העיר תל אביב הולכת ומתפתחת לכיוונים שונים, אבל ההתפתחות המשמעותית והמסקרנת ביותר בשנים האחרונות היא זו שקורית בדרום החדש של העיר. שכונות כמו קרית שלום, שפירא, גבעת הרצל, תל כביר ונווה שאנן הולכות ומצטרפות לשכונות השכנות פלורנטין, מתחם נגה וגן החשמל, ומתמלאות במוקדי תרבות, בילוי וחינוך. במקביל, היתרון הגדול ביותר באזורים הללו הוא כנראה השטחים הירוקים הנרחבים שכמעט ולא קיימים באזורים אחרים בעיר.

מאז פתיחתו לקהל של פארק החורשות הנרחב, הולך האזור ומתמלא גם בפרוייקטי מגורים, שמאפשרים למשפחות, לצעירים ולצעירים ברוחם ליהנות מכל היתרונות שיש באזורים הללו; בסמוך לתחבורה ציבורית נגישה ולצירים הראשיים למרכז העיר.

בימים אלה נבניתפלורה, שכונה חדשה סמוך לפארק החורשות, שהפך לאחד הספוטים האהובים בעיר. מלבד הפארק הסמוך, השכונה עצמה תכיל עוד ריאה ירוקה שלמה בשטח של 30 דונם.

לטובת מי ששוקל לעבור לגור באזור, וגם לטובת כל מי שרק רוצה לבלות בו מדי פעם, מיפינו עבורכם את המקומות הכי שווים בדרום החדש ואת הסיבות המרכזיות שבזכותן מדובר באזור הלוהט בעיר.

תרבות, אמנות ומוזיקה

דרום העיר היתה מאז ומעולם שם נרדף למוסדות תרבות ואמנות, אבל בשנים האחרונות גם מרכזים תרבותיים שעד כה היינו מוצאים בעיקר במרכזה – העתיקו את מקומם דרומה.

קריית המלאכה היא אולי הדוגמה הכי מובהקת לעניין: מתחם של בלוקים תעשייתיים ששוכן בין רחוב שוקן במערב לשדרות הר ציון במזרח, ומכיל ברדיוס הקטן ביותר את מספר הגלריות וחללי התצוגה הגדול ביותר בארץ של אמנות עכשווית. בקריית המלאכה גם סטודיואים של יוצרים ויוצרות מכל הסוגים: אמנים.ות, צלמים.ות, מעצבי.ות אופנה, קרמיקאים.ות ועוד, לצד חדרי חזרות ובתי מלאכה ותיקים שיחד הופכים את המתחם למיוחד במינו.

מאז סוף העשור הראשון של שנות ה-2000, כשהחלו להיפתח בו גלריות וחללי תצוגה, הפך המתחם של קריית המלאכה לכזה שהוא שם נרדף ל"אמנות עכשווית". הוא כולל כמה עשרות חללי תצוגה – גלריות מסחריות, שיתופיות, חללים של עמותות ועוד; שבהם מוצגים כדרך קבע תערוכות מתחלפות של האמנות הישראלית הכי עדכנית ובועטת. ביניהם אפשר למצוא, בין השאר, את בית בנימיני, ארטפורט, גלריה רוזנפלד, גלריה רו ארט, גלריה חנינא, גלריה בנימין, מקום לאמנות ועוד ועוד ועוד.

בשנים האחרונות נוספו למתחם כמה תוספות מרגשות: חלל המופעים המרץ2 שבו ההופעות הכי מסקרנות בעיר; סטודיו אנט למוזיקה קלאסית; קיר הטיפוס הבלוק שמושך אליו מטפסים ומטפסות מקצועניים וחובבים, וגם מקומות כיפיים לשבת לאכול או לשתות בהם: מסעדת א-לה רמפה, מסעדת לה-מעלה המקסיקנית ובית הקפה הנהדר קופי-לאב.

כל הסצנה הזו חורגת מהגבולות הרשמיים של קריית המלאכה וממשיכה גם ברחובות הסמוכים בשכונת גבעת הרצל, שבה פועל, לדוגמה, התואר השני באמנות של האקדמיה בצלאל, המתחם החדש מבצר שכולל בית קפה, מועדון לילה, חלל לתערוכות והופעות מוזיקליות, ועוד.

בבית פנורמה הגדול שבשכונת תל כביר השכנה פועל תיאטרון הפרינג' הוותיק – תיאטרון החנות – עם תכנית של מופעים והצגות למבוגרים ולכל המשפחה, כולל הצגות הילדים הכי חמודות בארץ.

בשכונה הצפונית מעט יותר, נווה שאנן, פועלת גלריה צימבליסטה החדשה שהושקה לפני שנה בלבד, וקירות של מבנים רבים מתהדרים בציורי קיר של מיטב אמני ואמניות הרחוב העכשוויים במסגרת פרויקט "הקירות המצויירים של נווה שאנן" של המחלקה לאמנות בעיריית ת"א-יפו – מה שהופך אותה במובנים מסוימים לגלריה חיה 24/7. ואם כבר מדברים על 24/7, במרכז השכונה, לצד קפה זוהר המתוק שנפתח השנה, פועלת גלריית בית המשאבות – גלריית חלון שמציגה אמנות כל יום, כל היום.

בעתיד הלא רחוק בכלל עתיד להיפתח בנווה שאנן גם הקמפוס החדש של להקת המחול הבינלאומית בת שבע, שיהפוך את מגרש הרציפים ההיסטורי של התחנה המרכזית הישנה בנווה שאנן לכיכר תרבות ציבורית ירוקה.

היהלום שבכתר התרבותי שבדרום החדש הוא כמובן מתחם 3426 ובית רדיקל – שהפכו מאז פתיחתם לפני כשנתיים וחצי לאחד ממקומות הבילוי החביבים על תל אביביים (וגם על אורחים מבחוץ). את המתחם, שממוקם במה שהיה בעבר שוק הדגים הסיטונאי ברחוב התחייה, הפכו האדריכלים אביטל גורארי ונתנאל אלפסי, בעלי משרד האדריכלים AN+, לכזה שמשלב יצירתיות, חינוך וקיימות. הוא כולל את בית רדיקל – אופרציה נרחבת שכוללת הוצאת ספרים, אירועים, הרצאות, הקרנות סרטים וכל מה שרלוונטי או יכול להיות רלוונטי לאנשים חושבים; לצד בית קפה, גינה פסטורלית, חלל גלריה, סטודיואים, חברות סטרט-אפ ועוד.

טבע עירוני

פארק החורשות, שכבר הזכרנו, הוא אחד הפארקים הגדולים בעיר בפרט ובאזור המרכז בכלל. הוא משתרע על פני שטח של כ-80 מ"ר. הוא מבוסס על חורשות נרחבות שנטעו בראשית שנות ה-50, וכולל בתוכו לצד מתחם הכנסייה הרוסית (שהמבנה היפהפה שלה בולט לעין כמעט מכל מקום באזור) גם את בית הספר לטבע, סביבה וחברה וגני הטבע או בשמם העממי – הגן הבוטני.

הגן הבוטני כולל סוגים של צמחים, שיחים, פרחים, עצים ומדי פעם גם פירות. יש בו שבילים, פינות שקטות לפיקניק, שילוט המסביר על הצומח ובריכות קטנות עם דגים.

בשנת 2024 נפתח לציבור חלק חדש בפארק שמרחיב את שטחו ומשדרג אותו דרומה בכיוון נווה עופר. התוספת לפארק מגדילה את שטחו עם מרחבים קהילתיים ירוקים, מתקן משחק חול ומים שילכלך היטב ילדים מכל הגילאים, פינת משחק יפהפיה לפעוטות, גינת כלבים מדוגמת, מדשאות חדשות, תאורה משודרגת, 225 עצים חדשים, וגם פרויקט נאה במסגרתו הועתקו לתוך הפארק עצי הפיקוס הוותיקים מאזור הבנייה הסמוך של הרכבת הקלה, ובונוס אמנותי: פסל סביבתי חדש – פסלו של האמן אוהד מרומי, "ביכורים".

בנובמבר 2025 קיבל הפארק תוספת משמעותית – "מצפור" – בית קפה, תרבות וקהילה בתוך הפארק עם אגמון צמוד, רחש ציפורים מצייצות והיצע אוכל שכולל פיצות וסמאשבורגרים. במהלך שעות היום והערב מתקיימות בו הקרנת סרטים על מסך גדול, הופעות, הרצאות, סדנאות לילדים ומבוגרים, ושיעורי יוגה. הכל תחת כיפת השמיים.

פארק החורשות הפך במהלך השנים גם לקרקע פוריה למסגרות חינוך – פורמליות ואלטרנטיביות. בסמוך אליו פועל בית הספר לטבע הוותיק, מדרום לו שוכן תיכון פרס להייטק ואמנויות שהושק לפני חמש שנים והוא כנראה אחד מבתי הספר היפים בעיר. במרחק לא גדול ממנו נמצא גם בית הספר השכונתי שפירא שפועל מזה שבע שנים במתכונת ייחודית, ובמתחם הפארק עצמו פועלים כמה גני יער במודלים שונים.

בשכונת שפירא הסמוכה פועל גם מרכז קהילתי פורה גם מגוון חוגים ופעילויות למבוגרים וילדים, והספוט הכי משפחתי להיות בו הוא ביום שישי בבוקר ברחבה של קפה שפירא, על מחצלת עם חברים, ילדים ומשפחות רבות אחרות שחשות קצת בקיבוץ – בתוך העיר.

ההיילייט של שכונת קריית שלום עצמה הוא כמובן הקאנטרי הקהילתי גורן-גולדשטיין, שמושך אליו קהל גם מאזורים אחרים בעיר ולא רק מדרומה. בשנים האחרונות הפך הקאנטרי לאחד המוצלחים בעיר, במחירים מסובסדים חסרי תקדים לתושבי האזור. הוא כולל מרכז ספורט, בריכות וחוגים תוסס, מתקנים חדשים ומשוכללים מהטובים בארץ, בריכה מקורה ומחוממת חצי אולימפית, סאונה רטובה ויבשה, בריכה קייצית ובריכת פעוטות מהחמודות בעיר, מכון כושר ענק ומאובזר, חדרי סטודיו איכותיים, אולם ספורט, מגרשי כדורסל, טניס וקט רגל, וגם אודיטוריום חדיש המכיל 300 מקומות ישיבה ומשמש במה להופעות והצגות.

קולינריה

גם מבחינה קולינרית הולך הדרום החדש ומתמלא, ונותן פייט לפלורנטין על שלל מוסדות הקפה והלילה שבה. בתוך פארק החורשות עצמו, כאמור, פועל קפה מצפור עם תפריט משתנה לכל המשפחה, נשנושים ודרינקים.

במתחם קריית המלאכה פועלת א-לה רמפה הוותיקה, הצמחונית הכי כיפית בעיר; וגם לה-מעלה המקסיקנית שמופעלת על ידי אותם הבעלים שכל ביקור בה הוא חגיגה. באחד המבנים הסמוכים שוכן משכנה הנוכחי של ג'וז ולוז, אחד המוסדות התל אביביים האהובים בכל הזמנים, עם עיצוב ואווירה שאין בשומקום אחר והכי חשוב – אתם מחליטים כמה לשלם. בגזרת הקפה פועל בה הקופי לאב, אחד מבתי הקלייה הכיפיים שניחוחות הקפה שבו יכולים רק הם לעורר ולשלוח אתכם להתחיל לעבוד.

בשכונת שפירא פועלת חנן מרגילן האייקונית, המסעדה הבוכרית שמכל הארץ נוהרים לעבר מרק הדושפרה שלה (גם בקיץ); קפה גרגר הטרנדי שבו נכתבו כמה מהתסריטים של הסדרות הכי מצליחות בשנים האחרונות; קפה שפירא שהוא בעצם המרכז האמיתי של השכונה, וגם סוד שמור למביני עניין: האטלס בר.

בשכונת נווה שאנן תוכלו למצוא קולינריה בשלל סגנונות, אבל על אמת – מסעדות הודיות, תאילנדיות, סיניות, סודניות ועוד – כולן הכי אותנטיות שיש. גם נווה שאנן זכתה לא מזמן לקפה חדש ועכשווי משלה – קפה זוהר הקטן והחמוד (אח לקפה גרגר משכונת שפירא).

תחבורה

ברכב פרטי, בתחבורה ציבורית, באופניים ואפילו ברגל: הגישה משכונות הדרום החדש למרכז העיר ולאיילון היא קלה ונוחה. ממזרח נמצאת צומת חולון שתוציא אתכם אל מחוץ לעיר (וגם קניון קטן – מגה אור וולפסון, למקרה הצורך). באותה הצומת ממש פועלת תחנה של רכבת ישראל; ובמרחק לא גדול נמצאות תחנות הרכבת הקלה של יפו. ובעתיד הקרוב הבא עלינו (בתקווה רבה) לטובה, כשיתחיל לפעול הקו הירוק של הרכבת הקלה – היא תגיע אפילו קרוב יותר. יש למה לחכות.

>> פרויקט פלורה בדרום העיר

• הבועה
• ❤ תרבות
• טבע עירוני
• חינוך
• אמנות
• מוזיקה
• משפחה
• תחבורה
• עם הילדים
• פארק החורשות
• דרום העיר
• קרית שלום
• קריית המלאכה
• גבעת הרצל
• נווה שאנן
• שכונת שפירא
• תל כביר
• קאנטרי גורן גולדשטיין
• בית רדיקל
• מסעדות
• בתי קפה
• פלורה

מה יותר קשה ממפגש של קושי עם המשפחה המורחבת? התשובה היא כמובן הבדיחות של הדודים והדודות מהן אין שום דרך להימלט. בכל שנה אנחנו מנסים להראות גדלות נפש ולתת לזה לעבור לידנו, אבל משנה לשנה זה רק הופך קשה יותר. הנה כל הבדיחות הכי קשות, נוראיות וקשוחות שליל הסדר מזמן לנו. מוזמנים לקרוא את רשימת הבדיחות שמחכות לכם בשולחן החג ולהתכונן לרגע האמת. אזהרה: הקריאה למומחים בלבד.

>>

הקשה מכולן

מי יודע למה אוכלים ביצים?
– "כי כשבני ישראל חצו את ים הסוף, המים הגיעו להם עד לביצים".

המנסה להביך בכוח

"כמו שנאמר: רבבה כצמח השדה נתתיך, ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים שדיים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה". לרוב מלווה בציחקוקים של בני דודים בני טיפש עשרה שעדיין עובדים חזק על שפם בתולין. תמשיכו לחלום לוזרים.

מי שופכין

הביטוי "שפוך חמתך על הגויים" מדבר להרבה אנשים בעלי חוש הומור דלוח. בגדול זה מתחלק לשני חלקים: עד גיל 30, קבוצת המבחן תעדיף להתאבסס על המילה שפיכה על שלל צורותיה. מגיל 30 ומעלה – הבדיחה תעבור גילגול "בוגר" ותתייחס לשפיכה של חמת זעם על החמה (קרי האמא של האשה/בעל). ישראל קטורזה היה גאה!

בן זומא

זה מצחיק כי זה נשמע כמו בן זונה.

כזית

עוד מילה מצחיקה שמזכירה לנו את המילה "זין" ולכן נצחק ממנה המון.

הדוד המקורי

"תגידו יש פיתות?"

שוטי הנבואה

"נו תפתחו לאליהו את הדלת.. הנה הנה הנה הוא שותה מהכוס!!!! ביי אליהו!!!".

המתוחכמת

מתישהו בין הכוס השניה לשלישית הבדיחה הזאת צריכה להגיע: "שאלו את פרעה תגיד איך היה המכות, ואז הוא ענה להם ענה להם 'היו עשר!'".

הקלאסית

"פעם עיוור מישש מצה ואז הוא שאל 'מי כתב את השטויות האלה?'". סירייסלי.

• פסח
• משפחה
• בדיחה

קיץ, חם, הילדים בבית. הם מיצו את הבריכה השכונתית וסיימו את כל נטפליקס. הם כבר היו בלונה פארק ובמימדיון ובמיליון סרטים בקולנוע. ורק תחילת אוגוסט. שאלוקים תעזור לנו. אבל לפעמים יש עוד כמה דברים שווים ומגניבים לעשות עם הילדים שאתם לא בדיוק מודעים להם, והיי – בשביל זה אנחנו פה.

אנחנו מדברים על המוזיאון הישראלי במרכז רבין, שלרגל החופש משיק שתי פעילויות סופר-כיפיות, שמציינות בין השאר את יום הולדתו ה-100 של רבין שחל במרץ האחרון. הן גם במזגן, גם מגבשות וגם בעלות ערך מוסף. אבל ראשית על המוזיאון: מדובר במקום שמספר את הסיפור הישראלי והסיפור של מדינת ישראל, כשהוא שזור בסיפורו של יצחק רבין, כמו ספר היסטוריה חי ונושם. קצת כמו פורסט גאמפ הישראלי, רבין היה שם כמעט בכל צומת מרכזי בהיסטוריה של המדינה – ממלחמות ועד הסכמי שלום. אבל את זה אתם כבר בטח יודעים. מה שאתם לא יודעים הוא שאפשר להעביר את הסיפור הזה בצורה קצת אחרת מזו שאנחנו רגילים אליה, באמצעות פעילויות חווייתיות לכל המשפחה.

הפעילות הראשונה שמשיק המוזיאון נקראת "מהומה במוזיאון" – תעלומה תיאטרלית-ווקאלית בתוך הסיפור הישראלי. זוהי פעילות שאורכה כשעה, שמיועדת בעיקר לבני 6-12, ונוצרה בשיתוף פעולה עם תיאטרון "השעה". יש בה בעצם גם הצגה וגם סיור מומחז בתוך המוזיאון, במסגרתו נודדים השחקנים בחלקיו השונים, מציגים סצינות שונות ודרכם גורמים לילדים להכיר את כל נקודות הציון החשובות בהיסטוריה של המדינה שאנחנו חיים בה. אבל זה לא הכל! כל ילד מקבל אוזניות, וכמו במסיבות האוזניות שכולנו למדנו לאחרונה להכיר ולחבב עד מאוד, הוא מלווה בתיווך ווקאלי כשהוא עובר בין התמונות במקום – כך שכל תמונה כמו מתעוררת לחיים והדמויות בה מספרות את הסיפור. ואיזה כיף זה לשמוע אותו ישירות מהאנשים שהיו שם (טוב, הכי קרוב להיו שם שיכול להיות). כל זה גם עשוי במתכונת של תעלומה שהילדים אוהבים לפתור, מה שהופך את העניין גם לאתגר ששווה להתאמץ עבורו.

הפעילות השנייה היא שונה לגמרי אבל כיפית לא פחות – "מעלים את הראפ" – סדנת ביט בליווי סיור מודרך במוזיאון. זוהי פעילות באורך שעתיים להורים וילדים גם יחד (מומלצת מגיל 7 ומעלה), ולא רק שהיא חוויה, אתם גם יוצאים ממנה עם שיר שכתבתם בעצמכם. הסדנה מתקיימת בשיתוף פעולה עם ביה"ס למוזיקה המוביל בארץ, הלא הוא "רימון", והיא נעשית בקבוצות של 25 איש לכל היותר – הורים וילדים גם יחד. היא מתחילה בסיור קצר בו תדגמו כמה מהרגעים המכוננים של מדינת ישראל, כמו הקמת המדינה (רגע מכונן, ללא ספק), תקופת המעברות ועוד. בתום הסיור מתקיימת כיתת אמן של סטודנט מרימון, שמהרגע הראשון מקבלים את הקבוצה בביטים מקפיצים שלא תוכלו להישאר אדישים אליהם. אחרי קצת הסברים נחלקת הקבוצה לארבע-חמש קבוצות קטנות יותר, וכל אחת מהן מקבלת משימה שווה במיוחד: לכתוב שיר ראפ. לא תעשו את זה לבד, כמובן, תהיה לכם הנחייה צמודה של מישהו שכבר מתמצא – אבל ביד חופשית, כמובן. השיר לא חייב להיות כזה שעוסק בתכני המוזיאון, הוא יכול לעסוק בכל נושא שתבחרו. ורגע, עוד לא הגענו לדובדבן שבקצפת – ההופעה. כן, זו הזדמנות לעמוד עם הילדים שלכם על במה אחת, עם מוזיקה וביט וכל מה שצריך כדי שתרגישו לרגע אחד בזרקורים, ולבצע שיר שכתבתם יחד. בהחלט מזכרת לכל החיים.

נספר גם שכדאי לשים לב למבנה המסקרן בתוכו שוכן המוזיאון, כזה שמוקף בירוק שלא מוצאים הרבה בתוך העיר, ושיעורר בכם בוודאות איזו תחושה של יום כיף בחו"ל. ועוד נושא שאנחנו לא מפחיתים בערכו בכלל: יש חנייה (על בסיס מקום פנוי) ואפשר גם להגיע ברכבת לתחנת האוניברסיטה שנמצאת צמוד למרכז. אתם יכולים גם לנצל את העניין לגיבוש משפחתי עם סבא וסבתא (איתכם או בלעדיכם, כי אנחנו יודעים שזה הזמן הזה בשנה שאתם משתמשים בהם הכי הרבה). כל מה שנותר לכם הוא להזמין כרטיסים, ממש פהhttp://www.rabincenter.org.il/

• קיץ
• בילוי משפחתי
• מה לעשות עם הילדים
• פעילויות לילדים
• משפחה

• Facebook
• Twitter
• Email

כמו רוב הדברים היפים באמת, גם המיזם שלנו התחיל בפגישה מקרית. לפני שמונה חודשים אורית פריסט (63) רכבה לה בפארק הירקון ונתקלה בי', אם יחידנית שעבדה אתה לפני עשור. י' שיתפה את אורית בכל הקשיים שהיא חווה. קורונה, תינוקת בת ארבעה חודשים שהיא מגדלת לבד, ההורים רחוקים ואין לה דקה לעצמה, שלא לדבר על ללכת לשירותים לפעמים, פעולה חיונית לכל הדעות. אורית העלתה הצעה מעניינת ומאז כל יום רביעי י' מקבלת מרווח נשימה לכמה שעות. אורית לוקחת את ה' הקטנה לפארק או נמצאת אתה בביתן, משחקת אתה ולוקחת אותה מהגן.

אורית, החברה הכי טובה של אמא שלי, הגיעה אלי עם הסיפור הזה ועם הברקה: למה שלא נהפוך את העניין הזה למיזם קהילתי-עירוני? כמה זה טבעי והגיוני בסך הכל. בטח כשמחיר שעת בייביסיטר בת"א הוא בערך 50-60 ש"ח לשעה. אחרי לא מעט פגישות תכנון ומחשבה יצאנו לדרך, כשאורית, עו"סית גמלאית של משרד הביטחון עם 35 שנות ניסיון, אחראית על הפן המקצועי ואני, מנהלת תוכן וסושיאל מדיה – אחראית על התכנים, האדמיניסטרציה והפרסום.

קראנו לזה "תכל'ס". המטרה הראשית היא באמת הכי תכל'סית שיש: לאפשר מרווח נשימה למשפחות יחידניות בתל אביב, שאין להן עזרה ממשפחה או חברים ואין יכולת כלכלית לממן עזרה כזו, על ידי שידוך של מתנדב או מתנדבת מהקהילה שישמרו על הילד בזמן קבוע בשבוע. בעזרתו של האנימטור אורי קליין הכנו פוסטרים וגלויות לתלייה וחלוקה ברחבי העיר ופרסמנו בקבוצות הפייסבוק הרלוונטיות. כל פרסום שכזה גרר תגובות מחממות לב, עוד ועוד משפחות יחידניות הצטרפו לפרויקט ואט אט החלו לזרום גם המתנדבות והמתנדבים, מכל קשת הגילאים והמקצועות.

אז איך זה עובד בעצם? במסגרת ההיכרות הצוות המקצועי עורך ביקורי בית אצל ההורים והמתנדבים, והמתנדבים עוברים ראיונות עומק מקצועיים וחותמים על הצהרת בריאות. אחרי ההיכרות אנחנו משדכות בין משפחה יחידנית למתנדב קבוע, לפי הצרכים והאילוצים של המתנדבים וההורים וגם על בסיס מקום מגורים וקרבה מקסימלית. המטרה היא לבחור יום קבוע בשבוע בו המתנדב ישחרר את ההורה למשימות שונות ויהיה עם הילד. ההורים והמתנדבים מלווים על ידינו בשיחות עדכון דו שבועיות. תוך כדי הסגר האחרון התגבשה יוזמה נוספת ואנחנו מציעות גם שירות התייעצות והדרכת הורים טלפוני באמצעות מתנדבת במיזם, גננת ומדריכת הורים מוסמכת. כל המתנדבים במיזם מבוטחים על ידי עיריית תל-אביב-יפו.

המיזם פעיל כחצי שנה ובצל הקורונה נרשמו אליו כבר כ-35 משפחות יחידניות וכ-30 מתנדבים, מתוכם כ-20 שידוכים פעילים ומוצלחים המתקיימים כרגע, לצד רשימת המתנה למשפחות יחידניות הממתינות לשידוך. עשרה מתנדבים בגילאי 60-70 ייחלו להתנדב בקרוב לאחר שיתחסנו. בשלב זה המיזם במימון פרטי ופועל בתל אביב בלבד אך בעקבות הפרסומים השונים קיבלנו פניות מנשים מכל רחבי הארץ בבקשה להפעילו גם באזוריהן, ולהיות שותפות בהפעלתו.

בימים אלה אנחנו עובדות על הקמת ארגון או עמותה שיפעילו את הפרויקט בכל רחבי הארץ עם צוות מקצועי ואדמיניסטרטיבי אזורי תחת פיקוחינו. התכנון הוא להתפתח גם לתחומי תוכן נוספים: מערך קבוע של הדרכות והרצאות העשרה למתנדבים ולמשפחות היחידניות, וגם אתר אינטרנט מסודר שיכלול את כל המידע וקהילה פעילה בפייסבוק.

"אני יושבת על ספסל עם שמש חורפית ושותה קפה. אני מרגישה כמו אסיר משוחרר שיצא לחופשי. תודה!", כתבה לנו י' השבוע וגילמה במשפט את תמצית המיזם.

מתנדבים.ות ומשפחות יחידניות מוזמנים לפנות אלינו במייל:

katzironi@gmail.com |oritfrist@gmail.com

אורית: 050-5291718 | רוני: 054-6281225

• הישרדות: קורונה
• טור אישי
• משפחה
• ❤ תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

הימים הם ימי משבר הקורונה בישראל. כל משפחה ספונה בביתה ומכל סלון ברחבי העיר עולה הקריאה: אמאבא, משעמם לי. אין גן, אין בית ספר, הנדנדה בגן השעשועים היא מדגרת וירוסים פוטנציאלית ועל פגישות עם חברים אין מה לדבר. מה נשאר לנו לעשות בחיים האלה? לבנות ארמון מכריות בסלון, כמובן! ותתפלאו, זה יכול להיות הכי כיף בעולם. הנה עוד כמה רעיונות יצירתיים למשחקים לילדים שלא דורשים שום ציוד מיוחד ומדורגים גבוה במדד הבונדינג המשפחתי:

טעימות עיוורות

התחילו מחוש המישוש: המנחה מכסה את העיניים של שאר המשתתפים, ובכל פעם מגיש להם פרי אחר שעליהם לזהות (לא לשכוח לשטוף ידיים, כן?) זה עובד גם על חוש הריח למתקדמים והרעבים יעברו מיד לשלב הטעימות (אפשר גם לערבב קוביות בביס אחד כדי לאתגר). הכינו את הקרמבולה!

טריוויה משפחתית

זוכרים את הפרק ההוא ב"חברים" עםהטריוויהשעלתה למוניקה ורייצ'ל בדירה שלהן? ברור שכן. אז כזה, רק שלכם: מאיזו חיה סבתא הכי נבהלת? מה אופק הכי אוהב לאכול? עד איזה גיל טליה פחדה מדשא? לא חייב להשקיע בלוח ענקי, כרטיסיות יספיקו – רק תדאגו ללוח תוצאות צנוע.

עוד דברים שיעזרו לכם לצלוח את הימים האלו:
הצגות הילדים של אורנה פורת זמינות לצפייה ביוטיוב
משלוחים בימי קורונה: כך תמשיכו לאכול מעולה גם כשהמסעדות סגורות

חפשו את המטמון

כל מה שצריך לעשות הוא לכתוב כמה משימות וחידות על פתקים, לפזר אותם בבית (שימושי לבדיקת חמץ של פסח) וקיבלתם תעסוקה לשעתיים לפחות. אחרי פתירת הפתק הראשון יקבלו הילדים רמז למיקום הפתק הבא וכן הלאה. המטמון לא צריך להיות יקר ואפילו יכול להיות פריבילגיה בבית (לא לסדר שבוע, לקבל את השלט לכל היום).

קפסולת זמן

כל אחד מבני הבית כותב על דף מסר לעצמו של העתיד: עצה לחיים, מחשבות כמוסות, משהו שהוא רוצה להשיג ומה ירצה להיות שיהיה גדול. כל הפתקים נכנסים לקפסולה (יעני קופסה ממקסטוק) וכולם יוצאים לקבור אותה מחוץ לבית במטרה לחפור אותה החוצה בעוד חמש או עשר שנים, תלוי בסבלנות שלכם (ואם תזכרו איפה זה). הכי אמריקאי שיש.

קולאז' משפחתי

יש דבר אחד יותר ישראלי מאיקאה והוא מגנטים מאירועים. בשלב הזה כנראה שהם תופסים לכם את רוב דלת המקרר, אז רתמו את הקטנטנים ליצירה משותפת שכוללת גזירה, הדבקה ונצנצים על בריסטול. אפשר גם להקדיש לזה לוח שעם, או להכין שרשרות לתלייה בחדר (שלהם).

התמונות שבאלבום

שניים במחיר אחד: בוסט של נוסטלגיה לכם ויופי של דרך לספר לילדים איך הכרתם, על החתונה והמשפחות המורחבות (ולהכיר להם את הקונספט של תמונות מודפסות, כשחושבים על זה). העיון בתמונות ילווה בסיפורים ופאן פאקטס על קרובי המשפחה, או למתקדמים: זהו את אבאימא בתמונות ילדות, ובמקרה של אחים – גם את עצמם.

הקוסם

עוד לא פגשנו ילד או ילדה שלא אוהבים קסמים. הם לא חייבים להיות מתוחכמים במיוחד, כך שבצפייה משותפת בטוטוריאל ביוטיוב (חזי דין, חן הקוסם, EvanEraTV או AboutMagic) תוכלו להרגיש צ'יקו ודיקו לכמה שעות. רק קחו בחשבון שהילדים יציגו לכם את הקסם החדש פעם בשעה בתשע השנים הקרובות.

להכין סרטון ויראלי

נכון, עוד מוקדם לקרוא לו ויראלי ואתם בכלל לא חייבים לפרסם אותו, אבל העיקר הוא הפעילות. תכינו רעיון מראש על הסאונד של פורטנייט או "לט איט גו" הפנומנלי – ריקוד, ליפסינק או סתם מתיחה, ואם ממש אין לכם רעיונות – בשביל זה יש מאות סרטונים אחרים שזכו בתואר "ויראלי" בכבוד.

פאזל דק־דק

תקשיבו לנו, אל תחפפו עם פאזל 48 חלקים של פו הדוב, כי אחרי מעט מדי זמן שוב תחזרו לחוסר האונים שהניע את המהלך מלכתחילה. לכו על זה בגדול – פאזל אלף חלקים ולא חתיכה פחות – רצוי של תמונת נוף עם ים ושמים. כדי שהם לא יאבדו סבלנות אתם חייבים לשבת יחד, עדיף עם מוזיקה ונשנושים.

עוף מוזר

הסעיף הזה הוא לא המלצה לארוחת צהריים (שאגב כדאי שתבשלו יחד), אלא פונה לסקרנות של הילדים. רובם אוהבים חיות, ואם אתם לא מרשים לאמץ חתול או חרדון זה לא אומר שאי אפשר ללמוד עליהם. פתחו ויקיפדיה (או אנציקלופדיה בשביל הרטרו) וחפשו את החיות הכי מוזרות שיש. אפשר גם לשלב את זה במשחק "ארץ עיר" שמתמקד בקטגוריית בעלי החיים.

אוהל בסלון

אי אפשר בלי הקלאסיקה שעל ברכיה גדלנו כולנו. היתרונות ברורים: לילדים זה כמו קאמפינג, ובינתיים אתם יכולים לנמנמם במזגן על הספה. ארגנו שלל סדינים (עם אוהל אמיתי זה פחות כיף, נראה לנו), שקי שינה, קופסאות שימורים ופנסים, והתניעו את האיוונט עם כמה צ'יזבטים שתתחרטו עליהם בערב.

• משחקים
• עם הילדים
• קורונה
• משפחה