>> עמוד הפייסבוק המצחיק עד דמעות (ולפעמים קצת עצוב)"דיאלוג עם הכלבה"הוא מתכון בדוק לאסקפיזם מחויך, שמציג את העולם מבעד לעיניים של הולכות על ארבע, הכלבות פיץ' ורו. מאחוריו עומד אופיר ששון, תסריטאי, אנימטור וכותב סאטירה ("היהודים באים" עונה 4 וסדרת הרשת של כאן דיגיטל "סוף הדרך"), אבא לכלבה, חתולה ושני ילדים אנשים, שלאחרונה הוציא לאור את"רוּ עושה בלגן"(הוצ' דוב לדעת) – ספר ילדים על שגרת בוקר ושני אחים שמתארגנים לצאת למסגרות, אבל הכלבה שלהם רק רוצה לשחק ומפריעה במקלחת ובהתלבשות. את האיורים יצרה בת זוגו אורי אן חיל ששון, אנימטורית בתחום המשחקים ומאיירת ותיקה, והספר נכתב ואויר יחדיו על כלבתם רו, היורשת של פיץ׳ המנוחה, ועל ילדיהם הקטנים יערי (4) וים (8), גיבורי הספר.

>> סחר הוגן פמיניסטי והד מבאר קדומה // העיר של לורן מילק
>> כדור הרגעה במים וזיכרונות מניסיון כושל // העיר של לי גילת
>> פוטנציאל של יצירתיות ודיסוציאציה בים // העיר של תמרה מובשוביץ

1. שוק הכרמל

אורי אן:הכל שם בתנועה, חי ותוסס, תמיד כיף ללכת שם לאיבוד בין הדוכנים והסימטאות ולגלות מקומות חדשים טעימים ומעניינים או מקומות ותיקים שהספקנו לשכוח.
אופיר:מקום מפחיד מלא אנשים שכל הזמן זזים עליך. והולכים לאיבוד שם. ופעם הלכתי עם חבר ומצאנו מרק ראמן מעולה, זה היה כל כך חריף שברוך השם נהרגתי מספר פעמים ולא הרגשתי את הטעם של המרק הזה בכלל, וגם עד היום טעמים בכללי לא מרגיש. ריח נעים לפרקים.

2. בית רומנו

אורי אן:התדר ידוע בליין מוזיקלי מעולה, עם די.ג’ייז והופעות חיות שמכוונות לאוהבי מוזיקה אמיתיים. פיצה טעימה בטירוף ואנשים יפים. התדר הוא פלטפורמה ליוצרים, אמנים ומוזיקאים, מקום שמקדם תרבות אלטרנטיבית ונותן במה לקולות חדשים ולא שגרתיים.
אופיר:אני לא חושב שצריך הרבה יותר מפיצה מעולה וענקית, אווירה נהדרת ומלא מובטלים בשביל להרגיש טוב.
דרך יפו 9 תל אביב

3. חוף צ'ארלס קלור

אורי אן:אחד החופים היפים והנעימים בתל אביב. משלב בצורה מושלמת בין טבע, עיר ואווירת חופש אמיתית.
אופיר:היינו שם עם פיץ׳ כשהייתה צעירה עם רגליים בריאות נהדרות והיא רצה איתנו, ולראשונה ראתה את הבעלים שלה נכנסים לים, וברוך השם נתקפה חרדה וטסה לתוך המים להוציא אותנו החוצה. מבחינתה הצילה אותנו, כשבתאכלס היא שרטה אותנו בכל הגוף, בכל בכל הגוף, והצילה אותנו מכלום. אהובה מושלמת.

4. אסופה

אורי אן:עיצוב ישראלי מקורי, חנות שהיא פנינה אמיתית למי שאוהב עיצוב, סטייל ואווירה עם סיפור. מדובר במקום שמצליח לשלב בין אסתטיקה מוקפדת לבין חום ואופי מקומי, בדיוק כמו שוק הפשפשים עצמו. תמיד יש שם את הדברים הכי יפים לבית, אבל הכי חשוב: יש להם את פרויקט הדגל של הגדה של פסח, כל שנה אפשר לקנות מהמם מהדורה מאוירת חדשה עם מאיירים חדשים (כל שנה), וכל שנה העיצובים פשוט מרהיבים.
אופיר:מקום יפה דברים יפים.
נחמן 2 יפו (שוק הפשפשים)

5. מעדניית יום טוב

אורי אן:מעדניית יום טוב מצליחה לשמור על האופי המסורתי שלה, ובו בזמן להישאר אהובה ורלוונטית.הייתי פותחת את הבוקר (יש שיגידו צהריים) בירידה מהדירה בחלוצים-לוינסקי, הולכת כמה צעדים למעדניית יום טוב, אוספת כמה מצרכים – בין היתר כמות לא סבירה של זיתים – וחוזרת לאכול ארוחה במרפסת המתפוררת.
אופיר:אני כשגרתי בתל אביב הייתי פותח את הבוקר עם הוודקה הזאת של הקיוסקים ורדבול, וככה שותה את זה בחוץ באזור של מוסכים. ולא היה לי את החוויה של מעדניית יום טוב. וחבל.
לוינסקי 43 תל אביב (שוק לוינסקי)

מקום לא אהוב בעיר:

פעם כשאופיר היה קטן הוא איחר להופעה עם חבר, כי החנה בדיזנגוף סנטר ולא הצליח לצאת משם במשך 28 דקות, והתחיל לבכות ולהתחנן לאלוהים שיוציא אותו משם. הטוויסט הוא שזה קרה לפני חודשיים והוא בן 42.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לכם את הראש או פתח לכם את הלב?
למשפחה: ההצגה "על עלה ועל אלונה", שמבוססת על הספר של אתגר קרת ושירה גפן – הפקה קסומה ויפהפיה שעובדת על כל החושים, בעיקר כשהיא מגיעה כחלק מהפרויקט "מקומות שמורים". בשביל הגדולים – נוגה ארז, היא ובעלה מעניקים במתנה מוזיקה אמיתית מקורית מבוצעת בעושר בועט ונהדרת. שני אנשים כה מוכשרים ומוצלחים וטובים, קחו את אופיר לעשות לכם קליפ באנימציה.

איזו יצירה נתנה לכם כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אופיר:"אקס מן 97". אין הרבה דברים יקרים בתקופה זו כמו היכולת האמיתית לברוח, כשאתה חש חוסר אונים מול מציאות מזוויעה. "אקס מן 97" היתה חוויה נוסטלגית ועדכנית מושלמת של אנימציה נהדרת, סיפור מושלם והרבה אושר לילד שבפנים.
אורי: "מד מן". ג׳ון האם. תמיד.

לאיזה ארגון או מטרה אתם ממליצים לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אצלנו בבית לחיות יש משמעות במקום מאוד גדול, אז כמובן תמיד נמליץ על העמותות שעוזרות לבע"ח – חוות השאנטי, החתוליה ואביהו שרווד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ניר ברגר, בן הזוג לכתיבה של אופיר בהרבה פרויקטים, כולל "היהודים באים" ו"סוף הדרך" שיצרו יחד. הוא אדם אלוהי בטוב ליבו ומבריק.

מה יהיה?
מזעזע לעוד איזה חצי דור ואז עלייה למעלה למי שנשאר.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• שוק הכרמל
• בית רומנו
• תדר
• פארק צ'ארלס קלור
• אסופה
• מעדניית יום טוב
• דיזנגוף סנטר

>> מיטל כץ מינרבו (כדאי שתעקבו) היא אמנית רב-תחומית ומעצבת, נולדה בישראל, גדלה בוונצואלה וחזרה לארץ ב-1995. בימים אלה היא מציגה במוזיאון רמת גן את תערוכתה "עבודת שדה", מיצב רב-שכבתי יפהפה הקלוע כולו בטכניקת ראטן מסורתית ופורש גן שנוצר ביד נשית: עצים, פרחים, פירות וספסל. התערוכה מהדהדת יוזמות פורצות דרך של נשים חלוצות בתחום הבוטני, וכץ-מינרבו מנכסת את הפרקטיקה הגברית של רישום בוטני ומייצרת לקסיקון צמחים נשי מומצא.אתם רוצים לראות את זה.

>> חוויה שמכווצת את הבטן ומענגת באותה נשימה // העיר של הדס גלזר
>> מסיבות לא לגילי ומקום להרגיש בו לא לבד // העיר של נתלי רשבסקי
>> אסופת זיכרונות מתוקים מהולים במי ים מלוחים // העיר של רוני ידידיה

1. חוף צ'ארלס קלור

ספציפית בין 8 ל-10 בבוקר. אני שוחה בים כמה שאני יכולה בכל עונות השנה. הים מנחם אותי כמו תרופה.

2. פארק החורשות

אני מטיילת בו עם הכלבה שלי כל יום, ויש שםבית קפה חדש דנדש, "קפה מצפור". כולי צפיה שיצליח להתבסס ולבנות אג'נדה מעניינת. הקפה בסדר גמור.
>> מצפור // הינריך היינה 19 תל אביב

3. הגן הבוטני

פיסת גן חלומי ומפתיע בדרום העיר.

4. כנסיית פטרוס הקדוש

הכנסייה שבפארק החורשות, על שם השליחים הקדושים פטרוס ופאולוס וטביתא הצדיקה. הכנסיה נוסדה בשנת 1888 בנוכחות הדוכסית הגדולה אליזבת פיודורובנה והדוכסים הגדולים סרגיי ופאבל רומנוב (יש לי חולשה לכל מה שקשור למשפחת רומנוב, מבחינתי זה חלום שהתגשם).

5. קריית המלאכה

שם מתרכזים כל תחומי החיים: מסעדות, הופעות, גלריות, מרכזי תרבות, חנויות ומה לא. זאת עיר קטנה בתוך תל אביב. יש בה גם צדדים אפלים והם חלק מהאופי של המקום.

מקום לא אהוב בעיר:

גינת לוינסקי הפכה למקום אפל למדי. בגלל בניית הרכבת הקלה שלא נגמרת, נווה שאנן ורחוב סולומון הפכו מקומות למפחידים ממש גם ביום, ועוד יותר כשיורד החושך. מתרחשת שם תופעה שראיתי בעוד מקומות בעיר והיא שבערב יש רק גברים ברחוב. זה לא היה ככה. בעבר הרגשתי נוח להסתובב בעיר בכל שעה. היום זה לא קורה, בניית רכבת הקלה יוצרת אזורי בניה נטושים וסמטאות צרות וחשוכות. ביחד עם זה, כמות חסרי הבית והג'אנקיז גדלה, כל מקום הוא בית בשבילם וכל פינה חשוכה היא אתר לצריכת סמים. דרום העיר כבר היה במצב יותר טוב. ההתדרדרות ניכרת.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מאז שהתחילה ההפיכה המשטרית, הראש שלי לא מסודר. מהשבעה באוקטובר 2023, הבלגן נהיה מורכב יותר. האירועים שסידרו אותי היו רגעיים וקטנים מאוד. לא מצליחה ליהנות. אני חושבת שמה שסידר אותי ונתן לי תחושה שאני לא לבד היו ההפגנות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אמנם אני אמנית פלסטית, אבל מקורות ההשראה שלי הם קולנוע וטלוויזיה. כמו שאמרתי קודם, בשנתיים האלה אירועים קטנים עודדו אותי. הסרט "ימים מושלמים" של וים ונדרס עזר לי למצוא את השגרה שאיבדתי בגלל המלחמה ולימד אותי כמה השגרה חשובה כדי להתחבר מחדש לאנושיות ולעצמי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני ממליצה לתרום לארגונים ומטפלות.ים שתומכות בנפגעי פוסט טראומה. ארגונים ומטפלותים המקדמות מחקר של טיפול באובדנות, בעיקר של חיילים. יש גם את ארגון "בואו" לנפגעי העוטף. ולא פחות חשוב ארגון"בדרך להחלמה"המתאם הסעות מתנדבים של ילדים פלסטינים חולי סרטן מהמחסום אל בית החולים. אותו ארגון נדיב הסיע את אבי קצת אחרי שבעה באוקטובר מביתו לקבלת טיפולי הקרנה בבית חולים במשך חודשיים. אני אסירת תודה למתנדבותים המדהימות האלה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני מרימה לשמרית המהממת, שמנהלת את תהליכי האימוץ של הכלבים והחתולים באגודתצער בעלי חיים ברחוב הרצל. לפני שנה אימצנו כלבה ששנתה את חיינו. "לאב" שמה והיא חירשת. שמרית ידעה מהרגע הראשון שאנחנו המשפחה שלה וליוותה אותנו במסירות. את לאב הבאינו בשביל שתרים לילדים שהיו גמורים אחרי שבעה באוקטובר. מאוד מהר הבנו שגם אנחנו המבוגרים היינו צריכים אהבה ונשיקה עם אף רטוב. אז תודה לשמרית שהרמת לנו את החיים, עכשיו תורינו להרים לך!!! לכו לאמץ!!

מה יהיה?
אני אופטימית ולא מתייאשת. אני מאמינה באופן מוחלט שמחשבה יוצרת מציאות. אז אני עובדת על זה חזק! יהיה טוב!!!

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• מוזיאון רמת גן
• פארק צ'ארלס קלור
• קריית המלאכה
• פארק החורשות
• הגן הבוטני
• כנסיית פטרוס הקדוש

איך יודעים שהקיץ בא, אפילו שמזג האוויר משוגע? כמו בכל שנה, פסטיבל תל אביב Eat, בשיתוף מועדון "חבר" ובהפקת עיריית תל־אביב-יפו, נוחת בפארק צ'ארלס קלור ומבשר את פתיחת העונה החמה. שמות נוצצים מעולם הקולינריה יתייצבו על הדשא ויאכילו את הקהל הרעב במנות קטנות וסקסיות, שמייצגות את כל מה שטוב ויפה (וטעים) בישראל.

>> היסטריה: קוקו נקו פותחים בית פנקייק יפני. ועוד חדשות אוכל
>> יאללה בונז'ור: מקדש המאפים במלון אלקונין הוא בית הקפה שחיפשנו

את הנבחרת פותח חיים כהן האחד והיחיד, שיתייצב כהרגלו בחזית הדוכן של מסעדת דיקסי ויגיש כריך אנטרקוט עם גבינה סקנדינבית מותכת, קוביות הום פרייז חמאתיות-חריפות וכנפיים. שף אסף גרניט יצטרף לראשונה לפסטיבל, יארוז את הצוות ויגיע לתל אביב עם מנות איקוניות של ה"מחנה", שיחסכו לנו נסיעה לירושלים.

אהרוני יהפוך קציצות בדוכן המבורגרים וצ'יזבורגרים מושחת, וירים שלוחה כשרה של פופקורן העוף המפורסם שלו. שף גיא גמזו (צ'קולי, הלנה) יחזיר לפעילות כמדי שנה את מזללת NUNUNU, ויכניס לתוך לחמניות חלב רכות בשר בקר מפורק, שרימפס קצוץ ברוטב לימון קרמי ומק אנד צ'יטוס מושחת, מוגזם ומופרע באופן שאי אפשר להפסיק לנשנש.

היישר מ"בוא לאכול איתי" יגיע שף שחף שבתאי, שיגיש גרסאות כשרות לקריספי נאגטס, המבורגר אינדונזי ומנות דגל נוספות ממסעדת פופ אנד פופ. רחל בן אלול תביא לפארק את הכריכים העצומים משרונה מרקט, האסיאתית האהובה ניני האצ'י תציע פאד תאי, גיוזות, סושי צמחוני מגולגל במקום ועוד, ובדוכן של מקסיקנה תוכלו לנשנש נאצ'וס, טאקוס, צ'ילי קון קרנה וצ'ורוס. את הנציגות התל אביבית סוגר שת"פ חד פעמי בין רשת אגאדיר למסעדת נאם, שיטיס את ההמבורגרים של האחת היישר למזרח הרחוק של השנייה.

אם אתם עכברי עיר (תל אביב כמובן) וממעטים לצאת למקומות אחרים לחפש הרפתקאות קולינריות – בפסטיבל הן יגיעו עד אליכם, ובכמות שומטת לסת. אבי לוי מירושלים יביא לפארק מופלטה אנטריקוט, חלת שניצל עם מטבוחה ועוד מנות עסיסיות ממסעדת המוציא, והקולגה זכאי חוג'ה יערבב קערות פוקי צבעוניות עם סלמון אפוי, יגלגל נאמס פרגית בחסה וימלא לחמניות באן אווריריות בבשר אסאדו מפורק ואיולי יוזו.

כוכב הרשת תומר תומס יככב עם סיגר עגל, כריך אסאדו מפורק, כריך בריסקט ושווארמה כרובית לצמחונים שבינינו, בשעה שהחבר'ה מפיטמאסטר ירימו שואו מעשנות עם פויקה אנטריקוט, צ'וריסוס מעושנים ונתחי בשר סקסיים. ממסעדת רובידה במזכרת בתיה יגיע שף עמוס חיון עם דגי ברמונדי לפיש אנד צ'יפס וכריך דייגים, ושלומי בן שלום יעצור לרגע את שירות המילואים הארוך שלו ויביא ממסעדת פלומינו הירושלמית פסטה ריגטוני בקרם פיסטוק ופיצה נאפוליטנית פריכה ולוהטת.

מוכנים לעוד? כי הרשימה ארוכה ברמת גם אם נצום שבועיים לא נצליח לטעום הכול. הקונדיטורית אור שוקרון תגיע מהעוטף עם קינוחים מיוחדים ויצירות מתוקות שמעמידות את הדרום בתור, מתחם ענק של אגריפס סטריט יצלה לנגד עיניכם נקניקיות בשרניות, במתחם של טירת צבי יגישו לכם בשרים ובירה בקומבו חסר תקדים, ובדוכן של שגרירות אזרבייג'ן ומועצת התיירות של אזרבייג'ן תוכלו לקפוץ לרגע לחו"ל מבלי לעבור בנתב"ג. אוכל דרוזי מהצפון ומתחם פוד טראקס, אזור סטריט פוד, ויטרינת מתוקים של פנינה פאי האשדודית, מופלטות מלוחות ומתוקות, קיורטוש וכנאפה אלואדי המעופף שובר הטיקטוק – כולם יגיעו במיוחד לאירוע, שבכל שנה מושך רבבות אכלנים סקרנים מכל הארץ ותוקע את התנועה בעיר.

את משבצת הדובדבן שבקצפת מאייש השנה נינג'ה, מותג מכשירי הבישול הגאוניים, שיקים לראשונה מסעדה וגלידריה. עומר מילר, קובי אדרי, גל זהבי, יונית צוקרמן וליאור קוקה ייצאו לשם כך מהמדיה החברתית, יתחככו בקהל ויכינו מנות חמישה כוכבים מטורפות. ולא פחות חשוב: גם השנה משתף הפסטיבל העירוני פעולה עם מועדון "חבר" כדי להצדיע למשרתי הקבע, גמלאי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם – לחבק ולחזק ובעיקר לחבר אותם לעורף, למפוני הצפון והדרום ולגיבורי העוטף. העמיתים ייהנו מהטבות בלעדיות ואטרקטיביות, החל משוברים מוזלים לדוכנים במחיר 15-25 ש"ח למנה (כולל תורים ייעודיים) ועד למתחם "חבר" VIP ובו אזורי ישיבה, בר, עמדות צילום ופודטראק לקינוחים מהדרום.

תושבי העיר מחזיקי ומחזיקות דיגיתל יצ'ופרו גם בהטבה קטנה: נרשמים מראש ביישומון דיגיתל שלי, מגיעים לעמדת דיגיטל בפסטיבל, מציגים את אישור ההרשמה ומקבלים שובר פיזי למימוש 10 ש"ח הנחה באחד מדוכני המזון (ההטבה אינה תקפה בדוכני השתייה והאלכוהול). כל השאר מוזמנים לקנא ואז לגשת לאחד הדוכנים ולזלול עוד משהו טעים ומנחם.
פסטיבל תל אביבEat,פארק צ'ארלס קלור,שני-חמישי (19-22.5), 18:00-23:00

• אוכלים שותים
• תל אביב Eat
• פארק צ'ארלס קלור
• עיריית תל אביב

>> דניה ויינר היא אמנית שחזרה אלינו לא מזמן מברלין, והיא משתתפת בתערוכה "מקומית" לרגל שנתיים לפתיחת הבית לאמנות ביד אליהו, ומציגה אסופת יצירות של אמניות תושבות דרום מזרח העיר.הבית לאמנות ביד אליהוהוא מרכז עירוני ייחודי של עשייה ופעילות אמנותית-תרבותית שהוקם ב-2023 על ידי עיריית תל אביב-יפו. יש בו מערכת עשירה של חוגים, קורסים וסדנות מקצועיות לכל הגילאים, אותם מדריכים יוצרים ויוצרות מהטובים בעיר. הבית לאמנות הוא גם בית לקהילת האמניות והאמנים בעיר – מקום ליצירה, למפגש, להעמקה, להשראה והעשרה ולשיתופי פעולה.

>> גינה של אהבה מפעם וחנות שעושה צמרמורת // העיר של אורין יוחנן
>> המקום הכי סודי ושדרה להרגיש בה בת 14 // העיר של לוטוס אתרוג

1. בית הבד

בית הבד הוא חלל עבודה שיתופי לאופנה וקהילת מעצבים, מקום שמאפשר ליוצרים ולתופרים (גם לא מנוסים כמוני) להגיע ולעבוד בחלל באופן עצמאי ולהשתמש בכל הציוד המקצועי שיש במקום. הוא ממוקם בדרום העיר ליד גן החשמל בבניין יפהפה לשימור. החלל עצמו מעוצב ומשופץ ברוב טעם, ואביגיל שהיא בעלת המקום היא הרוח החיה מאחורי המקום הנהדר הזה וגם מישהי שכיף פשוט לשבת איתה לקפה. אני למשל מתכננת לתפור שם שמלה מבד שאכין בעצמי, משהו שלא אצליח לעשות ללא עזרה והנחייה מקצועית.
דרך בגין 10

כשהמציאות בחוץ הפכה להיות כל כך מאתגרת, העשייה והאווירה בבית הבד הצליחו לשמור עלינו שפויות ואפילו שמחות. אולי גם אתכם…

Posted by ‎בית הבד – חלל עבודה שיתופי לאופנה‎ onFriday, March 21, 2025

2. הבית לאמנות יד אליהו

ליד אליהו עברתי באוגוסט 23', קצת לפני שהמלחמה פרצה וישר אחרי ארבע שנים בחו"ל. את הבית לאמנות הכרתי כשהתחלתי להעביר שם סדנאות ציור. זה הפך למקום מפגש עם תלמידים, שכמוני, ביקשו לעשות איזשהי פאוזה ולהתנתק לכמה שעות מכל הטירוף שקורה סביבנו, להתאוורר, לצייר וללמוד דברים חדשים. פגשתי אנשים מדהימים שאחרת לא הייתי מכירה וזה כיף גדול להכיר קצת יותר טוב את האנשים שאני בדרך כלל רק חולפת על פניהם ברחוב ולגלות שיש לי איתם שפה משותפת. חוץ מזה נפתחה שם עכשיו תערוכה בשם 'מקומית', תערוכה מעניינת שמציגה עבודות של אמניות שמתגוררות בשכונה ובכללן אני, באוצרות ריקי אלקיים, בואו לראות!
מונש 1

3. חוף צ'ארלס קלור

לפני כמה שנים גרתי בלב העיר, ברחוב גרוזנברג. בתקופה ההיא חוף צ'ארלס קלור וכל איזור הטיילת משם לכיוון יפו הפכו למקומות שאני הולכת אליהם בשביל להתאוורר, לנשום אוויר ים או לשחות. עכשיו אני כבר לא גרה באיזור אבל זה נשאר החוף האהוב עליי ועל ילדיי. בכלל באופן כללי אני מעדיפה לשוטט ברחובות ובטיילת באיזורים שאני אוהבת, וזו הדרך שלי להתאוורר ולהירגע קצת מהמתח של היום יום.

4. הפסל של אורי קצנשטיין ברחוב הרכבת

טוב, זה לא ממש מקום אלא פסל, אבל באמת שזה פסל מאוד אהוב ומשמח. זה ממש כיף לפגוש במרחב הציבורי עבודות אמנות שאני כל כך אוהבת, ואם אני עוברת באיזור אני אוהבת להתעכב ליד הפסל, לעצור ולהגיד לו שלום. אני ממליצה לכל מי שגר באיזור או עובר שם ללכת לראות אותו. יש לנו לפעמים נטייה להתעלם מדברים כאלו כשהם פשוט נעלמים לנו במרחב ונהפכים שקופים, אבל זה פסל נהדר ומאוד טקטילי שפשוט ניצב שם באמצע העיר וכולם יכולים לחוות ולהתרשם ממנו בלי לשלם על כרטיס למוזיאון,וזו בחירה נהדרת למקם אותו שם.

5. פארק החורשות

גדלתי במושב וגרתי כמה שנים בברלין, עיר שמלאה בפארקים ממש בכל שכונה, ואני אוהבת טבע ואוהבת לעשות הליכות ארוכות. בתל אביב אני אמנם גרה בשכונה שנחשבת יחסית ירוקה, ובכל זאת חסרים לי פה מרחבים וטבע ירוק לשוטט בו. את פארק החורשות הכרתי לא כזה מזמן, פארק באמת יפה שממוקם באיזור לא הכי של העיר ודי מפתיע לגלות שהוא שם. מקום מומלץ לפיקניק או בילוי עם הילדים בסופ"ש, מובלעת ירוקה בדרום העיר.

מקום לא אהוב בעיר:

המקום שאני הכי הכי אוהבת בעיר הוא הסטודיו שלי, והמקום שאני הכי לא אוהבת בעיר זה האיזור בו הסטודיו ממוקם, שזה באיזור רחוב סלמה והר-ציון. אני מניחה שכל מי שגר בעיר מכיר את האיזור הזה כאיזור שהוא בעייתי בעיקר בלילות, והייתי רוצה לראות את האיזור הזה יותר מטופח, יותר נקי ויותר בטוח בלילות, עם יותר השקעה בתשתיות מבחינת העירייה. זה איזור שגם חסרים בו שטחים ירוקים, גם יש בו בעיית זיהום אוויר ולכלוך, וגם חוסר בביטחון אישי וזה מצב שנמשך שנים ארוכות והגיע הזמן שיהיה שם איזשהו שיפור.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יש במוזיאון תל אביב תערוכה של אבי סבח, תערוכה מאוד יפה שכאילו משגרת את הצופה לזמן ולמקום אחר. אמנם אלו ציורים שאפשר להגדיר אותם כקודרים, ובכל זאת התחושה שהם מייצרים נתנו לי רגעים של שקט פנימי, של יופי וניתוק מהמציאות ומהחוסר יציבות שמסביב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
טוב זה סובייקטיבי לגמרי, אבל אני אענה שהדפס של דירר משנת 1512 בשם "Christ in Limbo", ואני לא ארחיב.

אלברכט דירר, "Christ in Limbo"

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל מה ומי שעוזרים לתושבי העוטף והצפון.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני לא יודעת בקשר לאדם ספציפי, אבל הייתי רוצה להרים לכל מי שעוסק ועוסקת בחינוך בתקופה הזאת. זו תקופה לא פשוטה ואני מעריכה את כל מי שפועל לייצר מסגרת בטוחה שנותנת קרקע יציבה לילדים ולילדות שגדלים בתוך הכאוס הזה.

5. מה יהיה?
אני לא יודעת, אבל אני מקווה שיהיה יותר טוב.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• יד אליהו
• פארק צ'ארלס קלור
• פארק החורשות
• פסלים בתל אביב

עידן בן-טל הוא איש רדיו ועורך מוזיקלי, מפיק מוזיקלי ודי.ג'יי, שידר בגלי צה"ל וגלגלצ ועד לאחרונה ערך והגיש את רצועת המוזיקה האלקטרונית היומית "משמרת חצות" בכאן 88. לשעבר המנהל האמנותי של ה"רפי" בתדר וחלק מצוות התוכן של מתחם. בקיצור, אושיית תרבות כלבבנו, ואין לו שום דבר לקדם וליחצן כרגע חוץ מאהבה לעיר ולמקומותיה. אז זהו.

>> רחם מתחת לאדמה וגג לנשום בו היפהופ // העיר של דוד בן ארזה
>> חנות צעצועים להיקבר בה ובר לחימום הלב // העיר של מאיה קניג

1. ענן

הענן הוא הבר שלא ידענו שאנחנו צריכים. תשומת הלב לפרטים הקטנים – מהסאונד, העיצוב וסלקשן התקליטים המצומצם אך מדויק, לצד אווירת הנונשלנט הייחודית, הופכות אותו לבר שמרגיש כמו סוד כמוס והמקום הכי חם בעיר בעת ובעונה אחת – מינימום פוזה, מקסימום וייב. בנוסף, נפתח לאחרונה "קפה ענן" של נועם אוחיון שפועל בשעות היום במקום, ונותן עוד סיבה טובה לצאת מהבית גם בבוקר.
רענן 36

2. תדר

לא נראה לי שיש צורך להציג את התדר או להסביר את חשיבותו לעיר בעשור, עשור וקצת האחרונים. עבורי, אנשי התדר, ובראשם וולטר ולאחר מכן אור מגל, היו מהראשונים שהאמינו בי ונתנו לי הזדמנות לבטא את עצמי ואת הדברים שאני מאמין בהם אומנותית – מתקלוטים ברדיו, ברומנו ועד כמובן ה"רפי" שאותו גם ניהלתי אומנותית, ולנצח יהיה לו מקום מיוחד בליבי. בתדר תמיד היה ברור, שהתוכן והאמנות מגיעים לפני השיקולים המסחריים, לא דבר מובן מאליו לעסק בכל מקום, ובמיוחד לא בישראל באקלים התרבותי והפוליטי הנוכחיים.
דרך יפו 7

3. פארק צ'ארלס קלור

כשגרים בישראל, ובמיוחד בתל אביב, נוטים לקחת את קיומו של חוף הים כמובן מאליו. כשגרתי תקופה מסויימת בברלין הבנתי עד כמה הנוכחות של הים חסרה לי. כשחזרתי לארץ, הבטחתי לעצמי שאלך לים כמה שיותר ושלעולם לא אקח אותו שוב כמובן מאליו. די מהר הבנתי שאולי החול והשמש הקופחת הם לא בדיוק כוס התה שלי. כפשרה, אני משתדל ללכת לצ'ארלס קלור ולשבת על הדשא מול הים, בעיקר בזמן השקיעה. זה לא מחייב, בקיץ הרבה פחות חם מבכל מקום אחר בעיר, וחובי האישי לים ולמצפוני משולם.

4. הברקפסט (לשעבר)

המקום שלפני יותר מעשור גרם לי להתאהב במוזיקה אלקטרונית, והראשון שנתן לי במת תקלוט. למרות שהייתי במועדונים ובפסטיבלים הכי גדולים בעולם, המסיבות בברקפסט של תחילת-אמצע העשור הקודם, ביניהן הלייטר (הליין של עפרי גופר, ניב הדס, עידית פרנקל ובנג'י), יהיו לנצח המסיבות הכי טובות בעולם ולזיכרון מתל אביב מסויימת שלא תחזור.
רוטשילד 6

5. סביח השרון

בתור כפר סבאי מלידה שנהג לאכול בסניף המקורי, הביס בפיתה שלא נקרעת לעולם תמיד יזכיר את הבית. בנוסף, זה די נחמד כששואלים אותך "מלך העולם, לשים חריף"?
נחלת בנימין 61

מקום לא אהוב בעיר:

רציתי לכעוס (ובצדק) על ההזנחה של העירייה את דרום העיר, אבל אולי זה חלק ממה שהופך את האזור לאפשרי למגורים של אמנים ויוצרים. זה לא אמור להיות ככה, אבל זה כנראה מה שיש. במקום, החלטתי לכעוס על בעלי הדירות בעיר, שאילו היו מקום, היו בראש המקומות השנואים, ללא מתחרים.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
באוגוסט האחרוןנפטר עפרי גופר, מנהל תחנות המוזיקה של התאגיד, המורה הרוחני שלי, מעיין נובע של ידע, הדי.ג’יי הכי טוב שהכרתי ובעיקר חבר אמת. בדצמבר הפקתי ואצרתי מטעם התאגיד והתדר (זה הזמן להגיד תודה למאור ענבה אקא הקטיק, שבלעדיו כלום לא היה קורה)מופע מחווה לעפריבהשתתפות חבריו הקרובים ומוזיקאים רבים שאהב והעריך. מעבר להופעות המרגשות, הלב התרחב מכמות האנשים מכל קצוות עולם התרבות, שבאו להביע את אהבתם לעפרי, שהיה לאישיות וכישרון חד פעמיים בנוף המוזיקה הישראלית. כמה שהוא חסר.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אין ארץ אחרת",של באסל עדרא, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור. לא נתן לי כוח, תקווה או השראה, אלא סטירת לחי מצלצלת, שלפעמים זה מה שצריך.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרבות של סולידריות, הארגון היחיד לדעתי שמסתכל למציאות בעיניים ולא מבחין בין עוול לעוול.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אוטרקי, נדב שפיגל המוכשר שהוציא אלבום חדש בחודש שעבר. תמיד חכם, כנה ובעיקר לא מתפשר.

5. מה יהיה?
אסור לי לגלות.

• העיר שלי
• רדיו
• ענן בר
• תדר
• סביח
• ברקפסט קלאב
• פארק צ'ארלס קלור
• עפרי גופר