לורן מילק היא משוררת ומוזיקאית מקומית שתופרת במילותיה את העיר עוד מאז נולדה בה. לאורך השנים שיריה הולחנו בידי מוזיקאים רבים, ביניהם קורין אלאל, יוני ליבנה, רונית שחר ועוד. אלבומה הראשון כמבצעת, "פרפר פרלין", הולחן והופק על ידי קורין אלאל, והאלבום השני שלה בדרך, כאשר שני סינגלים בהפקת אביחי טוכמן כבר יצאו לעולם, ועוד בדרך. את ספר השירה החמישי שלה "תיסלם דאוד" היא תשיק ב-12.1 בתיאטרון תמונע, ואתם יכולים כברלהתכונן ולרכוש כרטיסים.

1. אחותי

חנות סחר הוגן, חנות יפה, קטנה ומטריפה, בעלת ערך מוסף חברתי. בכל פעם שאני נכנסת אליה, אני מרגישה שאני נכנסת לבית אחר מלא יצירה, סטייל ואופנה. הפריטים הייחודיים מספרים סיפור של נשים יוצרות, שמרוויחות בכבוד ובתנאים הוגנים. זה סחר הוגן פמיניסטי במלוא מובן המילה. תמצאו שם עבודות רקמה של נשים בדואיות, טבעות רקומות, חנוכיות אתיופיות וסביבוני עץ מעוטרים, יצירות של "קוצ'ינטה", קולקטיב נשים אפריקאיות המבקשות מקלט בישראל, מוצרי יודאיקה, אביזרי אופנה, מוצרי טקסטיל ועבודות מלאכה. לצד כל הכוח והיופי הנשי הזה יש גם טבלאות שוקולד בעבודת יד, בלנד מובחר של שמן זית, זעתר, דבש, ליקרים, יין וספרים. כל רכישה ב"אחותי" היא מתנה כפולה, פריט יפהפה וגם תמיכה ישירה בנשים ובקהילה. אני נשביתי בקסמה של תיבת אהבה אתיופית, עשויה חימר, שבתוכה בני זוג שחורים מיניאטוריים מתנים אהבים, מתנת חתונה מושלמת. באמת ממליצה בחום להגיע ולהתאהב, אולהזמין אונליין.
הקונגרס 12, תל אביב

2. פארק המסילה בנווה צדק

מסובבת את הסוכרייה על מקל שקוף קשור בסרט לבן, סוכרייה עם תמונה מצמררת שנועדה להנצחה, סוכריה עם פרפר לבן וארבעה לבבות אדומים בתוכה, שהכינה לזכרו אחותו ספיר וחילקה שרה, אימו של סאן. לסוכרייה מוצמד פתק מרהיב שעליו כתוב בשחור על גבי לבן: "אני תמיד אדאג שיהיה לך מתוק, גם מלמעלה, אוהב, סאן". סאן יעקובוב אמנון ז"ל, בנם של שרה לוי ואלי בן דודי.

בהיותו רק בן 22, נרצח והופקר במסיבה ברֵעים בשבעה באוקטובר, ורכבו נגנב. השתתפתי בשבעה ובאזכרה באוקטובר האחרון, ולאחר שחזרנו מבית העלמין בחולון, נסענו ליפו לחוף קסיס, שהיה החוף של סאן ושל אימו. התרגשתי לגלות את הגרפיטי של בנצי ברופמן, שהתמסר להנצחת זכרם של החטופים וקורבנות שבעה באוקטובר, ביניהם דמותו של סאן חרוטה על קיר ציור גרפיטי. תסתכלו על העיניים הכחולות האלמותיות שלו.

3. Jaffa Sound Arts

ברחוב מזל שור בלב יפו העתיקה שוכן אחד מאולפני ההקלטות הכי אהובים עליי בתל־אביב. התוודעתי אליו דרך הזמרת גל דה פז, שהמליצה לי להקליט שירה בתא אינטימי ונפרד, וזה הטיפ המקצועי שהולך איתי קדימה. באולפן הזה הקלטתי את "לב טפיוקה" עם הסאונדמן יונתן יעקובי. נהניתי לשיר בו בפרטיות, כמו בתוך מרתף אפל ומסתורי, עם ויברציות מהממות וסאונד של מעמקים, הד שנדמה שעולה מתוך באר קדומה.
מזל השור 9, יפו

4. מגדל השעון

מבנה עות'מאני שחלונות הזכוכית הצבעונית שלו זוהרים ככוכבים בלילה, וקול ענבלו נשמע פעם בחצי שעה ובכל שעה עגולה. המגדל המכושף מכוסה בגג נחושת, סורגי ברזל מעוטרים ופעמון ברונזה עתיק יומין שנמצא בכניסה לעיר העתיקה של כלת הים. אייקון יפואי, סמן זמן, נקודת מוצא לטיול ומקום מפגש רומנטי. אני אוהבת לעמוד מולו בזמן השקיעה, להרגיש את העיר מתעוררת ולחוות את היופי ההיסטורי. לא תמיד השעון מכוון, אבל הוא מושך את העין וממנו אפשר לזרום לשוק הפשפשים, לים, לאבולעפיה, לגלריות ולבית מלון סטאי.

5. בית קפה יעל

ברחוב צייטלין ליד גינת דובנוב, חבוי מתחת לבית מגורים, במטבח קטן וצפוף, מול משרד העורך־דין של אבי דוד ז"ל, שמגיל שתים־עשרה הייתי המזכירה שלו. המקום קרוי על שם יעל יקותיאל ז"ל, אימה של אשרת בעלת הקפה. תענוג לכתוב שם על שולחן משותף מעץ אלון, אווירה שקטה וירוקה, דרינקים כיפיים, ידי זהב נשיות מטגנות, אופות ולשות, פרחים מפתים שוקקי חיים, ירקות אורגניים צבעוניים וטריים שנקטפו על הבוקר וכבר בקערה, מעמולים אסליים שמזכירים לי את סבתי מזל עליה השלום. קפה וינטג' עם חוש אסתטי, חזק וטוב.
צייטלין 18, תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

התחנה המרכזית ונווה שאנן. העיר נוטשת את החלשים ביותר, תחנות סמים רבות ברחובות – לא רק סמים, אלא גם הטרדות מיניות ותקיפות נשים יומיומיות, מכורים ומכורות משוטטים ברחובות כמתים מהלכים, עם מורסות ועם פצעים פתוחים. התחנה המרכזית – מוקד של עוני, פשיעה והזנחה – ממשיכה לפעול כרגיל.

השאלון:

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יהודה מסס – מופע הפתיחה של פסטיבל ליבי במזרח. עברתי חוויה מעוררת השראה בפסטיבל "ליבי במזרח" בתיאטרון יפו, במופע של יהודה מסס, שזכה לראשונה לאות הוקרה מטעם תנועת "אחותי". כבוד גדול היה לי להזמין אותו לפתוח את הפסטיבל. יהודה הוא זמר נשמה מרוקאי, צייד של יופי שמעורר בי געגוע. הופתעתי מקטעי הקישור המעולים שלו ומיכולתו להצחיק ולחשמל את האוויר. באולם תיאטרון יפואי עם קשתות ועיטורים לצד אבן כורכר חשופה, בוצעו שירים מתוך האלבומים הבולטים שלו – "מזרב" עם אהוד מנור, "מחשבות" עם עמיר בניון ו"זיכרונות" עם ויקטור וייצמן – ואפילו השיר "עלש" בוצע בדואט עם נגן העוד אלעד בוהדנה. המופע הפותח את פסטיבל "ליבי במזרח" הצליח להמריא עם ליבי לשחקים. השתתפו בו הנגנים נדב ביטון (ניהול מוזיקלי ופסנתר), אלעד בוהדנה (גיטרה, עוד ושירה) ומיכל עמר (כלי הקשה). אות ההוקרה הוענק ליהודה על תרומתו הייחודית למוזיקה הישראלית, על יצירה חוצת גבולות, תרבויות ודורות, על אומנותו המחברת בין לבבות, בין מזרח למערב, ועל קולו הייחודי המאציל אור של אהבה, השראה ושלום.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אורנה ואלה" הוא דוקו ישראלי חשוף ומורכב על השותפות והחברות של אורנה ואלה – זוג נשים שהקימו ב־1992 את אחד מבתי הקפה האייקוניים בתל־אביב. הבמאי תומר הימן, גיי מלא סטייל ואמביציה, שעבר מהמושב אל העיר הגדולה ומילצר אצלן תקופה – חוזר אליהן כעבור שלושים שנה ומציג סיפור אהבה, משפחה ויצירה מנקודת מבט רכה, חדורת אמפתיה ופמיניסטית. סרט שירי ועדין שנחרט בי כמו מיניאטורה של בית קפה עם חצר אחורית וגינה.

זהו מפגש נדיר עם נשות הטארט טאטן והאספרסו, שתיים ממובילות הקולינריה בישראל, דרך צילומי וידאו וסטילס, שמנציחים את העשור של שנות התשעים, שבו אורנה ואלה מככבות בטבעיות כובשת בין ביס לביס, בין עוגות הקצפת לשאריות הספגטי האדום, אורז הבר והאסקפיזם. המנות הביתיות, שנרקחו בתשומת לב אימהית, קפדנית ואסתטית, והדמויות המשוטטות בין הסירים יישמרו לתמיד במקרר הקינוחים של הזיכרון התל־אביבי. אני, כמו רבים אחרים, אזכור את הבית הקטן בשינקין 33, את המפות הצחורות ואת התור ללביבות הבטטה שנראה כמו תור לנשיקות.

3. לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת "לא עומדות מנגד" – מסייעות לנשים וגברים במעגל הזנות.

4. מי התל־אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שולה קשת קשי, פמיניסטית מזרחית ופנתרה שחורה מדרום תל־אביב, תמיד עם הפנתר הפרטי שלה בבית – החתול עיוני, סמל לחום ולנוכחות הייחודית שלה. מנכ״לית תנועת "אחותי – למען נשים בישראל", חברת מועצת עיריית תל־אביב–יפו מסיעת "כולנו העיר" ויו"ר ועדת שכונת נווה שאנן, פועלת להבטיח מרחב בטוח ושוויוני לנשים ולקהילות מגוונות בכל רחבי העיר. קשת היא תופעה סוליסטית עם אג'נדה קהילתית אותנטית, אומנית, מנהיגה ולוחמת צדק, שמראה איך עקשנות, אהבה ואחריות הופכות לעשייה מצילת חיים ומשנה עיר.

5. מה יהיה?
יהיה הארד קור.

• העיר שלי
• משוררים
• ❤ תרבות
• לורן מילק

מעטים הם היוצרים שהשפעתם על התל אביביות העכשווית גדולה כמו זו של דוד אבידן ז"ל, ומעטים הם היוצרים שמקבלים על כך כל כך מעט קרדיט. מאז מותו ב-11.5.1995, בחוסר כל ובמצב נפשי קשה, לא נעשו מאמצים רבים להנציח את פועלו המבריק והרב-תחומי ולמרות ההערכה הרבה ליצירתו ומקומו בפנתאון של השירה העברית. בסופ"ש הקרוב זה הולך להשתנות מעט, באירוע שיתקיים בחמישי ובשבת במתחם "מטמון" שבבית רומנו תחת הכותרת הכיפית "קידה רבת משתתפים לדוד אבידן".

>> תעודת הצטיינות: 7 סרטים שאסור לכם להחמיץ בפסטיבל דוקאביב
>> התפתחות דרמטית: פסטיבל דרמה קווין יפתח את אירועי הגאווה בעיר

מדובר למעשה בפסטיבל קטן, פסטיבלון בעצם, שיכלול חמישה אירועים המתפרשים על פני יומיים בחנות הספרים הנהדרת מטמון, בהשתתפותם של עשרות אנשי תרבות ורוח, שינסו להציף מן האוב את שלל מפעלותיו של אבידן בתחומים השונים. בין המשתתפים תוכלו למצוא את דבל'ה גליקמן, אהרן שבתאי, ליאור דיין, ציפה קמפינסקי, ניסן שור, תאי רונה, יוסי מר חיים, ירון לונדון ועוד.

"עם חלוף 30 שנים לעזיבתו של דוד אבידן תקיים הנהלת החשבונות הרב-דורית אירוע רב-ממדי ורב-הקשרי עם דוברים ודוברות מדיסציפלינות שונות, שידברו על פעילותו המגוונת של הפנומן החד-פעמי – קולנוע, טלוויזיה, לילה, הגות, אמנות, בינה מלאכותית, גאדג׳טים, פרמקולוגיֿה, מדיה, וכמובן שירה, אחרי שנגדיר אותה ככל מה שאינו שירה", כך נמסר מטעם המארגנים. רוצים ליינאפ? בבקשה:

חמישי 22.5 21:00 // לילות תל אביב עם דוד אבידן וידידים

ערב הפתיחה של הפסטיבל יארח גלריה נהדרת של ידידות וידידים, שילושו באופן חופשי היבטים שונים של היקום האבידני, עם קריצות רצוניות ובלת-רצוניות לספר הקאלט "לילות תל אביב עם דוד אבידן", שמהווה את אחד משיאי יצירתו הבלתי-מוכרים.
יציגו: ברוריה אבידן בריר / דבל’ה גליקמן / ליאור דיין / יוסי זיו / ארי ליבסקר / יהושע סימון / יותם פלדמן / ציפה קמפינסקי / אהרן שבתאי / ניסן שור

חמישי 22.5 23:00 // תאי רונה מגיש: האזנה עמוקה לדוד אבידן

סיאנס מוזיקלי אבידני. סשן של האזנה עמוקה ליצירות מוזיקליות וקטעי אודיו נדירים של אבידן, עם ליווי של פס-קול קוסמי לייב שיונק מיצירתו.

שבת 24.5 16:00 // מר אבידן, מה זה שיר?

אבידן שנא את התואר משורר ועסק באקספירמנציה קדחתנית בשדות רבים, כולל תכנון משחתות, ריצה לכנסת כסיעת יחיד ועיסוק פסיכונאוטי קדחתני. מושב זה יוקדש לפעילותו האקספרימנטלית של אבידן. הסשן יוקדש לפן האימפריאליסטי ביצירתו של אבידן.
בהשתתפות: אדם אבולעפיה / אילן בר דוד / עדי דהן / אורי דרומר / אורי דסאו / ענת ויסמן / יוסי מר חיים

שבת 24.5 19:30 // מייקי מגיש: דוד אבידן

השקת קצר-הנגן החדש של מייקי, המתבסס על פתיתי הקראה של אבידן את מיטב שירתו. קצר-הנגן יודפס במהדורה מיוחדת על גבי תקליטי ויניל. אירוע ההשקה יכלול גם מופע לייב כל-קולי של היוצר והתקליטן מייקי. כניסה חופשית.

שבת 24.5 20:30 // שבע אצבעות פתוחות אל העתיד

אבידן חזה את עתיד הבינה המלאכותית ואת האינטרנט כבר בשנות השישים של המאה הקודמת. בסשן העסיסי הזה נדסקס את הזיקה המיוחדת של אבידן לעתיד ואת יכולתו יוצאת הדופן לבחון את המציאות לא על פי נתוניה הקונקרטיים אלא על פי רפרטואר האפשרויות הפוטנציאליות שהיא מציעה.
משתתפים: ננה אריאל / ג׳ון בראון / ירון לונדון / מיכל זמיר / אורית זפרן / שי טרא / עודד כרמלי / בועז לביאֿ / יבשם עזגד

שבת 24.5 23:00 // מין. זוז. הכל אפשרי

הקרנה של סרטיו הקצרים של אבידן. הכניסה חופשית.
>> קידה רבת-משתתפים לדוד אבידן, בית רומנו, חמישי/שבת 24.5/22.5,פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• בית רומנו
• דוד אבידן
• מטמון
• ספרות ישראלית
• שירה
• משוררים

לפני ארבעה חודשים התרגשנו עד עמקי נשמתנו מחזרתו של ערב הקראת השירה של הפיקוק, אירוע איקוני בדברי ימי התרבות העירונית שחזר אלינו בזמן המלחמה בדיוק כשהיינו צריכים משהו שיפתח את הלב וילטף את הנפש. מאז חלף הזמן והייאוש לא נעשה יותר נוח, ארבעה חודשים שבהם החטופים לא חזרו, הממשלה לא לקחה אחריות והמלחמה הפכה לדשדשת מדממת שרק איש אחד מרוויח ממנה. הייתם חושבים שנתרגש פחות עם ההכרזה על ערב הקראת שירה נוסף בפיקוק שיתקיים כבר השבוע – אבל לא. עדיין מתרגשים כמו ילדים מקפיטריית גילמן.

>> קחו חדר: הצצה ראשונה לתערוכת אימפריאל וונדרלנד 3
>> אמנות הבלתי אפשרי: 17 תערוכות חדשות שיצילו לנו את השבוע

"קוראים שירה בטווס", שפעם היינו שמחים לקבל פעם בשנה-שנתיים, נענה לצו השעה ויתרחש בפעם השנייה תוך פחות מחצי שנה ביום שלישי הקרוב (25.6, החל מ-20:30), וידגים כנראה שוב כיצד מילים יפות שכתבו משוררים לפני שנים רבות מצליחות לגעת ולפעמים אף להלום ברלוונטיות אקטואלית גם עכשיו. בניגוד למהדורה הקודמת, שהייתה צנועה ושכונתית באווירה כמעט ספונטנית, הפעם יש ליינאפ מושקע והפקה רצינית עם לא מעט סטאר פאוור.

בין קוראי השירים, תחת הכותרת "עוד יהיה אור" – וכדאי אולי לציין כדי למנוע אי הבנות, הם מקריאים שירים שבחרו בקפידה ולא שירים פרי עטם – תוכלו למצוא את יעל אבקסיס, אגם רודברג, דרור קרן, יוסי מרשק, נתן דטנר, שני קליין, דורין אטיאס, דורון בן דוד, רוי מילר, רתם איזק וסיון טלמור, כשעל ההפקה כולה תנצח שירי פדלון מילר ועל הליווי המוזיקלי יוצב אמיר לקנר. אם היו כרטיסים לאירוע הם היו נחטפים, אבל אין.

https://www.instagram.com/p/C8WICqjIDDO/?utm_source=ig_web_copy_link

כמו במהדורות הקודמות של "קוראים שירה בטווס" – טובי המוחות טוענים שזו תהיה המהדורה ה-16 או ה-17 של האיוונט – גם הפעם אין הזמנת מקומות, אין מקומות שמורים ואין ספק שכדאי להתייצב מוקדם. אחר כך תוכלו לספר לנכדים מאיפה שאבתם תקווה בימים הקשים ההם.
>> "עוד יהיה אור: קוראים שירה בטווס", שלישי 21:00, פיקוק בר, מרמורק 14

• ❤ תרבות
• פיקוק
• שירה
• משוררים
• אוכלים שותים

תל אביב היא עיר שבנויה על הרים של חול וסיפורים על לילות מיתולוגיים במקומות מיתולוגיים, כמו "הלילה ההוא עם ניק קייב בגלולה", אבל האמת הידועה היא שבדרך כלל המיתולוגיות העירוניות שלנו הרבה יותר זוהרות מכפי שהיו במקור. יכול להיות שזה המצב גם עם ערב השירה של הפיקוק, שצמח בזיכרון הקולקטיבי למימדים מיתולוגיים וחוזר אלינו בדיוק כשהעיר זקוקה לו.

>> ג'ימבו ג'יי פירק את הבארבי למען דביר המילואימניק // ביקורת

ביום שלישי הבא (5.3, החל מהשעה 21:00), תחת הכותרת הקריפטית "בין הקירות", יחזור ערב השירה של הפיקוק – סליחה, "קוראים שירה בטווס", כמו שאומר שמעון משל הבעלים – ויפעים את הלבבות לראשונה מזה שנה. על פי המסורת, במסגרת הערב עולים בזה אחר זה משוררים, שחקנים, אנשי רוח ושאר שיכורים כרוניים, ומקריאים איש בתורו שיר אחד או יותר. איכשהו סביב הפורמט הפשוט הזה התפתח קסם גדול שהייתה לו תרומה לא קטנה לטרנדיות המחודשת של השירה בעשור הקודם.

בסשן הנוכחי ישתתפו נמרוד שיין – הוגה הפורמט המקורי לפני כעשור – רוני סומק, עדי קיסר, שמעון משל בכבודו, דריה שועלי, אלעד זרט, בת חן שניידר, לליב סיון, לי ממן, צור גואטה, עומר גרשון, אורי קפלן ויובל גורן, ובזמן שאתם שותים ומנשנשים הם יעלו עם סלקשן מוקפד ומעורר מחשבה של דברי שירה המותאמים לזמן ולמקום הזה.

ובקשר למיתולוגיה, בניגוד להיסטוריה הרחוקה ומלאת הצ'יזבטים, בעידן הנוכחי יש לנו יוטיוב ואינסטגרם ותיעוד קפדני למדי, כך שאפשר לבחון כל העת אם הזיכרון אינו מייפה את ההיסטוריה. אז בדקנו, ונדמה לנו שערב שירה שבשיאו עלו בו בערב אחד ב-2019 ליאור אשכנזי, בת אל סבג, יניב ביטון, נתן דטנר, אלמה דישי, יבגנייה דודינה, אבי בנימין , גלעד כהנא, רוי מילר, מיכאל אלוני וג'טה מונטה – בהחלט זכאי להגדרה הזאת. ואנחנו, כידוע, קובעים.
>> "בין הקירות: קוראים שירה בטווס", שלישי 21:00, פיקוק בר, מרמורק 14

• ❤ תרבות
• אוכלים שותים
• הבועה
• פיקוק
• שירה
• משוררים

נחמה וחצי

אני מתחיל דווקא במקום הקלישאתי מכולם, אבל קלישאות עוברות דרך כדי להפוך לכאלו. לכל אדם יש וויז׳ן של רגע מושלם, עבור אחד זה מדורה בים, עבור אחר זה מציאת אהבה ברגע לא צפוי, ועבורי זה היה רגע של מפגש אקראי עם אנשים חושבים, מוטב אחרת ממני, ומוטב שזה יקרה במקום עם קפה טוב, וברגע שלא היה אמור להיות כזה. ואת זה – נחמה וחצי מספקת היטב. לנחמה הגעתי לראשונה אובד עצות בזמן משבר כתיבה חריף של הספר השלישי, חיפשתי שקט ומצאתי רעש מבורך. הדיבורים שהתעופפו לי מעל הראש משכו אותי להרים את הראש מהלפטופ ולהצטרף לשיחות שאחריהן הדף לא נותר ריק. מעבר לשקעים מתחת לבר, קופסאות הגפרורים הממותגות שזמינות חינם לכל דורש והתפריט שיודע להציע אוכל כמעט לכל מצברוח – נחמה זה מקום למפגשים שלא היו קורים בשום מקום אחר. מושלם לאנשים שאוהבים אנשים.
אחד העם 144

Kitchen 94 של אסתר ויונתן

הקליניקה שלי חולשת על איילון מהקומה ה-31 של מגדלי אלון. בין הפגישות אני מתיישב ברחבה שלמטה ובעיקר מביט בהון האנושי שמסתובב שם; מחרדים להייטקיסטים, מערבים לחובשי כיפה סרוגה. נדמה שהרחבה הקטנה הזו מייצגת היטב ישראליות חדשה, ובמרכזה – תמונה של זוג דתי, בואכה חרדי, עם פאות, שביס וחיוך גדול. המסעדה של אסתר ויונתן היא כזו שעושה שמח בלב, מהיחס המתוק שכל אדם מקבל שם, הלארג׳יות שניכרת מכל מגש (ותנסו לבקש עוד ממשהו, תופתעו כמה הם שמחים לפנק) ועד האוכל הביתי (באמת ביתי!) ומנחם. זו כבר מזמן לא עוד מסעדה שקרובה לעבודה, אלא כזו שאני מגיע במיוחד בשבילה. רוצה להרשים בחורה עם אוכל? תביא לה אוכל שמרגיש כמו בית – ופחות כמו פוסט באינסטגרם.
יגאל אלון 94 (מגדל אלון 2)

אסיל

לאסיל הגעתי במקרה אבל חזרתי שוב ושוב. בעיקר כי כל דמות שעוברת שם יכולה לשמש דמות מרכזית בספר; מבר שולמן המנהלת המקסימה שהסיפורים המעולים שלה כמעט מתחרים במאפים הממכרים, הקוקטיילים שעושים בראש תחושה של חמארה ביפו, פינות הישיבה שהיא דאגה לפזר מסביב והים שנמתח מקצה לקצה ומשלים את החוויה היפואית במלואה. הצעת הגשה – תגיעו קצת לפני השקיעה, תקנו את הפטאייר והצ׳אי האגדיים של בר – ותנו לשמים לרקוד עבורכם. הקשר עם אסיל ובר הפך להרבה יותר מלקוח והקפה שלו, בשותפות עם בר ונמל יפו המתחדש יתקיים בסוף השבוע הקרוב פסטיבל הסופרים בנמל יפו המציע לקהל הקוראים מפגש בלתי אמצעי עם סופרות וסופרים מובילים ועכשוויים.
נמל יפו, רציף העלייה השנייה

https://www.instagram.com/p/CqQRckhoEpL/

מרכז מבקרים ווייט רביט

למרכז המבקרים הגעתי דרך פלג מגן, יזם מקומי שלפני כמה שנים עשה את מה שכולכם חולמים – עזב את הההייטק והלך לבשל בירה. הוא קרא לה ״בועה״ והוסיף מתחת: ״תל אביבית מתנשאת״, ובצדק. אני לא איש של בירה, מעדיף את הדרינק שלי מוגז פחות ומיושן יותר. ובכל זאת, בין אם אתם אוהבים בירה או לא – אי אפשר שלא להידבק בפאשן של האיש הזה למקצוע – ובידע העצום שהוא רכש. בסוף הסיור אמרתי לו שרוב המבשלות מבקשות לחבר אנשים לבירות, אבל פלג מצליח לחבר בירות לאנשים. ואם תשאלו אותי – זה בדיוק מה שחסר לנו בעולם, יותר אנשים שאוהבים באמת את מה שהם עושים.
התעשייה 12 תל אביב.לפרטים נוספים

הריאה הירוקה

עת הייתי ילד טברייני מתוק בכיפה וסנדלים יצאתי לשביל ישראל. מהפריפרייה הרחוקה, תל אביב הייתה עבורי זרה ומנוכרת כלאס ווגאס, כזו שהירוק היחיד בה הוא זה שמריחים ברוטשילד. דמיינו כמה הופתעתי לגלות ששביל ישראל עובר גם בתל אביב, והוא לא יאכזב אף חובב טבע. מחניון רידינג ועד למקורות הירקון – לנחל המושמץ הזה יש לא מעט להציע, וגם אזורים טובים לטבילה. תוכלו להכנס מנקודות שונות בשביל, ואני מציע לפתוח מפה (״מה אני מדריך של״ח?!״ באייפון. יא תלאביבים), לראות איפה הנחל עובר – ולמצוא את הגישה שנוחה עבורכם.

למיטיבי לכת – רוצים מסלול של ממש שטובל בירוק ולא מצריך טנק דלק ונסיעה לנגב? רשמו בווייז ״כפר הבטפיסטים״, עקבו אחרי סימון שביל ישראל (כחול, כתום לבן) ותוכלו לצעוד מפ״ת ועד רידינג, ואף לעבור דרך מפלים קטנים שלא תאמינו שקיימים לכם כאן, מתחת לאף. בונוס – המסלול מושלם לרוכבי אופניים, ואף מאתגר מעט בחלקים מסויימים. חוויה מופלאה להורה וילד שצריכים בונדינג.

אסיף אלקיים הוא מייסד שותף שלפסטיבל הסופרים בנמל יפושיתקיים היום ומחר (22-23 ביוני) בנמל יפו המתחדש. ובו יתקיימו מפגשי סופרים, סדנאות, שעות סיפור לילדים והרצאות. בין היתר ייקחו חלק היוצרים תה, מרסל מוסרי, רוני סומק, אלכס אפשטיין ועוד רבים

• העיר שלי
• סופרים
• ❤ תרבות
• משוררים
• הירקון
• נחמה וחצי