אל תשקשקו: טעמנו את משקה המרשמלו החדש
לקראת ל״ג בעומר הוציאה יטבתה משקה חלב בטעם הממתק האהוב אבל יצא לה מרשמלו קר, רטוב ועצוב שלא משתווה לפלא האלוהי הקרוי חלב בננה
מאז הגבלות החיים שמוטלות עלינו בעקבות הקורונה, המין האנושי לא מפסיק למצוא אלטרנטיבות לכל מה שמתגעגעים אליו. המרפק החליף את לחיצת היד, הזום החליף את חדרי הכיתות והמקרר החליף את הברמן. מה לעשות, בני האדם הם יצורים של הרגלים, וקשה לנו לשחרר. השנה צריך להתרגל למרחק של שני מטרים, להסתובב עם מסיכות ולוותר על החגים. כן, אם חשבתם שהיה מתיש לעשות סדר פסח בזום, עכשיו הגיע ל"ג בעומר בלי מדורות, בלי זיהום אוויר, בלי שריפות בשדה קוצים או ילדים פצועים. כמה נורא.
עם כל הסבל שנמנע מאיתנו, צריך לומר שיהיו כמה דברים שחסרים במדורה, וכתמיד, הם קשורים לאוכל – תפוחי האדמה הלוהטים בנייר אלומיניום, נקניקיות שנשרפו בצד אחד וגולת הכותרת, מרשמלו נימוח על שיפוד. הממתק הפרמיטיבי הזה הפך לטעם הילדות של כל כך הרבה ישראלים, ועכשיו ביטבתה השיקו מהדורה מיוחדת שאמורה לפצות את כל הילדים הפירומונים שישארו בבית וינסו לשרוף בפעם העשירית החודש את הספה של אמא – משקה חלב מרשמלו. וכן, זה ורוד בדיוק כמו שדמיינתם.
בשנים האחרונות טרנד החלב בטעמים פשט במקררי העיר יותר מהר משתצליחו לומר 'רגיש ללקטוז'. יש כרגע מספר לא קטן של טעמים בשוק, מאייס קפה ומוקה ועד לקרמל ופונץ' בננה. בכנות? רובם די מעאפנים. הרבה יותר מדי סוכר, טעמים מלאכותיים עם טעם לוואי של חלב דרוס ואפילו לא אתחיל לדבר על הנזקים לקיבה של אחרי השתיה. למעשה, רק טעם אחד של חלב הצליח לשכנע אותי שהוא שווה את חליבת הפרה שממנה הגיע – חלב בננה. הו, חלב בננה, טעם מתקתק ומרענן שמחליק בגרון ויכול לשכנע גם טבעוני להרהר בבחירות חייו. כל קשר לטעם הבננה הוא כמובן מקרי ביותר, אבל למי אכפת כשזה כל כך טעים.
החלב מרשמלו, אם כן, לא בדיוק הפיתרון שחיפשתם לגעגועי המדורה. הריח והטעם לגמרי קלעו לחומר המקור, אולי בגלל שאנחנו מורגלים כבר לטעם תעשייתי של מרשמלו מהונדס, אבל מצב הצבירה החלבי שלו לא עומד גם בסטנדרטים הנמוכים של ילד מפוייח ועייף. הסוכר תופס מקום דומיננטי מדי בטעם שמדמה יותר מהכל את המרשמלו הקמחי והורדרד של השנים האחרונות – אתם יודעים איזה, המרשמלו שלא מספיק רך, שמנסה לפצות על המרקם עם מתיקות יתר, שאחרי שלוש חתיכות אתם כבר מרגישים בחילה. בקיצור, כמו המרשמלו של האבא שהתקמצן על הכיתה ועשה קניות בסופר מפוקפק עם מותגים שבחיים לא ראיתם מחוץ למשלוח מנות בשכונה חרדית.
דווקא אפשר להתרגל לטעם הזה, ואחרי שלושה שלוקים הסוכריות פחות מורגשת (אולי כי שרפתי את בלוטות הטעם שאחראיות על המתוק. לא יודע, אני לא מדען), אבל טעם הלוואי ישאיר אתכם עם תחושת הבל-פה של בוקר וישלח אתכם לחפש את כוס המים הקרובה במטרה לשטוף את כל המתוק הזה מהפה. ביטבתה אולי ניסו לייצר תחליף למרשמלו המדורה המפורסם, אבל יצא להם מרשמלו קר, נוזלי ועצוב עם תוספת סוכר. אם כל כך יחסר לכם החג, עדיף כבר שתחפשו סרטון מדורה ביוטיוב ותחזיקו שיפוד מרשמלו מעל הגז. זה לא יהיה כזה טעים, אבל לפחות לא תצטרכו לשטוף את הפה מטעמי רפאים במשך לילה שלם.
