במשך כמעט עשור (!) שתל אביב נעולה בחדר בריחה שיצרנו בעצמנו, המורכב מאתרי הרס ובנייה שממלכדים את העיר לתנועת אנשים וכלי רכב. או במילים אחרות, שבענו מעבודות רכבת קלה. אבל המציאות הישראלית היא של עיכובים בפחות או יותר הכל, כך שאף אחד לא מופתע שיש עיכובים בעבודות הרכבת שאמורות להשלים את ההקו הסגול (שיחבר את הפרברים המזרחיים של אור יהודה, יהוד ורמת גן לתל אביב), ואת הקו הירוק (שייסע מראשון לציון עד הרצליה דרך תל אביב). אבל עכשיו מתברר עד כמה הם יתעכבו.

>>מגמה בעצירה: כמה מסעדות נסגרו בתל אביב מאז תחילת השנה?

למעשה, עוד בחודש אוקטובר האחרוןדיווחנו לכם על העיכוב הצפוי, אבל שלשום (א') איתמר בן מאיר, מנכ"ל החברה הממשלתית האחראית על הפרויקט (נתיבי תחבורה עירוניים, שאתם מכירים בתור נת"ע), הציג בפני שרת התחבורה מירי רגב את היעדים החדשים של עבודות הרכבת, שמספקים תמונה יותר ריאליטית – או יותר נכון, כזו שנת"ע מאמינים שיצליחו לעמוד בה. כמה חבל שגם בתיארוך הזה אנחנו מפקפקים, מניסיון עבר.

אז להלן הלו"ז החדש: הקו הסגול צפוי להיפתח בחודש יולי 2028, כתשעה חודשים אחרי המועד המקורי לפתיחה, ויתפרס לאורך 27 ק"מ דרך רמת גן, קריית אונו, גבעת שמואל, אור יהודה ויהוד-מונוסון, עם 46 תחנות. הקו הירוק צפוי להיפתח בחלקים, כאשר חלקו הדרומי, עד רחוב לוינסקי בעיר, יפתח בדצמבר 2028, בעוד החלק הצפוני עד הרצליה יגיע רק ביולי 2030. רק אז הוא ישלים את הפיכתו לקו הרק"ל המורכב ביותר – 62 תחנות שעוברות מחולון דרך ראשון לציון ותל אביב עד להרצליה – 39 ק"מ של רק"ל בעיקוב של שנה מהיעד הקודם, ובסך הכל 3 שנים עיקוב מהיעד המקורי, 2027.

רק אז, אחרי ששלושת הקווים של הרק"ל יושלמו, נוכל לדבר על תעריכי יעד על המטרו המשלים, אך העבודה עליו תחל ברבעון השני של 2025. בנתיים אפשר להעריך את הקו האדום החביב שפועל בשנה וחצי האחרונות, ובו זמנית להתלונן על חוויית נסיעה בעייתית עם ההאטה באזורים בו הנסיעה מעל הקרקע שהופכים אותו ללא משתלם, ובעובדה שמספר הנוסעים היומיים קטן בערך בחצי מהיעד. האתגרים עוד עומדים לפנינו, וגם ההערכה הזו אופטימית, אז נשאר רק להחזיק אצבעות שנגיע ביום מן הימים לקו הסיום של תחבורת רק"ל מלאה לעיר.

• #פיד_תחבורה
• רכבת קלה
• הבועה
• נת"ע
• הקו הסגול
• הקו הירוק

עוד לפני המלחמה היה ברור לרבים שלוחות הזמנים של הקו הסגול והקו הירוק ברכבת הקלה אופטימיים למדי, כשתאריכי היעד לתחילת הנסיעה עמדו על 2026 ו-2027 בהתאמה, למרות העיכובים שיצר משבר הקורונה. כעת מתברר,על פי דיווח של יובל שדה ב"כלכליסט", שהפסימיות הייתה במקומה וכי בעקבות המלחמה והשלכותיה צפוי עיכוב של שנתיים לפחות עד להשלמת העבודות, ותל אביב לא תקבל את קו הרק"ל השני שלה לפני 2028.

>> חיים ביחד אוכלים ביחד: ארוחה משותפת ליהודים וערבים ביפו בשישי
>> הקול קורא: שוק התקליטים הגדול חוזר לתל אביב. והפעם עם ספרים

הבשורה המרה בוקעת מדו"ח רבעוני של החברות הממשלתיות, המחויבות מאז 2023 על פי חוק לפרסם לציבור מדי רבעון את לוחות הזמנים המשוערים לסיום פרויקים שהם מיזמי תשתית לאומיים חיוניים. על פי הדו"ח צפויה להתעכב גם השלמת הקמת המסילה הרביעית באיילון (מ-2029 ל-2031), כמו גם פרויקט הכפלת מסילות החוף (מה-2030 ל-2035). על פרויקט המטרו הגדול, שבקושי יצא לדרך, אין בכלל מה לדבר והחברות הממשלתיות לא מעזות אפילו לפרסם תאריך יעד להשלמתו (אבל שנת 2040 הרחוקה נראית עכשיו כמו יעד אופטימי למדי).

בנת"ע, החברה הממשלתית האחראית על פרויקט הרכבת הקלה, ביקשו להבהיר כי גם המועדים המפורסמים אינם סופיים, וכי אינם לוקחים בחשבון את האפקט המתגלגל של המלחמה בכל הקשור למחסור חמור בכוח אדם מקצועי, עזיבת יועצים זרים את הארץ, קשיים בייבוא חומרים ועובדים שנקראו לשירות מילואים ממושך. האיחור בהשלמת קווי הרק"ל בתל אביב צפוי לפיכך אף לגדול.

מבחינת תושבי תל אביב מדובר בבשורה מרה במיוחד, שמשמעותה היא לא רק עוד שנתיים לפחות של רחובות פצועים ודועכים תחת אבק העבודות, אלא גם המשך הכאוס בתחבורה הציבורית והתרחקות חזון הפיכת הפירמידה מתחבורה מבוססת רכב פרטי להעדפת הולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית. על פי הדיווח של יובל שדה, בערב העריכו במשרד האוצר כי כל חודש של עיכוב בקווי הרק"ל עולה למדינה כ-100 מיליון שקל, כך שעלות הפרויקט תגדל בתקופת האיחור בכ-2.5 מיליארד שקלים לפחות. נמשיך לסבול? נמשיך.

• הבועה
• #פיד_תחבורה
• הרכבת הקלה
• נת"ע
• תחבורה בתל אביב

כבר שנה שהרכבת הקלה כאן איתנו. אנחנו אוהבים אותה בלב. המהירות שבה היא מגיעה מפאתי פלורנטין אל מבואות תחנת סבידור בארלוזרוב היא פלא גדול שלא מפסיק לרגש אותנו. זה פאקינג טלפורטר. והתחנות נקיות ושקטות, והקרונות נקיים ולא צפופים, והרכבות יוצאות כמעט תמיד בזמן. מבחינת מספרי הנוסעים השנה הזאת נחשבת לכישלון גדול (פחות ממחצית מההערכות המקצועיות, גם בגלל המלחמה מן הסתם), אבל מבחינת חוויית המשתמש מדובר בהצלחה גדולה ובהפתעה נעימה. למרות אהבתנו (שעליה נדבר בטור נפרד מחר), ואולי גם בגללה, יש גם כמה וכמה דברים שאנחנו מאוד לא אוהבים ברכבת הקלה. די שונאים אפילו. אז מזל טוב.

>> תל אביב על ארבע: למה שלא נקים מרכז קהילתי לכלבים, בעצם?
>> "בא לי להפסיק לראות את הסדרה הזאת" // טור דעה

7. תפסיקו לקרוא לזה "דנקל"

די עם זה. אף אחד לא לא קורא לרכבת הקלה "דנקל". אף אחד לא יקרא לרכבת הקלה "דנקל". הציבור הוכיח חוכמה ובגרות ומסרב להשתמש בשם הגרוע הזה. חוכמת ההמון גורסת "רק"ל", תיירים מראשל"צ קוראים לזה "רכבת תחתית", אבל "דנקל" תקראו לאחותכם. הצענו בזמנו לקרוא לה "רקדן" וההצעה עדיין בתוקף ועד שלא ישתמשו בה אנחנו נמשיך להיות נרגנים מאוד.

6. השילוט ביציאה לרחוב

כל מי שמנסה לצאת ממעבה האדמה אל רחוב חפצו כבר מכיר את זה: יש שילוט ברור ליציאה, אבל לכו תנסו להבין איזו יציאה אתם צריכים. כך אפשר לחזות מדי יום במאות נוסעים שבוקעים מהתחנות אל האור המסמא, ממצמצים בתדהמה, ומגלים שהם בכלל בכיוון ההפוך מזה שהתכוונו לצאת בו. זה בטח ממש מצחיק את מי שתכנן את השילוט ואנחנו מקווים שהוא נהנה כל עוד אפשר.

5.. התחנות הסטריליות

ייאמר מיד: התחנות התת-קרקעיות שקטות ורגועות, נקיות וממוזגות, ודי מדהים שזה מחזיק ככה כבר שנה בלי להפוך למצבור זיהומי מרחב רועשים. אחרי שאמרנו את זה, מותר גם להתלונן על כך שהתחנות נראות כמו סצנה מסרט דיסטופי פוסט-אפוקליפטי ורטרו-עתידני מהגוש הקומוניסטי, סטריליות כמו חדר ניתוח וחסרות כל איפיון. מה רע בקצת אמנות רחוב על הקירות? או צילומים של תל אביב הישנה מאזור התחנה? תכניסו קצת חיים ועניין למרחב הזה.

4. תביאו ספסל ואיזה קפה

ואם כבר דיברנו על התחנות: העובדה שאין ספסלים באזור ההמתנה לרכבת היא שערוריה. התירוץ הרשמי הוא שהן עוברות בתדירות כה גבוהה שלא צריך ספסלים, אבל ספרו את זה לקשיש או אישה הרה שצריכים להמתין 13 דקות לקו שיביא אותם לבת ים. ולא חייבים אפילו לא להיות קשישות והריוניות, גם סתם אנשים אוהבים לשבת רגע אחרי יום מפרך אם יש להם כמה דקות המתנה. ספסל זה בייסיק, מה נסגר. ועגלת קפה בכניסה לתחנה. זה לא מסובך. העיר צריכה קפה.

3. הרחובות שלא מתאוששים

כשהתחילו עבודות הקו האדום בקרליבך ב-2015 ואחר כך בשדרות ירושלים, נחרדו בעלי העסקים שהחלו לגווע לגלות שאף אחד לא מתכוון לפצות אותם. הבטיחו להם שעם תחילת הפעלתה של הרכבת הקלה יקומו הרחובות לתחייה ויהפכו הומי אדם, קרליבך הרועש והמטונף יהפוך נעים ואירופי בעוד השדרה היפואית הפקוקה תהפוך לבולבארד שוקק של ממש. זה עדיין לא קרה. רחובות שננטשו לא חוזרים כל כך מהר. יש לכך סיבות רבות ועוד נעמוד עליהן, אבל במקרה הטוב זה יקח עוד זמן. לא מעט זמן.

2. הנסיעה האיטית מעל האדמה

בסדר, הבנו שבתקופת ההרצה של הרכבת הקלה היא נוסעת לאט בתוואי העל-קרקעי כדי שכל הנהגים והרוכבים והולכי הרגל יתרגלו לקיומה. אפשר עכשיו אולי להעביר הילוך? בשדרות ירושלים אפשר לעקוף אותה בספרינט קליל, בבת ים פעוטות על בינבה לועגים לה, והאיטיות הזאת הופכת את החלק הזה של הקו האדום לכמעט בלתי שמיש. בטיחות לפני הכל זה הכי חשוב, אבל הכי בטח זה להישאר על הספה בבית וכל הקטע של רכבת קלה זה שאנחנו צריכים להגיע מהר לאנשהו. או שלא הבנו את הקטע.

1. ההשבתה בסופ"ש ובלילה

שנה אחר כך ועוד לא נרגענו מזה: מירי רגב מנעה את הפעלת הרק"ל בשבת, ופגעה פגיעה קשה בסיכויי ההצלחה של הפרויקט כולו, כמו גם בניידות של תושבי העיר וסביבתה שאין ברשותם רכב פרטי. זאת שערוריה מטורפת שכולה פגיעה באינטרס הציבורי הרחב בכלל כפייה דתית, אבל שערוריות גדולות מזה פרצו מאז ועברנו להתעצבן על דברים אחרים. כמו למשל מה נסגר עם זה שרק ביום חמישי פועל הקו האדום עד 02:00 בלילה? זה חידוש שהתחיל באוגוסט ובינתיים מוגבל לאוגוסט, אבל למה לא בתדירות של פעם בשעה כל הלילה, כל השבוע? ולמה הרכבות מתחילות במוצ"ש יותר משעה אחרי יציאת השבת? די לבאס.

• הבועה
• #פיד_תחבורה
• הרכבת הקלה
• הקו האדום
• נת"ע

אם חלפתם בשבועיים האחרונים בשעות הלילה המאוחרות באזור שבו פוגש רחוב אבן גבירול את הירקון, לא יכולתם שלא לשים לב לעבודות ההכנה להנפת הגשר של הקו הירוק בפרויקט הרכבת הקלה. תחזיקו חזק, כי זה הולך לקחת זמן, אבל בסופו של דבר יעבור שם הגשר הארוך ביותר בתל אביב, 684 מטר של בטון ופלדה שישרתו גם את הרק"ל וגם רוכבי אופניים והולכי רגל.

בנקודה הדרומית ביותר שלו, יפגוש הגשר את הרמפה של אוסישקין בצפון-מערב אבן גבירול. הוא יעבור מעל נחל הירקון ואזור גן הבנים של פארק גני יהושע, ובקטע זה יתחבר אליו, בצדו המערבי, גשר פלדה עבור הולכי רגל ורוכבות אופניים. גשר הולכות הרגל והרוכבים יתחבר ברמפה למפלס הפארק, ואילו גשר הרכבת הקלה ימשיך הלאה ויחצה מעל שדרות רוקח.

מעבר לשדרה יהפוך הגשר יהפוך לשלד של תחנת הרכבת הקלה רדינג, שם ימתינו רציפי הרכבת במפלס העליון. עם היציאה מתחנת רידינג, רמפת הגשר תתחיל בירידה מתונה כלפי מפלס הקרקע בדופן המערבי של רחוב אבן גבירול. מעט לפני הצומת עם רחוב ש"י עגנון, מסילת הרכבת כבר תתאזן אל מפלס הקרקע ותמשיך משם צפונה דרך שכונות העיר החדשות.

במסגרת העבודות צפוי להתבצע גם שיפור נרחב ומשמעותי של המרחב הציבורי באזור, כולל נטיעות עצים, סלילת שבילי אופניים ונתיבי נסיעה, הצבת תחנות תחבורה ציבורית וקישוריות לתחנת הרכבת הקלה, פיתוח רחוב אבן גבירול משדרות רוקח עד רחוב ש"י עגנון, ופיתוח רחבת תחנת הרק"ל שתקום ותיבנה בצומת, עם הבטחה לצל ומרחבים קהילתיים נעימים.

גולת הכותרת היא, כאמור, גשר הולכי רגל ורוכבי אופניים המחבר את קצה רחוב אבן גבירול עם הפארק ומתקן במשהו את העיוות התכנוני שהפריד ביניהם שנים רבות. לצד זאת ישוקם הפארק הירוק בחלקים המושפעים מהעבודות להקמת הגשר באמצעות גינון, שתילות עצים והוספת שבילי אופניים. ומתי כל זה יהיה מוכן? אף אחד לא רוצה להתחייב לתאריך, אבל מתישהו באזור 2028 הקו הירוק יתחיל לפעול, אז עד אז די בטוח שכנראה או לכל הפחות אולי.

• הבועה
• הרכבת הקלה
• תחבורה בתל אביב
• תחבורה ציבורית בתל אביב
• נת"ע
• #פיד_תחבורה

פרויקט המטרו של גוש דן בצרות. על פי ההערכות האופטימיות, היינו אמורים לקבל לפחות את הקו הראשון של הרכבת התחתית במטרופולין גוש דן ב-2034, במסגרת פרויקט תשתיות התחב"צ הגדול בתולדות המדינה שעלותו מוערכת ב-150 מיליארד דולר. אלא שבדיוק כפי שהעריך ב"טיים אאוט" מומחה תכנון התחבורה יונתן רוזין עוד באוגוסט 2022, כעת מתברר שפתיחת הקו הראשון תידחה בשש שנים לפחות ואין לנו מה לצפות לו לפני שנת 2040.

>> איפה המטרו: כל מה שצריך לדעת על פרויקט הרכבת התחתית
>> האור בקצה התחנה: מסע בין תחנות המטרו העתידיות של תל אביב
>> בדרך לתחתית: מבולבלים מפרויקט המטרו? אתר חדש יעשה סדר

על פי דיווח ב"וואלה", אמר מנכ"ל נת"ע חיים גליק במסגרת הרצאה בטכניון כי השקתו של שלב א' בפרויקט המטרו – המקטעים העוברים דרך תל אביב מצומת גלילות בצפון, פתח תקווה, קריית אונו ונתב"ג במזרח וחולון-ראשל"צ בדרום – תתרחש רק ב-2040 ולא במועד המתוכנן, בעוד שלב ב' שלו שיגיע גם לרעננה, כפר סבא, לוד ורחובות יתחיל את פעולתו רק בשנת 2050, כ-13 שנים אחרי המועד המתוכנן. עוד הוסיף גליק כי גם הקו הסגול של הרכבת הקלה (מיהוד למרכז תל אביב) יתעכב עד לשנת 2028, והקו הירוק (מראשון לציון לתל אביב) יגיע רק ב-2029. כיף.

מערכת המטרו של גוש דן צפויה לכלול שלושה קווים: קו M1 הוא יחצה את תל אביב לאורך נתיבי איילון-נמיר-חיים לבנון; קו M2 הוא יחצה את העיר מנווה עופר, דרך פלורנטין ונווה צדק, עד לתחנת רכבת השלום; וקו M3 יגיח רק בצפון מזרח העיר בין רמת החייל, אפקה וצהלה ועד לקריית שאול. מתוך 109 התחנות שמתוכננות בשלושת הקווים, 21 תחנות יהיו בשטחה המוניציפלי של תל אביב (11 של M1, שבע של M2, ושלוש של M3).

על פי הדיווח גליק לא נימק את הדחייה, אך הסחבת באישור חוק המטרו, הכאוס במשרד התחבורה של מירי רגב ומלחמת השבעה באוקטובר בוודאי לא תורמים ללו"ז. בניגוד לפרויקט הרכבת הקלה, פרויקט המטרו אמור להקל על גודש התנועה במטרופולין גוש דן ולסייע לציבור רחב להפחית שימוש ותלות ברכב פרטי. בתחילת הקדנציה שלה הכריזה מירי רגב כי היא מתנגדת לקיומו של הפרויקט, אך מאז נסוגה והביעה הסכמה להמשיך ולקדם אותו.

הנזק למשק הישראלי כתוצאה מגודש התנועה בגוש דן עומד כיום על כ-12 מיליארד שקלים בשנה, ועל פי כל ההערכות הוא צפוי להכפיל את עצמו בעשור וחצי הקרובים אם לא תקום מערכת להסעת המונים. הפרויקט כולל מסילות תת קרקעיות באורך של כ-150 קילומטר ו-109 תחנות שישרתו תושבים מ-24 רשויות מקומיות במטרופולין, וכנראה שגם 150 מיליארד השקלים שיושקעו בו הם הערכה אופטימית. חשוב להיות אופטימיים.

• הבועה
• פרויקט המטרו
• נת"ע
• תחבורה ציבורית בתל אביב
• #פיד_תחבורה