Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
כולל הקוף מרסל: ארוחות "חברים" במקדונלד'ס נותנת טעימה מניו יורק
האו יו דואין? חברים מגיעים למקדונלד'ס. (צילום: יח"צ)
מי שאמר שחברים יש רק באגד כנראה שלא נתקל בשיתוף הפעולה החדש של מקדונלד'ס, שמציע את רוטב המרינרה של מוניקה כמטבל לנאגטס, בובות של כל ששת החברים ופינת צילום עם הספה האייקונית שנחתה בסניף רוטשילד. קצת כמו ארוחת ילדים, רק עבור מבוגרים
יותר מ-20 שנה מאז ש"חברים" ירדה מהאוויר, ואנחנו די משוכנעים שהאובססיה סביב הסדרה לעולם לא תיגמר. בחודש אוגוסט האחרון הרשת געשה בעקבותפופ-אפ FRIENDS בעזריאלי, שהקים את קפה סנטרל פרק למשך חודש אינסטגרמי במיוחד – אבל מסתבר שזו היתה רק ההתחלה. כנראה היו אלו חגיגות האיחוד משנה שעברה (ואולי גם מותו של מת'יו פרי, למרבה הצער) שהציתו מחדש את העניין ב-"חברים", ושלח את בעלי המותג לסחוט עד תום את האווז (או ברווז) שמטיל ביצי זהב. כעת זה קורה במסגרת שת"פ בינלאומי של רשת מקדונלד'ס עם הסדרה האייקונית.
במסגרת השת"פ, שמתקיים בכ-50 מדינות ברחבי העולם, תוצע בסניפי מקדולנד'ס בישראל ארוחת קונספט שמציעה אריזה סטייל ארוחת ילדים, וגם צעצוע הולם – דמויות בסגנון בובות פופ של ששת כוכבי הסדרה, באווירת "חייב לתפוס את כולם" של פוקימון. הפסלונים הקטנים אמנם חסרי הבעות פנים, אבל מאופיינים בעזרת תספורת (רייצ'ל כמובן עם "הרייצ'ל"), וחפצים מאפיינים לכל דמות – כך ג'ואי אוחז באווז, צ'נדלר באפרוח, על רוס תמצאו את מרסל הקוף ופיבי כמובן עם גיטרה.
*קלאפ קלאפ*. ספת "חברים" בסניף רוטשילד של מקדונל'ס. (צילום: יח"צ)
מעבר לבובות החביבות (אנחנו קיבלנו צ'נדלר), הספה האייקונית של סנטרל פרק תגיע לחמישה סניפים ברחבי הארץ עבור פוטו-אופ, כאשר אתכם מעניין בעיקר הסניף ברוטשילד וביג פאשן גלילות. ארוחות הקונספט עצמן, שעולות 68 ש"ח לארוחה, לא מי יודע מה מיוחדות, ולצד בובה אחת בכל ארוחה מציעות מנת מק רויאל או 10 מק נאגטס עם צ'יפס ושתייה גדולים – אל תרגישו שנדפקתם, ככה זה גם בכל הארצות האחרות – בעטיפה מעוצבת. אבל אם תשכילו להזמין את הנאגטס תקבלו את הפינות האמיתי: רוטב מרינרה שנוצר בהשראת הרוטב של מוניקה (או יותר נכון, הרוטב שנשפך על מוניקה), שמרגיש עגבנייתי ומתובל היטב, מושלם לטבילת נאגטס כטעימה מניו יורק האיטלו-אמריקאית. רק תזכרו לנהוג בארוחה כמו שג'ואי היה נוהג, ואל תעזו לחלוק עם אחרים. ארוחות "חברים" במקדולנד'ס, 68 ש"ח, בישיבה במקום או במשלוחין
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בין ונקובר לארמגדון: האיש שרואה את תל אביב הכי יפה
(איור: פול קורן // DrawingTelAviv)
פול קורן עלה לישראל מקנדה לפני 13 שנים, ומאז הוא מצייר את תל אביב במגוון סגנונות בהשראה יפנית. אחרי שבעה באוקטובר הפכו ציורי מלאי הרגש לוויראליים ובימים אלה הוא מציג תערוכה מעבודותיו בשגרירות יפן מצד אחד, ומשתף פעולה בפרויקט מיוחד עם מקדונלד'ס מצד שני. ביקשנו ממנו לספר לנו מה שמתחשק לו
>> פול קורן הוא כבר דמות מוערכת בסצנה התרבותית של תל אביב. הוא יליד ונקובר שעלה לישראל בשנת 2012, נשוי+1, מתגורר בכפר שלם ועובד בהייטק – אבל אתם כבר אולי מכירים אותו בתורDrawing Tel Aviv, אמן שמשתמש בטכניקות אמנות יפניות ובהשראתן כדי ללכוד ולשתף את נקודת המבט הייחודית שלו על ישראל כעולה מקנדה, וציוריו מלאי הרגש אחרי שבעה באוקטובר העניקו לרבים נחמה. בקיץ הזה הוא משתתף בפרויקט מיוחד ומקסים של מקדונלד'ס לסניפי המקדרייב ברחבי הארץ, במסגרתו חברה ענקית המזון המהיר ל-10 אמנים ישראליים שאיירו, ציירו ועיצבו לכל מק דרייב סטיקר ייחודי בהשראתו, תוך שילוב אלמנטים מזוהים מאופי הסביבה בה הסניף ממוקם ובהתאם לסגנון הייחודי של כל אמן. ובמקרה של קורן – הוא בהחלט ייחודי מאוד.
תל אביב שלי לאחר 7 באוקטובר // יום ההולדת השני של בני
תל אביב, ביום ההולדת השני של בני, ה-7 באוקטובר, הרגישה שונה לחלוטין. זו אותה עיר, אבל היא נראית ריקה. השכנה שלי, עדן ירושלמי ז"ל, נחטפה ונרצחה בעזה, ואני מקדיש לה את היצירה הזו. באינסטגרם זוהי אנימציה מסתובבת.
לזכר עדן ירושלמי ז"ל (איור: פול קורן // DrawingTelAviv)
תיאודור הרצל בסגנון יפני (אוּקיוֹ-אֶה) // זה שמגדיר אותי
זהו תיאודור הרצל בסגנון אוּקיוֹ-אֶה יפני, סגנון שמגדיר אותי באמת. כולם מכירים או ראו את הגל הענק המפורסם שהוא צייר, ואני ניסיתי להתאים זאת לתל אביב.כרגע יש לי תערוכה בשגרירות יפן בסגנון זה, ובחרתי בו כדי לצייר את 13 שנותיי בישראל בסדרת יצירות אמנות שמוצגות בה כעת. התערוכה הזאת, וגם התערוכה שהייתה לי באיטליה והתערוכה המוקדשת לחיים שאחרי ה-7 באוקטובר, נאצרו על ידיפיאמטה מרטגני, שמסייעת לי לכוון ולמקד את האנרגיה היצירתית שלי ולהביא את האמנות שלי לציבור.
זה בקבוק טובי ביד שלך או שאתה סתם שמח לראות אותנו? (איור: פול קורן // DrawingTelAviv)
הצבעוניות של נחלת בנימין // רחוב אירופאי קטן ומדהים
הקומפוזיציה הצבעונית הזו באמת מגדירה את נחלת בנימין ואת היופי והצבעים של הרחוב הקטן אך המדהים הזה, בעל התחושה האירופאית. ציירתי אותו דיגיטלית, אך רק כשהתחלתי לצייר בצבעי מים (וואש) הבנתי באמת איך הצבעים צריכים להתערבב ולהשתלב. למקום הזה יש כל כך הרבה זיכרונות עבורי: מללכת למלון נורמן ליום ההולדת של אשתי למסאז', דרך זמנים מהנים ב"בייסיקלס", ועד לילות מאוחרים ב-10:10 שאני כל כך אוהב. אפילו החנות בה אני מתקן את המשקפיים שלי, וגם מגדל רוטשילד 22 הגדול שבו נהגתי לעבוד.
רחוב מדהים, תכלס. נחלת בנימין (איור: פול קורן // DrawingTelAviv)
אמנות פיקסלים // רטרו ונוסטלגיה
הסגנון השני שמגדיר אותי הוא אמנות הפיקסלים. השימוש בפיקסלים הוא רטרו ונוסטלגי, ומחזיר אותנו למשחקי וידאו מילדותנו. למעשה, יצרתי משחק נינטנדו (Game Boy) של תל אביב שניתן לשחק בו באינסטגרם שלי, באתר או אפילו בקונסולת Game Boy אמיתית. רוב יצירות אמנות הפיקסלים שלי הן בגודל 200 x 200 פיקסלים, ואני שואב השראה לצבעים מסרטי אנימה יפניים. אני רואה באנימה היפנית את היורשת של סגנון האוּקיוֹ-אֶה, שזהו הסגנון היפני שאני אוהב. זו מעין התפתחות ומודרניזציה של האמנות היפנית.
יצא קצת מפוקסל. תל אביב בפיקסל ארט (איור: פול קורן // DrawingTelAviv)
יפו ב-2017 // הדפס בסגנון חיתוך עץ יפני
זוהי יצירה שמייצגת מבחינתי את שנת 2017. קיבלתי עבודה חדשה ואשתי ואני עברנו ליפו, שהיא נושא הציור. זהו אחד מהדפסי חיתוך העץ בסגנון יפני שיש לי בתערוכה בשגרירות יפן בימים אלה. הוא מציג נוף דינמי ממגדל ברוטשילד, עם המסוקים האיקוניים של כוחות הביטחון שלנו ששומרים עלינו.
תל אביב בסגנון טוקיו. הנוף ממגדל ברוטשילד (איור: פול קורן // DrawingTelAviv)
דיוקן עצמי // יצירה במקום האהוב עליי
זהו דיוקן עצמי שלי מצייר באחד המקומות האהובים עליי בעיר לשתות בהם קפה ולצייר.
הבניינים שאני מצייר הכי הרבה בעיר הם כנראה סביב שוק הפשפשים, ופולי האוס כמובן. הציור הזה מבוסס על תמונה שצילמתי, בה השתמשתי בנוף פנורמי רחב במיוחד כדי לנסות ללכוד באותה תמונה הן את הבניין המוזנח הזה, שאני לא באמת יודע את סיפורו, לצד הבניין החדש והיפהפה של פולי האוס. הרגשתי שאני חייב לשלב את הכאב שלנו על החטופים שעדיין נמצאים שם, ולכן בחרתי בבניין המוזנח כדי לייצג מטאפורית את מקום הימצאותם הנוכחי בעזה, ואת הבניין החדש כדי לייצג את הבית. אז הביאו אותם הביתה.
את כולם. פולי האוס בצומת אלנבי-קינג ג'ורג' (איור: פול קורן // DrawingTelAviv)
שבטי תל אביב // תערוכה באיטליה
העבודה הזו מגיעה מתערוכה שהייתה לי באיטליה, שם יצרתי את "12 שבטי תל אביב". העבודה הזו מייצגת את שבט דן, ולכל שבט, הרצל הצטלם בסיטואציה של תושב השכונה שבה חשבתי שהשבט הזה יכול להתמקם. בעצם ניסיתי למפות כל אחד משבטי ישראל לשכונה בתל אביב, ויצרתי 12 יצירות אמנות. זוהי התמונה של שבט דן, שבט יפו, בוני הספינות. ניסיתי ליצור את הארכיטקטורה היפה של יפו בסגנון עתיק והשתמשתי בדיו סומי יפני.
גם הרצל רצה. שבט דן היפואי (איור: פול קורן // DrawingTelAviv)
מגידו // אתר ארמגדון הקדום
מבין הציורים שציירתי לפרויקט מקדרייב של מקדונלד'ס, הציור האהוב עליי היה ללא ספק הציור (סטיקר) של מגידו. זהו אתר ארמגדון הקדום, המפורסם מאוד, ולאחרונה בדרכי לעפולה עצרתי שם וסיירתי בחורבות העתיקות במהירות עם בני ואשתי. שילבתי גם את הרכבת שחוברה לאחרונה מחיפה לבית שאן, מכיוון שגם לשם נסעתי עם אשתי, בני וחמותי ביום חם מאוד לאחר שבני נולד באוגוסט, בו ביקרתי לראשונה בבית שאן וראיתי ארכיטקטורה רומית יפהפיה ושמורה להפליא.
מקום פסטורלי לארמגדון. מגידו (איור: פול קורן // DrawingTelAviv)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ההמבורגר הטוב בישראל ושיפוד בשתיים בלילה. העיר של גל זהבי
גל זהבי (צילום: אינסטגרם/@galzahavi)
גל זהבי הוא המוח הקודח שמאחורי קראנץ' קורנפלקס וקראנץ' פיסטוק, הוא סחף את המקום השני בספיישל "בואו לאכול איתי", והוא עבר לגור בתל אביב לפני שנה. הזדמנות טובה לסחוט ממנו המלצות על מקום שמרגישים בו קצת פריפריה, מקום בלי טעויות ונפילות ומקום שקצת פדיחה לאהוב. בונוס: הצגה שתתפללו בה שלא יברח לכם פיפי
>> עוד לפני שהעפיל למקום השני המכובד בספיישל פסח של הריאליטי "בואו לאכול איתי", החיים של גל זהבי סובבים סביב אוכל. הוא משלב עבודה כצלם קולינרי עם לימודי בישול וקונדיטוריה, ויוצר תוכן ומפתח מוצרים למותגים גדולים כמו מקדונלדס ונסטלה. שלגוני קראנץ' בטעמי פיסטוק, קורנפלקס ובמבה אדומה נולדו מתוך מוחו הקודח, ובקרוב ייצא לשוק עוד קראנץ' שטעמו עדיין נשמר בסוד. לפני כשנה עזב זהבי את עיר הולדתו אשדוד לטובת שכונת יד אליהו. לאחר שידור התוכנית הוא הפך מאושיית קולינריה לסלב בקנה מידה ארצי.
"הייתי רוצה לומר שזו חוויה משנת חיים אבל הכול עוד טרי מדי. הכול היה בעצימות גבוהה מאוד וזו חוויה מרגשת ומטלטלת מבחינה מקצועית ואישית. עשיתי הרבה טלוויזיה בחיי אבל הפעם לא הייתה לי שליטה בעריכה והייתי צריך לשחרר סמכות מבלי לדעת מה אומרים עליי מאחורי הגב. זה מאתגר מאוד מבחינה מקצועית אבל האהבה מהקהל שווה הכל. חבר'ה צעירים עוצרים אותי להגיד תודה, אבל המבוגרים ממש מושקעים בתוכנית ונכנסים לשיחות נפש. אני מת על זה".
אחרי ששבעתי באשדוד מעולם המסעדות בסגנון הזה, גיליתי בשכונת התקווה את בוסי, ונגלה לפני המקום המטורף הזה שפתוח עד 02:00 בלילה ואני עף על זה. אני חורש עליהם ונהנה ברמות, וכיף לי להרגיש קצת פריפריה בתל אביב. הכל תמיד טרי ומהיר ואפשר לבוא בכפכפים. קבב פרגית זו המנה הקבועה שלי, בלי להסתכל ימינה ושמאלה. אצ"ל 41
בוסי בתקווה (צילום מאתר המסעדה)
2. דיקסי
בזמן האחרון אני עושה המון פגישות צהריים בדיקסי ותמיד כיף לי שם. זה המקום שבו בפעם השנייה בחיי אכלתי לא כשר, אחרי שפיתו אותי עם כנפיים ברוטב על בסיס חמאה ונפלתי שדוד. אני חותם על עסקית הצהריים בעיניים עצומות – אף פעם אין טעויות ונפילות, ותמיד טעים. יום אחד חיים כהן יצא מהמטבח, וכשהוא ראה אותי הוא ניגש ושאל 'גבר, יש לך המלצה מה להזמין פה?', כאילו הוא לא נמצא שם ולא יודע מה יש בתפריט. יגאל אלון 120
נמליץ על ההמבורגר. חיים כהן בדיקסי (צילום אסף קרלה)
3. AKA
בשנה האחרונה התמכרתי למסעדה של שף איתי קושמרו. גיליתי שם את ההמבורגר הכי טוב שאכלתי בישראל – הכי פשוט וקולע והכי מטורף בעצימות הטעמים. אני תמיד יושב על הבר בפנים ומקבל תחושה שממש רוצים שאני אהנה, ולא רק כדי לצאת ידי חובה. נחלת בנימין 44
חיזוק חיובי ענק מגיע לאורן אסידו, שכבר בפעם השנייה עושה אוכל מרוקאי עילי שנחרט בזיכרון. הוא יודע לעבוד ונותן חוויה מרוקאית אבל לא צ'חצ'חית, כמו שנוהגים להגיד, אלא מכובדת – כזו שרואה את הפוטנציאל שיש במטבח המרוקאי. זה משהו אדיר שלא ראיתי באף מקום והוא ייחודי לאורן. אליעזר פרי 10(מלון קרלטון)
לא בגלל שאני שגריר המותג אלא פשוט כי זה האוכל המהיר הכי טוב שאפשר לבקש. מקדונלד'ס הוא המאנץ' הלילי שלי ואני מכיר את התפריט ברמת כמה קלוריות יש בכל מנה, למרות שזה לא כל כך משנה. קצת פדיחות, אבל אני מת עליהם.
מקדונלדס (צילום: נמרוד גנישר)
מקום לא אהוב בעיר:
כשאני נוסע ללימודים בבית הספר בישולים אני עובר באזור התחנה המרכזית הישנה ורכבת ההגנה, ובכל פעם אני תוהה מה אני הולך לפגוש שם. פעם אני פוגש מלחמת הומלסים ובפעם אחרת מזרקים על הרצפה וקבצנים, ונורא קשה לי עם זה. קשה לי שאני לא יכול לעזור ולראות אנשים שפוגעים בעצמם. אני מרגיש חסר אונים בשבילם וגם בשבילי.
הומלסים בתל אביב. צילום: נמרוד סונדרס
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? "הגן של ציקי" בצוותא 2 עם אודי ואביעד, אחד המופעים הכי קורעים שהייתי בהם בחיי. ככל שההצגה מתקדמת האירוע רק מסלים ומצאתי את עצמי מתפלל לאלוהים שלא יברח לי פיפי. שעה של צחוק מטורף ואסקפיזם טהור.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? השיר "הלאה" של רבקה זוהר. נתקלתי בו כשעברתי לעיר לפני שנה כמעט, והפכתי אותו להמנון האישי והביטחוני שלי. השיר נותן לי תקווה שתמיד יהיה הלאה, ושהדבר הזה שנקרא מדינת ישראל הוא בר קיימא לנצח נצחים. רגע של נחת.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה? לעזר מציון, שעושים יוזמה מטורפת עםמאור איש הלגו. קל לתרום ולא לדעת לאן הכסף הולך, אבל כשתורמים לעזר מציון אפשר להיות בטוחים שקניתם שעה של נחת למישהו שמאוד זקוק לכך. זו יוזמה שיש לה משמעות טיפולית וסמל לניצחון אישי.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? בהמשך לסעיף הקודם אני בוחר במאור איש הלגו, סא"ל מאור כהן, שבכל שנה מגייס מיליוני ש"ח לקניית ערכות לגו לילדים חולי סרטן ולפצועים ומתמודדי נפש בעקבות המלחמה. כפריק של לגו וכמי שמחזיק באוסף גדול, אחת לשבועיים אני מצטרף אליו לחלק לגו בבתי חולים ונדהם בכל פעם מחדש מהאיש הזה, שכולו נתינה וחסד. הוא מחלק ערכות בעשרות אלפי שקלים ויש פצועים שהוא הציל להם את השיקום.
מה יהיה? אני לא אגיד שיהיה טוב. אני אגיד שיהיה מצוין. אבל כנראה שזה לא יקרה בדור של הילדים שלי וכנראה שגם לא בדור שלי. אני רוצה לקוות שאנחנו נהיה הדור האחרון או אחד לפני האחרון שמוכן לספוג את המכות והכאב, כדי שלדורות הבאים יהיה כאן מצוין, ולא רק מבחינה ביטחונית. שהכלכלה תעבוד, שאנשים לא ירגישו שהם עבדים ושנלמד קצת מיפן ומאירופה ואולי אפילו נרוויח סייסטה מתוקה. הלוואי שכולנו נחווה פחות כאב ושנהיה בלתי חדירים. זו בקשה גדולה אבל אני מאמין שהיא אפשרית.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חיים כמו רוטשילד: מיפינו את השדרה שהיא הכי תל אביב. חלק א'
בלב של הלב. Hive. (צילום: עמוד אינסטגרם @hive_tlv)
תאהבו, תשנאו, לא ממש אכפת לנו - שדרות רוטשילד היא השדרה הכי נודעת של תל אביב, ואחרי שנים קשוחות ושינויים רבים, נראה שהיא חוזרת לעצמה עם שלל מקומות חדשים. יצאנו למפות את כל המקומות שחשוב להכיר בשדרה ונזכרנו למה היא תמיד המקום הכי חם בעיר (כי היא יפה ומרכזית, נו, זה לא מסובך)
שדרות רוטשילד היו מרכז עירוני שמושך אינספור תיירים ותושבי ערי לוויין לעיר מאז שאנחנו זוכרים את תל אביב. אבל גם עבור תושבי העיר, שיותר טסים על שבילי האופניים מאשר יוצאים לשדרות בחמישי בערב, מדובר בנקדה תל אביבית קרובה ללב – גם ברמה פרקטית, וגם ברמה הסמלית. השדרות המוריקות, שמתחילות בהרצל ונגמרות בהבימה, מציגות גרסה נגישה לכל מה שעושה את תל אביב – מסעדות גורמה לצד אוכל רחוב סליזי, מקומות בילוי שנשארים טרוטי עיניים עד השעות הקטנות של הלילה שפוגשים מוסדות אוכל ותיקים שמשכימים קום. יצאנו למפות את השדרות הכי נודעות לשמצה בעיר, ומכיוון שיש כל כך הרבה עסקי אוכל – עשינו זאת בשני חלקים (וכאן תמצאו את השני). התחלנו בראשית הרחוב והמשכנו לצפון-מזרח כדי לסקור את כל העסקים ששווה להכיר ברוטשילד, על חשבון הברון.
עוד מימים ימימה המסעדה הזו התקיימה בכל מיני גלגולים ומיקומים, עד אשר נחתה סופית בפינת רוטשילד והרצל, כבר 15 שנה ליד החניון. שף דיוויד פרנקל הוביל אותה עד לאחרונה, ובימים אלהנכנס לנעליו הגדולות עידו סמואל כהן. בעוד במירוץ השנים יצא קצת פרנקל מגבולות ארץ המגף והגיש אוכל שהוא לא איטלקי למהדרין, סמואל מבקש להחזיר עטרה ליושנה ואת פרונטו למחוזות הריזוטו והפסטה. ברור שכמו בפרונטו, התוצאה מצוינת. הרצל 4 פינת רוטשילד
פרונטו (צילום אמיר מנחם)
מייזון קייזר
המאפיה הצרפתית שהגיעה מפריז העניקה לנו משב רוח רענן כשהתמקמה בלוקיישן מפתח, בתחילת השדרות התל אביביות ביותר. הויטרינה הגדולה מציעה מבחר מאפים מפתים בנוסח פטיסרי צרפתי החל מפחזניות סנט אונורה מלכותיות וכלה בקרואסונים, כשבדרך יש כמובן מון בלאן אלגנטי כמו שאוכלים בצרפת. יש גם לחמים מצוינים שנאפים במקום, דוגמת לחם תאנים או סלק משגעים, כריכים טובים ורעננים בבגט טרי, סלטים ועוגות מרשימות. רוטשילד 7
הרכבת הקלה אל הקרואסון המושלם. מייזון קייזר (צילום: יח״צ)
אסתר המלכה
ההמבורגר הכשר של אדל בספלוב ובעלה מאץ' עבד (מבית מיתוס) הוא הגורם מספר אחת בימים אלו לתור ברוטשילד. זה לא שהשדרות אי פעם היו ריקות מאדם, אבל מדובר בתור מכובד להמבורגר המלכותי, שגם כמה חודשים אחרי הפתיחה ממשיך להשתרך. האווירה בפנים המונית וכשרה משהו, עם מתקן נטילת ידיים מקושט ותפילה ממוסגרת שתלויה בגאון על הקירות. האם זה מה שנהיה מתל אביב? ובכן, אנחנו מקווים שלא, אבל גם מודים שההמבורגר טעים לאללה, בעזרת השם. שדרות רוטשילד 8
רגע נדיר בלי תור. אסתר המלכה (צילום: יעל שטוקמן)
קיוסק אורבי
קיוסק מתוק שהוא למעשה גרסת מיני לבית הקפה הסובייטי של רביעיית פלורנטין. הדגש במקום הוא על משקאות ייחודים ומקוריים ומיני נשנושים לקחת לדרך, דוגמת טאקוס של בוקר, זוג פנקייקים פלאפיים עם שמנת חמוצה ופירות העונה, פודינג בננה בנוסח אמריקאי, קינוח שוקולד דובאי בתוצרת ביתית, קפה מצוין (כולל קפה עם טוניק), מאצ'ה ושאר דרינקים שאנחנו יכולים להבטיח לכם שלא טעמתם בעבר. לאטה לוונדר מישהו? על שדרות רוטשילד, פינת הרצל
וכך רוטשילד נהיתה קצת יותר טעימה. קיוסק אורבי. צילום: מאיה קלוגמן
קפה אירופה
מקום שכבר הפך למוסד, בזכות 13 שנות פעילות תוססות ומלאות עניין וחידושים. אם במרפסת שבחוץ, בחלל הפנימי או בחלל האפלולי העליון, אף פעם לא משעמם ותמיד כיף וטעים בקפה אירופה, וזה ממש לא עניין של מה בכך כשמדובר בזמן כזה מכובד. חידוש מעניין שרשמו לאחרונה הוא הצטרפותה של גלריה אירופה, החלל שצמוד למסעדה ומארח אירועים פרטיים, עסקים וגם תערוכות, פופ אפים קולינריים וערבי תרבות. רוטשילד 9
החצר הכי כיפית בעיר כבר יותר מעשור. קפה אירופה (צילום: גיא חביב)
ZO
מסעדה פאן אסייתית מבית סרפינה שנפתחה במהלך השנה האחרונה, המשלבת את המטבח התאילנדי, הוויאטנמי והיפני, עליה מנצח השף דון טרן שהגיע לישראל כפליט מוויאטנם. אתהדרמה מאחורי סיפורו האישיניתן בהחלט לראות גם במסעדה עצמה, שמעוצבת בדרמטיות שיא עם דרקון ענק לאורך כל התקרה, קירות שמחופים בקטיפה אדומה ותאורה עוצמתית. האוכל, נהדר ומשלב אוכל מסורתי עשוי היטב עם נגיעה חדשנית. רוטשילד 11
סופר סאיין. דרגון בול. ZO (צילום: אסף קרלה)
רוסטיקו
אם כבר מדברים על מוסדות ברוטשילד, אז ברור שגם מסעדת רוסטיקו היא דוגמה מובהקת. המסעדה התחילה את פעילותה בשדרות רוטשילד לפני 20 שנה בדיוק כמסעדה איטלקית נעימה וטעימה שמתאימה לכולם, ומאז ועד היום בהחלט עומדת בהבטחה. פיצות גדולות וערבות לחיך עם שוליים פריכים, פסטות טריות ונהדרות, ריזוטו וקינוח אייקוני של קלצונה עם מסקרפונה ונוטלה. תמיד עובד, תמיד קולע. רוטשילד 15
רוסטיקו. צילום: יח"צ
אדמתי
ביסטרו חדש ומסקרן שלא ציפינו למצוא על שדרות רוטשילד בהכרח, אבל נדמה שהוא משקף את מגמת ההתחדשות התמידית של השדרה. על המקום מנצח השף אביב אטינגר, והוא מבשל בו אוכל שמקורו באדמה ובשורשים שלנו. או במילים אחרות – אוכל מקומי שמבוסס על חומרי גלם עונתיים, שכולם גדלים ממש באדמתנו הישראלית. התוצאה מעניינת, מקורית, ערבה לחיך ובהחלט לא שגרתית, ולא בכדי הפך לאחד המקומות המדוברים ביותר בקבוצות הפודיז. רוטשילד 15
מישהו פעם באמת התעמק במילים של השיר הזה? אדמתי (צילום אנטולי מיכאלו)
תמרה
תכלס, אין על תמרה. בעיקר כי זו הדרך להתפנק ולהתקרר בקיץ הלוהט מבלי להרגיש אשמה, כי כל מה שדחפתם כרגע לפה הוא פרי ועל כן זה בריא. אל תכנסו איתנו לקטנות, אנחנו יודעים שגם בפירות יש מלא סוכר. אז בסדר, נכנענו – נתמקד בשלגוני הפרי המושלמים והמרעננים, צנצנות פודינג הצ׳יה או הטפיוקה שמכינים במקום, השייקים המפנקים והיוגורט המושלם שמגיע עם שלל תוספות בריאות ברובן. תצחקו על המקום כמה שאתם רוצים, יש סיבה שהוא עובד. רוטשילד 19
מה שרואים זה מה שמקבלים. תמרה ברוטשילד. (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם tamara.telaviv)
גולדה
אם אתם לא מכירים, סביר להניח שלא הייתם בישראל בחמש השנים האחרונות. גלידה במתיקות עזה וטעמים שמוסיפים להתחלף כל העת לצד קלאסיים (קוקימן לנצח), יוגורט עם תוספות ושאר ממתקים. שהקנאים יקנאו. רוטשילד 22
אתם כבר יודעים עליו כל מה שצריך. סניף גולדה ברוטשילד. צילום: יעל שטוקמן
בנדיקט
פנקייק, פרנץ' טוסט, בייגלים טריים ושאר מנות ארוחות בוקר. בנדיקט הפכו פורמט קטן ואמריקאי למוסד מקומי עם הברקה פשוטה – להישאר פתוחים בכל שעות היממה, כי ארוחת בוקר באחת בלילה טעימה לא פחות מארוחת בוקר בארבע אחרי הצהריים. מהמוסדות האחרונים של תרבות ה-24/7 שפעם שלטה בעיר, והיום בעיקר אוכלת קרוק מדאם ב-5 בבוקר. רוטשילד 29
בנדיקט רוטשילד (צילום: יחסי ציבור)
ארקפה
כולם מכירים את ארקפה. זהו, מה עוד צריך? רוטשילד 31
כולם מכירים. ארקפה ברוטשילד. צילום: יעל שטוקמן
Jome
ג'ומה היא לא בדיוק מסעדה ולא בדיוק מועדון. היא גם וגם, כמו חצי מהמקומות שנפתחו מאז המלחמה. או כפי שמכנה את המקום הבעלים, "בדינר פארטי". זה אומר שמתחילים בכמה ביסים טובים בנוסח אסייתי דוגמת סושי, פוקי בול ושלל דגים נאים, ממשיכים עם דרינק צונן או קוקטייל מכובד כדי להתחמם ומסיימים במסיבה שמתחילה בסביבות 22:30. במהלך השבוע מתארחות גם הופעות חיות, כך שאף פעם לא משעמם ואפשר להדחיק את המציאות המחרידה. כיף! רושטילד 32
ג'ומה. צילום: יעל שטוקמן
HIVE
מתחם ההייב מזכיר לנו שעוד שרדו כמה מקומות של נייט לייף בתל אביב. מלבד קלאב אנדרגראונד לבליינים אמיתיים, מהסוג שמפזז עד הבוקר שלמחרת, נפתח בימים אלה גם רופטופ בר חמוד ומדליק שנמצא על הגג ועונה לשם סטינג. הוא משקיף על העוברים ושבים מלמעלה ומציע קוקטיילים קלאסיים מופלאים, מנות נהדרות והופעות חיות אורחות של הרכבים שמנגנים ג'ז, סול ושאר ירקות. רוטשילד 33
לא יודעים אם שמעתם על הרשת הארטיזנלית הקטנה שהגיעה ארצה מאמריקה, ומציעה המבורגר ייחודי וצ'יפס שהוא יצירת אמנות. עם שעות פתיחה נדיבות (עד 1 בלילה בימי חול, ועד 6 בבוקר בסופ"ש) זה עוד עשוי להפוך ללהיט. מבטיחים להמשיך לעדכן, אם נצליח לעקוף את ההומלס ההוא בתור. רוטשילד 33
המקום הסודי שתל אביבים לא יספרו לכם עליו. מקדונלדס ברוטשילד. צילום: יעל שטוקמן
בית גולדברג
במבנה לשימור משנות השלושים של המאה הקודמת שעונה לשם בית גולדברג שוכן לו בר אוכל מהנה וקליל שנפתח לאחרונה, ומתאים לרוח התקופה כמו כפפה ליד. קליל, טעים, ולא מחייב. תמצאו בו מנות קטנות לחלוקה שלא עולות על מאה ש״ח למנה, קוקטיילים צוננים ומהנים והאפי אוור נדיב במיוחד שמציע 30% הנחה על כל התפריט כולל אלכוהול בין 17:00-20:00. רוטשילד 35
לא לבלבל עם וופי. בית גולדברג. צילום: יונתן בן חיים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הכי טוב להיות בבית. או לאכול במקדונלד'ס. זאת העיר של הפנר
אוהב להיות בבית. הפנר (צילום: אוסף פרטי)
"העיר שלי" - ספיישל פסטיבל סאונדטראק. והפעם: הראפר והמפיק הפנר ישיק בהופעה מיוחדת בפסטיבל את "שלאגרים", פרויקט בניהולו האמנותי שמפגיש בין קולנוע ישראלי קלאסי והיפ הופ מקומי עכשווי. סחטנו ממנו המלצות על פארק לבהות בו ועל חנות אופניים ודיס מושלם על שדרות בן ציון
הפנר, הלוא הוא הראפר והמפיק המוזיקלי יונתן הפנר, יציג בפסטיבל סאונדטראק הקרוב את "שלאגרים", אי.פי בן ארבעה קטעים שמחבר בין היפ הופ מקומי להיסטוריה של הקולנוע הישראלי. משתתפים בו הפנר (שגם אחראי על הניהול האמנותי בפרויקט), כהן, ארגוב, אושיק מאפיה וג'ני פנקין, ששילבו בטראקים החדשים דגימות מסרטים ישראליים ישנים, כשהפנר עצמו מסמפל את "לאן נעלם דניאל וקס?" מ-1972, שכתב וביים סבו, אברהם הפנר ז"ל, ונחשב לאחד הסרטים הטובים של הקולנוע הישראלי. הפרויקט, שהופק באדיבות NMC United, טרנספקס הפקות ומשפחת הפנר, יושק בהופעה חגיגית בפסטיבל.כרטיסים ופרטים נוספים אתם יודעים איפה.
אין מה לעשות אני אינטרוברט של החיים ואני נורא אוהב להיות בבית,יש פה די כל מה שאני צריך:אולפן,מרפסת,מטבח מדהים שאני מבשל ומכין בו לחם מחמצת וספה נוחה להתבטל עליה.
רגע נדיר מחוץ לבית. הפנר כשעוד היה יאנג הפנר עם סוויסה (צילום: יחסי ציבור)
2. פארק קריית ספר
יש מלא ספסלים ודשא לשבת עליהם ולרוב כלבים חמודים ואפשר לקחת קפה וסנדוויץ׳ מגרציאני ולבהות במקום כי הוא די יפה אסתטית. רק לא להרים את העיניים יותר מדי כי יש כל מיני בניינים מכוערים שמקיפים אותו.
לא להרים את הראש. פארק קריית ספר (צילום: shutterstock)
3. אולפני פלוטו
כבר תקופה הבית השני שלי בכל מה שנוגע במוזיקה שלי,המקום הכי עוטף ומפרגן ואוהב עם הציוד הכי מדהים.לאחרונה גם נפתח בתוך אולפני פלוטו האולפן של עמי בן צבי(שממקססת את כל השירים שלי)ורועי ברזוביץ,המקום שהכי נעים לעבוד בו בעולם(אחרי האולפן שלי בבית).לבנדה 45
אנחנו שמחים להזמין אתכם לערב נוסף של הופעות חיות בפלוטו!!כל המופיעים הם בוגרים וסטודנטים שלנוהכניסה חופשית, השתייה…
חנות האופניים של רן לדין.לא מכיר חנות אופניים שמתאימה בכזאת שלמות את האופניים ללקוח כמו שרן עושה את זה+הוא נראה לי הבחור הכי מגניב שאני מכיר וזה גורם לי לפקפק בעצמי לפעמים.
Film develop from the @thrashaddiction take over at the old @outbackbikehouse space ❤️
אני לא יכול להסתיר את העובדה שלאכול מקדונלדס זה אחת מההנאות הכי גדולות בחיים,כל מה שצריך זה כמה חברים ושולחן במקדונלדס/לעשות וולט לספסל בפארק המסילה ויש לכם ערב מלא זכרונות טובים.סורי נוט סורי.אבן גבירול 30
צ'ירז בייבי. מקדונלדס (צילום: Shutterstock)
מקום לא אהוב בעיר
העלייה של שדרות בן ציון.מי לעזאזל עולה את העלייה הזאת ברכיבה על אופניים ולא רוצה למות בסוף שלה? פלוסכמה אנשים כמעט דרסתם כשירדתם אותה במהירות?אני יודע שזה לפחות10,אל תעבדו עליי.
המקום הכי תלול בתל אביב. שדרות בן ציון (צילום: סיצ'י גלעד)
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרוןסידר לך את הראש או פתח לך את הלב? הופעת ההשקה של האלבום החדש של כהן, ״הביתה״, בבארבי.מעבר לזה שכהן הוא קולגה כבר הרבה שנים הוא הראפר הישראלי האהוב עליי בפער,ההופעות שלו תמיד מדויקות ומהנות(שאאוט אאוט להרכב שלו,לירי אחאי ודיג׳יי מש)ופוגעות בול ברגשות(כיף,שמחה,אהבה,כעס,דאגה).
איזו יצירהנתנה לך כוח,תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? "איך זה שכוכב" של מתי כספי–כשהתחילה המלחמה הקשבתי להמון מוזיקה ישראלית ישנה ונתפסתי בפרט על המוזיקה של מתי כספי. השיר הזה נותן לי תחושת אופטימיות, ובלי קשר אני מת על זה שכל המילים שלו זה איזה שני משפטים אבל השיר הוא מסע ארוך ויפה למרות זאת.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץלתרום או להתנדב בזמן הזה? מטה משפחות החטופים–לא רואה משהו יותר חשוב כרגע מלהחזיר אותם הביתה ולעזור למאבק של המשפחות
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? יעל זלינגר.התל אביבית הלא תל אביבית האהובה עליי,זמרת מדהימה וחברה עוד יותר מדהימה,זה רק עניין של זמן עד שהיא הדבר הכי גדול בארץ.
מה יהיה? מסתמן שהולכים למקום לא טוב, אבל מנסה לקבור את עצמי בעבודה כדי לא להרגיש את זה ולדמיין כאילו לעשות מוזיקה בעברית במדינה מתמוטטת זה הגיוני.עדיין מנסה להאמין שיהיה טוב,אני מאוד אוהב את ישראל ואת תל אביב3>
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו