כזה עוד לא היה לנו: לאורך כל חודש יוני יתקיימו במועדון הדאנג'ן אירועי תרבות ואמנות ששמים במרכז את עולם הפטיש והסאדו מאזו. תחת הכותרת "פסטיבל פטיש פרינג'" יציגו יוצרים ויוצרות ישראלים את יצירותיהם ברחבי המועדון, ויתארו צדדים שונים וחוויות אישיות מעולמות הפטיש. בין האירועים השונים לאורך החודש, תועלה הצגה ויתקיימו תערוכות ייחודיות ומקוריות.

בין האירועים תוכלו למצוא, למשל, את ההצגה המקורית "במרתף" מאת מאת דיצה כספי אלגר (ישראל) ורונן אלטמן קידר (גרמניה). ההצגה מגוללת את סיפורו של במאי שמנסה להעלות את יצירת חייו ומחפש אחרי האישה-המוזה שאיבד אי שם בדרך. שחקן ושחקנית, שמוכנים לעשות הכל כדי להוכיח את עצמם, נכנסים איתו לחדר החזרות – ומשם ניתן לדמיון שלכם להפליג.

תערוכות האמנות שיוצגו במועדון במהלך החודש יכללו את ״ציור ותשוקה בעולם הבדס״מ״ של האמנית הירושלמית בתשי פולק. התערוכה תכלול ציורים מתקופות חיים שונות שלה, בהן תקופות חלשות, פרועות, פגועות ודומיננטיות, שבהן הקושי בהשראה פגש את התשוקה הפנימית ליצור, והאחרונה היא שניצחה; אחריה תציג האמנית יונית פל ״Pixel Fetish״ שבה תציג עבודות שיצרה באמנות פיקסל חדשנית.

עוד יתקיים במהלך החודש ערב לנשים בלבד תחת הכותרת ״על אמנות ודימוי נשי בעולם של ניגודים״ ובו הרצאה של הסופרת תמר רובין, מחברת הרומן "אדום חזק מאוד". חשוב להזכיר כי כניסה לכל אחד מהאירועים הנ"ל מקנה לכם כניסה להמשך הערב במועדון הדאנג'ן, שיכלול, נו – אתם יודעים מה קורה שם.

במהלך חודש יוני, מועדון הדאנג'ן, הארבעה 10.לפרטים והזמנת כרטיסים

• ❤ תרבות
• סקס
• פרינג'
• פטיש
• BDSM
• תיאטרון
• אמנות
• מועדונים
• הדאנג'ן

סצנת חיי הלילה של תל אביב רוחשת ורוגשת. כלומר, קיבלתי אלף ווטסאפים. מי זה. מי זה. מי זה. כבר יותר מ-24 שעות שכל "הדמויות המאוד מוכרות" בסצינת חיי הלילה של תל אביב נמצאות בבונקר. בעלי מועדונים, די.ג'ייאים בכירים, בעלי ברים גדולים, יזמי מסיבות בולטים – כולם חשודים עכשיו. מעל כל אחד ואחד מהם מרחפת ביממה האחרונה עננה שחורה ומכוערת, וסביב כל אחד מהם מרחף סימן השאלה: האם זה האיש שיש לו "מקום של כבוד בין אלון קסטיאל לגואל רצון"? את מי הולכת אילנה דיין לצלוב ב"עובדה" כעבריין מין סדרתי לכאורה שפגע בעשרות נשים בעיר? וואי וואי, הלך על חיי הלילה של תל אביב.

הציוץ של חן ליברמן ביום שלישי לא הותיר הרבה מקום לספקות: "הסיפור הזה נמצא ממש מתחת לפנסים המהבהבים של חיי הלילה של תל אביב. הוא אחד האנשים הכי מוכרים בסצינה ומה שקורה בדירה שלו ושל החברים שלו, במשך שנים, לפי עדויות של עשרות נשים, נותן לו מקום של 'כבוד' בין אלון קסטיאל להרמון של גואל רצון"; קשה שלא להבין מתוך הדברים כי מדובר באחד האנשים הכי מוכרים בסצנת חיי הלילה. אז ביררנו. עשינו כמה טלפונים. הרצנו ווטסאפים. ותראו איזה קטע: זה ממש לא אחד האנשים הכי מוכרים בסצנת חיי הלילה.

התחקיר של חן ליברמן וגילית קוזבה יהיה בוודאי חשוב ומצוין, היכולות העיתונאיות של ליברמן הולכות ומשתבחות, ולפי הפרומו לבדו אפשר להבין את היקפה המזעזע של הפרשה, שמצטייר כאחת מפרשיות הניצול והפגיעה המינית ההמוניות והמחרידות בתולדות המדינה. אבל יש קאץ': האדם החשוד באותם מעשים מוכר בכלל כדמות בולטת מאוד בסצנת הפטיש הישראלית. והפער הזה בין "סצנת חיי הלילה של תל אביב" ל"סצנת הפטיש של ישראל" הוא פער דרמטי, עובדתי, שמשנה את כל הפוקוס של מסגור הסיפור בציוץ.

לא נחשוף כאן את שמו של החשוד המרכזי בפרשה, למרות שאחרים ערכו את אותם בירורים ושמו כבר גלוי ברשתות החברתיות, אבל זה לא מישהו שרקדתם לצדו באחת ממסיבות הטכנו הלוהטות בעיר וגם לא מישהו שעשה איתכם צ'ייסרים בקוקטייל בר טרנדי, וגם אם כן – לא היה לכם שמץ של מושג מי הוא. בסצנת הפטיש, שחלקה אכן מתרחש בלילה, הוא בהחלט כוכב. יתכן שיש ברחבי המדינה לא מעט אנשים שמדמיינים את לילות תל אביב כמסיבת סאדו-מאזו מתמשכת לפי מיטב מסורת סדום ועמורה, יש להם בהחלט תדמית כזאת, וכל מי שהוא חלק מחיי הלילה בעיר וחווה אותם על בסיס קבוע גם יודע שהתדמית הזאת שגויה.

ההשחרה הזאת של "חיי הלילה של תל אביב" משתלבת יפה בקמפיין השנאה הימני נגד העיר וערכיה. סצנת הפטיש מתרחשת בשולי הלילה (והיום) התל אביבי, המסיבות שלה לא מככבות ברשימות המסיבות המומלצות בעיר, המועדונים שלה מיועדים לקהילה מצומצמת ואינם מוכרים לציבור הרחב ברובם. אלה עולמות נפרדים למדי. חן ליברמן מכירה את חיי הלילה של תל אביב היטב ויודעת את זה בוודאות. אז למה ככה? למה תחקיר כה חשוב צריך את הקליקבייט השקרי הזה? אולי כי לקשת 12 יותר קל למכור לצופיה השמרנים בפריים טיים את הסיפור בתור "חיי הלילה של תל אביב – בדיוק מה שדמיינתם", מאשר תחקיר קשה וחשוב על פרשה מחרידה של ניצול ופגיעה מינית המונית בקנה מידה של כת, בתוך סצנה כלל ארצית של מיניות קינקית שהמיינסטרים יתקשה לבלוע. סתם תחושה.

מחר כנראה ייחשף בתוכנית עצמה שמו של התוקף המרכזי בפרשה ויש לקוות שייעצר עוד לפני שהשידור יסתיים, כך שהשאלה היא מדוע בעצם נשמרת זהותו בסוד בפרומואים. יש כמה אנשים באמת מאוד מוכרים בחיי הלילה של תל אביב שמאוד ישמחו לדעת מהי הסיבה הטובה לכך שב-24 השעות האחרונות אנשים זרים שואלים אותם אם ניהלו במקרה לאחרונה הרמון של שפחות מין נשלטות. הפגיעה בהם תהיה אולי מינורית וחולפת כשזהותו של החשוד תתברר בשידור, אבל הסכנה היא שעם חשיפתו רבים יעסקו ב"מי בכלל מכיר אותו" במקום בממצאים הקשים של התחקיר.

חיי הלילה של תל אביב הם סקסיים, בחיי הלילה של תל אביב הרבה אנשים עובדים קשה כדי לייצר תרבות מועדונים ברמה בינלאומית גבוהה וסביבה בטוחה לכל המבלים, חיי הלילה של תל אביב תמיד מעניינים. לתחקיר של חן ליברמן שישודר מחר אין קשר לתרבות הזאת. ספק רב אם צופי קשת 12 יוכלו להבחין בניואנס המשמעותי הזה. יש לקוות שהם לא יוכלו לצפות בזוועה הזאת ולספר לעצמם שזה פשוט מה שקורה בתל אביב, בלילה, כי ככה זה "מתחת לפנסים המהבהבים של חיי הלילה בתל אביב" והם יכולים לישון בשקט.

• ביקורת טלוויזיה
• עובדה
• חן ליברמן
• חיי לילה
• פטיש

• Facebook
• Twitter
• Email

מתים ללכת למסיבת פטיש אבל לא יודעים מאיפה להתחיל? חולמות לחטוף צליפות בפומבי אך חוששות מהלא נודע? קודם כל, הכירו: אלה הליינים ומועדוני הפטיש המרכזיים בתל אביב. אולי תופתעו לגלות שיש לא מעט מהם, וזאת בזכות ביקוש גובר בשנים האחרונות, שהוביל לפריחה מואצת של הסצנה. בעלי המועדונים וחברי הקהילה לא בטוחים מה הוביל לעלייה הפתאומית בפופולריות של תרבות השוליים, שסבלה עד לא מזמן מסטיגמות קשות, אבל רבים מייחסים אותה לסרט "50 גוונים של אפור", הנלעג בקרב חברי הקהילה או אנשים בעלי טעם בכלל. כפי שכתבנו בטיים אאוט כבר בחודש מאי, כולם נהנים מההיצע המחודש, שפונה כיום לקהלים ותתי-קהלים רבים ומגוונים. אם מדגדג לכם להתנסות במסיבה כזו, אבל הלכתם לאיבוד בתוך השפע או החששות – אל דאגה, הרשימה הזאת בדיוק נועדה לעשות לכם סדר. עכשיו נשאר רק לבחור את הליין שמתאים לכם, להתארגן על דרס קוד – ואתם מוכנים.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
מסיבות סקס בתל אביב – כבר לא בשוליים בלבד
10 שירים מחרמנים מכל הזמנים
10 סצנות השלישייה הכי לוהטות בטלוויזיה ובקולנוע

סין אתיקס (Sin Ethics)

ליין הבדס"מ של מועדון הגגרין, החורט על דגלו את פינוי הבמה לאנדרגראונד, נחשב בעיני רבים לאיכותי והאלגנטי ביותר. לאחרונה העתיק את מקומו יחד עם המועדון לחלל חדש, שאמנם נגרעה ממנו תחושת הכוכיות האינטימית, אבל זה לטובת הכפלת השטח פי שניים וחצי. החלל החדש מאפשר הכלה של קהל גדול יותר, שנהנה ממרחב מחייה ולדברי המארגנים גם מגוון רחב יותר של ציוד. במקום תמצאו ממיטב המכשור המתקדם, מוזיקת טכנו, הופעות בדס"מ שמוצגות על במה וחדר צדדי ("החדר האדום") שאליו ניתן להיכנס בזוגות בלבד כדי להזדיין עד לא ידע. אם חשקה נפשכם (נפשכן, בעיקר) להגיע לאורגזמה אדירה ממכונה בלבד, נסו את מכשיר הסיביאן, הלא הוא הוויברטור העצמתי ביותר בעולם, שזכה לשפצור מיוחד על ידי בעלי המקום.

תכונה ייחודית וראויה לציון בגגרין היא האג'נדה הטבעונית שלו, המאפשרת אך ורק למוצרים טבעוניים להיכנס פנימה, כולל המיכשור שישמש אתכם בסשנים. לאחרונה פתח המועדון בקמפיין אימוץ חתולים, במסגרתו התנדבו דוגמניות ודוגמנים לצילומים לצד גושי הפרווה המתוקים ברוח המקום. בין המצולמים הופיע כוכב הפורנו לשעבר יונתן אגסי, שעלה בשנים האחרונות לכותרות בעקבות צאת הסרט התיעודי על חייו. פרוייקט דומה היה קמפיין הפיטבולים, שנוצר עבור אירוע התרמה לעמותות הפועלות להצלת הכלבים הלא מאוד פופולריים.

יש לציין לזכותו של הסין אתיקס גם את הפעילות הקפדנית של הדי-אמים שלו (אוכפי החוק במועדוני הבדס"מ), שמעניקים לכל הבאים תדריך נהלים מקיף, ערים לכל התרחשות בעייתית במועדון ושומרים על מרחב בטוח ומוגן, נקי מהטרדות.

מתי:אחת לשלושה שבועות.

איפה:גגרין, קיבוץ גלויות 13, תל אביב.

מחיר כניסה:החל מ-90 ש"ח ליחיד ו-150-190 ש"ח לזוג.

קוד לבוש:קשיח. לייטקס, פלטפורמות/סיטלטו/אלגנט, מחוכים, רצועות וכיוב' – כן. ג'ינס, כפכפים, טישירטס – לא.

אתר

דקדנס (DecaDance)

הליין של חנות פטישדיל מביא אליו קהילה דומה למדי לזו של סין-אתיקס, ותמצאו בין השניים קווי דמיון רבים, ביניהם אופי הלוקיישן. הארט-קלאב, שנפתח בשנה האחרונה על חורבותיו של מפעל נטוש, התחבב על התל אביבים במהרה בזכות אווירת האנדרגראונד המחוספסת שלו. בפנים יתגלה לכם חלל גדול המאכלס מעל ל-200 איש, ומחולק באופן מוצלח למדי: רחבה, זירת סשנים מרכזית ומספר פינות צדדיות. מעלה יחודית לחלל הזה היא החצר רחבת הידיים, שבה מוצעים לנוחיותכם בר נפרד ופינות ישיבה נעימות המשמשות למנוחה, סמול-טוק או צפייה בסשנים שמתקיימים תחת כיפת השמיים. מי שלא שורדת יותר משעה רצוף על נעל לא-שטוחה תפיק מחצר הצ'יל את המיטב.

בדקדנס תמצאו גם את מכשיר הסיביאן המלכותי, שקופץ מדי פעם לביקור בהזמנת הליין יחד עם הבחור החביב שמחזיק בו. המכשיר עובר חיטוי בין שימוש לשימוש, ובעליו יסביר לכם באופן אדיב ומקצועי כיצד מומלץ להתיישב על המכונה, איך לסמן לו להגביר או להחליש את עצמתה ואילו תגובות היא עשויה לגרום לכן ולכם. אם זורם לכן לצרוח מעונג באוויר הפתוח, לעיניהן המשתאות של הסובבים – מומלץ.

מלבד כל אלה מחזיק הדקדנס בחדר חושך, דהיינו זיונים, שנכנסים אליו בזוגות בלבד, וכן חדר דומה רק מואר יותר, למי שנהנה לראות ולהיראות. את הבילוי תנעים לכם מוזיקה משתנה ולא רעה בכלל, החל מהיפהופ, האוס ועד טראש ניינטיז.

מתי:אחת לחודש, בשישי האחרון של כל חודש.

איפה:ארט קלאב, הש"ך 9, תל אביב.

מחיר כרטיס:80-100 ש"ח.

דרס קוד:באידאל פטיש על צורותיו, במינימום שחור לנשים ואלגנט לגברים, כלומר לא טישירט, כן מכופתרת.

אתר

סדום

ליין סגור הפועל במועדון הדאנג'ן, וכניסה אליו מתאפשרת רק בהרשמה מראש מול מנהלת הליין. החלל ברובו פתוח ושיתופי, וכאלה הן גם פינות הישיבה שבו. אם תרצו לקחת את הפרטנר שלכם לפינה אינטימית יותר, יעמוד לרשותכם כלוב אחד מרווח ומבוקש למדי.

חזונה של מייסדת הליין, ענבר דביר, היה יצירת סביבה בטוחה לחובבי בדס"מ נטו, כמעט ללא אוריינטציה מינית, ועל כן במהלך מסיבות של "סדום" נחסמת הגישה למבוך הזיונים. על פי ניסיונה האישי של הכתבת, התפתחות הסשנים הפטישיסטיים לכדי יחסי מין באמת איננה נפוצה בליין הזה, ורוב הנוכחים באים בעבור החוויה האקסטטית שבקשירות ("שיבארי", קוראים להן בחבר'ה), הצלפות, יחסי שליטה וכדומה. לא נצפו בסביבה פינים או פותות סוררים, מלבד אלה של כותבת שורות אלה ובן זוגה, שהזדיינו בחדווה בסמוך לבמת ההופעות. לאור מבטו של איש הביטחון במקום נראה שהזיון היה לגיטימי אמנם, אבל חריג בנוף. בקיצור, אם הקטע שלכם הוא מין פומבי, יתכן שתרגישו פחות בנוח. אם באתם בשביל אווירת הפליי-פארטי, האבזור ובדס"מ טהור, זה המקום בשבילכם.

מלבד אלה תוכלו ליהנות מכל הפסיליטיז המקוריים שמציעה הקומה המרכזית של הדאנג'ן, בהם עמוד לריקודים, במה קטנה, פינות ישיבה, בר משקאות ופיצות למכביר.

מתי:מוצ"ש ראשון של כל חודש.

איפה:דאנג'ן, הארבעה 10, תל אביב.

מחיר כניסה:20 ש"ח.

קוד לבוש:בגדול, פטישיסטי. עור, לייטקס, ויניל, עקבים, גלימות, רשתות ועוזריהן. בקטן, לא יקרה כלום אם תבואו בטישירט שחורה. לדברי ענבר דביר, מנהלת הליין: "מבחינתי אנשים הם יפים כמו שהם. רובם מגיעים ממילא בתלבושות מתאימות, כי אף אחד לא באמת רוצה להגיע בנעלי ספורט למסיבה כזו. אבל אני לא צריכה שיבואו בתחפושות, ומאפשרת לכל אחד לבוא איך שמתאים לו".

ליצירת קשר עם מנהלת הליין

לה מור (La More)

הליין שהתחיל כיוזמה של שני חברים בני עשרים וקצת, התפתח במהירות ממפגשי חברים אל מסיבות מחתרתיות קטנות בלופט, ומשם נפוצה השמועה עד שהחליטו בר ותומר (27, 28) להתמקם במועדון שיכיל את הקהל העצום. "באפריל האחרון הגענו למעל ה-400 מבלים", הם מספרים.

הליין מתמקד בפעילות בדס"מית כהלכתה וכולל לדברי המייסדים את מתקני בדס"מ הטובים ביותר בארץ, ביניהם קרוסים, חומרים ושלוש עמדות שיבארי, בזכותם "מגיעים לכאן הקושרים הטובים בארץ, כי הם יודעים שפה זה הבית החם שלהם". מלבד מתקני בדס"מ תמצאו גם עמוד ריקודים ופסיליטיז נוספים.

אבל המיין שואו, לדברי בר, הוא הכלוב. "בין הגדולים באירופה", הוא מצהיר. "שלושה על שלושה מטרים, ענק. הכלוב הוא מעין במה פתוחה. עולים אליה בכל ערב פרפורמרים מקצועיים, עם מופע מוכן מראש, ואז המוזיקה מפסיקה ומסתכלים על ההופעה. זה קורה בערך שלוש פעמים בערב. לצדם, גם אורחים יכולים לקבל את הבמה שלהם, בזמן המסיבה, בלי שעוצרים את המוזיקה. זה מאפשר להם ליהנות מפומביות קלילה שמשתלבת במרחב".

מלבד החלל המרכזי יעמדו לרשותכם חדר אינטימי ופינת צ'יל לעישון, עם ספסלים וספות. המוזיקה – טכנו אלטרנטיב. קונספט המסיבות משתנה, ולפיו גם קוד הלבוש, העיצוב ואפילו המתקנים. כך, במסיבת האנימה שהתקיימה בחמישי האחרון נדרשו האורחים להגיע מחופשים לדמויות אנימציה יפניות, ובמסיבת המערב הפרוע הוצבה עמדת רודיאו בין קקטוסים ורובי פלסטיק שעיטרו את המקום.

איפה:קרליבך 7, תל אביב.

מתי:פעם או פעמיים בחודש.

מחיר כניסה:במוקדמות – 135 ש"ח לזוג. הכניסה רק בזוגות. ("לשם האיזון המגדרי". אבל רק הכניסה הטרוגנית: "בפנים יש מקום לסטרייטים, גייז, לסביות, טרנסג'נדרים, קווירז, כולם. המקום גם מונגש לנכים, כי חשוב לנו לפנות לכל האוכלוסיות").

קוד לבוש:או שחור אלגנט, או תחפושות, קוספליי, מוחצן ומוקצן ("אנחנו אוהבים יצורים").

אתר

טמפל אוף לאב (Tample Of Love)

מקדש האהבה, כשמו כן הוא. לא מוגדר כליין בדס"מ או פטיש אלא פונה למחוזות מוארים, צבעוניים, אסתטיים וקרקסיים יותר, טבולים ברוח המיניות המקודשת. הליין קיים מזה שלוש שנים בלבד וכבר צבר קהל של יותר מ-300 בלייניות ובליינים הצובאים על המקום מדי ערב. אורלי פרידר, האישה שמאחורי התופעה, מדייקת אותה לכדי "מסיבה שעוסקת באמנות ארוטית, ופטיש הוא חלק ממנה". האמנויות המוצגות על הבמה מגוונות וביניהן ריקוד על עמוד, פיוז'ן דאנס, שיבארי – אמנות הקשירות שמופיעה גם בתרבות הבדס"מ, ברולסק ועוד. על כל המופעים אמונות רקדניות וכוריאוגרפיות מקצועיות.

"אנחנו קבוצה נשית", היא מספרת, "וזה מה שמבדיל אותנו מהשאר. אנחנו גם פועלות למען נשים: מכל כרטיס שיירכש למסיבות שלנו תיגזר תרומה לאמ"ן – אדמת מרפא לנשים פגועות מינית". היוזמה הושקה בחמישי האחרון, ולכבודה הובאו במיוחד שני דיג'ייז מוכרים מקופנגן.

שיתוף פעולה עם דיג'ייז בעלי שם עולמי הוא לא נדיר בטמפל, שלדברי פרידר, רואה מוזיקה כמרכיב מרכזי המחבר בין אנשים, ועל כן ניכרת בו השקעה שלא אופיינית לסצנה. "אם משווים את הטמפל למשהו, זה רק לדברים שקורים בחו"ל", היא מוסיפה, בהצהרה נועזת אך בעלת אחיזה במציאות: בשיחת טלפון זריזה, מספרים לי מייסדי ליין ה"אנלישט" הישראלים, הממוקמים כיום באמסטרדם וזוכים לפופולאריות מרשימה, כי אם יש ליין בתל אביב שעומד בסטנדרטים העולמיים, זה הליין של אורלי.

כמו אלמנטים רבים בטמפל גם אופן השימוש בחלל (מועדון הדופלקס) משתנה מאירוע לאירוע. "לפעמים אנחנו משתמשות רק בקומה הראשונה", מספרת פרידר, "ולפעמים גם בקומה השניה והשלישית. מה לא היה לנו: בריכת כדורי זהב, עכבישה שקוראת בקלפי טארוט, טקסים מהמזרח הרחוק. בחמישי השתמשנו רק בקומה הראשונה של הדופלקס, שהיא עצומה, וחולקה למתחמים: מתחם לזוגות, שנקרא 'מתחם הפנסים האדומים', פינת הרגעות, פינת ציורי גוף ועוד ועוד".

מתי:אחת לחודש, אבל לפעמים גם אחת לחודשיים או שלושה, בהתאם לאילוצי המארגנות והמקום.

איפה:דופלקס, הש"ך 10, תל אביב

מחיר כרטיס:עד חצות 150-160 ש"ח, ומחצות 180, ליחיד 80 ש"ח. עדיף להירשם מראש כי שומרים על איזון מגדרי, אבל אם לא הספקתם להירשם – נסו את מזלכם ויכול להיות שתתאימו למאזן.

קוד לבוש:משתנה מאירוע לאירוע, על פי רוח האירוע.

אתר

דאנג'ן (Dungeon)

מועדון הבדס"מ הוותיק בתל אביב וזה שהביא את השוליים למיינסטרים מקבל בזרועות פתוחות גם מצליפים-מוצלפים מנוסים, אך גם זוגות מבוגרים שרוצים לפלפל קצת את מערכת היחסים וטירונים בני יומם. בשל הפתיחות לקהל הרחב יש שיגידו שהאווירה בו כבר לא מספקת מענה לקהילה המקורית, אבל כולם מסכימים שתרומתו של המועדון לנירמול הבדס"מ לאורך השנים עצומה. כך שגם המבקרים שנטשו את הדאנג'ן נהנים, בסופו של דבר, מהתרבות שהנחיל והמועדונים שנפתחו בעקבותיו.

בחלל המרכזי של המועדון תמצאו רחבת ריקודים, בר משקאות, פינת עישון, פיצה לכל החפץ במאנץ' ובמה קטנה להופעות ריקוד על עמוד שבהן מככבים אמני הבית, בראשם ניסן גבני, הסמל של המקום והגרסה הסקסית של סקאר ממלך האריות.

ואז, במרתף, קורה האקשן האמיתי: מבוך צר ואפלולי, לאורכו מפוזרים כלובים, גומחות וחורי הצצה שמאפשרים לכל המבלים להזדיין בפומבי או לבהות באחרים, או גם וגם. יש לציין שלא נצפתה לאחרונה נוכחות גבוהה של די-אמים, מה שהופך את האווירה למעט יותר סליזית, צפופה ומועדת לפורענות, עניין בעייתי עבור רבים ונהדר עבור רבים אחרים.

מתי:חמישי-שישי, 23:30-05:00.

איפה:דאנג'ן, הארבעה 10, תל אביב.

מחיר כניסה:70 ש"ח ליחיד, 50 ש"ח לחברי מועדון, כניסה בזוגות בלבד.

קוד לבוש:באידיאל – פטישיסטי, במינימום – ביגוד שחור.

אתר

קורבו (Corvo)

ליין מסיבות המיניות "קורבו"מאגד בתוכו את כל הזרמים הנככלים בקטגוריית המיניות האלטרנטיבית: בדס"מ, פטיש, מיניות מקודשת וכל העולה על דעתכם, פחות או יותר.

ההפקות של הקורבו הן הגדולות ביותר בארץ, ואמנם מיועדות למוזמנים רשומים בלבד, אך המוזמנים האלה מגיעים בקלות לכ-400 איש. "אנו שמים דגש גדול על איזון מגדרי ומרחב בטוח", מרגיעים מארגני הליין סלין וסשה. כך או כך, מדובר במסיבות פטיש עצומות והמוניות, שראוי לשאול את עצמכם מראש האם אתם בנויים להן. "ההפקה הקודמת", מספרים השניים, "שברה שיאים חדשים עם קרוב לאלף אורחים ואורחות שובבות". הליין הוקם לפני שנה בלבד, וכבר הפך לפופולארי ביותר בתל אביב.

גם הקורבו, כמו טמפל אוף לאב, ממוקם במבנה הדופלקס. הוא מתפרש כדרך קבע על שלוש קומותיו, כאשר כל קומה מוקדשת לז'אנר אחר, עם תפאורה מושקעת וציוד משחק מקצועי. הכניסה היא אך ורק לעומדים בדרישות ונהלים של הליין ויש דגש גדול על הדרס קוד המוקפד, שמשתנה בהתאם לקונספט האירוע. במסיבה האפוקליפטית, מספרים המארגנים, הגיעו האורחים בלבוש זומבים ודמויות סרטי סוף העולם (סקסיות, ככל הנראה). מסיבת התחת לעומתה שמה במרכזה מוזיקה שחורה, היפהופ ושות', והאורחים התבקשו לבוא במלבוש שעושה כבוד לישבן.

גילוי נאות: כותבת המאמר טרם דגמה את הליין הזה וכן את ליין "טמפל אוף לאב", אבל מתוך הדברים שמסרו מארגני הליינים עולה ששניהם סובבים סביב התנסות, חקירה, חגיגת מיניות, ביטוי עצמי וכל הנכנס תחת כותרת "מידברן". "רבים מהמשתתפים והפרפורמרים המקצועיים (בלבד) משתייכים למידברן וקהילות אלטרנטיביות אחרות", מאשרים בעלי הקורבו. לדבריהם, בקרוב גם יושק פורטל אינטרנטי עם מערכת מיוחדת להכרויות מיניות ומערכת בלוגים לעוסקים במיניות אלטרנטיבית.

מתי:אחת לשלושה שבועות בממוצע.

איפה:הדופלקס, הש"ך 10 תל אביב.

מחיר כרטיס:85 ש"ח במוקדמות, 100 ש"ח בכניסה.

קוד לבוש:משתנה בהתאם לאירוע.

אתר

*מסיבות בעלות אוריינטציה מינית עלולות להוות קרקע פוריה להטרדות, ועל כן ראוי לספק לקוראות והקוראים תמונה בהירה ככל האפשר לגבי בטיחות המרחב בליינים שברשימה. לשם כך פנינו למרכז למיניות אלטרנטיבית בתל אביב, בשאלה אילו מהם עומדים בסטנדרטים המקובלים ומקפידים על מרחב נקי ממגע בלתי רצוי, הערות בלתי הולמות או צילומי טלפון, לא עלינו. מטרת הבדיקה איננה פגיעה בשמו של ליין כזה או אחר, חלילה, אלא מתן זווית נוספת ומקצועית בנושא. עצתה האישית של כותבת הרשימה היא שכל מבלה יבחר על סמך התנסות זהירה (עדיף בליווי בן/בת זוג, בתור התחלה) את מידת קשיחות הנהלים שמתאימה עבורו. תגובת דוברת המרכז:

"המרכז למיניות אלטרנטיבית מברך את הפריחה בחיי הלילה הפטישיסטיים ועל ריבוי הליינים. אנחנו מזמינות את כל בעלי הליינים לקחת חלק יחד עם הצוותים שלהם בהכשרות המקצועיות שאנחנו מפעילות כגון קורס מקצועי להכשרת DM ועוד על מנת שנוכל, יחד איתכם, ליצור קהילה בטוחה וטובה יותר עבור כולן/ם. בשנה האחרונה שיתפנו פעולה ואנחנו ממשיכות לשתף פעולה עם ליין הסין אתיקס והתוצאות נראות בשטח. אנחנו עמלות על יצירת קשר עם ליינים אחרים אך מסיבה תמוהה נראה שליינים רבים לא מעוניינים ביצירה משותפת של מרחבי בילוי. ננצל הזדמנות זו כדי לבקש משאר הליינים ליצור איתנו קשר ולקבל את השירותים שאנחנו מציעות למענם ולמען הבלייניות/ים".

• סקס ויחסים
• מועדונים בתל אביב
• מסיבות
• חיי לילה
• פטיש

דרום תל אביב, אחרי חצות. הכניסה לדארק רום היא בזוגות בלבד. בפנים עוסקים הבאים והבאות – המסודרים בזוגות, שלישיות ומבנים גיאומטריים מגוונים – בהחלפת נוזלי גוף שונים ובעינוג הדדי. הצלפות, קשירות, צעצועים. בנים עם בנות, בנות עם בנות, בנים עם בנים וקומבינציות שונות של אלו עם אלו. רעש הגניחות של הברונטית המקועקעת שעל הספה מסתיים באורגזמה קולנית וארוכה שמלווה במחיאות כפיים מצד הזוגות שבחרו רק להסתכל. אם התיאור הזה גורם לכם לנוע באי נוחות כדאי שתקראו כתבה אחרת. מסיבות סקס, שבעבר היו נחלתם הכמעט בלעדית של מועדון הדאנג'ן והמסיבות הפרטיות של חבר מביא חבר, הן היום טרנד תל אביבי כמעט מיינסטרימי, עם ליינים שונים – שאמנם משותפים להם אותו דארק רום והקפדה על קוד לבוש – אבל הם באים באריזות מגוונות ובמנעד רחב שנע מהוונילי והקונבנציונלי לפטישיסטי עד מאוד. ההשקעה רבה, אין מדובר במחתרת – מרמת התפאורה והמוזיקה ועד לפרפורמנס ומסיבות נושא (קרקס סקסי ומסיבת אולטרה סגול); ממרחב בטוח (שיכול ללמד את המועדונים ה"רגילים" דבר או שניים) עד לגיוון של הקהל, שבתורו מצביע ברגליים, ובמה שנמצא ביניהן.

"אתה ברשימה? קראת את הכללים שלנו?", מוודאת נועה (25) המארחת ("או דור ביץ', אני לא אוהבת שקוראים לי כלבה, כי זה נכון") בכניסה לליין הדו שבועי Sin Ethics במועדון הגגרין. העומדים בכניסה, רובם בשנות ה־20 וה־30 לחייהם, סוננו מבעוד מועד באמצעות הרשמה בעמוד הפייסבוק. אין סניקרס או ג'ינס. מחוכים, לייטקס ומסכות עבד – דווקא יש. קוד הלבוש מחייב שחור. אלה שיעברו את הכניסה הקפדנית יחצו את הדלת ויגיעו לרחבת הריקודים, שם בשניות השקט בין קטעי הטכנו אפשר לשמוע כף יד מכה בבשר חשוף, מראה שגרתי למדי ברחבה המעוטרת מיצגים אנושיים ומופעי במה. שתי בחורות, אחת מהן בכלוב, משתעשעות. על הבמה גבר ושתי נשים רוקדים. בינתיים זה עדין. ככל שיתארך הלילה, המופעים ילבשו חזות פטישיסטית יותר.

"אנשים אהבו תמיד לעשות סקס", אומרת נועה הדור ביץ' בניסיון להסביר איך קרה שבתוך שנתיים התמלאה העיר בשישה ליינים לפחות (סין אתיקס, קורבו, טמפל אוף לאב, לה מור, מסיבות האהבה של גילי מוסינזון, דקדנס ועוד ליינים סודיים או כאלה שמיועדים לחברים בלבד). "אולי זה היצע וביקוש, אני אף פעם לא בטוחה אם יש יותר אנשים שהולכים או יותר ליינים", היא מוסיפה. מיכאל קורדובה (40), מנהל גגרין, אומר ש"יש פריחה גדולה של כל המיניות בארץ, וזה קורה מהרבה סיבות". הוא מונה את הליינים החדשים שמקבלים צעירים ומציגים גישה פחות הארדקוריסטית ומנוכרת, את המידברן שהביא עמו קמפים שמבוססים על מיניות חופשית, וגם את החזרה של ה־BDSM למיינסטרים עם "50 גוונים של אפור" שהעלתה את רף הסקרנות, גם אצל כאלה שמעולם לא חשבו על קשירות והצלפות.

לדברי קורדובה, סין אתיקס מיועד לכאלה שיודעים מה הם רוצים ומה הם מחפשים. "אנחנו משתדלים לא להזמין את אלה שבאים רק לבדוק ולראות. אנחנו רוצים אנשים שישתתפו במשהו, אנחנו לא רוצים שמישהו יגיע לגן חיות להסתכל על הקופים. לפני כל אירוע אני מעלה פוסט ושואל על הגשמת פנטזיות ופונים אליי עם הדברים הכי ביזארים וסוטים, הכי מופרכים, ממש הזיות, ואני משתדל למצוא איזה זיווג, מישהו מהקהל שיכול לבצע ורוצה לבצע. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא". כשקורדובה מתבקש להדגים אילו פנטזיות מבקשים ממנו הוא אומר שזה יכול לנוע מסשן קשירה עד גאנג באנג ו־ווטרספורט (תגגלו).

קמפ מידברן פלוס חדר זיונים

בעוד סין אתיקס מוגדר בקרב המבלים כמזוהה יותר עם הבדסמי והפטישיסטי, החל מגוון המופעים ועד להנגשה ברלינאית טכנואיסטית, ליין הקורבו, המתקיים במועדון הדופלקס, מזכיר יותר מסיבה של קמפ מידברן פלוס חדר זיונים. בכניסה למועדון משתרך תור ארוך, וגם כאן ממוצע הגילים הוא 30 עם קצוות לכאן ולכאן. שתי נשים מגיעות מלוות בגבר הקשור ברצועה שאותה מחזיקה אחת מהן. "זאת פעם ראשונה שלכם פה?", שואלת בחיוך הבחורה החביבה שמחלקת את החותמות בכניסה. "אל תדאגו, תתפלאו לראות כמה פרצופים מוכרים תפגשו בפנים". בזמן שהלהיט שמסרב למות "Satisfaction" של בני בנאסי מתנגן בחלל המרכזי, על העמוד רוקדים רקדנים ורקדניות באקרובטיקה ראויה לציון ובביגוד מינימליסטי שזוהר בתאורת אולטרה סגול, אחד הבליינים מלקק את הפטמה של חברו ואחרים עוצרים להצטלם. במרפסת העישון הצפופה מישהי מתלוננת על החום. ברנש במסכת עור ובלי חולצה מנסה לרמוז, לא בחן רב, שהחום הוא מפני שהוא השתין על עצמו.

"תפתח ווטסאפ וישלחו לך תמונה של מישהי שדוחפים לה את כל הראש לתוך הכוס. אז אני מניחה שהאדישות מעלה את סף הריגוש"

סשה רייבן, שהקים את הליין עם זוגתו סלין לפני שמונה חודשים, אומר ש"חצי מהקהל הם ברנרים, קהל מאוד אמנותי ופתוח שאוהב להתנסות. אנחנו לא רוצים להיכנס לטייפקאסט מאוד קטן אלא מכוונים מאוד גבוה כדי להיות נגישים לקהלים רחבים". סשה, סלין ומיכאל מסין אתיקס הפעילו ליין משותף לפני שנה וחצי בשם רד טיקט, והתפצלו בעקבות סכסוך עסקי. "בגדול כל הסצנה התחילה להתקדם לכיוון היותר מיינסטרים כשהתחלנו עם הרד טיקט", רייבן מספר, "לפני כן זה היה מוגבל מאוד ולא יותר מדי נגיש. לפני שמונה חודשים התחלנו את הקורבו, וזה באמת קצת שונה. אנחנו קודם כל מכוונים שהמסיבה תהיה קרחנה לכל דבר, בגלל זה אנחנו גם לא ממתגים את המסיבות שלנו כמסיבות סקס או כמסיבות אהבה או כל דבר כזה. הכיוון הוא התנסותי, כדי לחבר קהילות משנה אלטרנטיביות ולתת לאנשים את האופציה להתנסות ולפתוח את העולם שלהם". לדברי הרייבנים, אנשים מעדיפים בדרך כלל לאונן בבית מול פורנו, והקורבו מספק מרחב של חקירה מינית ללא שיפוטיות. סופי, מפיקת הליין, מסבירה ש"הקורבו היא מסיבת סקס בלי הסאדו ובלי המכות ברקע. יש אחרים שלוקחים את זה למקום אפל".

בין פרפורמנס לחשפנות

"יש יותר מודעות למסיבות לא מיינסטרימיות ויותר מעניינות, יש קהל סקרן שבודק את הליינים", אומרת אורלי פרידר, שהקימה ומנהלת את ליין טמפל אוף לאב הנערך גם הוא במועדון הדופלקס. הטמפל הוא הוותיק שבליינים ומתקיים זה שנתיים וחצי. בדבריה פרידר מתייחסת "במיוחד לדור הצעיר שיש בו יותר סקרנות לתוכני בילוי יותר מעניינים במרכאות". הסקרנות שמתארת פרידר קשורה לסף הריגוש שהתקהה בקרב הדור שגדל עם פורנו מול העיניים. נועה מסין אתיקס טוענת ש"זה קשור למציאות שאנחנו חיים בה. סקס ופורנו נהיו משהו נורא שטחי שרגילים לראות. אתה יכול לראות גם הוצאה להורג בחדשות, פעם זה היה חריג מאוד. כשאנדי וורהול לקח תמונות של תאונות דרכים מהעיתון והגדיל אותן היה לזה אפקט של זעזוע, היום לא, אנחנו כבר רגילים לזה. תפתח ווטסאפ וישלחו לך תמונה של מישהי שדוחפים לה את כל הראש לתוך הכוס. אז אני מניחה שהאדישות מעלה את סף הריגוש".

"באחת המסיבות, בחדר, היו שתי בחורות צעירות שעשו סיזרינג, אבל כל מי שהייתה פעם עם אישה יודעת שזה על גבול הלא נעים. הן כנראה ראו את זה בסרט והסיקו שזה מה שצריך לעשות"

עד כמה סף הריגוש הנוכחי משפיע על המתרחש במסיבות? ואיפה מסמנים את הקו בין פרפורמנס במסיבה למופע חשפנות? לדברי מריה (20) שמופיעה בסין אתיקס, "ההבדל בין מה שאנחנו עושים לחשפנות הוא הקונטקסט. הקונטקסט הזה הוא כמו ההבדל בין פרפורמנס שתראה במוזיאון להומלס שצועק באוטובוס. הם יכולים לצעוק את אותם הדברים, אבל הקהל והמיקום הוא מה שמשנה את זה. מה שכולנו עושים זה אמנות. להופיע על הבמה, לפעמים בתלבושות, לפעמים עם רסנים, מצבטים וכל מיני פרופס, זה נורא תלוי בהקשר של ההופעה. זה סוג של לייפסטייל, זה מביא לי אנדרנלין מטורף, בלי קשר לזה שאני מתה על זה שמסתכלים עליי, על הנרקסיסטיות". נועה טוענת ש"כפמיניסטית אני חייבת להודות שהיו לי בהתחלה ספקות לגבי העולם הזה ולאן אני נכנסת, והבנתי שזה בסופו של דבר בחירה של אנשים. הליין הוא מאוד בודי פוזיטיב, עם קבלה מוחלטת של כל הספקטרום המגדרי".

"הכל נורא מושקע, יפה ומסודר, אתה רואה שההופעות מושקעות לפי איך שמישהי קשרה מישהי אחרת קשירה כזאת מסובכת", מתארת שירי (39) את החוויה שלה בבילוי בטמפל. "הגילים היו מגוונים, הרבה צעירים בני 20 פלוס, היו גם בני 50, אבל אי אפשר להגיד שזאת מסיבה רק של צעירים או רק של זקנים. בפנים יש רחבה עם בר והכל, ואז שני מתחמים – אחד עם מיטות אפיריון עם בדים מסביב ואיזושהי אפשרות לאינטימיות. לא עשיתי כלום, ראיתי קצת. היו שם אנשים אבל זה לא שהרחבה התרוקנה וכולם הלכו לחדרים". למסיבה היא הגיעה עם זוג חברים נשוי ועם ניסיון קודם במסיבה פרטית "שהייתה סליזית ולא בקטע טוב. כולם הלכו להזדיין וגם הכל היה מגעיל. בטמפל הכל היה נקי, אתה יודע זה לא כמו בדאנג'ן שאתה נכנס והכל נראה לך מטונף".

"אצלנו בטמפל לא תראה משהו שגובל בגסות שיפה לחדרי חדרים", אומרת פרידר ומתארת את הטמפל כליין ששם בראש ובראשונה לנגד עיניו פסקול אלקטרוני איכותי לצד "אסתטיקה, שהיא שם המשחק מבחינתי – יופי, זוהר, אבל עדיין עם משהו טיפה מתובל". פרידר מתייחסת למסיבות שלה כמסיבות ארוטיות. "הן פונות לקהל המסוקרן, אנשים שלא יילכו למסיבות הארדקור, סוויגנרס או BDSM. כשהוא מגיע לטמפל הוא מקבל הכל בצורה יותר ידידותית לסביבה. המסיבות אולי יותר וניליות, אבל הרבה יותר ארוטיות מכל השאר. הטמפל הוא מותג". חבריה של שירי מצאו את המקום יותר מדי ידידותי לסביבה ולא מספיק סליזי, אבל שירי אומרת שתלך שוב, "אפילו סתם בשביל לרקוד, כי רוקדים והכל סבבה, ואם בא לך להזדיין עם מישהו אז זה מקובל, זה בסדר, זה על השולחן, בלי העמדת פנים".

פחות זיוני שכל והפלקות במחבטים

זקן סיני חכם אמר פעם שלכל אחד יש את הקיק שלו. חלק אוהבים מכת חשמל לפטמה, אחרים מעדיפים עירום מרומז של הלבשה תחתונה. "האם נהניתי? זאת שאלה מאוד רחבה", עונה מיכל (28) לגבי החוויה שלה במסיבות האלה. "היה לי מביך מאוד בפעם הראשונה וגם בפעם השנייה, זה רחוק מאוד ממה שחשבתי שזה יהיה. אני כן באה עם ניסיון במין קבוצתי וזה שונה מאוד ממה שאני מכירה, אין שם אווירה סליזית כל כך, זה מאוד סטריקט. אתה תהיה על פי רוב במגע ובאינטראקציה מינית רק עם האנשים שהגעת איתם. רק פעם אחת ייצרתי אינטראקציה עם אחרים. באחד הליינים הייתה אווירה שאנשים אפילו לא מסתכלים לכיוון שלך". לפעמים, היא מסבירה, דווקא מעטפת הסקס גורמת לאנשים להתנהג בצורה מצועצעת. "באחת המסיבות, בחדר, היו שתי בחורות צעירות שעשו סיזרינג, אבל כל מי שהייתה פעם עם אישה יודעת שזה על גבול הלא נעים. הן כנראה ראו את זה בסרט והסיקו שזה מה שצריך לעשות – גניחות, הכל מאוד מכני כזה. בליין השני שהייתי, למרות חוסר הסטייל הכללי, היה משהו יותר אותנטי – פחות זיוני שכל והפלקות במחבטים, אנשים שיותר באו להתעסק עם מין, זה הרגיש יותר כן".

שירי אומרת שהחלוקה לזוגות כחלק מהקוד הפנימי של הליינים יכולה להיות דווקא יתרון לבחורה שמגיעה לבד. "אתה רואה אצל הזוגות שהגבר מסתכל על האישה, והיא עושה לו כן, שהיא מאשרת, והאופן שבו בחורים יתחילו איתך הוא עדין יותר, לא משהו אגרסיבי, באים ורוקדים לידך. במסיבות רגילות הרבה פעמים יש התנהגויות שהן לא לעניין, שנוגעים בך, שם זה ממש לא היה, בכל מקום היו שומרים שווידאו כל הזמן שהכל סבבה. בעיניי זה דווקא היה טוב".

"לפני כל אירוע אני מעלה פוסט ושואל על הגשמת פנטזיות ופונים אליי עם הדברים הכי ביזאריים וסוטים, הכי מופרכים, ממש הזיות"

שלושת הליינים המתוארים לעיל חרטו על דגלם מרחב בטוח וקפדני. לטענת סשה רייבן, "המסיבות הן קונטרה מאוד בריאה למיניות המקולקלת והלא בריאה שיש בהמון ליינים מיינסטרימיים, בקלאבים, אפילו בליינים של גייז – נגיעות בלי רשות, אלימות מילולית". גם מריה הפרפורמרית אומרת: "במקומות של קהל פחות מסונן חושבים שמפני שעליתי לבמה עם בחור או בחורה יכולים לגעת או לתת פליק. זה נורא לא נעים ולא הקטע שלי".

"יש מקומות שלא מצליחים לתת את הרגשת הביטחון הזאת והקהל שלהם גם לא מצליח לקבל את הכללים", אומרת אבי (23) שמקפידה ללכת לסין אתיקס. החוויה החיובית שלה מהמקום מקורה בהבנה שהיא נכנסה למרחב בטוח. "בחור אחד שאל אותי אם אני רוצה מסאז' ברגליים או שהוא יירד לי. דחיתי אותו, והדור מנג'ר שראה את הסיטואציה ניגש אליי מיוזמתו, ובסופו של דבר הוציא אותו החוצה. "המסיבות מתאימות לכל מי שיכול לקבל באופן מלא את השונה ממנו, גם את הפטישים של השונה וגם את המגדריות השונה, ולמי שלא מפחד מפומביות", היא מוסיפה. "לגבי בני זוג, כל עוד יש להם הסכמות בינם לבין עצמם לגבי הגבולות שלהם – זה בסדר. אם אתם לא פטישיסטים באיזשהו מובן אין לכם מה לבוא למסיבת פטיש, כי זה גורם לכל שאר הקהל להרגיש לא נעים. אל תעשו את זה. מי שרוצה להיכנס לעולם הפטיש חייב לברר לאיזו מסיבה הוא הולך ושהיא מתאימה לו, כי באמת לא כל מסיבה מתאימה לכל אחד ולליינים השונים יש דברים שונים להציע. המסיבות הבאמת טובות הן כמו מסיבה רגילה עם בונוס, הפחות טובות הן אלה בהן הסקס הוא העיקר, ולצערי אלה רוב המסיבות שקיימות".

הלילה נגמר. באור ראשון של בוקר הם יוצאים בזוגות ובשלשות, מחויכים, חלקם מותשים. אולי נרקמים פה איזה סיפור אהבה פוליאמורי, או סתם תחילתה של יזיזות מופלאה. כבר כמה שנים מנסים להספיד את הסקס בדור ה־Y, אבל יש סקס אחר בלילה התל אביבי. כיאה לעיר של חטאים, גם השוליים כבר לא באמת קיימים.

• סקס
• גגרין
• אורגיות
• BDSM
• פטיש
• מיוחדים

• Facebook
• Twitter
• Email

השנה היא 2019 והפוליטקלי קורקט שולט ביד רמה. כולם מפחדים ליפול בלשונם או לספר בדיחות שיעברו את גבול הטעם הטוב, בני נוער מפסיקים לעשות סקס ומעדיפים לבהות בישבני אינסטגרם ולטקס האוסקר אין מנחה.

דווקא עכשיו, בתקופתנו החמודה אך הסטרילית, אופנת הפטיש מאיימת לחזור. לאחרונה ניתן להבחין בסממנים של התחדשות הז'אנר שהיה פופולארי לפני שלושים שנה בניינטיז (כן, הניינטיז היו לפני שלושים שנה, תתמודדו). הניצן הראשון והמנצנץ לתופעה הכה בנו בגלובוס הזהב, כשהאיט-בוי הנוכחי טימותי שאלאמיי עטה על עצמו רתמה שחורה מבית לואי ויטון בעיצובו של וירג'יל אבלו (חברו הטוב של קנייה ווסט).

גם אם חשבתם שמדובר בלא יותר מניסיון לשחזר את הלוקים הסנסציוניים של עזרא מילר הג'נדר-פלואידי, מדובר ככל הנראה במגמה. עוד מובילת דעת קהל, בלה חדיד, נצפתה לובשת רתמה מבית ורסאצ'ה על המסלול בשבוע האופנה לבגדי גברים של מיאלנו. כעת, כל מה שנותר לנו הוא לשאול –האם כולנו נפסיק לקיים יחסי מין אך נלך לעבודה עם שוט כאקססורי?

View this post on Instagram

A post shared by ? (@bellahadid)onJan 13, 2019 at 10:08am PST

• אלכסנדר מקווין
• פטיש
• טימותי שאלמיי
• אופנה
• החיים היפים