בפלורנטין חסרים בתי קפה כמו שחסרים בה כלבים, ופיתות יש בשפע כמעט כמו גשם מזגנים. ועדיין, תמיד משמח אותנו לראות את השכונה הכי מעניינת בעיר (כן, עדיין, סתמו) מתחדשת בבית קפה רענן, או לחילופין מרעננת ספוט אוכל רחוב וותיק אחרי הפסקה של כמה חודשים. יצאנו לסיבוב בשכונה ומצאנו שני מקומות שמציעים משהו חדש לגמרי, או לפחות מתחדש לגמרי.
>>תשתו משהו: פסטיבל אוקטוברפסט חוזר לשרונה. ואיזה בירה מחכה לכם

קפה כאוס החדש התמקם בראשיתו התוססת של רחוב פרנקל, ממש בין מעדניית Holy Cheese וחנות (ובר) היין WineBerry, ולא במקרה – כי הוא מבית היוצר של שניהם. על אף שמו, המקום רחוק מלהיות כאוטי, אלא מעוצב באופן מזמין, נעים ומודרני, עם ציורי קיר מסקרנים, מספר מקומות ישיבה מרווחים תחת המזגן בחלל הפנימי, וצמד שולחנות בחוץ, על שפת הרחוב. תמצאו שם קפה ספיישלטי מצוין בכל סטנדרט עירוני, אך עם תמחור בצד הגבוה (12 ש"ח אספרסו, 16 ש"ח אמריקנו, 16/18 ש"ח קפוצ'ינו). המאצ'ה, לעומת זאת, דווקא שומרת על מחיר נמוך מהממוצע, שעומד על 19 ש"ח לאמצ'ה לאטה. נו, בכל זאת פלורנטין.

למשקאות אפשר ואף כדאי להוסיף ליקר בייליס, סירופ קרמל או קצפת – או את שלושתם, אם אתם בבוקר קשוח במיוחד (2-5 ש"ח לתוספת), ואם אתם צריכים להתעורר מלילה קשוח, לצד הקפה גם יחכו לכם מאפים פריכים ומזמינים, שמגיעים טריים בכל בוקר מאורבן בייקרי. מבט זריר על ההיצע איתר לנו פאן סרוויס מפתה, קרואסון שקדים, מאפה גבינת בושה ועגבניות שרי, ומאפה שוקולד וחלבה (21 ש"ח למאפה), ויש גם פרוסות עסיסיות של עוגת גזר או תפוח (15 ש"ח), ובהמשך יגיעו גם כריכים. את החלל האחורי הנאה של כאוס משכירים לאירועים פרטיים, סדנאות, פופ-אפים וכדומה, כך שאם יש לכם צורך בחלל נעים, יש מקום חדש בשכונה.

אבל לא רק החדש חשוב לשכונת פלורנטין, אלא גם העסקים הוותיקים שממלאים אותה. מזה מספר חודשים תושבי השכונה מסתובבים בלב כבד – כלומר, לא רק בגלל המציאות הישראלית הקבועה. סביח הרצל האייקוני, שפועל בשכונה כבר 11 שנה, עמד במשך חודשים סגור, עם עתיד לא ברור וגעגוע לקובה סלק והתבשילים של שישי. אך כעת המקום חוזר לפעילות, עם בעלים חדש, שיפוץ משמעותי, מתיחת פנים ללוגו (אל תדאגו, הרצל נשאר) והסיסמה "כל מנה אגדה".

ובכן, נראה שגם בידיים חדשות המנה עוד אגדה – הסביח מצוין, ומהונדס כמו שצריך, ואם אתם רוצים את מנת הדגל תוכלו לקבל מנת סביח הגונה לצד קובה מטוגנת עם שתייה (45 ש"ח). מלבד הסביח, יש במקום גם פיתה או בגט שמציע ערוק, שקשוקה, פלאפל או חביתת ירק כמילוי (20-30 ש"ח), לצד סלטים, חומוס, טחינה וכל מה שנחוץ. שבה עטרה ליושנה, ושם חציל למשכנו בפיתה. עוד יום בפלורנטין, ששוב מרגישה שלמה.
כאוס, פרנקל 2, כל השבוע, 8:00-19:00
סביח הרצל, הרצל 98, א'-ה' 10:00-19:00, יום ו' 10:00-16:00

• אוכלים שותים
• פלורנטין
• סביח
• הרצל
• בתי קפה

>> יונתן ברק הוא נסיך היהודים ואלוף העולם בקומדיה, סטנדאפיסט אהוב ותל אביבי מילדות, אבא לשני בנים, ועכשיו גם ממובילי אליפות רסלינג ישראל שתיערך ב-15.4 עד ל-17.4, שזה ממש בשבוע הבא בחול המועד, לשלושה ערבים רצופים של אקשן וקומדיה והרבה מאוד מכות. האירוע יצולם לטלוויזיה ויהפוך לתוכנית היאבקות כחול לבן בת שמונה פרקים בטלוויזיה. אתם רוצים להיות ברגע ההיסטורי הזה.פרטים וכרטיסים

>> חייט מושלם בשינקין ומסעדה שהיא שיא השלמות // העיר של אילנה גור
>> להביט בים מלמעלה ולהיות תיירת בתל אביב // העיר של סיון טלמור

1. נחמה וחצי

הקפה לא טוב. גם האוכל לא מדהים, והדבר הכי טוב שאפשר להגיד על השירות שם זה שהוא מלמד אותך סבלנות. אבל היתרון הגדול של נחמה וחצי תמיד היה שמותר לעשן וויד בפנים ולפעמים זה כל מה שצריך בשביל לגרום לי ולפיליפ לשרוף שם שעות.
אחד העם 144

2. בית הספר לקונג פו

מנוהל על ידי הגראנד מאסטר איגור זקשנסקי. אני לומד שם כבר שנים. ממליץ בחום על שיעור ניסיון. לא כדי ללמוד ללכת מכות, אלא כדי ללמוד להירגע, לשחרר, לנשום ולהתמתח. ואז ללכת מכות!
חפץ חיים 10

3. קולנוע רב חן

מאז שהייתי ילד קטן אני הולך לקולנוע הזה לברוח מהמציאות. אני אוהב במיוחד הקרנות של 11 בבוקר, זה הזמן הכי טוב לראות סרטים.
בן עמי 16

4. חוף הים

המקום האחרון בעיר שנשאר באותו מקום.

5. סביח פרישמן

אל תיתנו לאף אחד לבלבל אתכם: הסביח הכי טוב בארץ. עד כדי כך טוב, שהייתי מוכן לעשות לו יחסי ציבור בחינם. הנה, עשיתי.
פרישמן 42

מקום לא אהוב בעיר:

מבחינתי אפשר לתת את פלורנטין ליפו.

השאלון:

אירוע תרבות שעשה לי משהו:
אמא שלי עלתה שוב לבמה עם שוקולד מנטה מסטיק, בהיכל התרבות. היה מרגש לראות עם הילדים שלי את סבתא מופיעה.

יצירה שנתנה לי תקווה:
“רסלינג ישראל”. היינו אמורים להתחיל לפני המלחמה. הכל כמעט נעצר. אבל עכשיו זה קורה – שלושה לילות של חלום, עם זירה, לוחמים, קהל וצעקות. סוף סוף קצת אקשן שאינו חדשות.

המלצה להתנדבות:
אל תחפשו מה חסר – חפשו מה יש לכם. יודעים לבשל? תבשילו. יודעים לסרוג? תסרגו. יודעים להצחיק? תצחיקו. כל אחד יכול לתת משהו – לא רק כסף, גם לב.

התל אביבי שצריך שירימו לו:
הבחור עם העגילים באוזניים והקוקו שעושה נקניקיות באמצע הלילה באבן גבירול. אלוהים ישמור עליך בחור – אני ועוד מלא סטלנים אכלו אצלך בלילות

מה יהיה?
יהיה רסלינג ישראל בחול המועד פסח 17-16-15 באפריל. כל השאר כבר רעידות משנה.

• העיר שלי
• יונתן ברק
• רסלינג
• נחמה וחצי
• קונג פו
• רב חן
• חוף הים בתל אביב
• סביח
• פלורנטין

עידן בן-טל הוא איש רדיו ועורך מוזיקלי, מפיק מוזיקלי ודי.ג'יי, שידר בגלי צה"ל וגלגלצ ועד לאחרונה ערך והגיש את רצועת המוזיקה האלקטרונית היומית "משמרת חצות" בכאן 88. לשעבר המנהל האמנותי של ה"רפי" בתדר וחלק מצוות התוכן של מתחם. בקיצור, אושיית תרבות כלבבנו, ואין לו שום דבר לקדם וליחצן כרגע חוץ מאהבה לעיר ולמקומותיה. אז זהו.

>> רחם מתחת לאדמה וגג לנשום בו היפהופ // העיר של דוד בן ארזה
>> חנות צעצועים להיקבר בה ובר לחימום הלב // העיר של מאיה קניג

1. ענן

הענן הוא הבר שלא ידענו שאנחנו צריכים. תשומת הלב לפרטים הקטנים – מהסאונד, העיצוב וסלקשן התקליטים המצומצם אך מדויק, לצד אווירת הנונשלנט הייחודית, הופכות אותו לבר שמרגיש כמו סוד כמוס והמקום הכי חם בעיר בעת ובעונה אחת – מינימום פוזה, מקסימום וייב. בנוסף, נפתח לאחרונה "קפה ענן" של נועם אוחיון שפועל בשעות היום במקום, ונותן עוד סיבה טובה לצאת מהבית גם בבוקר.
רענן 36

2. תדר

לא נראה לי שיש צורך להציג את התדר או להסביר את חשיבותו לעיר בעשור, עשור וקצת האחרונים. עבורי, אנשי התדר, ובראשם וולטר ולאחר מכן אור מגל, היו מהראשונים שהאמינו בי ונתנו לי הזדמנות לבטא את עצמי ואת הדברים שאני מאמין בהם אומנותית – מתקלוטים ברדיו, ברומנו ועד כמובן ה"רפי" שאותו גם ניהלתי אומנותית, ולנצח יהיה לו מקום מיוחד בליבי. בתדר תמיד היה ברור, שהתוכן והאמנות מגיעים לפני השיקולים המסחריים, לא דבר מובן מאליו לעסק בכל מקום, ובמיוחד לא בישראל באקלים התרבותי והפוליטי הנוכחיים.
דרך יפו 7

3. פארק צ'ארלס קלור

כשגרים בישראל, ובמיוחד בתל אביב, נוטים לקחת את קיומו של חוף הים כמובן מאליו. כשגרתי תקופה מסויימת בברלין הבנתי עד כמה הנוכחות של הים חסרה לי. כשחזרתי לארץ, הבטחתי לעצמי שאלך לים כמה שיותר ושלעולם לא אקח אותו שוב כמובן מאליו. די מהר הבנתי שאולי החול והשמש הקופחת הם לא בדיוק כוס התה שלי. כפשרה, אני משתדל ללכת לצ'ארלס קלור ולשבת על הדשא מול הים, בעיקר בזמן השקיעה. זה לא מחייב, בקיץ הרבה פחות חם מבכל מקום אחר בעיר, וחובי האישי לים ולמצפוני משולם.

4. הברקפסט (לשעבר)

המקום שלפני יותר מעשור גרם לי להתאהב במוזיקה אלקטרונית, והראשון שנתן לי במת תקלוט. למרות שהייתי במועדונים ובפסטיבלים הכי גדולים בעולם, המסיבות בברקפסט של תחילת-אמצע העשור הקודם, ביניהן הלייטר (הליין של עפרי גופר, ניב הדס, עידית פרנקל ובנג'י), יהיו לנצח המסיבות הכי טובות בעולם ולזיכרון מתל אביב מסויימת שלא תחזור.
רוטשילד 6

5. סביח השרון

בתור כפר סבאי מלידה שנהג לאכול בסניף המקורי, הביס בפיתה שלא נקרעת לעולם תמיד יזכיר את הבית. בנוסף, זה די נחמד כששואלים אותך "מלך העולם, לשים חריף"?
נחלת בנימין 61

מקום לא אהוב בעיר:

רציתי לכעוס (ובצדק) על ההזנחה של העירייה את דרום העיר, אבל אולי זה חלק ממה שהופך את האזור לאפשרי למגורים של אמנים ויוצרים. זה לא אמור להיות ככה, אבל זה כנראה מה שיש. במקום, החלטתי לכעוס על בעלי הדירות בעיר, שאילו היו מקום, היו בראש המקומות השנואים, ללא מתחרים.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
באוגוסט האחרוןנפטר עפרי גופר, מנהל תחנות המוזיקה של התאגיד, המורה הרוחני שלי, מעיין נובע של ידע, הדי.ג’יי הכי טוב שהכרתי ובעיקר חבר אמת. בדצמבר הפקתי ואצרתי מטעם התאגיד והתדר (זה הזמן להגיד תודה למאור ענבה אקא הקטיק, שבלעדיו כלום לא היה קורה)מופע מחווה לעפריבהשתתפות חבריו הקרובים ומוזיקאים רבים שאהב והעריך. מעבר להופעות המרגשות, הלב התרחב מכמות האנשים מכל קצוות עולם התרבות, שבאו להביע את אהבתם לעפרי, שהיה לאישיות וכישרון חד פעמיים בנוף המוזיקה הישראלית. כמה שהוא חסר.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אין ארץ אחרת",של באסל עדרא, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור. לא נתן לי כוח, תקווה או השראה, אלא סטירת לחי מצלצלת, שלפעמים זה מה שצריך.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרבות של סולידריות, הארגון היחיד לדעתי שמסתכל למציאות בעיניים ולא מבחין בין עוול לעוול.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אוטרקי, נדב שפיגל המוכשר שהוציא אלבום חדש בחודש שעבר. תמיד חכם, כנה ובעיקר לא מתפשר.

5. מה יהיה?
אסור לי לגלות.

• העיר שלי
• רדיו
• ענן בר
• תדר
• סביח
• ברקפסט קלאב
• פארק צ'ארלס קלור
• עפרי גופר

זה נכון, תל אביב החלה כמלכת הסביח. בראשית דרכו של המאכל העיראקי האהוב, השכנות היחסית מנומנמות שלנו עקפו אותנו. ראשית זו היתה גבעתיים עם הסביח המקורי, אחר כך היתה זו רמת גן ועובד עם הסו-קולד מנה הכי טובה בעולם. אבל תל אביב לא אמרה די. בסוף מלכות הסביח הגיעה גם אלינו – ב-1999 ליתר דיוק – וכשזה הגיע, זה היה נהדר, ופיזר סניפים ברחבי העיר.

זה נכון שאפי רז כבר לא עומד בסביח פרישמן ומכין את המנה המהודקת שלו, אבל הרוח הדקדקנית שלו עדיין שורה במקום, וסביח פרישמן עדיין מספק את מנה הכי מהירה, קלילה ומספקת – ועדיין יש להם את ההברקה עם הגבינה הבולגרית שמשדרגת את המנה. ארוחת צהריים מושלמת שאף פעם לא מאכזבת. כי מי מתאכזב מסביח? איך בכלל אפשר להתאכזב מחציל?

מנה מומלצת?קלאסי זה טוב ויפה, אבל אם אי פעם ניסיתם את מנת הקומפלט של פרישמן (34 ש"ח) – כולל תפו"א, גבינה בולגרית, חומוס, סלטים וכמובן חציל – יתקשה לוותר עליו.
יש אופציה לטבעונים?כמובן שתמיד אפשר לטבען סביח בהוצאת רכיב אחד (רמז: הוא שם את ה-ב' בבצה) אבל אם תרצו לגוון, דעו שיש גם מנת שניצל טבעוני בפיתה (40 ש"ח)
איך מזמנים?בוולטאובמשלוחה
ואם לא בא לי? אז אולי אתם מעדיפיםחלה ממלאת מהשומר? כי אם לא, עדיין יש עוד אופציות ברשימתהמשלוחים הכי טובים בתל אביבשלנו.

• מה מזמינים היום
• סביח
• פרישמן
• אפי רז

לא האמנו שבשלב כזה של המלחמה יהיו עוד מקומות שפותחים, אבל כנראה שהרעב מוצא דרך וסצינת האוכל התל אביבית ממשיכה בשלה. גם החודש מצאנו לא מעט מקומות מסקרנים ששווים את הביקור שלכם, גם אם לא תמיד את הכסף. אלו 8 מקומות חדשים שנפתחו בנובמבר וסיקרנו אותנו לטעום במיוחד, מדורגים בסדר יורד לפי מידת הסקרנות. רגע, מה זה הרעש הזה? אה סליחה, זה סתם הבטן שלנו.

>>האפי ויודע: 28 השעות השמחות הכי משתלמות במסעדות בתל אביב

1. JMT

רבות דיברנו על כמה חסר לנו קצת גיוון בכל הנוגע לאוכל אסייתי בעיר, והנה כמטה קסם צץ לו JMT (קיצור של JON MATTAENG, "טעים בטירוף" בקוריאנית), שמביא את האוכל הקוראני לרחוב הישראלי עם מזללה שלא רוצה להתחנף סתם כך לטעם הישראלי. תכינו את עצמכם לביבימבאפ עסיסי, טוקבוקי מוקרם, גימבאפ שזה סושי עם בשר והרבה גוצ'וג'אנג וקימצ'י. זה מה שאוכלים עכשיו, תתעדכנו.
לפרטים נוספים

2. צ'אקולי

כל הסימנים מצביעים שמדובר בלהיט עתידי, ואנחנו לא כאן כדי להתווכח עם המציאות. השף גיא גמזו פתח מסעדת ענק מעוצבת ומדוגמת על חוף הדולפינריום עם פינצ'וס, מונטדיטוס ואויסטרים ב-12 ש"ח, יינות ספרדיים וקוקטיילים מתוחכמים ממש על קו המים, וכל זה עם השפית ירדן שי (קפה אירופה לשעבר) וצוות מסעדנים מנוסים. עם 220 מקומות וגישה שאפתנית להפוך למקום הבא של הקיץ, כדאי למהר לתפוס מקום לפני שיתארך תור.
לפרטים נוספים

3. ירדנה

לא כל דוכן סביח שנפתח היה מצליח לסקרן אותנו לטעימה, אבל כאן מדובר במורשת משפחתית של ממש – בתור בן למשפחה שהקימה את סביח השרון המיתולוגי, יונתן קרמן נהג לקלף חצילים עוד כשהיה בגן, ועכשיו כשהוא הקים בשוק הכרמל מקום משלו, דוכן סביח על שם סבתו, אנחנו ממש מתים לטעום את הרמה וההיסטוריה. חוץ מזה, מקועקע לו סביח על פרק כף היד, והוא מבטיח "מנה שממיסה את הלב". נשמע טעים.
לפרטים נוספים

4. דרוזינגוף

אנחנו לרוב נגד מקומות עם משחק מילים כזה מזעזע בשמם, אבל האמת היא שקשה לעמוד בפני הריח שעולה מהפינה החדשה הזו בדיזנגוף. משלוח חם וטרי שמגיע מדי יום מדליית אל כרמל עם מיני־קישואים, חצילונים ופלפלים במילוי אורז, עלי גפן וכרוב ממולאים אורז ועשבי תיבול, מאפים דרוזים, מג'דרה ועוד תבשילים מתחלפים, ואיך לא – פיתה דרוזית. מה עוד צריך לומר? רוצו.
לפרטים נוספים

5. פסאדור

מסעדה מזן שחשבנו שנעלם מעל לפני תל אביב, ונשאר אי שם כזיכרון רחוק מאילת. אבל לא – מסעדת הפאסדור היא גרסה מודרנית של אותן מסעדות בשר אינסופיות עם מומחה בשרים שמזרים לאורך כל הערב חתיכות שונות ועסיסיות. אז נכון, אין פה רמזור ואכול כפי יכולתך כמו בימי "פאפאגיו", אבל נראה שהתפריט הקבוע מפוצץ מספיק (ובמחיר של 280 ש"ח לאדם, כדאי שיהיה), והבשר עצמו איכותי, מגוון וטעים לאורך כל הערב. חוויה מפעם שמחיה גם כאן.
לפרטים נוספים

6. טברנה דל מאר

בואו נוציא את זה מהדרך – זו הטברנה של טום אביב. תאהבו אותו, תשנאו אותו, זה מה יש. ואחרי זה יש את מה שטום אביב יודע לעשות – מסעדות מרימות מסוג האוכל הכיפי, כאשר הפעם הדגש הוא על מקום עם אלכוהול ואוכל פשוט ולא יקר, ואווירה שמרגישים בה בבית, עם מנות דגים ותוצרי שוק הכרמל שמסביב, והמון חיוּת. לטוב או לרע, זה מה שהוא עושה הכי טוב.
לפרטים נוספים

7. לה בארקה

"לא הבנתי למה בנאדם שרוצים לאכול דג כמו שצריך לארוחת צהריים, צריך להיפרד מחשבון הבנק שלו" הוא משפט שאנחנו תמיד רוצים לשמוע מבעל מקום חדש. וגם "רציתי להראות שיש גם פאסט פוד דגים איכותי שהוא לא רק פיש אנד צ'יפס". וגם שיש לו טייקאוף על כריך הבאליק אקמק הטורקי המפורסם, שווארמה דג ומחירים נוחים. פייר, היה חסר בעיר ספוט דגים קליל שכזה.
לפרטים נוספים

8. ALALI

לא נשקר, די מרתיע אותנו מקום שמתהדר ביוקרה כערך, ומתגאה במחירים יקרים, בפאסון וב"כמו בדובאי" – על אחת כמה וכמה בתקופה של צמצום. זה מרגיש דקדנטי ומוגזם, אבל גם אנחנו מוכנים להודות שמהבחינה הזו, זה רק ראוי שזה יהיה המקום שמשתלט על החלל של טופולופומפו. "ראינו בחו"ל מקומות מטורפים בממדים ובסטייל, עם תקרה גבוהה, רקדניות ושירות VALET, ואמרנו שכזה אנחנו רוצים" אומרים הבעלים, ומבטיחים תפריט פיוז'ן ים תיכוני, אווירת מסיבה והוצאות גדולות. אם זה הקטע שלכם, כנראה שעלהלי הוא המקום עבור זה.
לפרטים נוספים

• אוכלים שותים
• מסעדות חדשות
• סביח
• אוכל דרוזי