אחרי שנתיים של לחימה פעילה, על כל המשמעויות הנפשיות והפיזיות שלה, החברה הישראלית עברה למוד של פוסט-מלחמה. אמנם כוחות עדיין נמצאים בעזה (לכו תדעו מתי זה באמת ייגמר) ועדיין נשארו חטופים בשבי האויב (שניים במספר, נכון לכתיבת שורות אלה), אבל בגדול האירוע די מאחורינו. עכשיו זה הרגע שבו מגיעה העת להבין מה לעזאזל קרה כאן, איך ממשיכים הלאה – ובעיקר, מי יכתוב את הנראטיב על האסון הכי גדול בתולדות ישראל.

>> קרקס הגזלייטינג של קשת 12: האם אתם בעד חנינה או בעד חנינה?
>> הדממה של חדשות 12 בעקבות הטנטרום של עמית סגל אומרת הכל

לא סתם שאלת ועדת החקירה הממלכתית מעסיקה כל כך אותנו. באופן שקשה היה להאמין שיקרה בימים שאחרי שבעה באוקטובר, מתנהל כאן קרב אמיתי – בין צד אחד, הממשלה ותומכיה, שמנסה לטשטש עקבות ולהתחמק מאחריות לאסון שנגרם בגללו, לבין הצד השני, שנלחם על מנת שהאמת תצא לאור. בלי הסחות דעת, בלי אויבים פנימיים מדומיינים, פשוט לבדוק באמת איך כשלנו בצורה כל כך עמוקה.בהינתן שוועדת החקירה הממלכתית לא תוקם בקרוב, מי שתפסו פיקוד על בירור האמת הן תכניות התחקירים.

זו שעה לא פשוטה לתחום החדשות והאקטואליה במדינת ישראל, כשפעמים רבות מערכות החדשות עסוקות הרבה יותר בניסיון למשוך קהל למסך, ופחות בלהגיד את האמת בצורה ברורה. אבל זו לא כל התמונה: בתוך כך, תכניות התחקירים בישראל הפכו למעוז של הניסיון לברר ולהיכנס לקרביים של אירועי שבעה באוקטובר.בין אם זו העבודה הנהדרת של כתב חדשות 12, עמרי מניב, בשורה של תחקירים על הנעשה בתוך הצבא; עמרי אסנהיים והדוקו שלו "מה קרה לצה"ל"; וגם התכניות הבכירות, כמו "עובדה" ו"המקור" עם סיפורים כמו "תיק אוקטובר" או הפרק שבו נחשף המו"מ לעסקאות החטופים; שלא לדבר על הראיונות המדהימים עם החטופים עצמם, בלי שהרגשנו, לא מעט מסקנות כבר הוגשו על ידי תחקירים טלוויזיוניים טובים שהצליחו לברור את האמת בתוך ים הספינים והבולשיט.

"זמן אמת" היא עוד תכנית שעושה את העבודה הזו. תוכנית התחקירים של כאן 11, שמשודרת מימיו הראשונים של התאגיד, עברה מטמורפוזה כשאת אסף ליברמן החליפו בר שם-אור והכתב המדיני סולימן מסוודה. גם הם הצליחו להביא לא מעט סיפורים חשובים בשנתיים האחרונות – מהקלטות המיגונית, התחקיר על חיל האוויר והתפקוד שלו, יומני אוקטובר, ניסיונות ההשתלטות של נתניהו על מטה החטופים, וגם הראיון של שם-אור עם החטוף שחזר, בר קופרשטיין. עכשיו היא עוברת לניפוץ מיתוס לא קטן סביב שבעה באוקטובר – תפקוד המשטרה.

רוני זינגר, מעיתונאיות התחקיר הטובות בארץ, הלכה לברר את האמת מאחורי האמירה שהפכה כמעט לקונצנזוס: "המשטרה הצילה את המדינה". בתחקיר היא גילתה את הפער שראינו שוב ושוב לאורך המלחמה – בין הגבורה המדהימה של הלוחמים, לבין חדלות האישים המטורפת ברמות הגבוהות, שהתקשתה לתכלל את האירוע וגרמה, בסופו של דבר, לקטסטרופה הגדולה בתולדותינו.

"התחקיר שלא היה" הוא שעה של טלוויזיה שוברת לב. כל חזרה לשבת ההיא טראומטית בדרכה שלה, אבל שני דברים קופצים לעין כמעט מיידית – הכאוס בדקות הכי גורליות בדרגים הגבוהים, ובעיקר הדרך שבה מפכ"ל המשטרה דאז, קובי שבתאי והשר איתמר בן גביר ניסו (ובמידה רבה הצליחו) להשתיק את כל מי ששאל שאלות. בן גביר ושבתאי יחד קבעו את הנראטיב נלפיו המשטרה פעלה מצוין ואין מה לחקור, וכך בעצם הכשילו את מי שמנסה – עד היום – להביא לתחקיר משמעותי על מה שלא עבד.

זה אולי חפרני וזה כבר נחשף בעבר, אבל אי אפשר להתעלם מהחטא הקדמון, והחטא הוא הצבתו של איש כל כך מפוקפק, חסר אחריות וחסר יכולות, בראש הביטחון הלאומי שלנו. המינוי של איתמר בן גביר לאחראי על משטרת ישראל הוא, בסופו של דבר, לב העניין: מי שמינה את בן גביר וניהל את המדינה, גם בשבעה באוקטובר אבל בעיקר אחריו, הוא אדם שמתעניין הרבה יותר בהצהרות פומפוזיות, בלייקים ברשתות החברתיות ובפופוליזם טהור, מאשר בענייניות ובעבודה השקטה שנדרשת מנבחר ציבור בשעה כל כך קשה. וכשמערכות מתפוררות פוגשות פופוליסטים בעמדות כוח – מה שמתקבל זה אסון קולוסאלי.

בזעיר אנפין, התחקיר של זינגר הראה את התמונה הגדולה: למרות השנתיים שעברו, למרות הפצע המדמם הזה בלב של כולנו, למרות הטראומה שלעולם לא תימחק – עדיין יש מי שנלחמים באמת. עדיין יש את מי שמנסים לגרום לנו לחשוב שכל האירוע שחווינו היה בכלל הצלחה מסחררת – שזו "מלחמת התקומה", שאנחנו ב"תקופה של נס", שכל אויבינו ניגפו בפני נתניהו וממשלתו, שבכלל השגנו ניצחון מוחלט. ואם זה המצב, אז בשביל מה לחקור כל כך הרבה? ההיסטוריה נכתבת הרי על ידי המנצחים והמנצחים החליטו שלא יהיה דיון.

ואולי זאת אחת הסיבות שלממשלה כל כך חשוב להילחם בתקשורת החופשית. כי התקשורת, שיש בה חלקים שטחיים ומרגיזים ומגזלטים, גם מכילה בתוכה שורה של עיתונאים מעולים שעדיין מתעקשים לעשות את העבודה שלהם. שמסתכלים ימינה ושמאלה, רואים את היעדר הרצון לתחקיר – ועשו את העבודה הזו בעצמם, כמו שרוני זינגר עשתה בתחקיר הזה, שהוא כתב אישום מהדהד נגד צמרת המשטרה והמשרד לביטחון לאומי.

כיהאמת היא שרק כשנדע באמת מה היה, נוכל לדעת איך לצאת מזה הלאה. הדרך היחידה לפתור בעיה היא להכיר בכך שיש לך אחת, ומדינת ישראל של דצמבר 2025 קרועה בין בין צד אחד שמתעקש שאין כזו וחוגג את המלחמה בתור רגע של גאולה, לבין הצד השני – המשפחות השכולות, ומשפחות החטופים וגם התקשורת שמנסה לשאת את דגל חקירת הכשלים. כדי שנוכל באמת להבריא ולבנות מחדש את האומה שנשברה לפני קצת יותר משנתיים, ברור איזה צד חייב לנצח. זה זמן אמת.
>> "זמן אמת: התחקיר שלא היה", שני 21:30, כאן 11

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• כאן 11
• שבעה באוקטובר
• מלחמת שבעה באוקטובר
• זמן אמת
• משטרת ישראל

זה קרה אתמול בערב: קבוצת שוטרים הגיעה אל בר המנזר שברחוב אלנבי, מהברים האהובים והוותיקים בתל אביב הידוע כמעוז של ליברליות חילונית, ולאחר סיור קצר במקום הורתה לסגור אותו בצו מנהלי ל-30 יום, בחתימתו של מפקד מחוז תל אביב ניצב חיים סרגרוף, עקב הימצאותם של שני עובדים פלסטינים שהוגדרו על ידי המשטרה כשוהים בלתי חוקיים במקום.

על פי צו הסגירה המנהלי שהודבק על דלת הכניסה לבר, שבוע לפני כן ביצעו שוטרים ועובדי מינהל הגירה ואוכלוסין ביקורת במקום, ו"מאתרים בתוך בית העסק שני שוהים בלתי חוקיים, תושבי השטחים ללא אישורים כדין, המועסקים ושוהים במקום בנסיבות מחמירות לפי סעיף 12ב2 ו-3 לחוק". עוד מצוין בצו כי תקופת הסגירה נקבעה "תוך התייחסות לראיות בתיק החקירה, פיגועי טרור ומצב חירום ומלחמה כנגד ארגוני טרור בכל החזיתות ובפנים הארץ, ואל מול הנזקים הכלכליים הצפויים למקום, לרבות לאחר איזון בין חופש העיסוק מחד לבין ביטחון הציבור מאידך, כאשר בנסיבות העניין הגעתי למסקנה כי ביטחון הציבור גובר".

את תגובת בעלי המנזר, ליאור הרגיל, לא ניתן היה להשיג בשעת לילה מאוחרת, אך לטענת מקורבים לבעלי המנזר מדובר בהתנכלות מכוונת, שכן לשני העובדים המדוברים היו אישורי עבודה חוקיים בתוקף עד לסוף השבוע הקרוב (25.7), אך השוטרים שהגיעו למקום סירבו להכיר באישורים והחליטו לסגור את המקום בתואנה שקרית.

מאז תחילת מלחמת השבעה באוקטובר סגרה המשטרה עסקים רבים בעיר בצו דומה ומאותן סיבות, ביניהם AKA44 בנחלת בנימין (הצו בוטל למחרת), בר ההופעות בר גיורא, בית הקפה דאבל אספרסו ביפו, מזללת הכריכים "אוליב" ברחוב הרצל, מרכז החומוס האסלי ביפו ועוד עסקים רבים ששמם לא צוין בהודעות דוברות המשטרה לתקשורת.

בעלי עסקים עימם שוחחנו סיפרו כי פשיטות המשטרה נערכות באופן כמעט שבועי, ובעוד החיפוש אחר שב"חים הוא כמובן חשוב ולגיטימי, ניכר כי השוטרים מתנהלים בשטח באטימות כמי שסימנו מטרה סביב החץ, ואינם מוכנים לקבל בשום מצב את הסברי הבעלים – ובמקרה של המנזר, אפילו לא את האישורים החוקיים. יצוין כי עבור רוב העסקים בתחום, שגם כך מתקשים לשרוד, סגירה לחודש שלם היא מכת מוות כמעט ודאית.

• הבועה
• אוכלים שותים
• המנזר
• משטרת ישראל
• פלסטינים

תחושת הביטחון האישי בתל אביב בנסיגה מתמדת מאז תחילתה של ההפיכה המשטרית בינואר 2023, וביתר שאת מאז שבעה באוקטובר. בשנה שעברה הצליחו אנשי אתר מדלן,המרכז מידע על אזורי המגורים בכל רחבי הארץ, לכפות על משטרת ישראל באמצעות בסיוע התנועה לחופש מידע לשחרר את המידע על מספר התיקים הפליליים שנפתחו בכל עיר ויישוב בישראל, והמספרים בתל אביב היו עגומים. השנה, באופן לא מאוד מפתיע לאור תפקוד המשטרה, נראים מרביתם עגום עוד יותר.

>> מי יגן על האינטרס הציבורי בכיכר אתרים? // טור דעה
>> למה להיות כאן אבא זה הדבר הכי מפחיד בעולם? // טור אישי

נתוני הפשיעה המעודכנים לשנת 2024, שמבוססים על נתוני המשטרה כאמור, פוענחו ועובדו על ידי אנליסטים של אתר ולוח מדלן כדי לחלץ מהנתונים מידע לפי שכונות ולא לפי אזורים סטטיסטים. על פי בדיקתם, בשכונות רבות במרכזי הערים כמות הפריצות לבתים, גניבות הרכב, עבירות הביטחון, הרכוש והניסיונות לרצח – ממשיכים לעלות.

בין עשר השכונות המובילות את מפת הפשיעה בישראל, מבחינת מספר התיקים הפליליים שנפתחו על עבירות שבוצעו בשטחן, אפשר למצוא במקום החמישי את שכונת לב העיר עם 1,124 עבירות, מתוכן לא פחות מ-939 עבירות רכוש (והיא גם המובילה הארצית בקטגוריה זו). מיד אחריה במקום השישי מתברגת שכונת דרום רוטשילד עם 1,065 עבירות וגם כאן, כמו בלב תל אביב, הרוב המוחלט הן עבירות רכוש (876). יחסית לשכונות אחרות בארץ שהתברגו לרשימה הלא מחמיאה הזאת, מספר העבירות הקשורות באלימות פיזית נגד הגוף נמוך יחסית (102 ו-156, בהתאמה), כך שלפחות אנחנו חוטפים פחות מכות מבערים אחרות (את הרשימה מובילה הדר כרמל בחיפה עם 1,319 עבירות ולא פחות מ-372 עבירות נגד הגוף.

גם כשמפצלים את עבירות הרכוש לסוגיהן, הנתונים בתל אביב-יפו ממשיכים להיות עגומים. שכונת לב העיר הציגה אמנם ירידה מרשימה של כ-30 אחוז במקרי הפריצות לבתים לעומת 2023 וירדה למקום השני ברשימה, אבל בשכונת שפירא ובפלורנטין זינק מספר הפריצות לבתים ביותר מ-100 אחוז והכניס אותן למקום הרביעי והחמישי ברשימה. שכונת הצפון הישן דרום-מזרח התברגה למקום השמיני עם עליה מתונה של כ-15 אחוז במספר הפריצות. השכונה שמשתרעת בין אבן גבירול לדיזנגוף ובין שדרות בן גוריון לשדרות בן ציון היא גם הנציגה התל אביבית הבכירה ברשימת הפריצות לרכב, עם זינוק של כ-90% במספר התיקים שנפתחו.

למרות שתל אביב-יפו נמצאת הרחק מאחור מבחינת כמות העבירות הקשורות באלימות פיזית, ניתן להצביע מתוך הנתונים על מגמות מדאיגות גם בתחום הזה: בשכונת שפירא נרשמו במהלך 2024 לא פחות מ-7 עבירות רצח וניסיון רצח לעומת עבירה אחת ב-2023, זינוק של 595 אחוז שהוביל את השכונה למקום השני בטבלה הארצית. שכונת הצפון הישן דרום-מזרח נכנסת גם לרשימה הזאת, עם 3 עבירות רצח וניסיון רצח שממקמות אותה במקום התשיעי. הנתונים, כאמור, חלקיים וכוללים רק את המקרים שהגיעו לטיפולה של המשטרה.

• הבועה
• משטרת ישראל
• פשעים בתל אביב
• פשיעה

עוד יום, עוד בולען בתל אביב: בשעות הבוקר של יום ראשון קרס אל תוך עצמו חלק מהכביש ברחוב הרברט סמואל שעל הטיילת באזור צומת טרומפלדור, ובמקום נפער בור לא קטן שהולך כנראה לשבש קשות את התנועה לאורך הטיילת במשך היום. החדשות ומשמעותן: אם תכננתם לחגוג את המימונה עם על האש מסורתי בפארק צ'רלס קלור, כדאי אולי לתכנן מסלול מחדש.

>> יצאנו? המדריך השלם למסעדות, ברים ומקומות בילוי בשדרות רוטשילד
>> מה שיותר ירוק: דירוג הפארקים שאנחנו הכי אוהבים בתל אביב

מדוברות משטרת ישראל נמסר כי "שוטרי מחוז תל אביב חסמו את התנועה ברחוב הרברט סמואל בעיר בעקבות היווצרות בולען שנפער בכביש. מהנדס מטעם הרשות העירונית הוזעק למקום לצורך בחינת הקרקע. כוחות המשטרה פועלים בשטח ומכוונים את התנועה", ואכן במקום נוצרו פקקים לא קטנים מיד עם סגירתו של מקטע הרחוב.

תושבי תל אביב-יפו כבר מורגלים בבולענים, כשבשנים האחרונות נפערו לא מעט כאלה במיקומים מרכזיים בעיר, ובעיקר לאורך צירי עבודות הרק"ל. ברחוב אבן גבירול נספרו לא פחות מחמישה בולענים מאז 2021, וגם בהרברט סמואל זו אינה הפעם הראשונה, אם כי כאן האשמה היא כנראה יותר בקרקע החולית ופחות בעבודות התשתית שחופרות במעבה האדמה באזורים אחרים בעיר.

עבודות הרק"ל אינן הסיבה היחידה להיווצרותם של בולענים בתל אביב, ואולי אפילו לא הסיבה העיקרית: גם עבודות תשתית להנחת צנרת או תקלות במערכות הובלת המים והביוב עשויות לייצר בולענים, ובולענים יכולים להיווצר כאמור גם באופן טבעי באזורים עם קרקע חולית. בשלב זה לא ברור לאיזה ז'אנר משתייך הבולען החדש בהרברט סמואל (בפעם הקודמת שנפער ברחוב בולען, אי שם ב-2021, זה היה דווקא בגלל צינור מים שהתפוצץ), אך מהנדסי הרשויות העירוניות כבר בוחנים אותו, ומניסיון העבר תוך ימים ספורים הוא יסתם כלא היה – עד לפעם הבאה. בקיצור, הכל בסדר, זאת רק האדמה שקורסת.

• הבועה
• טיילת תל אביב
• משטרת ישראל
• #פיד_תחבורה
• תחבורה בתל אביב

"ביום חמישי הקרוב, בשעה 17:30 בזמן הקפות שמחת תורה, נפגש בכיכר דיזנגוף למחאה דוממת לציון המובן מאליו: יום הטבח הנורא אינו יום לשמחה וחגיגות". זהו נוסח ההודעה שנשלח בקבוצות ווטסאפ ברחבי העיר, בעקבות החלטתה של עמותת הימין המשיחי "ראש יהודי" לערוך את אירוע ההקפות שלה דווקא בכיכר שהפכה אנדרטה לקורבנות ה-7.10 וסמל למאבק על אופיה החילוני של העיר. כעת מתברר שהמשטרה אינה מתכוונת לאפשר לציבור החילוני להדליק נרות זיכרון לזכר החטופים ההרוגים והנופלים, ובכוונתה לסגור את הכיכר עבור עמותת הימין הקיצוני ולאכוף את הכניסה אליה.

>> הנה ההוכחה: עמית סגל הוא מפעל הנדסת תודעה למטרות רווח
>> חולדאי, איך אתה מאפשר ל"ראש יהודי" לחולל כאוס בתל אביב?

על פי דיווח של כתב "הארץ" בר פלג בטוויטר, פעילה ששיתפה בסטורי את ההזמנה לאירוע הדלקת נרות זיכרון בכיכר, זכתה לחקירה טלפונית מאיימת מקצין מודיעין במשטרה, והבהיר שאירוע ההקפות של עמותת "ראש יהודי" הוא למעשה אירוע מחאה ברישיון. בשיחה ניסה קצין המודיעין לדלות פרטים לגבי אירוע הדלקת נרות הזיכרון, וכשהבהירה לו האזרחית שטינה מארגנת את האירוע אלא רק משתתפת בו ואינה יודעת מה מתוכנן מעבר למה שפורסם, אמר לה הקצין "אני רוצה למנוע אי נעימויות. שנגיע לכיכר ואני אגיד לך למה את עושה ככה ולמה ככה. לכן שאלתי".

באתר "המקום הכי חם בגיהנום" דווח כי קצין המודיעין אף השיב לטענת האזרחית כי מדובר באתר זיכרון והוסיף ש"זה שהחלטת שהכיכר היא הלאמה למשהו המסוים הזה שלך – אז זה לא… אמרתי לך מאה פעם – אם את מתכננת להגיע לסוג של עצרת או אירוע זיכרון, אני אמנע את החיכוכים למען עם ישראל". כלומר, מבחינת המשטרה אפשר להלאים את הכיכר לטובת פעילות של עמותה קיצונית ומיסיונרית, אך לא לטובת אירוע זיכרון שקט.

כזכור, עמותת "ראש יהודי" מנהלת מזה כשנה מאבק משפטי בניסיון לכבוש את כיכר דיזנגוף, ולכפות על הציבור החילוני שחי סביבה אירועים דתיים בהפרדה מגדרית. בחודש שעבר פסק בית המשפט העליון כי על עיריית תל אביב-יפו לאפשר לעמותה לערוך אירועים ציבוריים בהפרדה מגדרית, אך שלח את העמותה לקיים את תפילות יום הכיפורים בגן מאיר הנסתר מעין, וזו מצידה ויתרה על הזכות שהוקנתה לה. אירוע ההקפות העולץ שמתכננת העמותה בשמחת תורה צורם במיוחד, שכן זהו יום השנה העברי לטבח שבעה באוקטובר.

• שבעה באוקטובר
• הבועה
• משטרת ישראל
• כפייה דתית