה מזוהה עם שף אביב משה ועם קהל שהתחבר לעיצוב הגרנדיוזי ולאווירת השופוני, נמסרה מסה לפני כשנתיים וחצי לידיו של שף אסף שטרן. מראה נקי ועדכני יותר ותפריט מקומי־עונתי עם השראות ממטבחים מעבר לים סללו את דרכה של המסעדה אל פרק חדש בחייה, ראוותני פחות וממוקד יותר. בביקורת שהתפרסמה לפני פחות משבועייםכתב המבקר שלנו ש"מסה נמצאת בכיוון נכון. יש לה את כל מה שצריך כדי להפוך למסעדה מעולה, חוץ מעוד כמה מלצרים וקצת יותר תעוזה".

אז עד כמה הודעת הסגירה הייתה בלתי צפויה? לאחרונה חגגה מסה 18 שנים בסדרת אירועים ואירוחי קולגות. בין היתר אירח שטרן את השפים יוסף (זוזו) חנא ואליאס מטר לארוחה משותפת כמסר של שלום ודו־קיום. ובעוד השלום ודו הקיום מתפוררים באדיבות ממשלת הימין על מלא, גם החזון האופטימי של מסה מתפוגג. ואם זו לא אירוניה, אנחנו לא יודעים מה כן.

משף אסף שטרן ומבעלי מסעדת מסה לא נמסרה תגובה.

• אוכלים שותים
• מסה
• מסעדות בתל אביב

כשמסה נפתחה, לפני יותר מ-15 שנה היא הייתה לא פחות מסנסציה. אוקיי, אולי הגזמתי אבל זה לא היה בגלל שהיא לא ניסתה. למעשה, כל מי שהיה קשור למסה, עשה הכל כדי שידברו על "המסעדה ההיא". עיצוב? "אלף לילה ולילה" פוגש את "המלך ואני". התמחור? הכי יקר והכי מופרך, 200 אחוז יותר ממה שהיה נהוג אז בטופ של המסעדות. וכמובן האוכל, הו האוכל. לא רע, ממש לא. אפילו מוצלח, אבל מוגזם ומופרך וצעקני. כמעט כאילו אביב משה, השף, אמר לעצמו "וואלה, אם ככה נסחפו עם העיצוב והכסף, אז גם אני חייב להתפרע".

וזה עבד, פחות או יותר. כלומר, מבחינת כמות האנשים יותר, מבחינת שמירה על רמת האוכל קצת פחות. ואז הגיעה הקורונה, והיה נדמה שהגיע הסוף. כולם עברו למשלוחים, ולא הרבה אנשים מזמינים טייק אווי ממסעדה שהיא ההגדרה המילונית של ״מסעדת שופוני" (בהנחה שיש הגדרה כזאת, כי המצאתי את המושג ממש הרגע), כלומר מסעדה שיותר חשוב להראות בה מאשר לאכול בה. אבל זה לא נגמר שם, כי אחרי הסגרים הגיעו ידיעות על זה שמסה המציאה את עצמה מחדש עם שף צעיר ותפריט מעודכן. אז היינו חייבים ללכת לבדוק.

>>ק-פה האנוי היא אופציה כשרה סבירה. אבל לא בסטנדרטים של תל אביב
>>אתם בביקורת על מסה. אז אל תתבלבלו עם MENA בטעות – שם דומה, אבל ארוחה הרבה פחות טובה

האם העיצוב עדיין צעקני? כן, רק שעכשיו זה נראה מגוחך (זה וילון שאמור להיות אהיל, או שאתה סתם שמח לראות אותנו?). האם זה עדיין יקר? ברור, עוד לא פגשנו מסעדה בעיר שהורידה מחירים. מצד שני, אחרי ששאר העיר התחפפה והעלתה מחירים בטרפת, מסה כבר לא מופרכת אלא סתם יקרה מאוד. אבל מספיק אם הנוסטלגיה, כי אנחנו ממש רעבים והנה מגיעה הפוקצ'ה.

והנה הלכה לה הפוקצ'ה. לא בטוח מה תרם למהירות הזאת יותר – העובדה שהיא הייתה מאוד טעימה ושהממרחים שבאו איתה (מטבוחה ופסטו זוקיני) היו מעולים או בגלל שהיא הייתה בגודל מיני, אז מזל שהגיע גם סלט החסה. אבל לפני הסלט, חייבים מילה על המלצר שהמליץ עליו. כי השירות במסה היה קצת החיקוי של אסי כהן לאברי גלעד – מגעיל ומעולה. מעולה כי המלצר היה נהדר, פגע בהמלצות ובכלל היה חינני אך לא מעיק. מצד שני, כשיש 2.4 מלצרים (לא ספרתי, אבל ככה זה הרגיש) על מסעדה שלמה, ואתה מוצא את עצמך מנסה לצוד אחד מהם רבע שעה, זה פחות כיף.

אז איפה היינו? אה כן, בסלט חסות המומלץ, והאמת שבצדק. שלושה סוגי חסה, רוטב נעים, אבקת זיתים מלמעלה בשביל המליחות. בסטנדרטים של סלט הוא היה מוצלח, אבל ביננו, עדיין סלט. הקרודו אינטיאס, לעומת זאת היה יותר מוצלח, למרות שגם הוא לא המציא את הגלגל. גם כאן, בסוף זה דג נא. התפריט אומנם הבטיח עניין בצורת "אבוקדו שרוף", אבל בפועל שרוף לא היה שם, יותר אבוקדו שמישהו מיהר לצרוב אותו קלות ולהמשיך הלאה. הדבר היחידי שהפך את זה ליותר מסתם מנה של דג היה פאף אורז שקצת נתן קרנץ לאירוע.

מילפיי טרטר הדג כבר היה ברמה הרבה יותר מוצלחת – גם ברעיון וגם בטעם. חתיכות פיתה היו על תקן הבצק, סלט העגבניות השרופות היה אדיר ויחד עם הדג השלים ביס נהדר. החלק המצער היחידי היה שלולית הלאבנה "הביתית" (בואו, תרשו לי לפקפק שהיא ראתה בית) שליוותה את האירוע. אין לי מושג למה זה היה טוב ואיך זה קשור. הדבר הטוב היחיד שיש לי להגיד זה שלפחות לא היה יוגורט.

הבקלוואה בשר הייתה סוג של הפתעה נעימה. קודם כל, כי מבחוץ זה לגמרי יותר סיגר בשר מאשר בקלוואה, אבל ברגע שאתה נותן ביס אתה מבין על מה הם מדברים כשהם אומרים בקלאווה. הבשר תובל במתיקות עדינה שלגמרי הזכירה בקלאווה איכותית. מדובר בביס נהדר, למרות שהוא קצת בסיסי, ועם כל הכבוד ל"קציפת טחינה וסילאן" שהוגשה בצד, יותר מכל דבר אחר, זה הרגיש כמו טחינה גולמית פשוטה.

הקלאמרי הצרוב שהגיע אחר כך היה מילימטר מלהיות אחת המנות הכי טובות שאכלנו בעיר בשנה. הקלאמרי עצמם היו מופלאים ועשויים אדיר, והעובדה שהם הוגשו עם קישואים על הגריל ושקדים רק שיפרה אותם עוד יותר. אבל יוגורט? למה יוגורט, בשם כל מה שחשוב וטוב? בואו נעשה את זה ברור: אם אתם מסעדת שף ומגישים דברים על מצע יוגורט – אל. זה נדוש, זה מאוס, זה לא עובד וזה בעיקר חבל. כי בלי היוגורט זאת מנה על סף שלמות.

בשלב הזה היינו מוכנים לעבור לעיקריות, אבל תקלת שירות הניחה לנו על השולחן טרטר בשר שלא הזמנו (וגם, חשוב לציין לא חויבנו עליה) . ולמרבה הצער זה היה כל כך מיותר ולא מוצלח, שלמרות שנהוג לומר לא מסתכלים בשיניים של סוס שקיבלתם מתנה, במקרה הזה, מומלץ לראות אורתודנט סוסים.

המנות העיקריות התחילו טוב, עם בר ים שצופה – מסיבה לא לגמרי ברורה – בפטריות מלך היער. זה היה חביב, למרות שהדג היה מעט יבש, אבל למי אכפת, כי בצד הוגשו קרם תירס מעולה ואחד השוסים הגדולים של הערב – פסטה קולורבי. אין לי מושג איך הביאו את הקולורבי למרקם הזה, מבושל אבל עדיין קרנצ'י, אבל אני אשמח שיעשו את זה לעוד דברים בטבע. מבחינתי אפשר להכריז על זה כמצב צבירה חדש אולטימטיבי.

גם הטורטליני עשבי בר וריקוטה הייתה מנה מוצלחת למדי. היו ביסים בהם הורגש שהבצק קצת עבה אבל אפילו זה לא הפריע, כי קרם הבטטה הסגולה והצנוברים עטפו את הכיסונים בעדינות ונתנו קראנץ נהדר. ועדיין הטוב ביותר עוד היה לפנינו, בצורת רביולי לחי.

אין בעברית מספיק מילים לתאר כמה המנה הזו מעולה. הכיסונים עצמם נהדרים, הבצק מדויק והמילוי שלו נמס על הלשון. העובדה שהרביולי ישבו בתוך ציר בקר ושינוקי (אלו הפטריות הארוכות עם הראש הקטן שמגיעות מחוברות) שהיה לא פחות מיצירת אומנות. אני רוצה את הרוטב הזה במיכלים תעשייתיים כדי שאוכל לעשות בהם אמבטיות. מדובר ברוטב כל כך מוצלח שלא רק שהצליח לשדרג את הדג (מסתבר שהכל ממש טעים עם הרוטב הזה) אלא דרש הזמנה של מנת לחם רק כדי שנוכל לנגב אותו עד הקצה. חבל רק שמישהו חימם את הלחם למרקם של מיקרו.

בשלב הבא זה עברנו לקינוחים ולא הבנו כמה טוב עוד יש לפנינו. הייתה שם עוגת גבינה חצי אפויה נהדרת, שכרגיל, לא ברור מה הפך אותה לבאסקית, אבל מבחינתי היא יכולה להיות מה שבא לה, עד כדי כך היא מוצלחת. גם המילפיי השבור היה שיחוק. השילוב בין שכבות הבצק למילוי העדין, החמיצות של קרם הלימון והמתיקות של הגלידה היה לא פחות מוואו.

>> ויקי כריסטינה הוא אחד המקומות הנעימים בעיר. האוכל פחות
>> ארוחת השנה: רוצו לפופ אפ של מחניודה ואסף גרניט בתל אביב

אבל הקינוח הכי מוצלח היה זה שכמעט ולא הזמנו כי הוא נקרא "זיכרונות מקוסטה ריקה – טבעוני" (אנחנו פחות נגד קוסטה ריקה, יותר נגד טבעונות). בפועל, זה פנקוטה קוקוס וניל אדירה עם קראמבל סולת ושמן זית לפנתאון. סיום נהדר לארוחה והפתעה שגרמה לנו ללקק את הצלחת.

סיימנו עם טעם טוב ותחושה שמסה נמצאת בכיוון נכון. יש לה את כל מה שצריך כדי להפוך למסעדה מעולה, חוץ מעוד כמה מלצרים וקצת יותר תעוזה. אם במקום לעשות גרסאות טובות של אוכל לא מאוד מעניין, יתמקדו שם גם בלמצוא אמירה עצמאית שהיא יותר הקינוח הטבעוני או רביולי הלחי ופחות "אני לא אביב משה וטוב שכך" (ובלי יוגורט!), יש מצב שהיא תצליח אפילו לעשות עוד קפיצת מדרגה.

3.5 כוכבים (4 אם מישהו אחר משלם, כי זה עדיין יקר). מסה, הארבעה 14, שני-שבת 19:00-23:00, סגור בראשון

פוקצה 36
סלט חסה 75
מילפי דג 75
קלמרי צרוב 84
קרודו אינטיאס 85
בקלוואה עגל 75
בר ים 178
טורטיליני עשבי בר וריקוטה 128
רביולי לחי 136
טרטר בקר 78 (על חשבון הבית)
עוגת גבינה 62
מילפיי 58
זכרונות מקוסטה ריקה 56

• ביקורת מסעדות
• אוכלים שותים
• מסה
• מסעדות בתל אביב
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 936 // הדוניזם עכשיו?

1. חגיגות מרדי גרא | בושוויק

בין הפגנה להפיכה למי יש ראש לחגוג? האמת שלנו, ותכף גם לכם: בבושוויק, בר הקוקטיילים והאוכל מבית קבוצת האימפריאל, מוציאים את הראש מהמדמנה שנקראת חיים ומצדיעים למרדי גרא, הפסטיבל השמח שמסמל יותר מכל את העיר ניו אורלינס. הערב יתחיל בקוקטיילים עם טאץ' צרפתי על בסיס קוניאק קורבזייה ושרימפס אטופה– לחמנייה מאודה במילוי שרימפס ותירס קלוי, חמאה חומה ורוטב הולנדייז. בהמשך יעלו ויבואו הופעה חיה של רביעית ארנון דה בוטון במופע ג'אז ודיג'יי גיא אביטל בסט סטייל ניו אורלינס. כי לפעמים מוכרחים להיות שמח.
נחלת בנימין 28, שלישי (21.2) מ־18:00

2. ארוחת דו קיום | חמודי אבולעפיה במסה

במסגרת חגיגות 18 שנה למסעדת מסה בוחר שף אסף שטרן לתמוך בדיאלוג ודו-קיום, המצרכים שהכי חסרים במציאות החיים הנוכחית, ומזמין למטבח את שף חמודי אבולעפיה (דלידה), קולגה מוערך וחבר לדרך. בערב ששורשיו נטועים במטבח הערבי של יפו יגישו השניים סשימי אינטיאס ולאבנה מעושנת; קובנייה ומטוומה (ממרח לבנוני) על בייגל חרוך בגריל פחמים; לחמעג'ון עם ירקות שרופים ותטבילה עשבים ועוד (78-188 ש"ח).
הארבעה 19, רביעי (22.2)

3. האשכנזים באים | מוזיאון העם היהודי

Foodish, אגף הקולינריה של אנו – מוזיאון העם היהודי, עולה לירושלים ומרים לאשכנזים החמוצים בסופ"ש של חזרה לשורשים. זו ההזדמנות לטעום שנאפס מסורתי לצד טונה אדומה מעושנת, לגלות מה ההבדל בין קיגל לקוגל, לחזור בזמן ולבקר במסעדת פועלים מזרח אירופאית מיתולוגית ולטעום גרסה עדכנית למנות הכל כך קלאסיות, לדוגמה גפילטע פיש מעושן, קרפלעך פטריות וכבד בדמי גלס חומוס וגלידת חרוסת.
חמישי-שבת (23-25.2), פרטים והרשמה באתר

4. הולשטיין עד הבית | בשארה חינאווי אונליין

את בשארה חינאווי אין צורך להציג – המבורגריית הולשטיין שלו היא מהספוטים האהובים בשוק הכרמל, ואת הקציצה המוקפדת תוכלו למצוא ברשימתההמבורגרים הטובים בעיר. כעת הדרך אל הבשר האיכותי קצרה מתמיד באמצעות קצביית אונליין חדשה, שתחסוך לכם את הפקקים ביפו. באתר מציע חינאווי בשרים איכותיים שעליהם גאוותו: נקניקיות בדואיות, שיפודי אנטריקוט, אוסובוקו, סטייק טומהוק וכמובן המבורגר הולשטיין וגם עופות, טלה, סלטים ורטבים. לרגל ההשקה 300 הראשונים שיבצעו קנייה בשווי 400 ש"ח יקבלו סכין ממותגת במתנה.
הזמנות באתרhttps://www.hinnawi.com/

5. כמהין ומורטדלה | ערב איטלקי באואזיס

שפית רימה אולברה יוצאת מאזור הנוחות ומתכננת שני ערבי קונספט שבהם היא תגיש מנות איטלקיות באינטרפרטציה אישית, למשל ריזוטו עם ציר פטריות פורצ'יני ופטריות צלויות, קציצות מורטדלה ברוטב פיסטוקים, פטוצ'יני ברוטב שמנת וכמהין אלבה לבנות ועוד. לכל מנה יותאם יין על מנהל המסעדה ומנהל תחום היין של קבוצת אואזיס, מינטו לה.
מונטיפיורי 17, רביעי-חמישי (22-23.2)

6. Breakfast for Dinner | בנדיקט

פסטיבל ארוחות הבוקר מסביב לעולם של קבוצת בנדיקט חוזר, והפעם תחת הכותרת Eating breakfast for dinner. בתפריט הספיישל תמצאו את קונספט הברינר – מנות מרחבי העולם שרק נראות כמו ארוחת בוקר אך בפועל יכולות להתאים לארוחת ערב עסיסית. לדוגמה: שוק אווז קונפי מפורק עם ערמונים, ציר בקר ועשבי תיבול על קרואסון עם ביצה עלומה והולנדייז (צרפת), סטייק לבן בזיגוג מייפל, רוטב הולנדייז ותפוזים (ארה"ב) וסקוטיש אגז – שתי ביצים חצי רכות מטוגנות בציפוי בשר ופאנקו (41-109 ש"ח).
עד ה-5.3

7. מבצע פיצה | דומינוס X תן ביס

ולנטיינ'ס, משחקי ליגת האלופות ופורים הם סיבה מספיקה לא לצאת מהבית. עבור מי שמעדיף להישאר בטרנינג ולנשנש בלי לזוז מהספה מציעה אפליקציית תן ביס דיל שווה במיוחד – 40 אחוז הנחה על כל התפריט בדומינוס פיצה, כוללהפיצות של זוכה מאסטר שף הלל גרדי.
עד ה-15.3

• חדשות האוכל
• אואזיס
• בושוויק
• בנדיקט
• דומינוס פיצה
• רימה אוליברה
• חינאווי
• מסה
• אוכלים שותים

1. אביתר מלכה X מושיק רוט | וינונה פוראבר

"מושיק ואני התחלנו ב'משחקי השף' כקולגות והפכנו לחברים. כנראה שבעקבות הזכייה נכנסתי לו ללב", צוחק אביתר מלכה, שף בר היין וינונה פוראבר (כנראה גם האדם היחיד שאי פעם הגדיר מערכת יחסים בין שופט לנשפט כ"קולגות", והאמת היא שזה יפהפה). את החברות והשיחות מלב אל לב על קולינריה, מטבחים, מסעדנות והחיים עצמם מתרגמים כעת שני השפים לערב שבו יבשלו יחד. "החוט שמחבר בין אביתר וביני הוא ששנינו חולמים על צילחותים ומצלחתים את החלומות שלנו", מוסיף רוט את שני הסנט שלו.
בתפריטמנות ספונטניות בעיקר על בסיס ירקות עונתיים, ושתי מנות איקוניות מהמסעדה המעוטרת של רוט באמסטרדם: טרטלט פרנג'יפאן מלוח וירקות חורף (גרסה צמחונית למנה המקורית) וקפוצ'ינו כמהין מקומי מחוות אילסר.
שלמה המלך 2, שני (13.2) מ-17:30

2. דו קיום בין הסירים | מסה

במסגרת חגיגות 18 שנה למסעדת מסה ולנוכח האקלים החברתי־פוליטי החליט שף אסף שטרן לצאת במסר של שלום ולהציג בארוחה חד פעמית את המטבח הסורי-לבנוני במלוא תפארתו. לשם כך ייכנסו למטבח השפים (שהם גם בני דודים) יוסף (זוזו) חנא ואליאס מטר, שמשמרים טכניקות בישול וטעמים מהמטבח השאמי והסורי־חלאבי. יחד עם שטרן הם יכינו ארוחה בת תשע מנות המשקפת דו־קיום שיכול להתקיים כנראה רק בין הסירים.
בתפריטפתיחת שולחן – מחמרה סורית, לבנה וחרדל בר, בבגאנוש ועוד; סביצ'ה דג ים וויניגרט מקדוס (חציל כבוש); הברה ניה – טרטר בשר נא עם תומיה (ויניגרט שום ויוגורט), לחם סאג' וצנון בלאדי; שישברק; מוסר ים צלוי בתבשיל עולש ועוד (78-198 ש"ח).
הארבעה 19, שלישי (7.2) מ־19:00

3. יום הולדת 10 עם חברים | פופינה

מסעדת פופינה חוגגת עשור, גיל מופלג במונחי מסעדות, וכוחה עדיין במותניה. לכבוד המאורע עורך השף אוראל קמחי שלוש ארוחות ספיישל עם חברים: רז רהב, שהחל את דרכו המקצועית בפופינה, ארז קומרובסקי ויורם ניצן, השף המיתולוגי של מול ים המיתולוגית.
בתפריטזיכרונות משותפים א לה קארט עם רז רהב –שרימפס קריסטל קצוץ דק, שמפניה ותותים; קרפצ'יו סקלופס וגלידת אבוקדו; קלאמרי צלוי ומלפפון יפני ברוטב שקדים ויוזו ועוד; תפריט סגור ובו 11 מנות בארוחה של קומרובסקי, למשל סלט שקדי עגל צלויים, ביסק שרימפס וספינג' לחי עגל ברוטב דמי גלאס עדין; ותפריט פתוח בהשראת מול ים, שקמחי היה עולה אליה לרגל כשהיה טבח צעיר. כל הארוחות ילוו בתפריט ספיישל של קוקטיילים על בסיס ויסקי מקאלן.
אחד העם 3, שלישי (7.2), שני (20/27.2) מ־19:00

מחוץ לעיר: ועידת פסגה בארמון סהרה

בדרך כלל אנחנו לא שולחים אתכם רחוק מדי, אבל לכבוד חגיגות השנתיים למסעדת ארמון סהרה כדאי לחפש במפה איפה נמצא הכפר נין ולשקול ביקור. בכל יום חמישי במהלך חודש פברואר מארח שף המסעדה נשאת עבאס את השפים יורם ניצן ואבי שטייניץ לארוחות על בסיס ליקוט ותנובת הים בין המטבח הערבי לישראלי־עילי.
בתפריטאניילוטי חובזה וג'יבנה מהר תבור, שרימפס מהים התיכון וביסק סרטנים כחולים; לוקוס צרוב, תבשיל עכוב, קרם לפת מעמק יזרעאל קציפת עלי הל; סביצ'ה דג ים תיכון עם סלט ירוקי חורף ולאבאנה מתוצרת בית; קלאמרי סגולים על הפלאנצ'ה, עלי ליקוט ולימונים על משאוושה חמה; אונטריב מעושן עם פירה רובושון, זיגוג דיבס רימונים וקונפי חבושים וערמונים ועוד.
ארמון סהרה, כפר נין, חמישי (9/16/23/30.2), 04-6935101

• אוכלים שותים
• וינונה פוראבר
• מושיק רוט
• מסה
• פופינה

1. מלגו ומלבר

מוטי שף תותח שעושה אוכל סופר מדויק. תמיד כיף לאכול במלגו והשירות מדהים. כשאני רוצה לצאת למסעדה שאני יודע שתמיד הכול בה יהיה טוב זו הבחירה שלי.
רוטשילד 142

2. צ'נטרו

מסעדת שוק בלווינסקי שקרובה לעסק שלי. אוכל טעים, שירות ברמה גבוהה מאוד ואחלה אווירה בישיבה ברחוב. כיף של מקום.
לוינסקי 30

3. שיפודי דלידה

כשאביה ואני לא אוכלים באן מי אנחנו הולכים לדלידה ומזמינים בחלון שיפודים. חמודי מבשל מדהים וסוגר לנו פינה לצהריים.
זבולון 7

4. גאזטה

יופי של תפריט יין ומיקום שתמיד כיף לראות בו אנשים. האוכל מדויק ומתאים לתפריט השתייה ותמיד טעים ונעים.
מרמורק 12

5. מסה

השף אסף שטרן עשה במסעדה שינוי עצום. זו עדיין אותה מסה מבחינת נראות, אבל מבחינת אווירה וטעמים היא התחדשה מאוד. המסעדה קיימת 18 שנה ובשנה אחת היא השתנתה מאוד.
הארבעה 19

• העיר שלי
• אוכלים שותים
• באן מי 13
• דלידה
• צ'נטרו
• מלגו ומלבר
• מסה